הדור הבא ממתין בחדר הסמוך

בעבר הקדשתי פוסט לאפקט המרשמלו. אחד הניסויים המפורסמים ביותר בפסיכולוגיה הוא ניסוי המרשמלו. הוא הולך בערך כך: הצע לילד בן 4.5 לקבל לאלתר ממתק מרשמלו (או ממתק אחר שלטעמו של הילד) או לקבל שני ממתקים אם יהיה מוכן להמתין עוד כמה דקות. הילדים שיסכימו להמתין יתבררו, עם חלוף השנים, כילדים הרבה יותר מצליחים בחיים.

בפוסט אחר כתבתי גם על אפקט פלין. ג'יימס פלין, פרופסור מניו זילנד, תרם את אחת התרומות החשובות ביותר לפסיכולוגיה המודרנית, מבלי להיות בכלל פסיכולוג. מחקריו במדעי המדינה הביאו אותו לגלות ולאבחן תופעה מעוררת השתאות: במהלך המאה ה-20 חלה עלייה מרשימה בציונים הממוצעים שהשיגו נבחנים במבחני איי קיו. מתברר שהאינטליגנציה האנושית הייתה בעלייה תלולה במהלך המאה, תופעה שכונתה על שמו אפקט פלין.

אפקט פלין מגלה אמת הפוכה ממה שרגילים לטעון נביאי הזעם הכרוניים – אנחנו לא הופכים לטיפשים, אלא נעשים חכמים יותר. והנה מתברר שיש מאמר שקשר בין פלין למרשמלו!

כאשר נבחנו ילדים מהשנתונים של העשורים האחרונים התברר שביצועיהם במטלת המרשמלו טובים בהרבה משל ילדי הדורות הקודמים. ילדים בני זמננו מגלים הרבה יותר סבלנות. רובם מסוגל להמתין מעל עשר דקות עד להגעת הממתקים. דבר שלא היה כדוגמתו במחקרי העבר. נראה שתהליך ההשתפרות הקוגניטיבית האנושי לא פסח גם על מטלה זו ועל הביצועים בה. כבר למעלה ממאה שנה יש המודאגים מהתהליך שבו אנשים עם אינטליגנציה גבוהה מולידים פחות ילדים מבני מדינתם האהבלים וכך דנים את האנושות לניוון קוגניטיבי מתמשך. אפילו נעשה סרט שמתאר את תהומות הטמטום שאמריקה עוד תגיע אליהם בעקבות תהליך זה.

אמנם בעמנו שלנו הקשרים מעורפלים יותר בגלל המשקל הגבוה של דתיות בהחלטה להוליד הרבה ילדים, והעובדה שיהדות דתית כרוכה בסבלנות ללימוד תורה מעמיק ולכן יכול להיות בה מימד אינטלקטואלי חזק (גם אם פונדמנטליסטי). איש לא יפקפק בכישוריו האנליטיים המעולים של מנהיג החרדים, הרב יוסף שלום אלישיב, שהותיר אחריו למעלה מאלף צאצאים בפטירתו בגיל 102.

כך או כך, אפקט פלין הופך לחלוטין את פני הדברים. מי שהיה מצפה לראות יכולות הולכות ויורדות מגלה את ההיפך – ההישגים של דורנו טובים יותר. הציבור לא הפנים את אפקט פלין והוא חי בתפיסה הפוכה. בסקר שביקש מאנשים להעריך מי יצליח יותר בדחיית סיפוקים – ילדי העבר או ילדי ההווה – המשיבים ציפו ברוב מוחץ שיהיו אלו ילדי העבר, דור הילדים שהם עצמם היו שייכים לו. טעות. בפועל כל עשרים שנה הנכונות של ילדים להמתין לממתק גדלה בדקה שלמה. עוד מישהו יכתוב סיפור מדע בדיוני (או פרק "מראה שחורה") על ילד מהעתיד שמעביר את כל חייו בציפיה למרשמלו.

מדוע יש אפקט שכזה? הילדים ממחקרי העבר באו ממשפחות יותר פריבילגיות, כך שקשה לתלות את הדבר בשינויים דמוגרפיים באמריקה. אלו היו צפויים לנבא את ההיפך.  על כן החוקרים שבים לרעיון שבזמננו החשיבה מופשטת יותר, מרסנת את האימפולסיביות ונותנת פחות משקל לכאן ולעכשיו. בדיוק אותם הדברים שמתחוורים גם מתוך הירידה רבת הדורות בפשיעה, במלחמה ובאלימות שעליה עמד סטיבן פינקר.

באופן אישי אני מתפעם מהיכולת שהייתה לי פעם לקרוא ספרים איטיים ולצפות בסרטים איטיים משמימים כמו סרטי שנות הארבעים. היום כל דבר שאינו מכיל מידע סמיך מרוכז כמו בציוץ טוויטר של נדב אייל מאתגר את הסבלנות שלי. וזה לא רק אני, אלא פני הדור כולו. המחברים מנסים למצוא הסבר כלשהו כדי לתרץ את הפער בין יכולת הקשב הנמוכה של ימינו לבין הסבלנות המרשימה שהופגנה בהמתנה לממתק. אולי באמת אין סתירה. ילדים (ובני האדם כולם) חכמים יותר ולכן מסוגלים לפעול טוב יותר ובאופן סבלני יותר בהתאם לכללים שיוצרים התמריצים. בעת ובעונה אחת אין להם עניין בדברים שלא ממריצים מספיק את מוחם הרגיל לעמוד בעומס רב של גירויים בו זמניים.

34 תגובות על ״הדור הבא ממתין בחדר הסמוך״

  1. תמריץ,
    יש עוד הסבר לאפקט המרשמלו. ילדים היום לא חווים מחסור לכן קל להם להמתין לקבלת הממתק

    אהבתי

  2. חשבתי על זה אבל זה מוליך לשני הכיוונים: כי אפשר לא להמתין ולקבל מייד ממתק אחד. אז למה להמתין.

    אהבתי

  3. אכן, שמתי לב לזה מזמן עם הילדים שלי (היום הם כבר אחרי צבא), רמת הבגרות שלהם בבחירה בין אפשרויות ודחיית סיפוקים הדהימה אותי מחדש כל פעם, גם כשהיו ילדים קטנים

    ההשערה שלי היא שהם גדלו בסביבה הרבה יותר ממושטרת, צפויה , ועשירה באפשרויות לעומת הסביבה שאני גדלתי בה,

    כלומר, לא רק שהיה להם מלכתחילה כבר הכל, הם גם חיו בסביבה פחות כאוטית

    אם ניקח לדוגמא משחקי מחשב שילדים היום גדלים עליהם, יש סט חוקים, ואם אתה עומד בחוקים, תנצח במשחק, זה מה שילדים עושים היום

    תשווה את זה לתקופת הילדות שלי, בה שיחקנו בעיקר ברחוב עם כדור, ובכל זמן שהוא יכלו להכנס קבוצת ילדים גדולים, להרביץ לנו, ולקחת הכדור

    Liked by 3 אנשים

  4. בוא נקווה שהדור הבא שממתין בחדר הסמוך ילמד לא רק לא לטרוף כל מרשמלו בסביבה אלא גם ילמד לבשל את המרק כמו הענק(*).

    בוא גם נקווה שהדור הבא שממתין בחדר הסמוך ילמד גם את חשיבות השימוש בהגדרות מדויקות(ככל הניתן והחשיבות בדיון עליהן) בהליך המדעי –
    The establishment of the first scientific theories, necessarily involving the clarification of the words borrowed from ordinary language and the development of the criteria necessary for the specification of the objects of sciences, inevitably led to the study of the logical method known as definition (ὁρıσμόϛ, definitio).1

    https://link.springer.com/chapter/10.1007/978-94-010-3393-0_8

    (*) שמודה בטעויות ומתקן ולא מורח עצמו אחר כל טעות בשמן צלופחים חלקלק ומתחמק.
    ——————————————————
    הורים יקרים,

    איך מתקנים טעות? פעמים רבות קורות תקלות או יש צורך בשינויים בתוכניות. מי שלומד לראות בקושי או בטעות אתגר, עשוי לגלות פתרונות מפתיעים ומוצלחים. בסיפור שלנו, תיקון ועוד תיקון הופכים סיר מרק קטן ומלוח לסעודה גדולה וטעימה במיוחד.

    "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן" (רבי נחמן מברסלב)

    עקרון התיקון הוא אחד מיסודות היהדות. גלגולו של המרק שבסיפור מזכיר חוויות מחיינו. מי לא מזג בטעות יותר מדי חלב לקערת דגני הבוקר, או טעה בכמות המלח בסלט? טעויות כמובן אינן מסתכמות בעולם הבישול. ילדים ומבוגרים טועים לא פעם בתחומים שונים, ואתגר ההתמודדות עם טעויות מלווה את האדם ואת סביבתו לאורך החיים. הציטוט מדברי רבי נחמן מברסלב מדגיש שכשם שאנחנו בטוחים שאפשר לקלקל, עלינו להיות משוכנעים שניתן גם לתקן את מעשינו ולהפוך שגיאה ליתרון וטעות להצלחה. המפתח ליכולת לתקן טמון באמונה ביכולת השינוי.
    ——————————————————
    בזה נראה לי שמיציתי להפעם.

    אז עד לפעם הבאה …
    המלצה ליאיר להקשבה שאני מהמר שתעניין אותו

    להתראות.

    אהבתי

  5. (קבל גירסה פחות צורמת , במקום למחוק יש לך עדיין תמיד לתקן (כמו שאמר הרבי) בפוסט על חשיבות הגדרות במדע)
    בוא נקווה שהדור הבא שממתין בחדר הסמוך ילמד לא רק לא לטרוף כל מרשמלו בסביבה אלא גם ילמד לבשל את המרק כמו הענק(*).
    בוא גם נקווה שהדור הבא שממתין בחדר הסמוך ילמד גם את חשיבות השימוש בהגדרות מדויקות(ככל הניתן והחשיבות בדיון עליהן) בהליך המדעי –
    The establishment of the first scientific theories, necessarily involving the clarification of the words borrowed from ordinary language and the development of the criteria necessary for the specification of the objects of sciences, inevitably led to the study of the logical method known as definition (ὁρıσμόϛ, definitio).1
    https://link.springer.com/chapter/10.1007/978-94-010-3393-0_8
    (*) שמודה בטעויות ומתקן ולא מתחמק.
    ——————————————————
    הורים יקרים,
    איך מתקנים טעות? פעמים רבות קורות תקלות או יש צורך בשינויים בתוכניות. מי שלומד לראות בקושי או בטעות אתגר, עשוי לגלות פתרונות מפתיעים ומוצלחים. בסיפור שלנו, תיקון ועוד תיקון הופכים סיר מרק קטן ומלוח לסעודה גדולה וטעימה במיוחד.
    "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן" (רבי נחמן מברסלב)
    עקרון התיקון הוא אחד מיסודות היהדות. גלגולו של המרק שבסיפור מזכיר חוויות מחיינו. מי לא מזג בטעות יותר מדי חלב לקערת דגני הבוקר, או טעה בכמות המלח בסלט? טעויות כמובן אינן מסתכמות בעולם הבישול. ילדים ומבוגרים טועים לא פעם בתחומים שונים, ואתגר ההתמודדות עם טעויות מלווה את האדם ואת סביבתו לאורך החיים. הציטוט מדברי רבי נחמן מברסלב מדגיש שכשם שאנחנו בטוחים שאפשר לקלקל, עלינו להיות משוכנעים שניתן גם לתקן את מעשינו ולהפוך שגיאה ליתרון וטעות להצלחה. המפתח ליכולת לתקן טמון באמונה ביכולת השינוי.
    ——————————————————
    בזה נראה לי שמיציתי להפעם.
    אז עד לפעם הבאה …
    המלצה ליאיר להקשבה שאני מהמר שתעניין אותו

    להתראות.

    אהבתי

  6. החשיבה המדעית במהותה היא אנטי לויכוחים על הגדרות. זאת מאחר שמדע מכריעים בניסוי לרבות איסוף נתונים שיטתי. ואין ניסוי או איסוף נתונים שיכריע בין הגדרות.

    Liked by 2 אנשים

  7. חייל נהיית גם אתה פוסטמודרניסט?
    בכל מקרהכבר טחנו את הנושא.
    נותיר לקורא הנבון להסיק לבד.
    היה פעם תמריץ שכתב אחרת על חשיבות שימוש נכון במילים-
    ———————————
    אוניברסיטת שיקגו עורכת מדי שנתיים סקר גדול שבוחן עמדות ומאפיינים דמוגרפיים בקרב הציבור האמריקני. זהו הסקר החברתי הכללי (GSS) ותוצאותיו הן מאגר מרתק של מידע. הוא כולל בתוכו גם מבחן אוצר מילים, עשר מילים מהרובד הגבוה של השפה האנגלית, שהמשתתף בסקר מתבקש לבחור להן פירוש מתוך רשימה סגורה. מה הקשר בין היכולת למצוא פירוש נכון לעשר מילים לבין שלל משתנים דמוגרפיים ולבין עמדות והשקפת עולם? קשר הדוק. הקשר הזה הוא דוגמה לכך שמדעי החברה במיטבם מסוגלים להשתמש בכלים מאוד פשוטים כדי לפענח סוגיות מורכבות.

    https://tamritz.wordpress.com/2015/09/28/%D7%A2%D7%A9%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%94/

    איך מצליחים במבחן אוצר מילים? מן הסתם על ידי זה שקוראים טקסטים ברמה גבוהה. התוצאות מלמדות אותנו אם כך שהציבור שקורא טקסטים כאלו נבדל משמעותית מציבורים אחרים ואפילו מרוויח יותר כסף. אלו מהקוראים שחוששים שהם משחיתים זמנם פה בבלוגוספירה יכולים לראות בכך צפירת הרגעה. קריאה היא לא לשווא.
    ———————————
    בנוסף בלי להעמיק –
    * MMT מגדיר חוב במטבע מקומי כשונה מחוב לא במטבע מקומי בניגוד לתיאוריה הכלכלית הקלאסית. הוא מגדיר פעילות שמתבצעת בבנקים באופן שומה מהתיאוריה הקלאסית( כבר הרבה בנקים מרכזיים מודים בנכונות ההגדרות הללו) הוא מגדיר חסכונות בבנקים בצורה שונה.
    פעם טענת שאלו דברים שעומדים בפני ניסוי ותהיה . נהיית כלכלן אוסטרי פתאום?

    באנגליה האירגונים היהודים נאבקו בטמבלים הללו של הלייבור שעפו כבר לאלף עזאזל על ההגדרה מהי אנטישמיות? זה ויכוח סרק שאי אפשר לעגן בעובדות לדידך?

    בנוסף, רוצה לציין שהלייקים שלכם אחד לשני שמשמשים אתכם כנראה ל https://en.wikipedia.org/wiki/Social_proof
    ממש משכנעים אותי כל פעם מחדש בנכונות הטענות שלכם.
    לידע כללי – במחקרים על כתות אפוקליפטיות שמאמנים באיזה D-day של סוף העולם שלא מתרחש לעולם – רואים דווקא אחרי אי מימוש סוף העולם שהם מנסים לגייס יותר חברים חדשים לכת לאחר האירוע – ה Social_proof מקל כנראה על גיבוש הקבוצה ולעובדות בשטח חשיבות מעוטה על כך.

    אהבתי

  8. וגם אין כמובן לשכוח את הרמב"ם (המדען ביהדות לעומת הזרם המיסטי)שבגיל 18 כתב את הספר "ביאור מילות ההגיון". בו שהוא התעקש על דיוק הגדרות והוצאה משמעות כפולה מהן. כמובן אחרי שהגדיר והבהיר היה יכול אולי היה לומר שזה בזבוז זמן להתווכח עליהן משום שיש ללכת לספרו הראשון ולראות למה הוא התכוון.

    Liked by 1 person

  9. אני מחכה בקוצר רוח לסיום משבר הקורונה וליותר הבנה מה מצבו של טראמפ לקראת הבחירות הבאות

    אהבתי

  10. תמריץ,
    בהביטי על הבגרות המדהימה שביתי המתבגרת מפגינה (לעיתים),
    אני נוטה לקשר זאת להתבגרות המהירה שלהם עקב חשיפה לאוטוסטרדת המידע, תקשורת, רשתות חברתיות וכו מגיל צעיר (לטוב ולרע..)
    לא אשכח שהשתמשה בביטויים כמו ממוסחר, ממוגדר/ממגדר לפני שנים אחדות, ביטויים שאני למדתי אולי בשלהי שנות ה20 שלי.

    כמובן שהילדים נחשפים גם להורים משכילים בהרבה ומודעים בהרבה, הורים המושפעים חזק מתפיסת "הילד במרכז" של העת החדשה,
    מה שתורם להעשרה של הילד בחוגים אובססיביים, טיפולים רגשיים ועוד ועוד
    ואולי גם מזמן איכות רב יותר עם ההורים, המתאפשר בחברת השפע מהרחבת זמן הפנאי.

    Liked by 1 person

  11. בהמשך,
    יחד עם זאת,
    הבגרות הזו באה עם חוסר בגרות, חוסר עצמאות מוחלט בתחומים אחרים.
    קשור לפינוק.. מגוננות יתר של ההורים וכו

    אהבתי

  12. הטענה של 3718 אכן מעניינת.

    היא אפילו מסוגלת לקשר בין העלייה ביכולת לדחיית סיפוקים לבין הירידה באלימות ובפשיעה.
    כיום הילדים סומכים יותר על גורמי סמכות, שיעמדו בהבטחותיהם למנה כפולה בעתיד ו/או שיטפלו בהצלחה בפושעים, מאשר סמכו עליהם ילדי העבר.
    ילדי העבר נטו להעדיף מרשמלו אחד ביד מאשר שני מרשמלויים על העץ, והאמינו שאין להם על מי לסמוך (כאשר הם חשים פיתוי, מחסור או עוול) אלא על עצמם בלבד.

    השינויים ברמת האמון של ילדים יכולים להתקשר גם לשינויים ידועים אחרים בסביבה שבה מגודלים כיום הילדים בהשוואה לסביבה של ילדי העבר:

    – מעבר לשנים, צמיחה של הרמה הסוציו-אקונומית (במובנים אבסולוטיים. לא יחסיים).
    ידוע שהקשר בין הצלחה בלימודים / בעבודה / בניהול עצמי נמצא במתאם גבוה יותר עם חתך סוציו אקונומי מאשר עם יכולת דחיית סיפוקים בגיל 4. אבל כל 3 הגורמים הנ'ל נמצאים במתאם חיובי גבוה)

    – מעבר לשנים, הקטנת גודל המשפחות ושינוי בדפוסי ההורות כלפי "הורות הליקופטר". . מכאן נוכחות מועטה יותר של אחים /אחיות וילדים אחרים (שהתנהגותם די קשה לניבוי), ונוכחות מרובה יותר של הורים ומבוגרים אחרים (שהתנהגותם צפויה יותר).

    למרות כל הנ'ל, עדין איני משוכנעת שרוב המבוגרים, שטענו שיכולת ילדי זמננו לדחות סיפוקים גבוהה מיכולת ילדי העבר, טעו. שבעייתם היא שהם עדין לא הפנימו את היכולות המדהימות של ילדי המאה ה 21.
    – בנושא מסוג זה אמור להיות קשה להתעלם מ"חוכמת ההמונים"
    – ממצאים אלו עומדים בסתירה למגמת השמנת היתר החמורה של ילדי המאה הנוכחית. נדמה לי שאין תלמיד כתה א' שאינו יודע על הקשר בין השמנה ובעיות שיניים לבין חטיפים ומשקאות מוגזים מתוקים – אך על פי מבחן התוצאה נראה שהם אינם מסוגלים לדחות את תאוותיהם לסיפוק מיידי.
    (מה שיחייב מציאת הסבר/ים חלופי/ים לממצאי המחקרים.)

    Liked by 1 person

  13. אוף טופיק,

    על נפלאות השכונה, שדווקא בה יהודים תאבי חיים ולכאורה גם חכמים, בחרו לגור.

    https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3813490,00.html

    קטעים מהכתבה בכלכליסט:
    " … לצד הפגנות הרחוב, מתנהל קרב אדיר בזירה הפוליטית־פיננסית בין המחנה בראשות חיזבאללה וחסן נסראללה לבין המחנה הסוני בתמיכת דרוזים מתומכיו של המנהיג הוותיק וליד ג'ונבלאט. אנשיו של נסראללה החליטו להפוך את משבר הקורונה להזדמנות, והם מנסים להביא להדחתו של נגיד הבנק המרכזי של המדינה, ריאד סלאמה. אם זה יקרה, ישלים חיזבאללה את השתלטותו על כל מוקדי הכוח במדינה. מאמציו אלה של הציר הפרו־איראני מחזקות טענות שמושמעות בלבנון באופן תכוף, שלפיהן המשבר הכלכלי בלבנון הוא תוצאה של הקרע הפוליטי ואי־הסכמה לגבי תוכנית ההבראה.
    …..

    עוד לפני הקורונה העריכו מומחי הבנק העולמי כי 50% מתושבי לבנון נמצאים מתחת לקו העוני, כש־30% חיים בתנאי עוני מחפיר. היעדר הכנסות, עליית מחירים ואבטלה גואה – כל אלה סייעו לשבירת מחסום הפחד מההידבקות בקורונה. לפי ארגוני סיוע מזון הפועלים בלבנון, קצב הפניות מצד הנזקקים עלה מ־50 עד 60 איש ביום לפני הקורונה לאלפי פניות בקשת עזרה כיום – כולל גם ממי שעד לאחרונה נחשבו לאנשי מעמד הביניים.

    המחירים עלו במאות אחוזים
    …. השכר של מרבית המועסקים בלבנון אינו עולה על 400 דולר בחודש, במדינה שבה פערי ההכנסות הם מהגבוהים בעולם – נדבך נוסף בתסכול הגובר של הציבור הפשוט.

    התמונה הכללית של המשק הלבנוני אינה מבשרת טובות. בצפי האחרון שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית לאור משבר הקורונה, הוערך שיעור הצמיחה השלילית של לבנון ב־2020 ב־12%-, שיעור הצמיחה השלילי הגבוה ביותר מקרב כל מדינות האזור.

    ….. האינטרס של חיזבאללה

    עיקר הביקורת על ההידרדרות המהירה של המשק מופנה לעברו של הנגיד סלאמה, שמכהן קרוב לשלושה עשורים. עד לאחרונה נחשב סלאמה ל"מבוגר האחראי" במערכת הפיננסית הלבנונית, ומי שאחראי לייצוב שער הלירה. סלאמה נהנה מתמיכת מדינות המערב והגופים הבינלאומיים.

    בשנים האחרונות סלאמה נמצא על הכוונת של ארגון חיזבאללה, וזאת לאחר שיישם את הסנקציות האמריקאיות שנועדו למנוע מארגון הטרור השיעי שימוש במערכת הבנקאית הלבנונית למימון פעולותיו ולהלבנת כספיו. בימים האחרונים גברו הקולות מתוך הממשלה, הנשלטת על ידי חיזבאללה, לפטר את הנגיד. מבחינת חיזבאללה, סילוקו של סלאמה והחלפתו במקורב לארגון יסמלו את השתלטות המחנה הפרו־איראני על מוקד הכוח האחרון בלבנון מחוץ לשליטתו כיום.

    סלאמה מבחינתו סבור כי חיזבאללה מנסה להפוך אותו לשעיר לעזאזל של המשבר הפיננסי כדי לקדם את יעדיו הפוליטיים למען האינטרסים של איראן. הנגיד טוען כי המחסור בדולרים לא נגרם כתוצאה ממדיניותו השמרנית, אלא מכישלונם של הפוליטיקאים לשדר למשקיעים מסר של יציבות, ליישם רפורמות כלכליות ולצמצם את השחיתות. גם התנאים האזוריים, כמו המלחמה בסוריה וירידת מחירי הנפט, לא סייעו לכלכלת לבנון.

    די להזכיר כי בשנה שעברה הגיע שווי היצוא הלבנוני לכ־3 מיליארד דולר לעומת יבוא בשווי של כ־19 מיליארד דולר, כדי להמחיש את מצוקת הדולרים של המדינה. בנוסף, חיזבאללה, השולט ברשת החלפנים בלבנון, מקפיד בחודשים האחרונים להמעיט בזרם הדולרים לשוק – למעט באזור הדאחיה, מעוז חיזבאללה בדרום ביירות – כדי להגביר את הלחץ על הנגיד.

    כדי לצאת מהבוץ, לבנון זקוקה לתוכנית הבראה משמעותית ומהירה בסיוע בינלאומי נדיב. כפי שהדברים נראים, המערכת הפוליטית בלבנון, בראשות חיזבאללה, עסוקה יותר בקרבות על הגמוניה ואינטרסים, מה שיגרור את לבנון להסלמה ולקריסה כלכלית. …"

    Liked by 1 person

  14. נראה לי שלגבי מבחני ה-i.Q והפסיכומטרי יכולה להיות סיבה פשוטה: אני זוכר שבעבר לא התכוננו למבחני ה-I.Q. והפסיכומטרי כי חשבו שאי-אפשר להתכונן. היום יודעים שאפשר להתכונן. יש סםרים שדרכם ניתן להתכונן. יש מכונים שמלמדים אותך איך להתכונן תוך כדי חזרה על מבחנים קודמים לכן ברור שיושגו תוצאות יותר טובות מאשר בעבר.
    במחשבה שניה גם לגבי מבחן המרשמלו אפשר להתכונן. בהחלט יכול להיות שההורים או המורים יבהירו היטב לילד שמצופה ממנו לדחות סיפוקים (הרי כל הורה ירצה להראות שילדו מוצלח) לכן הילד ידחה סיפוקים רק כדי להשביע את רצון הוריו. הילד מעדיף שהוריו יביעו שביעות רצון ולא אכזבה ממנו.

    בכל אופן אינני מבין כלל איך קובעים שרמת ה-I.Q. והפסיכומטרי עלו? הרי 2 בדיקות אלו הן בדיקות יחסיות. לפי מה שידוע לי I.Q. 100 זה הממוצע וציון 500 בפסיכומטרי זה הממוצע. גם אם רמתם השכלית של האנשים עלתה פרמטרים אלו לא אמורים להשתנות. לפי מה קובעים את ציוני הפסיכומטרי וה-I.Q.?

    אהבתי

  15. arn, לגבי השאלה האחרונה פשוט אפשר לתת מבחן ישן ולראות כמה ילדים יצליחו בו.

    אם ההורים ידעו מראש שהילדים הולכים למבחן מרשמלו, זו כמובן בעיה מתודולוגית. אני מקווה שהחוקרים לא נפלו בכזה דבר פשוט.

    Liked by 1 person

  16. אם אפקט פלין משקף אינטלגנציה משמעותו שהאבות המיסדים של ארה"ב היו בעלי IQ חד ספרתי, זה לא מגיע לידי ביטוי בכתובים מאותה תקופה ואף לא בספרים מתחילת המאה ה20. פרושו שכיום צעיר בן 20 בממוצע בעל IQ של 15 נקודות יותר מבן 70 וזו סטיית תקן שלמה. הררי טוען בסיפרו שציידת לקטת מתקופה הקודמת לתקופה הניאוליטית נדרשה לכישורים שכליים וידע שוה לאלו של פרופסורית לבוטניקה כיום.
    אם ההסבר לאפקט הוא לימוד השכלה וחברה איך זה מסתדר עם הטענה שלא ניתן לשנות איקיו בהיותו גנטי בעיקר?
    לגבי דחיית סיפוקים, יש אומנם יתרון בדחיית סיפוקים אבל במציאות אכול ושתה כי מחר נמות חוגגת בחוצותינו ועל פי חכמת ההמונים כנראה הם צודקים.
    הטענה שלך לגבי דחית סיפוקים משתלבת עם דבריך על הסובלנות של נתניהו, אבל זו נטייה כלל עולמית כיום בפוליטיקה ולא אופינית לו בלבד.
    אם נדב אייל התבטא בצורה כה קיצונית הוא לא כל כך חכם, כרגע על פי פלין רק בנקודת איקיו אחת יותר מאשר לפני ארבע שנים ואם הבחירות זה מבחן חוזר עבורו אז ב 6 נקודות נוספות. זכור לי שערב הבחירות הוא נשמע חסר נסיון ומאד לא מבין את המציאות בארצות הברית. הוא דפק על כל דלת אבל לא הבין מה אומרים לו. זה שהוא מתבטא במילים משלהבות עדיין לא אומר שהן נכונות. שעון דיגיטלי לא בהכרח מדויק יותר מאנלוגי, הוא רק מראה את הטעות בצורה ציורית יותר.

    אהבתי

  17. לתמריץ, כתבת:

    1. " לגבי השמנה מה נלין על הילדים, המבוגרים באותה סירה."
    —————-
    אבל אם, כטענת המחקרים הנ'ל, הילדים חכמים משמעותית מהוריהם ובעלי יכולת דחיית סיפוקים גבוהה משל הוריהם – היה ניתן לצפות שהילדים יתנו דוגמא חיובית להוריהם כיצד לא להגיע להשמנת יתר. 😊

    אם מדי עשור הילדים חכמים יותר ובעלי שליטה עצמית גבוהה יותר – היה צפוי שמעבר לשנים תראה מגמת ירידה באחוז הילדים הסובלים מעודף משקל / מהשמנת יתר / מהשמנת יתר קיצונית.
    אבל הממצאים העולמיים הפוכים!. מגפת השמנת הילדים, על כל השלכותיה השליליות, רק הולכת ומתפשטת, הולכת ומעמיקה.
    לפני כ 30 – 40 שנה, רוב ילדי בי'ס עממי היו די רזים, וילדים ממש שמנים היו נדירים. כיום בין שליש לשני שליש מהילדים סובלים מרמה כלשהי של השמנת יתר, וילדים שמנים כבר אינם כל כך נדירים.

    ***
    אני מקווה שברור שאיני באמת מאשימה בהשמנה את חוכמת הילדים ואת כישורי דחיית הסיפוקים שלהם.
    עקרונית, האחריות להשמנה של ילדים אמורה להיות מוטלת על הוריהם.
    שנית, אחריות ההורים אמורה להיות מופחתת עד מבוטלת בשל ההנחיות הגרועות של המערכת הרפואית, פרמידות המזון המומלצות ע'י גורמים האמורים להיות ברי סמכא בנושא, מעורבות ממני מחקרי תזונה אינטרסנטים ועוד ועוד.

    ################

    2. " … אם ההורים ידעו מראש שהילדים הולכים למבחן מרשמלו, זו כמובן בעיה מתודולוגית. אני מקווה שהחוקרים לא נפלו בכזה דבר פשוט."
    ————–
    לא כל כך חד משמעי.
    יתכן שילדים המונעים להשביע את רצון דמויות סמכות (הורים, מורים, נסיינים, מפקדים בצבא, בוסים בעבודה, לקוחות חשובים …) הם אלו שמפנימים מוקדם יותר את הציפייה שידחו סיפוקים מיידים. אולי אפילו עצם הרצון להשביע את רצון דמויות סמכות כבר מבטא את יכולתם לחשוב ולתכנן לטווח רחוק. אמור להיות מתאם חיובי בין המשתנים הנ'ל.

    אהבתי

  18. קמיליה, לגבי הפערבין מבחן המרשמלו לבין מגפת ההשמנה:
    יש הבדל גדול בין דחיית סיפוקים לטווח קצר תמורת גמול ברור, לעומת הפגנה מתמשכת ועקבית של שליטה עצמית כדי להשיג הישג אמורפי.
    כהנמן ושותפיו הראו פעמים רבות כיצד המנגנון הרגשי הוא ברירת המחדל (מה שהוא מכנה מערכת 1) ואילו הפעלת המנגנון הרציונלי (מערכת 2) דורשת מאמץ בלתי מבוטל. מכאן קל לגזור כי נטרול המערכת הרגשית למשך 10 דקות תמורת ממתק מהווה מאמץ סביר, אך שימוש עקבי במשמעת עצמית על מנת להשיג ״בריאות״ הוא קשה בהרבה.
    כמובן כי המצב מחמיר נוכח הרגלי אכילה קלוקלים, מזון מתועש, שיווק אגרסיבי ושאר הרעות החולות של החברה המודרנית. במצב כזה קשה להאשים אפילו את הילד החכם ביותר בהשמנה שלו. ועדיין אני מאמין שהאחריות היא על ההורים. אלא שההורים עצמם נוטים להיות חסרי שליטה עצמית, בתחום האוכל כמו גם בתחום הצרכני. אז מה רוצים מהילדים?

    Liked by 2 אנשים

  19. לליזקה,
    כתבת:
    1. " אם אפקט פלין משקף אינטלגנציה משמעותו שהאבות המיסדים של ארה"ב היו בעלי IQ חד ספרתי … "
    ———–
    אפקט פלין מתייחס *רק* לעשרות השנים האחרונות. לא נטען שהאפקט תחולל במאות /אלפי / עשרות אלפי השנים האחרונות.
    גם לא נטען שימשך בעשרות / מאות השנים הקרובות.

    2. " … אם ההסבר לאפקט הוא לימוד השכלה וחברה איך זה מסתדר עם הטענה שלא ניתן לשנות איקיו בהיותו גנטי בעיקר?… "
    ————-
    לא ברורים לי כל הגורמים לתופעה וחשיבותם היחסית. גם בעיני זו די תעלומה.

    אבל כןנידועים גורמים סביבתיים שמפחיתים את האינטליגנציה המולדת של האדם.
    לדוגמא:
    – רעב, או תזונה מאוד לא מאוזנת, של האם ההרה ובשנות החיים הראשונות, שבהן אמורה להתחולל התפתחות מאוד מואצת של המוח.
    – כניסה לגוף של עופרת ומתכות רעילות אחרות (בעבר היו בשפע בצבעים. כולל בצבעים של צעצועי ילדים וקירות חדריהם)
    שתי תופעות שבעשרות השנים האחרונות הופכות לנדירות יותר ויותר

    3. " … לגבי דחיית סיפוקים, יש אומנם יתרון בדחיית סיפוקים אבל במציאות אכול ושתה כי מחר נמות חוגגת בחוצותינו ועל פי חכמת ההמונים כנראה הם צודקים.
    …"
    ————————
    אפילו ארנבים מטמינים אגוזים בכל מיני מאגרים נסתרים בכדי לשבוע מהם בעונת החורף ולא למות מרעב.
    על אחת כמה וכמה וכמה רובם המכריע של בני האדם.
    חוכמת ההמונים, למרות המימרה המפורסמת, למעשה אינה תומכת ב"אכול ושתה כי מחר נמות". לפחות לא ביחס לרוב ימות השנה.

    4. " .. אם נדב אייל התבטא בצורה כה קיצונית הוא לא כל כך חכם …"
    ————–
    כאן אנו מסכימים.
    בעיני הוא יותר משכיל ובעל כושר ביטוי מעולה, מאשר באמת חכם.
    לפחות אם נגדיר חוכמה *גם* כיכולת להתנתק מאמונות היסוד עליהם גודלת, ולהיכנס לנעלי אנשים שחיים בסיטואציה שונה לחלוטין משל קבוצת ההתייחסות הטבעית שלך, ומחזיקין בערכים ובאמונות הרחוקים מאוד משלך.
    אני משוכנעת שמעולם לא הצליח להבין לעומק מה בעצם הניע את תושבי חגורת החלודה להצביע לטראמפ ולא להילרי קלינטון.

    Liked by 1 person

  20. תמריץ,
    התופעה של עליית הIQ לאורך הזמן אובחנה כבר על ידי מרק טוויין:
    "כשהייתי צעיר אבי היה אידיוט מושלם וככל שהתבגרתי הוא הלך והחכים…"

    Liked by 2 אנשים

  21. לתמריץ ולרינגו,

    *לו* שמירת משקל תקין הייתה תלויה * אך ורק* בהפעלת כוח רצון / משמעת עצמית / כושר איפוק ודחיית סיפוקים – אכן היה נגזר דינה להיכשל.
    בעולם שופע מזון – כל הדיאטות היו נידונות מראש לכישלון ומשקלנו היה רק עולה ועולה ועולה.

    תמיד מגיעות שעות העייפות הלילית שבהן כוח ההתאפקות קורס.
    מדי פעם גם תקופות קשות, לחוצות ומתוחות – שבהן אוכל יכול להוות מפלט או נחמה.
    או, להבדיל, חגים ואירועים, שחגיגתם הראויה מחייבת אלכוהול ושפע מטעמים.

    אבל קיימים לפחות ניצני ידע (*) – כיצד להימנע מהפעלת יתר של מנגנוני הרעב בגוף. כיצד להתנהל כך שלא נאלץ כל הזמן להתאמץ להתאפק ולשלוט בתיאבון היתר.
    ידע זה היה אמור להיות נחלתם של כל בני האדם שגילם הוא דו ספרתי.
    אבל כיום אפילו רוב הרופאים הכללים והמשפחתיים אינם מתמצאים בו מספיק.

    דוגמא בעברית:
    הרצאה על המנגנונים *הסודיים* המשפיעים על תחושות רעב ושובע.
    למעשה, ידע על מערכות הורמונליות בגוף – ומכאן נגזרים "כללים" /"עצות" כיצד ניתן לשמור על משקל תקין גם ללא מאמץ עקבי על אנושי.

    (*) העובדה שהמרצה עצמו השתמש בשם התואר "סודיים" מהווה תעודת עניות קשה למערכת הרפואית ולידע שהיא מפיצה לציבור הרחב.
    לא רק שכמעט ולא נערכים מחקרים רציניים בנושאי תזונה (ורוב ההמלצות התזונתיות הקיימות ניתנו ללא כל בסיס מחקרי רציני, ולעיתים אפילו בניגוד לידע שכבר נצבר) – אפילו את מעט הידע שכן קיים על התחום בקושי מלמדים סטודנטים לרפואה ודיאטניים.

    https://www.rambam-medicine.org.il/category/secret-hormones

    משך ההרצאה מעט יותר משעה.
    לתפיסתי גם אם מאמצים מתוכה, לסגנון החיים היומיומי, רק כלל אחד או שניים, ואפילו חלקית, היא מצדיקה השקעה גדולה בהרבה משעה אחת.

    אהבתי

  22. צפיתי בסרטון. מעניין. אני שמח שיש התקדמות מדעית בתחום.

    אבל כמו שההשג האמיתי בהבנת פעולתם של הורמוני המין לא היה ספירה משופרת של "ימים נקיים" אלא פיתוח גלולה למניעת הריון (כמו גם טיפולי פוריות משוכללים), כך גם הייתי מצפה שיהיה בתחום ההורמונים שמווסתים את האכילה ואת מאגרי האנרגיה בגוף. – לא הנחיות סבתא חדשות, אלא טיפול.

    מתוך התיאור שלו, ההורמונים מצטיירים כאלילים פנימיים גחמניים שממהרים לכעוס ומתקשים לסלוח. ההנחיה ללכת על בהונות כדי לא להעיר ולא להרגיז אותם, נשמעת לי מאוד מדכאת. אני מעדיף לחיות באופן חופשי יותר, ובמידת הצורך לפייס אותם בחבילת קשיו קלוי, ודברים נוספים שהם אוהבים.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s