זה לא ביבי, זה בנק ישראל

דה מרקר מפרסם כתבה על היחלשות הצמיחה בישראל בעשור האחרון. הירידה בצמיחה מדווחת על ידי בנק ישראל ומיוחסת בידי מירב ארלוזורוב לכשלונותיה של ממשלת נתניהו בשיפור החינוך, בלימודי ליבה לחרדים, בשדרוג תשתיות ועוד ועוד. כל אחד מהצעדים האלו אם יינקטו יהיה בהחלט מבורך.

ברם, כשבנק ישראל מלין על ירידה בצמיחה זו ממש זעקת הקוזאק הנגזל. בעשור האחרון הזניח בנק ישראל בצורה בוטה את חובתו הראשונה במעלה – לדאוג לשיעור אינפלציה שיהיה בטווח שהממשלה רצתה ממנו. כבר חמש שנים רצופות שהאינפלציה נופלת למטה מהטווח הרצוי, לעתים היא אפסית, לעתים שלילית. זו מורשת שנותיה הבינוניות של קרנית פלוג בבנק ישראל. אפשר למצוא גם חיוב באינפלציה נמוכה, זה סימן לקושי להעלות מחירים בעידן שאחרי המחאה החברתית, סימן לתחרות המתגברת במשק. הרי איש לא נהנה לראות עליות מחירים. אבל יש סיבה לכך שיש רצפה רצויה לאינפלציה ולא רק תקרה לה.  אינפלציה מסוימת מעידה על כך שבנק ישראל ממלא את תפקידו להציף את המשק במספיק כסף וכך יוצר לחץ על המחירים בשווקים. העדר כרוני של אינפלציה מעיד שבנק ישראל לא ממלא את תפקידו.

לא יעזרו לימודי ליבה לחרדים או שיפורים בחינוך או רכבות מהירות שייצאו בזמן, אם בידי האזרחים לא יהיה מספיק כסף כדי לקנות מוצרים. מקורות השפל הגדול בשנות השלושים לא היו העדר חינוך או העדר תשתיות. הסיבה לו הייתה העדר כסף בידי הצרכנים וקריסה דיפלציונית של המשק העולמי. נראה שכמו אז, אנחנו בזמנים שבהם הבעיה אינה בחולשת צד ההיצע, אלא בחולשת צד הביקוש.

ומצד שני, אם בידי האזרחים יהיה מספיק כסף ייפתחו עסקים שיתמרצו חרדים לצאת לעבוד בהם, שיתמרצו אנשים להשלים חוסרים בחינוך שלהם ושאולי אפילו יאפשרו למצוא מעקפים ופתרונות לבעיות התחבורה הציבורית הקשות.

אין שום ספק שבנק ישראל (או הממשלה באמצעות הרחבת הגרעון) יכולים היו לשים הרבה יותר כסף בכיסיהם של אזרחי ישראל בחמש השנים האחרונות. לא רק שלא היה לכך מחיר כלכלי, אלא להיפך – דבר זה היה מאפשר לעמוד ביעד האינפלציה הרצוי שנקבע מראש עוד שנים קודם ומן הסתם גם לקדם את סטטיסטיקות הצמיחה.

ומה התפקיד של ביבי בכל זה? נראה שהבנתו ומומחיותו בכלכלה אינן כוללות הבנה מעמיקה של חשיבות צד הביקוש. עם זאת, מעניין לציין שבטרם קרנית פלוג מונתה כנגידת בנק ישראל על אפו ועל חמתו, הוא הציע את התפקיד ללורנס סאמרס, שלמרבה הצער סירב. סאמרס הוא לא רק אחד הכלכלנים הבכירים בעולם, אלא גם זה שמזוהה יותר מכול עם הבנת הקשיים שמציב צד הביקוש החלש בכלכלת זמננו.

4 תגובות על ״זה לא ביבי, זה בנק ישראל״

  1. אינפלציה נמוכה בישראל בעשור האחרון אינה סימן לקושי להעלות מחירים אחרי המחאה החברתית, כי אם סימן לקושי להעלות מחירים בכל העולם, כנראה בגלל סיבות אחרות. אולי המחאה החברתית השפיעה מיד לאחר המחאה, אבל קשה לי לראות השפעה ארוכת טווח שלה. השפעות ארוכות טווח כנראה באות מסיבות מבניות יותר כמו הסחר מסין, הקנייה באינטרנט והתפתחויות טכנולוגיות.

    אבל להבנתי העיקר במדידת האינפלציה חסר:
    מה תעזור אינפלציה נמוכה אם מחירי הדברים היותר חשובים כמו דירה עלו גם עלו בעשור האחרון.

    אהבתי

  2. דירה נמדדת באינפלציה באמצעות רכיב שכר הדירה.
    אם יש השפעות מבניות דיסאינפלציוניות, אז צריך ביתר שאת להדפיס כסף כדי לעקוף אותן. הרי אם כל אזרח יקבל ביד מיליון שקל בכל אופן תהיה אינפלציה.

    אהבתי

  3. תמריץ , בסך הכל , הדו"ח די אופטימי בכלל . הדו"ח מתריע על הגירעון באמת . לא כזה חמור עדיין . רק מוטב להתמודד עם הגירעון באמת , כאשר מצב המשק טוב יחסית , ולא כאשר המשק בסיחרור . בכך הוא צודק .

    וזה הולך להיות שוב הענין . מבטיחים הרים וגבעות . והממשלה שתיבחר , תצטרך ( כמו עם לפיד דאז מי שזוכר ) מיד להתמודד עם הגירעון . ואז , במקום לקיים הבטחות , יצטרכו בעצם לקצץ.ושוב יזדעקו על הבטחות שווא .

    אם יש נקודה בדו"ח , באמת המצביעה על בעיה . זה הנושא של הפריון באמת . נקודה מאוד מעניינת . למרות מיצוב טכנולוגי גבוה , ישראל מפגרת אחרי הממוצע ב – OECD . על פי הדו"ח ניתן להסביר זאת במיומניות נמוכות של קבוצות נמוכות ( חרדים , ערבים , חיילים בשירות חובה , ענפי תעסוקה בעייתים כמו : אירוח , מלונאות וכו…. ) . כל זאת , למרות שמבחינת מספר השנים של השכלה פורמלית , אנו מעל הממוצע של ה- OECD .

    אבל , חוץ מן הפריון ( שעולה לנו מעל 30 מיליארד ש"ח בשנה ) הדו"ח די אופטימי . כך שלא מובן באמת .

    אפשר אגב להגיע להודעה לעיתונות בקשר לדו"ח , כאן :

    https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/31-03-19.aspx

    לדו"ח עצמו , כאן :

    https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Pages/DochBankIsrael2018.aspx

    להתראות

    Liked by 2 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s