Archive for מרץ, 2013

גם אצל ערבים וגם אצל חרדים הפחתת קצבאות תוריד ילודה

28 במרץ 2013

כלכליסט דן בהשפעת קצבאות ילדים על ילודה.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3598875,00.html

להערכתי, הבדואים בנגב עושים ילדים בשביל הקצבאות. זו דרך לנצל את היאהוד הפראיירים. לכן הורדת הקצבאות תפגע מיידית בתמריץ שלהם ללדת. ואכן, בעשור האחרון שבו הופחתו הקצבאות באופן ניכר, חלה ירידה תלולה בשיעור הילודה בקרבם.

 

החרדים, לעומת זאת, מולידים המון ילדים מתוך השקפת עולם קיצונית. הם מצליחים לשמר את השקפת העולם הקיצונית בגטו שקיומו מסובסד על ידי המדינה. הפחתת הסבסוד לחרדים תחייב אותם לצאת מחומות הגטו, ללכת לעבוד, להכיר עולם אחר ולהיות פחות קיצוניים. 

 

גם במקרה של הערבים וגם במקרה של החרדים תוביל הפחתת הקצבאות להפחתת ילודה. אבל בעוד שאצל הערבים המנגנון הוא ישיר ומיידי, הרי שאצל החרדים התהליך יותר ארוך ויותר מורכב.

מודעות פרסומת

יבשת מחליטה להתאבד מול עינינו

26 במרץ 2013

נראה שהאירופאים לא מבינים שהם מתעסקים ממש באש – הביטחון של מפקידי הבנקים בפקדונות שלהם.  הם שוקלים להתחיל למסות פיקדונות גדולים באופן שיטתי.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000832422#fromelement=hp_morearticles

קרב מאוד היום שבו כל אירופה כולה תצטרך להחזיר הגבלות הון, דבר שכבר חשבנו ששייך לעידן פרה-היסטורי, כדי לכפות על אזרחיה להותיר את הכספים בבנקים ביבשת ובכדי למנוע מהם לעשות את הדבר הטבעי והמתבקש – להבריח את ההון לארצות מקלט. עוד תוצאה של עידן האירו.

אבי טיומקין, אחד האנשים החכמים הבודדים בקרב כלכלני ישראל, הגדיר זאת היטב פעם: "לשאול כיצד ניתן להציל את האירו, זה כמו שרופא ישאל איך להציל את הגידול. האירו הוא גידול סרטני".

לרוע המזל, לפיד רוצה להיות אחראי

23 במרץ 2013

מסתמנים קווים ראשונים לכהונתו של יאיר לפיד כשר אוצר:"להיכנס בגרעון. לקצץ ולקצץ". הוא חושב שכך יגלה אחריות.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/455/002.html?hp=1&cat=404&loc=2

מכיוון שקיצוצים הם אסון במצב הנוכחי,   המשמעות של הדברים היא מאוד פשוטה – כלכלת ישראל הולכת לקטסטרופה. להצדקת עמדתו, לפיד לא שוכח לציין את המטאפורה הקלישאתית, ההרסנית והמטומטמת ביותר שיש – השוואת גרעון בכלכלת מדינה עם מטבע משלה למשק בית באוברדרפט.

משמעות נוספת של כוונות הקיצוץ היא שבנק ישראל יצטרך להפחית ריביות בחדות ולהעלות את שער החליפין של הדולר מול השקל, כדי למנוע מיתון. זה יהיה דלק לבועת מחירי הדיור.

נ.ב 1 אם הפחד חסר השחר מהגירעון יוביל את לפיד לקיצוצים חדים בתקציבי החרדים, אז מעז יצא מתוק. שווה להיכנס אפילו למיתון כדי לפתור את הסוגיה הזו.

נ.ב 2 אולי ההתאוששות האמריקנית בכל אופן תציל אותנו איכשהו

שטרסלר לא מבין שום דבר בכלכלה, וזה כבר מביך

19 במרץ 2013

דברי נחמיה שטרסלר:

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.1969413

למי שלא מנוי דיגיטלי של הארץ, נספר שהוא כותב שאם לא יקצצו כעת בתקציב ויעלו מיסים, הריביות יעלו ונגיע למצב של ספרד ויוון.

האם ידוע לשטרסלר שהבעיה של המשק כיום אינה ריביות גבוהות מדי אלא ריביות נמוכות מדי?

האם ידוע לשטרסלר שבשש השנים האחרונות, כל מדינה שקיצצה והעלתה מיסים, העמיקה את המיתון והרסה את המשק, ואילו כל מדינה שהדפיסה כסף ונקטה מדיניות מרחיבה, הצליחה להתאושש ולהגיע לצמיחה?   יוון וספרד ממש לא רלוונטיות כי הן משתמשות במטבע שאין להן שליטה עליו, אבל אפילו הן היו במצב טוב בהרבה אם היו נוקטות מדיניות מרחיבה. במקרה זה הגרמנים היו בועטים אותן מחוץ לגוש האירו, ואחרי תקופת התאקלמות, המדינות האלו היו משגשגות עם מטבע משלהן.

שטרסלר אינו מבין שום דבר בכלכלה, ובכך הוא דומה לשנואת נפשו שלי יחימוביץ. קפיטליזם נבער וסוציאליזם נבער מביאים לאותה שורה תחתונה – הרס הכלכלה.

האם יאיר לפיד יכול להצליח כשר אוצר?

17 במרץ 2013

השאלה הגדולה היא האם יאיר לפיד, חסר ניסיון וחסר ידע, יכול להצליח כשר אוצר?

התשובה הקצרה היא כן. ראשית, כי ארצות הברית מתאוששת ואולי תסחוב אחריה את העולם כולו, ובכלל זה את ארצנו הקטנה.

שנית, כי הוא מבין שהבעיה העיקרית הניצבת בפני המשק היא סקטורים טפיליים שתורמים מעט ומתרבים הרבה.

אבל לצערי, אין ביטחון בכך. אם יאיר לפיד היה ממנה את בן כספית ליועץ פיננסי ראשי, דווקא הייתי בטוח בהצלחתו.

הדמגוגיה של גיא רולניק (או: למה הוא רוצה לסגור את AM PM)

16 במרץ 2013

גיא רולניק כתב טור שבו הוא מפרט על המצב המזעזע של פריון העבודה בישראל

http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.1965671

ואכן הסטטיסטיקה לא משקרת – המצב של ישראל בטבלה המשורטטת שם עגום מאוד, או שמא הסטטיסטיקה כן משקרת?

היא משקרת. פריון עבודה לא נמדד על ידי אלפי מודדים חרוצים שבוחנים בקפידה את איכותו של כל תוצר שעובד ישראלי הנפיק, אלא על ידי חלוקה פשוטה של התמ"ג במספר שעות העבודה. בישראל, מסיבה שאינה ברורה לי כל צרכה, עובדים הרבה יותר מאשר ברוב הארצות המפותחות. דבר זה מעוות לרעה, באופן מלאכותי, את הפריון, שהרי ברור שהגדלת המכנה, מספר שעות העבודה, מקטינה את התוצאה.

ברור שהדרך הקלה ביותר לשפר את הפריון היא להקטין את מספר שעות העבודה בישראל. הרי אם נוריד את שעות הלילה המתות של קופאיות AM PM, ברור שהתמ"ג שיוצרת החנות יקטן רק בשיעור מועט, ואילו מספר שעות העבודה שלהן יקטן במידה דרמטית. כך, הרפורמה שמציע נפתלי בנט, חופש ביום ראשון, יכולה לשפר פלאים את הפריון, באמצעות הקטנת שעות העבודה, אבל האם באמת היא תגרום שיפור דרמטי בהתנהלותו של המשק הישראלי?  ספק רב.

מה שבטוח, לבעיית הפריון, שמתבטאת בעיקר במספר רב של שעות העבודה, יש קשר מועט ביותר לחוסר תחרותיות כפי שמלין רולניק. למעשה, שעות ארוכות של עבודה יכולות להעיד ההיפך הגמור – על מאמץ מוגבר ואינטנסיבי שנעשה במקומות עבודה בישראל. ולכן הקשר שמותח רולניק בין הפריון לבין חוסר התחרותיות בישראל הוא מגמתי ומפוקפק.  רולניק אולי מפחד להיות בנאלי, אבל במקום להתמקד בפרמטר סטטיסטי מפוקפק, מוטב לו להלין על הדברים הרעים שכל אחד יכול לשים לב אליהם בכלכלת ישראל – היצע הדירות הנמוך, הטפילות של סקטורים מסוימים, הבורסה הגוססת, תשתיות התחבורה הציבורית האיומות וכן הלאה.

מה הייתי רוצה לומר לשר האוצר החדש

14 במרץ 2013

הייתי מצטט לשר האוצר החדש, יאיר לפיד, את המשפט שאמר לאחרונה ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, כשהצדיק קיצוצים והעלאות מס: "אין עץ קסמים שמצמיח כסף". אבל לא הייתי מצטט לשר האוצר את המשפט הזה כדי שילמד ממנו, אלא להיפך – כדי להזהיר אותו לאיזה סוג של הבלים עליו לאטום את אוזניו. בניגוד למה שדיוויד קאמרון חושב בסיכלותו, בהחלט יש לו עץ קסמים שמצמיח כסף. קוראים לו "הבנק של אנגליה", בעל סמכויות הדפסת הכסף הבלתי מוגבלות. כמה אומללות מיותרת הייתה נחסכת מהציבור הבריטי, אם קמרון ושר האוצר שלו היו מוכנים רק להואיל בטובם לקטוף מעץ הקסמים הזה.

מדוע צמיחה מעריכית יכולה להימשך (כמעט) לנצח

12 במרץ 2013

קיים טיעון שלפיו צמיחה מעריכית (אקספוננציאלית) אינה יכולה להימשך לנצח, שהרי כמות המשאבים שיידרשו כדי לקיים צמיחה מעריכית תעלה בתוך כמה עשרות או מאות דורות על כמות האטומים ביקום.  אני חולק על כך. אין ספק שצריכת המשאבים החומריים אינה יכולה לגדול אקספוננציאלית. המשאבים, כגון נפט, גז, עצים ושדות תבואה אכן מוגבלים, בפרט אם נניח שאנו נישאר לכודים בגבולות כוכב הלכת שלנו. עדיין, צמיחה אינה חייבת להיות מלווה בצמיחה בצריכת המשאבים.  מחשבי היום אינם צורכים יותר משאבים ממחשבי שנות השישים, אלא להיפך. מכוניות היום אינן צורכות יותר דלק ממכוניות שנות השבעים, אלא להיפך.  מהותה של צמיחה היא שהעלות של מוצר יורדת, או לחילופין שהעלות של מוצר נותרת אותו דבר או אף עולה קצת, אך הוא משופר במידה רבה לעומת הדור הראשון של המוצר. מכיוון שמי שמפיק מוצרים חדשים הוא המוח האנושי, הרי שכל עוד מוח זה יכול לחשוב על רעיונות חדשים, אין מחסום לצמיחה. המוח האנושי עצמו עשוי להשתפר מדור לדור (עליית מנת המשכל לאורך הדורות היא תופעה מוכחת), כך שדבר זה כשלעצמו יכול לתרום לצמיחה.