האמת הנעימה על הספר "האמת הלא נעימה"

השקפת העולם המדעית המודרנית היא אתאיסטית. האדם אינו יציר כפי האל, אלא נוצר בתהליך אבולוציוני טבעי, המבוסס על צירופי מקרים ומשותף לו וליתר בעלי החיים. תהליך זה ארך מיליוני שנים שבהן התפתח מיצורים פשוטים יותר. ברם, המדענים עצמם אינם באמת אתאיסטים ברובם, אלא הומניסטים, והומניזם זו השקפת עולם כמעט הפוכה לאתאיזם. היא מדגישה את הערך הייחודי לאדם, לבחירותיו החופשיות (איך יצור שעשוי מחומר מסוגל פתאום לבחור בחירות חופשיות ולהשתחרר מהדטרמיניזם המובנה בכל מכונה? לא ברור), לשוויון בינו ובין בני אדם אחרים (שוויון שאינו מחויב המציאות כלל.. לא כל החיות שוות).

לכן, באופן פרדוקסלי, הרבה פעמים רואים דווקא בני אדם דתיים מגיעים למסקנות שמתחייבות מרציונליזם אתאיסטי, ואלו עמדות שאליהן אתאיסטים מוצהרים, שבפועל הם בני אדם שכבולים להשקפה שהיא יותר הומניסטית מאתאיסטית, אינם מסוגלים להגיע.

רועי יוזביץ', חובש כיפה ודוקטור צעיר למדעי המחשב וגם קוסם ואמן טלפתיה, כתב ספר על אינטליגנציה שהמוטיב המרכזי בו הוא "האמת הלא נעימה", אמת שהיא די ברורה אינטואיטיבית בחברות מסורתיות, אבל אתאיסטים-הומניסטיים לרוב סולדים ממנה: אינטליגנציה היא מולדת, היכולת לשנות אותה מוגבלת, והיא אינה זהה בין בני אדם שונים ובין קבוצות אתניות שונות. הספר הוא כבר מ-2019, אבל יצא לי לקרוא אותו רק לאחרונה על אף שנושא הספר הוא תחום עניין מובהק שלי. לא הכרתי את יוזביץ' כי אני מעדיף קריאה על שמיעה, ולכן לא שומע פודקסטים, ואילו יוזביץ' מגיש פודקסט מאוד מאוד פופולארי בקרב מאזינים משכילים בעלי נטייה שמרנית.

הארץ ציין השנה שבכנס השמרנות בירושלים מתייחסים ליוזביץ' כאל סלבריטאי:

אין מופתע ממנו לגלות כי כאן, בבנייני האומה, הוא לא פחות מסלב והוא מתפלא מכל בקשת סלפי. כניסתו לכנס השמרנות מעידה על קהילה מספיק גדולה שכבר יצרה לעצמה כוכבים שבכלל לא עוסקים בפוליטיקה אבל מזדהים עם הקבוצה.

לקהילה השמרנית שהתאספה בכנס יש טעם טוב – יוזביץ' הוא באמת סלבריטאי ראוי. הספר שלו על אינטליגנציה הוא קרוב לשלמות כמעט במידה ש-…0.33333 קרוב לשליש. מלבד ההחלטה המוצהרת הנהדרת להתרחק משקרים שיפיסו את דעתם של התקינים פוליטית, הוא גם מהווה מבוא מצוין לתחום, שעומד על כל הנקודות החשובות, מסבירן בצורה פשוטה ובהירה ואינו חוטא בשום אי-דיוק. הוא גם  בעל ערך למי שכבר קרא המון ולמד המון בנושא. אני מצאתי המון אנקדוטות מחכימות שעד עתה חמקו ממני. יוזביץ' אפילו מתייחס באופן מעניין לפרדוקס שבו פתחתי את הפוסט הזה, האופן שבו דווקא האתאיזם שמציג את האדם כחלק מממלכת החיות הופך להומניזם קנאי ופסבדו מדעי. חשוב גם להגיד שלמרות שהמחבר מציין ממצאים שהייתי קצת בשוק מכך שהוא מעז להגיד אותם, למשל שתעלת הלידה אצל נשים לבנות היא רחבה יותר בממוצע ולכאורה כך מאפשרת מעבר תינוקות עם מוח גדול יותר, הוא לא נותן את התחושה שהוא גזען שמתעב חלק מבני האדם או בכלל בא עם דעות קדומות מגעילות כלפי מישהו. תמיד יש הסתייגות שמדגישה ערכים הומניסטיים (אצל יוזביץ': הומניסטיים דתיים) ואת ההבדלים בין פערים סטטיסטיים לפערים מהותיים. בעניין זה הוא מציין למשל שמוחו של איינשטיין היה קטן במיוחד, פחות מהממוצע לגבר שחור. הקריאה בספר, גם בחלקיו הטעונים, שונה מהאווירה האופיינית, האפלה מעט או הרבה, שנושבת מטקסטים של מאמינים בהבדלים שבין הגזעים או בין המינים (ותאמינו לי, קראתי רבים כאלו..).

נאמר בארמית: מטבע בכד ריק מרעיש יותר מכד מלא. מעניין לחשוב על ההבדל בין החארטה הבומבסטית שניתן למצוא במדעי החברה, כמו זו של ההוגים הצרפתיים הבלתי קריאים לחלוטין נוסח פוקו ולאקאן והבליהם, לספר כזה שמתאר את המונח החשוב ביותר למדעי החברה, נכתב בצורה כה נגישה וברורה, ועומד על בסיס מדעי איתן, פרי יצירתם של חוקרים מבריקים במאה השנים האחרונות, כולל גם עבודה מתמטית משוכללת שערכו. למשל על האופן שבו אצל הגברים יש נטייה יותר חדה לקצוות, ולכן גאונות מאפיינת יותר גברים – דווקא כי הנשים בררניות ודורשות מהגברים להפגין כישורים גבוהים מהממוצע כדי שיסכימו להעמיד להם צאצאים (אבל למה אצל הגברים גם יש נטייה חדה יותר לפיגור?).

מיתוס הגאון

אחד הדברים שיוזביץ' כותב שם אותי בקונפליקט. מצד אחד, אני מאמין בערכה של אינטליגנציה. מצד שני, אני מאמין שסטריאוטיפים נוטים להיות אמיתיים ברובם. הוא מבקר את "מיתוס הגאון", האמונה שהגאון הוא גם דפקט, לרוב חנון נטול כישורים חברתיים. הוא כותב:

לעניות דעתי מיתוס הגאון נובע מהמחשבה שלנו שאלוהים הוא קומוניסט, והוא חילק את הכישרונות בין האנשים בצורה שווה. אם מישהו קיבל כל כך הרבה בתחום אחד, כדי לאזן ושהכול ייצא פייר, צריך "לדפוק" אותו בתחומים אחרים. בדיוק מאותה סיבה שאנשים מסוימים רואים רכב יוקרה ושורטים אותו עם מפתח.

מול תפיסה זו יוזביץ' מציג ממצאים שלפיהם הגאונים הם בסך הכול אנשים מוצלחים בחיים הפרטיים.

אז האם הדפקטיות של הגאון היא רק מיתוס? יש הרבה מאוד אנשים שהם גם מוכשרים וגם בעלי כישורי חיים וכישורים חברתיים מעולים, אבל מוטיב האספרגר או לחילופין מוטיב המגושמות הפיזית הקיצונית חוזר לא פעם בתיאורי חיים של גאונים. אני חושד שזהו כן משהו שקורה כשחלק מסוים במוח מתרחב יותר מדי על חשבון חלקים אחרים.

ראו למשל מה כותב על עצמו ג'ון סטיוארט מיל, הפילוסוף הפוליטי החשוב ביותר של המאה התשע עשרה (מצוטט מהספר "פילוסופים כבני אדם" של בן עמי שרפשטיין):

גדלתי מתוך הפגנת חוסר מיומנות עצום בכל הנוגע לענייני יומיום. זמן רב הרבה יותר מן הרגיל נדרש לי בטרם יכולתי להתלבש. אינני יודע כמה שנים חלפו בטרם יכולתי לקשור קשר. היגויי היה במשך זמן רב בלתי מושלם. את האות "ר" לא יכולתי לבטא עד שהייתי כמעט בן שש עשרה. מעולם לא יכולתי ואף עתה אינני יכול, לעשות משהו המחייב זריזות ידייים ולו רק מזערית. … אבי אמר לי בלי הרף שאני דומה לאדם שאין לו איברי חישה: דומה היה שאין לי שימוש לעיניים ולאוזניים, כה מעט ראיתי ושמעתי ממה שסבב אותי…

כך גם במאמר מדעי מ-2003 שהתפרסם בג'ורנל אירי המחברים ניתחו מרכיבים שונים באישיותו של אבי המחשב, אלן טיורינג, והגיעו למסקנה שסבל מאספרגר. בין התסמינים: הופעה מרושלת חריגה; קושי ליצור קשר עין; היה לא חברותי בבית הספר, והיה לו בו רק חבר אחד; וגם דבקות בטקסים מקובעים כמו אכילה של תפוח לפני השינה.

סף הדמוקרטיה וסוף הדמוקרטיה

יוזביץ' מצטט את חוקר האינטליגנציה הלמות נייבורג, שאמר שנדרש סף של ממוצע אייקיו תשעים כדי לקיים דמוקרטיה, ולכן ארה"ב לא הצליחה לכפות דמוקרטיה במדינות ערב ובאפגניסטן. נייבורג מסיק מכך שארצות אירופה שקולטות הגירה בעלת אייקיו נמוך, בעתיד לא יוכלו להתקיים עוד כדמוקרטיות. מתברר שיוזביץ' פגש ב-2019 בדאלגס מארי כותב הספר "המוות המוזר של אירופה" בגנות ההגירה מהעולם השלישי ושאל אותו מדוע לא כלל את הטענה הזו בספר. מארי אמר לו שמדובר בחומר נפיץ מדי. מספר יוזביץ':

כאשר אמרתי לו שאני כותב ספר בנושא, הוא אמר "בהצלחה רבה לך. אתה תצטרך אותה".

האמת שיש משהו מאוד אופטימי בטענה של נייבורג. אם תשעים אייקיו הוא הסף לדמוקרטיה, אז יכולה להיות דמוקרטיה בסין וברוסיה, ואולי אפילו באירן. נגיע לסוף ההיסטוריה של פוקויאמה, אם בשלוש הארצות האלו תהיה דמוקרטיה בסופו של דבר. ייתכן שאפשר פשוט להתחיל בסין, ורוסיה ואירן שסמוכות על שולחנה יהפכו לדמוקרטיות בכדור שלג, כפי שקרה עם קריסת בריה"מ למדינות הגוש. מה שיקרה במדינות הלא אינטליגנטיות לא באמת מעניין, כי אין להן חשיבות (למעט האפשרות שג'יהדיסטים ישתלטו על מאגר פצצות האטום של פקיסטן, השם ירחמנו).

אני חושד שלא נדרש ממוצע מנת משכל גבוה של כלל האוכלוסיה למען קיום הדמוקרטיה. מספיקה אליטה משמעותית עם אייקיו גבוה כדי להבטיח את קיומה. עובדה שבדרא"פ עדיין קיים מנגנון דמוקרטי בסיסי שלושים שנה אחרי קריסת האפרטהייד ועם כל תחלואי המדינה האיומים. גם ראויה לציון העובדה שבהודו שבה האליטה הברהמינית היא טיפה בים של עוני, דלות ועליבות, נשמרת דמוקרטיה. לכן איני מפקפק בכך שמדינות אירופה יהיו דמוקרטיות גם עוד מאה שנה. האליטה תישמר. וכמובן הכי אופטימית הטענה של נייבורג בכל מה שקשור לדמותה של מדינת ישראל העתידית, עם הרוב הדתי-חרדי, שלפי כל הסימנים עדיין תחצה את רף תשעים האייקיו בקלילות.

מצביעים הודים בתור לקלפי – בינה מלאכותית מידג׳רני

36 תגובות על ״האמת הנעימה על הספר "האמת הלא נעימה"״

  1. אם הכוונה לממוצע אייקיו, אז זו התפלגות נורמלית, והחציון והממוצע זהים או לפחות מאוד קרובים בהתפלגות כזו.

    אהבתי

  2. תמריץ,
    פעמים רבות מניחים התפלגות נורמלית ללא שום בדיקה, כאשר דווקא התפלגות אחרת שולטת בתופעה.
    התפלגות נורמלית מאפיינת יותר מצבים בהם מספר גורמים משפיעים, אבל ברגע שאתה קובע שגנטיקה היא הגורם המהותי – בכלל לא ברור שמדובר בהתפלגות נורמלית.
    אתה כותב שעברת על המון מחקרים בנושא זה. האם הוכח בהם ש-IQ מתפלג באופן נורמלי?

    אהבתי

  3. יאיר, יש בעיה מהותית בשאלה כי הרי אייקיו אינו נתון אובייקטיבי של הטבע, אלא תוצאה של שאלונים שבני אדם הכינו. שאלון שלא יגרום לעקומה נורמלית ייזרק לפח בידי הפסיכולוגים שיבקשו שיכינו להם שאלון חדש או לפחות שיטת מתן ציונים חדשה.
    מבחן האייקיו (דה פקטו) החשוב בימינו הוא הפסיכומטרי ועורכיו מתאמצים להפוך אותו למנורמל, וספק אם היה נעשה ככה ללא מאמץ. הפרמטר הטבעי האמיתי שקרוב (סטטיסטית) לאייקיו הוא זמני תגובה לגירוי ולהבנתי זה לא מתפלג נורמלית. בתחתית העקומה של האייקיו בוודאי שאין התפלגות נורמלית כי פיגור קשה הוא מצב שנובע מפגיעה נוירולוגית שאינה כזו נדירה.

    Liked by 1 person

  4. לא ברורה לי השיחה, כנראה שאני מתחת לחציון.

    כשאתה שואל יאיר "האם הוכח בהם ש-IQ מתפלג באופן נורמלי?" בנורמלי אתה כמובן מתכוון לאחיד? אחרת יש פה איזו בעייה בהגדרה.
    ידוע שנשים מתפזרות אחיד על העקומה בעוד שגברים מתפזרים קיצוני יותר לצדדים. כך שזה עונה על השאלה של תמריץ "למה אצל הגברים גם יש נטייה חדה יותר לפיגור?", כי ככה זה. יש לאין ערוך יותר גברים גאונים מנשים, זה כמעט מחוייב מהאבולוציה. כנראה גם קיום של הרבה גברים לא מוצלחים מוכיח ומחוייב מהאבולוציה, הם אמורים להכחד בתנאים של ברירה טבעית וליצור את התנאים להעלאה הדרגתית של האינטלגנציה מדור לדור. הנשים יבחרו תמיד את החצי הטוב יותר.

    "אם תשעים אייקיו הוא הסף לדמוקרטיה, אז יכולה להיות דמוקרטיה בסין וברוסיה, ואולי אפילו באירן."
    השכן שלי מטר ו88 ס"מ ומעולם לא היה לו עניין בכדורסל, זה בניגוד לאופי שלו וגם חסרות לו תכונות נידרשות אחרות. הוא חובב פיסול ומוכשר בזה. אותו כנ"ל לגבי הרוב הדתי-חרדי

    "אני מאמין שסטריאוטיפים נוטים להיות אמיתיים ברובם"
    אם תתבונן באנשי מחשבים תראה שרובם סוציופטים או קרוב לזה. בפרוש לא חובבי בני אדם, או חברה. לא אוהבים ארועים משפחתיים וכו וכו. אני מניח שאם תתחיל לבדוק על פי מקצועות שונים תגלה שבסופו של דבר סטירואוטיפים, או הכללות נכונות ומדויקות למדי. למרות שכיום הגבול בינם לבין גזענות או הומובוביה או איסלמופוביה או מסוגיניזם דק.

    "לכן, באופן פרדוקסלי, הרבה פעמים רואים דווקא בני אדם דתיים מגיעים למסקנות שמתחייבות מרציונליזם אתאיסטי, ואלו עמדות שאליהן אתאיסטים מוצהרים, שבפועל הם בני אדם שכבולים להשקפה שהיא יותר הומניסטית מאתאיסטית, אינם מסוגלים להגיע."

    פה נראה לי שאתה מהנדס ברוורס אישי על עצמך וחייך , אולי תבהיר את הקטע הזה?

    Liked by 1 person

  5. אשר, עקומה נורמלית היא לא עקומה אחידה. בעקומה אחידה אז לחמישית יש אייקיו באזור 100, לחמישית אייקיו באזור 110, לחמישית אייקיו באזור 120, לחמישית אייקיו באזור 90 ולחמישית אייקיו באזור 80.

    בעקומה נורמלית הרוב נמצא סביב הממוצע באזור ה-100, יש עוד לא מעט באזור ה-110 וה-90, ובאזור ה-80 וה-120 כבר יש מעטים. וככל שמתרחקים מה-100 נמצאים ממש מעט.

    Liked by 2 אנשים

  6. הקטע האחרון מסביר מדוע אנשים דתיים מבטאים נכונות להכיר בכך שבני אדם שונים זה מזה כמו שבעלי חיים שונים זה מזה, בעוד שחילונים אתאיסטים מקדשים אמונה בשוויון.

    אהבתי

  7. "אני חושד שלא נדרש ממוצע מנת משכל גבוה של כלל האוכלוסיה למען קיום הדמוקרטיה. מספיקה אליטה משמעותית עם אייקיו גבוה כדי להבטיח את קיומה."

    זה נושא מצויין לסעור בו עד אין קץ. מצד אחד גם בדמוקרטיה יש אחוז לא קטן שהוא מתחת ל90, אלו העילית של הIQ שמקיימות את מוסדות הדמוקרטיה. מצד שני תראה את הממשלות שלנו, עידית סילמן וגו', לא צריך אינטלגנציה כדי להיות ראש ממשלה, הנוכחי שלנו מספק קלישאות שמראות כמה הוא רדוד, מה הIQ שלו? כנראה שבדמוקרטיה בעלי ה IQ מנהלים את הכלכלה והיזמות או במקרה שהם כשלונות בתחום הם הולכים להיות עורכי דין.

    בארה"ב הIQ נמוך ממאה (גם אצלנו) הסיבה היא השחורים שמושכים חזק למטה, אפשר לראות שהם מערערים מאד את החיים התקינים שם (לא שבעלי הIQ הגבוה לא עוזרים להם להרוס) . מה יקרה באירופה כשהמוסלמים לדורותיהם לא ישתלבו ולא ירגישו שייכות או רצות לקיים את החברה והמשטר? זה קורה אצלנו, למרות שהערבים הישראלים יודעים שעדיף להם המצב הנוכחי, הרי כמו במשל העקרב והצפרדע….אין להם ברירה אופי זה אופי. תרד מהחרדים, הם לא איום קיומי. הערבים הם הפיל בחדר.

    אהבתי

  8. אכן משעשע הקטע עם גרטה, אבל לא באמת אומר משהו. שיאי חום נשברים כל הזמן בשנים האחרונות ללא הרף. שיאי קור נשברים גם כן פה ושם, אבל לעתים רחוקות. אין סימטריה.

    אהבתי

  9. הערות:

    א. ממליצה בחום על הקשבה לפודקאסטים של יוזביץ / סרטוני היו-טיוב שלו (פרט לאלו שעוסקים בפרשות השבוע – כיון שאותי אישית הם לא באמת מעניינים).
    לאלו שמעדיפים לקרוא על להקשיב: ממליצה לצאת לעיתים קרובות יותר מהבית לצעדות או לריצות ארוכות ו/או להקדיש יותר זמן לעבודות במטבח (במקום להסתמך על אוכל מוכן).
    שני ההרגלים הנ'ל גם יתרמו משמעותית לבריאותכם, וגם יוכיחו שאתם כנראה יותר אינטליגנטיים (נמצא שבעלי אייקיו גבוה שומרים על בריאותם טוב יותר מבעלי אייקיו בינוני ומטה).

    ב. תמריץ כתב:
    " … האופן שבו אצל הגברים יש נטייה יותר חדה לקצוות, ולכן גאונות מאפיינת יותר גברים – דווקא כי הנשים בררניות ודורשות מהגברים להפגין כישורים גבוהים מהממוצע כדי שיסכימו להעמיד להם צאצאים (אבל למה אצל הגברים גם יש נטייה חדה יותר לפיגור?) …"
    ——————
    1. נדמה לי שמבחני האייקיו תוקננו על סמך ההנחה שממוצע הגברים והנשים אמור להיות זהה (100). אם הנחתי נכונה, כנראה הושמטו מהמבחנים תחומים שבהם הפערים בין גברים ונשים מאוד מאוד גדולים.

    2. זכור לי שבאחד הפוסטים הקודמים תמריץ טען שלאירופאים ולסינים ממוצע אייקיו זהה (גבוה ממאה) – אך קיימים הבדלים בתחומי החוזק / החולשה יחסיים בין שתי הקבוצות האתניות הנ'ל. הממוצע אמנם דומה אך דפוסי האינטליגנציה שלהם שונים. הסינים, לדוגמא, מצטינים מהאירופים במתמטיקה אך חלשים יחסית אליהם בתחום המילולי.
    לא ברור לי מדוע לא ניתן להכריז על התופעה הנ'ל גם לגבי דפוסי האינטליגנציה של גברים בהשוואה לאלו של נשים. מדוע יש בכלל צורך לחפש הסברים לצורת העקומה בהעדפות הרבייה של נשים? (הסבר די דחוק בעולם שבו דפוס הרביה המאוד השכיח הוא מונוגמיה, ורק מיעוט קטנטן מהנשים נמצאות בהרמונות של גבר "מוצלח" אחד).

    3. ההשערה שלי לעובדה שקיימים הרבה יותר גברים מפגרים מנשים מפגרות קשור לעובדה שאצל גברים נמצאים גם יותר מחלות תורשתיות ויותר נכויות קשות מלידה. יש, לדוגמא, גם פי 3 יותר אוטיסטים בנים מאוטיסטיות בנות. נראה שצרוף הכרומוזומים xx מנטרל את חלק מהבעיות התורשתיות הפוטנציאליות טוב יותר מצרוף הכרומוזומים xy. כולל בעיות שמוליכות לפיגור.

    (המשך יבוא)

    Liked by 2 אנשים

  10. ג. תמריץ כתב:
    " … הספר שלו על אינטליגנציה הוא קרוב לשלמות כמעט במידה ש-…0.33333 קרוב לשליש. מלבד ההחלטה המוצהרת הנהדרת להתרחק משקרים שיפיסו את דעתם של התקינים פוליטית, …"
    ———–
    אם זכרוני אינו בוגד בי, יוזביץ אמר בראיון שלו לפודקאסט (המאוד מומלץ) 'על המשמעות' לתמיר דורטל שהוא כן נמנע מלציין בספרו נושא מאוד נפיץ פוליטית אחד. שנמצאו הבדלים משמעותיים באינטליגנציה בין אשכנזים, מזרחיים ומרוקאים. אך הוסיף שנישואי התערובת השכיחים בישראל עתידים לשחוק את הפערים שנמצאו.

    תוספת שלי: כיון שנישואי תערובת של אשכנזים ומזרחיים הרבה הרבה פחות שכיחים בחברה החרדית מאשר בקרב שאר היהודים בישראל – יתכן שהממוצע האשכנזי הגבוה ישמר דווקא בקרב החרדים. או לפחות בקרב החרדים הליטאיים (הקבוצה שבבלוג זה נטען שהאינטליגנציה שלה גבוהה משל החרדים החסידיים)

    ד. " … השקפת העולם המדעית המודרנית היא אתאיסטית. האדם אינו יציר כפי האל, אלא נוצר בתהליך אבולוציוני טבעי, המבוסס על צירופי מקרים ומשותף לו וליתר בעלי החיים. תהליך זה ארך מיליוני שנים שבהן התפתח מיצורים פשוטים יותר. ברם, המדענים עצמם אינם באמת אתאיסטים ברובם, אלא הומניסטים, והומניזם זו השקפת עולם כמעט הפוכה לאתאיזם. היא מדגישה את הערך הייחודי לאדם, לבחירותיו החופשיות (איך יצור שעשוי מחומר מסוגל פתאום לבחור בחירות חופשיות ולהשתחרר מהדטרמיניזם המובנה בכל מכונה? לא ברור), לשוויון בינו ובין בני אדם אחרים (שוויון שאינו מחויב המציאות כלל.. לא כל החיות שוות). …"
    —————
    לא ברורה לי ההגדרה שניתנה כאן להומוניזם:
    האם קיים קשר *הכרחי* בין האמונה שלאדם בחירה חופשית לבין האמונה שכל בני האדם שווים זה לזה (אלא אם קופחו ופגעו בהם)?

    האם "הומניסט אמיתי" לא יכול להאמין שקיימת מידה מסוימת (אם כי לא מלאה) של בחירה חופשית גם לאדם וגם לחלק מבעלי החיים?

    אם הבנתי נכון את ההגדרות הנ'ל – אני הרבה יותר אתאיסטית מאשר הומניסטית.
    בשתי הסתייגויות:
    1. איני קולטת את הדמיון ביני לבין אנשים דתיים שמאמינים שאלוהים ברא את בעלי החיים בכדי שלבני האדם יהיה מה לאכול.

    2. מעט קשה לי להתמודד עם השלכות הטענה ש"אינטליגנציה היא מולדת, היכולת לשנות אותה מוגבלת, והיא אינה זהה בין בני אדם שונים ובין קבוצות אתניות שונות."
    טענה זו עלולה להביא להצדקת פרקטיקות מחרידות כמו האיוגניקה, בכדי להעלות את רמת האינטליגנציה הכללית של האוכלוסייה. לדוגמא: את הסרוס או ההריגה של "גזעים נחותים".
    היא גם יכולה להצדיק חסימת האפשרות ל"קבוצות נחותות" לגשת לבחינות מיון יקרות. אם במילא סיכויהם להצליח מועטים – יהיה ניתן לחסוך בהוצאות המיון אם דרכם תחסם מראש.

    האם לא ניתן להסתפק בחוסר הרצון לקבוע במסמרות שתכונה חשובה מסוימת (כמו אינטליגנציה) היא תורשתית ואינה ניתנת לשינוי – *לפני* שנערכו כל הבדיקות האפשריות לגילוי משתנים סביבתיים שעליהם אנו כן מסוגלים להשפיע?

    בדומה להבדל בתוצאות בין הצורך להוכיח שאדם מסוים הוא אשם לבין הדרישה להוכיח שאדם הוא חף מפשע). כלומר, שההסכמה לקביעה שבעייה מסוימת נובעת מחומרה לקויה – תנתן רק לאחר שנשללו כל ההשערות הסבירות לקיום בעיות בתוכנה. בעיות עליהן אנו כן מסוגלים להשפיע.

    (המשך יבוא)

    אהבתי

  11. ה. תמריץ כתב:
    " … אם תשעים אייקיו הוא הסף לדמוקרטיה, אז יכולה להיות דמוקרטיה בסין וברוסיה, ואולי אפילו באירן. נגיע לסוף ההיסטוריה של פוקויאמה, אם בשלוש הארצות האלו תהיה דמוקרטיה בסופו של דבר. ייתכן שאפשר פשוט להתחיל בסין, ורוסיה ואירן שסמוכות על שולחנה יהפכו לדמוקרטיות בכדור שלג, …"
    —————–
    1. גם אם 90 נקודות מהוות תנאי סף הכרחי לדמוקרטיה – לא ניתן להשליך מכאן שזהו תנאי מספיק. הוא שעצם ההגעה ליעד המיוחל (לדוגמא באמצעות תהליך צמיחת האינטליגנציה בעולם של פינקר) תהפוך משטרים דיקטטורים לדמוקרטיים.

    כפי שרמז אשר – יש לקבוצות אוכלוסייה גם "אופי", ערכים, מוסכמות תרבותיות עמוקות וכדומה.
    לדוגמא: ההבדלים שאותם מקדש האיסלם בין מוסלמים לכופרים, בין גברים לנשים, בין עבדים לבני חורין וכד' – מקשים על דמוקרטיה להתבסס בחברות מוסלמיות מאמינות. גם אם תהיה חברה מוסלמית שהאיי קיו הממוצע שלה גבוה משמעותית מ 100.

    אני מניחה שגם המסורת הסינית / הבודהיסטית מאוד תתקשה להפנים ערכים דמוקרטיים.

    2. נראה שבעשורים הקרובים סין תתקל בבעיות קשות ביותר.
    ביניהן:
    – משבר דמוגרפי (מיעוט נשים, חוסר ילודה מספקת + הגדלת משקל הקשישים הנתמכים באוכלוסייה)
    – משבר מים חריף מאוד בכל צפון סין
    -משבר נדל'ן / פגיעה בחסכונות לתקופת זקנה
    – משבר פוליטי (שליט שכיום כבר לא ניתן להדיחו ולהגביל את כוחו)
    – תלות קשה במעבר ספינות היצוא והיבוא במיצרי מלקה (ליד סינגפור)
    – עימות צפוי עם המעצמה העולמית הנוכחית ובנות בריתה (ארה'ב, יפן, אוסטרליה והודו)

    אמנם גם רוסיה וגם איראן נמצאות בצרות קשות, ועתידן הצפוי רחוק מלהזהיר, אך לא הייתי ממליצה להן להסתמך על שולחנה של סין. קשה לי להאמין שבשלישיה זו תמצא אחת שתגרור את שתי האחרות בעקבותיה לגן העדן הדמוקרטי.

    Liked by 1 person

  12. קמיליה, מסכים איתך לגבי סעיף ב׳. לגבי סעיף א׳ אני דווקא עושה הליכות, אבל פשוט אין לי סבלנות לספיגת מידע משמיעה. אני זוכר שאמרו שאריק שרון הקשיב לתדרוכים מודיעיניים, ואהוד אולמרט קרא חומרים מודיעיניים. יש הבדל בין-אישי בין מי שמעדיף להקשיב לבין מי שמעדיף לקרוא, ואני חזק בקבוצה השנייה. כשלמדתי באוניברסיטה איבדתי הרבה פעמים כל קשר להרצאות, אבל למזלי היו חומרים כתובים ובמבחנים עברתי בהצטיינות.

    Liked by 1 person

  13. בשאלת המזרחים-אשכנזים, אני לא מכחיש פערים בממוצע, אבל אני לחלוטין לא בטוח שנישואי מזרחים ואשכנזים פוגעים בהצטיינות (אם כן זו בשורה קשה. המצטיינים חיוניים). אנשים בוחרים בן זוג לפי אייקיו. זה לא שהפרופסור האשכנזי בוחר לעשות ילדים עם הפרחה. היא לא תרצה אותו, והוא לא ירצה אותה. לכן נקבל נישואים של מזרחים חכמים עם אשכנזים חכמים ואפשר אולי דווקא לצפות לאון כלאיים. גנים של חוכמה שנפוצים אצל אשכנזים יתלכדו עם גנים של חוכמה שנפוצים אצל מזרחים. זה ספקולציה, וצריך מחקר. אבל כל עוד הבחירה של בני זוג אינה אקראית אלא קשורה לדמיון באייקיו, אני לא חושב שיש סיבה להניח פגיעה בהצטיינות בגלל נישואי תערובת עדתיים.

    אני מסכים לחלוטין שלקבלת האמונה שיש הבדלים גזעיים באייקיו יכולות להיות השלכות קשות. קראתי לפיתרון ״לחש לי סוד העקומה״ – https://tamritz.wordpress.com/2018/04/10/10418/
    דהיינו דיבור על הבדלים כאלו צריך להיעשות בלחישה ולא להיות חלק מהתפיסה הציבורית הרווחת. ולשבחו של יוזביץ׳ ייאמר שגם בספרו הוא לא מנסה להציג את טענת ההבדלים הגנטיים כאמת ודאית, אלא כאמת אפשרית. הגם שברור היכן דעתו נמצאת.

    Liked by 2 אנשים

  14. קמיליה, אני מסכים שמה שאת אומרת הוא אפשרי, אבל איני בטוח שהוא ודאי. במאזן בין אייקיו גבוה כמו בסין לבין נורמות תרבותיות לא דמוקרטיות, מה ייגבר בטווח הארוך. לפני עשרים שנה כולם ציפו לתהליך של דמוקרטיזציה. עכשיו הכיוון התהפך אבל לפעמים דווקא ההתהפכות מזמינה תגובת נגד בהמשך הדרך. ימים יגידו.

    לא חושב שאפשר להסתדר בעולם בלי תמיכת מעצמה. צריך שרשראות אספקה, הגנה מסנקציות, וטו במועצת הביטחון וכדומה. זה נכון גם לישראל וגם לאירן. ובמידה מסוימת גם לרוסיה אחרי היחלשותה במלחמה.

    אהבתי

  15. חשבתי האם יש לנו עדות אנקדוטית שנישואים של בני מזרח ומערב, ששניהם חכמים, יכולים להוליד גאונים, ומייד נזכרתי בגאון החשוב ביותר של העשור הקודם, סטיב ג׳ובס, שנולד לאם קתולית ואבא מוסלמי, ששניהם נפגשו בלימודים לתואר מתקדם.

    אהבתי

  16. קמיליה, בהתייחס לשני משפטים מעניינים שהיו כלולים בתגובתך.
    האם קיים קשר *הכרחי* בין האמונה שלאדם בחירה חופשית לבין האמונה שכל בני האדם שווים זה לזה?
    לא יודע אם הקשר הכרחי, אבל כשאתה מוציא את האדם מממלכת החיות ומקדש אותו, אז טבעי להתנער מתפיסה של היררכיה טבעית בתוך בני אדם כפי שקיימת בתוך ממלכת החיות כמו שאנחנו מניחים שהכלב נעלה מן הג'וק. טבעי גם לראות את האדם כמשהו שמנותק מהדטרמניזם הפיזיקלי.

    האם "הומניסט אמיתי" לא יכול להאמין שקיימת מידה מסוימת (אם כי לא מלאה) של בחירה חופשית גם לאדם וגם לחלק מבעלי החיים?
    האמת היא שעד היום לא זכור לי שנתקלתי בדעות שמשייכות לבעלי חיים בחירה חופשית.. לא בהשקפה הדתית ולא בהשקפה החילונית. תפיסת הבחירה החופשית היא מעין חציצה בין בני אדם לבעלי חיים.

    אהבתי

  17. לתמריץ,

    1. " … כשאתה מוציא את האדם מממלכת החיות ומקדש אותו, אז טבעי להתנער מתפיסה של היררכיה טבעית בתוך בני אדם כפי שקיימת בתוך ממלכת החיות כמו שאנחנו מניחים שהכלב נעלה מן הג'וק. טבעי גם לראות את האדם כמשהו שמנותק מהדטרמניזם הפיזיקלי …"
    ————–
    כפי שאיני מסוגלת להניח שכלבים אינם נעלים על ג'וקים, וכפי שאני מניחה שיש כלבים ששוים יותר מכלבים אחרים, כך גם איני יכולה להניח שכל בני האדם שווים זה לזה.
    בכלל לא ברור לי מדוע הנטייה לדרג אמורה להעצר על סיפו של המין האנושי.

    מה שמזכיר לי דיונים אינסופים בתנועת הנוער על השאלה למי יותר/פחות "מגיע" לקבל מוצר חיוני שנמצא במחסור חריף. לדוג' לב להשתלה (או מקום בחללית האחרונה שתעזוב את כדור הארץ וכד').
    המועמדים להשתלת לב הם אדם שזכה לצל'שים על תרומתו האדירה למדינה, מדען צעיר מבטיח, שאולי נמצא על סיפו של גילוי מדעי שיקדם את האנושות, אם חד הורית לחמישה ילדים קטנים שתלויים רק בה ועוד ועוד. חניך בתנועה שהיה עונה שלכולם זכות שווה לקבל את הלב, ומכאן שיש להטיל גורל ביניהם – לא היה נתפס כהומניסט או כדתי אלא כמטומטם או כעצל מדי מכדי לחשוב ולנמק את אמונותיו.

    מכאן שהטענה ש"כל בני האדם שווים זה לזה" נוטה להיתפס בעיני כצביעות מוסרנית, מצוות אנשים מלומדה, יותר מאשר שיקוף האמונות האמיתיות של בני האדם.

    2. " … עד היום לא זכור לי שנתקלתי בדעות שמשייכות לבעלי חיים בחירה חופשית.. לא בהשקפה הדתית ולא בהשקפה החילונית. תפיסת הבחירה החופשית היא מעין חציצה בין בני אדם לבעלי חיים."
    ———-
    מוזר לי. אני מנחשת שמעולם לא חיית יחד עם איזשהו בעל חיים נבון, ולמדת להכירו היטב.

    הכי קל לי להתייחס לכלבים.
    כפי שלא ניתן להניח שאין לילדים בני 3-4-5 יכולת, אם כי מוגבלת, לבחירה חופשית – כך גם לא ניתן להניח זאת גם לגבי כלבים.
    נטען שרק כאשר ילד לומד לשקר הוא מגלה שכבר הגיע לרמה מסוימת של מודעות עצמית. ברור שגם כלבים מסוגלים לנקוט בכל מיני תכסיסי הונאה והסתרה. יש דברים שיעשו רק אחרי שיוודאו שאף אחד לא מסתכל עליהם.
    מאוד קל לזהות מתי כלב מתלבט קשות בין היענות ליצרי ליבו (כמו מפגש עם כלב אחר, מרדף אחרי חתול, אכילת מזון משולחן האוכל, הימנעות מכניסה לקליניקה של וטרינר או לאמבט וכד) לבין ציות להוראות מפורשות של בעליו. אפשר לפעמים לראותו פוסע מספר צעדים לכיון אחד, אח'כ מס' צעדים לכיון שני, וחוזר חלילה. התלבטות שמשקפת את עצם יכולתו לבחור.
    קל גם לזהות שלעיתים כלבים חשים אשמה או בושה על מה שעוללו. מה שרומז שכנראה כבר בעת המעשה ידעו שהם עושים דבר אסור.

    אם כך לגבי כלבים – על אחת כמה וכמה גם לגבי בעלי חיים מאוד מפותחים אחרים.

    Liked by 1 person

  18. חייל הקור הקיצוני בארה"ב דווקא תומך בעניין ההתחממות הגלובלית. כבר דיברנו על זה בעבר, ההתחממות הגלובאלית גורמת לתופעות קיצון – גם של חום קיצוני וגם של קור קיצוני.

    אהבתי

  19. עד כמה שזכור יש איזה דיון (אומנם די איזוטרי) על בחירה חופשית של בעלי חיים על הפסוק 'השור יסקל וגם בעליו יומת' וסוגיית הגמרא שאומרת ששור הנסקל נדון בבית דין של 23 דיינים.

    Liked by 1 person

  20. אמחייה,
    אתה מתאר מצב של "עדות שלא ניתן להפריכה".
    אירועי חום – התחממות גלובלית
    אירועי קור – התחממות גלובלית
    רק אם הכל יהיה אותו הדבר אז לא תוכל לומר "התחממות גלובלית", אבל מה נעשה ומזג האוויר מטבעו (הרבה לפני ההתחממות הגלובלית) הוא הפכפך, משתנה, ולא-יציב?

    בקיצור, אני בספק אם אירועי חום או קור הם הסמן להתחממות גלובלית.

    Liked by 1 person

  21. תודה תמריץ.
    אני מבין מהתשובות שמעשית ה-IQ לא מתפלג נורמלית, אבל מניחים הנחת נורמליות לשם נוחות.
    ברור ש-IQ אינו ה"דבר האמיתי" אלא רק צורת מדידה עקיפה. ועדיין היא השיטה המקובלת וככל הנראה ציוני האוכלוסייה אינם מתפלגים נורמלית.
    זה אולי נראה התקטננות מצידי אבל יש לזה משמעות. אם נניח התפלגות אחרת הפרשנות שתתקבל תהיה אחרת, בוודאי בקצוות.
    התפלגות נורמלית מניחה קצוות שווים. זה ממש לא נכון בהתפלגויות אחרות.

    Liked by 1 person

  22. יאיר, זו שאלה טובה. מכך שהיהודים למשל הופכים יתרון מסוים בממוצע ליתרון ענק בקצוות מבחינת הישגיהם, לא רק במבחני אייקיו אלא בעולם האמיתי, אני מסיק שיש כאן אלמנט דמוי פעמון. זה לא אפקט שקורה בהכרח בצורות אחרות של התפלגות.

    ההנחה ההגיונית היא שגאונות נובעת מצירוף של כמה וכמה השפעות אקראיות, שכולן נופלות על הצד הטוב. אם נאמר למשל שגאונות זה יעילות בצריכת האנרגיה של המוח (דבר שמשתמע מחלק מהדברים שיוזביץ מביא), אז אולי יש 200 מתגים אפשריים בכיוונון של המוח שיכולים לגרום לכך, אם יהיו על הצד הנכון, והתוספת של כולם אחד על השני יוצרת גאונות נוסח איינשטיין (אולי לצד מוזרות ואספרגר וכו׳). אם זו דרך אמיתית להסתכל על המוח, אז באמת מתחייבת מכך התפלגות נורמלית.

    אהבתי

  23. כמובן, זה בהנחה של-200 מתגים השפעה דומה. בפיגור שכלי בבירור יש כמה מתגים שיש להם השפעת ענק שמגמדת את האחרות. אנחנו אפילו יודעים לקרוא בשם לכמה מהם – צירופים גנטיים מסוימים ידועים וגם סיטואציה של חוסר חמצן בלידה לזמן מה. לכן פיגור בוודאות אינו חלק מההתפלגות הנורמלית.

    אהבתי

  24. תמריץ,
    אתה כנראה בורח להתפלגויות אקסטרים. לא חובה.
    יש התפלגויות, למשל לוג-נורמלית, שגם בהן יש קצוות אבל לא סימטריות.

    Liked by 2 אנשים

  25. נזכרתי בתומאס סואל.
    אפרו-אמריקאי, שגדל בשכונת הפשע הרלם, ואין חולק על האינטליגנציה המאוד גבוהה שלו. (כולל אלו המתנגדים בחריפות לעמדותיו).
    כבר יותר מתשעים שנה הוא מהווה אזהרה חיה מסכנות ההכללה ממוצעי אוכלוסיות אל יחידים.

    ###################
    מספר דוגמית לתבונתו:
    ——————————————

    לכבוד יום הולדתו – 10 ציטוטים גדולים של תומאס סואל
    פורסם ע"י Alom Malik

    סואל, אחד האינטלקטואלים החשובים ביותר בזמננו ואיש חירות אמיתי, חוגג את יום הולדתו ה-89. סואל, בן למשפחה ענייה מפרברי קרוליינה, הוא פרופסור לכלכלה ופילוסוף פוליטי שכתב למעלה מ-30 ספרים ובהם רבי מכר שהכו גלים בכל העולם כמו 'עימות בין השקפות' ו'יסודות הכלכלה'.

    כמו כן, בהזדמנות זו נוכל לספר כי בחודשים הקרובים יראה אור בעברית ספר נוסף של סואל, 'המרוץ אחר הצדק הקוסמי', בהוצאת שיבולת. לכבודו ולרגל יום הולדתו אנו שמחים להביא לכם 10 מציטוטיו מעוררי המחשבה ושוחרי החירות שכדאי לכל אדם להכיר.

    "אם הצבעת עבור פוליטיקאים שהבטיחו שיתנו לך מתנות על חשבונו של מישהו אחר, אין לך שום זכות להתלונן כאשר הם לוקחים את כספך ונותנים אותו למישהו אחר, כולל לעצמם".

    "אם לוקחים בחשבון כמה פעמים לאורך ההיסטוריה הוכחה טעותם גם של האינטליגנטים באנשים, מדהים שישנם עדיין אלה שמשוכנעים שהסיבה היחידה שמישהו יכול לומר משהו שונה ממה שהם מאמינים בו, היא מתוך טיפשות או מרמה"

    "קפיטליזם הוא לא עוד 'איזם'. הוא קרוב להיות ההפך מ'איזם', מכיוון שהוא פשוט החופש של בני האדם הפשוטים לבצע איזו החלפה כלכלית שהם מסכימים לה הדדית". "מדינת הרווחה היא תרמית עתיקה ביותר. תחילה אתה לוקח מהאנשים את כספם בשקט ואז מחזיר להם חלק ממנו בראוותנות".

    "התבוננות בהכנסות רק מנקודת ראותם של היחידים שמקבלים אותן, נוטה להוביל להבנה של התנהלות המשק כמשחק סכום-אפס, שבו הסכום שאנשים מסוימים זוכים בו הוא הפסדם של האחרים. אבל העלייה הגדולה ברמת החיים ברבות השנים והדורות לא הייתה מתרחשת לו היו אלה פני הדברים"

    "רב-תרבותיות מסתכמת בסופו של דבר בכך שאתה יכול להלל כל תרבות שהיא מכל מקום בעולם – מלבד תרבות המערב, ואסור לך להאשים אף תרבות שהיא משום מקום בעולם מלבד את התרבות המערבית".

    "אף אחד לא באמת יכול להבין את השמאל הפוליטי מבלי שהבין שכל מטרתם הוא לגרום לעצמם להרגיש עליונים, ולא משנה כמה הם ידברו באדיקות על מה שיעשו בכדי לעזור לאחרים".

    "סוציאליזם הוא נפלא כרעיון. רק במציאות הוא היה אסון. את כל האנשים מכל הגזעים, הצבעים והאמונות, מכל רחבי העולם, סוציאליזם הוביל לרעב במדינות שהיה להן עודפי מזון לייצוא. ובכל זאת, בשביל רבים מהם שעוסקים בעיקר ברעיונות, הסוציאליזם נשאר רעיון מושך, אפילו מפתה. כישלונו שלו תמיד מוסבר כפגם של מנהיגים ספציפיים".

    "למה יש תחרות? בגלל ה"חֶסֶר": חֶסֶר פירושו שאי-אפשר להשביע לחלוטין את רצונותיו של איש, בלי קשר לשיטה הכלכלית או למדיניות הכלכלית שאנחנו בוחרים בה, ובלי קשר אם זו שיטה כוחנית, ברוטלית או גסת רוח: אנשים כוחניים, ברוטלים וגסי רוח יהיו קיימים גם תחת שלטון אוטופי מלא של מדינת הרווחה, כפי שלא היה קיים מעולם ולא יתקיים לעולם. בגלל שתמיד יהיה חֶסֶר, התחרות בין הבריות על משאבים שבצמצום היא דבר מהותי. השאלה היא לא אם אנחנו אוהבים תחרות או חושבים שהיא ברוטלית, מכיוון שחֶסֶר פירושו שאין לנו "זכות בחירה" אם לקיים או שלא לקיים משק שבו הבריות מתחרות ביניהן. כל משק שכזה שאיי פעם נוסה, והם נוסו בכל רחבי העולם, קרסו ופגעו בצורה קשה מאוד ברווחת כל תושבי המדינה בה היא נוסתה. משק תחרותי הוא סוג המשק האפשרי היחיד, והברירה היחידה שבידינו היא בין השיטות השונות שבהן תיערך תחרות זו"

    "אלו שטוענים שכל התרבויות שוות לעולם לא מסבירים למה הן יוצרות תוצאות כל כך חסרות שוויון"

    (אסף ותרגם את הציטוטים: אלון גולדברג)

    Liked by 1 person

  26. עדין לא התייחסתי ל"מיתוס הגאון"

    תמריץ כתב:
    1. " … מצד אחד, אני מאמין בערכה של אינטליגנציה. מצד שני, אני מאמין שסטריאוטיפים נוטים להיות אמיתיים ברובם.
    הוא מבקר את "מיתוס הגאון", האמונה שהגאון הוא גם דפקט, לרוב חנון נטול כישורים חברתיים. הוא כותב:
    לעניות דעתי מיתוס הגאון נובע מהמחשבה שלנו שאלוהים הוא קומוניסט, והוא חילק את הכישרונות בין האנשים בצורה שווה. אם מישהו קיבל כל כך הרבה בתחום אחד, כדי לאזן ושהכול ייצא פייר, צריך "לדפוק" אותו בתחומים אחרים. בדיוק מאותה סיבה שאנשים מסוימים רואים רכב יוקרה ושורטים אותו עם מפתח.
    מול תפיסה זו יוזביץ' מציג ממצאים שלפיהם הגאונים הם בסך הכול אנשים מוצלחים בחיים הפרטיים.
    אז האם הדפקטיות של הגאון היא רק מיתוס? יש הרבה מאוד אנשים שהם גם מוכשרים וגם בעלי כישורי חיים וכישורים חברתיים מעולים, אבל מוטיב האספרגר או לחילופין מוטיב המגושמות הפיזית הקיצונית חוזר לא פעם בתיאורי חיים של גאונים. אני חושד שזהו כן משהו שקורה כשחלק מסוים במוח מתרחב יותר מדי על חשבון חלקים אחרים. …"
    —————-

    זו שאלה שהיה אמור להיות מאוד קל להעמידה למבחן אמפירי.
    (בהמשך לאמפריציזם בו דוגל תומס סואל).
    יש המוני מסגרות לימוד / תעסוקה שמאוכלסות בעיקר במחוננים, וקל לדגום מאות או אפילו אלפים מהם. וכקבוצת ביקורת – מאות או אלפים ממוסדות לימוד / תעסוקה שמאוכלסים בכאלו שלא אותרו כמחוננים.
    אמור להיות די קל לזהות איזה אחוז, מכל קבוצה, חשוד בהימצאות על הקשת האוטיסטית, סובל ממגושמות פיזית ברמות גבוהות, מועד לתאונות יומיומיות קטנות ועוד ועוד.

    בחיפוש *מאוד* שטחי לא מצאתי מחקרים כאלו. יתכן וזהו כישלון מאמצי החיפוש.

    אך יתכן גם שמסיבה מסתורית כלשהי הנושא עדין לא נחקר.
    אולי אין לאף אחד אינטרס לחשוף את האמת לגבי מיתוס זה, לאשרו או להפריכו.
    לא לגאונים וקרוביהם ולא לאלו שמתוסכלים מכך שרבים הם גם הרבה יותר חכמים מהם וגם אינם סובלים מאף לקות קשה.

    2. " … ראו למשל מה כותב על עצמו ג'ון סטיוארט מיל, הפילוסוף הפוליטי החשוב ביותר של המאה התשע עשרה …."
    —————-
    הייתי נזהרת מהסתמכות יתר על דיווחים עצמיים של מחוננים וגאונים.
    רבים מהם, לפחות הלא-אספרגרים שבינהם, מנסים להפוך את עצמם לפחות ראויים לקנאה. הם מודעים לתפיסת הצדק "הקומוניסטית" של האחרים (ולתוקפנות שעלולה להתעורר בהם – שאינה מתבטאת רק בשריטת מכוניות יוקרה).
    לפיכך הם מנסים במודע להקטין את עצמם בהיבטי חיים אחרים. כמו באמצעות טיפוח מיתוס "המדען" / "הפרופסור" המפוזר והרשלן, זה שניתן לצחוק על עלילותיו. נראה לי שגם טענת המגושמות הפיזית שייכת לאותה קטגוריה.

    3. ניחוש פרוע שלי לגבי ממצאי המחקר:
    ימצאו תחומים שבהם למוח הגאונים איזשהם חסרונות בהשוואה למוחות הלא גאונים. לדוגמא הימנעות מוגזמת מנטילת סיכונים ו/או שעמום מוגזם מניהול יחסים חברתיים עם בני אדם והשקעת חוסר בהם (בהשוואה לעניין בקריאת ספרים וכד').
    אך חסרונותיהם יהיו הרבה פחות חמורים מכפי שטוען המיתוס (האמור לנחם) על פגמי הגאונים. כלומר, שהאמת תמצא איפושהו באמצע בין תמריץ ליוזביץ

    Liked by 2 אנשים

  27. יאיר ראשית צריך לציין שההתחממות הגלובאלית היא עובדה. שתי שאלות רלוונטיות הן מה חלקם של בני האדם בתופעה, והאם ההתחממות הגלובלית אחראית במידה כלשהי לאירועי קיצון כדוגמת הקרה שהייתה בטקסס בשנה שעברה (וגם השנה) או הקרה שתקפה בימים אלה את רוב ארצות הברית, כמו גם הוריקנים הרסניים וכיו"ב.

    לגבי השאלה הראשונה יש תמימות דעים די גורפת בקרב העוסקים בתחום שהאדם אחראי לחלק גדול מהעליה בטמפרטורה הגלובאלית הממוצעת, או "ההתחממות הגלובאלית", כפי שהיא נצפית בעשרות השנים האחרונות וכנראה מאז תחילת המהפכה התעשייתית.

    לגבי השאלה השנייה אני דווקא מסכים איתך שהתשובה לא כל כך ברורה. אינטואיטיבית כאשר מכניסים אנרגיה למערכת מקבלים אובר-שוטים ואנדר-שוטים יותר קיצוניים. לגבי הוכחות, התעצלתי לחפש לעומק, אבל מרפרוף זריז נראה שאין הוכחות "חזקות" לקשר בין ההתחממות הגלובאלית לאירועי קיצון. מצד שני, מודלים לחיזוי השפעת ההתחממות על אירועי קיצון מראים עליה בסבירות שלהם להתרחש כמו גם עליה בעוצמה הממוצעת כאשר הם מתרחשים. אין לי מושג עד כמה אפשר להסיק מכך מסקנות חותכות אולם אינטואיטיבית אני מהמר שבהחלט יש קשר.

    Liked by 1 person

  28. ברוח העצלות פשוט שאלתי את ChatGPT. הנה התשובה:

    Can global warming cause extreme *cold* local weather?

    While global warming is generally associated with an overall increase in global temperatures, it is possible for it to lead to some local cooling in certain areas. This is because the warming of the Earth's atmosphere can lead to changes in atmospheric circulation patterns, which can affect temperature and precipitation patterns in specific locations.

    For example, some studies have suggested that global warming may lead to an increase in the frequency of extreme cold events in the eastern United States, due to changes in the position and strength of the polar jet stream. Other research has suggested that warming could lead to more frequent extreme cold events in Europe, due to changes in the position of the North Atlantic Oscillation.

    It's important to note that these potential local cooling effects are not expected to cancel out the overall warming trend that is being observed globally. The Earth's average surface temperature is still rising due to the increasing levels of greenhouse gases in the atmosphere, and this trend is expected to continue in the future.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: