בינתיים ההתנתקות עובדת

ההתנתקות מושמצת אחרי כל התלקחות בעזה. אבל היכן שיש השמצות, חפשו מספרים. במקרה של העימות עם הפלסטינים המספרים מספרים משהו מעניין שממעטים לשים אליו לב. ההתנתקות הפכה את העימות לקטלני יותר מבחינת הפלסטינים ולחסכוני יותר בדם מבחינת היהודים. ואין זה פלא: נשללה מהפלסטינים הגישה הקלה לחיילים ולמתנחלים. הם מאחורי הגדר וכלי הנשק שלהם אינם מדויקים. אין למחבלי עזה דרך להשתמש במחבל המתאבד שהוא כמו טיל מונחה למטרתו. ייתכן שבעתיד יפתחו בעזה טילים מדויקים או כלי הרס אחרים שבאמצעותם יזרעו מוות בקנה מידה ענק. ייתכן גם שצה"ל יצטרך להיכנס יבשתית לעזה יום אחד, ואז נשלם עם ריבית את כל הדם שאריאל שרון ומשפחתו חסכו לנו באמצעות ההתנתקות. אבל בינתיים המספרים לא משקרים. בעימותים שבאו בעקבות ההתנתקות יחס הדמים בין ערבים ליהודים היה יוצא דופן לטובת היהודים.

	הרוגים פלסטינים	הרוגים יהודים	יחס
שומר החומות	250 (לפחות)	7	פי 35 פלסטינים
העימות בגבול עזה מאז 2018	300	2	פי 150 פלסטינים
צוק איתן	2,200	73	פי 30 פלסטינים
עמוד ענן	223	6	פי 37 פלסטינים
עופרת יצוקה	1,100	13	פי 85 פלסטינים
בלי התנתקות
אינתיפאדה שנייה	4,210	1,056	פי 4 פלסטינים
אינתיפאדה ראשונה	1,491	164	פי 9 פלסטינים

חזקים יותר, בעיקר חלשים יותר

לעומת מה שידענו על ישראל בפתח המערכה, האם ישראל יצאה חזקה יותר או חלשה יותר?

חזקה יותר: לוחמת המנהרות

ישראל חזקה יותר משציפינו בתחום. למי מאיתנו שלא שירת ביחידות המודיעין הרלוונטיות לא היה מושג עד כמה השתפרה יכולת ההתמודדות של צה"ל עם המנהרות. זה לא מספיק, אבל אם יצרפו לכך בסבב הבא שיפורים דרמטיים בכיפת ברזל או אפילו יביאו את קרן הלייזר המיוחלת, אולי נמצא פתרון טכנולוגי לבעיית עזה. משמעות אסטרטגית: גבוהה.

חזקה יותר: מניין הקורבנות

יחסית למטחי הטילים ולעוצמת הירי מעזה ישראל אינה מונה חללים בשיעור שאינו יכולה לעמוד בו. בצבא נפל רק חייל אחד. בשדרות נהרג רק ילד אחד. אסון נורא למשפחות, אך לא מימדי טראומה לאומית. אם הייתה נדרשת כניסה קרקעית היה מניין האבדות גבוה יותר, כפי שהיה בצוק איתן, אבל נראה שמפקדי צה"ל היו מרוצים ממה שביכולתם להשיג מהאוויר. וכמו תמיד צריך להודות לביבי בעניינים אלו. חסכון בחיי חיילים הוא בעיניו כמעט חזות הכול. משמעות אסטרטגית: גבוהה מאוד.

חלשה יותר: שיתוק החיים בגוש דן

המטחים לגוש דן היו חזקים ועוצמתיים מאי פעם. החיים שותקו, אם כי לקראת סוף המבצע שבו למסלולם. זו קריאת השכמה שמזכירה כמה קשה יכול להיות איום הרקטות מצפון ומדרום לכלכלה ולחיים התקינים. אבל בסופו של דבר משמעות העניין במבצע הנוכחי הייתה מוגבלת. השקל, הבורסה – תפקדו בצורה סבירה. תושבי גוש דן שרדו כמה ירידות למקלטים או הסתגרות בממ"דים. מה עוד שבמילא זו אינה תקופה לתיירים בשל הקורונה. משמעות אסטרטגית: נמוכה כרגע, פוטנציאל חמור יותר בעתיד.

חלשה יותר: מעמד החמאס ביו"ש

החמאס יוצא מהמבצע הזה כבעל אמירה לגבי יהודה ושומרון ובפרט ירושלים. זה לא מתכון טוב לשקט ממושך. הדבר גם סותר את דוקטרינת ההפרדה בין יו"ש לבין עזה, שבשבילה אנו מתכנסים ושבים ומתכנסים לכל הסבבים האלו במסגרת אסטרטגיית שימור החמאס של נתניהו. משמעות אסטרטגית: בינונית כרגע, פוטנציאל רע מאוד בעתיד

חלשה יותר: ערביי ישראל

זו הפתעה גדולה שערביי ישראל, אלו שרק לאחרונה נתנו ארבעה מנדטים למנסור עבאס, שבו לסורם מאוקטובר 2000. חשבנו שההתנהגות הזו מאחורינו. עכשיו ברור לכל בר דעת שערביי ישראל יכולים לשמש גיס חמישי בכל מערכה, ובפרט כזו שתהיה קשורה איכשהו לאל אקצה. משמעות אסטרטגית: גבוהה עד גבוהה מאוד.

חלשה יותר: דוקטרינת הדאחיה

ציפינו שישראל תזרע הרס כביר בתגובה לירי משמעותי על גוש דן, "דוקטרינת הדאחיה". בפועל זהו המבצע העדין ביותר בגביית מחיר בנפש מפלסטינים. וגם ברכוש, למרות ההתפעמות מהמגדלים הנופלים, זה ממש לא צוק איתן. הלחץ הבינלאומי, האג, הפרקליטות הצבאית – כולם חוברים יחד להפחית את ההרתעה. משמעות אסטרטגית: גבוהה מאוד.

חלשה יותר: השמאל האמריקני וישראל

מתפתחת בקרב הפרוגרסיבים שנאה קיצונית לישראל. אני אפילו נזכר באנטישמיות המחסלת, ההגדרה שאיתה אפיין בזמנו דניאל יונה גולדהאגן את האנטישמיות הגרמנית. והנה היא שבה, לכאורה לא כדי לחסל את היהודים עצמם, אלא את מדינתם. בפורומי דיונים באינטרנט השמאלנים מציעים להפוך את ארץ ישראל לבעלת רוב ערבי ומיעוט יהודי, כמו בימי המנדט, ומי יגן על היהודים? ערבויות בינלאומיות.. בקרב הפרוגרסיבים ישנו צורך נפשי עמוק להחזיר את היהודים למקומם הטבעי: אומללים שאינם מסוגלים להגן על עצמם. שנאה כזו לא נראה שהייתה קיימת בעבר, לא במימדים האלו. ברני סנדרס אמנם מעולם לא היה ידיד גדול, אבל ב-2014 הצהיר בפני קהל זועם שישראל מתמודדת מול רקטות שמגיעות מאזורים מאוכלסים. במבצע הזה היו לו רק מילים רעות על ישראל ויוזמה חסרת תקדים לעצור מכירת נשק. משמעות אסטרטגית: קיומית

קשה לדעת: יציבות פוליטית

פספסנו ממשלת רוטציה מסקרנת בנט – לפיד. אירוע מרתק נמחק מספרי ההיסטוריה העתידיים. אבל לטובה או לרעה? ההתבטאות המכוערת של לפיד שקישרה בין האינטרסים של ביבי לבין המבצע מעוררת תחושת הקלה שהוא לא יבוא בשערי בלפור. אז מה כן יהיה? בחירות חמישיות?

אגב שימו לב לגלעד שרון. הוא נראה כיחיד שמציב היום אלטרנטיבה אסטרטגית לביבי, אבל הימניים כנראה לעולם לא יסלחו לו על ההתנתקות.

הכול יהיה אותו דבר, רק גרוע יותר

בפרשנויות חסרות השחר באתרים השונים רואים כל מיני מתווים וספקולציות לסיום המבצע, אבל האמת הפשוטה ברורה לעין. הכול יהיה אותו דבר, רק גרוע יותר.

הזעם הפרוגרסיבי על ישראל מעולם לא היה כה קשה. המבצע הקודם שגרם כמות דומה של אבדות, עמוד ענן ב-2012, נחשב למאופק ואפילו עיתון הארץ שיבח את צה"ל על המידתיות. משהו בסבלנות של הפרוגרסיביים לישראל נשחק, ורבים מהם בכלל היו רוצים את ביטולה. פיטר ביינארט פרסם מאמר בניו יורק טיימס שבו הציע שהפליטים הפלסטינים ישובו בהמוניהם לתוך ישראל וציין את קליטת העולים מרוסיה כהוכחה שישראל מסוגלת לכזה מבצע קליטה אם היא רוצה. מאמר מטורף שכזה. הטיימס למיטב ידיעתי לא פרסם מאמרים הקוראים להשמדת גרמניה או יפן גם אחרי מלחמות שבהן ביצעו זוועות שבהן נרצחו בעינויים מיליונים חפים מפשע בכוונה תחילה. את ישראל רוצים לבטל אחרי שנהרגו 200 מחבלים ועוד כמה עשרות נשים וילדים כנזק אגבי. סף סבלנות נמוך יש לפרוגרסיביים כשמדובר בנו. ומה אם יום אחד אלכסנדרה אוקסיו קורטז תהיה הנשיאה? 

ההרג בקרב הפלסטינים מעולם לא היה כה נמוך. במונחים של מספר הרוגים ליום מבצע, זה המבצע החלש ביותר שנוהל בעזה עד כה. בסוף הרוגים זה מה שמרתיע. ולא דומה צוק איתן שהסתיים ביותר מ-2,200 אבידות פלסטיניות למבצע הנוכחי. מנגד טוענים בצה"ל שהחמאס מסתיר את אבידותיו. עוד נראה.

יכולת הירי לגוש דן מעולם לא הייתה כה משוכללת. פעם אמרו:"אם הם יירו לתל אביב אז הכול ישתנה". אני זוכר עוד את צחי הנגבי אומר זאת בראיון במהלך אחד המבצעים. יש בכך היגיון כלכלי ברור. שיתוק תל אביב הוא שיתוק הכלכלה הישראלית. נכון שהתרגלנו בקורונה לעבודה מהבית ובכל אופן. ייתכן שמבחינה זו המבצע מסמל את הקריסה הסופית והמוחלטת של כושר ההרתעה הישראלי. נניח שאירן תיתן לחמאס נשק כימי והוא יירה רקטות כימיות שיהרגו מאתיים אנשים כל אחת. כל עוד ישראל שבויה בפרדיגמה הנוכחית שבה מצד אחד כיבוש עזה הוא אסון ומצד שני אסור לגרום הרס נרחב בעזה, כי האזרחים המסכנים לא מעורבים ויש להגן עליהם ולא להיות פושעי מלחמה, כל מה שהיא תוכל לעשות הוא להפציץ מבנים ריקים אחרי שנתנה התראה ליושביהם. מכיוון שג'ון אוליבר הודיע לנו שגם זה פשע מלחמה, גם זאת ניתן יהיה לעשות במידה מצומצמת. כלומר, רק החמאס יוכל להתקדם מכאן במעלה ההרס. ישראל הגיעה לגבול. קשה לחשוב על משהו אנטי הרתעה כמו זה. 

המעורבות של חמאס עזה ביו"ש ובתוך ישראל מעולם לא הייתה כה בוטה. הרכיב הזה בולט מאוד במבצע הנוכחי.

חוסר הפטריוטיות של האופוזיציה. יאיר לפיד אמר דבר מאוד חמור, והוא לא ישלם עליו שום מחיר פוליטי, כמו שנתניהו לא משלם מחיר פוליטי על התנהגותו האיומה. לפיד רמז או אמר במפורש שהמבצע מתנהל כי הוא נוח לנתניהו. קל להבין את התסכול של לפיד מכך שחמקה ממנו ראשות הממשלה מושא כיסופיו. אבל לתת נשק לשונאי ישראל כפי שנתן באמירתו זה דבר שאסור לעשות. לפיד כמו ביבי לא ישלם מחיר על דבריו, מה שמצביע על קריסת התמריצים להתנהלות פוליטית נורמלית בחברה הישראלית. מה שקרה גם למפלגה הרפובליקנית שחלקים ממנה ניסו לגנוב בחירות ולבטל את הדמוקרטיה.

ישראל נהנתה מתור זהב רב שנים תחת בנימין נתניהו, והסכמי אברהם וההצלחה במבצע החיסונים רק העצימו זאת. מנגד, קל מאוד יהיה להיסטוריונים של העתיד למצוא בשנה האחרונה את הנקודה שבה קרס תור הזהב. האם הייתה זו הפרת הסכם הרוטציה בידי ביבי ששללה את היכולת להוציא את ישראל מהשיתוק הפוליטי? האסון במירון? המבצע הנוכחי? ההיסטוריה היא רק אוסף של אופציות, והחלטות של בני אדם יכתיבו מה מהאופציות יתממש.

ההתעללות הסאדיסטית של השמאל בערבים

אני אוהב פרדוקסים, והפרדוקס שאני מרבה לחשוב עליו בימים אלו נוגע בהתעללות הסאדיסטית של השמאל בנפש הערבים.

יש כאלו שמנסים לקשור את ידי ישראל בתגובתה לאלימות הערבים, בתוך ישראל או בעזה, פשוט כי הם רוצים בפירוקה בשלבים. ושלב ראשון הוא החלשתה והחלשת הלגיטימיות שלה להגיב באופן מרתיע. למשל כאלו הן חברות הקונגרס האמריקני רשידה טאליב ואלכסנדרה אוקסיו קורטז. אצלן אין פרדוקסים.

אבל יש כאלו שבאמת רואים בדמיונם מדינת ישראל משגשגת ומתפקדת, ועדיין חושבים שיש לקשור את ידיה, לדבר ללא הרף על צמצום פגיעה, על איפוק, על ריסון. זאת מתוך אמונה שאיפוק יוריד את גובה הלהבות או לפחות יקנה לגיטימציה בינלאומית. בפועל תגובה מאופקת, חלשה, עלובה, לא מרתיעה היא בגדר התעללות אכזרית, סאדיסטית ממש, בנפש הערבים. הערבים יכולים לקבל את קיום ישראל במזרח התיכון מתוך הבנה שהיא מעצמה אזורית שאין דרך מעשית למוטט אותה ושכל התגרות בה היא הרת אסון. מה שנקרא "קיר הברזל". אבל הם לעולם לא יוכלו לקבל את קיום ישראל אם יחשבו שהיא חלשה ולא מרתיעה. לגלות שישראל חלשה ואז להתאפק מלהילחם בה זהו עינוי סאדיסטי עבור הערבי. זו קבלה של השפלה איומה שלא תיתכן. לקבל את מרות הבריון של השכונה זה דבר אחד, לא נעים ככל שיהיה. לקבל את מרות החלשלוש של השכונה זה דבר אחר, השפלה שהיא מעבר לנסבל.

התגלגלות המבצע עד עתה, בניגוד לכל התשבוחות העצמיות, לא מעוררת הרתעה מי יודע מה על אף כמה הישגים נאים מאוד בתחום המנהרות. הבריטים, עם מתורבת פי אלף מהעזתים, חגגו את ניצחונם בפוקלנד, שהפך את מרגרט תאצ'ר מראש ממשלה כושלת על סף אסון אלקטורלי למנהיגה גדולה. הבריטים ספגו אז יותר אבידות (255) מאשר ספגו העזתים עד כה לפי רישומי משרד הבריאות  שלהם. הבריטים נאבקו על אי חסר חשיבות במרחק אלפי קילומטרים. העזתים נאבקים על מהות קיומם: פלסטין ואל-אקצה היקרים להם מכול. מי שחושב שהמחיר שמשלמים עכשיו בעזה הוא מרתיע בטווח הארוך משקר לעצמו עד גיחוך. וגם ערביי ישראל לא משלמים מחיר של ממש לעת עתה, אם כי את זה ניתן יהיה לפתור בהמשך על ידי חיזוק המשטרה. לעת עתה אירוני לחשוב שתחת השר לבטחון פנים שלמה בן עמי בזמנו התגובה הייתה נחרצת בהרבה מאשר תחת השר לבטחון פנים אמיר אוחנה.

כדאי לסיים כבר

ראיתי הערב את אהוד יערי אומר שבכירי הפרשנים בעולם הערבי מציינים שישראל היא לא מה שחשבו. היא הרבה יותר חלשה. זה היה הקול היחיד ששידר אמת בערב של חנופה לצה"ל. ההישגים של צה"ל במודיעין וביכולת הגנתית אכן מרשימים. בפרט שעכשיו מוכח שצה"ל אכן הצליח להוציא מפעולה את מנהרות החמאס. אבל הישגים לא כאלו מעניינים אם הם אינם מניבים תוצאה מכריעה, והתוצאה של המערכה אינה מכריעה. ואולי זו לשון המעטה. תוצאת המערכה מראה שבידי החמאס יכולת לשתק את ישראל מתי שיתחשק לו, להסעיר את ערביי ישראל על הדרך ולקבל תגובה פושרת שאינה מייצרת הרתעה של ממש. תגובה שאולי הייתה מרתיעה אנשים שפויים בני המערב, אבל לא ג'יהדיסטים שתשוקתם היא שהידיות וגן עדן עם בתולות.

ארגון טרור הולך ומתעצם, יכולות הדיוק של הטילים שלו משתפרות. הוא מפגיז את גוש דן כמו שאף מדינה ערבית לא העזה מעולם. מוכיח אסטרטגית לערביי יו"ש שהוא מסוגל לבוא להילחם למען הקדוש להם מכול, והמחיר שהוא משלם הוא מעורר גיחוך במונחים של שווי חיי אדם בעזה.

כתגובה ראויה בעזה לפני ישראל עומדות שתי אפשרויות – הרס עצום של תשתיות אזרחיות ("דוקטרינת הדאחיה"), דבר שיקומם עליה את ממשל ביידן ואת בית הדין בהאג, אך יבהיר לחמאס שניהול מדינה בעזה והפגזת גוש דן פשוט אינם הולכים יחד. או כניסה קרקעית שתגבה מחיר כבד מאוד מהעזתים, ובעטיה גם נקומם עלינו את ביידן ואת בית הדין בהאג (עיין ערך "יום שישי ברפיח") וגם נאבד חיילים רבים.

ההשוואה הפשוטה אומרת שהאופציה השנייה בוודאי לא סבירה – גם לשלם מחיר כבד בהרבה וגם לקבל את אותה תוצאה, אבל יש לה יתרון מוזר אך מכריע – היא זורמת באופן טבעי יותר לפרקליטות בצה"ל האמונה על דיני הלוחמה והמידתיות. אנשיה יאשרו במסגרת כניסה קרקעית פעולות יוצרות הרס קיצוני שלא יאשרו במסגרת לוחמה אווירית.

ביבי השיג מהמבצע את התוצאה הפוליטית הרצויה בדמות קריסת גוש השינוי (איני אומר חלילה שלשם כך יצאנו למבצע. זו תהיה עלילת דם. אבל אדם ערמומי כביבי ודאי אינו עיוור לתופעת הלוואי), ונראה שאינו מסוגל לקדם הכרעה ברורה. עדיף לסיים. אם נסיים מהר אפשר יהיה אולי איכשהו למסגר את האירוע כעוד מבצע חולף ונשכח, ולא ככושלת במערכות ישראל. כמה שקט אפשר יהיה להשיג מהמבצע הנוכחי? אולי כמה חודשים.

איך מנצחים מלחמה

ציוץ של שמרית מאיר מסביר הכול על האופן שבו ישראל באמת מסוגלת לנצח את המערכה הזו.

על הרגישות של חמאס למגדלים: בכל מגדל נגיד 17 קומות, כל קומה 4 משפחות, כל משפחה, נאמר 8 נפשות. כלומר פלוס מינוס 500 הומלסים חדשים פר בנין. אם מדובר בבנין ברימאל, האליטה של עזה, זה קשה עד בלתי נסבל לחמאס להתמודד עם זה

יש רק דוקטרינה אחת שעובדת, דוקטרינת הדאחיה. הרס מוחלט של התשתיות במקום שבו חיים האזרחים שהם התומכים הנלהבים של האויב. אם האויב מקים לעצמו מדינה, הוא הופך עצמו לפגיע ולחסר ישע. כי יש לו אחריות על תשתיות חיוניות שחיל האוויר יכול להשמיד בדקות. זה היתרון הגדול של ישראל במערכה, ואולי היחיד שלה. בשאר הדברים היא בנחיתות.

נכון שמבחינת דיני המלחמה ישראל אינה יכולה לפגוע במכוון בדברים אזרחיים טהורים. אבל הכול עניין של פרשנות. אם לנתניהו יש משפטנים שוטים שיכולים להסביר אפילו מדוע הוא יכול להכריע חד צדדית בממשלה שחוק יסוד מגדיר פריטטית, שישלח אותם לעשות מילואים במערך המשפטי בצבא. אין סיבה למשל שבניין של עשר קומות שבאחת מקומותיו גר פעיל הזרוע הצבאית לא יוגדר כמיועד להריסה מלאה. זו לא פעילות שוטפת ביו״ש שבה תקפות הגדרותיו המצמצמות של בג״ץ להרס מבנים ששימשו לטרור. זו מלחמה.

כל מדינה, אפילו מדינת טרור כמו זו העזתית, צריכה מידה של תמריצים נורמליים בחיים האזרחיים כדי לתפקד. התמריץ הטבעי והפשוט הוא השגת רכוש, והרכוש שכמעט כל החיים מוקדשים להשגתו הוא דירה. השמדה המונית של דירות מחסלת את היכולת לנהל חיים במדינת טרור בטווח הארוך ואת הבסיס לפעילות הכלכלית השוטפת בה ולכן היא כלי האנטי טרור המרכזי שיש. מכיוון שבמדינת טרור המגורים לשם ניהול חיים כרוכים במגורים לשם ניהול טרור, אין בעיה משפטית עם סילוק בנייני הדירות בהמוניהם.

אם צה״ל יפיל מאתיים מגדלים בתום המערכה ולא שלושה או ארבעה, יהיה לנו שקט לעוד שבע שנים טובות. בסוף יצטרכו לפעול כך כי זה הדבר היחיד שיעבוד. חבל לחכות.