לפני שנתיים פרסם כתב העת המדעי החשוב ביותר נייצ'ר מאמר מעניין בנושא שחיתות ויושר. המאמר תיאר ניסוי יפה שנערך ב-23 ארצות: נתנו לאנשים קובייה ואמרו להם להטיל אותה באופן שבו רק הם יכולים לראות את התוצאה. העניקו להם כסף בהתאם לתוצאה – ככל שהמספר על הקובייה גבוה, כך גדל המענק. הסכום המדובר הותאם ליוקר המחיה בארצם.
האם התוצאה הממוצעת שדווחה הייתה בממוצע שמתחייב סטטיסטית, או שהתמריץ הברור של השחקנים לנפח את התוצאה הוביל לניפוח בדיווח התוצאה הממוצעת? ההנחיה למשתתפים הייתה להטיל את הקובייה פעמיים ולדווח רק על ההטלה הראשונה. הוראה זו הקלה נפשית על הולכת השולל – לא חייבים לפברק תוצאה. אפשר לדווח על ההטלה השנייה במקרה שהייתה גבוהה מהראשונה.
ובכן, בכל הארצות שנבחנו היה הדיווח גבוה מהממוצע הצפוי אבל היו הבדלים. בארצות מערב אירופיות כמו שוודיה, גרמניה ובריטניה ההבדל היה קטן. זאת בעוד שבטנזניה ובמרוקו התוצאות היו קטסטרופליות – כולם מרמים. יצוין שבמשחק המתואר יש שני סוגי רמאות – האחד הוא ניפוח התוצאה והשני הוא מקסום. אם הממוצע גבוה מהממוצע הצפוי, זו עדות לניפוח תוצאה. אם שיעור אלו שנפלה בחלקם הטלת קובייה מקסימלית גבוה משמעותית מהשיעור הצפוי, זו עדות לרמאות בוטה יותר – בחירה להצהיר על הסכום המקסימלי בלי שום קשר לתוצאה האמיתית. היה הבדל בין מדינות בדרך שבה בוצעה התרמית. נראה שוויאטנמים למשל אוהבים לרמות בקטנה, אבל לא ילכו לתבוע את הסכום המקסימלי סתם.
הפואנטה של המאמר הייתה הקורלציה הגבוהה בין האופן שבו התנהגו תושבי ארץ מסוימת במשחק לבין מדדי השחיתות המקושרים עם אותה ארץ. בארצות שידועות כמושחתות (כמו מרוקו וטנזניה) אנשים נטו לרמות. בארצות שידועות כנמוכות בשחיתות, כמו בצפון מערב אירופה, שיעור התרמית היה נמוך. הנורמות החברתיות מחלחלות להתנהגות האישית. המידה שבה אתה מרשה לעצמך לשקר תלויה בנורמות השקר הכלליות בחברה. זו פואנטה קצת טריוויאלית, אבל כזו שאפשר לפרסם בנייצ'ר. מעניין שהקשר הזה התקיים בעיקר לגבי תרמית מסוג ניפוח הממוצע. ברם, כאשר דובר בסוג הרמאות שגורם לאנשים להצהיר בלי בושה על המקסימום, הקשר בין רמאות שכזו לבין שחיתות כוללת לא הגיע למובהקות סטטיסטית. אולי נכונות לרמות ביג טיים כרוכה בנכלוליות אישית של המשתתף יותר מאשר בנורמות חברתיות מושחתות.
גורם נסתר נוסף?
מאמר שפורסם בכתב העת "אינטליגנציה" לאחרונה מבקר את הפרסום בנייצ'ר על כך שעצר באמצע ולא העלה את הגורם הנוסף שעומד מאחורי כל הממצאים – היכולות השכליות של בני ארצות שונות. זו ביקורת שאפשר להעלות הרבה פעמים כלפי מאמרים שדנים בהבדלים בין תרבותיים. הם לא מעזים להכניס את גורם הבדלי מנת המשכל כי הוא מאוד לא תקין פוליטית. אני בספק רב אם נייצ'ר היה מפרסם מאמר שמשקלל גורם זה. לא צריך להיות חוקר מבריק יותר כדי להכניס את גורם מנת המשכל לתמונה, אבל צריך להיות לשם כך חוקר פחות מחושב פוליטית.
המאמר ב"אינטליגנציה" לקח את הצלחת התלמידים בארצות השונות במבחני הפיז"ה ובמבחנים דומים נוספים כפקטור נוסף וגילה שהוא הופך להיות הגורם המשמעותי ביותר שיכול להסביר הן את רמות השחיתות והן את חוסר היושר האישי. אם במדינה מסוימת הציונים במבחני הפיז"ה חלשים, כלומר זו מדינה שבה רבים הטמבלים, תהיה בה הרבה שחיתות וגם הרמאות תהיה שכיחה במבחן הטלת הקובייה.
מדוע בעצם שיהיה קשר כזה? האם החכמים לא אמורים לשאוף דווקא למקסם רווח בכל מחיר? המחברים של המאמר ב"אינטליגנציה" מזכירים את תיאוריית ההתפתחות המוסרית של הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה שלפיה התפתחות מוסרית דורשת התפתחות של יכולת החשיבה. כדי לראות את הזולת כאדם שווה לך בזכויותיו ולבטל את הנטייה המיידית לראות את הדברים מהפרספקטיבה של העצמי נדרשת יכולת חשיבה והפשטה. כתבתי על הנושא בעבר. אגב, בחברה המערבית ובפרט בקרב הרבה יהודים מאוד מאוד חכמים רואים איך הנטייה הזו הופכת לגרוטסקית – חשיבה מופשטת שמהללת את האחר ואת זכויותיו מעבר לכל היגיון.
מסכמים כותבי המאמר ב"אינטליגנציה": הגישה של המחברים בנייצ'ר אינה שגויה, אבל היא לא שלמה. נורמות של העדר שחיתות עשויות להשפיע על הגינותם של יחידים והגינות היחידים עשויה להשפיע על נורמות של העדר שחיתות, אך שני הדברים גם יחד מושפעים מהיכולת השכלית.
ובכל אופן כמה משפטים לסיום, לפני שנסגוד טוטאלית לארצות החכמות והישרות ונבוז לכל ארצות הנוכלים הטיפשים בדרום אירופה ובאפריקה: ראשית, העולם יותר מורכב משנדמה, ויש מדינות שלפחות במחקר הנתון לא השתלבו בתבניות המוצעות – ראו למשל את מלזיה, גרוזיה, גואטמלה. תמיד יהיו חריגים לניבויים פשטניים.
בנוסף לא ראיתי לכך התייחסות במאמרים, אבל הציונים הגבוהים במבחני פיז"ה בסין לצד השחיתות הקשה שם – זה דבר שאומר דרשני. ושמא סין כל כך מושחתת שגם על הציונים במבחני הפיז"ה שלה לא ניתן לסמוך ויש שטוענים שכך הוא.
הערה אחרונה: המדינה שנמצאו בה הכי הרבה אנשים ישרים היא גרמניה.
תמריץ 
נשמע קצת דבילי… יש עוד המון דברים אחרים שהם בקורלציה עם שתי התוצאות האלו לגבי הרמאות ותוצאות המבחנים. למשל, מרחק מקו המשווה. אפשר להמציא כל מני סיפורים על האופן שבו המרחק מקו המשווה גורם לאנשים לרמות. כדי להראות סיבתיות של ממש צריך קצת יותר מזה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אורי, העניינים של קו המשווה ואייקיו לחלוטין לא זרים זה לזה. ראה כאן:
יש ללחוץ כדי לגשת אל 9a3ba668c49269b4e6ba321163d32525ae17.pdf
אהבתיאהבתי
ישנה גם תיאוריית העומס הפרזיטי. כך כותב ג'יימס פלין, אחת הדמויות החשובות בתחום:
אהבתיLiked by 1 person
או שמדובר בקשר הפוך ושחיתות חברתית פוגעת בהצלחה במבחני פיז"ה ושות'
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ , פוסט מענין . אבל , צריך לשים לב , לעוד משתנה :
היחס או ההיזון שבין המימשל , לבין האזרחים . פה בישראל למשל , אתה עשוי למצוא התפלגות גבוהה , בין אנשים שהם מטבעים אינטליגנטים וישרים , אבל , הפרספציה שלהם את המימשל , הינה כזו כמימשל מושחת . כלומר , ייתכן מצב שיש מה שנקרא Inducement או השראה , בין הראש , לבין הגוף והזנב .אז לפעמים ,זה לא רק טבע טבוע , אלא , טבע קונסטרוקטיבי. מדינת ישראל המחשה טובה מאוד ( אם כי , עדיין זה סובייקטיבי , ומושפע מתקשורת , ולאיו דווקא ממציאות או ניתוח אובייקטיבי ) .
מעבר לזה , נקודה יפה , הקורלציה בין אינטליגנציה לבין סבלנות וסובלנות .מה שלא מוסבר או מתואר , זוהי הקורלציה שנובעת מכך , שאדם משכיל , או אקדמי במיוחד , נזהר מהפשטות , מכיוון , שהוא רגיל לחקור תופעות לעומק . כאשר אתה רגיל לחקור תופעות לעומק , אתה מגלה , העדר אחידות משמעותית , אתה מגלה : כללים , והרבה תת כללים . כל זה מסיט מהכללות וסטיגמות והאחדות , לכיוון של ריבוי קבוצות וכללים ותופעות ( או תופעות משנה שלא מצייתות לכלל בהכרח , או חריגות אליו ) . וזה בתורו מהווה בבחינת :
יכולת שכלית , שמשפיעה על תפיסה מוסרית או יכולת מוסרית . שהרי , אדם , יוצא מנבערות של סטיגמה והכללה , לכיוון של בחינה פרטנית ואינדיבידואלית , כי הוא רגיל לחקור וללמוד לעומק תופעות משנה או תופעות נגזרות .
להתראות
אהבתיאהבתי
ועל זה נאמר :
יש שלושה סוגי שקרים – שקר לבן, שקר גס וסטטיסטיקה.
אהבתיאהבתי
א. הטיעון לקשר סיבתי בין רמת אינטליגנציה לרמת שחיתות – נתפס בעיני כחלש ביותר.
1. ברמה התיאורטית:
1.1 " … תאוריית ההתפתחות המוסרית של הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה .. " – הותקפה מכל עבר ושנויה במחלוקת עזה. משיטות המחקר התצפיתיות שלו על מדגם כמעט סמלי של ילדים, ועד הדרך השרירותית, והמוטה מגדרית, בה קבע את דרוגי רמות המוסר.
הדבר מזכיר לי שהמוני מבקרי תרבות וספרות נוהגים לצטט את פרויד כאוטוריטה ומקור סמכות עליון. דבר שהפסיכיאטרים והפסיכולוגים בתקופתנו (שכנראה מתמצאים מעט יותר בתחום מאשר אנשי מדעי הרוח) לא יעשו.
1.2 " …. התפתחות מוסרית דורשת התפתחות של יכולת החשיבה. כדי לראות את הזולת כאדם שווה לך בזכויותיו ולבטל את הנטייה המיידית לראות את הדברים מהפרספקטיבה של העצמי נדרשת יכולת חשיבה והפשטה …"
תיאוריית פיאז'ה מבחינה בין שלבי ההתפתחות הראשונים של פעוטות וילדים בכיתות הראשונות של בי"ס יסודי לבין ילדים בוגרים יותר ומתבגרים. אבל היא מעולם לא התיימרה לטעון שקיים, בקרב אנשים מבוגרים בעלי אינטליגנציה נורמלית ומעלה, מתאם בין רמת אינטליגנציה לבין רמת מוסריות. טענתה היא שיש לעבור נקודת סף כלשהי של התפתחות שכלית בכדי לבצע חשיבה מוסרית מופשטת, אך לא שמבוגר בעל I.Q של 140 יהיה מוסרי יותר מאדם בעל I.Q של 110.
בנוסף, רמת שחיתות במדינה (וכנראה גם מידת התאמתה לדמוקרטיה ליברלית) קשורה כנראה לרמת האמון שאדם נותן בזרים שאינם בני משפחתו ובמוסדות המדינה בה הוא חי. כלומר, לא לחשיבה מהפרספקטיבה של "עצמי מול כל האחרים" אלא לחשיבה מפרספקטיבה של בני משפחתי ושאר הקרובים אלי מול מוסדות המדינה וכל שאר האחרים". נושא שעל פניו קשור יותר להיסטוריה של התרבות השלטונית במדינה ווהשלכותיה יותר מאשר להבדלי התפתחות שכלית בין יחידים.
2. ברמת ממצאי מחקרים אחרים:
למיטב ידיעתי הצטברו המוני ממצאים המצביעים על כך שבני הגזע הסיני נבונים יותר מבני הגזע הלבן (בעיקר בתחומים מתמטיים ופחות בתחומים מילוליים), והלבנים נבונים יותר מהאפריקאים.
ממצאים אלו אינם כוללים רק את מבחני פיזה בארצות שונות (שאכן פגיעים לשונות בין מדינות ברמת הרמאויות) אלא גם מחקרים בקרב מהגרים לארצות אחרות, ילדים בני גזע אחד שאומצו ע'י בני גזע אחר ועוד.
ידוע גם שמדינות התרבות הסינית הרבה יותר מושחתות מהמדינות הלבנות פרוטסטנטיות שבצפון מערב יבשת אירופה.
כקבוצה אתנית, יהודים אשכנזים נתפסים כאינטליגנטים ביותר, וחלקם אכן נוהגים לדבר גבוהה גבוהה על מוסריות, ונהנים להטיף מוסר לאחרים.
אך לא יצא לי להיתקל באף מחקר שקבע שרמת השחיתות הכלכלית שלהם נמוכה מרמת השחיתות של בני העמים שבקרבם הם חיים. האסוציאציה המיידית שלי היא הארכי נוכל מיידוף. האם פיספסתי משהו?
__________________________________
ב. המשפט " … הערה אחרונה: המדינה שנמצאו בה הכי הרבה אנשים ישרים היא גרמניה." – עורר בי, לראשונה בחיי, מוטיבציה לנסות להטיל רפש באנשים "ישרים מידי" ובמדינות בעלות רמת השחיתות הנמוכה ביותר.
בינתיים עלו בדעתי רק שתי אפשרויות מכפישות :
– הגרמנים דיווחו אמת על הטלות הקוביה שלהם לא בשל איזשהם מניעים מוסריים נעלים אלא בשל ציות עיוור למקור הסמכות (הנסיין במחקר) ו/או
– שמדווחי האמת המוחלטת, שאפילו לא השתדלו ליפות במקצת את התוצאות, אולי הניחו שיש בחדר מצלמות נסתרות. מדינת המלשנים לרשויות, של השטאזי המזרח גרמני, החדיר בכל אזרחיו את האמונה שעינו של האח הגדול פקוחה תמיד. ושבדיה כנראה לא נמצאת הרחק מגרמניה ברמת הפיקוח החברתי שלה.
אני מודה ששתי האפשרויות הנ'ל הן די מאולצות ויותר מאשר מעט מפוקפקות, אך קשה לי מדי להחמיא לגרמנים כפאר ההתפתחות האנושית.
אהבתיאהבתי
לגבי ב' ייתכן שאם יפן הייתה כלולה במחקר, היא הייתה עוקפת אפילו את גרמניה. וגם הזוועות שביצעו היפנים במלחמת העולם הצליחו פה ושם לעלות אפילו על אלו של בעלי בריתם הגרמנים. תיאורי המעשים שנעשו במהלך הטבח של ננקינג חוצים כל דמיון אנושי והיו מכים בתדהמה את התסריטאים של משחקי הכס.
אהבתיאהבתי
באופן כללי קמיליה אני מכבד את טיעונייך. אבל הם עומדים מול מספרים חזקים – הקורלציה השלילית בין שחיתות במדינות לבין יכולת להצליח במבחנים של חשבון ושפה היא גבוהה וראויה לציון, גם אם סין לא מוסברת כך לעת עתה.
אהבתיאהבתי
אולי הכיון של הקורלציה הוא הפוך: רמת שחיתות נמוכה גורר מערכת חברתית יותר טובה ובכללה מערכת החינוך יותר טובה ומכאן ההצלחה במבחני פיז'ה. (כמובן תחת הנחה שלמערכת חינוך טובה השפעה על הצלחה במבחני פיזה)
אהבתיאהבתי
המשך לטיעונו של משה –
קראתי תזה שקיים קשר חזק בין רמת השחיתות בכל מדינה לבין רמת האמון של האזרחים שהאחראיים למוסדות העירוניים והממשלתיים נוהגים בשקיפות ובהוגנות, לא משלשלים כספים לכיסיהם הפרטיים ולא מפלים לטובה את בני הקבוצה החברתית / השבט שלהם על חשבון כל האחרים. אזרחי דנמרק, שרמת האמון שלהם בפוליטיקאים שלהם ובמוסדות מדינתם גבוהה שבעתיים מרמת האמון של אזרחי יוון, פחות ינסו להונות ולהעלים מיסים. מה שמסביר מדוע דנמרק היא מדינה מצליחה ויוון היאה מדינה כושלת.
(תזה זו לא התחייבה לכיוון הסיבתיות: האם איכות הניהול של מוסדות המדינה משפיעה על התנהגות אזרחיה *או* שדפוסי ההתנהגות של האזרחים משפיעים על תפקוד מוסדות המדינה ואיכותם.. להערכתי כנראה מדובר במעגל קסמים, או חיובי או שלילי, שהולך ומחזק את עצמו).
להבנתי, הציונים במבחני ההשוואה הבינ'ל של פיזה אמורים להתקבל מהמכפלה של רמת האינטליגנציה "המולדת" של העם/ העמים שבכל אחת מהמדינות X איכות מערכת החינוך היסודית והתיכונית שבכל מדינה.
ניתן להניח שאיכות מערכת החינוך בכל מדינה נמצאת במתאם גבוה עם איכות כל שאר המוסדות של אותה מדינה.
מכאן, המספרים המשכנעים בגובהם של "הקורלציה השלילית בין שחיתות במדינות לבין יכולת להצליח במבחנים של חשבון ושפה" היא למעשה קורלציה בין שחיתות במדינות לבין איכות המוסדות השלטונים שלהן.
חיזוק לטענה זו הן דווקא סין וצפון קוריאה.- הן ידועות גם ברמת האינטליגנציה המולדת הגבוהה של תושביהן, גם ברמת שחיתות מאוד גבוהה וגם ברמת אמון מאוד נמוכה של האזרחים בניהול המוסדות של מדינתם.
כאשר המעמד הבינוני של סין מפחד לקנות תחליפי חלב אם תוצרת מדינתו, ומוכן לתת לתינוקות שלו רק תחליפי חלב מאוד יקרים המיובאים מאוסטרליה – הוא כנראה גם יעשה כמיטב יכולתו לא לשלם מיסים, שיגיעו לכיסיהם הפרטיים של הממונים על ביצוע הבקרות הבריאותיות.
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, צפון קוריאה היא מקרה קיצון כל כך קיצוני שהלוואי שאם השינויים הנוכחיים יבשילו להיפתחות מלאה נקבל את התשובה המלאה לשאלת הגנטיקה מול הסביבה באינטליגנציה. את ההימור שלי בנושא כתבתי בעבר:
אם יום אחד ישוחררו תושבי צפון קוריאה מכבליהם זה יהיה ניסוי מרתק. הרי לא חסרות תיאוריות שתולות בעוני, בהשפלה ובדיכוי את כל צרות העולם השלישי. מכל אלו לא חסר בצפון קוריאה, ובאופן קיצוני שכנראה לא קיים כמעט בעולם פרט למקומות העלובים ביותר באפריקה. ובכל אופן אפשר להעריך שאם תושבי צפון קוריאה ישתחררו לחופש הם יצליחו לצמצם פערים מתושבי הדרום ומהעולם המערבי כולו. לא בתוך שנה או שנתיים, אבל בתוך שנות דור. כבר ראינו את התופעה הזו עם נפילת חומת ברלין והגוש הקומוניסטי. עד היום נותרו סממנים של פיגור במזרח אירופה. אבל מדינות כמו הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, פולין הצליחו להשתקם מהעוני והניוון הקומוניסטיים. ברם, מדינות אלו מעולם לא היו במצב כה נורא כמו זה של צפון קוריאה כיום. אם תינתן לנו הזדמנות בימי חיינו לראות את צפון קוריאה מתאוששת, נגלה מהו באמת האפקט ארוך הטווח של עוני ודיכוי. להערכתי, בטווח הארוך באמת הוא לא עד כדי כך גדול.
באופן דומה למה שכתבתי אז אני חושב שאת מגזימה בהערכה ששחיתות מפחיתה באופן קיצוני הצלחה במבחנים קוגניטיביים. ודאי שיש השפעה אבל מקום מושחת טוטאלית כמו צפון קוריאה עדיין מסוגל להוציא, אני מעריך, תלמידים מצוינים.
אהבתיאהבתי
לא מקבל את הטענה על גרמניה הלא מושחתת. היא הרבה יותר גרועה, היא משחיתה. האם מי שמשחית אחרים הוא לא מושחת בעצמו?
להזכירכם – מי שניסה לשלם שוחד לכל מי שזז בפרשת הצוללות זו חברה גרמנית (תייסן).
מי ששילם שוחד לדירקטור חברת החשמל (והשופט לשעבר) כדי שיקנו טורבינה שלה זו חברת סימנס.
עם זאת, אני מקבל את הטענה שהחברה גרמנית היא חברה מסודרת ודייקנית יותר מחברות אחרות.
אהבתיאהבתי
השאלה היא אם יותר מושחתת ממדינות אחרות בעולם ובאירופה. לא אם היא נטולת שחיתות.
אהבתיאהבתי
צריך להבחין בין חשיבה מוסרית והתנהגות מוסרית
גם פיאז'ה וגם קוהלברג אכן דיברו על תנאי סף קוגניטיביים הנחוצים להנמקה מוסרית מפותחת.
אבל הקשר בין היכולת להפשטה המשגה ונימוקים מוסריים מפותחים ובין ההתנהגות המוסרית לכשעצמה – נמוך.
גם אצל קוהלברג שהושפע מפיאז'ה במבחנים שערך לא נבדקה הבחירה בהתנהגות לכשעצמה אלא ההנמקה להתנהגות שבחר הנבדק. ( הנמקה של מה אפסיד\ ארויח למשל נחשבת לנמוכה יותר בסולם של קוהלברג מאשר הנמקה של "מה יגידו " או התחשבות בערכים מופשטים)
כך למשל נבדק יכול היה לבחור בהתנהגות של גניבה או רמאות במבחני המוסריות שפיתח, אך לנמק אותה בצורה שזיכתה אותו במלוא הנקודות ובציון מוסריות מזהיר.
אהבתיLiked by 1 person
תמרה, ייתכן שהקשר בין מוסריות בהתנהגות למוסריות בחשיבה הוא נמוך. אבל קשרים עם קורלציות נמוכות נעשים מאוד חזקים כשמשתמשים בהם להבחנה בין קבוצות שונות שכל אחת מורכבת מהרבה אנשים
למשל – מאוד קשה לנבא הבדל בהתנהגות בין אנשים על פי תכונות אופי שאובחנו אצלם ויש פסיכולוגים שטענו בשל כך שהמושג תכונה בכלל לא קיים.
אבל אם תקחי למשל מאה אנשים שתויגו בסיווג כלשהו כנועזים ומאה אנשים שתויגו בסיווג כלשהו כחששנים – יהיה הבדל ברור בהתנהגות הממוצעת בין הקבוצות. מכיוון שכאן מדובר על האופן שבו תכונה שמשותפת להמון אנשים יוצרת להם אופי קולקטיבי – ההשפעה גדולה גם אם כשמדובר ביחיד הקורלציה בין יכולת החשיבה המוסרית שלו לעשיה המוסרית שלו היא נמוכה.
אבל כאמור בפוסט גרמניה היא המובילה וזה באמת מעורר מחשבות.
אהבתיאהבתי