ארגמדון של הפרוגרסיבים

בריטניה סובלת משיטפון של מבקשי מקלט מהעולם השלישי אשר חוצים את התעלה מצרפת. הממשלה השמרנית שם טיכסה עצה והחליטה שהדרך היחידה שתחסל את התמריץ של הנודדים מהעולם השלישי לשלם למבריחי גבול ולהגיע היא לשלוח אותם חזרה לרואנדה. נחתם הסכם בנושא עם הממשלה בקיגאלי. ברם, ממש כמו פה ארגוני זכויות האדם הפרוגרסיביים אינם מסוגלים לשאת את ההבחנה בין נפש ונפש ובין אדם לאדם. הרעיון שעם זכאי להגדרה עצמית רלוונטי מבחינתם אולי לפלסטינים, אבל לבריטים ולעמים מערביים אחרים בהחלט אין זכות לשלוט על גבולותיהם מפני כניסת המוחלשים מהעולם השלישי.

בתי המשפט נוטים לשרת את האג׳נדה הפרוגרסיבית. הגם שבית המשפט העליון בבריטניה נחשב מעט שמרני יותר, ואין לדעת בוודאות מה תהיה פסיקתו, כמעט בטוח שבית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג יאסור על העברת מבקשי המקלט לרואנדה. בדיוק כפי שבג״ץ אצלנו סיכל פיתרון דומה (הגם שלא שלל עקרונית העברה לרואנדה).

השמרנים שקלו אלטרנטיבות. לבריטניה יש יתרון – יש לה מושבות ברחבי העולם. היא יכולה תיאורטית להעביר פליטים לכל מיני איים מבודדים. אבל הקמת תשתיות באפריקה, בקריביים או באוקיינוס השקט להמוני פליטים, הטסתם לשם, אספקת שירותים רפואיים – כל אלו יעלו סכומי עתק ויתקלו בהתנגדות נחרצת של התושבים הקיימים באותם מקומות. לא מעשי.

על כן הממשלה השמרנית שוקלת את היציאה מאמנת בית הדין האירופי לזכויות אדם. כרגע השמרנים בפיגור עמוק בסקרים מול הלייבור, אבל אם מוקד הבחירות יהיה ההסתננות החופשית, אולי המצב יתהפך. זה הולך להיות אירוע מאוד מעניין.

הטרלול הפרוגרסיבי של הכנסת כל מסתנן משרת היטב את הצד השמרני. מעטים זוכרים זאת אבל ב-2018 התנגד יריב לוין בתוקף לפסקת התגברות בנושא המסתננים. זאת על אף שבנט ושקד לחצו ונוצרה לכך הזדמנות פוליטית נדירה. לוין הבין בחוכמה שאם ייפתר נושא זה לא תישאר בימין מוטיבציה למלחמה הכוללת במערכת המשפט שהוא חפץ להוביל אליה. האם העלאת הנושא תאפשר מהפך בסקרים בבריטניה? קשה להאמין, כי הפיגור של השמרנים בסקרים גדול מדי, אבל צריך לראות מה יהיה.

בכל מקרה, בזרם הפליטים לבריטניה אין שום היגיון, אפילו הומניטרי, כי הם באים מצרפת שגם בה זכויותיהם לא נרמסות. עצירת הזרם היא קרב פוליטי שיום אחד יצטרך להתרחש, והקרב על בריטניה ועל כפיפותה לשופטים הפרוגרסיביים בשטרסבורג יכול להיות ארגמדון של הפרוגרסיביות באירופה. כמו שחזור של מלחמת הברקזיט, רק עם יותר היגיון.

הגירה? ההמונים יודעים את האמת

הנשיא טראמפ לאחרונה טען שהפשיעה בגרמניה עלתה בעקבות גל ההגירה המוסלמי למדינה והותקף בידי העיתונות הליברלית ואנשי האקדמיה שטענו שלא הייתה עלייה כזו. בפועל העלייה בפשיעה היא לא בהכרח גדולה כמו שמדמים אנשי הימין מתנגדי ההגירה, אבל האמת הפשוטה והאינטואיטיבית היא שהגירה מארצות מוסלמיות אכן גורמת לעליה בפשיעה. ברם, כפי שאמר ג'ורג' אורוול:"נדרש מאמץ מתמיד לראות את מה שמתחת לאף".  אפשר לעצב שאלות סטטיסטיות כך שיספקו את התשובה הרצויה, גם אם היא לא משקפת אמת. מדגימים זאת  הנתונים שדווחו פעם לפיהם האריתראים בדרום תל אביב מבצעים פחות פשעים מהממוצע. נתונים אלו אפילו צוטטו, אמנם במידה של הסתייגות, בפסיקת בית המשפט העליון בנושא המסתננים. כל אחד שלא סונוור לחלוטין בידי תקינות פוליטית מבין שאלו נתוני שווא שקריים, אבל לאקדמאים בעלי נטייה ליברלית יש דרכים להגיע לנתונים הרצויים להם, לפחות בהקשרים מסוימים ועל בסיס סט נתונים מוגבל ובפרט כאשר האוכלוסיה הנחשדת כגורמת פשיעה או צרות אחרות מהווה עדיין אחוז קטן מהאוכלוסיה בכללותה, כך שקשה לאסוף לגביה נתונים מהימנים ויציבים.

ישנו תת זרם באקדמיה, קטן במספר אנשיו ובתהודה התקשורתית שהוא מקבל, אך משמעותי מבחינת יכולתו לספק נתונים מעניינים המבוססים על סטטיסטיקות אמינות, שעורך מחקרים דווקא כדי להוכיח שהאינטואיציות הבסיסיות שיש לאנשים והסטריאוטיפים שהם מגבשים אינם רחוקים מהאמת. לקבוצה זו שייך מחקר מדנמרק, שהראה ממצא מעניין – שילוב של כוחם של סטריאוטיפים ושל חוכמת ההמונים. אנשים מנבאים יפה על סמך סטריאוטיפים מאילו ארצות יבואו מהגרים שיהיו נתמכי סעד ומאיזה ארצות יבואו מהגרים שלא. לדנים שהשתתפו במחקר היה ברור שסומלים, אפגנים ועיראקים יככבו בצמרת נתמכי הסעד בארצם, והם צדקו. ניבויים של יחידים לא היו מדויקים במיוחד, אבל הממוצע המשוקלל של הניבויים היה ממש מדויק ברמה יפה, "חוכמת ההמונים". פה ושם היו טעויות. העריכו יותר מדי ישראלים (בפועל יורדים מישראל כן שותים את הרווחה הדנית, ברמה אחת עם האתיופים, הפקיסטנים ואלו מאוגנדה). המעיטו בערך המהגרים ההודים (כנראה השגיאה הרגילה לגביהם – הודו הרי כל כך ענייה והמהגרים ממנה כל כך לא).

בני אדם מחונכים לתעב סטריאוטיפים, אבל מפרספקטיבה אבולוציונית תיעוב סטריאוטיפים הגיוני כמו לתעב את תפקודו של עמוד השדרה. האחד קוגניטיבי והשני פיזיולוגי, אבל שניהם מנגנונים שיוצרו בידי מנגנון הברירה האבולוציוני כדי לתת לבני אדם כלים לשרוד טוב יותר.

על פי המחקר הדני, השקפה שמרנית ולאומית עזרה לאנשים לדייק יותר בהערכותיהם בשאלה איזה מהגרים מאילו ארצות יהפכו לנתמכי סעד, אבל במידה מסוימת. החל מרמה מסוימת האיבה למוסלמים עיוותה את ההערכות והביאה להגזמה. לכן נראה שתומכי מפלגת הימין צדקו יותר מתומכי השמאל, אבל צדקו גם יותר מתומכי מפלגת הימין הקיצוני. אני חושב שהממצאים האלו משקפים יפה את העובדה שנתוני אמת לגבי ההשלכות של הגירה מהעולם המוסלמי ומאפריקה נמצאים בדרך כלל באמצע בין הגזמות גרוטסקיות מצד ימין (אף שלעתים האמת כן נדמית כמו הגזמה גרוטסקית) לבין גישת "לא אירא רע" של ליברלים הטומנים ראשם בחול.

פליטים, מסתננים ותמריצים

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, סיפק תשובה משלו לשאלה מה עושים עם המסתננים:

הבעיה עם ראש הממשלה היא לא רק זה שחזר בו, אלא זה שבמקום לעבוד מנסים לעבוד על כולם.
ישראל צריכה לטפל בפליטים, מפני שזהו המוסר היהודי. והיא רשאית לגרש מסתנני עבודה מפני שאנחנו מדינה מתוקנת. מה שהממשלה צריכה היתה לעשות כבר מזמן זה לבנות מנגנון שמפריד ביניהם באופן אנושי והגון ולהשקיע משאבים בשיקום דרום תל אביב. היא לא עשתה את זה כי מדובר בממשלה שמעדיפה סכסוכים ומריבות על מעשים.

נוסחת לפיד היא: "ישראל צריכה לטפל בפליטים, מפני שזהו המוסר היהודי. והיא רשאית לגרש מסתנני עבודה מפני שאנחנו מדינה מתוקנת". נשמע מעולה, אבל בפועל זו נוסחה לא פרקטית ומתעתעת גם כעיקרון כללי וגם במקרה של המסתננים מאריתריאה.

כעיקרון כללי עולה השאלה מה יקרה אם מדינה באפריקה תתחיל לשחוט באופן שיטתי את אחד המיעוטים שבתוכה, והרי כבר היו דברים מעולם. מיליונים מבניו של אותו מיעוט יציפו את גבולות ישראל, פליטים לכל דבר גם לפי הפרשנות המחמירה ביותר של אמנת האו"ם. האם מעשה ג'נוסייד שנעשה באפריקה, מפלצתי ואכזרי ככל שיהיה, משמעותו שהציונות סיימה דרכה, ועל ישראל לקלוט כל פליט ולהפוך עצמה לאלתר למדינה אפריקנית בהרכב אוכלוסייתה? אין זה סביר. הטענה שעל ישראל לטפל בפליטים מפני שזהו המוסר היהודי, מוגבלת גם כשמדובר בפליטים לכל דבר ודורשת הרבה כוכביות. והרי ייתכן שאפריקה תייצר לנו פליטי אמת לא מעטים לאורך הדורות שעוד יבואו והגעתם לפה אינה מופרכת בעולם הגלובאלי שבו התנועה קלה. צריך לאמץ גישה להתמודדות עם הסוגיה המוסרית הזו.

המקרה האריתראי מורכב עוד הרבה יותר. רבים מהצעירים האריתראים נשלחים לשירות צבאי או אזרחי שאמור להימשך שנה וחצי אבל בפועל מתמשך הרבה יותר. כדי להבין מה בדיוק קורה שם עיינתי בפסק הדין של בית הדין האירופי בנושא מיוני 2017. הפסיקה תוארה כאילו פרצה דרך בנושא החזרת אריתראים למולדתם והסרת מעמד הפליט מהם. האמת היא ממש לא כך. אחסוך לקוראים את העיון בעשרות העמודים המייגעים וצפופי האותיות, ואתמצת בקיצור: באופן רשמי אריתריאה מכריזה שהיא מחייבת את הצעירים שלה בשירות צבאי ממושך מאוד. עריקים שיצאו מהמדינה נידונים בחומרה עם שובם ונאלצים להמשיך את שירותם, שדומה מהרבה בחינות לעבדות מודרנית וכולל לעתים גם יחס מזעזע.  בפועל יש כל מיני עדויות וסיפורים על כך שיש כאלו שמצליחים להיחלץ מהשירות כבר בגיל 25, בתום שבע שנים, או שאריתראים שעזבו את המדינה אך שילמו לה מס בסך 2% מהכנסתם במשך שהותם בנכר, מתקבלים בסבר פנים יפות. ברור מקריאת הטקסט שבית הדין אינו שלם עם הטענות הממעיטות בטיבה של העבדות האריתראית לצבא. ייתכן שיש בהן אמת, אך במדינה אפריקנית חשוכה ולא מסודרת, איש אינו ערב לכך שהיחס לאריתראי שיוחזר למולדתו אחרי עריקה יהיה נאות, ויש סיבות להאמין שלפחות בחלק מהמקרים הוא ייענש בחומרה ולאחר מכך יישלח שוב לגדודו.

במקרה הספציפי מאוד שבא לפני בית הדין האירופי, בית הדין קיבל את עמדת הרשויות השוויצריות שלפיה עדותו של הטוען לפליטות באמתלה של בריחה משירות צבאי הייתה מלאה תמיהות וסתירות. בפרט אפשר היה לשים לב לכך שאינו מסוגל למלא בתוכן את הטענה שנשלח לשירות צבאי. לא ידע לספר שום דבר קונקרטי מחיי הקסרקטין.

אלא שאני בספק גדול אם הפסיקה בעניין השוויצרי באמת יכולה לסלול דרך לפיתרון שירחיק את המסתננים מפה. אין מסמכים שבאמצעותם אפשר לברר באופן נאמן האם הצעירים האריתראים ברחו מהצבא, ואם הדרך היחידה לעשות זאת היא לתשאל אותם על פרטי הפרטים של שירותם הצבאי, סביר להניח שהדבר יחולל עבורם תמריץ ברור מאליו – רבים מהם יצליחו לשנן סיפור הגיוני ולהוסיף פרטים כיד הדמיון. זו תהיה משימה סיזיפית ובלתי אפשרית לחוקרי מבקשי המקלט להבחין בין אמת לשקר בתיגרינית. גם לא באמת משימה כל כך מועילה, כי צעירי אריתריאה אכן מגויסים בהמוניהם לשירות צבאי אינסופי וקרוב לוודאי שחלק גדול מתושביהן האריתראים של שכונות דרום תל אביב אכן ברחו מהצבא ולא דווקא נמנו על בני המזל שממשלת אריתריאה פוטרת משירות. אם ישראל תצטרך להכיר בסופו של הליך הבירור במעמדם כפליטים, יהיה עליה לשפר את ההתייחסות אליהם ולהיגמל מהרעיון להרחיקם.

ברם, בראש ובראשונה ישנה כאן ברקע מערכת תמריצים מעגלית וברורה מאליה – נניח שמדינות העולם, ישראל, שוויץ ואחרות, יחליטו שהשלטון באריתריאה אינו כל כך נוראי ונוקשה בהתייחסותו ולכן מוצדק להחזיר מבקשי מקלט אריתראים לארצם. הממשלה האריתראית תאבד לאלתר מס בסך 2% שהיא גובה מכל מהגר למערב ושהפך לחלק נכבד מהתוצר שלה. האם הגיוני שהאריתראים ימשיכו להתייחס יפה לחוזרים לארצם, או שיבינו שהאינטרס העליון שלהם הוא להתעמר בהם באכזריות למען יראו מדינות אירופה ויראו – מה קורה לאריתראים שמגורשים חזרה למולדתם.

סיכומו של דבר – מה שיאיר לפיד מייחל לו הוא גם שטחי וגם חסר אחיזה בשטח. במקרה האריתראי אין מנגנון ש"מפריד באופן אנושי והגון" בין פליטים למסתנני עבודה. מה שכן ניתן לעשות הוא לעמול על בניית מערכת תמריצים שתגרום לבית המשפט העליון, לשלטון האריתראי, למדינות אחרות באפריקה או למסתננים עצמם לרצות בפיתרון הבעיה מחוץ לדרום תל אביב.

נורווגיה מורידה כפפות

יש שתי מדינות בעולם המערבי שהחליטו מזמן להוריד כפפות במאבק למנוע הגעת מבקשי מקלט מהעולם השלישי – אוסטרליה וישראל.  שתיהן אינן מסתפקות בכל מיני הצקות וצעדים קנטרניים, כמו הנוהג החדש בדנמרק ובגרמניה להחרים רכוש מבקשי המקלט כדי לממן קליטתם. הן מוכנות לעשות את הדבר העיקרי שבאמת יועיל, התמריץ האולטימטיבי נגד הגעה – להוציא את הבאים מתחומן. אוסטרליה – על ידי שליחתם למחנות בנאורו ובפפואה. ישראל – על ידי הקמת מתחם חולות ועידוד אגרסיבי של "יציאה מרצון", פעולות שבג"ץ עוד לא אמר לגביהן את המילה האחרונה.

בשבוע האחרון התברר שעוד מדינה הצטרפה למועדון, דווקא מדינה שמזוהה אצלנו עם הומניזם ביקורתי כלפי ישראל. נורווגיה התמודדה עם הצפה בלתי צפויה של פליטים שהגיחו מהגבול שלה עם רוסיה באזור הארקטי. למרבה התדהמה אלפי פליטים היו מוכנים לעשות מסלול קשה באזור שבו מזג האוויר אכזרי כל כך. גם בעולם השלישי מבינים חשבון של עלות ותועלת. מוטב להעביר זמן מה במסע מפרך בקור אימים בחלקים הצפוניים של כדור הארץ ואת שאר החיים בנורווגיה הנחמדה, מאשר להיוותר משך חיים שלמים בסוריה, באריתריאה או בתימן. זה גם לא עד כדי כך קשה – טסים מהמזרח התיכון עד עיר גדולה בצפון מערב רוסיה וממנה עושים עוד כמה מאות קילומטרים באופניים.

נורווגיה אפילו אינה כלולה באיחוד האירופי ואינה יכולה להשלות עצמה שבהמשך הדרך תוכל לחלוק את הפליטים שלה עם מדינות כמו פולין, צ'כיה ופורטוגל, כמו ששוודיה וגרמניה עדיין משלות עצמן. לכן קיבלו הנורווגים החלטה אכזרית, כל כך לא אופיינית למי שהיו תמיד מצפון העולם, הארץ האחראית על חלוקת פרס נובל לשלום. הם התחילו להחזיר את הנכנסים מהגבול הרוסי אל רוסיה. לרוסיה כמובן אין שמץ עניין בגורלם, וכשתפקע הויזה שלהם היא צפויה להעלות אותם על מטוס לארץ המוצא שממנה הגיעו.

גם בנורווגיה יש ארגוני זכויות אדם שהקימו מהומה ורעש, ובינתיים הצעדים הושעו. הנורווגים מחפשים מוצא אחר – אולי צבא רוסיה יאות לחסום את המגיעים עוד בתוך הטריטוריה הרוסית. פוטין הוא אחד שיודע לסכם על דילים כאלו כשמוצעת התמורה הראויה.

כשזוכרים את כל הטפותיו של עיתון הארץ שהתמסר באופן כפייתי לקמפיין מבקשי המקלט האריתראים אפשר להשתעשע מכל זה. הרי נורווגיה היא ארץ מופת עבור מערכת הארץ וברגע האמת היא מתנהגת בדיוק כמו ישראל. גם שכנתה שוודיה נסוגה מקדחת הנדיבות הנאיבית שאחזה בה לרגע וסגרה את דלתותיה, ובגרמניה גורלה של מרקל תלוי על בלימה. נוצר קונצנזוס לפיו היא הרחיקה לכת בפתיחת השערים לפליטים, בפרט לאור התקיפות המיניות ההמוניות בקלן.

כל הארצות האלו עדיין לא התייצבו בהחלטיות מאחורי מדיניות חדשה. הן עדיין מגמגמות, קרועות בין דימוין העצמי אוהב האדם וההומינטרי לבין סיוט הצפתן באנשי העולם השלישי והמוסלמי. נורווגיה עדיין לא הופכת את הגירוש לרוסיה לאוטומטי, לשוודיה בכל אופן ממשיכים להיכנס פליטים וגרמניה בכלל מבולבלת ומצפה להכרעה בקרוב.

נראה שבכל אופן הסתיים פרק במשבר ההגירה הגדול באירופה. די מהר הגיע לקיצו המצב שבו האירופים העניקו תמריצים נדיבים להגיע אליהם מצד אחד ומצד שני הכחישו בעקשנות את השפעתם הצפויה של תמריצים אלו. כך תם אותו משחק שבו משחקים גם ארגוני הפליטים אצלנו שקוראים להיות נדיבים ומסבירי פנים כלפי כל פליט או טוען לפליטות ומצד שני מסרבים להכיר בהשלכות המיידיות – נחיל אדם שימהר להסתער על גדר הגבול. תמריצים עובדים, ולפעמים תמריצים הם כה פשוטים וברורים שניתן לנחש בקלות איך ישפיעו.

שעת מבחן מרתקת לתמריצים

בג"ץ החליט לבטל את כליאת המסתננים

http://www.haaretz.co.il/news/law/1.2120720

במילים אחרות – כל מסתנן מאפריקה שיצליח לחצות את גדר הגבול יוכל בתוך זמן קצר להצטרף לחבריו בדרום תל אביב ולהרוויח משכורת עתק דמיונית מבחינתו. זהו תמריץ עצום להסתנן.

מנגד, עומדת גדר הגבול וגם השוטרים המצרים שבדרך לא מאירי פנים. שופטי בג"ץ התחבטו בפסיקתם האם הגדר והמצרים הם אלו שחוסמים את ההסתננות בשנה האחרונה, או שמא זהו התמריץ השלילי הגלום בחוק. מסקנתם הייתה שלא ברור האם חוק המסתננים הוא הסיבה להפסקת ההסתננות, ולפיכך אין הצדקה להמשכתו. הרי זהו חוק אכזרי שכולא חפים מפשע לתקופה ארוכה.

בכך יצרו שופטי בג"ץ ניסוי טבעי מרתק בסוגיית התמריצים וכוחם. מצד אחד ייתכן שהתמריצים חזקים מכל דבר אחר, בטח יותר מגדר גבול, ובקרוב מאוד נראה עלייה משמעותית במספר המסתננים. אבל גם יכול להיות שלא. בקרוב נדע. אני נוטה להמר לכיוון התמריצים.