פתרון שתי המדינות

אף אחד לא סיכם את המשבר בין הציבור הכללי לחרדים טוב יותר מישי שנרב בשרשור טוויטר. לא פעם ביטאתי הערכתי לנדב שנרב, הוגה דעות מקורי ומבריק, ומסתבר שהבן שלו גם מדבר לעניין בעיניי.

1

אחרי זה צריך להגיד שפרשנית בכירה בטלוויזיה כמו רינה מצליח לא אמורה להגיד שטויות, למשל שאנשי מס הכנסה נמצאים תחת סכנה בבני ברק (להבדיל ממאה שערים שמכילה ציבור שונה וקנאי בהרבה).

בסיפור הספציפי של המגפה אולי צוחק מי שצוחק אחרון. אם לא ימצא חיסון מעשה ידי אדם ייתכן שכל האוכולוסיה תצטרך לעבור את מה שהחרדים עוברים באופן מזורז: חיסון עדר המוני. ומה שהחרדים עשו אינו שונה כל כך ממה שהציעו גורמים נורמטיביים כמו שירותי הבריאות בבריטניה ובשוודיה.

אבל השאלה הכללית של יחסי הציבור הכללי והחרדי אינה פשוטה. קשה לראות כיצד המדינה נותרת יחידה אחת מתפקדת כאשר משקל החרדים באוכלוסיה הולך וגדל. ההבדלים במערכת הערכים פשוט גדולים מדי. צעיר לא חרדי בן זמננו יחוש מחובר יותר לצעיר בריטי או שוודי מאשר לבן עמו החרדי. אנו רואים בזמן המגפה דברים דמיוניים ממש קורמים עור וגידים: רמת גן סוגרת בגדר את הגבול שלה עם בני ברק.  נראה לי שזה משהו שיכול לבשר את העתיד הרחוק: ישראל תוכל להתקיים רק כישות פדרלית רופפת של תת מדינות: מדינת תל אביב ומדינת יהודה, כאשר כל מדינה אמורה לממן את רוב הוצאותיה בעצמה. גם באמריקה יש הבדל בין המדינות הנוצריות בלב היבשת למדינות הליברליות השוכנות לחופי האוקיאנוס, ורוב הנושאים הנוגעים לחיי היום יום מוכרעים ברמת המדינה. מה אכפת למי שחי בסן פרנסיסקו מה החוקים באלבמה? לפעמים אכפת לו, כמו שקרה כשתושבי סן פרנסיסקו נתקלו באדישות של ממשל רייגן לפרוץ מגפת האיידס. אבל לרוב הוא יכול לחיות בשקט בדרכו שלו.

כל מיני פתרונות המבוססים על קיום קונפדרציה רופפת ומעורפלת בין שתי מדינות המתקיימות זו לצד זו עם אינספור מובלעות הוצעו לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הם לחלוטין לא ריאליים ויובילו לפריצת מלחמה קשה, כפי שקרה בעקבות הקמת הרשות הפלסטינית ובעקבות ההתנתקות. אבל אותם פתרונות בדיוק הם ישימים ואולי אף בלתי נמנעים בעתיד הרחוק של יחסי הציבור הישראלי עם הציבור החרדי. ואם זה נראה רחוק ומופרך, אולי זה מאותה סיבה שבגללה גם צעדי ההרחקה הנוכחיים נראו רחוקים ומופרכים לפי חודש: גם מגפות וגם שינויים דמוגרפיים מתקדמים בקצב אקספוננציאלי.

מה נשמע נכון לגבי המגפה

האם חסינות עדר קרובה?

יש מי שמקדם את הטענה זו, אבל כל הראיות מצביעות על ההיפך הגמור. והראיה הכי חזקה היא השתוללות הקורונה באירן, שתימשך להערכת המנהיגים שם עוד חודשים רבים. זאת אומרת שצריך לסבול כמו באירן מקורונה במשך חודשים כדי להגיע לחסינות עדר. אין דרך קלה לקצר הליכים כל עוד לא הומצא חיסון. העובדה שהרבה אנשים ידועים באירן מתו מהנגיף היא הסממן הברור ביותר. נאבד הרבה ידוענים מבוגרים לפני שנגמור את הסיפור הזה, אלא אם יימצא קיצור דרך.

האם כולם כבר נדבקו?

יש כל מיני סיפורים ושמועות על כך שהנגיף התחיל להשתולל הרבה לפני המועד הרשמי. יש שתוהים אם הגיע לארץ כבר בשלהי 2019. כל אלו שטויות והבלים שעומדים בסתירה חריפה למה שידוע על הנגיף ועל מקורו כפי שברור מריצוף גנטי, שוק חיות הפרא בווהאן בדצמבר 2019. הסממן הבולט ביותר של הנגיף, אובדן חוש טעם וריח, לא היה סימפטום נפוץ לפני 2020.

האם הכלכלה תתאושש בסיום המשבר?

התשובה היא חד משמעית – כן. החיים חזקים מהכול ובטח יותר ממודלים שקריים (או לכל הפחות מאוד לא מדויקים) שצברו כוח כשיוצריהם התחילו להאמין בשקרים של עצמם ("גרעון", "יחס חוב תוצר").

הבעיה היא שהמשבר יכול להתארך ולהתארך. אף אחד לא יודע מתי בדיוק יגיע החיסון או חיסון העדר. חזרה חלקית לחיים לא תוכל להציל את סקטור הקניונים, התיירות והבילויים ואת סקטור התעופה. הם יוותרו בלימבו – לא לבלוע ולא להקיא.

במישור המקרו גוש האירו הוא סיפור בפני עצמו. לא נראה שיש דרך עבורו לשרוד את המשבר בצורתו הנוכחית. או שהוא ישתנה לכיוון ההתפרקות או שהוא ישתנה לכיוון ההתאחדות (לכל הפחות בצורה חד פעמית – הזרמת כסף עצומה של גרמניה לשאר אירופה או התחייבות להזרמה כזו).

האם ייצור המוני של מכונות הנשמה יגאל אותנו?

כל חיים הם חשובים, גם בגיל מבוגר, אבל סטטיסטית מתברר שגם כאשר יש מכונות הנשמה, רק חלק קטן מהחולים המבוגרים שמחוברים אליהן שורד. מכאן שפתרון בעיית מכונות ההנשמה אינו באמת פתרון גורף למגפה. אמנם בקרב צעירים הפרוגונוזה טובה בהרבה, וכפי שסיפור נהג אוטובוס התיירים שאושפז בפוריה מלמד.

ומה בדבר המסכות?

נראה ברור שארצות מזרח אסיה עצרו את המגפה. ייתכן שצריך לזקוף זאת לזכות המסכות. ואולי זהו האופק הסביר הצפוי לנו – חיים עם מסכה ועם מגבלות על בילויים ויציאות עד הגעת החיסון.

האם התרופה למלריה היא טיפול פלא?

מההתרשמויות שרופאים חולקים בטוויטר, אפשר להסיק שממש לא. המחקר שהצביע על 100% תועלת של תרופה זו נראה מפוקפק ביותר וגם מקורו מפוקפק. עם זאת יש שעדיין תולים תקוות בקלטרה המשמשת לטיפול בנשאי HIV וכן בתרופות המדכאות תגובת יתר של המערכת החיסונית (סערת ציטוקסינים). היה מחקר שהראה שהקלטרה לא יעילה, אבל דווקא אפשר היה להוציא ממנו אופטימיות מסוימת, כי האפקט היה חיובי, גם אם לא מובהק סטטיסטית.

מה בדבר חיסון בק"ג (BCG)?

קיימת טענה ידועה בעולם הרפואה שלחיסונים יש תועלות לא ספציפיות, כלומר הם משדרגים את מערכת החיסון באופן כללי בטווח זמן מסוים מרגע הזרקתם. הרבה מחקרים הראו שילדים חולים פחות אחרי חיסון, ואפילו במחלות שלא קשורות כלל לחיסון שהם קיבלו. זו תמונת מראה של השקר הנפוץ שלפיו חיסונים מזיקים בדרכים נסתרות.

יש כיום ניסיון לרתום את חיסון בק"ג נגד שחפת למערכה בקורונה, ומתנהלים ניסויים מבוקרים. עד שלא יתקבלו תוצאות, לא נדע אם באמת הדברים עובדים.

האם זה אתי לזרז הליכים בדרך למציאת חיסון?

נדונה כיום השאלה האם אפשר להדביק בכוונה מתנדבים שקיבלו את החיסון הנסיוני, כדי לבחון במהירות את יעילותו. לדעתי התשובה ברורה וחיובית. אבל השאלה מה יחשבו ועדות האתיקה למיניהן. יש הטוענים שהדבקה בכוונה היא אתית באופן כללי מאחר שאפשר להדביק אנשים בכמויות מאוד קטנות, והדבקה בכמות קטנה, אפילו ללא חיסון, יוצרת לרוב חסינות ללא מחלה משמעותית.

מה לגבי מזג האוויר?

יש בסיס להערכה שבחום של יוני – ספטמבר הנגיף יתפשט פחות. אבל העולם גלובאלי ויש מזגנים. שתי סיבות לכך שהקיץ אינו תרופת פלא. המחקרים בנושא הנגיף ומזג האוויר משתנים מקצה לקצה בתוך שבוע. עוד נדע יותר.

מה עם הבחירות באמריקה?

כנראה למשלוח פתקי הצבעה בדואר יהיה תפקיד משמעותי בפריימריז ובבחירות שאחריהן. ג'ו ביידן ודונלד טראמפ צריכים לשמור על עצמם. אם אחד מהם יעלם מהזירה, יהיו לכך השלכות עצומות.

האם הקורונה תפיל את משטר האייתולות?

אצטט משהו שכתבתי לפני חודש בערך:

בסוף הקורונה עוד תתברר כדבר הכי טוב שקרה למשטר האייתולות באירן. לא משנה כמה הקורונה מכה בהם, אם היא תשחרר אותם מממשל טראמפ, הם יצטרכו להיות אסירי תודה.

האם המגפה תשנה את הציבור החרדי מהקצה לקצה?

לא. באופן כללי אני לא מאמין בתיאוריות היסטוריות של השפעה. לא ההיסטוריה משפיעה אלא תמריצי ההווה. כלומר כשהמגפה תהיה היסטוריה, לא היא תשפיע אלא התמריצים שיהיו אז בהווה. מה שכן, צריך לראות כיצד מנהיגי הציבור החרדי ישרדו פיזית את המגפה. מדובר באנשים בני שמונים ותשעים פלוס. לשינויים בצמרת יהיו השלכות (לאו דווקא חיוביות. המנהיג החרדי הקשיש ביותר כיום, הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פונוביז', הוא גם הדמות המתונה ביותר).

גם לטענה שלי שלא ההיסטוריה משפיעה, אלא ההווה יש מגבלות – למשל ההשפעה העצומה של מלחמת העולם השניה על האנושות הרבה אחרי שהיטלר מת. האם המגפה תהיה כמו מלחמת העולם השניה? בשני המקרים מדובר באירועים שביטלו אולימפיאדות, אבל מבחינות אחרות ההשוואה עדיין רחוקה.

כדור הרגעה ודקויות

ראיון טוב ומרגיע מאוד של המשנה לנגיד אנדרו אביר עם שאול אמסטרדמסקי. שווה לצפות למי שלא חרדת הקורונה אלא חרדת הגרעונות מותירה אותו ער בלילות.

אביר אומר שהמדינה נכנסה במצב טוב למשבר. יתרות המט"ח הגדולות הן בדיוק לרגע זה. הדפסת כסף חופשית היא מדרון חלקלק להיפר אינפלציה ואין צורך בה. למדינה לא יהיה קושי לממן את הטיפול במשבר בתנאי הריבית הנמוכים כיום. הכול אמת.

אף על פי כן אני לא חושב שאביר מתייחס לכל הדקויות. ראשית ההחלטה להנפיק אג"ח דולריות היא מוזרה. מדינה כמו ישראל עם שקל חזק יכולה וצריכה להעמיס על עצמה חובות שנקובים אך ורק במטבע שלה. אם ישראל רוצה הררי דולרים בצד לשעת צרה, עליה להמשיך ביתר שאת לצבור יתרות מט"ח ענקיות על פי המודל השוויצרי. בחובות אין צורך. חובות במטבע זר זה רע, והם שורש כמעט כל משבר פיננסי קשה. עיין ערך יוון.

להגנתם יכולים להגיד אנשי החשב הכללי שההלוואות הן מזעריות לעומת התוצר ויתרות המט"ח, ולכן לא צפויות לחולל צרות. עדיין, בשביל מה זה טוב. אולי כמה עובדים בבנק ישראל מחפשים לעצמם פעילות בדומה לאירגון הבונדס המגייס הלוואות יקרות להחריד בקרב יהדות התפוצות שמשמר עצמו מתוקף קיומו. הכסף שמביא הבונדס אחרי כל הטיסות והסעודות החגיגיות שקול להקלקה אחת או שתיים של סוחרי המט"ח בבנק ישראל.

נושא שני שבו אביר אומר משהו לא מבוסס הוא כשהוא חוגג את יחס החוב תוצר שעומד על שישים אחוז ומאפשר למדינה להיות נדיבה מעתה והלאה. אין ספק שהמדינה נכנסה למשבר במצב טוב. ברם, אין באמת הוכחה שמספר הקסם הוא שישים דווקא. האם יפן עם חובותיה העצומים הולכת לקרוס עכשיו? לא, כפי שלא קרסה עד עתה. גם לא ארה"ב של דונלד טראמפ הבזבזן. פעם היה כלכלן חשוב שדיבר במונחי זוועה על יחס חוב תוצר תשעים אחוזים ובסוף התברר שפשוט נפלה טעות באקסל שלו.

מוטב להתרכז בשקל החזק, בריבית הנמוכה וביתרות המט"ח הגדולות כהוכחה לכך שישראל נכנסה מוכנה למשבר ולא ביחס חוב תוצר שהוא מספר שאין לו בסיס של ממש. מדינות עם יחס חוב תוצר גבוה בהרבה צפויות לשרוד יפה לא פחות. חשוב להפנים זאת כי אם תיווצר אובססיה עתידית לחזור דווקא ליחס חוב תוצר שעומד על שישים אחוז, ייצא שכרנו בהפסדנו. המציאות מסובכת יותר מהמאזנים.

ליתרות המט"ח ולשקל החזק חשיבות אמיתית כי הם אינם מבטאים חישוב פנימי במשק (כמו יחס חוב תוצר) אלא מתארים את כוח הקניה של המשק כלפי העולם. ברם, בראש ובראשונה הבסיס לאופטימיות לגבי כלכלת ישראל הוא שתעשיית הנפט ותעשיית התיירות שחוטפות ועוד יחטפו מכות אנושות אינן רכיבים קריטיים פה כמו בארצות אחרות. מאירן עד יוון וספרד, יהיו מדינות שהמשבר יקשה עליהן עוד יותר.

בשבח האלתור

יש מדינה אחת שהגיבה לנגיף הקורונה באופן לא הולם בעליל וחזרה בה – בריטניה. הבריטים חשבו לבנות על הדבקה המונית והתחסנות עדר. אחרי שכל מגיב בטוויטר מרט את שערות ראשו, גם להם נפל האסימון והם ביצעו תפנית מוחלטת אל עבר סגר. בינתיים ראש הממשלה חלה וגם הנסיך יורש העצר ועוד רבים אחרים.

יש מדינה אחרת שעל פי הדיווחים מתנהגת בשאננות דומה ועדיין לא השלימה יו טרן. זו שוודיה. השוודים הם אולי מטבעם קרירים, צוננים ושומרי מרחק, כך שבאו עם ארגז כלים מעולה מהבית, אבל הם עדיין לא הפנימו חומרת האירוע. החיים ממשיכים בבתי הקפה של שטוקהולם.

מה שמשותף לשתי המדינות הוא שאת הגישה השאננה הנחו גורמי מקצוע על פי מחקרים שבוצעו הרבה קודם להופעת הקורונה. הייתה תוכנית מגירה. אבל תוכנית מגירה יכולה להוליד קיבעון. המתכננים מראש לא היו יכולים לחזות את מאפייניה הייחודים של מגפת הקורונה. ההדבקה האסימפטומטית שמקנה תפקיד מיוחד לבדיקות, הפגיעות הייחודית של זקנים, מצוקת מכשירי ההנשמה שעלולה להתעורר, וגם הקלות שבה הנגיף מתפשט, הרבה יותר משפעת.

הגישה הבריטית כבר הוכתרה בכישלון. חבר המושבעים עוד לא העביר את הפתק לגבי הגישה השוודית, והיא תיבחן עוד במחקרים השוואתיים. יש מקום להעריך שמחקרים אלו לא יטו חסד לשוודים ויציינו לטובה דווקא יכולת אלתור ותגובה מותאמת למצב. גישות שמבוססות על מסמכים שנכתבו על בסיס הנחות יסוד אחרות לרוב מאכזבות.

הדבר דומה למה שקורה בכלכלה, שבה אותן תפיסות שהיו כל כך מועילות בימים שהמלחמה התנהלה נגד היפר אינפלציה (מדיניות צנע, קיצוצים ושנאת הגרעון) הן בדיוק התפיסות השגויות בימים שבהם נלחמים בדיפלציה ובריביות נמוכות.

לעבוד עם ביבי – מבחן התוצאה

הכנסת פוליטיקאי מרכז שמאל החלטה לגבי שיתוף פעולה עם נתניהו האם מילא תפקיד פוליטי משמעותי בעקבות ההחלטה מצבו הפוליטי טוב ארבע שנים אחרי קבלת ההחלטה
ה-18 ציפי לבני לא לא לא
ה-18 אהוד ברק כן כן (שר ביטחון) לא
ה-19 יאיר לפיד כן כן (שר אוצר) כן
ה-19 שלי יחימוביץ' לא לא לא
ה-19 שאול מופז כן לא לא
ה-19 ציפי לבני כן כן (שרת משפטים) לא
ה-20 יצחק הרצוג לא לא לא
ה-20 יאיר לפיד לא לא כן
ה-20 משה כחלון כן כן (שר אוצר) לא
ה-21 אבי גבאי לא לא לא
ה-21 בני גנץ לא לא לא ידוע
ה-22 בני גנץ לא לא לא ידוע
ה-22 עמיר פרץ לא לא לא ידוע
ה-23 בני גנץ כן כן (יו"ר כנסת כרגע, שר בכיר בעתיד) ?

 

8 פעמים בחרו פוליטיקאים מהמרכז שמאל לא לשתף פעולה עם נתניהו. תמיד הבחירות האלו הסתיימו בכלום. הפוליטיקאים האלו לא מילאו שום תפקיד משמעותי באותה קדנציה. האם הם לפחות שרדו לטווח הארוך? רק על יאיר לפיד ניתן לומר שכן.

6 פעמים בחרו פוליטיקאים מהמרכז שמאל לשתף פעולה עם נתניהו. הבחירה השישית והאחרונה בוצעה היום. מה קרה בחמש הפעמים הקודמות? שוב, רק יאיר לפיד שרד בהצלחה בפוליטיקה אחרי שהסכים לעבוד עם ביבי (יש עתיד השיגה תוצאה מכובדת אחרי תקופתו כשר אוצר תחת ביבי).

הבחירה לשתף פעולה עם ביבי זכתה לצ'ופר ראוי. פרט למופז שיצא ממנה בלי כלום, כל שאר משתפי הפעולה מילאו תפקידי שרים בכירים וזכו להשפיע על המדינה. הבחירה לא לשתף פעולה לא הגדילה את סיכויי ההישרדות הפוליטיים ארוכי הטווח, ורק הובילה לקריירה פוליטית חסרת מעש.

נסכם: נוצרה תפיסה שלפיה עבודה עם ביבי הורסת לפוליטיקאי מרכז שמאל את הקריירה. האמת היא שהמרכז שמאל מטבעו הוא הפכפך ותזזיתי, והקריירה של פוליטיקאי מטעמו אורכה כחיי הזבובים המזמזמים באולם המליאה. ברם, אלו ששיתפו פעולה עם ביבי לפחות זכו לעשות משהו בשביל המדינה על הדרך בתפקיד שר בכיר. אומרים שאבי גבאי מצטער עד היום על שלא הצליח לחבור לקואליציית ביבי.

המגפה שנעצרה

המגפה נעצרה. אין כוונתי למגפת הקורונה, שלצערנו היא עדיין אירוע מתגלגל רב נפגעים שהאנושות כולה מביטה בו באימה, אלא למגפת החולי הנפשי הקרוי "רק לא ביבי".

כשאנשים מתנהגים בצורה שסותרת את תמריציהם הבסיסיים ביותר, זהו פחד אלוהים. אי אפשר לנבא את העתיד בעולם שככה פועלים בו אנשים. אי אפשר לנהל בו חיים נורמליים. בני גנץ החליט בכנסת הקודמת שלא בא לו להיות ראש ממשלה, בניגוד לכל הגיון סביר.  הוא קיבל את ראשות הממשלה על מגש, ואמר לא. יש בזה משהו מקומם ומזעזע ששנאת ביבי והסירוב לחלוק איתו קדנציה בשלטון עד כדי כך מעוותים את ההתנהגות. אפשר לראות את סממני ההתנהגות הזו בראיונות עם בוגי יעלון. יעלון, איש ימין אידיאולוגי שהייתה לו תקופה טובה כשר הביטחון של נתניהו, פשוט מוטרף משנאה אליו.

אומת הטוויטר מנבאת לגנץ רעות. העיתונאים הבכירים, חיים לווינסון ("עוד שנה גנץ לא בפוליטיקה"), ברק רביד ("גנץ עשה במכנסיים"), מנבאים לו השמדה פוליטית מהירה. אבל בפועל גנץ נמצא בעמדה מצוינת להיות ראש הממשלה ה-13 של מדינת ישראל, בעוד שאם היה ממיט על המדינה עוד בחירות אחרי תקופת הקורונה, היה כנראה נעלם ונשכח כפי שקרה לאבי גבאי שהוכרע תחת שנאת ביבי של החוגים הפוליטיים שסביבו.

הדיבורים על כך שנתניהו יוכל לחמוק מקיום הרוטציה מופרכים פשוט כי בכנסת ה-23 יש עדיין רוב אנטי ביבי, וביבי לא יוכל לעשות בה כרצונו. אלו שמדמיינים את ביבי כקוסם על שיכול לתמרן ככל העולה על רוחו, אינם מסבירים מדוע בעצם ממשלת מיעוט, שבהקמתה הם חפצים כל כך, תציל אותם מיכולות הקסם של ביבי. זה הרי לא משנה אם תקום ממשלת מיעוט, שמן הסתם תהיה מאוד לא פופולארית בציבור הרחב, או אם לא תקום, המצב בכנסת יישאר דומה. 61 ח"כים הם אנטי ביביסטים מובהקים.

נתניהו יצטרך לכבד את הסכם הרוטציה. הבעיה האמיתית של נתניהו היא שהוא עומד למשפט ונפל על הרכב שופטים קשוח שלא יקל עמו, וגם בית המשפט העליון לא ישוש לעזור לו בערעור. הוא יצטרך לחפש מוצא. פתרון אפשרי הוא בית הנשיא שמביא עמו חסינות אוטומטית. אבל הכנסת ה-23 תצביע על נשיא וכאמור יש בה 61 אנטי ביביסטים. פתרון אחר הוא מינוי נשיא שאינו נתניהו אבל יראה בעין יפה הענקת חנינה לנתניהו. פתרון שלישי הוא הסדר טיעון. אם נתניהו עומד לפרוש במילא בתוך שנתיים, הגיוני שיחתור להסדר טיעון לקראת סיום כהונתו ויאפשר לגנץ להחליפו. זו הזדמנות ייחודית לגנץ להיות ראש ממשלה, מאחר שגנץ הוא מועמד המרכז-שמאל ואילו רוב העם הוא ימני. הסיטואציה הפוליטית הנוכחית נובעת משנאתו הייחודית של איווט ליברמן לנתניהו ולא תימשך כשיהיה לימין מנהיג אחר.

הבעיה האמיתית היא שבאישיותו גנץ הוא חיוור מכדי להיות ראש ממשלה, אבל התנהלותו היום הוכיחה שבכל אופן יש בו משהו, ולא ניתן לבטלו לחלוטין, כפי שיאיר לפיד הצליח לעשות בהצלחה עד היום.

משק פרפור העטלף

מוקדם לדעת מה יהיו השלכות המגפה בישראל כי אנחנו לא יודעים אם נהפוך לאיטליה, לאירן או לדרום קוריאה. חתן פרס נובל מייקל לוויט לא מאמין שיהיו אפילו עשרה מתים בישראל, אבל ההיגיון ההשוואתי אומר שיכולים להיות גם אלפים. ומה יהיה בניו יורק? בקליפורניה? ומתי הטבח הזה יסתיים באיטליה?

מה בכל אופן נראה סביר להניח על השלכות המגפה ביום שאחרי היעלמותה?

תמריצים ממשלתיים דרמטיים

חרדות הגרעון יינטשו לרגע והממשלות יעשו הכול כדי להחזיר את החיים למשק שהושבת, והן גם יצליחו. החיים חזקים מהכול. בוריס ג'ונסון, אחרי שפישל כשהתנהל בצורה כה מוזרה בשאלת עצירת החיים בבריטניה, כבר התווה את הכיוון. הוא קיבל החלטה מזהירה שהממשלה תמשיך לשלם את המשכורות לעובדים המושבתים. ההחלטה הזו תחולל במאזני ממשלת בריטניה גרעון גדול אבל תוכיח עצמה.

זה יהיה עוד מבחן לתיאוריה שמאזנים כספיים הם חזות הכול, וכהרגלה של התיאוריה הזו, היא שוב תכזיב את מאמיניה. כפי שיפן לא קרסה תחת חובותיה גם הגרעונות שנצברו בעת המגפה לא יחוללו אבטלה ביום אחריה ולא יכחידו את שוק המניות.

שאלות לגבי גוש האירו

ממשלות שיש להן מטבע משלהן אינן כפופות לגרעונות, אבל ממשלות שאין להן מטבע משלהן עלולות להיות בצרות צרורות. איך צרפת, איטליה וספרד יממנו את המשבר הזה? לא ברור. העול הכספי יכול לרבוץ עליהן עוד שנים ולסכן את יציבות גוש האירו. ומה עם היוונים שחיים מתיירות?

יתכוננו למגפה הקודמת

במחסני החירום של מדינות העולם יהיו הרבה יותר מכונות הנשמה ותרופות אנטי ויראליות בהמתנה למגפה הבאה שספק אם תגיע בימי חיינו כי מגפות כאלו הן עניין של פעם במאה שנה. המחקר והפיתוח בנושאים שקשורים להתמודדות עם מגפות יקבלו זריקת מרץ.

יתרות המט"ח יגדלו

בנק ישראל יבין שאירועים קיצוניים דורשים יתרות מט"ח קיצוניות בגודלן וירצה להגדיל את הרזרבות.

המטבח הסיני יאבד מהמגוון שלו

ממשלת סין תנסה לגרום לאזרחיה להפנים שעטלפים לא נועדו למאכל אדם.

מבחן למלחמה בהתחממות הגלובאלית

נגיף הקורונה משקף איומים שונים ואף הפוכים מאלו שתיאוריית ההתחממות הגלובאלית מתריעה עליהם. הנגיף מקושר לקור והאמונה בהתחממות הגלובאלית רוצה לשמר את הקור ומזהירה מהחום. הנגיף מזעזע את האנושות כשמביא אותה להפחית שימוש בדלקים פוסיליים, ואילו האמונה בהתחממות הגלובאלית רואה הפחתה זו כברכה.

יהיה מעניין לראות האם החשש מנגיפים יסיח את הדעת מחרדות ההתחממות או שלא ייווצר קשר כזה. לכאורה מדוע שיהיה קשר בכלל, אבל ייתכן שהקשב של האנושות מוגבל. ואולי להיפך קטסטרופה אחת תשכנע את הציבור שקטסטרופה אחרת אפשרית?

הנגיף לכאורה יפגע קשות בשוקי הנפט, לפחות בטווח הקצר. הדעות חלוקות כיצד הדבר ישפיע על התפתחות האנרגיה הירוקה. יש האומרים שיהיה עניין רב יותר בפיתוח אנרגיה מתחדשת מתוך יאוש מתשואה על השקעה בנפט. אבל דברים כאלו נוטים להתאזן בטווח היותר ארוך כחלק מהחיפוש האינסופי של הכלכלה אחרי שיווי משקל. הפחתת השקעות בשדות נפט חדשים וירידה בפעילות הפצלים באמריקה יובילו בסוף לעלייה במחירי הנפט שתשנה התמונה.

עידוד לאגרות גודש

המגפה תוכיח שאפשר לשמור על חלק ניכר מהפעילות הכלכלית באמצעות עבודה מהבית. חומר נהדר לדוקטורנטים שירצו להוכיח שזו דרך טובה להפחית פקקים וזיהום. אפשר שהממשלה תשתכנע להעניק לעבודה מהבית תמריצים, למשל באמצעות אגרות גודש או ביטול חניות.

הפוליטיקה האמריקנית

מוקדם לדעת אבל נראה שהמגפה מבשרת טובות לג'ו ביידן. רק שבגיל 79 יהיה עליו לצלוח אותה קודם כל בשלום בעצמו. יש עוד תרחישים מעניינים – למשל אם השופטת רות ביידר גינסברג בת ה-85 לא תשרוד את הקורונה זה יטלטל את אמריקה לא פחות מהבחירות לנשיאות עצמן.

בייבי בום?

הילדים של דצמבר 2020 מתהווים עכשיו. או שמא זוגות ירגישו שזמן המגפה זו עת מסוכנת מדי להביא בה ילדים לעולם? הירחונים הסטטיסטיים של תחילת 2021 יספרו. יש לציין גם שהשבתת טיפולי הפוריות היא אירוע לא פשוט מבחינת נשים רבות. סכנה למשפחות: להיכלא יחד זה לא מרשם לפריחת האהבה.