הבועה שאין, הבועה שכן

סבר פלוצקר כתב בטורו בשבת בידיעות אחרונות, בעקבות חילופי אימיילים עם כלכלנים בכירים, כמה נוראים קיצוצי המס של טראמפ, ואיך הם, בצוותא עם שוק המניות הגואה יביאו לפיצוץ הבועה ולמשבר כלכלי חריף במהרה בימינו. וההימור שלי – לא יקרה. תעודת הסל SPY על מדד המניות עומדת על 265. נחזור אליה עוד שנתיים והסיכוי גדול שתעלה עוד. המכפילים בשוק המניות גבוהים (עומדים על אזור ה-23 לעומת הממוצע ההיסטורי הרגיל העומד על 15). אך הם משקללים זינוק ברווחים שצפוי בעקבות הקלות המס וגם את התמשכות תקופת הריביות הנמוכות. כל זה בצדק. בועה אין פה. הגרעונות שיתהוו בעקבות קיצוצי המס ממש לא מהווים סכנה חמורה, אלא ההיפך הגמור.

הביטקוין, שגם ממנו מתפלץ פלוצקר, הוא סיפור אחר כמובן. כאן ישנה בועה הדומה עד גיחוך לבועות ההיסטוריות הגדולות, החל מבועת הצבעונים בהולנד במאה ה-17 ובועת הים הדרומי במאה ה-18. יש לי רקורד גרוע לגבי הביטקוין. חשבתי ששוויו חסר שחר גם כשהיה עשירית מהשווי הנוכחי. ובכל אופן בפרפרזה על דברי גלילאו, פצוץ יתפוצץ. זו סוג של זכות היסטורית – להיות נוכח בשיאה של בועה, אירוע מגוחך אך טיפוסי כזה, שבו אתה חולף ברחובות ומאזין לשיחות אקראיות של עוברי אורח והמילה הבועתית חוזרת ונשנית על שפתותיהם.

כורי הביטקוין מוונצואלה

אני מאוד אוהב לקרוא על הסיטואציות הקיצוניות ביותר שבני אדם מוצאים עצמם בתוכן. ההתנהלות האנושית במצבים הקשים ויוצאי הדופן ביותר מלמדת הרבה. אני לא לבד. עובדה שבכל חנות שמוכרת ספרי עיון, המדפים גדושים בספרים המסקרים את שש שנות מלחמת העולם השנייה, תקופה קצרה ביחס אבל קיצונית.

בכלכלה בת זמננו ונצואלה הפכה למדינה המסמלת נקודת קיצון סוציאליסטית בעולם קפיטליסטי. אנשים נורמליים במדינה שהייתה בעבר מדינה עשירה הפכו לשבויים בעל כורחם של מלחמתם של צ'אבס ומדורו בשוק החופשי. 

כתבה מאלפת במגזין הליבטריאני האמריקני ריזן מתארת את פריחת כריית הביטקוין בוונצואלה כדרך התמודדות מרתקת של אזרחים מתוחכמים עם ההתנהלות של מדינתם.

ונצואלה היא ארץ השרויה במחסור חריף, אך מנהיגיה רואים עצמם כלא כפופים לחוקי הכלכלה. הם מרשים לעצמם לסבסד את צריכת האנרגיה במדינה, וחשבון החשמל בוונצואלה, לפחות בזמנים שבהם זורם חשמל, הוא זול במיוחד.

כריית ביטקוין, כלומר מציאת מספרים אשר מקיימים את החוקיות הנדרשת בחוקי הביטקוין לשם תחזוק המטבע, היא מלאכה הצורכת הרבה חשמל בשל השימוש האינטנסיבי במעבדי מחשב. הכורים מנצלים בחוכמה את הארביטראז' בין מחיר החשמל בוונצואלה לבין מחירו בשאר העולם כדי להשיג ביטקוין, שאת תמורתו ניתן לקבל במט"ח הנדיר כל כך בוונצואלה.

את הביטקוין ניתן להמיר לאוכל ולשתיה באמצעות אמזון ועל ידי שירות משלוחים מתווך בין מיאמי לקרקאס. כמתואר בכתבה, הביטקוין מאפשר לכוריו להשיג תרופות המצויות במחסור או לחלק רבעי עוף בין בני משפחתם. 

הביטקוין אינו נקי מספקות ומבעיות, אבל הסיפור מוונצואלה ממחיש שבתנאים פוליטיים קשים הוא יכול להיות מגנו של היחיד מול הרודנות.

גורלו העגום של הביטקוין

אחשיב עצמי חכם מאוד אם כל ניבויי יצליחו כמו שהצליח הניבוי שלי נגד הביטקוין. לרוע המזל, מן הסתם זה לא יקרה. ערכו הדולרי של הביטקוין היום (230$) הוא בערך חמישית מערכו בזמן שכתבתי את הפוסט הזה (עמד על יותר מ-1,000$).  אבל כמובן, עדיין ייתכן שבסוף דווקא הקייס בעד הביטקוין יוכיח את עצמו.

האם כדאי להשקיע בביטקוין?

כולם מדברים בזמן האחרון על הביטקוין, המטבע הדיגיטלי המהפכני. האמיצים שבינינו שוקלים לרכוש כמה ביטקוינים ולקוות שערכם ימשיך בדהרה המסחררת כלפי מעלה. הרי כל אחד יודע שבשווי של מגש פיצה בביטקוינים בראשית ימי הביטקוין, אפשר להיות היום מולטי-מיליונר.

אז האם כדאי להשקיע בו? ובכן, ראשית צריך להבין שאין כזה דבר להשקיע בביטקוין. ההשקעה בביטקוין אינה השקעה. היא אינה מניבה פירות. ניתן להמר על ביטקוין כפי שאפשר להמר על כרטיס פיס. אולי בהצלחה ואולי לא. השקעה זה לא.

אבל ההבדל הסמנטי הזה פחות חשוב – נניח שביטקוין הוא הימור. האם הוא הימור מוצלח? ובכן, העתיד אינו לנו לדעת, אבל אני מפקפק בכך.

כיום מי שמעלים את מחיר הביטקוין הם הסינים המחפשים כל דרך להוציא כסף מחוץ לארצם, אך מוגבלים בידי החוקים הנוקשים של הממשלה הסינית. הביטקוין בא לעזרם. אולם אם הביטקוין יצליח מדי, הממשלה הסינית תחסום אותו. לחילופין מצד שני, ייתכן שתחליט דווקא לאפשר זרימת הון חופשית יותר, וגם כך תייתר את תפקיד הביטקוין.

מה שמטריד יותר הוא שמטבע שעובר טלטלות חדות כלפי מעלה צפוי לעבור גם טלטלות חדות כלפי מטה, כשתתחיל טלטלה כזו, עלולה להיווצר פאניקה שתפחית את הערך מטה מטה, ולא תהיה לה כל תחתית, כי אין שום ערך ריאלי לביטקוין שיתחום מלמטה את ערכו.