הכנסת חוקקה ב-1992 חוקים תמימים, תוך הטעיית חברי הכנסת, והתברר אחר כך שאהרון ברק בבג"ץ המזרחי, בניגוד לכל הציפיות של הח"כים, השתמש בהם לפסול חוקים. פשע מפלצתי נגד הדמוקרטיה! נכון או לא נכון?
שקר מוחלט. וכמו שאומרים, גם אם חוזרים על שקר אלף פעם, הוא לא הופך לאמת. ברור מהפרוטוקולים שהח"כים הבינו היטב שאפשר יהיה להשתמש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כדי לפסול חוקים, וזה גם ברור מהטקסט של החוק, שכל אחד יכול לקרוא אותו ולהיווכח בעצמו.
אבל הרי אוריאל לין ("אסולין" מהבית, לתשומת לב אבישי בן חיים), שהיה יו"ר ועדת חוקה, אמר במליאת הכנסת "אין צורך לפסול חוקים. לא פוסלים חוק" ואמר גם "אנחנו לא מעבירים את המשקל לבית המשפט העליון"?
לגבי המשפט הראשון, לין כנראה התכוון לכך שכל החוקים הקיימים בשנת 1992 נותרים בתוקף, דבר שאכן נכון עד היום. לגבי המשפט השני, אולי התכוון לאותו עיקרון של שמירת החוקים הישנים ואולי סתם הוא עסק בגזלייטינג מסוים, כלומר תעתע קצת בח"כים. אבל איש מהח"כים, כפי שברור מהפרוטוקול, לא קנה זאת. מיכאל איתן צווח לכל אחד שהחקיקה תאפשר לכנסת לפסול חוקים עתידיים, ואיש לא הכחיש זאת בתגובה. הח"כים החרדים ניסו להכניס (ללא הצלחה) הסתייגות שתמנע פסילת חוקים שמעגנים את מורשת ישראל (לדעתי הסתייגות זו לא הייתה מועילה להם בדיעבד במצב הנוכחי, כי אפילו שופט דתי היה מתקשה לקבל השתמטות מגיוס כאילו קשורה למורשת ישראל).
אגב, מעניין לקרוא בפרוטוקול איך איש מרצ סלד מהביטוי "יהודית ודמוקרטית", שהיום נתפס כל כך טבעי. היה בו דגש גדול מדי על היהדות לטעמו. באור זה אפשר להבין גם איך איש המפד"ל, הרב יצחק לוי, הוקסם מהעיגון המסוים של היהדות שיש בחוק. מיכאל איתן אמנם הזהיר אותו שזה כלאם פאדי, אבל הוא לא שמע לו, ובדיעבד הביטוי "יהודית ודמוקרטית" נותר כנכס חזק מאוד לדורות, שאולי גם ישרת את צאצאיו הרוחניים של יצחק לוי בהמשך הדרך.
אז באמת אהרון ברק אמר בבג"ץ המזרחי את המובן מאליו – הכנסת חוקקה חוק שמשמעותו הפשוטה היא מתן זכות לבית המשפט לפסול חוקים.
לא, ממש לא. אהרון ברק בעצם הניח את היסודות להקמת דיקטטורה משפטית מפלצתית בבג"ץ המזרחי.
בלבלת אותי לגמרי. חשבתי שאתה בלוגר שהתהפך, והוא אוהד גדול של אהרון ברק, וכתבת את הפוסט כדי להגן עליו…
אני בלוגר שמשתדל להיות אובייקטיבי..
צריך להבין שני דברים: בבג"ץ המזרחי אהרון ברק נדרש לשאלה האם ניתן לפסול חוקים רגילים על ידי חוק יסוד לא משוריין (כלומר חוק יסוד שניתן לשנותו ברוב קטן מ-61 ח"כים). זה דבר שלא היה ברור עד אז, והוא הכריע שכן. זה היה חידוש מסוים, אבל אי אפשר להציג זאת כחידוש שהדהים את הח"כים שחוקקו את החוק. כי הח"כים לא העלו על דעתם שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לא יהיה משוריין! ביטול השריון אירע ברגע האחרון לפני הקריאה השלישית בגלל גחמה של חבר כנסת אחד, צ'רלי ביטון.
החידוש הקיצוני של אהרן ברק בבג"ץ המזרחי לא היה, אם כך, שניתן לפסול חוקים רגילים על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. החידוש היה שניתן לקבוע בכנסת אחת מגבלות משונות לשינוי חוקי יסוד בכנסת אחרת. למשל, ניתן להעביר ברוב רגיל חוק יסוד ולהגביל את יכולת הכנסת לשנותו בכנסת אחרת, כך שבה יידרשו לביטולו למשל 80 ח"כים או שיידרשו החלטות בשתי כנסות רצופות לשינויו וכדומה. תארו לעצמכם כנסת שמחליטה לשריין את מעמד ירושלים כך שיהיה בר שינוי רק ברוב של 80 ח"כים. זו בעצם הכרזת עריצות ימנית שתמנע מהכנסת שלאחר מכן פשרה בירושלים. זהו באג במערכת שאהרון ברק יצר, ושמשה פייגלין חשב פעם לנצל.
אבל מה זה קשור בכלל לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? אותו הרי אפשר לשנות בחזרה גם ברוב של 2 נגד 1.
נכון, חוק היסוד אינו משוריין (כאמור, בגלל הסתייגות בשנייה האחרון של חבר הכנסת צ'רלי ביטון). אפשר לשנותו בכל רוב. הסיבה היחידה שעד היום לא שונה היא שהרוב בכנסת לא רצה לשנותו. לא עריצות שיפוטית ולא נעליים. מה שאהרון ברק חידש בבג"ץ המזרחי אינו משמעותי למצבו הנוכחי של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוא רק נתן כלים חוקתיים בידי ח"כים להקים פה עריצות על ידי חקיקת חוקי יסוד אחרים בעתיד. אין ספק שהוא קיווה שישתמשו בכלים אלו כדי לחוקק עריצות ברוח "האדם הנאור".
אבל אף אחד לא ניצל אותם. אז מה זה משנה?
הקואליציה הנוכחית יכולה לנצל אותם. קודם כל היא תעביר את חוקי היסוד החדשים שלה ברוב קואליציוני של 61, ואז תעביר חוק שאומר שהכנסת הבאה לא תוכל לשנות אותם, אלא אם השינוי יאושר בידי כנסת נוספת.
רגע, רגע.. אתה אומר שאהרון ברק הניח את היסודות לעריצות חוקתית בפסק דין המזרחי, אבל בעצם איש לא ניצל זאת עד היום, בטח לא בהקשר של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עד הקואליציה הנוכחית.. שהיא זו שעלולה להשתמש בכלים האלו… זו חתיכת אירוניה.
אני מאוד אוהב אירוניה. עם זאת, אני חושב שלמזימה כזו יש סיכוי קטן להתממש. ראשית בג"ץ לא מחויב לחוות דעתו של אהרון ברק בפס"ד המזרחי, אפילו כתקדים. למישאל חשין הייתה חוות דעת הפוכה, ופסק הדין לא היה צריך להכריע ביניהן. לשתי הגישות, הכנסת יכולה להגביל בחוק יסוד חקיקה של חוקים רגילים, וזה הייתה המסקנה שהובילה לפסק דין המזרחי. לא היה צורך להכריע האם הכנסת יכולה למנוע מכנסת אחרת בהמשך השנים לבטל חוקי יסוד בהכרעת 61 ח"כים. שנית, כפי שהסברתי, ההצעות כרגע של יריב לוין צפויות ממילא להיפסל בבג"ץ כי בצורתן הנוכחית מבטלות את האופי הדמוקרטי של המדינה, ולכנסת אין מנדט להרוס את הדמוקרטיה.
האם זו אינה עריצות, לפסול חוקי יסוד בגלל שנדמים לשופטים כאילו מבטלים את הדמוקרטיה?
זה אכן אקט בעייתי מאוד. עם זאת, העיקרון הבסיסי שמאפשר זאת הונח כבר בפסק דין ירדור משנות השישים. השופטים קבעו שגם ללא הסמכה מפורשת בחוק, לא ייתכן שניתן לרשימה שפועלת נגד המדינה לרוץ לכנסת כדי, דרך משל, שאנשיה יוכלו לירות בח"כים אחרים מתוך המליאה. הדמוקרטיה לא אמורה לאפשר השמדה עצמית. זה עיקרון על שגובר על כל עיקרון אחר. לכל בר דעת ברור שהחקיקה הנוכחית תאפשר לקואליציה למנות שופטים שאין להם שום מחויבות לחוק ולדמוקרטיה. הדגמה לכך קיבלנו אמש כשנחשפה הכוונה של נתניהו למנות פעיל פוליטי של הליכוד לתפקיד ראש הלמ"ס, תפקיד שנועד לפרופסורים לסטטיסטיקה..
תמריץ 
סרטון טיקטוק מצוין
https://vt.tiktok.com/ZS8ubhNbb/
פעם ראשונה אני רואה שמישהו מפיץ להמונים שבג״ץ ימני. עם זאת, יצחק עמית, למרות חינוכו הדתי ולמרות שאורי אריאל שמח במינויו, הוא אולי פחות פרוגרסיבי מאהרן ברק, אבל הוא אכן לא שופט שמייצג את הציבור הדתי בעמדותיו.
אהבתיLiked by 2 אנשים
Rabbi Moshe Hauer, executive vice president of the Orthodox Union, an umbrella group for Orthodox Jews in the U.S., said Netanyahu’s government and its political opposition share responsibility for the tensions.
“Is the government’s initial proposal extreme and in need of correction? Probably,” Hauer said. But he said there’s room for compromise
אם ה-OU חושב שהרפורמה קיצונית מדי, מה יגידו אזובי הקיר.. גם השגריר הקודם דיוויד פרידמן לא היה מרוצה.
אהבתיאהבתי
תמריץ התרגיל של נתניהו עם מינוי מקורב לראש הלמ"ס הוא משעשע אבל שקוף. במקום למנות נגיד הוא יכול פשוט לקבוע מה האינפלציה, וכך הנגיד – שהוא עצמאי לכאורה – לא יצטרך להעלות ריבית.
מה שלא משעשע הוא שנתניהו בהחלט מראה סימנים של ויקטור אורבניזציה. תוסיף את המתקפה של קרעי על התאגיד ודי ברור לאן אנחנו הולכים.
אהבתיLiked by 1 person
המינוי ללמ״ס היה מזעזע.. התנהגות של קליגולה.
אהבתיאהבתי
לנתניהו אין שום אינטרס להנמיך את הלהבות. הוא מן הסתם ממתין לקבל הצעה בנוסח י.ד. / תמריץ לחנינה תמורת פשרה. לדעתי אסור לעשות עסקה כזו בשום פנים ואופן. לאחר מינוי "מבקר" המדינה, והנסיון הזה עם ראש הלמ"ס, ברור מה המשחק של נתניהו. עדיף משבר חוקתי בנוסח בג"ץ מול הממשלה מאשר לתת פרס להתנהגות כזו. זה רק יתמרץ קליגולות לעתיד להתנהג בצורה דומה.
אהבתיאהבתי
הבעיה היא שיש ציבור גדול שאוהב את נתניהו באמת ובתמים.. שאין למעשה אלטרנטיבה קואליציונית אחרת ברוב הנסיבות כי אי אפשר ללכת עם המשותפת. יש גבול כמה אפשר להקריב את הציונות על מזבח תיק אלף ואלפיים ושלושת אלפים. בעתיד יש לדרוש הגבלת קדנציות.
אהבתיאהבתי
הקטע של הבחורציק למעלה בטיקטוק אכן חזק ונותן תחושה לא נוחה שבתוך מאורת הארנב יש פילים כל הדרך למטה
אבל הנקודה שאליה אנחנו חותרים זה שהם לא יהיו מעל החוק אלא כפופים לחוק. המצב כרגע שהשופטים יכולים לפסול חוקים של הכנסת ולהיות מעל הכנסת. זה לא קשור לימין ושמאל. העם הוא הריבון. המחוקק מחוקק והשופט שופט לפי החוקים.
וכאן :
תחקיר ערוץ 14 (אוף נו ! קסנדרה , ערוץ 14?!
כן, תחקיר מעמיק ומאוזן עם פתחון פה לכולם)
כותרתו : "האהבלים לא הבינו" (ציטוט של דן מרידור)
רגע מכונן של חוקה לא אמור להיראות פחות טקסי מטקס קבלת שבת בסדרה "קופה ראשית".
אהבתיLiked by 1 person
מצטרפת להמלצת קסנדרה על סרטון התחקיר של ערוץ 14.
יהיה אשר יהיה מספר מובילי המהלך של אהרון ברק, האידיוטים השימושים שלהם (כדוגמת חיים רמון), המוני האדישים שלא באמת הבינו את השלכות החקיקה, ומיעוט המתנגדים והמזהירים – ברור לי שככה לא קובעים חוקה למדינה (!!!). חוקה מחייבת שאמורה ללוות את המדינה לעשרות אם לא למאות שנים קדימה. לתפיסתי, ניסוח החוקה של מדינת ישראל היה אמור להסתיים בטקס חגיגי. טקס שילווה בשידור חי של כל ערוצי התקשורת הציבורית במדינה.
עצם העובדה שרק מיעוט מחברי הכנסת נכחו בכלל במליאה בעת ההצבעה, ולציבור הרחב, לאקדמיה ולמכוני מחקר לא הייתה כל הזדמנות להביע את דעותיהם והשגותיהם על החוקה המוצעת – רק מחזקת את הטענה שבוצע מחטף שלטוני.
גם אם היו מספר חברי כנסת שתפסו את המהלך וניסו להזהיר את השאר מפניו.
אהבתיLiked by 1 person
הטענה של ערוץ 14 היא שפוליטיקאים פחדו שיתפרו להם תיק אם יפגעו בסמכויות העליון. זו טענה הרבה יותר חזקה מהטענה שהכנסת לא ידעה על מה היא מצביעה שזו פשוט טענת שקר.
אהבתיאהבתי
טור יפה מאוד של יובל נח הררי. אולי הכי מדויק שקראתי עד עתה, על משמעות השינויים במערכת המשפט מבחינתו.
https://www.ynet.co.il/news/article/rjw0txbas?utm_source=ynet.app.i
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ ,
מדוע אתה חוסם את אשר, מוטי וטליתא קומי?
גם אם סגנונם אינם לרוחך לפחות הם לא קראו למרי אזרחי.
פה למי שיתעמק יש את כל התשובות לכל טענה מטענות הררי.
אישית , אני חוזרת למצב הצבירה המועדף עלי בטבע: פרישה.
דש לכולם.
אהבתיאהבתי
זה ממש לא נכון. אני לא חוסם.. תגובה שכוללת רק גידופים נמחקת. תגובה שכוללת גידופים ועוד משהו נערכת כך שיישאר רק הערך המוסף.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אתה מגלה חוסר הבנה גמור למהפיכה החוקתית של ברק. אמנם ברק השתמש בחוק יסוד זכויות האזרח כלבנה בקונסטרוקציה שלו אבל גם אם לא היה נחקק הוא היה מעביר את המהפיכה שלו. מדוע היא היתה עוברת? היא אינה זקוקה לחוקים כי המהות שלה הוא העמדת השופט מעל החוק ומעל המחוקק. לברק לא היתה בעיה לשקר כשקבע בפסיקה את מעמד היועמ"ש כשהוא מצטט במהופך את אגרנט. בית המשפט פסל את חוק הגיוס (חוק טל) תוך הסתמכות על עיקרון השיוויון שלא הוכנס (בכוונה) לחוק הזכויות.
הדרך היחידה לבטל את המהפיכה של ברק היא שליטה חד צדדית על שער הכניסה לבג"ץ ושימור המצב עד שלפחות 8 מהשופטים (רצוי מעל 10) יהיו כמו אסנת מארק. זה יהיה בית משפט טוב בהרבה מבית משפט עם עדנה ארבליות, כפי שהוא כיום.
אהבתיLiked by 1 person
פסילת חוק טל הייתה טעות אסטרטגית מטופשת של שמאלני בג"ץ שדחפה את החרדים לזרועות הימין .
אהבתיLiked by 2 אנשים
קראתי כמה פעמים את הקטע של דו"ח אגרנט שמתעסק במעמד היועץ המשפטי לממשלה. האמת היא שהשפה העברית אינה נותנת דרך בהירה לפענחו – זה פשוט קטע דו משמעי. מצד אחד קובעים שדברי היועץ המשפטי הם המצב החוקי. מצד שני אומרים שהממשלה יכולה לנהוג אחרת ממנו, כשהיא לוקחת בחשבון שדבריו מייצגים את החוק. אז האם הממשלה אמורה ללכת נגד החוק? לא ברור מה הם רוצים להגיד. מכל מקום, איני חולק על כך שברק קרא את הדברים באופן סלקטיבי.
לגבי השופטים, כדרכך אתה מקצין. לא אתעייף מלהגיד שבעקבות מינויי שקד רוב השופטים בבג"ץ הם ימניים החל משנה הבאה.
הכנסת הכניסה ב-1994 את השוויון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בצורה מפורשת כמעט לחלוטין, כשקבעה שכל דבר בחוק יפורש ברוח מגילת העצמאות, שהיא רוח שוויונית מאוד. ובכל מקרה תמיד בכבוד האדם יש אלמנט של שוויון. שלטון של אדונים ועבדים אינו מתיישב עם כבוד האדם. השופטים דווקא ניסו להתמודד באופן כנה עם הסיטואציה.
אגב כבונוס אני נותן לך אמת מידה אובייקטיבית לאמוד שופטים. הכנסת הזו בוודאי נתעבת בעיני רוב שופטי ישראל, אבל פרשנות אובייקטיבית טכנית של חוקי הבחירות לכנסת תגיד שהבחירות הבאות יהיו ב-2027. מעניין אם כך יחליטו השופטים, או שהם יקדימו אותן ל-2026.
אהבתיאהבתי
אהרון ברק הכין פלטפורמה לדיקטטורה משפטית. כנסת אחת שמאלנית תעביר חוקה ברוב של 30-29 ותדרוש 80 ח"כים לשינוי שלה בהמשך. הכנסת הבאה כבר תהיה כבולה לכל מה שיגידו השופטים. זה היה ניסיון מפחיד ומעורר חלחלה, אבל הכנסת לא נגסה בפיתיון. ככה שהדיבורים על דיקטטורה שיפוטית הם גם נכונים וגם לא נכונים. זו הייתה התוכנית של ברק, אבל בפועל לא הצליח לממשה. הכנסת יכולה הייתה לשנות את חוקי היסוד בכל רוב וסירבה לעשות זאת.
האם כחלון סירב לגעת בחוקי היסוד כי פחד שיתפרו לו תיק כנקמה או באמת כי חשב שצריך רשות שופטת חזקה? אני לא יודע את שיקוליו. לדעתי עשה שירות דב למערכת המשפט. פסקת התגברות ממוקדת בסוגיית המסתננים הייתה מורידה הרבה מהלחץ ומהתיעוב לבג"ץ, ומאפשרת לימין לעבור לעסוק בנושאים אחרים.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אגרנט לא קבע שהממשלה יכולה לנהוג בניגוד לחוק. הוא קבע שעמדת היועמ"ש אינה מחייבת את הממשלה בניגוד מוחלט למה שייחס לו ברק. בבית המשפט אין שופטים ימניים. זו טעות להתייחס ליוצאי המגזר כמייצגי הימין. ובלי קשר להשקפותיהם המדיניות כולם שותפים לתאוות הכח של הבג"ץ הנוכחי. שופט ימני היה קובע שמינוי דרעי לשר אינו שפיט אם הוא עומד בדרישות החוק.
אהבתיאהבתי
לגבי פסילת חוק טל, בעיקרון אסור לאבד את הבייס. עיקרון שלמדנו מביבי. אז לא אגיד שכל פסיקה ליברלית-שמאלנית מובהקת של בג"ץ היא טעות. לפעמים צריך לעשות מה שהבייס רוצה. בעניין חוק טל ספציפית, אני חושב שהציבור הליברלי איבד עניין בגיוס החרדים, ורק רוצה לשלחם לתעסוקה.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אם השיוויון הוא ערך חוקי עליון מדוע הוחל רק על גיוס חרדים. מדוע לא הוחל על נשים וערבים?
אהבתיאהבתי
תמריץ,
כחלון בסך הכל שימש תירוץ של ביבי מול הבייס. ביבי שייך תרבותית לקבוצת הנסיכים (עד היום). הוא התרחק מהם עקב חשבון פוליטי קר. בניגוד לטענתכם אין לו יד ורגל ברפורמה המשפטית, זה המשפט שניטרל אותו והשאיר את הזירה ללוין ואמסלם.
אהבתיאהבתי
תיאורית תפירת התיקים חסרת סבירות באופן קיצוני. האם עדיין מאיימים על רוני אלשייך ולכן הוא יוצא נגד הרפורמה? על מנדלבליט? על כל אחד אחר שיוצא כנגד הרפורמה? זה פשוט מגוחך.
אפשר לטעון שאהרון ברק ביצע מחטף ואפילו סוג של הפיכה שלטונית. אבל חברי כנסת הצביעו מתוך פחד מתפירת תיקים? לא מסתדר עם העובדות.
אהבתיאהבתי
קסנדרה אז עכשיו אני BDS כי אני מתנגד לרפורמה? מתי יוקיעו אותי כ"בוגד" בכיכר העיר? שואל כי זה הצעד הבא בספר ההוראות לדיקטטורים מתחילים.
אהבתיאהבתי
אני לא רוצה לעדכן את דעותיי רטרואקטיבית, רק כי עכשיו אני בצד של המערכת המשפטית. מכל מה שפורסם בזמנו על משפט רמון הייתה לי אז תחושה שחיפשו אותו, כי הוא היה נגד המערכת.
אהבתיאהבתי
"קסנדרה אז עכשיו אני BDS כי אני מתנגד לרפורמה? מתי יוקיעו אותי כ"בוגד" בכיכר העיר? שואל כי זה הצעד הבא בספר ההוראות לדיקטטורים מתחילים."
הם אומרים בקטע שחלק מהמפגינים שפועלים כלכלית נגד המדינה פועלים "כמו" ה bds ולא ש"הם" bds.
זה פרט חשוב להבחנה
וכך אני מסיק שכנראה גם לא קראת לעומק את ספר ההוראות לדיקטטורים מתחילים.
שם כתוב מפורשות בעמוד 666 סעיף 6 פסקה 6
אחרי שנוקיע את כל מתנגדי הרפורמה בהשתייכות לbds ניגש לבטל גם את התיקון השמיני לחוקה ואז נגלגל את כולם בזפת ונוצות
ורק אז נוקיע את כולם כבוגדים בכיכר העיר.
אהבתיLiked by 1 person
לקוראים שרוצים להעמיק במאורת הארנב … כאן למטה עורך דין דרור חוטר ישי נותן הרצאת סיכום למבוא לכרך הראשון באינציקלופדית ההוראות לדיקטטורים מתחילים.(ארוך אבל משובח)
בכל אופן גם המפקפקים יוכלו לראות שלא מדובר כאן במלחמת בני אור בבני חושך וסוף הדמוקרטיה.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ , שווה גם לך ותמצא פה עניין כפול.
דרור חוטר ישי מספר גם על הבעיות שבית המשפט העליון עשה לרוזוולט עם תוכנית הניו דיל (מי כמוך אמור להבין את חשיבותה) והסכסוך והשינויים(עיבוי) שרצה רוזוולט לעשות בבית המשפט העליון. (קראתי על זה גם במקומות אחרים … מרתק)
אהבתיLiked by 1 person
לא מוצא מה חדש או מרענן בטור של נח הררי. סיכום של מה שנטען כל הזמן.
אהבתיאהבתי
https://www.makorrishon.co.il/opinion/584273/
פחות חשוב מה הח"כים ידעו: ברק לקח סמכויות לביטול חוקים ועם ישראל לא ידע
———-
"בפסק דין זה היו גם דעות מיעוט, שלאורך השנים נשכחו מלב. אחת מהן חשובה בעיני במיוחד והיא חוות הדעת שכתב ידידו הקרוב של ברק, השופט (האקטיביסט והליברל) מישאל חשין. בחוות דעתו הפנה חשין זרקור בוהק לאבסורד שבסיטואציה הזו, בה בית המשפט נדרש לדון בשאלה האם למדינת ישראל יש חוקה."…..
———
'עצם שאלת קיומה של חוקה, מזכיר לנו חשין, היא לא שאלה שבית משפט אמור להכריע בה. בית משפט יכול להכריע בשאלות של פרשנות חוקה, או אפילו בשאלה מה בדיוק נכתב בחוקה, אך מעולם לא שמענו ששאלת עצם קיומה של חוקה היא שאלה משפטית הניתנת להכרעה על ידי בית משפט. חוקה, מזכיר לנו השופט חשין, צריכה להינתן ב"קולות וברקים". אם עם ישראל לא ידע בזמן אמת שהוא קיבל חוקה – אז הוא לא קיבל אחת כזו."
——–
אהבתיLiked by 2 אנשים
הקשבתי היום לדייביטים(ארוכים) בין פרופסור יניב רוזנאי ודר אביעד בקשי. בדייביט משווה בקשי את שיטת אהרון ברק לפוקר היהודי של אפרים קישון.
אני לא אעשה פה ספויילר אבל שווה להקשיב עד הסוף. (שימו לב למילה שמנצחת בסוף)
מערכון עם טוביה צפיר ומערכון של אורי זוהר וחיים טופל.
אהבתיאהבתי
פיוטרקובסקי צודק, אבל כמו שניסיתי להבהיר בפוסט לעיל (קיבלתי כמה ביקורות שזה אחד הפוסטים הכי פחות ברורים שכתבתי), חשין היה מוכן להשלים עם קיום חוקי יסוד שאפשר לפסול לפיהם חוקים. מה שהטריף אותו היה רעיון השריון ברוב של 70 או 80 בכנסת אחת, שלא ניתן יהיה לבטלו ברוב 61 בכנסת שלאחריה. על כך הוא צעק. חוק שניתן יהיה לבטל בעתיד ברוב 61 לא הטרידו, והוא לא ראה בכך ביג דיל. לכן לא הייתה לו בעיה עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
מסקנה מעניינת משיטת חשין אם נאמצה ברצינות שממשלה יכולה להתחמק ממשאל עם על מסירת שטחים ריבוניים כי הדרישה לרוב 80 (אם אין משאל עם) לא מוצדקת. זה ממחיש את האירוניה של הנושא, כי זו מסקנה שימניים כל כך לא יאהבו שפתאום אולי יתאהבו ברעיון של ברק. עם זאת, משאל עם שמוכרע ברוב רגיל אינו סתירה לרעיון הרוב, ולכן אולי לא היה מטריד את חשין.
אהבתיLiked by 1 person