כתבתי על הניסוי שאנו במדינה עושים בשינוי התמריצים לבנקאים, על ידי הגבלת שכרם כפי שאף מדינה מערבית לא עשתה. אני לא מתלהב מהניסוי וחושש מסכנותיו, אבל כבכל ניסוי גדול יש בו ערך לימודי לא מבוטל.
באמריקה פונים לניסוי אחר כרגע, העלאה גדולה של שכר המינימום במדינת ניו יורק ובקליפורניה. יש אותיות קטנות והשינוי המלא יקח זמן אבל המטרה הסופית של מתניעי המהלך היא להגיע לשכר מינימום של 15 דולר לשעה, כמעט 60 ש"ח מפרספקטיבה ישראלית. פי שניים משכר המינימום בארץ.
הכלכלנים לא אוהבים את המהלך ברובם, ויש בו גם משום התעללות בבעלי עסקים קטנים השורדים כבר ככה בקושי. אף על פי כן אני חושב שהוא מותאם היטב לרוח התקופה. יש בצעד הזה שילוב של כל הדברים ההולמים את כלכלת זמננו – עידוד ההסתמכות על אוטומציה, הקטנת פערים חברתיים, העברת סכומי העתק הרובצים בכספות בתנאי ריבית אפס להמונים שיעשו בהם שימוש מועיל.
יש שני חסרונות בולטים בהעלאת שכר המינימום. האחד הוא הקושי לסגת במקרה שיתברר שההשלכות שליליות משקיוו מתניעי המהלך. אין מדובר בהעלאת ריבית או בשינוי מיסוי אלא בקביעת משכורת, ומשכורות זזות לאט. גם אם שיעור האבטלה יעלה בחדות בשלב מסוים כמעט שלא יהיה זה פרקטי להחזיר השעון אחורה. אם קליפורניה וניו יורק היו מחזיקות מטבע משלהן היו יכולות לבצע בו פיחות, אך הן שותפות במטבע עם שאר מדינות הברית. יוון היא דוגמה למה שקרה למדינה שנתקעה עם משכורות גבוהות מגדר האפשרי ללא יכולת לבצע פיחות.
הבעיה השנייה היא שבחלק מהמקומות בניו יורק ובקליפורניה יש מחסור עצום בדיור. קל לשער איך בעלי דירות המשכירים אותן או מוכרים אותן לעובדים עניים יבינו במהרה שהם מסוגלים לדרוש מהם יותר וכך ישלשלו לכיסם את המשכורת העודפת. צדק חברתי לא יהיה במקרה זה, אך לא הכול שלילי. גם עליית מחירי דירות שתבוא יכולה לתדלק כלכלה יפה מאוד לפחות לזמן מה.
אולי החיסרון הכי גדול של העלאת שכר המינימום הוא שהיא יכולה להצליח, ולדעתי אפילו להצליח בגדול. יהיו שירצו מאוד לפרש זאת לא כצעד מוגבל ההולם את הזמנים, אלא כהוכחה גורפת שאזהרותיהם של כלכלנים שמרנים הן חארטה. זו תהיה מסקנה מסוכנת שתוליך לצעדים שיסכנו את ברכות הקפיטליזם שמהם אנו נהנים כיום.