ישנן שמועות עקשניות לפיהן בימים הקרובים יוצאו צווי מעצר נגד ראשי המדינה, שייקראו לחקירה פלילית בהאג. בעיניי זו נקודת מפגש גורלית בין שתי תיאוריות שהזכרתי בבלוג. התיאוריה הראשונה זו תיאוריית התמריצים הרגילה, שלפיה ניתן באמצעות ניתוח רציונלי של מערכות תמריצים לנבא התנהגות של בני אדם. התיאוריה השנייה זו תיאוריית האצת הסימולציה, לפיה נכנסנו משנת 2016 ובחירת דונלד טראמפ למצב שבו האירועים אשר קורים בעולם הם קיצוניים וחריגים יותר ויותר. סירובו של טראמפ לקבל את תוצאות הבחירות בשנת 2020, פלישת רוסיה לאוקראינה, ה-7 באוקטובר וגם ממשלת הימין מלא מלא וההפיכה המשטרית הביביסטית הכושלת, הם הדוגמאות הבולטות ביותר להאצת הסימולציה שנתקלנו בהן שבמסגרתה מה שלא יעלה על הדעת קורה שוב ושוב.
צווי מעצר נגד נתניהו, גלנט והרמטכ"ל ישתלבו יפה בהאצת הסימולציה שבתוכה אנו חיים. הם יחוללו את המשבר החמור ביותר בתולדות המדינה ויקלעו את המזרח התיכון, את המשפט הבינלאומי ואת הממשל האמריקני לסופת הוריקן שלא הייתה כדוגמתה. אבל הם יסתרו כל הגיון תמריצי רציונלי. מבחינת הממשל הדמוקרטי צווי מעצר כאלו יהוו אסון. כל כהונתו ביידן חותר לעשות את המינימום ההכרחי בנושאי החוץ ולעולם לא לצאת להרפתקאות. כמובן, כל הצדדים האחרים בעולם קוראים את פחדנותו והססנותו ולפיכך הופכים את העולם דווקא למסוכן ובלתי צפוי יותר מאי פעם מאז 1945. אבל בית הדין בהאג הוא צד ידידותי לביידן וצפוי לשלב איתו ידיים ולא לנסות לערער את נשיאותו, כך שאין לכאורה שמץ היגיון במהלך כזה מצד בית הדין.
הפיכת נתניהו וגלנט לפושעי מלחמה תעורר זעם גדול בחוגים הפרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית גם נגד ביידן, שייראה כמי ששיתף פעולה בפשעי מלחמה אלו. עוד יותר קשה לראות כיצד יוכל הממשל להרשות לעצמו להמשיך במשלוחי נשק לישראל. אבל מצד שני נטישת ישראל גם היא תעורר זעם בחוגים רחבים במפלגה הדמוקרטית, שכבר עכשיו חשים ריחוק מהנוער הפרוגרסיבי האנטישמי בקמפוסים. חמור מכך, היא תתמרץ את הגורמים העוינים לישראל להרים ראש ולהעז יותר ותגביר את התחושה שבתקופת נשיאותו קלע ביידן את העולם לכאוס מוחלט.
מבחינת התובע בבית הדין הפלילי, בעיית "המעצמה המהבהבת" שקיימת עבור ישראל קיימת גם עבורו. באופן מהופך לישראל אך סימטרי, הוא ניזון מכוחה של ארה"ב כשהיא תחת ממשל דמוקרטי, אך סובל מעוינותה כשהיא תחת הרפובליקנים. הגשת כתב אישום נגד הנהגת ישראל תחסל את בית הדין הפלילי מבחינת המפלגה הרפובליקנית, ואחד הסנטורים שלה כבר הזהיר את שופטי בית הדין שכדאי להם להוציא רכוש מארה"ב, כי הוא יוקפא. ייתכן אפילו שנשיא רפובליקני יזהיר את אירופה שתמיכה בבית הדין חותרת תחת המשך קיום ברית נאט"ו.
גם מפלגות הימין באירופה שונאות את האימפריאליזם של המשפט הבינלאומי. בפרלמנט בהאג עצמו המפלגה הגדולה ביותר היא של חירט וילדרס, שבוודאי ינקוט גישה עוינת לצווי מעצר נגד ההנהגה הישראלית. את גרמניה, שהיא ידידה נאמנה של ישראל גם בחצי השנה האחרונה, האירוע יביך להחריד.
הממשלה בישראל תילחץ אל הקיר. נתניהו כבר הראה שהוא מתנהג בצורה קיצונית כשאימת משפט מרחפת עליו. סמוטריץ' הזהיר שימוטט את הרשות הפלסטינית באמצעות עצירת התשלומים וקרא לסיפוח של השטחים במקרה כזה. אמנם אין היגיון בפעולות כאלו כשלעצמן, אך יש בהן היגיון כנקמה בממשל ביידן, אם יאפשר את התביעה בהאג. אמנם אני צופה שהמפלגות החרדיות, בעלות התחושה הגלותית, יתנגדו בתוקף להתרחשות כזו, ולא הייתי פוסל אפילו את האפשרות שהן בלית ברירה יפילו ממשלה שמתגרה ככה באומות.
מבחינת אויבי ישראל הגשת צווי מעצר תהיה רגע בלתי נשכח של נחת, שישתווה רק לחדוות ה-7 באוקטובר עצמה. המהלך ישרת בצורה כל כך אופטימלית את האינטרסים של רוסיה, שמנהיגה פוטין עצמו הוא נאשם המבוקש לחקירה בהאג, שההסבר ההגיוני ביותר למהלך כזה הוא שיש לרוסיה סוכנים מטעמה בבית הדין שמקדמים אותו. האירוע ייחשב הישג אסטרטגי ענק לחמאס, שהצליח להניע אותו בשרשרת האירועים שפתח בה בבוקר שמחת תורה. בוודאי שקשה לראות כיצד הדבר מדרבן אותו לעסקת חטופים.
מבחינת תיאוריית התמריצים הגיוני מאוד שביידן ינופף בשוט של בית הדין הפלילי מעל ראשה של ישראל, כדי למנוע ממנה כניסה לרפיח. אך הגיוני הרבה פחות שבאמת ישתמש בשוט הזה. וככה קיבלנו שני ניבויים סותרים לשתי תיאוריות מרתקות. לפי תיאוריית התמריצים לא יקרה, לפי תיאוריית ההאצה כן יקרה. בעתיד הקרוב נראה מה יתממש.