כיצד ביבי היה טוב לכם

התעסקתי כבר לא מעט בשאלת ההבדל בין התמ"ג הנומינלי שלפיו ישראל פורחת לתמ"ג המותאם ליוקר המחיה שלפיו ישראל בקיפאון.

אפשר לדבר על שתי אסכולות בנושא זה: גיא בכור המדבר רק על הנומינלי. כל הכלכלנים וכותבי הטורים המדברים רק על תמ"ג מותאם ליוקר המחיה. האמת נמצאת בין לבין, קרוב יותר לצד של הכלכלנים. אבל מאחר שבטורים ובמאמרים הכלכליים מתעלמים לחלוטין מהתמ"ג הנומינלי, מאחר שלא כולם צופים בגיא בכור או עושים מנוי לאתר שלו ומאחר שהעלאת התמ"ג הנומינלי של ישראל היא ההישג הכלכלי בה"א הידיעה של העשור של נתניהו, ראוי לפרט לזכותו כיצד הזינוק בתמ"ג הנומינלי (שבעיקרו מבטא את התחזקות השקל) שינה לטובה את חייהם של ישראלים רבים.

הוזיל טיולים והפך את הנסיעות בחו"ל למשהו בהישג יד. לצד מדיניות השמים הפתוחים שגם היא תרמה רבות. יותר פשוט לעשות טיול אחר צבא במשך חודשים או קפיצה לסופ"ש לאירופה למשך יומיים. לאכול במסעדות מצוינות ולקחת חדרי מלון טובים.

יבוא שוטף של מוצרי צריכה. אסוס או אלי אקספרס. אמזון או בוק דפיזטורי. כל אלו נעשו זולים יותר. מכף רגל ועד ראש ישראלים רבים לא שמים על עצמם שום דבר שנקנה בארץ ונכלל בחישובי הלמ"ס לגבי יוקר המחיה.

העולם הדיגיטלי הוזל. חלק ממוצרי הצריכה המודרניים קיימים רק בעולם הדיגיטלי. אפליקציות, ספרים דיגיטליים, תוכנות שאפשר להוריד למחשב, מנויים על תוכן בינלאומי. השקל התחזק והמוצרים האלו נעשו זולים יותר.

אפשר למשפחות לשלוח את ילדיהם ללמוד בחו"ל. השקל החזק מאפשר מימוש חלומות לסטודנטים שרוצים להיות רופאים או פסיכולוגים קליניים ובארץ סגרו בפניהם את מוסדות הלימוד.

הקל על פרוצדורות בחו"ל, החל מניתוחים חריגים וכלה בטיפולי פונדקאות. הכסף הישראלי קונה יותר גם בבתי חולים ויש לזה משמעות משנת חיים עבור אנשים רבים. גם תרופות מצילות חיים מחו"ל נעשו זולות יותר לישראלים וגם השתלות שיער בטורקיה.

הקטין את הלחץ על מחירי הדירות. התחרות מצידה של יהדות התפוצות על דירות פחתה. אין להם מספיק אירו כדי להתחרות בשקל המתחזק.

לא מניתי דברים כמו מכוניות, גז טבעי או חומרי בניין אף שגם הם נעשו זולים יותר שקלית מאחר שהם מחושבים גם בתוך חישובי התמ"ג המותאם ליוקר המחיה.

מדוע הקיצוניות של סאנדרס לא מפריעה לבוחר?

מערכת הבחירות בארה"ב מציבה ממש חידה פוליטית: מדוע הקיצוניות של ברני סאנדרס לא מזיקה לו. בכל הסקרים שבהם סאנדרס עומד מול טראמפ הוא משיג הישגים דומים לאלו של דמוקרטים אחרים או אף טובים יותר. על פי ממוצעי הסקרים האחרונים יש לו סיכוי של פיפטי פיפטי. איך ייתכן שמועמד כל כך קיצוני בדעותיו, אחד שהילל לא פעם משטרים סוציאליסטים אפלים, שמכל מנהיגי העולם בוחר לקרוא רק לראש ממשלת ישראל גזען, שמסרב להופיע באייפא"ק, שחושב שצריך לאסור על קיומם של מיליארדרים ושונא את הקפיטליזם, שחותר לפייסנות ביחסי החוץ והפגין כל חייו סנטימנט לא סמוי לפיו אמריקה היא מקור כל רע. איך ייתכן שכל זה כלל לא מפריע לסיכויי היבחרותו? יש כאלו שמצהירים בטוויטר שטראמפ יזכה לניצחון ב-40 מדינות מול סאנדרס או שרוב היהודים לא יתמכו בסאנדרס. הצהרות אלו רחוקות עד גיחוך ממה שמראים הסקרים. היהודים יתמכו בסאנדרס ברוב גדול וטראמפ יתקשה מאוד לשמור על המדינות שאותן ניצח בקרב מול הילארי.

אפשר לטעון שהצלחת סאנדרס בעצם משחזרת את החידה מהבחירות הקודמות – איך ייתכן שטראמפ הצליח לנצח. אבל זה לא בדיוק אותו דבר. טראמפ מזוהה עם בוטות, ילדותיות, גסות רוח ובורות. כל אלו לא הפריעו לבוחר האמריקני. אבל טראמפ לא קיצוני במיוחד. להיפך בעניין הניציות והלוחמנות בזירה הבינלאומית הוא מתון מאוד ביחס לרפובליקנים. כך גם ביחס לשנאת המדיקייר והביטוח הסוציאלי. וכך גם ביחס להשקפות שמרניות נוצריות. טד קרוז יריבו היה קיצוני בכל אלו. טראמפ לא. רק לגבי שנאת ההגירה הלא חוקית הפגין טראמפ מידה של קיצוניות.

באשר לסאנדרס יש בעצם שתי השערות כרגע – האחת שבעולם הפוליטי המקוטב הנוכחי ועם הסחף של המפלגה הדמוקרטית שמאלה וכאשר טראמפ הוא האלטרנטיבה, קיצוניות כבר לא מפריעה לבוחר האמריקני ולא פוגעת בסיכויי הניצחון של מועמד. להיפך היא יכולה לצבוע אותו בגוון אנטי ממסדי מושך. גם בארץ אפשר להבחין בסימנים לכך כשנתניהו לא עושה שום ניסיון לקסום למרכז הפוליטי במהלך הקמפיין שלו. עם זאת אולי ביבי יכול להרשות לעצמו – את ביבי כולם מכירים ויודעים שהוא לא באמת הרפתקן ימני אלא שונא סיכונים כרוני.

השערה שנייה שרבים שותפים לה וכך גם טראמפ (שרוצה כנראה את ברני מולו) וכך גם שוקי ההימורים (שנותנים לטראמפ את רוב סיכויי הניצחון ככל שסאנדרס מתחזק) – מתישהו יפול האסימון. מתישהו הבוחרים יקלטו שדעותיו של סאנדרס רחוקות מדי מהמיינסטרים, מאיימות על אמריקה ועל העולם. ואז התמונה בסקרים תשתנה. עוד נראה. אולי פשוט אין כללים. האבטיפוס לסאנדרס ג'רמי קורבין הלך ונחלש לקראת בחירות 2019 בבריטניה, אך הלך והתחזק לפני בחירות 2017.

שקרנים תחת מצוד

פרשת המימד החמישי שבה אנשי החברה נחשדים בכך ששיקרו לגבי המוצר שלהם וכך השיגו חוזה עם המשטרה במרמה ממחישה יפה את הכלל לפיו אפשר לתפור לכל אחד תיק אם רוצים. זו הדגמה יפה לסכנה של הפליליזציה של הפוליטיקה.

האמת היא שאנשי מכירות בהייטק משקרים בקצב שבו הם נושמים. אם אינם רוצים להסתבך בפלילים הם צריכים להתפלל שיו"ר החברה שלהם לעולם לא יחשוק להיות ראש ממשלה. אז יחפשו אותו. לכבוד העניין שלפתי ממעמקי האינטרנט קישור לטקסט קלאסי בעיניי שכתב פעם בלוגר ואיש הייטק בישראבלוג הנשכח על תרבות השקר בתחום. קריאה מומלצת.

מדוע צריך לסייע לאל על או לכסף שלנו שני כובעים

האם על המדינה לסייע לאל על להתגבר על המשבר שגרם וירוס הקורונה? התשובה שנויה במחלוקת אבל לדעתי היא ברורה: כן החלטי.

למדינה יש תפקיד חשוב כגורם היחיד שמסוגל לבטח מפני סיכונים שגדולים על מבטחים רגילים ושלא באמת ניתן לבטח מפניהם. כרגיל מגיעים בסוף לאותה נקודה: למדינה יש את מדפסת הכסף ולכן היא יכולה לספק ביטוח ברמת אמינות גבוהה. לוחצים על כפתור המדפסת והשטרות נפלטים. אין חשש שייתקעו ולא יצאו. אפילו כשנגיף רע מרחף באוויר.

עם זאת חלוקת כסף בידי המדינה היא עניין שאין לנהוג בו קלות דעת מאחר שכסף מתורגם בסופו של דבר למשאבים, ואת המשאבים יש לחלק בין האזרחים בהגינות ובכובד ראש. ברם ביטוח הוא דוגמה לכך שלפעמים דווקא חלוקת כסף יכולה לחסוך משאבים. בהעדר ביטוח יותר משאבים מתבזבזים. אנשים טרודים מדי בסיכונים ובתוצאותיהם. נניח למשל שאל על תקרוס בשל וירוס הקורונה. היא תצטרך לבטל טיסות שהן רווחיות בימים כתיקונם. לפטר טייסים ודיילים שלעבודתם יש ביקוש. לא לשרת נוסעים שיש ערך כלכלי להגעתם ליעדיהם. זהו בלגן מיותר לגמרי. מה עוד שהחשש מפני התרחשותו בעתיד יכבול ידי יזמים ויגרום להם לזהירות מופרזת ולשנאת סיכון שתפגע ביצירתיות ובפיתוח. שנאת סיכון היא תמריץ רע.

לכן ביטוח הוא דרך לאכול את העוגה ולהותירה שלמה. גם לחלק כסף בשעת הצורך וגם להקטין כך בזבוז במקום להגדילו. אותו הגיון תקף לחילוצי בנקים בשעת קריסה כלכלית. זה לא סוציאליזם לעשירים. זה ביטוח שרק המדינה מסוגלת לספק וזה חשוב והכרחי.

ביסודו של דבר יש להבין שלכסף יש שני תפקידים: תפקיד רגיל שמאפשר לאנשים להשתמש בו כדי לצרוך ולבזבז ותפקיד שני שמאפשר לאנשים להתבונן בו ולהירגע ולהסדיר את הנשימה. בעוד שצריך לנהוג בזהירות רבה בשימוש בכסף בכובעו הראשון כי משאבים הם מוגבלים, אין כל סיבה להדק את החגורה כשמשתמשים בכסף בכובעו השני. יותר ביטוח משמעותו יותר רוגע ושלוות נפש – זה רק לטובה.

בחירות ללא הכרעה גם באמריקה?

לפי סקרים שפורסמו היום לטראמפ סיכויים טובים לנצח את ברני סאנדרס (או כל מועמד דמוקרטי אחר) בפלורידה ובויסקונסין, אך לא במישיגן ובפנסילבניה, מדינות שניצח בהן את הילארי. תמונה כזו של התוצאות יכולה להביא, בתרחיש סביר למדי, לתיקו בחבר האלקטורים 269-269 ולסיום בחירות 2020 ללא הכרעה.

על פי החוקה במצב שבו חבר האלקטורים לא מסוגל להכריע יהיה זה בית הנבחרים שיכריע על זהות הנשיא, כאשר לכל מדינה קול אחד. אלא שלא בטוח שגם בית הנבחרים יהיה מסוגל להכריע. יש מספר מדינות חצויות שבהן לדמוקרטים ולרפובליקנים אותו מספר נציגים. כרגע יש יתרון זעיר ממש לרפובליקנים אבל הוא יכול להיעלם בנקל.

לפחות יהיה סגן נשיא והוא יכהן בינתיים. אלא שזהות סגן הנשיא במקרה כזה תלויה בסנאט והוא גם יכול להיות חצוי 50-50, על פי חלק מהתחזיות.

מה עושים? אין מוצא בעצם והרבה תלוי בפרשנות בית המשפט העליון השמרני לחוקה. למשל האם, בניגוד למשתמע מהחוקה, יתאפשר לסגן הנשיא מייק פנס לשבור את התיקו בסנט ולמנות את עצמו לנשיא הזמני. אם לא, בית המשפט העליון יצטרך להכריע אם בתקופת הביניים תכהן כנשיאה ננסי פלוסי יו"ר בית הנבחרים (לפי החוק שעל פניו סותר את החוקה) או שיכהן כנשיא מזכיר המדינה מייק פומפיאו.

דונלד טראמפ צחק על המצב הפוליטי אצלנו, אבל הרבה פעמים צוחק מי שצוחק אחרון.

ב-2016 תיארתי תסריט אפשרי דומה, אבל ההבדל גדול ומעיד על עומק השינוי שחל בדימוי של טראמפ. אז חשבתי שהממסד הרפובליקני עצמו יכול לחבל בבחירת טראמפ, היום טראמפ הוא קונצנזוס מוחלט במפלגתו ואין סיכוי שדבר כזה יקרה.

קריאה בימי קורונה

לכל מי שמרותק כמוני למגפת הקורונה ולמשמעויותיה מומלץ לעקוב אחרי הבלוגר האמריקני Lion of the Blogosphere שמכסה בנימה פסימית את ההתפתחויות ואף מתאר כיצד הכלכלה העולמית צפויה לעצירת בלימה עם קריסת קווי האספקה מסין. עוד לא נתקלתי במקום מוצלח יותר להתעדכן בו בפרשנות יומיומית על המשבר.

עשירים מגרמניה

נחמד לעקוב אחרי כלכלת ישראל בעשור האחרון. כיצד היא שוברת שיא אחרי שיא באופן שהיה נראה דמיוני בעבר. עשירים מיפן, עשירים מצרפת, עשירים מבריטניה.

השיא האחרון – לפי נתוני הלמ"ס העדכניים, ישראל עשירה מגרמניה. לפי הלמ"ס, התוצר לנפש בישראל עומד על 155,691 ש"ח. תרגמו לאירו בשער היציג האחרון וקבלו 41,798 אירו לנפש. נלך לאתר של הלמ"ס הגרמני ונראה ששם כתוב שהתוצר לנפש בגרמניה הוא 41,342 אירו לנפש. זאת אומרת שישראל עשירה יותר מגרמניה.

אחרי זה צריך לומר שבברלין המילקי יותר זול, וגם המכוניות וגם שכר הדירה וכולי. אחרי התאמת יוקר המחיה עדיין משתלם יותר לחיות בגרמניה. אבל בלי שקלול יוקר המחיה הישראלי עשיר מהגרמני, וזהו שיא חדש ומרשים. וכפי שכתבתי בעבר גם אם הכסף הישראלי לא נותן כל כך הרבה כשמשתמשים בו בישראל, בחו"ל הוא שווה הרבה, ולכן כולם טסים כל הזמן ומזמינים מוצרים בדואר.