למרות שאני כותב בלוג שבו אני מתאר לרוב דברים שאני חווה ולומד דרך קריאה, או לכל היותר צפיה, ולא בדרך מוחשית יותר, אחרוג בפוסט הזה ואפרט שתי חוויות אישיות יותר, שייתכן שיהיה בהן עניין למי שקורא פה.
גלוטן הוא בעיה גם בלי צליאק
לצערי פקד אותי בשנה האחרונה רצף קלקולי קיבה בלתי פוסק, מהסוג שמעורר חשש לסרטן המעי הגס, או שרופאים פוטרים באבחנה הנוחה מבחינתם והבלתי נסבלת מבחינת הפציינט: "תסמונת המעי הרגיז". ערכתי ניסוי והפסקתי לצרוך מוצרי חלב. לא הועיל מאומה. גם כמוסות לקטזין לא הועילו. ידעתי שבדיקות קודמות העלו שאין לי צליאק, ופקפקתי בתועלת שבדבר, ובכל אופן לשם הניסוי הפסקתי לצרוך כל מוצר הכולל גלוטן. השיפור היה מדהים ומיידי. ממש בתוך יממה תם עידן של כאבי בטן וריצות בהולות לשירותים, וככה זה נמשך. טפו טפו. אני מסיק מכך שלמי שנמצא במצב דומה, כדאי לנסות לנתק מגע עם חיטה ומוצריה.
רידיפיין מיט
משווק כיום המבורגר טבעוני כחול-לבן: רידיפיין מיט. אכלתי ממנו כמה פעמים (באופן שסותר מעט את הפסקה הקודמת – יש בו קצת גלוטן), והשתכנעתי שחוויתי משהו שעוד לא חוויתי – המבורגר טבעוני שנותן את רוב הסיפוק שמושג בידי החיך בפגישה עם המבורגר מבשר בקר. כחיקוי הוא אינו מושלם. כתחליף אולי אפילו יש לו יתרון מסוים – פחות תחושת לוואי אחר כך. אם איני יוצא דופן ולא רק החיך שלי מרגיש ככה (ולפי הביקורות, כנראה איני יוצא דופן), אז אולי זהו ג'יים צ'יינג'ר היסטורי ופריצת דרך טכנולוגית אמיתית. לא חשתי ככה עם "ביונד בורגר" או עם תחליף ההמבורגר של מקדונלדס ובטח לא עם מוצרי טבעול למיניהם.
תמריץ 