24 בפברואר כ-9 בינואר

היום, 24 בפברואר, מלאה שנה לתאריך היסטורי בתולדות האנושות בעידן המודרני – פלישת רוסיה לאוקראינה. בשבועות שקדמו לפלישה שבה ארצות הברית והזהירה את הרוסים ממימוש תוכניותיהם, ואלו הכחישו בתוקף שמתוכננת פלישה. כל מיני בובות קש של רוסיה ברשתות החברתיות טענו שמתנהלת תעמולת זוועה נגד הפדרציה הרוסית. בפועל, ב-24 בפברואר כל הספקות התפוגגו. רוסיה פלשה (בבלוג עקבתי אחרי השקפותיהם של לאומנים רוסיים ולכן לא הופתעתי) .

האינטליגנציה הרוסית קמה לתחושת זוועה. העולם שאנשיה חיו בתוכו ודימו לעצמם שהם מבינים אותו ואת חוקיו – פשוט התפורר וקרס ברגע אחד. חלק ברח מרוסיה, חלק נותר בה, וחי את חייו תחת תחושת תבוסה ואימה.

דבר דומה אירע לחצי מדינה פה ב-9 בינואר, כאשר יריב לוין הציג בפרוטרוט את תוכניותיו לשינוי מערכת המשפט. צריך לומר שהימין הציג במשך שנים רבות תוכניות והצעות חוק לשינויים במערכת המשפט. אף אחת מהן לא התקרבה בכלל לרמת הקיצוניות של תוכניות לוין. אפשר לראות בוויקיפדיה שאפילו משה קופל, יו"ר פורום קהלת, פרסם בעבר תוכנית מתונה וסבירה (שלמעשה גרעינה מומש בתיקון גדעון סער ב-2008, ומאז אכן בית המשפט העליון נעשה ימני בהרבה).

העובדה שיריב לוין העז להציג תוכניות שמשמעותן המעשית היא הפיכת ישראל לדיקטטורה, שבה הביביסטים והמפלגות החרדיות והחרד"ליות שולטים לחלוטין בשופטים, ושלא נרתע מהתגובות, אלא המשיך איתן עד העברתן בקריאה ראשונה בכנסת, אינה סתם אירוע. היא אינה אפילו אירוע דרמטי מהסוג שפוקד את חיי הציבור מדי שנה או שנתיים. היא אירוע משנה כול, שצריך לשנות את תפיסת המציאות שלנו. ממש כפי שמלחמת אוקראינה מציבה שאלה קיומית על עתידה של הפדרציה הרוסית, כך גם התוכנית של לוין מעלה שאלות קשות על עצם ההיתכנות של הפרויקט הציוני. שאלות אלו תמיד ריחפו ברקע, אבל אפשר היה להדחיקן ולהתייחס אליהן כשאלות של העתיד הרחוק. עתה כבר לא ניתן עוד להדחיקן. רעיונות שפעם הזכרתי לגבי קנטוניזציה של ישראל, אבל לא עלו בשום מקום אחר ברשת, הפכו פתאום לנושא שיחה רציני. לרבים בישראל המצב הקיים אינו נראה עוד בר קיימא, והאפשרויות הסבירות הן התארגנות מחודשת של החיים במדינה או לחילופין פשוט עזיבתה. יובל נוח הררי פרסם היום רשומה חשובה שמתארת יפה כיצד תפיסת המציאות שלו, ושל רבים אחרים, השתנתה מאז 9 בינואר, וסימן שאלה ענק עלה על המשך חייו בישראל.

פוטין המשיך בתוכניותיו, וההתנגדות הפנימית לו מאז ה-24 בפברואר הייתה קלושה ולא שינתה דבר. רק ההתנגדות החיצונית של האוקראינים האמיצים הציבה ומציבה מכשול בפני עריצותו. לעומת זאת, נתניהו, לוין ורוטמן ניצבים מול התנגדות נחושה, ואני מוכן להעז ולהעריך שתוכניותיהם לא תעלנה בידיהם. הביביזם לא ישתלט על מינוי השופטים בישראל. מה שורש ההבדל? אם לסכם במשפט אחד: לרוסים מקור העושר הוא נפט, לישראלים מקור העושר הוא אייקיו גבוה.  מדינה שמבוססת על כספי נפט יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, לגייס חיילים מכספי נפט, ולחלק את כספי הנפט בין מקורבים מושחתים ללא מערכת משפט מעיקה שתדרוש הגינות ושוויון. לעומת זאת, מדינה שמבוססת על אייקיו גבוה צריכה לוודא שבעלי האייקיו הגבוה יהיו מרוצים, בצבא, בהייטק, ובכל מקום שבו הם ממלאים תפקיד מרכזי. אלו תמריצים אחרים לגמרי.

בנסיבות רגילות מצבה של ישראל שפיר בהרבה מזה של רוסיה: עידן הנפט ייגמר בעוד עשור או שניים, אבל עידן האייקיו הגבוה יימשך כל עוד בני האדם אינם חוזרים לג'ונגלים. בנסיבות שבהן היא נשלטת בידי עריצות מושחתת, מצבה של ישראל גרוע בהרבה. מדינה שרומסת את שכבת האינטליגנציה שלה ושרויה במצב מלחמה יכולה לשרוד אם היא מבוססת על כספי נפט, אך לא אם היא מבוססת על אייקיו גבוה.

ולכן, לעת עתה, עם כל הזעם והתדהמה, לא העברתי כספים לבנק זר, לא מכרתי אף שקל מהחזקותיי בישראל, ואפילו הגדלתי אותן. אני מאמין בתמריץ האולטימטיבי: בני אדם רוצים לחיות ולא להתאבד. גם חרדים, גם ביביסטים, גם לאומנים משיחיים כמו סמוטריץ'. ישראל לא תתאבד, ולכן לא תשלוט פה עריצות מושחתת. התוכניות להשתלטות על מערכת המשפט תצטרכנה להיזרק לפח האשפה.

האם אין דוגמאות נגד, שמראות שעם יכול להיקלע לסחרור אובדני? אפסח על הדוגמאות של מלחמת העולם השנייה שוודאי היו עולות במוחו של מזהה תהליכים מסוגו של יאיר גולן, כדי לא לחטוא ולעבור על חוק גודווין. אבל אולי ניתן להיזכר בהתנהגות הקנאים מול רומא, במרד הגדול ובמרד בר כוכבא? ערפל ההיסטוריה מכסה כבר את הנסיבות המדויקות של אותם ימים, וקשה להשליך מהן. אולי בימינו אפשר לקחת דוגמה מונצואלה, שבהרפתקה סוציאליסטית מטורללת איבדה את הכול, גם את כספי הנפט שלה, ומיליונים מתושביה צובאים כיום על שערי ארצות הברית? ויש גם את הדוגמה של לבנון שהפיצול העדתי שלה מחסל אותה.  אני מאמין שהאיכות של האוכלוסייה פה עדיין עולה על האיכות של ההמונים הנבערים בוונצואלה, ושהשנאה הפנימית פה עדיין לא מגיעה לשנאה של הלבנונים אלו לאלו, שהתוודענו אליה כאשר ישראל הואשמה בטבח המזוויע שפלג אחד עשה בפלג אחר במחנות הפליטים בסברה ושתילה. מקווה שאיני טועה.

68 תגובות על ״24 בפברואר כ-9 בינואר״

  1. תמריץ,
    איזו השוואה נואלת, אתה מתקרב בסגנונך לחונטה של ברק, גולן, חולדי, רז ובן ברק.
    ההשוואה הנכונה היא בין כ"א בפברואר לבין כ"ט בנובמבר

    אהבתי

  2. שזירת הרפורמה של לוין עם הפלישה לאוקראינה של פוטין, שזירה ברמה קואנטומית.
    "וואו תמריץ ערך כל כך חד צדדי ומוטה בוויקיפדיה מזמן לא ראיתי."
    וואו תמריץ כתבת דעה כל כך חד צדדית ומוטה בוורדפרס מזמן לא ראיתי.

    אהבתי

  3. לקחים חלופיים, של אלוף (מיל) גרשון הכהן, שעל ישראל להסיק לאחר שנה מתחילת המלחמה באוקראינה.

    חפים מכל רמז לאווירת תבהלה אפוקליפטית מהעתיד לבוא על ישראל.

    https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/13729320

    ראשית הכתבה:
    " … שנה למלחמה באוקראינה
    ———————————————-
    תסתכלו עליהם ותראו אותנו: מה צה"ל יכול ללמוד מהצבא האוקראיני
    רוח העם, הקצאת משאבים נכונה לחיזוק היכולות הצבאיות וחשיבות העומק הטריטוריאלי • ראוי לצה"ל להשתמש בחזית המזרח־אירופית כדי לדמיין אותנו בתוך התרחשות דומה

    כשהחליט הנשיא פוטין לפתוח לפני שנה במלחמה באוקראינה, בוודאי ידע כי מדובר באירוע שעלול לצאת משליטה גם עבורו. הוא ציפה לסיים את המלחמה במערכה אחת קצרה – "מבצע מיוחד" כפי שכינה אותה – וכיוון להשתלט על קייב במהלך מהיר עם כוחות מוטסים ולחבור אליהם בתנועה יבשתית מהירה של כוחות מיוחדים.

    את הצלחת האוקראינים בסיכול המתקפה הרוסית בשבוע הראשון יש לזקוף לזכות מידע מודיעיני מדויק שניתן על ידי כוחות הביון האמריקניים, ולרוח הלחימה העממית. ההגנה על קייב והלחימה לסיכול נחיתת הצנחנים בשדה התעופה אנטונוב התבצעו בעיקרה על ידי כוחות ההגנה המרחבית, שהיו ברובם אזרחים מגויסים. קרב ההגנה הזה מלמד על משמעותה הקריטית של עליונות מודיעינית באיכות ובעומק בתחומי סייבר ואיסוף לווייני, שיש רק למעצמות, ומוענק לאוקראינה לאורך כל המלחמה על ידי ארה"ב ובריטניה.

    מרגע שהבין הפיקוד העליון הרוסי כי המערכה הראשונה כשלה, עבר למערכה השנייה, המוכוונת אל תכלית אסטרטגית חדשה. במקום התמקדות בקייב ובהחלפת השלטון, עברו לכיבוש מרחב רצוף בדרום־מזרח אוקראינה, מחבל דונבאס ועד שפת הים השחור בשפך הדנייפר, בליווי מאמץ התשה אכזרי במתקפה באש לכל עומק ערי אוקראינה. הגיונה של המערכה הזו מאפשר לה להיות ארוכה, ופחות תלויה בסיום מהיר. אולם היא תבעה לאורך זמן רזרבה גדולה של כוחות ומשאבים, וחשפה גם את מגבלות הצבא הרוסי.

    לצה"ל יש בוודאי משאבים מוגבלים פי כמה בסדר הכוחות ובאמל"ח. עם הסיוע המוגבר לאוקראינה התרוקנו גם מחסני התחמושת בארה"ב. במצב הזה ישראל חייבת לשוב לייצור עצמי מזורז של תחמושת כמו פגזי טנקים וארטילריה, שבשנים האחרונות נרכשו בעיקר בארה"ב.

    שיבתה של הרוח הלאומית
    ההפתעה הכי גדולה היא הנכונות של האוקראינים להילחם על עצמאותם הלאומית בהקרבה עילאית. מצד אחד אנו רואים צבא גדול, שבחלקו אוחז ביכולות מאוד מתקדמות, ואפילו גיבש תפיסת הפעלה מעניינת ועם עליונות ברורה בכמה ממדים, אך גם חסר מוטיבציה. מולו עומד עם נחוש שמבין היטב את מגבלותיו הצבאיות, אבל גם את החסרונות של היריב שלו, וכאן טמון שיעור חשוב לצה"ל ולחברה הישראלית.

    להתגייסות האזרחים האוקראינים היתה תרומה ניכרת להישגי המגננה, וכזו היתה התגייסות החברה הישראלית בתש"ח. אולם גישה זו ננטשה בעשורים האחרונים. לקחי אוקראינה מחייבים את ישראל באופן מיידי בהקמת משמר לאומי ובחידוש ההגנה המרחבית בסְפָר.

    הצבא הישראלי עסק בעשורים האחרונים באופן אינטנסיבי בקידום ראוי של מוקדי עליונות, אך הזניח את הקשב והמשאבים לשימור המסה הכמותית. המלחמה באוקראינה מעלה שאלות לגבי המינון הנכון בסוגיה

    מלחמה היא לא מבצע מיוחד – כמו שהרוסים גילו על בשרם, כמו שהישראלים גילו ב־2006, כמו שהאמריקנים גילו פעם אחר פעם. מבצעים מיוחדים מצליחים בייחוד כאשר הם פוגשים מערכות רופפות, אבל לא כאשר הם עומדים מול מסה נחושה, באזור מורכב ובמשך זמן הולך ומתארך. …."

    Liked by 3 אנשים

  4. מלים כדורבנות.
    אני לא יודע אם אני עד כדי כך אופטימי – התסריט הסביר הוא שבג״ץ פוסל את החקיקה והרשות המבצעת מחליטה שהפסילה אינו תקף הוא משבר חוקתי חסר תקדים שאני לא יודע איך נצא ממנו.
    אם כוחות האופל מנצחים הדבר שהם כנראה רוצים הוא להבטיח את הניצחון בבחירות הבאות, ע״י הורדת שיעור ההצבעה הערבי עד כמה שניתן. האמת שהימין היה מעדיף שלא תהיה לערבים זכות בחירה כלל (ליכוד, ציונות דתית, עוצמה יהודית) או שלא תהיה דמוקרטיה כלל (חרדים) אבל כנראה שזה לא אפשרי. אז הם יסתפקו בפסילת מפלגות כמו בל״ד וחד״ש ובאיוש וועדת הבחירות על ידי נציגים מהקואליציה שמטרתה תהיה לפסול כמה שיותר קלפיות של ערבים. זה יכול לעבוד להם,

    אהבתי

  5. דני פ, בסוף אני מניח שארה״ב תחת ממשל דמוקרטי ואולי אפילו רפובליקני תמנע תסריטים כל כך קיצוניים כמו שאתה מתאר.

    אהבתי

  6. תמצית התמריצאות החדשה

    אהבתי

  7. דמוקרטיה מהותית בפעולה

    אהבתי

  8. עוד דמיון למלחמת אוקראינה – אני לא יודע מי ינצח אבל כמו מלחמה זה לא משחק סכום אפס – זה יותר גרוע, באופן קולקטיבי כולנו מפסידים. מי שיפסיד במאבק יחשוב שברי פלוגתא שלנו הם אויבים שנקטו בצעדים לא לגיטימיים. ישראל כולה נחלשת כתוצאה מכך.

    Liked by 1 person

  9. אני סבור שזו דווקא קריאת השכמה שבאה בעיתה. ישראל הולכת לנתיב ללא מוצא, אבל לא העליתי על דעתי שנראה זאת ככה ב-2023 ולא ב-2050 או ב-2060. הרוב העתידי של ילדי ישראל מקבל חינוך ימי ביניימי שלא יאפשר קיום משותף דמוקרטי עם צאצאי הרוב הנוכחי. אור הבין זאת כבר לפני שנים.

    אהבתי

  10. "הרוב העתידי של ילדי ישראל מקבל חינוך ימי ביניימי שלא יאפשר קיום משותף דמוקרטי עם צאצאי הרוב הנוכחי. אור הבין זאת כבר לפני שנים."

    בעייתי אך נקווה שפתיר ובכל זאת עדיף לסגור לבגץ את האופציה לקבוע לנו דיקטטוריות מדיניות הגירה שהיתה גורמת לרוב העתידי של ילדי ישראל לקבל חינוך ימי ביניימי ג'יהדיסטי שלא יאפשר בכלל קיום עם צאצאי הרוב הנוכחי.
    אור הצטרף למדינה "ליברלית" שבחוק (c16) קובעים לך איך לפנות לאנשים ומי יודע באיזה טרלולים פרוגרסיביים יתקלו ילדיו במוסדות החינוך שם בעתיד.

    אהבתי

  11. בגץ ימני. הבעיות שקדמו לעידן שקד לא כל כך רלוונטיות לדעתי. אבל בין קנדה לישראל זה באמת שובר את הלב שצריך לבחור בין סוגי הטרלול השונים.

    Liked by 1 person

  12. לפי גיא בכור עדיין רלוונטיות
    https://www.gplanet.co.il/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2022-9000-%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D/
    לגבי ניסיון ניבוי "חוקי ברזל היסטוריים"
    מזמין אותך שנית להיזכר מה קרה לויזיני הסיציאלני.

    Liked by 2 אנשים

  13. החוק שנקבע בלחץ בג״ץ ומני מזוז ב-2005 שריר וקיים ומאחדים משפחות על פיו. היה דיל של רוטמן ושקד ששינה אותו קצת בשנה שעברה, אך איני בקיא בפרטים.

    מדינה עם אייקיו נמוך יהיה לה תמ״ג נמוך, אם לא נמצא בה נפט. זה חוק ברזל שעבד ויעבוד. מה קורה לאנשים עם אייקיו פוטנציאלי גבוה, או לפחות סביר, אשר מקבלים חינוך מתמטי באיכות נמוכה מבורקינה פאסו? את זה נגלה. אולי כל ייעודה של מדינת ישראל בסימולציה זה לפתור את השאלה של חומרה איכותית עם תוכנה ימי ביניימית. בעיירה היהודית הענייה באירופה זה לא עבד טוב, אבל הדור השני והשלישי שם התמרד והביא פרסי נובל.

    אהבתי

  14. מומחים לתורת המשחקים מנסים להסביר למה עדיין אין פשרה ברפורמה המשפטית
    על פניו המפלגות הגדולות בכנסת מוכנות להידברות, אז למה הצדדים מתקשים להגיע אליה? מומחים מתחום הפסיכולוגיה ומתורת המשחקים מנתחים מדוע הצדדים מתבצרים בעמדתם, למה הנשיא הרצוג הוא לא האיש המתאים להוביל פיוס, ואיך אפשר למצוא את שביל הזהב.

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439335

    אהבתי

  15. מצטרפת להמלצת גרום דיוויד סאלינגר לקרוא את הפוסט של גיא בכור. לא ארוך, חשוב ומקומם.

    מספק הסבר לתעלומה כיצד אחוז הערבים באוכלוסיית ישראל אינו פוחת. למרות השוני במספר ילדים לאישה ולמרות גלי עלייה גדולים יחסית.
    קיום זכות שיבה זוחלת, שמנסים להסתירה מהציבור הרחב באמצעות הכללת הערבים שקיבלו אזרחות בתוך קבוצת העולים לארץ בכוח חוק השבות.
    מה שמזכיר את כותרת ספרו של ארז תדמור – מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל.
    חמור מכך, ידוע שפוטנציאל התמיכה בטרור, בקרב ילדי ונכדי המתאזרחים המוסלמים החדשים, גבוה משמעותית מהפוטנציאל בקרב צאצאי מקבלי האזרחות ב 1948.

    להבדיל מהמגזר הערבי, להערכתי קיים פוטנציאל לשינוי בקרב אלו שמקבלים כיום "חינוך ימי ביינמי". בין אם השינוי יגיע מלמעלה (ממוסדות המדינה), ובין אם מלמטה (דרישת הורים לאפשר לילדיהם עתיד שכולל פרנסה סבירה).

    *יתכן* שמשבר המשכנתאות הנוכחי אפילו יאיץ את תהליכי השינוי הרצויים.
    על פי הכתבה בצריך עיון – המגזר החרדי מאוד ממונף בשל לקיחת משכנתאות, ולפיכך נפגע יותר ממגזרים אחרים מעליות הריבית. כלומר, בעיות הפרנסה של מגזר זה צפויות להחמיר משמעותית.

    https://iyun.org.il/sedersheni/are-haredim-on-the-brink-of-mortgage-crisis/

    Liked by 2 אנשים

  16. הממשלה אישרה את תקציב המליארדים של הממשלה הקודמת למגזר הערבי:

    https://www.ynet.co.il/news/article/by1aooo0o

    בנט תקף את נתניהו: "השקר המתועב מכל נחשף. אישרת את התוכנית שלי לחברה הערבית"
    ראש הממשלה לשעבר תקף: "במשך שנה נתניהו הוביל קמפיין תעמולה שקרי שלפיו העברנו 53 מיליארד שקל לתנועה האיסלאמית וחמאס ולכן יהודים נרצחים. בישיבת התקציב הממשלה שלו אישררה את אותה התוכנית בדיוק של ממשלתי". הליכוד הגיב: "מוטב שיעשה חשבון נפש"

    חייל אנא עזור לי להבין. האם כעת עליי לכנות את הממשלה בוגדים אשר מעבירים עשרות מליארדים לערבים? אני מבולבל.

    אהבתי

  17. amehaye,
    הליכוד ממשיך את מדיניותו להשוואת רמת התשתיות ביישובים הערבים. הוא לא יצר מנגנון הזרמת כספים בשליטת התנועה האיסלמית

    Liked by 1 person

  18. חייל אתה מזכיר לי את הבדיחה הישנה על הקוף, האריה ובול העץ. הליכוד אישר בדיוק את אותו התקציבשל ממשלת בנט למגזר הערבי, כל השאר סיפורים.

    אהבתי

  19. תמריץ,
    אותו תמריץ שהיה לממשלת 2015. להקטין את המוטיבציה להצביע למפלגות הערביות

    אהבתי

  20. היום אושר עקרונית חוק עונש מוות למחבלים, ויש לי מחשבות שניות בענין. באופן עקרוני צריך לדעתי להוציא מחבלים להורג. אולם עונש מוות מצריך קיומו של משפט, ומשפט שיסתיים בעונש מוות "יזכה" לסיקור בינלאומי ויגרום לישראל נזק תדמיתי ללא קשר לנסיבות ולתוצאה.

    לדעתי עדיף בהרבה לנקוט במדיניות של "עונש מוות משתמע" דהיינו פשוט לחסל מחבלים כמדיניות, ולא להגיע בכלל למצב שמעמידים אותם למשפט. ברור שיש כאן בעיה כאשר המחבל דרוש לצורך מידע מודיעיני, אולם נראה לי שאפשר לפתור את הבעיות האלה וגם כך כנראה שאין צורך להביא לחקירה את כל או אפילו רוב המחבלים.

    לכן אני מקווה שעונש המוות למחבלים יהיה יותר ענין הרתעתי מאשר משהו שיצטרך להבחן בבית המשפט.

    אהבתי

  21. אין כאן משטרת מחשבות. עדיין

    https://www.ynet.co.il/news/article/sjyinooco

    בוטל השימוע למורה ששוחח עם תלמידיו על המהפכה המשפטית: "נרגש לחזור"
    תם ונשלם: עיריית ראשון לציון הודיעה לעמיר קליגר, שהתבטא בסוגיית המהפכה המשפטית בשיעור במרכז למחוננים בעיר, כי השימוע שאליו זומן לפני פיטורין בוטל. "אני נרגש מהמחווה של התומכים", אמר המורה על רקע ההחלטה

    למי שלא מבין מדוע אנחנו מוטרדים מהמהפכה המשטרית, הנה טעימה מהעתיד.

    Liked by 1 person

  22. האמת שאני לא מודאג לגבי חירויות הפרט השגרתיות בנוסח לבקר את ביבי. לא זה מה שעומד על הכף. אפילו לא זכויות להט״ב. אפילו לא זכויות ערבים כי עליהן יגנו האמריקנים והאירופים והאמירויות טוב מבג״ץ (ע״ע חאן אל אחמר). הסוגיה האמיתית היא השחיתות הקיצונית בהעדר הרתעה של בתי משפט ומשטרה. והרי הגענו עד הלום לא בגלל שבתי משפט פוגעים בצביונה היהודי של המדינה או בצה״ל אלא בגלל השחיתות האישית של ביבי. פטריוטיות כרגיל היא מפלטו של הנבל.

    אהבתי

  23. amehaye,
    העתיד כבר כאן. האינדוקטרינציה הפרוגרסיבית שהחלה באקמיה גלשה לבתי הספר והיא כבר עוש שמות גם בגנים. מי שמנסה לעמוד בפרץ מובס. מקווה שקיש יגדל כדורים ויטה את ההגה.

    אהבתי

  24. תמריץ,
    המורה הנאור הכריח את תלמידיו לקרוא מאמרים על הרפורמה מעיתון הארץ. כשאחד התלמידים ביקש לקבל מאמרים עם עמדה הפוכה ענה לו המורה המשכיל שאין בנמצא מאמרים כאלה. אכן אין לך מה לחשוש, השיחדש מנצח. כשתחזרו לשילטון תוכלו להעניק למורה את פרס ישראל לחינוך.

    אהבתי

  25. י.ד.,
    כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם…
    יגאל הנקין הביא את התרגום של דימה מיקלר

    אהבתי

  26. נעים להיזכר

    אהבתי

  27. אם המורה רק הציג את הנושא – בסדר. ואם הוא הציג את שני הצדיים לויכוח – גם בסדר.
    אבל אם המורה תפס צד ודיבר נגד הרפורמה – אז סליחה, אינדוקטרינציה זה לא התפקיד שלו. נכון ש-150 הורים (לפי ווינט) ליוו אותו לשימוע, אבל האם זה מקובל על כל הורי בית-ספר למחוננים?
    אני לא מכיר את המורה, אבל מהיכרותי עם אנשים דומים לו – הוא בטוח שהפרשנות שלו היא המציאות בהתגלמותה.

    היה לי מקרה דומה כשהבן שלי היה במרכז למחוננים (שחלק מהפעילויות עם ההורים היו בשבת ולכן לא יכלנו להגיע לכל הפעילויות, אבל על זה ויתרתי כי אני מבין שיותר נוח לשאר ההורים להגיע בשבת מאשר בשאר השבוע) ושלחו לנו ההורים בקשה להצטרף לעצומה נגד "גירוש מבקשי מקלט".

    סליחה, אבל אתם מקבלים משכורת מהמועצה/מכללה בשביל ללמד מחוננים, לא בשביל לקדם אג'נדות פרטיות שלכם. אתם משתמשים ברשימת התפוצה שלכם בשביל לטעון טענה שמנוגדת למשרד הפנים (שהם לא מבקשי מקלט אלא מסתננים), אתם שולחים לנו תמונות שקריות (מסתננים באתר חולות קשורים באזיקים לסורגים בזמן שזה היה אתר פתוח שאף אחד לא נאזק בו).
    והכי מרגיז, אתם עושים את הקישור שבין מחוננות לבין אג'נדות פרוגרסיביות. כאילו שאי אפשר לחשוב אחרת.

    אמחייה, האם אתה מצליח להבין על מה אני מדבר? אתה לא מבין שאנחנו בתוך דיקטטורה שהחליטה לחנך את כולנו מחדש על-סמך הערכים שהיא קבעה שהם נכונים. ותבין שהערכים של הדיקטטורה הזאת הם הערכים הנוכחיים – זה לא הערכים שלהם מחר. מהסתכלות על מה שקורה בחו"ל – יש עוד הרבה לאן להידרדר.

    אתה אומר לי – "אני מאמין לך שאתה בעד הרפורמה מטעמים נכונים אבל בהמשך גם אתם הדתיים-לאומיים תהיו מיעוט בתוך ים של חרדים".
    ואני עונה לך – "אני מאמין לך שאתה נגד הרפורמה מטעמים נכונים אבל בהמשך הדיקטטורה שאתה עכשיו תומך בה תהפוך גם אתכם החילונים הימניים (והלא-מסורתיים) לבבונים, הומופוביים, גזענים, בורים ולא-מחונכים. ואתה תהפוך למוקצה מחמת מיאוס בתוך ים של פרוגרסיבים".

    Liked by 4 אנשים

  28. יאיר אם המחנך הציג את הדברים באופן חד צדדי אז יש כאן בעיה. לפי הפרסומים זה לא מה שקרה. כל עוד הוא נצמד לעובדות – כולל העובדה שמתן כח מוחלט לגוף כלשהו, בין אם זה בג"ץ ובין אם זו הממשלה זה עניין בעייתי – אני בסדר עם זה.

    לגבי המסתננים גם אני הייתי מביע מחאה לו היו מופצים שקרים כאלה, ולו בית הספר היה מנסה לנצל את הפלטפורמה שלו לקידום אידאולוגיה פוליטית כלשהי.

    אהבתי

  29. שרשור שווה

    Liked by 2 אנשים

  30. הייתי יכול לקחת ברצינות את הטענות לאינדוקרינציה פוליטית בחינוך הממלכתי לולא המצב בישיבות היה פי 10,000 יותר קשה מהבחינה הזו.

    Liked by 2 אנשים

  31. תמריץ,

    אתה מייחס משמעות רבה מידי לרצון של נתניהו לשמור על חרותו האישית.

    איזה מבין האפשרויות הבאות יעדיף נתניהו לדעתך?

    1) הסדר טיעון מקל, פרישה מהפוליטיקה, הולך לעשות לביתו
    2) נשאר מנהיג הליכוד וראש ממשלת ישראל הנערץ על ידי הבייס (שהוא בקרוב רוב העם היהודי בא"י), ואחר כך הולך לכלא לתקופה מסויימת, שאחריה יחזור כמנהיג נערץ שלא ויתר על עקרונותיו מול היריב (כמו דרעי).

    התשובה ברורה לפי מעשיו, נתניהו בחר בבירור באופציה 2. לא חושב שכלא מפחיד אותו. אובדן התמיכה והתהילה בגוש שלו מפחיד אותו יותר.

    כאנקדוטה, פעם קראתי סקר על מתחרים אולימפים מועמדים למדליית זהב. שאלו אותם אם יסכימו לעסקה שבה יזכו בזהב, אחר ימותו 5 שנים אחר כך. אחוז מדהים מהם ענה תשובה חיובית. לא זוכר המספר אבל זה היה בסביבות 30-40%. התהילה לעיתים חשובה מן החיים עצמם.

    השיקולים של קרייריסטים\מנהיגים טוטאלים (כמו נתניהו), שמכפיף את כל אורח חייו וחיי משפחתו לשיקולי הקריירה, שונים משיקולי אדם רגיל מן הישוב. במקרה הנדון, כלא הוא פשוט חלק מהדרך (כשיש סיפור טוב מאחוריו, ופה יש).

    Liked by 3 אנשים

  32. תמריץ , קראתי את הפוסט שלך מ2019 וההפניה שם לטענות שקד על "תיקון חוקתי שאינו חוקתי" של פרופסור רוזנאי וההשלכות שלו על פסילת התקציב הדו שנתי שבסוף קיבל כרטיס אדום בגלל עתירה שטענה שגורמים המקצועיים הכלכליים אמרו שהגרעון(*) הדו שנתי הוא בעייתי.

    (*) להזכירך גרעון. במטבע ריבוני.

    עכשיו, תאר לך שהיית מגשים את חלומך ונהייה שר אוצר שבפריימריס היית מכריז שאתה תומך מדיניות של סמי (חצי) אמ.אמ.טי ואז היו באים אליך הגורמים "המקצועיים" וטוענים נגדך ואז היו עותרים נגדך לבגץ ובגץ היה מתערב.
    עכשיו , עם כל הכבוד לבגץ האחראיות המיניסטריאלית היא שלך. אתה נבחרת. הגורמים המקצועיים ובגץ הם לא אחראים , הם לא accountable!

    פה ראה שיחה לעם של פ.ד. רוזוולט לעם ב1937 אחרי שבית המשפט העליון ניסה להתערב / למנוע חלקים מהניו- דיל ב1935-1936 ובסוף רק ברוב של 5 מול 4 אישר אותה. תאר לך מה היה קורה אם לא!

    Liked by 4 אנשים

  33. לפני שאמחייה יטען (בצדק לדעתי) שביבי אינו פ.ד.ר ומוטי,אשר לטליתא יטענו שהוא כן (לא מסכים)
    אני רוצה לומר כפוליטיקאי ש"זו לא הנקודה".

    הנקודה היא כמו שאומר פ.ד.רוזוולט (תקשיבו לסרטון עד הסוף)
    שאליה חותרים היא שהשופטים לא יהיו מחוקקים מעל החוק אלא שופטים לפי החוק.
    אני מצרף פה למטה קישור
    לקריקטורות מהתקופה של פ.ד.ר
    (אם לא עובד תגגלו
    cartoons against f.d.r
    ) וראו ותתרשמו מהביקורת שנתקל בה בזמנו (דיקטטור, רוצה למנות שופטים בלי חוט שידרה… וכו' )
    על צעדים של חוק! להחרמת הזהב מאנשים פרטיים וכניסה של הממשל לגרעונות תקציביים גדולים…. וכל זאת בתקופה הרבה יותר מפחידה מהיום עם דיקטטורים כמעט בכל מערב אירופה וברוסיה.

    https://www.google.com/search?q=cartoons+against+f.d.r&tbm=isch&ved=2ahUKEwjViP2WjbX9AhWZnCcCHagoC8YQ2-cCegQIABAC&oq=cartoons+against+f.d.r&gs_lcp=ChJtb2JpbGUtZ3dzLXdpei1pbWcQAzIECCMQJ1AAWABg7bcDaAJwAHgAgAHEAYgBxAGSAQMwLjGYAQDAAQE&sclient=mobile-gws-wiz-img&ei=hFH8Y9W2K5m5nsEPqNGssAw&bih=712&biw=393&client=ms-android-xiaomi-rvo3

    אהבתי

  34. גרום אכן לא תפקידו של בג"ץ למנוע מהמדינה התאבדות כלכלית. במקרה של הניו דיל ההסטוריה אפילו מראה שהיה מדובר במהלך חיובי, למרות שלא לגמרי ברור אם מה שחילץ את ארה"ב מהשפל הכלכלי היה הניו דיל או מלחמת העולם השנייה.

    אהבתי

  35. יאיר אתה צודק בכך שבג"ץ לא מגן על זכויות השמרנים באותה מידה שהוא מגן על זכויות הליברלים. יכול להיות שהדבר נעוץ בכך שבג"ץ מגיע עם גישה ליברלית מיסודה – ערכים כמו שוויון וחופש הביטוי שמתנגשים לפעמים עם גישות שמרניות. יש לכך תיאור מעניין כאן:

    https://www.calcalist.co.il/local_news/article/h1qxq0lro

    "בדיון עלה הרקע ההיסטורי שחשוב להבינו. כאשר חוקקה הכנסת ב-1993 את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הוצאו ממנו, בכוונת מכוון, שתי הזכויות הבסיסיות והחשובות ביותר בדמוקרטיה – השוויון וחופש הביטוי. הן הוצאו כפשרה, כדי לצרף להסכמה ותמיכה בחוק את המפלגות הדתיות … והנה, בית המשפט העליון הכניס דרך החלון את הזכויות שהוצאו מהדלת. הזכויות שהועלמו ה"בלתי מנויות" – השוויון וחופש הביטוי – "נחקקו" בידי בית המשפט כחלק מ"כבוד האדם"."

    זה הזמן להזכיר את ההבדל בין בג"ץ – בית הדין הגבוה *לצדק* – לבין בית המשפט העליון. אמנם מדובר באותם השופטים אולם עם "כובעים" שונים. בית המשפט העליון כפוף לחוקים תקנות וכיו"ב. לעומת זאת, בית הדין הגבוה לצדק בהגדרתו רשאי ולפעמים חייב לפסוק בניגוד לחוקים, אם החוקים מנוגדים ל"צדק". וזו לדעתי שורש הבעיה, כי מי מגדיר מה "צודק" ומה לא?

    בשורה התחתונה, בג"ץ אמנם מגן גם על דיעות שמרניות אולם לא באותה המידה שהוא מגן על דיעות ליברליות, ואני מסכים שזו בעיה. העניין הוא שהפתרון שמציעים כאן – מתן כוח מוחלט לממשלה – לא פותר את הבעיה הזו בשום צורה. מספיק לדמיין ממשלה אולטרא-ליברלית שעולה לשלטון בשביל להבין מה יקרה לשמרנים כאשר לממשלה יש כוח מוחלט. לכן הפתרון הוא לא החלשת בג"ץ + מתן כוח מוחלט לממשלה, אלא הגבלת כוחם של *שני* הגופים האלה וכן שינוי הרכבו של בג"ץ כך שיהיה מאוזן יותר. זו הדרך היחידה להגן על זכויותיהם של כולם, שמרנים וליברלים כאחד.

    Liked by 1 person

  36. גרום מדינה יכולה להתאבד כלכלית גם ע"י הגדלת הגירעון במטבע ריבוני. ראה ישראל בשנות ה-80, ארגנטינה, וונצואלה, ובמידה מסויימת גם טורקיה, הונגריה, רוסיה ואיראן. הבעיה כאן היא כלכלה פופוליסטית, ודגל אדום בוהק בישראל הוא הנסיון של נתניהו, ממש לא מזמן, למנות את איש אמונו לראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. למען הסר ספק, מדובר באדם חסר כל רקע מקצועי בתחום.

    בניגוד לכמה מהשרים בממשלתו, שניסו להוריד את ריבית בנק ישראל "בפקודה", נתניהו דווקא מבין בכלכלה. לכן לא ברור לי מדוע הוא מנסה ללכת לכיוונים פופוליסטיים.

    אהבתי

  37. נדמה לי שלא הייתי ברור מספיק עם הדוגמה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במקרה הזה המפלגות הדתיות "חתמו" על חוזה כלשהו, דהיינו החוק עובר אולם בלי שוויון וחופש ביטוי. והנה אחרי שהחוק עבר – בהסכמה רחבה – הגיע בג"ץ והוסיף את שני הדברים שהדתיים באופן מפורש לא הסכימו להם. זו דוגמה למה שציינו חלק מהמגיבים כאן לכך שבית המשפט מתערב בחוזים ולמעשה מאיין את המשמעות שלהם. לו הייתי חבר במפלגה דתית המהלך הזה של בג"ץ היה מרגיז אותי מאוד.

    חשוב לציין שבמקרה הזה שני הצדדים "צודקים". בג"ץ מילא את תפקידו המוגדר שהוא להגן על זכויות מיעוטים, למנוע חוקים שמתנגשים עם "הצדק" (כאמור, לא ברור מי מגדיר מה זה צדק) וכיו"ב. אבל גם המפלגות החרדיות צודקות שלא על זה הן חתמו. לכן בבירור דרוש כאן שינוי.

    אני אמשיך ואטען שמדובר בנושא מורכב וכל פתרון פשטני – כדוגמת הרפורמה הנוכחית – הוא בהכרח לא נכון.

    אהבתי

  38. אמחייה,
    אכן הרפורמה לא קולעת לבעיה אבל היא הדבר הכי קרוב אליה – אי-התערבות של בג"ץ בנושאים שאמורים לידון בציבור ע"י נבחריו.
    אני מעדיף שהועדה למינוי שופטים תהיה ועדה של הכנסת ולא של הממשלה – אבל מעדיף שזאת תהיה ועדה בשליטת הממשלה והקואליציה מאשר המצב הנוכחי.

    אהבתי

  39. נטול,
    מי שמגיע לישיבה יודע להיכן הוא הולך (או שהוריו שלחו אותו) ומה הדעות שילמדו שם – ולכן זאת אינדוקטרינציה מבחירה.
    לעומת זאת, אני שולח את הבן שלי למרכז מחוננים לא במטרה שיקבל ערכים פרוגרסיבים (וכנראה גם הורים נוספים) – ולכן זאת אינדוקטרינציה בכפייה.

    יתר על-כן, אני יודע שחינוך דתי הוא אינדוקטרינציה by definition ומראש אני יודע שערכים דתיים הם לא הערכים ה"טבעיים" וגם לא הערכים המקובלים בעולם. אני מראש מקבל שהערכים הדתיים שלי לא מיועדים לכל העולם אלא לעם מסוים (למי שמקבל זאת מתוכם). לכן אני מצליח להפריד בין המציאות לבין הפרשנות (אולי לא כולם מצליחים אבל הפוטנציאל קיים).
    לא-כן אינדוקטרינציה פרוגרסיבית שהופכת את דעותיה לחובקת כל.

    Liked by 3 אנשים

  40. ועדה בשליטת הממשלה מייצרת תמריצים בעייתיים לשופטים, כמו גם כח יתר לממשלה. לדעתי עדיף לוודא שהרכב השופטים מאוזן, אולי ע"י כך שנציגי השמרנים יבחרו מספר שווה של שופטים לזה שנציגי הליברלים בוחרים. בסופו של יום תפקידו של בג"ץ גם להגן על המיעוט מעריצות הרוב, ואם בג"ץ יורכב רק מנציגי הממשל לא יהיה מי שיגן על המיעוט.

    אהבתי

  41. בגץ לא פסל תקציב דו שנתי. וגם התקציב הקודם והנוכחי הם דו שנתיים. הפסילה הייתה של תיקון חוק יסוד בהוראת שעה. נושא אחר ומשפטי לחלוטין.

    אהבתי

  42. אמחייה,
    1. הדרישה שנציגי השמרנים יבחרו נציגים בשווה לנציגי הליברלים היא צבועה. היא מועלית רק כאשר הליברלים מרגישים איום ולא לפני כן.
    2. אין אפשרות חוקית להגדיר מי שמרן ומי ליברל, ולכן איך מגדירים בחוק את הועדה שאתה מבקש?
    אם נגדיר בחוק חצי מהנציגים לקואליציה וחצי נציגים לאופוזיציה – כיצד זה יפתור את רצונך בבג"ץ מאוזן? הרי באופוזיציה יכולים לשבת גם שמרנים (כמו חלק מנציגי המגזר הערבי) או סתם שונאי מערכת המשפט (כמו ליברמן).
    3. הדרישה למינוי מאוזן באופן חוקי היא לא לגיטימית. היא צריכה לקרות ע"י הסכמת נבחרי הציבור (וטוב שיעשו כך) אבל היא לא יכולה להידרש מראש.
    4. אין שום אינדיקציה ששופטים שנבחרו בידי נציגי הממשלה לא יגנו על המיעוטים. מרגע שהשופט נבחר – אין עליו את אימת הממשלה שבחרה בו. זה חד-צדדי במובהק ויש דוגמאות למכביר לשופטים שפסקו בניגוד לכוונות שולחיהם.

    אהבתי

  43. תמריץ,
    "בגץ לא פסל תקציב דו שנתי. וגם התקציב הקודם והנוכחי הם דו שנתיים. הפסילה הייתה של תיקון חוק יסוד בהוראת שעה. נושא אחר ומשפטי לחלוטין."
    —–
    מקבל חלק מ התיקון אבל (תמיד יש אבל)
    ——
    "השופטים הזכירו גם את העמדה המקצועית של אנשי אגף התקציבים שהתנגדה למנגנון הדו-שנתי. "הנה הגם שאין הכנסת כפופה לעמדה זו, כמובן, ובידה להחליט אחרת – יש{ לייחס לכך משקל בהצטברות לשיקולים האחרים}".
    ——
    וכפי שאתה יודע היטב זה פתח לשימוש עתידי בעילת הסבירות. בטח לא ציינו את זה סתם בהמשך לדוקטרינת ברק הלא תמימה.

    הנקודה שהם בכלל לא צריכים להתערב בשיקולים מקצועיים כאלו ולכן אין ליחס לכך{ שום } משקל בהצטברות לשיקולים אחרים.

    מה גם שבגץ כבר עשה תקדימים והתערב בשיקולים מקצועיים במשרדים אחרים.

    Liked by 2 אנשים

  44. יאיר לגבי סעיף 1 אני לחלוטין לא מסכים. כבר עתה רוב השופטים שמרנים או יהיו כאלה. הרעיון לנציגים שווים מגיע מתוך רצון לייצר פתרון שמתאים לרוב המקרים – דהיינו להגן על המיעוט באשר הוא, ולא מתוך "איום" כזה או אחר.
    לגבי סעיף 2, לא טענתי שזה קל. קואליציה מול אופוזיציה יכול להיות פתרון חלקי גם אם לא מספק. אולי דרך למצוא מינויים בהסכמה רחבה תפתור את הבעייה.
    לגבי סעיף 3, כאמור הרצון במינוי מאוזן הוא להגן על המיעוט מפני הרוב, ולא משנה אם הרוב שמרן או ליברל.
    לגבי סעיף 4 יש גם דוגמאות הפוכות, בעיקר ממדינות כדוגמת הונגריה, רוסיה וכיו"ב. מדוע לקחת סיכון כאשר אפשר להימנע ממנו?

    Liked by 1 person

  45. יאיר לגבי תוכנית המחוננים אכן יש כאן בעיה. אם כל תוכניות המחוננים קיימות רק בבתי ספר ממלכתיים-חילוניים אני מבין לגמרי מדוע להורים של ילדים מהחינוך הממלכתי-דתי או חרדי יש עם זה בעיה. אפשר לפתור את הבעיה ע"י יצירת תוכניות מחוננים למגזרים השונים – כנראה קל יותר – או על ידי דאגה למורים מגוונים, שזה כנראה קשה משמעותית. לא בעיה קלה בכל מקרה.

    Liked by 1 person

  46. יאיר, 4 רלוונטי רק כשאתה מניח שהיצע המועמדים האפשרי קטן. אם לממשלה מותר למנות כל אחד אז היא תמנה את יוסי שלי לנשיא בית המשפט העליון. זה יותר הולם אותו מאשר ראש הלמ״ס. לכן גם הטיעון שביבי מינה את מנדלבליט, אז מה יש לחשוש מבחירות של ביבי – מופרך. היו לו אז מעט מאוד מועמדים אפשריים לבחור מתוכם. עכשיו הוא רוצה עולם ללא גבולות.

    אהבתי

  47. לא מכיר מספיק את רוסיה והונגריה אבל אני מכיר את ישראל והעם שבתוכה. זה עם מרדן, לא-קונפורמי. קשה לי לראות כאן שופטים שמרגע שנבחרו יהיו ידם הארוכה והמדויקת של שולחיהם.

    אהבתי

  48. אמחייה
    "במקרה של הניו דיל ההסטוריה אפילו מראה שהיה מדובר במהלך חיובי, למרות שלא לגמרי ברור אם מה שחילץ את ארה"ב מהשפל הכלכלי היה הניו דיל או מלחמת העולם השנייה"

    ההוצאות הגרעוניות על הניו דיל ועל מלחמת העולם השניה שהתאפשרו בשל התנתקות מבסיס הזהב והסתמכות על מטבע ריבוני הם אלו שחילצו את ארה"ב והעולם המערבי מהמשבר הכלכלי והמלחמה.

    ייתכן (אני לא עד כדי כך בקיא בפרטים) שאילו לא היתה התערבות של בית המשפט בעניין הניו דיל עצמה(הממשל לא היה מרסן את עצמו מחשש) היתה מוציאה את ארה"ב לגמרי מהמיתון לפני מלחמת העולם השניה. שנת 1937 עצמה נקראה המיתון של רוזוולט והתרחשה כנראה בשל מדיניות פיזקאלית מצמצמת (יכול להיות שגם בהשפעת לחצים פוליטיים ומבית המשפט העליון ). עם תחילת המלחמה הממשל כבר הפסיק לרסן את עצמו תקציבית ואז בא לציון גואל.

    Liked by 1 person

  49. לא ביקשתי שיבנו לי מרכז נפרד למחוננים דתיים.
    ביקשתי שבחוגי השחמט, מדע, טבע וכדומה לא תהיה פוליטיקה ולא יהיו אג'נדות.
    מה מסובך בזה?
    אני אפילו מראש לא שולח לחוגים של תיאטרון ודומיו ששם אין לי אפילו ציפיות להוגנות.
    אני שמח על המפגש של הילדים שלי עם ילדים חילוניים (דבר שהיה עבורי דבר יום ביומו כשאני הייתי ילד) – אבל עם הזמן זה הופך ליותר קשה וליותר גובה מחיר.

    Liked by 2 אנשים

  50. נעים להיזכר…
    חווארה היתה כפר קטן ומוזנח שישראלים היו עוברים לידו (לא בתוכו) בדרך לבה"ד 3 (בית ספר מיתולוגי לחי"ר). לאחר שהגאון רבין הביא את אוסלו נאסר על היהודים להיכנס לשיטחי A ובהם שכם. מאחר והיהודים הפסיקו לבוא לשכם אז שכם באה ליהודים בדמות בנייה מואצת משני צידי הדרך הראשית שבה נסעו היהודים. ברבות השנים הפך קטע הכביש שעובר בחווארה לשדה ציד של יהודים. הצבא הקפיד לא לאבטח כראוי את המקום וכיס המוגלה הזה הלך ותפח.
    גלנט יגרום לנו להתגעגע לגנץ
    https://www.facebook.com/photo/?fbid=6103303723059846&set=a.414658148591127

    Liked by 2 אנשים

  51. אמחייה ,
    אני לא מתכוון להיכנס פה לדיון על אמ.אמ.טי ומדיניות קיינסיאנית אבל רק אציין שמדינה בעלת מטבע ריבוני יכולה להוציא הוצאות כל עוד אין אינפלציה. בארהב בשנות ה30 היתה במרבית השנים דיפלציה.לא כך כמובן בישראל בשנות ה80 ווונצאולה וזימבבווי עם היפר אינפלציה.

    לגבי אנשים בלמס הנוכחי יכולת להתרשם ממאמר אחר של גיא בכור שהיה מקושר למאמר שקישרתי אליו לעיל.
    כבר כיום לפני מנויים פוליטיים של ביבי יש מי שמשחק שם בנתונים (שיעור הילודה היהודי) ומהנדס תודעה איתם.

    https://www.gplanet.co.il/%d7%94%d7%a0%d7%93%d7%a1%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%9c%d7%9e%d7%a1-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%9d-%d7%a0%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a0/

    אהבתי

  52. השמדת הערך שגיא בכור עשה לעצמו דומה להשמדת הערך שביבי עושה לעצמו עם הממשלה הנוכחית. הטקסטים שלו, שפעם ציפיתי להם ממש והייתי מוכן לשלם כסף כדי לקרוא אותם, איבדו כל ערך.

    Liked by 1 person

  53. תמריץ ,
    איך אומרים אצלכם ?(כמובן שגם אצלי)
    "שתסע בדרכים טובות" …. אהה לא זה בעצם
    לגבי השמדת הערך זה כמובן
    "הפוסל במקומו פוסל"
    יש לך איזה טיעון ענייני לגבי האגנדה לגבי ספירת יהודים ואחרים מחד כשזה נוח והוצאת האחרים מאידך כשזה נוח?

    Liked by 1 person

  54. היהודים והאחרים הם ציבור אחד. הם מתחתנים זה עם זה, מצביעים למפלגות דומות ויתבוללו זה בתוך זה. לכן בכל מקום הלמ״ס כורכת אותם תחילה יחד, ואז כותבת גם את ההבדלים, למעוניין להעמיק

    אהבתי

  55. תמריץ , הקורא הנבון המעמיק אצלך מבין מהטקסט ש גיא בכור טוען שהלמס כותבת את ההבדלים אצל היהודים בסוף היא לא כותבת את ההבדלים אצל הערבים במקביל( ומאחדת הכל ביחד אצלם).
    (ברור שגם אתה עם האייקיו שלך הרי מבין את זה)

    Liked by 1 person

  56. יאיר,

    לטענות שלך היה משקל רב יותר אם היה זרם מובחן של חינוך ממלכתי-חילוני. כל עוד אתה דורש זרם חינוכי דתי עתיר אינוקטרנציה פוליטית ועוד זרם "אובייקטיבי" לחלוטין, צר לי, אבל זה נראה לי כצביעות.

    ליפול על מורה שמאלן בזמן שאף אחד לא ממצמץ שראשי ישיבות תיכוניות שולחים אוטובוסים להפגנות, שוב, נראה לי כצביעות.

    Liked by 1 person

  57. נטול ח,
    לי אין דרישות מהחינוך הממלכתי (אלא רק מהחינוך הממלכתי-דתי).
    אני משאיר להורים ששולחים את ילדיהם לחינוך הממלכתי לקבוע את הדרישות.
    אני דורש מחינוך "מעורב" כמו מרכזי מחוננים לא להתעסק באינדוקטרינציה פוליטית. גם אם היה מרכז מחוננים דתי אני לא מעוניין שתהיה בו אינדוקטרינציה פוליטית (אלא דתית בלבד), ולו מהסיבה שיש דתיים עם דעות פוליטיות שונות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: