רבקה וייל היא פרופסור למשפטים באוניברסיטת רייכמן, שכתבה את המאמר המאלף ביותר על המהפכה החוקתית של אהרון ברק. במאמרה המעניין היא סוקרת מודלים שונים להבנת המצב החוקתי בישראל, והיא מאירה אלמנט מעניין: המצב החוקי בישראל הוא כזה שמי שמערער על יסודות המדינה כיהודית ודמוקרטית אינו רשאי בכלל להתמודד לכנסת. זהו סעיף 7א המפורסם לחוק יסוד: הכנסת. ערעור כזה אינו לגיטימי בכלל במסגרת שיטת השלטון הנוהגת בישראל. אסור מלכתחילה להביא אותו לבחינת הרוב. ממילא גם ברור שאם הרוב בכנסת יאשר חוק שסותר את יסודות המדינה, לחוק אין תוקף. העובדה שבכלל נכנסו לכנסת ח"כים שמסוגלים להצביע בעד חוק כזה יכולה להיראות כתקלה חמורה בהפעלת סעיף 7א.
עד עתה שאלת המשמעות של סעיף 7א התמקדה בדמויות קצה כמו עזמי בשארה, חנין זועבי או איתמר בן גביר, ויחסו של בית המשפט לריצתם היה מאוד ליברלי. כמה מהשופטים כבר העירו, בהקשר זה, שאת הסעיף ניתן לבחון לפי שאלת סבירות התקיימות החשש המתואר בו. למשל החשש שעזמי בשארה, אם ייכנס לכנסת, יצליח להפוך את המדינה ללא יהודית, הוא אפס מוחלט. אז אין באמת עילה למנוע ממנו לרוץ. במקרה של בשארה חשש הדמוקרטיה המתגוננת שעלולים להחריב אותה באמצעים דמוקרטיים אינו באמת קיים. אם כי תיתכן עילת התמיכה בטרור (שגם ממנה בית המשפט העלים עין).
אם יימשך העימות בין בג"ץ לבין הרוב הקואליציוני בכנסת במלוא תוקפו, תעלה שאלה חדשה – מה קורה אם מי שחותר תחת דמותה הדמוקרטית של המדינה אלו פוליטיקאי מיינסטרים, שהתבטאויותיהם אינן קיצוניות כמו בשארה או בן גביר, אבל הסיכוי למימוש תוכניותיהם לחסל בפועל את המשטר הדמוקרטי במדינה הוא גבוה מאוד? כאלו הם דמויות כמו יריב לוין, שמחה רוטמן וכמובן מי שמכווין את הכול מלמעלה, בנימין נתניהו. הרי בסופו של דבר חשש הדמוקרטיה המתגוננת שכולם תמיד דיברו עליו בהקשר לסעיף 7א נוגע למי שבאמת מסוגלים להרוס את הדמוקרטיה או את דמותה היהודית של המדינה מבפנים, ואלו, על פי הגדרה, אנשים שהם פוליטיקאי מיינסטרים או שהופכים להיות כאלו.
בארה"ב כבר קרה שדונאלד טראמפ, הנשיא ומי שעמד באחת משתי המפלגות המובילות, חתר תחת הדמוקרטיה באופן כזה, שאין ספק שהיה ראוי להיפסל אם הייתה באמריקה גרסה של סעיף 7א (למעשה יש גרסה דומה במקצת, בתיקון ה-14 לחוקה, וייתכן שהנושא עוד יעלה כשטראמפ ירוץ שוב). האם שאלת הפעלת סעיף 7א עוד תעלה בבחירות עתידיות לגבי מובילי המהפכה המשטרית נגד בית המשפט העליון? קשה להאמין, אבל ברצף האירועים המשוגע הנוכחי הכול ייתכן.
תמריץ 
החיפוש הנואל הזה אחר סעיף בחוק שמוכיח שלא ניתן לשנות את מערכת המשפט לכזאת שהייתה כאן לפני 1992* היא בדיחה עלובה.
יש כאן עם ולרובו רצון מאוד מגובש לגבי בג"ץ. זכותכם להפגין ולנסות לשנות את רוע הגזרה, אך אנא הפסיקו להמציא פרשנויות יש מאין.
*אני מבין שהטענה תהיה שלפני 1992 הועדה לבחירת שופטים הייתה בלתי-תלויה. תשאלו את אנשי מפא"י אם כך היה ותקבלו גיחוך גדול.
אהבתיאהבתי
יאיר, אתה ממציא טענות שגם נציגי האופוזיציה לפני שנת 77' לא טענו. לא זכור לי שטענו שהשופטים בישראל הם שפוטים של מפא"י. מנחם בגין אמר בנושא משפט אחר לגמרי – "יש שופטים בירושלים". צריך להבדיל הבדל עצום בין זה שהשופטים הם ברובם אנשי שמאל ליברלים, דבר שהוא תמיד בלתי נמנע, כל עוד לא בונים מנגנון מיוחד למנוע אותו, בגלל הקשר בין אייקיו גבוה לבין שמאלנות – לבין היותם שפוטים של מפלגה מסוימת ושל פוליטיקאים מסוימים שמינו אותם.
אהבתיLiked by 1 person
כדאי לקרוא את פרק 2 במאמר הזה, כדי להבין עד כמה שונים היו הדיונים ואווירת הקונצנזוס סביב קביעת שיטת מינוי השופטים אז מהדרך שבה רוצים לקבוע אותו היום.
יש ללחוץ כדי לגשת אל the-judicial-selection-committee.pdf
זה נכון שמאז עלתה הבעיה שהשופטים מטבעם הם לא מפלגתיים, אבל הם עדיין שמאלנים בצורה בלתי נסבלת.
גדעון סער פתר אותה באמצעות מתן וטו לשני הצדדים בוועדה על מינוי שופטים עליונים. נותרה לדעתי רק בעיה אחת, שעדיין רוב מקרי של 1-2 או 5-6 בבית המשפט העליון יכול להכריע, וזה דבר מלאכותי ושרירותי כאשר ברור שמדובר בסוגיה שההתפלגות בה היא לפי השקפת עולם שמביאים מהבית.
כאן צריך לדעתי לעבור לכלל שהכרעה נגד הכנסת תהיה על פי רוב גדול שמתקרב לקונצנזוס, כמו הרוב שפסל את דרעי וכדומה.
אהבתיאהבתי
1. להשתמש בסעיף ששופטי בג"ץ פירשו עד הקיצון בכדי להכשיר כאלו שקראו וקוראים להשמדתה של מדינת ישראל בשביל פירוש בדיוק הפוך שלוקח לקיצון הנגדי את ההגדרה של מהי דמוקרטיה – זה אבסורד.
2. אני מוכן לפשרה לגבי הועדה למינוי שופטים (וגם אני לא מעדיף ועדה בשליטת הממשלה) אבל להפוך את הרפורמה למהלך לא דמוקרטי (כולל שינוי הועדה) ולהשתמש בבג"ץ בכדי לבטל את המהלך הוא בדיוק ההוכחה הנדרשת כמה צריך את הרפורמה הזאת. יש כאן עם ריבוני שמקבל את החלטותיו בעצמו והקונספט שנוצר בעשרים שנה האחרונות שיש כאן ביביסיטר מאוד חד-צדדי שמנהל את החיים כאן באופן מאוד חד-צדדי – חייב להיפסק.
3. השבת ראיתי פירסומים של משכורות בכירי המערכת הציבורית:
נשיאת בית המשפט העליון – 110 אלף ש"ח בחודש
רמטכל – 90-100 אלף ש"ח בחודש
ראש ממשלה – 55 אלף ש"ח בחודש
הנתונים הללו לבדם מלמדים מי עומד בראש המדינה – קצינים בכירים ומשפטנים בכירים. הם אלו שמנהלים את המדינה. לא נבחרי העם. זאת לא דמוקרטיה.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
גדעון סער לא פתר שום בעיה אלא החריף אותה כיון שתמיד צריכים את הסכמת השופטים.
אני מוכן לויכוח מלומד על מה צריכה להיות הרפורמה אבל הטענה שלך שעצם השינוי הוא פגיעה בדמוקרטיה הוא מקומם מאוד.
אתה נצמד סתם לסעיף בחוק בשביל להוכיח הבלים. הרי אפשר גם לשנות את סעיף 7א – או שגם על שינוי כזה אתה תטען שזה "הרס הדמוקרטיה". אז מה זה בשבילך דמוקרטיה? רק מה שאתה חושב לנכון? כי זה מה שיוצא מדבריך.
אהבתיאהבתי
יאיר, מה משמעות של הדיבור על דמוקרטיה מתגוננת, אם 7א זה סעיף שמפעילים נגד דמויות שוליים בלבד, שממילא אין להן שום סיכוי לאיים על הדמוקרטיה?
אמפירית סער ושקד שינו את בית המשפט. היום המאזן בבית המשפט העליון הוא רק 7-8 לליברלים, זה כמעט תיקו.
צריך להבין שכמו שבאמריקה, הרפובליקנים התעוררו לגבי בית המשפט רק בעשרים השנה האחרונות ולפני זה מינו שופטים לא מאוד שמרנים, גם בארץ, עד איילת שקד, הימין לא נתן פייט בקרב על בית המשפט העליון. אז הימין התעורר רק בשנים האחרונת. הייתי מציע שהימין ימשיך להילחם בשיטות קונבנציונליות, לפני שפונים לפצצת מימן שתמיט חורבן ושנאת אחים ברמה כזו.
הנה כתבה לפני כ-14 שנה – מונו השופטים פוגלמן, עמית והנדל. אף אחד מהם לא שמרן גדול (הנדל היה שופט פנטסטי, מגדולי השופטים שהיו במדינה, ודתי והיה דעת מיעוט בנושאי המסתננים ונושאים אחרים, אבל בסך הכול היה די באמצע).
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3765982,00.html
חברי הוועדה למינוי שופטים בירכו על ההחלטה, שהתקבלה פה אחד. ח"כ אורי אריאל אמר בצאתו מהישיבה: "כשמתאמצים יכולים. הבחירה הייתה פה אחד ובחירה טובה, צריך לשבח את היושב ראש של הוועדה שר המשפטים על כך שהצליח להביא לידי הבחירה". ח"כ דוד רותם: "האופטימיות השתלמה. אמרתי שייבחרו שופטים טובים, באמת נבחרו השופטים הטובים ביותר". עו"ד פנחס מרינסקי הוסיף: "קרה מה שהיה צריך לקרות מזמן. אני שמח שהגענו לקונצנזוס".
אריאל, רותם ומרינסקי היו כולם אנשי ימין מובהקים ביותר. יו"ר הוועדה היה השר יעקב נאמן המנוח, מינוי של נתניהו.
אהבתיLiked by 1 person
באמת שקשה לי לקבוע שהיחס הוא אכן 7-8 או יחס אחר, אבל זאת לא הנקודה. הנקודה היא ש:
1. שיבוץ השופטים להרכבים משפיע על התוצאה ולא היחס הכולל שלהם.
2. הכח הרב מדי שנמצא בידי השופטים מסוכן בפני עצמו. כולם אוהבים כח, גם שופטים שמרנים, ואני מעדיף שגם שופטים שמרנים לא יקבלו כח על חשבון כל השאר.
3. אתה צודק שהימין התעורר מאוחר מדי, אבל זה לא נכון שלא היו כל הזמן דרישות לתיקון. מי שלא היו מוכנים לשנות אפילו פסיק היו "שומרי הסף". הם היו בתחושת כח ולכן מנעו כל שינוי.
4. גם שופטים שמרנים נכנסו לתוך השיטה הקיימת שהגדיר ברק (חלקם, למשל הנדל שאני מתקשה להבין מה שמרן בו, הוא באמצע) וגם עבורם נדרש "כיול" – כבר כתבתי שהרפורמה יותר מדי עוסקת בטכניקה (כמו בחירת שופטים) ולא במהות כמו הגבלת זכות העמידה, ביטול האפשרות לבטל חוקים, ועוד …
5. "פצצת מימן שתמיט שנאת אחים" כבר הוטלה כמה פעמים אבל משום מה הן לא זכו אצלך ואצל נוספים לבקשה להימנע מהן. רק כשזה מגיע לדברים שחשובים לך אתה מבקש להימנע מהטלת פצצה, בכל השאר אתה די מתעלם מתחינות של אחרים.
6. חלק מההצעות שלך טובות – אבל לא שמעתי שהן באות מצד המתנגדים, קרי השמאל או מערכת המשפט. הם לא הציעו שום דבר.
7. מה שאני שומע לאחרונה הוא שדווקא שופטים ("שמרנים") בבית המשפט העליון רואים חובה ברפורמה.
אהבתיאהבתי
נכון רק תיקון קל: בג'ץ מחסל את הדמוקרטיה לכן לפיד וגנץ וכל תומכי בג'ץ הורסי הדמוקרטיה לפי סעיף זה אינם רשאים להתמודד לכנסת.
אהבתיאהבתי
משה, אם הכנסת חושבת שבג״ץ הורס את הדמוקרטיה, שתעשה רפורמה כזו או אחרת בבג״ץ. סער כבר עשה רפורמה משמעותית אחת שציינתי.
פה מדובר על משהו אחר לגמרי, הרס הפרדת הרשויות שבלעדיה אין דמוקרטיה. באותה מידה אפשר לקרוא ״רפורמה״ להצעה שצדדים לא מרוצים יורשו להכות עד זוב דם את השופטים. גם זה יהיה שינוי מרעיש שיכול לשנות את התנהלות בתי המשפט.
אהבתיLiked by 1 person
יאיר, לגבי 5, אתה בוודאי מכוון להתנתקות. אישית הייתי צעיר בהתנתקות ולא תמכתי בה. בדיעבד זה נראה לי נכון שחיילים לא ייהרגו שם באופן שוטף על ציר פילדלפי, וגם הופקו מכך יתרונות אסטרטגיים עצומים דמוגרפית ובהפרדת העם הפלסטיני. אם בעתיד צה"ל כן יצטרך להיכנס חזרה למלחמה בית לבית בעזה, זה כמובן ייראה אחרת.
יש שני צדדים למטבע, גם חיילים שמאלנים היו נשלחים לעזה, ואי אפשר לצפות שהוריהם יקבלו זאת, כשזה לא רצון הציבור.
אפשר להגיד אולי שבאותו אופן גם תושבי דרום ת"א שנפגעים מהמסתננים זכאים לכעוס על בג"ץ ולדרוש שינויים, ואין לי התנגדות לכל מיני דרכים לוודא שבג"ץ יהיה יותר שמרני או לפסקת התגברות. כאמור מה שלוין מציע בשלב הזה זה הרבה מעבר לזה. ואני חושד שמדובר בפרובוקציה קיצונית ביוזמת ביבי שכועס על המשפט נגדו.
אהבתיאהבתי
האם זה יקרה? השופט שהאליטה הטילה ווטו על מינויו ובסוף בכל זאת נבחר
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4899234,00.html
אולי יהיה נשיא בית המשפט העליון
https://mobile.twitter.com/avishaigrinzaig/status/1615395511430676492
אהבתיאהבתי
" פה מדובר על משהו אחר לגמרי, הרס הפרדת הרשויות" – תוכיח
"שבלעדיה אין דמוקרטיה" – תוכיח
זכותך כמובן לחשוב כך בלי הוכחה, אבל בלי הוכחה אתה צריך לנסות לשכנע אנשים לא לעקוף את הכרעת הציבור. ללכת נגד הכרעת הציבור במצב כזה זה לא מוסרי ולא דמוקרטי. (ואני והאליטה חושבים כך – זה לא הוכחה, אני בטוח שביבי ימנה את אסנת מרק לנשיאות בית המשפט העליון – זה לא הוכחה)
אהבתיLiked by 1 person
הצורך בהפרדת הרשויות הוא חלק מערכי ההשכלה כבר של המאה ה-18. לא נראה לי שתוצאות של מערכת בחירות אחת שבה הגוש המנצח הצליח לקבל 48 אחוז מהקולות מצדיקות הליכה כל כך אחורה בזמן.
אהבתיאהבתי
אני מודע לכך שיש שני צדדים למטבע, אבל אני לא מיתמם להציג שההתנתקות (ולפני-כן אוסלו) לא היתה "הטלת פצצה" שהמיטה חורבן על כ-9,000 אנשים ויצרה שנאת אחים (כי היא בוודאי הייתה חורבן ושנאת אחים).
גם לגבי הרפורמה אני רואה את שני צידי המטבע ולכן אני חוזר שוב ושוב שיש כאן ויכוח אמיתי ולגיטימי על דמותה של המדינה, בעוד שאתה הופך את הרפורמה למחרחרת מלחמה.
דווקא אתה לא מסוגל לראות את שני צידי המטבע בכל הקשור לרפורמה הזאת. אתה חושד במניעים שלה רק בגלל שאתה מפרש אותה כנובעת מנקמנות של נתניהו.
שלא כמוך, אני לא רואה ברפורמה צורך לנקמנות מצד נתניהו אלא צורך מהותי לשמירת הדמוקרטיה (וכמו שמשה כבר כתב – אולי נתניהו מעוניין בה לשם נקמנות – אבל אני מאמין בצורך ברפורמה ללא קשר אליו).
סיכוי גבוה מאוד שתכנית ההתנתקות באה לעולם בגלל הבעיות המשפטיות בהן שרון היה מסובך עד למעלה מראשו, אבל לא זכור לי שמישהו מתומכי ההתנתקות דחה אותה בגלל כך. אז למה כאן הבעיות המשפטיות של נתניהו צריכות לבוא לידי חשבון?
אהבתיאהבתי
תמריץ
שינוי מפרדיגמה קודמת לפעמים הוא חזרה אחורה בזמן לפעמים הוא התקדמות.
אם לפני המאה ה18 היתה הפרדיגמה המקובלת שהשלטון נבחר על ידי האזרחים וזה הביא תוצאות נוראיות ועברו לפרדיגמה של שלטון נבחר + הפרדת רשויות היית צודק בביסוס הטיעון השני.
פרדיגמה שמורכבת מכמה חלקים בחינת מרכיב מסוים בפרדיגמה אינה חזרה למה שהיה לפני. שלטון נבחר – אינו חזרה לימי הצאר/הקיסר/המלך.
אהבתיLiked by 1 person
לפני מספר שבועות נעשה שימוש רב במילה ״מלכותית״ התנהגות מלכותית, כנסת מלכותית. יועץ תקשורת הציע לגנץ את השימוש המכובד. במקום להתיחס לתוכן אנחנו קודם כל מגבשים דעות על פי מילים. כך גם השימוש במילה דמוקרטיה כיום, פרה קדושה.
אין כיום הפרדת רשויות ולכן אין שילטון דמוקרטי. באותה מידה הימין יכול לטעון שהרפורמה מבקשת להחזיר את הדמוקרטיה הגזולה.
לגבי סעיף 7א, מדוע לא נעשה שימוש זהה לגבי הימין הקיצוני כפי שנעשה כלפי מפלגות ערביות המיצגות ציבור שמוכר לנו במתק שפתיים באקלאווה וברור שהיה מת להפטר מאתנו בשיטות קיצוניות משל כהנה?
אהבתיLiked by 1 person
יאיר דוגמאות נוספות לפסיקות בג"ץ:
חאן אל אחמר – פסק שאין מניעה לפנות. *ממשלת ימין* בחרה שלא לפנות.
שייך ג'ראח / שמעון הצדיק – פסק שבתי המריבה שייכים ליהודים. *ממשלת ימין* בחרה ללכת לפשרנות.
חוק האזרחות – כן אותו חוק שהוא אחת הסיבות לכך שרוצים את המהפכה החוקתית – בג"ץ פסק שהוא לגיטימי עם שינויים מינוריים, והראיתי את זה בתגובה לאחד הפוסטים הקודמים של תמריץ.
אהבתיאהבתי
בשונה מתמריץ אני לא סבור שרפורמת לוין רוטמן מגיע מנתניהו. ברור שיש לו אינטרס אישי שהיא תעבור אולם לאורך השנים הוא דווקא הגן על מערכת המשפט, כפי שאהרון ברק עצמו ציין.
זה לא משנה את העובדה שמדובר ברפורמה נוראית. יאיר אין דין פינוי ומסירת שטחים כדין שינוי שיטת השלטון. באחד מדובר על מהלכים שהשלטון מבצע ובאחר על משהו הרבה יותר עמוק ומשמעותי. פינוי תושבים הוא כאב גדול בכל מצב – מישהו זוכר את פינוי ימית? פונו שם בעיקר שמאלנים – אבל הוא החלטה שלא משפיעה על טיבה של המדינה.
אני מאחל לכולנו שיתברר שטעיתי והכל יהיה בסדר, שבישראל זה יהיה אחרת. מנסיוני מועט השנים על הכדור הזה ולאור ההיסטוריה הידועה, זו מחשבה אופטימית באופן קיצוני. במקרים כאלה הבעיות לא מתחילות מייד כי לשלטון לוקח זמן להבין איך לנצל לרעה באופן אופטימלי את הכוח שלו. זה מסוג הדברים שקורים לאט לאט ואז יום אחד אתה לא מבין איך הגעת למציאות הזו.
אהבתיLiked by 1 person
אמחייה,
אין לי את הזמן לעבור על כל החלטות בג"ץ בכדי להראות לך את המקרים בהן נדחו עמותות ימין (לא נדחו במשפט אלא אפילו נדחתה יכולת העמידה שלהן) כאשר מאות עתירות שמאל קיבלו מענה. אם תעשה זאת – תראה שהדוגמאות שהבאת הן מעט מזעיר.
חבל לא לראות את התמונה האמיתית – אפילו תמריץ שמתנגד לרפורמה בועדה לבחירת שופטים מודה שבג"ץ שמאלני.
אהבתיLiked by 1 person
קצת אוף טופיק, לגבי "תפירת התיקים" לדרעי ונתניהו.
אפשר להגיד על דרעי הרבה דברים אבל קיצוני הוא לא אחד מהם. דרעי הוא אדם של דילים וקומבינות. הוא אדם שסוגר עיסקה. במובן הזה הוא דומה קצת לנתניהו, שגם הוא סמן שמאלי במפלגה ימנית, וגם הוא פרגמטי וסוגר עסקאות. נשאלת השאלה, מה האינטרס של מערכת המשפט לפגוע דווקא באנשים כאלה?
באופן אירוני דווקא אנשים פשרניים, אנשי "קומבינות", נוטים יותר לקחת את החוק כהמלצה וכמשהו שצריך לקמבן. לכן דווקא דרעי ונתניהו, אלו שפחות רואים בשלטון החוק מטרה לחיסול, הם אלה שקימבנו קצת יותר מדי ומערכת החוק החליטה להעמידם לדין.
אנשים כמו לוין, רוטמן וסמוטריץ הם קיצוניים יותר ולכן הם פחות גמישים ופחות נוטים לקומבינות, ומכאן נוטים *פחות* לעבור על החוק. מכאן יוצא שדווקא אנשים שלבית המשפט יש לכאורה – אליבא דיוצרי תיאוריות קנוניה – אינטרס לתפור להם תיק, לא מגיעים לבית המשפט.
לכן אני שוב אטען שכל רעיונות הקנוניה לגבי תפירת תיקים הם פשוט חסרי הגיון.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אמחייה,
אני מסכים עימך שרפורמת לוין-רוטמן לא מגיעה מנתניהו, אבל חלוק עליך לגבי המחירים:
ההתנתקות (וגם אוסלו) הייתה מהלך עמוק ומשמעותי שהשפיע על טיבה של המדינה. אני חושב שאתה מתעלם ממה שקרה ("מי זוכר את הפינוי בימית"? כלומר להתנתקות אין השפעה של המדינה כיום והיא תשכח בקרוב) כאשר להבנתי זה היה מהלך שסובב את כל הכיון של המדינה. גם המצב הפוליטי היום בו השמאל מובס שוק על ירך הוא תוצאה של אותו מהלך.
זאת ועוד, ברגע שהתושבים פונו – חייהם נהרסו, עבודתם נלקחה, ביתם פורק, אדמתם נחרשה וקשה מאוד להחזיר להם את מה שנלקח מהם.
לעומת-זאת, את ביצוע שינוי שיטת בחירת השופטים ניתן לשנות חזרה באיבחת הצבעה בכנסת.
אהבתיאהבתי
אני מסכים שלבית המשפט לא היה אינטרס לתפור לדרעי תיק והוא דן במה שהיה לפניו – אבל ברור שהמשטרה או הפרקליטות חיפשו את דרעי ולבסוף "ההר הוליד עכבר" כמי שקבע מנדלבליט.
טיפש יותר מכולם דרעי ששוב עשה קומבינות.
אהבתיאהבתי
ההתנתקות היא שיעור מעניין לגבי כוחה של מחאה. היא לא עצרה את המהלך אבל גבתה מחיר שיקשה מאוד לשחזר אותה. זאת לצד התוצאה של השתלטות חמאס שם. אם ישראלים היו נוסעים לאכול שם חומוס, אז היה משהו אחר.
אהבתיאהבתי
amehaye,
הבאת דוגמאות שבהן בג"ץ פוסק על פי החוק היבש כסתירה לטענת הפוליטיזציה כנגדו אינה מפריכה את הטענות. איש לא טען שבג"ץ מתעלם תמיד מהחוק. הטענה היא שיש מקרים שבג"ץ מתעלם בהם מהחוק וכל המקרים הללו הם לאותו כיוון פוליטי.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אם אתם רוצים להגן על הדמוקרטיה אני מציע לכם לחוקק חוק בהשראת תקציב משרד החינוך שבו תלמיד ללא לימודי ליבה מקבל 50% מתקציב תלמיד שלומד לימודי ליבה. לפי החוק המוצע קול שהולך למפלגה לא דמוקרטית יהיה שווה בקלפי 50% מקול שהולך למפלגה דמוקרטית. מאחר ואתם, בעלי הIQ הגבוה ידועים במפלגות הדמוקרטיות שאתם מקימים, להבדיל מאיתנו,בעלי הIQ הנמוך, יהיה בכך כדי לתקן את העיוות הדמוגרפי שמסכן את הדמוקרטיה.
אהבתיאהבתי
חייל, אי אפשר לעשות פיתרון כמו שאתה מציע (בסרקסטיות), אבל רעיונות של קנטונים יגיעו לתוצאה דומה, וכבר לפני שנים, כשאיש לא דיבר על כך, כתבתי פה שאין מנוס מזה.
אהבתיאהבתי
amehay תגובתך מ:
22 בינואר 2023 ב- 09:19
די דוחה, הסלידה שלך מדרעי ונתניהו מעוורת את עיניך וגורמת לך להציג אותם כאנשי קומבינציות, נוכלים, במקום בצורה חיובית כאנשי פשרות. האם אין התפשרות תכונה ראויה להערכה?
דרעי נשפט על ארוע מלפני 25 שנה, נשפט שנית על עברת מס זניחה. ועל זה בית המשפט יוצר מהומה וקורה לו עברין סידרתי?
זאת הסיבה שצריך הפרדה בין הרשויות ושליטה מלאה של הממשלה. לא תמיד צריך לעשות סיפור מכל דבר זעיר, צריך לחשוב על ההשלחות. בית המשפט כדי להפגין כוח ישפוט, יצביע על פגמים גם כשעדיף לשתוק ולהתעלם. הוא אולי יעגל פינות קלות במקרים שקשורים לשמאל כי זה לא סביר לעשות סיפור וכיון שהוא שמלאני הוא רחמן וחנון, אבל הוא יצביע על עבירות על החוק כדי שתהיה סיבה לקיומו.
בפוליטיקה אי אפשר להיות צדיק מהאפיפיור ולפעמים עדיף להיות חכם ולא צודק. צריך לראות את התמונה הגדולה. וזה אין לבג״ץ היכולת לראות וזה לא תפקידו.
הדבר המשונה הוא שמי שמבין קצת במשפטים ויש לו נסיון יודע שבבית משפט לא מחפשים את הצדק ומעגלים פינות על ימין ועל שמאל כדי לנקות את השולחן. אבל כשמדובר בביקורת על פוליטיקה הם לא סותמים את הפה, ושליטה של הממשלה על בית המשפט תקל על תפקודו, היא לא תמנע מבית המשפוט להתריע על מקרי עוולה ברורים ורציניים. בינתיים הוא עוסק בקטנות. אפילו משפטי נתניהו הם על שטויות סמנטיות מיותרות.
מאד ממליץ לקרוא את האתר של עדנה קראול.
אהבתיאהבתי
אשר אמרת "די דוחה, הסלידה שלך מדרעי ונתניהו מעוורת את עיניך וגורמת לך להציג אותם כאנשי קומבינציות". הפרשנות היא בעיני המתבונן. אני דווקא חושב שזו תכונה חיובית בגדול (כמובן חוץ מהמקרים שהיא מובילה לעבור על החוק). מבחינתי זו בהחלט תכונה חיובית אצל דרעי ונתניהו. אני מודה שאני לא אוהב את דרעי כי הוא נתפס בעיני כנכלולי אבל אני לחלוטין לא סולד מנתניהו גם אם לדעתי הוא נהנתן, שקרן פה ושם (כמו כל פוליטיקאי, יש לציין) ועבריין בפוטנציה. למעשה הצבעתי פעם לליכוד כשנתניהו היה אחת הסיבות לכך.
לגבי דרעי, להזכירך בפעם הקודמת שהוא נשפט הוא היה חבר בממשלת שמאל כך שקצת מוזר לטעון כאן להטיה פוליטית. חוץ מזה לבית המשפט *אסור* להיות מושפע מפוליטיקה. לו בית המשפט היה נשמע לעצתך ו"מוותר" לדרעי כי יש חלקים בעם שרוצים בכך זה היה לדעתי נורא ואיום. בית משפט צריך לשפוט ולהתעלם מכל הרעש, לא אתה ולא אני נקבע שמישהו זכאי או אשם, או שלמישהו אשם מגיע יחס מיוחד.
אהבתיאהבתי
אגב אשר גם אולמרט נתפס בעיני כנכלולי. אני פשוט רוצה לחסוך את התגובה הבאה בה אתה מאשים אותי בגזענות…
אהבתיאהבתי
אמחיה
כמה הערות בנושא תפירת התיקים. ביצוע של כל מעשה אינו תלוי אך ורק בתועלת אלא גם ביכולת הביצוע. כפי שציינת סמוטריץ' ורוטמן יותר ישרים לכן יותר קשה לתפור להם תיק. להמציא יש מאין יותר קשה מאשר לנפח דבר שולי.
דבר שני ההנחה שאך ורק שיקולי תועלת עומדת מול עיניהם של תופרי התיקים לא פשוטה מכמה בחינות א. השנאה היא גורם לא פחות גדול מנושא התועלת. השנאה לדרעי וביבי גדולה יותר מאשר לסמוטריץ' ורוטמן – באופן כללי הקבוצה שאליה שייכים סמוטריץ' ורוטמן שייכים לישראל הראשונה במובן מסוים. דרעי וביבי הם הפרצוף של ישראל השניה.
ב. עם כל הכבוד לסמוטריץ' ורוטמן דרעי וביבי הם סלבים ברמה מעל. רייטניג ועיסוק בסלבים משלהב את הדימיון של תופרי התיקים.
ומכאן להערה העיקרית שקשורה לכל מה שכתבתי קודם אני חושב שאתה צודק שאין תפירת תיקים במובן הצר שאנשים מחליטים באופן קר ומודע לעשות מעשה מושחת ולתפור תיק על מנת לקדם אינטרס מסויים. תפירת התיק נעשית תחת אוירה שביבי ודרעי מושחתים נוראיים ותרת רגש נפשי של שנאה כלפיהם שמעוות את שיקול הדעת ותחת שילהוב של התקשורת ויאיר לפיד ודומיו. כל רמז קל לשחיתות נראית להם כהוכחה גמורה. מותר גם לעשות מעשים פסולים על מנת להוציא את האמת לאור כמו שמותר לענות 'פצצה מתקתקת' הרי אנחנו מצילים את העולם עכשו.
באופן אישי אני אשמח מאוד אם נתניהו ודרעי יעופו יחד עם אסתר חיות. בצד הפרקטי לצערי יש ציבור רחב שרוצה את נתניהו ודרעי, אני לא רואה שיש דרך הגונה ומוסרית למנוע מהם את הייצוג שהם מעוניינים בו.
במבט יותר רחב השחיתות האישית של הפוליטיקאים כמו גם של השופטים היא בעיה שולית. קח את הסכום שגנבו כל הפוליטיקאים ביחד בעשר שנים האחרונות – הנזק הכלכלי של זה להערכתי הוא אפילו לא מאית מהנזק הכלכלי של ההסתדרות בשנה אחת.
ועם כל הכבוד להסתדרות יש לנו גם בעיות יותר גדולות ממנה.
שחיתות אישית יכולה להיות דבר נורא – מדינות קרסו בגלל זה. מצד שני אף מדינה אינה אוטופיה בכל חברה אנושית יש שחיתות. כלומר זה שראית בחברה מסוימת שחיתות אישית – לא אומר שהיא בדרך לקריסה.
אחת הדרכים הטובות של חברה לקרוס הוא הסחת הדעת מהבעיות אקוטיות בגלל התרכזות בבעיות שוליות.
אהבתיLiked by 2 אנשים
משה, התגובה שלך מאוד יפה. אבל העובדה שהשחיתות עכשיו היא בעיה שולית, אין פירושה שכאשר השופטים יהיו שפוטים של הפוליטיקאים היא תישאר בעייה שולית.
למה דברים דומים? נניח שמישהו אומר שישראלים הרוגים על ידי אירן וגרורותיה זו בעיה שולית. אולי זה נכון סטטיסטית. ברם, אם צה״ל יתפרק מנשקו, הבעיה השולית תהפוך לבעיה מרכזית מאוד..
אהבתיאהבתי