הסטטיסטיקה המדהימה של האריתראיות הנרצחות

האירוע המזעזע שהתרחש בשבת בדרום תל אביב, שבמהלכו מסתנן מאריתריאה הכה למוות את אשתו באבן באמצע הרחוב, הפנה תשומת לב לתופעה של רצח נשות מסתננים בידי בעליהן. אפשר להגיד שרצח הנשים בקרב האריתראים מלמד איזו חברה חולה אנו מכניסים פה לארץ (ולא רק אנחנו – גם השוודים והגרמנים), ומנגד אפשר לטעון כמובן שנשים מכל המגזרים נרצחות בידי בעליהן, ואין זה הוגן להפנות את אור הזרקורים דווקא לנשות המסתננים, מה שמשרת רק אג'נדה גזענית סמויה.   כדי לבחון את הטענות המתחרות אשתמש במספרים, והמספרים מגלים מציאות מעוררת תדהמה.

על פי הנתונים בארץ נמצאים בערך 35 אלף מסתננים מאריתריאה, נעגל ל-40 אלף לצורך העניין. החלוקה בין המגדרים בקרב המסתננים היא לא סימטרית. דבר ידוע הוא שיש בקרבם הרבה יותר גברים. לפי נתונים רשמיים של הכנסת היחס בין הגברים לבין נשים בקרב המסתננים הוא בערך 1 ל-7. כלומר יש בארץ 5,000 אריתראיות בערך.

ערכתי חיפוש גוגל מהיר וגיליתי שבעה מקרים של רצח נשות אריתראים בידי בני זוגן בחמש השנים האחרונות. בשבת האחרונה הרצח התרחש באמצע הרחוב ובוצע במכות אבן. ביולי 2013 גבר אריתראי רצח את אשתו וניסה להתאבד בדרום תל אביב. רק חודש קודם רצח אריתראי את חברתו לשעבר בירושלים. בינואר 2013 גבר אריתראי רוצץ את גולגולתה של אשתו שעמה גר בפתח תקווה מול עיניהם של ילדיהם הקטנים. ביולי 2012 אריתראי רצח את אשתו כי כעס על כך שהגיעה לארץ אחריו והותירה מאחור את בנם. ביוני 2011 באשקלון רצח בעל אריתראי את אשתו ואת ילדם והתאבד. בנובמבר 2010 גבר אריתראי רצח את אשתו בשכונת התקווה והותיר על גופתה סימני אלימות קשים.

ספרנו אם כך שבעה מקרי רצח בתוך קהילה של 5,000 נשים. לשם השוואה, מספר מקרי הרצח במשפחה הממוצע בארץ בין השנים 2001 עד 2010 הוא 11 לשנה. סטטיסטיקה זו כוללת קהילות הידועות בשכיחות הגבוהה של מקרי רצח כאלו בקרבן כמו עולים מחבר המדינות ועולים מאתיופיה. 55 נרצחות לחמש שנים בתוך אוכלוסיה של 3.5 1.75 מיליון (אוכלוסיית הנשים בישראל הממוצעת בשנים 2001 – 2010 בניכוי שכבות גיל פחות רלוונטיות למעשי רצח במשפחה) מול 7 נרצחות בתוך אוכלוסיה של 5,000.

היחס הוא די מדהים – הסיכוי של אישה אריתראית להירצח בידי בן זוגה הוא פי 90  פי 45 מהסיכוי של אישה ישראלית. אפילו בקהילת עולי אתיופיה, הידועה במספר רב של מקרי רצח במשפחה, הסיכוי של אישה להירצח קטן בהרבה. כשהסיכוי של אישה אריתראית להירצח גבוה פי 45 מהסיכוי של אישה ישראלית, זו מגפה בסדר גודל שלא ניתן לדמותו כלל לשום דבר שידוע לנו בחברה הישראלית.

מודעות פרסומת

38 תגובות על ״הסטטיסטיקה המדהימה של האריתראיות הנרצחות״

  1. תודה על הפוסט תמריץ , בזמנו , כתבתי לך באמת , על סינדרום ההגירה , שמייצר חולי סוציאלי . ובדרך כלל , הסינדרום הבסיסי , הוא מאוד פשוט :

    בוגרים , בעלי זהות מעוצבת ומגובשת , מסורת ותרבות מגובשים , מגיעים לארץ זרה , ואופס :

    המטענים הידועים , הזהויות הידועות , האמונות הידועות , לא עוזרים על מנת להיקלט ולהצליח בחברת היעד , אלא , לרוב : נהפוך הוא !! מכאן מתחילה תחושת : תסכול , נחיתות , בוז או דחיה לא הכרתית לרוב , של המסורת מארץ המוצא ( וככל שהגיל צעיר יותר , כך הסינדרום או הדחיה ברורים יותר , או לחילופין , ככל שהגיל מבוגר יותר, התהליך הפוך של הסתגרות ואובר קהילתיות ) .

    כל זה , גורר אלימות , פנימה והחוצה : פנימה , בגין דחיה וחוסר ריספקט לזהות מארץ המוצא , והחוצה : אלימות כתוצאה מתחושת נחיתות , וחוסר אונים אל מול נורמות , סטנדרטים , ואורח חיים לא מושגים .

    זה אגב הסיפור של עדות המזרח אגב , שהוא קשה יותר , בגין הגירה לא לארץ זרה , אלא :

    לארץ אוטופית , ארץ מכורתם , ארץ מולדתם למעשה …… מה שהעמיק השבר . אבל תקצר היריעה מסיבוכי אימים ….

    להתראות

    אהבתי

  2. ג'וש, על סמך מה קבעת ש-7 תצפיות לא אומרות מאומה? זה כאילו החלטת להמציא עקרונות חדשים בסטטיסטיקה בתגובה קצרצרה אחת.
    ה-FDA דרך קבע מסתמך על מספר כזה של אירועים כדי לגלות תופעות לוואי בתרופות.

    פעם עסקתי בהקשר הרפואי ביכולת של מספר מאוד קטן של מקרים בניסוי סטטיסטי לחולל השלכות בשווי מיליארדים.
    http://tinyurl.com/qdrnxb5

    אהבתי

  3. בסטטיסטיקה נדרש מדגם מינימלי של 30 תצפיות.
    ולגבי "מספר מאוד קטן של מקרים בניסוי סטטיסטי לחולל השלכות בשווי מיליארדים"- מה זה אומר? ואם ביותר מקרים זה לא קורה?

    אהבתי

  4. ג'וש, ראשית יש כאן 5000 תצפיות. 7 אלו מספר התצפיות שבהן קיבלנו שהאירוע התרחש. בסטטיסטיקה צריך 30 תצפיות כדי להניח שהתפלגות היא נורמלית. דבר זה רלוונטי בהתפלגויות שבהן מודדים משהו. כאן אנחנו לא מודדים אלא עוסקים במשהו בינארי – קרה או לא קרה. ההתפלגות המתאימה לבחינה סטטיסטית במקרה כאן היא בינומית ואין שם צורך למצוא דרך לבסס את הנחת הנורמליות.

    יצוין שבמקרה של התרופה לאלצהיימר, אפשר היה לראות דפוסים מאוד מרשימים של הצלחה על אף שמעט מאוד אנשים השתתפו בכל אחת מקבוצות הניסוי. במחקרי תרופות יש בעיות שאין בהתבוננות במציאות כמו שעשיתי בפוסט הזה. יש חשש שכל מיני גורמים מלאכותיים זיהמו את התוצאה.

    אהבתי

  5. הסיפור הפנטסטי על אובמה ו"המורדים המתונים". אז מי משקר? לקרוא ולא להאמין, איך נולד סיפור "המורדים המתונים" בסוריה, לאיזה מחוזות מוזרים נקלע, מי בגד במי, איזה שירות מודיעין רימה, ואת מי, איך הסתיים הסיפור החודש, ואיך הגורל שלנו נכרך … החטיבה המרחבית של אסד במרדות החרמון, חטיבה 90, נפרצה, והמורדים הסונים מגיעים כבר לשטח לבנון.

    אהבתי

  6. תגובות קשורות מוערכות ביתר.
    ההתעקשות על דיבור לענין היא סימפטום של חברה ספרטנית סיזיפית הרואה מלפניה ומודדת עצמה רק מול יעדים סופיים.

    אז'מה אם הגבת בדרך לספרטה?
    נסעת ליעד ובצד בדרך עצרת.
    תגובה לא קשורה בבלוג דחפת.
    כשבלוג משלך מעולם לא פתחת?
    די חפרת, למה בחרת בחארטה?

    אהבתי

  7. יואב, אני נתקל בדברים שמענינים אותי ואני מעוניין להתחלק. לפעמים אני מגזים ו לפעמים יש התיחסות ונוצרת שיחה מעניינת, אלו שלא מעונינים מתעלמים. אני מניח שמי שמגיע לפה בבוקר משועמם ומחפש משהו חדש. אם בעל הבלוג היה מתנגד הוא היה מעיר. התגובה הזו שלי של גיא בכור אולי לא תרמה הרבה

    אהבתי

  8. גיא, אם תחליט להדפיס ספר שירה העלויות בהונג קונג נמוכות, הרבה הומאות ספרים אירופאיות מדפיסות בהונג קונג וסין.

    אגב לגבי האריתראיות, סביר שכשהתנאים הכלכלים קשים + רקע חברתי שונה ונוטה לאלימות יכניס את הנשים האלו לדרגת סיכון גבוהה.
    קראתי פעם שאחוז הגרושים בין זוגות נשואים מהגרים גבוה ביותר בגלל המתחים. אפילו בקרב ישראלים שקיבלו עבודה בארה"ב ומשתכרים היטב ועברו עם המשפחה.

    אהבתי

  9. הסטטיסטיקה השנתית (2004) למספר הרציחות לכל 100 אלף תושבים באריתראה היא 16. גבוהה מאד. זאת אומרת ש7 מתוך 5000 זה בערך 140 ל 100 אלף לחלק ל5 שנים זה 28 כך שממוצא הרצח שלהן בארץ הוא פי 4 מהממוצא הכללי (גברים נשים וילדים) במקום בו הגיעו. זה כבר פחות דרמטי.
    בג'אמיקה זה 60 זאת אומרת אחד מכל 250 גמאיקיאנים ירצח לפני מותו (יוגי בארה קלאסי)

    אהבתי

  10. אהבתי את המחווה ליוגי. זה מעניין איך זה שבארצות מרכז אמריקה שיעור הרצח הוא הגבוה בעולם, ולא באפריקה. על אף שמהגרים מאפריקה רוצחים יותר.

    אהבתי

  11. זו לא סטטיסטיקה אלא פלסטלינה.

    אם אתה רוצה להציג את שיעור ההתאבדות בקרב חיילים ומחפש קבוצת התייחסות כדי לבצע השוואה, כדאי שקבוצת ההשוואה תהיה לפחות בגילאים דומים. ילדים בני 5 בדר"כ לא מתאבדים ולפיכך הכללתם בקבוצת ההתייחסות מעוותת את התוצאות.

    קבוצת הנשים בקרב אכלוסיית-המהגרים בישראל היא, פחות או יותר, בגילאי 20-40. הסיכוי של אישה להירצח ע"י בן-זוגה בטווח הגילאים הנ"ל, גבוה מכל קבוצת גילאים אחרת. החודש נרצחו 4 נשים. גילאים: 30, 29, 22, 30.

    כאמור, הסיכוי של ילדה בת 5 להירצח ע"י בן-זוגה, אפסי…

    לפיכך, קבוצת ההשוואה לא מונה 3.5 מיליון "נשים" (למעשה, נקבות) אלא בערך מיליון – והנה כבר קיבלנו יחס של פי 25 ולא פי 90!

    אבל על הנתון החשוב ביותר דילגת. היחס בין גברים לנשים בישראל הוא 1:1 ואילו בקרב המסתננים הוא עומד (לפי טיעונך) על 1:7.

    יחס שכזה גורם למתחים כמעט בלתי נסבלים. על כל אישה, שבעה מחזרים מיוחמים. נסה לדמיין יחס שכזה בקרב החברה הישראלית "הבריאה" ואני מבטיח לך ששיעור הנרצחות יעלה פלאים.

    אהבתי

  12. ניץ, הטיעון הראשון שלך נכון בחלקו וחושף טעות יסודית שלי. הייתי צריך לסלק את הנשים מתחת גיל 20. לגבי רציחות בגיל מבוגר אני סבור שאתה טועה, גיגלתי ויש לא מעט מקרי רצח של נשים בשנות הארבעים, החמישים והשישים. נשים בנות שבעים ושמונים אפשר לסלק מהסטטיסטיקה גם כן.
    אני חושב שבסך הכול, כשאני מנסה ללכת לקראת העמדה שהצגת, אני יכול לסלק חצי מהנשים בישראל (לפי זה – http://www.cbs.gov.il/publications/popul2005/pdf/gr03_h.pdf), ולכן המסקנה היא שהסיכוי להירצח עבור נשות החברה האריתראית גבוה פי 45 מהסיכוי עבור אישה ישראלית.

    הטענה השנייה שלך שיחס הגברים והנשים גורם למתח בלתי נסבל שמביא לרצח נשים היא אפשרית, אבל לא מוכחת. אפשר לטעון הרי גם ההיפך – שהיותן של נשים כה נדירות גורם להעלאת ערכן ולהנחלת יחס של כבוד כלפיהן. זה בדרך כלל מה שאומרות תיאוריות כלכליות שבוחנות מחסור בנשים. אבל בהחלט יכול להיות שאתה צודק. אולי אתה מכיר מחקרים שתומכים בעמדתך.

    אהבתי

  13. בטבע, יש אכן קבוצות בע"ח שבהן הזכרים נלחמים זה בזה ואף הורגים זה את זה כדי לזכות בחסדי הנקבה. אבל בטבע אין בתי-משפט ולא בתי-כלא.

    הרעיון שביחס גברים-נשים של 1:7, הגברים ירצחו זה בזה, הוא לא רציונלי בעליל. הרי גם הרוצח וגם הנרצח יוצאים מהמשחק. האחד מת. השני בכלא.

    רוב מקרי הרצח המתוארים מעלה, הם תוצאה של "התקף זעם" רגעי. לא סביר שהרוצח מתכנן במשך חודש איך לדפוק לזוגתו אבן בראש באמצע הרחוב…

    לפיכך, תיאוריות כלכליות-רציונליות, לא תופסות כאן.

    אני מניח שחלק ממקרי-הרצח נובעים מקנאה. כלומר הזכר חושד (או יודע) שזוגתו נעתרה לחיזורי האחר.

    * * *
    אני משוכנע שהחברה האריתראית, אלימה יותר מזו הישראלית. טיפול ויעוץ-זוגי עדיין לא מקובלים שם. אבל כדי לעשות השוואות בעלות-משמעות, רצוי היה שתשווה בין מספרי מקרי-הרצח בין בני-זוג בארץ-המקור של המסתננים, בין הקבוצה הזו בישראל ובין קבוצת ההשוואה "הישראלית".

    רק מתוך השוואה כזו אפשר להפיק תובנות פרגמטיות.

    ניצן ~

    אהבתי

  14. הטבלאות שתמריץ העלה לגבי נשים שנרצחו בתוך המשפחה הוא כלל ישראלי. כולל כל הנשים שנרצחו, אתיופיות מוסלמיות הכל מכל. בערך 50 אחוז מהנשים שנרצחו הן ישראליות "ותיקות" לכן היחס הוא אחד ל 90 לא אחד ל 45.

    נראה שאם אתה מתחתן עם אריתראית הסכוי שלך להיות רוצח גדל פי 90

    אהבתי

  15. בכיר אמריקאי אישר בראיון לסי-אן-אן כי רוסיה תקפה מהאוויר בסוריה. לפי מגזין "פוריין פוליסי", באחת התקיפות הרוסיות נפגעה קבוצת מורדים שממומנת על ידי ארה"ב

    אהבתי

  16. תמריץ,

    במיוחד בשבילך: כלכלה, קרימנולוגיה, ניסויים וסטטיסטיקה –
    http://goo.gl/OQ1Rop

    "בתחילת שנת 2009 הייתה ארצות-הברית שקועה בוויכוח ציבורי על הצעת חוק לתמרוץ הפעילות הכלכלית, באמצעות מלווים והוצאות ממשלתיות בגובה 800 מיליארד דולר. ג'יימס ביוקנן, אדוארד פרסקוט, ורנון סמית וגארי בקר, כולם זוכי פרס נובל בכלכלה, טענו שהתמרוץ הוא אולי צעד חירום חשוב, אך הוא לא ישפר את הביצועים הכלכליים. צמד חתני נובל אחרים, פול קרוגמן וג'וזף שטיגליץ, טענו מנגד שהתמרוץ ישפר את הכלכלה, ושכדאי אפילו להגדילו. ויכוחים עזים ניטשים באזורי הספר של כל המדעים, כמובן, אך כאן עסק הוויכוח בלב לבו של מדע הכלכלה: דומה הדבר לכך שלילה לפני שיגור חללית אפולו אל הירח, מחצית מחתני פרס נובל בפיזיקה הייתה טוענת שרקטות אינן יכולות להגיע אל הירח, ומחציתם האחרת הייתה טוענת שכן. עם השקת תכנית התמרוץ, הדבר היחיד שאפשר היה להסכים עליו בוודאות היה שיש כמה חתני פרס נובל שטועים פה"

    אהבתי

  17. מאמר טוב, אבל דווקא הקטע המצוטט הוא דוגמה הפוכה במידת מה למה שמנסה המאמר להגיד בהצלחה בשאר חלקיו.
    המשבר הפיננסי כן נתן לנו תשובה טובה לשאלה לגבי מידת התועלת בתמרוץ קיינסיאני. ברור שמה שחזו התומכים התברר כאמת הרבה יותר ממה שחזו המתנגדים. בנוסף על אף שהיו הרבה חתני נובל מתנגדים, ברור שהמיינסטרים של מדע הכלכלה תמך בתמרוץ ובצדק רב.

    אהבתי

  18. בקצרה, העובדה שבמדעי החברה אין את הוכחות המחץ של הפיזיקה, אין פירושה שמדענים עם ראש פתוח שלא מכרו נשמתם מראש לגישה מסוימת, לא ישתכנעו גם מההוכחות שכן ניתן למצוא. ובסופו של דבר אלו עם הראש הפתוח יתנו רוב לאסכולה שישתכנעו לתמוך בה ויהפכו אותה למיינסטרים.

    אהבתי

  19. ומאותו מאמר

    לפשע יש סיבות מורכבות ועל כן קשה לנבאו במהימנות. קרימינולוגים השתמשו שוב ושוב בשיטה סטטיסטית הקרויה ניתוח רגרסיה כדי לנסות להבין את הסיבות לפשע. הרגרסיה אינה מפגינה אפילו מתאם טוב עם הנתונים ההיסטוריים, שלא לדבר על יכולת לנבא תוצאות עתידיות במהימנות. סקירה מפורטת של כל המחקרים שהציעו מודל רגרסיה שפורסמו בין השנים 1968 ו-2005 ב"קרימינולוג'י", כתב-עת שָפיט מוביל, הראתה שמודלים אלה הצליחו להסביר רק 10 עד 20 אחוז מהפשיעה.

    בתוך עולם זה של תכניות שבדרך כלל נכשלות, יש סוג מסוים של תכניות שכישלונו כמעט מובטח: תכניות המנסות לשנות אנשים, להבדיל מתכניות המנסות לשנות תמריצים.

    אהבתי

  20. הפוסט היה אמת לשעתה, אבל מכיוון שחלפו כמעט 3 שנים ואין בגוגל מידע על רצח אריתראית בידי בעלה שקרה בשנים האלו, נראה שאומדן הסיכוי של אישה אריתראית להירצח בידי בעלה ירד משמעותית מפי 45 ביחס לישראלית לפי 30 בערך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s