זמנים אינפלציוניים מעניינים

ביולי 2020 כתבתי פוסט שבו הדגשתי כהרגלי שאין באמת סכנה לפשיטת רגל לאומית בעקבות הדפסת הכספים לפיצוי נזקי הקורונה. זאת כי הבנק המרכזי הוא כמו אלוהים, וכמו אלוהים שלא יוצר אבן שלא יכול להרים, כך גם הבנק המרכזי לא יוצר חובות שאין ביכולתו לפרוע. השליטה שלו במדפסת הכסף הופכת אותו לאלוהים מבחינה זו.

בתגובות לפוסט הקשתה עליי קמיליה:

אני מוכנה לחשוף את בורותי הכלכלית.
שאלה שמציקה לי מאז קריאת הפוסט הקודם:
על מה מבוסס הביטחון שהדפסה מסיבית של כסף לא תיצור השתוללות אינפלציונית (כפי שהדפסה שכזו יצרה, לא פעם אחת ולא במדינה אחת, בעבר)

השבתי שכבר שש שנים שהאינפלציה בארץ אפסית, כך שמבחינה אמפירית נראה שהאינפלציה הודברה. אבל קמיליה לא השתכנעה:

מגמה שנמשכת 6 שנים רצופות – ממש לא מרשימה אותי. גם לא מגמה שנמשכת 16 שנים.
אפילו מגמה הנמשכת כבר 60 שנה – רק *מתחילה* לרמוז לי ש*יתכן* וחל שינוי מהותי כלשהו, שהוא בלתי הפיך. ולפיכך הסיכוי שדברים קודמים יותר יחזרו הוא קטן למדי.
((( אני לדוגמא לא משוכנעת כלל שאין כל סיכוי שיחזרו, בורסיה כלשהי, הדברים שבני אדם עוללו זה לזה במחצית הראשונה של המאה ה 20. גם אם "ההפסקה" נמשכת כבר יותר מ 70 שנה. )))

אם נחזור לדיון הזה כשאנחנו חכמים יותר מאחר שכבר שנה וחצי חלפה, אני שמח לבשר שאף מדינה לא פשטה את הרגל בשל הפיצויים לנפגעי הקורונה, אבל לצד זאת צריך גם להודות שהיה בדבריה של קמיליה יותר צדק משחשבתי באותו זמן. אמנם בישראל גם השנה הייתה אינפלציה בגבולות הסביר והנסבל (2.8%), אך בארה"ב ובמדינות נוספות האינפלציה הפכה פתאום שוב לבעיה רצינית. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-7% ב-2021.

רבים ממעיטים בחשיבות העניין. זאת מאחר שתוכניות הסיוע הנדיבות באמריקה לנפגעי הקורונה כבר פוקעות, עם הלחצים האינפלציוניים הייחודים שהן יצרו, ובכלל ייתכן מאוד שהמגפה כבר תהיה מאחורינו בסוף גל האומיקרון.

ברם, באופק יש סכנה אינפלציונית חדשה ואפילו קיצונית: אי אפשר להתעלם מהסיכונים הגיאו-פוליטיים האינפלציוניים שיוצרת חולשת ארצות הברית בשלוש חזיתות: רוסיה, סין ואירן.

בחזית הרוסית תסכן פלישה רוסית לאוקראינה את יציבות אספקת הגז לאירופה. ייתכן שחזור של משבר אנרגיה קטסטרופלי כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים, עם אותה תרומה לאינפלציה הכללית. עוד לפני מלחמה באוקראינה מחירי הגז הטבעי באירופה הרקיעו שחקים מאחר שהפקת אנרגיה משמש ומרוח לא מספקת את הסחורה. התייקרות של הגז יכולה להוביל גם להתייקרות של הנפט. מבחינתנו כישראלים, נסיקת מחיר הגז בעולם תאיר באור חיובי את מתווה הגז שמבטיח מחיר קבוע בישראל ותביך את אנשי דה מרקר שהשתלחו במתווה במשך עשור.

הסכנה הרוסית-אוקראינית היא כאין וכאפס לעומת הסכנה לכלכלה העולמית מפלישה של סין לטאיוואן, גם בשל הפגיעה בייצור המוליכים למחצה, שהם חיוניים לכל מכשיר דיגיטלי מתקדם, ושהכנתם דורשת תשתית עדינה ורגישה לכל פגיעה. גם בשל משטר הסנקציות נגד סין שהמערב יהיה חייב להנהיג בעקבות פלישה כזו. ובמובן מסוים, הצורך למנוע את הפלישה לטאיוון מכתיב תגובה הרסנית לכלכלה כלפי פלישה לאוקראינה. אם רוסיה תפלוש לאוקראינה ותשיג את כל מבוקשה, ומבלי שתספוג מכה כלכלית אנושה, זה כבר יהיה מביך ומשפיל מצד הסינים להתאפק לפני שהם גם יממשו את מלוא גחמותיהם הגיאו-פוליטיות.

בחזית האיראנית התחושה כרגע היא שהאירנים מעוניינים בשיבה להסכם הגרעין. לפני זמן מה הסימנים היו שונים.  מלחמה עם אירן יכולה לפגוע ביציבות השקל וכך להעלות את מחירי הדברים המיובאים בארץ, ובתסריטים מסוימים היא עלולה אף להביא לחסימת נתיבי ייצוא הנפט לעולם וכך שוב להחזיר אותנו למשברי הנפט הגדולים של שנות השבעים.

האפקט הגדול בתולדות מדעי החברה?

בדרך כלל ממצאים במדעי החברה הם מעורפלים וקשים לשחזור, אבל לא תמיד. למשל פעם הראיתי שהקשר בין שגשוג כלכלי של מדינה לבין דעות מתקדמות בנושאים כמו הפלות ונישואים חד מיניים הוא מדהים בעוצמתו. הבלוגר אויב התקינות הפוליטית סטיב סיילר תוהה האם אנחנו רואים בתקופה הזו את הממצא החזק והמשכנע ביותר בתולדות מדעי החברה. בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במאי 2020 פרצו מהומות בהובלת תנועת "חיי שחורים חשובים" (BLM). באווירת האנרכיה, העוינות למשטרה והקריאה לצמצום תקציביה חלה עליה חריפה בשיעור הרציחות באמריקה, בפרט אלו שקורבנותיהם שחורים. לא רק זאת, אלא שבאופן מוזר חל אפילו זינוק במספר השחורים שנהרגו בתאונות דרכים. אווירת האנרכיה וחוסר הסדר שזרעו מפגיני BLM היא כנראה ההיפך המוחלט, הנקודה האנטיפודית, של אסכולת החלונות השבורים שאפשרה לג'וליאני בזמנו לחסל את הפשיעה בניו יורק. אף אחד לא מתנהג יפה בסביבה שזרועה בגרפיטי ובחלונות שבורים, והמספרים שסיילר מביא מדברים בעד עצמם. תנועת BLACK LIVES MATTER לא הייתה יכולה לבחור לעצמה שם אירוני יותר.

The return of Black Lives Matter with George Floyd's death on 5/25/2020 ushered in historic surges in black deaths from both homicides and motor vehicle crashes.

Data from CDC and NHTSA:https://t.co/Y8mwvKEAmR pic.twitter.com/RMvHoB2jo4

— Steve Sailer (@Steve_Sailer) January 23, 2022

מה נלמד מהמיצ״ב ההולנדי

הולנד פתחה את תוצאות בחינות בתי הספר שלה הדומות לבחינות המיצ״ב בארץ בפני חוקרים, והממצאים מתפרסמים בכתב העת דמוגרפיה. ניתן ללמוד מהן כמה וכמה דברים מעניינים. ראשית בנושא בו התמקדו החוקרים, משקי בית חד מיניים, אבל גם בנושאים אחרים.

יש מעט מאוד ילדים שגדלים במשק בית חד מיני של שני גברים בהולנד, בערך עשרה בשנתון. זה נתון מפתיע ואף מרעיש במדינה כל כך ליברלית. נראה שהבייבי בום של קהילת ההומואים הישראלים ייחודי לה ואינו תופעה אוניברסלית, גם לא במדינות ליברליות כהולנד. יש פונדקאות חוקית בהולנד אבל באופן מוגבל ולא מסחרי.

לעומת זאת יש מספר מכובד יותר של ילדים שגדלים במשקי בית של שתי נשים. הישגיהם במיצ״ב ההולנדי עולים על אלו של ילדים במשפחות סטרייטיות קונבנציונליות. אפשר לפרש זאת בכמה דרכים. למשל שתי אמהות זה טוב. ״מנה כפולה של אמהות״ כפי שמגדירים זאת החוקרים. אפשרות נוספת: נשים שמחליטות להפוך ללסביות, חלקן באמצע החיים, באות מרקע סוציואקונומי גבוה. אבל אני הייתי מהמר פשוט שלשימוש בבנקי זרע יש אפקט אאוגני. כלומר האדם התורם את זרעו (וזוכה שזרעו ייבחר בידי אישה) הוא אינטליגנטי מהממוצע ומוריש אינטליגנציה זו לילד.

מתוך גישה גנטית זו שאני תמיד נאמן לה, לא הופתעתי גם לראות שלהיותו של ילד מאומץ יש אפקט שלילי משמעותי על הישגיו במבחנים. הורים שמוסרים את ילדם הביולוגי לאימוץ אינם העפרונות הכי מחודדים בקלמר. מה משמעותי יותר להישגיו של ילד: השאלה אם לאביו יש השכלה תיכונית או שהוא אקדמאי, או לחילופין השאלה אם הוא מאומץ או לא? התשובה: בערך אותו דבר.

למה חשוב הסטטוס ההשכלתי של האבא? לדעתי כי אייקיו עובר בגנים. ניתן מן הסתם להסביר את השפעת השכלת ההורים באפקט סביבתי – ההורים המשכילים משקיעים יותר בטיפוחם של הילדים. לא כל כך קונה טענות מסוג זה. הייתה היום כתבה מעניינת בהארץ על האופן שבו ילדים ממשפחות דוברות רוסית מתחברים לתרבות המולדת הענקית, הקרה והרחוקה. בלט לי שההורים התעקשו שהם לא עודדו את התהליך בכלל. הילד זרם אליו באופן עצמאי. כמובן, ההורים הניחו את התשתית בכך שדיברו רוסית בבית, אבל מכאן והלאה הילד מסתדר לבד מול מסך המחשב. תיאוריות לפיהן הורים מצליחים לעסוק במיקרו-ניהול של חינוך הילד תמיד מתבדות במבחן אמפירי. מה שנקרא מיתוס גידול הילדים.

במדינה מערב אירופאית אי אפשר לחמוק משאלת ההגירה. כאן מצאתי הפתעה מסוימת. גם מוצא טורקי וגם מוצא מרוקאי מורידים מאוד את ציוניו של הילד. אבל למרות שציוני מרוקו בפיז״ה הם זוועה וציוני טורקיה סבירים, בהולנד דווקא למוצא הטורקי יש אפקט שלילי חזק יותר (אפקט שדומה בגודלו להשפעת סטטוס האימוץ. כלומר השאלה האם הילד טורקי או הולנדי דומה בהשפעתה לשאלות האם הילד מאומץ או לא או האם אביו אקדמאי או שהוא בוגר תיכון בלבד). כדי לא לחטוא בגזענות סתם צריך להגיד שיש סימנים לכך שבמבחנים במתמטיקה האפקט עדיין משמעותי אך חלש יותר. כלומר חלק מהעניין הוא שהשפה היא מכשול לילדים מהגרים וזה טבעי.

תמה ההיתקעות הגדולה

נראה שנתניהו הולך, באיחור של שלוש שנים, לעשות את המובן מאליו: להשלים עם העובדה שישראל היא מדינת חוק, ואדם אחד, רב עוצמה ככל שיהיה, אינו יכול לקרוא תגר על מערכת החוק. עסקת הטיעון הצפויה גם תחזיר את תיק 4000 למה שהוא באמת – התנהגות מכוערת וחמורה של ביבי שהשתמש בכוחו על אלוביץ׳ בצורה פסולה, אבל לא עסקת שוחד במיליארדים. זאת בנוסף לענייני המתנות והסיגרים.

חמורה יותר מהתנהגותו של ביבי שעליה יורשע וירצה עבודות שירות היא האנוכיות הנרקיסיסטית שבשמה תקע את המדינה, הפר הסכם רוטציה, סירב להעביר תקציב ושיסה את עדר עובדי האלילים שלו ברשתות החברתיות בבנט ובשקד. אבל ככל הנראה כל זה מאחורינו – תמה ההיתקעות הגדולה וקיבלנו בונוס – לא נזכה לראות את יאיר לפיד כראש ממשלת ישראל.

סביר להניח שבנט משתוקק להמשיך לכהן כראש ממשלה, ובמידה מסוימת גם מגיע לו – מי שלוקח את הסיכון, זכאי לתשואה. ניר ברקת, יולי אדלשטיין וישראל כץ לא לקחו שום סיכון כדי להבטיח שביבי יניח לנו לנפשנו. עם זאת הלגיטימציה לקיום הממשלה קורסת עם עסקת הטיעון וקשה לי מאוד להאמין שראש ממשלת ישראל בתחילת 2023 יהיה נפתלי בנט.

בדמדומי עידן הדלתא

פרופ׳ גילי רגב משיבא היא חלוצה של האנושות במלחמה בנגיף הקורונה. מאז תחילת קמפיין החיסונים המעבדה הסרולוגית שלה מספקת מידע רב ערך וראשוני בעולם. עם זאת, לעניות דעתי, השבוע הייתה לה מעידה חמורה. בראיון לווינט היא הביעה אכזבה מהחיסון הרביעי. דבריה קצת הוצאו מהקשרם, והרי יש הרבה אנשים שאוהבים להוציא מהקשרם דברים שקשורים לחיסונים. מה שרצתה להגיד הוא שהבוסטר הרביעי מחזיר אותנו למצב אחרי הבוסטר השלישי, דהיינו נותן לנו עוד 4-5 חודשים, לא יותר מזה. מכיוון שהתחסנות כל 4-5 חודשים לאורך זמן אינה מה שחלמנו עליו, התוצאה מאכזבת.

המסקנה שיסיק הצופה התמים היא שכדאי לוותר על החיסון הרביעי כי אחרת אין קץ להתחסנות. אבל זו מסקנה אומללה. יש סיבה אמיתית לחשוב גם בעת הזו שדלתא הייתה סוף המגפה עבור מחוסנים. נגיף הדלתא מרוכז בדרכי הנשימה התחתונות, בעוד שאומיקרון כנראה מוכיח שאבולוציונית כדאי לנגיף להתרכז בדרכי הנשימה העליונות ולהיות מדבק יותר, אך מזיק פחות. מי שחוסן אינו צריך לחשוש מאוד מאומיקרון. ברם, הדלתא עדיין יכול להיות מאוד לא נעים עבורו. בעוד חמישה חודשים ספק אם יהיה דלתא בעולם. האומיקרון יכחיד אותו כפי שהוכחדו האלפא, הבתא והגמא שהיו כה נוראים בזמנם. אם מתחשק לאדם בסיכון לוותר על החיסון המציק והמתמיד הזה, שיוותר עליו אז, בעידן האומיקרון. לא היום, בדמדומי עידן הדלתא. מה עוד שבעתיד תהיה זמינות נרחבת יותר של תרופות לנדבקי קורונה כמו הפקסלוביד.

חששות 2024

בשנת 2016 עקבתי ברשתות החברתיות אחרי האופן שבו תואר הקמפיין של הילארי קלינטון מול זה של דונאלד טראמפ. התחושה שהתקבלה הייתה שטראמפ מוקף בפעילים מוגבלים אינטלקטואלית עד חוסר ישע, ואילו בצוותים של הילארי מצויים אשפי המספרים, מומחי הנתונים ואלופי האירגון. אחרי קריאת רשמים אלו, ומאחר שהיה לי ברור שהפעיל הממוצע של דונאלד טראמפ הוא אדם טיפש מאוד, לא חשבתי שיש סיכוי שאנשי הקמפיין שלו יצליחו להציב להילארי אתגר בהבאת המצביעים הנכונים לקלפי.

תוצאות האמת טפחו על פניי וגם על פניהם של עיתונאים ליברלים רבים. מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים. היום כבר משוכנעים העיתונאים הליברלים שטראמפ אינו כסיל מוגבל יכולות, אלא עסוק במזימה שטנית מרחיקת ראות לקראת בחירות 2024.

שורש העניין הוא בחוקה האמריקנית. החוקה, למרבה המוזרות, אינה קובעת שיערכו בחירות לנשיאות, אלא פשוט מטילה על בתי הנבחרים של המדינות למנות אלקטורים בדרך שימצאו לנכון. ישנו כמובן חוק בכל מדינה ומדינה שלפיו האלקטורים מתמנים בבחירות, אבל מה אם בית הנבחרים המדינתי יחליט, על סמך ראיות קלושות כאלו ואחרות, שתוצאות ספירת הקולות אינן אמינות? טראמפ הרי שב וחוזר על שקריו לגבי בחירות 2020. פרשנות שמרנית לחוקה, וכזו שמן הסתם הרוב השמרני קיצוני בבית המשפט העליון יאמץ, תגיד שלבתי המחוקקים המדינתיים יש מרחב בלתי מוגבל לפעול במינוי האלקטורים, כפי שהוקנה להם לכאורה במילותיה הפשוטות של החוקה. טראמפ משקיע רבות בהשמת אנשים מטעמו בתפקידים הטכניים לכאורה הקשורים במימוש הליכי הבחירות במדינות המתנדנדות. במדינות אלו, ג׳ורג׳יה, אריזונה, ויסקונסין ופנסילבניה, לרוב שולטים הרפובליקנים בפוליטיקה הפנימית, אך בבחירות לנשיאות זוכה לעתים קרובות מועמד דמוקרטי. הפער בין השליטה הפנימית לבין המנצח הנשיאותי עלול להפוך למשבר חוקתי. זאת אם וכאשר בית הנבחרים המדינתי יחליט למנות אלקטורים באופן שאינו תואם את תוצאות הבחירות.

יש בין העיתונאים והפרשנים האמריקנים כאלו שמתארים תסריטי יום דין בעקבות בחירות 2024 שעלולים אפילו להגיע למלחמת אזרחים או לפרישה של מדינות מהברית. נשמע מוגזם, אבל באמת קשה לדעת איך ייפתר סכסוך על בחירות צמודות באווירה של קיטוב פוליטי כל כך קיצוני, וכאשר אין שום מוסד פוליטי או משפטי שזוכה לאמון משני הצדדים. ההימור הסביר הוא שעדיין קיים רוב שפוי אצל הרפובליקנים (ואצל הדמוקרטים) שלא יבעיר את הרפובליקה. אבל הטראמפיזם, כמו הביביזם, מתאפיין באובדן מעצורים ובריסוק בלמים שפעם היו נחשבים למובנים מאליהם. ככה שאולי עוד נחיה בזמנים מעניינים.

משוגעים, תרדו מהבדיקות

לפעמים אנשים מתעסקים באובססיה בדברים שמטרידים אותם, אבל ההתעסקות הזו אינה מועילה להם דבר. היא יוצרת אשליית שליטה, אבל מותירה אותם עם אפס שליטה בפועל. כזה הוא טירוף הבדיקות הנוכחי שהממשלה מעודדת. תורים ענקיים של אנשים שמחכים לבדיקת קורונה. הכול מתוך אשליה שיש תועלת בבדיקות האלו, ושיש דרך לעצור את המגפה באמצעותן. אבל אין. לא בשלב זה. המגפה תשטוף את כולנו. הבדיקות חיוניות בעיקר כדי לתת למי שנמצא בקבוצת הסיכון התראה שעליו להתחיל לקבל את תרופת הפקסלוביד של פייזר (בתקווה שיש ממנה מספיק לכולם). צריך להתמקד בקבוצה זו ואת כל השאר צריך לשחרר לעיסוקיהם. מי שמרגיש טוב, שילך לעבודה ולבילויים. מי שלא, שיישאר בבית. מי שחושש להידבק כי חושב שהסיכון האישי עבורו גבוה, שיישאר בבית גם כן ויעבוד מרחוק.