מה שוושינגטון פוסט יכתוב אחרי הבחירות

ב-9 באפריל יתקיימו בארץ בחירות. על פי הסקרים נראה שגוש הימין, בסיוע המפלגות הקטנות והקיצוניות (פייגלין, סמוטריץ', בנט, ליברמן..) ינחל ניצחון ויאפשר לבנימין נתניהו כהונה נוספת. אגב, מזל טוב לביבי! היום מלאו עשר שנים לתקופת שלטונו הרצופה מאז 31 במרץ, 2009.

מה יכתוב וושינגטון פוסט למחרת פרסום תוצאות הבחירות? איננו יודעים בוודאות, אבל אנו יכולים לנחש שיהיה זה, פחות או יותר, משהו כזה.

בקריאה לממשלת ארצות הברית להפסיק את תמיכתה בממשלת הליכוד "המסרבת להכיר בזכויות המדיניות של הפלסטינים" יוצא הוושינגטון פוסט במאמר מערכת המוקדש לתוצאות הבחירות בישראל. המאמר, המכיל התקפה חריפה על ממשלת הליכוד ו"מדיניות הסיפוח של הגדה המערבית" משקף את האכזבה בקרב חוגים רבים בארצות הברית מתוצאות הבחירות – "הליכוד איבד מושבים למפלגות קטנות הנמצאות ממילא במחנה הדתי והלאומני שיסייעו לו להחזיק בשלטון".

"יש לכבד בחירות במדינה דמוקרטית ידידותית, אבל אין להסס בהערכת משמעותן. אמריקנים רבים הדואגים לישראל ורבים אחרים שלא אכפת להם, מאמינים שמדיניות הסיפוח של הגדה המערבית בידי הליכוד תוביל את ישראל לנקודה בה תאלץ לנקוט שיטות לא דמוקרטיות כדי לשמור על צביונה כמדינה יהודית. למשך זמן מה ואולי לתקופה ארוכה יחסית תוכל ממשלת ישראל לנצל את העקשנות והפילוג בקרב הפלסטינים ואת הזהירות של הירדנים כאמתלה לסירובה שלה לנסות ולהביא את הערבים אל שולחן המשא ומתן".

זה טקסט שפורסם בעיתון מעריב (עם הבדלים מינוריים כמו השמטת המילה "מערך") עם פרסום תוצאות הבחירות לכנסת ה-11 בשנת 1984! שלושים וחמש שנה חלפו וכלום לא השתנה.. במזרח התיכון העתיד הוא העבר. משהו אחד שבטח צרם טיפה למי שחשב לרגע שהמאמר הוא בהווה הוא אזכורה של ממלכת ירדן בסוף הטקסט. הירדנים כבר לא רלוונטיים לנעשה ביהודה ושומרון, וזהו הבדל מהותי אחד בין אז להיום, ולאו דווקא הבדל שמשחק לטובתנו.

 

50 תגובות על ״מה שוושינגטון פוסט יכתוב אחרי הבחירות״

  1. הוושינגטון פוסט הוא הסיבה שהעיתונות הכתובה ומקצוע העיתונות בכלל, הופכים לפחות ופחות רלבנטים. אנשים לא מוכנים לשלם כסף על שקרים.
    זה הזמן לציין שברגעים אלה ממש חבורת בלאגנ"ץ עתרה לועדת הבחירות נגד חתימת הסכמים בילטרליים בין ישראל לברזיל.
    אין מה להתפלא, הרי גנץ בעצמו אמר בראיון שזה "מעצבן שטראמפ הכיר בריבונות ישראל על הגולן". אח"כ הוא מספר שטובת המדינה מעל הכל. איש ארור.

    אהבתי

  2. תמריץ , טוב דברים משתנים , הרבה דברים משתנים והשתנו . מה שלא משתנה , זה תחושת האין אונים . תחושת האין מוצא . החזרה לאותה נקודה תחילית של אין מוצא . אין לבלבל בין השניים . מה , היית מעריך שיהיה אביב עמים ערבי ? הסכם שלום עם מצרים שיחזיק עשרות שנים ? מחאה חברתית ענקית ב – 2011 ( דיור בר השגה , יוקר מחיה ) ? שהשמאל יהפוך להיות קיצוני כל כך ? יחסים עם מדינות המפרץ , לא רשמיים , אבל מעין ברית לא כתובה ( כנגד איראן בין היתר ) ?

    תשמע , הרבה דברים השתנו ומשתנים בארץ ובעולם . הרבה יותר מדי. תחושות לא טובות . זה מנת חלקו של המין האנושי תדיר .

    להתראות

    Liked by 1 person

  3. הטקסט הישן הזה מוכיח את התחושה הקשה שאנחנו משתבללים זמן רב סביב אותם סוגיות ("הירקון זורם ונשפך לים …. הירקון זורם ונשפך לים … הירקון ….."). התחושה הזאת היא שהובילה (אחת מן הסיבות) את השמאל להסכמי אוסלו מתוך רצון לצאת מהשתבללות. והיא גם שמובילה את השמאל היום לרצות להחליף את ביבי. כאילו שאם ביבי יעלם נצא מהשתבללות הזאת ("הו, מלנכוליה, את אהובתי").

    אבל זאת רק תחושה כשהמציאות בדיוק הפוכה. ועל זה נאמר "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". הברנזה התרבותית, האליטה הצבאית והמשפטית, התקשורת והשמאל ממשיכים לזמר את אותן זמירות אבל ב-30 השנה הללו התעצמנו במידה בלתי תיאמן, חיזקנו את בטחוננו משמעותית, גדלנו באוכלוסייה, הרחבנו את הביטחון העצמי שלנו, קנינו לנו שותפים בעולם, חלק מאויבינו נעלמו להם, ההגירה לכאן עברה משלילית לחיובית, הדרכון שלנו נחשב יותר, הטרמינל שלנו בנתב"ג ברמה בינלאומית, המחקר והפיתוח שלנו פורץ דרך, ועוד … ועוד ….
    הטקסט הזה וכל הדומים לו מאז הם הציפוי על העוגה, אבל הציפוי הזה נשאר אותו ציפוי כשהעוגה השתנתה לה מזמן והשביחה.
    כולם מבינים את זה חוץ ממי שמפרסם את הטקסטים הללו גם היום (למשל ציפי לבני), כיון שבשם "ערכי הקידמה" (לא ברור בדיוק איזה) מפרסמי הטקסטים הללו נשארו מאחור: בסלון של החברים צופים בערוץ הראשון/השני כאשר כולם כבר עברו לדיגיטל, בשמירה בבוטקה של הש.ג. כששאר חיילי הבסיס חוגגים פנימה במסיבה, מחפשים את דודלי בבית של פיסטוק כשכולם עוקבים אחרי דיירי בית האח הגדול.
    כולם מבינים את זה כי רמת החיים שלנו עלתה, כי הביטחון העצמי שלנו גדל, כי אנחנו מבלים בחו"ל יותר מתמיד, כי האינטרנט מקרב אותנו למידע שאנחנו צריכים. כי החיים שלנו אחרים לגמרי ממה שהם היו בעבר !!! ואוו איך שהשתננו, איך שהתפתחנו, איך האופציות כל-כך גדלו, איך שהעולם נפתח בפנינו בצורה שלא הכרנו בעבר. איך שצריך להיות מכירי תודה על כל הטוב שבא עלינו !!

    אבל גם מתחושת ההשתבללות הזאת תצא הפתעה גדולה. כי הרגשת ההשתבללות הזאת דוחפת את הפוליטיקה לקבל הכרעה. וההכרעה בוא תבוא בשנים הבאות. היא לא תבוא במובן אליו חותר הטקסט הזה כי אנחנו כבר לא שם. אנחנו לא מאמינים לסיפורי השלום של הפלסטינים, אנחנו כבר לא מאמינים לשמאל, אנחנו לא נוותר על הביטחון שהגענו אליו בשביל פיסת נייר וחיבוקים עם מנהיגים ערבים (אנחנו פשוט לא שם), לא נתאבד גם לא בשביל נשיא אוהד עם "תכנית המאה". פשוט כי אנחנו במקום אחר לגמרי, ואנחנו לאט לאט מתפשטים מהכבלים הפסאודו-משפטיים שכבלנו עצמנו לתוכם. אנחנו מבינים שלא נוכל לקיים לאורך זמן מדינה של מיליונים לאורך רצועת חוף צרה עם מחירי דיור מאמירים. אנחנו מבינים שאפשר לחיות עם BDS כי יש אחרים שתומכים בנו. אנחנו הרבה פחות נבהלים מאיומים (למשל האיום האירופי בעת חתימת הסכם שיתוף הפעולה המחקרי האחרון). אירופה נחלשת ואיתה המוסר האנטישמי שלה, אמריקה כבר לא מתעניינת פה באזור (גם אם יגיע נשיא דמוקרטי), מדינות הים התיכון קונות מאיתנו גז, המשטרים הערבים המושחתים מפרפרים מפחד מאביב נוסף, הפלסטינים כל-כך מסכנים שחלקם (לא ההנהגה המושחתת כי אם המון העם) עוד יבקש להיות תושב המדינה ללא זכות לבחור או להיבחר. כן, הרגשת ההשתבללות של השמאל (השמאל ולא המרכז) תוביל אותם עצמם לפתרונות רדיקלים בכיוון ההפוך. כבר היום א.ב. יהושע, וניר ברעם ואנשי שמאל רבים שהם לא "קיצונים" מבחינת השמאל כי אם מיינסטריים – הם מתחילים לדבר על סיפוח ואיזרוח.
    הם מדברים בצורה כזאת שתלך ותתעצם עד שהכסאות יתחלפו והימין יצטרך להתנגד ליוזמות שלהם.
    כמו שבעבר המפלגה הדמוקרטית בארה"ב הייתה מזוהה עם העבדות, והיום מזוהה עם הקהילה האפרו-אמריקאית. זה יקרה גם לשמאל שלנו. הם יגיעו עם פתרונות רדיקלים יותר משל הימין.
    אוי, אוי, אוי, השתבללות את אהובתי.

    Liked by 1 person

  4. תגובה יפה יאיר אבל לגופו של עניין אני מאמין שצריך להישמר מהפיתוי לפיתרון קבוע. כל פתרון שהוא – אם הוא טוב הוא לא פיתרון קבע ואם הוא פיתרון קבע, אינו טוב.

    Liked by 1 person

  5. א. פוסט זה מוכיח שלפחות חלק מזכרונותי, ליתר דיוק הנחותי לגבי העבר, הוא מוטעה / מטעה.
    חשבתי שהשמאל נואש מיכולתו לשכנע את אזרחי ישראל לצדד בעמדותיו ולהצביע עבורו – רק בתחילת שנות ה 90. רק לאחר שנואש סופית מיכולת השכנוע שלו ויכולתו להתחבב על אזרחי ישראל – השמאל (הישראלי והאמריקאי) פנה להפעלת לחצי כפייה חיצוניים (אמריקאים ואירופים) על אזרחי ישראל.
    לחצים שלמעשה רק העמיקו את הטינה ואת חוסר האמון בין המוני הישראלים לבין השמאל הישראלי, והקטינו עוד יותר את הסיכוי שהשמאל יזכה בבחירות.
    הכתבה המצוטטת לעיל הוכיחה ש"הגירושים" מאזרחי המדינה החלו כבר מיד לאחר בחירות 1984.
    הנחתי גם שהקריאות לכפות על הישראלים את "הפתרון הנכון והצודק (היחידי שקיים)" החלו בעיתון הארץ. עכשיו מתברר שהעיתון מעריב כנראה הקדים את עיתון הארץ.

    ב. קרולין גרינברג כתבה:
    " … חבורת בלאגנ"ץ עתרה לועדת הבחירות נגד חתימת הסכמים בילטרליים בין ישראל לברזיל.אין מה להתפלא, הרי גנץ בעצמו אמר בראיון שזה "מעצבן שטראמפ הכיר בריבונות ישראל על הגולן" … "
    _________
    בזמנו, אהוד ברק ניסה להגיע להסכמים ארוכי טווח עם יאסר עראפת בערבות האמריקאים – דקה לפני מועד הבחירות החוזרות (בו או במחליפו). כולל בשיחות טאבה.
    תרגיל הרגע האחרון שכמוהו ניסה לבצע גם אהוד אולמרט.
    בשני המקרים הנ"ל היה מקום להתקומם על הנכונות של ראש ממשלה בשלהי כהונתו, ואפילו "בזמן פציעות", לחייב את ישראל לחוזים שתוקפם לפחות עשרות שנים קדימה, ואולי אפילו לדורות.
    תקדים שאמור להיות תקף גם לגבי ממשלת נתניהו הנוכחית.
    אלא אם ההסכמים עם ברזיל הם הסכמי סחר מעוטי חשיבות בלבד אותם ניתן לבטל או לשנות לאחר שנים ספורות.

    אהבתי

  6. אני מניח שהסכמים מסחריים עם ברזיל אינם סוג ההסכמים השנויים במחלוקת חריפה שאל לממשלה להתעסק בהם בזמן פציעות.

    אהבתי

  7. תמריץ, אתה סותר את עצמך.

    אני טוען שהמציאות התקדמה והשתנתה מהותית מאז 1984 (ובכלל) ומכאן הטענה שפתרון אוסלו לא תקף היום (זאת בנפרד מאי-מוסריותו ופגיעתו ברעיון הציוני של ריבונות וביטחון לעם היושב בציון), ומי שממשיך למלמל אותו (בפורמולות שונות ותחת כותרות חדשות) חי בעבר. ולכן אני לא מחפש "פתרון של קבע". אם אני מחפש פתרון אני יודע שהוא תחום בזמן ונכון לעת ביצועו.
    הפתרונות שאני מחפש הם פתרונות עבור הבעיות של עם ישראל ולא ערביי פלסטין או עמי האזור שכאן. לאחר שנמצא פתרונות עבור העם היושב בציון נוכל לעצב אותן כך שגם יתאימו לפתרון ה"בעיה הפלסטינית" (כי הם כאן ואי אפשר להתחמק מזה). אותי מטרידה שאלת הביטחון שלנו, אותי מטרידה שאלת הזהות שלנו (שקשורה קשר הדוק לאתרים המורשת ביהודה ושומרון), אותי מטרידה החתירה המתמדת של הרשות הפלסטינית בלגיטימיות שלנו (גם אם הם משתפים איתנו פעולה מבחינה בטחונית), אותי מטרידה השאלה היכן יחיה העם הזה בעוד כמה שנים מבחינת המקום הצר שהצרנו את צעדינו החוקיים לתוכו, אותי מטרידה השאלה של מחירי הדיור (ויש עתודות קרקע במרכז הארץ שניתן לבנות בהן אם רק נשבור את הכלא שיצרנו לעצמנו בהגדירנו אותן "כיבוש"). אם אני רוצה לאזרח פלסטינים (ולא את כולם, ולא בכל תנאי) זה לא בגלל שאני רוצה את הפלסטינים כי אם בגלל שאני רוצה את השטח הזה שהוא ביתי הלאומי (וביתם הפרטי של הפלסטינים הגרים בו). אני מסתפק בפתרונות קטנים ואיטיים. כבר כתבתי כאן פעם או פעמיים שלדעתי צריך לספח את השטח בין מודיעין, אריאל וכביש 6. המחיר לא כבד מבחינת סיפוח פלסטינים אבל היתרונות גדולים מאוד.

    אבל אתה סותר את עצמך בעצמך. בפוסט אתה קובע "שלושים וחמש שנה חלפו וכלום לא השתנה". אז כלום לא השתנה אז מה הבעיה מבחינתך בפתרון של קבע? הרי המציאות לא משתנה אז הפתרון של העבר יכול להיות פתרון של קבע.

    אהבתי

  8. ואם כבר מתכתבים עם פוסט קודם שלך לגבי בנט ("דוקטורינת בנט רעה לישראל") אז הפתרון הכי ריאלי בשטח הוא של בנט. סיפוח שטחי C במחיר 150 אלף פלסטינים.

    אהבתי

  9. חלק מחוסר השינוי של המציאות הוא העובדה שעדיין מחפשים אחרי פיתרון ואין פיתרון. ניסיון לעצב פיתרון באופן חד צדדי יכול לשנות את המציאות ואף אחד לא מבטיח שלטובה.
    יש לפעמים הזדמנויות היסטוריות כמו מה שקרה בגולן – מלחמת האזרחים שפירקה את סוריה והמאיסה את משטר אסד על העולם ועל ארצות ערב והקדנציה של טראמפ. ביו"ש אין כזו הזדמנות היסטורית.

    אהבתי

  10. גם ביו"ש יהיו הזדמנויות, צריך רק לפתוח את הראש. ההזדמנות הבאה מאוד קרובה (0-10 שנים): מות אבן-מאזן והשתוללות כנופיות פלסטיניות על המרחב הפלסטיני תוך זליגה למרחב היהודי.

    אהבתי

  11. באפט אמר פעם (לא בסגנון הזה אבל ברוח הדברים הבאים): אני משקיע בגולדמן זאקס לא בגלל מחלקת ההנפקות שלהם (כי מחר יכול לצאת חוק חדש שיגביל את הפעילות הזאת) ולא בגלל מחלקת y (כי התנאים יכולים להשתנות גם בסביבה העסקית הזאת), אלא בגלל שבגולדמן זאקס יושבים האנשים הכי טובים עם התרבות הארגונית הכי טובה (שמתמרצת יזמות והצלחות) ובכל מצב הם ימצאו את הדרכים לעשות כסף.

    אהבתי

  12. ואם אני חוזר שוב לפוסט הלא הגון שלך על דוקטורינת בנט (לא הגון כי: 1. הכנסת לפיו דברים שהוא לא אמר. 2. יומיים אחרי מה שכתבת הרקטות מעזה הוכיחו שכל מה שכתבת לא נכון אבל לא טרחת לכתוב תגובת תיקון), אז על זה בדיוק מדבר הפוסט שלו בפייסבוק אותו גינית.
    הפוסט שלו טוען שאיבדנו את היזמות ואת היצירתיות. הוא לא מעוניין שחיילי צה"ל יהרגו לחינם בפעילויות צבאיות, והוא לא מחרחר מלחמה. הוא בוכה על הרוח הנמוכה שהשתררה במסדרונות הפיקוד העליון.
    והקביעה שלך "ביו"ש אין כזו הזדמנות היסטורית" היא חלק מאותה רוח שפופה של "אין פתרון".

    אהבתי

  13. הפוסט על בנט ביקר את התפיסה שמול כל איום בהכרח גישת המכה המקדימה היא הגישה הנכונה. הפוסט קיבל השראה בעיקר מעימות ספציפי בין בנט לבין בוגי בעניין המנהרות. בעצמי הבאתי שם בתגובות דברים הפוכים שבנט אמר לגבי מלחמת לבנון.
    דיבור על סיפוח שטחי סי משתמש במונחי אוסלו ומבטא במובלע הכרה בערך של אוסלו ככלי להפריד מאיתנו את האוכלוסיה הפלסטינית הצפופה של שטחי אי ובי. אבל הסיפוח יכול למוטט את הרשות, את התיאום הביטחוני ולהרוס את מה שגם בנט מודה במרומז שטוב מבחינתו באוסלו (הודאה מרומזת שעליה הותקף בידי פייגלין).

    אהבתי

  14. גם אני לא יודע מי אמר את המשפט על גולדמן זאקס וגם אני אוהב אותו..
    לגבי הזדמנויות בשטחים, כרגע אין לדעתי. האם יהיו בעתיד? מי יודע.

    אהבתי

  15. דיבור על שטחי סי הוא בגלל שזה מה שהורגלנו. אין שום בעיה להגדיר זאת בצורות אחרות

    אהבתי

  16. לכל המעונין , אפרופו מנהרות וכו… הצהרות / מחשבות / תכנונים של הסורים , למנף הניסיון העצום שרכשו בלחימה במנהרות ( ונגד מנהרות , במלחמה נגד דאע"ש בסוריה ) על מנת לתקוף מרמת הגולן כך ביום פקודה או בכלל . כאן :

    https://nationalinterest.org/blog/buzz/syria-threatens-unleash-tunnel-warfare-against-israel-49687

    להתראות

    אהבתי

  17. מתחת לרדאר מתפתח קרב חתולות בין ערוץ 12 שנצבע כחול לבן לבין ערוץ 13 שגידל לפתע ביצים עיתונאיות. איילה חסון מרססת את אשכנזי ומטביעה את פרשת הצוללות, ספי עובדיה טוחן את גנץ כמעט כל יום ועכשיו הצטרף לחגיגה ברוכי קרא עם חומרים על אשכנזי שהוא ושותפו דרוקר קברו לפני 4 שנים.

    Liked by 1 person

  18. מתנגדי הסיפוח טוענים שאם נספח כמות גדולה של ערבים עניים נהפוך למדינה ערבית עניה.

    נכון לעכשיו ישראל היא מחוז בחירה אחד וכל ההחלטות החשובות מתקבלות ברמת המחוז האחד וכל המיסים זורמים לקופה אחת שנשלטת על ידי הפרלמנט של המחוז האחד. כתוצאה, כולם בסירה אחת וככל שייכנסו יותר ערבים עניים לסירה היא תהפוך ליותר ערבית ועניה.

    מה שצריך לעשות זה, כהקדמה לסיפוח, לחלק את הארץ למחוזות שבכל אחד פרלמנט מקומי (מועצה מחוזית) שמחליט החלטות מקומיות עבור המחוז. הממשל המרכזי יגבה מיסים מתושבי המחוז, אחוז מסויים עבור עצמו ואחוז מסויים עבור המחוז. החינוך, הבריאות והביטוח הלאומי יהיו באחריות המחוז וימומנו מהמיסים שיגבה הממשל המרכזי מתושבי המחוז. למחוז שתושביו עשירים יהיה תקציב מחוזי גדול, ולמחוז שתושביו עניים יהיה תקציב מחוזי קטן.

    לאחר הסיפוח, גושי ההתיישבות היהודית וריכוזי האוכלוסיה הערבית לא ייכללו באותו מחוז.

    ברור לי ששוחרי השוויון הכלכלי לא יאהבו את זה, אבל מבחינה פוליטית — יש פה שוויון. כולם אזרחים. כל אחד מצביע לפרלמנט המחוזי, ובנוסף לפרלמנט הארצי.

    ברור לי גם שזה לא פתרון מלא שפותר את כל הסכנות, אבל נראה לי שבהחלט מקטין את הסיכון הכלכלי והתרבותי שבסיפוח, ומאפשר לספח מספר גדול יותר של ערבים עניים בלי להפוך למדינה ערבית עניה.

    אהבתי

  19. ההצעה הזו דוגמה טובה לכך שרעיון הסיפוח כרוך בחיסול הכלכלי של הפריפריה ולכן, תודה לאל, היתכנותו הפוליטית אפסית.

    אין שום קשר תרבותי וערכי בין ישראל לתושבי השטחים ולכן הפיתרון הפוליטי שלהם לא יכול ולא צריך להיות בישראל. איך מיישבים זאת עם הצורך לשלוט צבאית בשטחים? באופן זמני מקובל שמדינה שולטת בשטח בלי לספחו כדי להבטיח את בטחונה. כל מה שצריך לעשות הוא להשלים עם זה ששליטת ישראל בשטחים תוגדר זמנית. בפועל כמובן אין דבר קבוע מהזמני.

    לחסל את רמת החיים במדינה ואת יציבותה הדמוגרפית רק כי המילה "זמני" בלתי נסבלת לימין המתנחל – טירוף.

    Liked by 1 person

  20. משה,
    לפי טמקא אתה יושב על הפיירול של ביבי. יש מצב שאתה מוסיף גם אותי לרשימה הזו?
    בעל חשבון הטוויטר המכנה עצמו "משה" הפך בחודשים האחרונים פעיל מאוד. מאז שהוכרזו הבחירות בישראל, הוא מצייץ מספר פעמים ביום לכל הפחות, כמעט תמיד ציוצים פוליטיים, ובעלי כיוון ברור: בעד הימין והליכוד, ובעיקר בעד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5487465,00.html#autoplay

    אהבתי

  21. תמריץ אתה מטעה,
    זמני אף פעם לא הפריע לימין המתנחלי. הם חיים באופן מתמיד באזורי ביניים ובין הערבים/פלסטינים. עיקר פעולותיהם מבוססות על קביעת עובדות בשטח ומעט על הגדרות מדיניות.
    האובססיה לקבוע גבולות מדיניים למדינה היא אובססיה שבאה מן השמאל.

    אהבתי

  22. משה,
    עם הכסף שתמריץ משלם לא הולכים למכולת. ב103FM התקשרו לבוטים שטמקא פרסמו וכולם ענו. "משה" (הבוט שלך) עלה אצל ינון ודווידוב ואפילו הזדהה. חלקם יעלו לשידור אצל אראל סגל בשעה הבאה. "המחקר" של טמקא וNYT מתברר כרשימה שהכין בוט שמאלני בשם נועם רותם.

    אהבתי

  23. רונן ברגמן מפיל שני עיתונים עם חירטוט אחד
    Twitter Network Uses Fake Accounts to Promote Netanyahu, Watchdog Finds

    אהבתי

  24. יאיר,
    כתבת: ״האובססיה לקבוע גבולות מדיניים למדינה היא אובססיה שבאה מן השמאל״.
    הרצון לקבוע גבולות למדינה אינו אובססיה (במובן החולני – כפייתי שלה). זו תפיסת עולם ערכית ורציונלית המכירה בכך שקיום מדינה דמוקרטית ונאורה אשר מכילה בתוכה בפועל שני מעמדות שונים מבחינת מעמדם האזרחי (דהיינו, אזרחי ישראל ותושבי שטחים) הוא בעייתי, מזיק ואינו רצוי.
    הבעייה בשמאל (אותה גם ניתן לכנות אובססיה) היא בראייה לפיה את הבעיה הזו יש לפתור בכל מחיר. כלומר, גם אם המחיר הוא סיכון בטחוני עצום, הרי שהוא כדאי. פה כבר יש אובססיה או עיוורון או צדקנות או קרא לזה איך שתרצה: מדוע הסיכון בשליטה בפלסטינים הוא גדול יותר מהסיכון בהפסקת השליטה בהם? אין כל הוכחה לכך במציאות.
    השליטה בפלסטינים היא עוולה מוסרית ויש נזק בצידה, שאותו השמאל מדגיש בכל הזדמנות. אך הפסקת השליטה מביאה לאלפי הרוגים בקרבנו: את הסכנה הזו השמאל מבטל בזלזול.

    Liked by 1 person

  25. לתמריץ,
    כתבת:
    1. " מעריב רק ציטט והוושינגטון פוסט דיבר בשם ארה"ב. לא בשם השמאל הישראלי."
    __________
    הפרשנות *שלי* לציטוט הארוך מהוושינגטון פוסט, ללא שום קריאות ביניים נזעמות על הנסיון לההתערב בעניני הפנים של ישראל ועל אי קבלת תוצאות ההכרעה הדמוקרטית של אזרחי ישראל, היא של הזדהות. הזדהות מעריב עם הכעס, התסכול והרצון "לשבור את הכלים" ולכפות על אזרחי ישראל, בניגוד מוחלט להכרעתם, את ה"פיתרון הצודק והנכון".
    מודה שאפשר לפרש זאת גם אחרת.

    2. " אני מניח שהסכמים מסחריים עם ברזיל אינם סוג ההסכמים השנויים במחלוקת חריפה שאל לממשלה להתעסק בהם בזמן פציעות."
    ___________
    מצטרפת להנחה שההסכמים עם ברזיל מאוד לא שנויים בשום מחלוקת.
    אבל בגלל עצם התקדים (ובכדי להימנע מהויכוח מה כן / לא שנוי במחלוקת)- אני מוכנה לוותר עליהם.
    להכריז ששלושה חודשים לפני מועד הבחירות – אסור לממשלת ישראל לחתום על שום הסכמים ארוכי טווח עם מדינות אחרות.

    אהבתי

  26. ליאיר ול"חלוקה למחוזות כהקדמה לסיפוח"
    כתבתם:
    " … אם כבר מתכתבים עם פוסט קודם שלך לגבי בנט ("דוקטורינת בנט רעה לישראל") אז הפתרון הכי ריאלי בשטח הוא של בנט. סיפוח שטחי C במחיר 150 אלף פלסטינים. … "
    +
    " … מה שצריך לעשות זה, כהקדמה לסיפוח, לחלק את הארץ למחוזות שבכל אחד פרלמנט מקומי (מועצה מחוזית) שמחליט החלטות מקומיות עבור המחוז. הממשל המרכזי יגבה מיסים מתושבי המחוז, אחוז מסויים עבור עצמו ואחוז מסויים עבור המחוז. החינוך, הבריאות והביטוח הלאומי יהיו באחריות המחוז וימומנו מהמיסים שיגבה הממשל המרכזי מתושבי המחוז. למחוז שתושביו עשירים יהיה תקציב מחוזי גדול, ולמחוז שתושביו עניים יהיה תקציב מחוזי קטן.
    לאחר הסיפוח, גושי ההתיישבות היהודית וריכוזי האוכלוסיה הערבית לא ייכללו באותו מחוז. ברור לי ששוחרי השוויון הכלכלי לא יאהבו את זה, אבל מבחינה פוליטית — יש פה שוויון. כולם אזרחים. כל אחד מצביע לפרלמנט המחוזי, ובנוסף לפרלמנט הארצי. … "
    _________________________________

    שאלתי אליכם היא : מה יבטיח לכם שלאחר קבלת ההחלטה הישראלית – המוני ערבים לא יחליטו לשנות, במהירות, את כתובת מגוריהם?

    ידוע בודאות שהמוני ערבים מכל חלקי יהודה ושומרון, כולל חברון ושכם, מיהרו לעבור לגור במזרח ירושלים רבתי, בכדי לזכות בתעודת תושב ישראלית (וכל ההטבות הנלוות של ביטוח לאומי, שירותים רפואיים, מעבר חופשי במחסומים ועוד).
    הם מתעקשים להמשיך לגור במזרח ירושלים – למרות שמחירי הדיור בה גבוהים משמעותית ממחירי הדיור בשאר ערי יו'ש. גם המוטיבציה שלהם להגר לדרום אמריקה (לדוג') נמוכה יותר משל שכניהם לשעבר בחברון ובשכם.

    מכאן שאני מניחה שעצם הדיבורים על האפשרות לספח את שטח סי – יהפוך במהירות 150 אלף איש בשטחי סי ללפחות 600 אלף איש. אולי יותר. והם כבר יצמדו לקרקע.

    באופן דומה, שלילת האפשרות מכל אזרחי המדינה לעבור דירה מ"מחוז עני" (כנראה ערבי) ל"מחוז עשיר" (כנראה יהודי) – תיתפס, ובצדק, כהחייאה של משטר האפרטהיד הדרום אפריקאי.
    ואם כל אזרח יכול לבחור באיזה מחוז לגור – מה התועלת מחלוקת המדינה למחוזות שאמורים לשמור על ההפרדה בין האוכלוסיות?

    מכאן, נראה לי שלגבי יו'ש אין מנוס מקבלת הצעת תמריץ שלא לקבל שום החלטות סיפוח וקביעת גבולות קבע.

    Liked by 1 person

  27. ב-1984 בעיתון מעריב התפרסם טור פרשנות בעמוד הראשון בעקבות תוצאות הבחירות, והוא באמת לא היה אובייקטיבי כלל.. התוצאה הייתה כידוע תיקו והוקמה ממשלת רוטציה פרס-שמיר, אבל מבחינת הפרשן, אבי רז, הניצחון היה כולו של הליכוד.

    כבר ברור שהניצחון הוא של הליכוד, והניצחון הוא מדהים. איך אמר שר מהליכוד:"אם אחרי ארבע מאות אחוזי אינפלציה ושש מאות הרוגי מלחמת לבנון – זו התוצאה, אז סימן שהעם יותר מטומטם ממה שחשבנו".
    במצודת זאב שררה הלילה אופוריה, ובצדק: הליכודניקים הרי ציפו לתבוסה ניצחת. גם אם חלקם לא הכיר בחובה לשלם את מחיר הכשלונות הזועקים לשמים, ידעו שם הכול כי איבדו את הנכס האלקטורלי העיקרי שלהם, אם לא היחידי: הקוסם מנחם בגין. יורשו החיוור, שבנאומי הכיכר שלו ניסה לשווא לחקות את המסית הגדול, הקדיש לפנות בוקר פרק נכבד בנאומו למתווה הדרך, למנהיג הגדול מכולם, שלא נקף אצבע למען הצלחת הליכוד בבחירות, ואף לא הטריח אתמו להצביע מחל
    http://tinyurl.com/y6yw9zkr

    בהמשך נאמר באותו מאמר פרשנות:
    בזהירות רבה אמר לי על כך אחד מראשי המערך: נצטרך להגיע למסקנות מרחיקות לכת לגבי הפילוסופיה הלאומית שלנו. עסקנים זוטרים יותר תרגמו את הדברים הללו להתבטאות בוטה יותר: אנחנו היינו בסדר. יותר ממה שעשינו במערכת הבחירות לא היה אפשר לעשות. הבעיה היא העם. זה מה שהעם רוצה. והעם הזה רצה אפילו את הגזען כהנא.

    בכל מקרה כאמור אין ספק שהליכוד ניצח ניצחון בלתי ייאמן, אבל המדינה, אמרו הלילה, הובסה.

    אהבתי

  28. רינגו,
    מקריאת מאמרים ושמיעת הרצאות של הוגי שמאל אין מדובר רק ברצון להפריד בינינו לבין הפלסטינים, כי אם גם רצון לעצם הגדרת גבולות למדינה "ככל המדינות והעמים". זאת מלבד גזענות עמוקה כנגד הפלסטינים.

    אהבתי

  29. קמיליה,
    אני לא מבין במה תתרום ההצעה לחלוקה למחוזות.
    לגבי סיפוח שטח סי, אי אפשר להעביר בין לילה כמות כה גדולה של אנשים לשטח סי כאשר צהל שולט בו בטחונית, מה גם שיש רישומים ליושבים בכל מקום

    אהבתי

  30. יאיר
    כמי שלא חשוב לו גבולות מוסדרים (ואני איתך בזה) למה לספח את כל שטחי C על ה150 אלף ערבים? צריך לספח את השטחים ולעשות גבול עקום אפילו מפותל מאוד וגם עם מובלעות – כך שלא יספח את היישובים הערביים. איזה סיבה הגיונית יש לספח אותם? (אני מאוד בעד לספח כמה שיותר שטח אבל בלי לספח ערבי אחד)

    אהבתי

  31. משה,
    להבנתי המטרה בסיפוח השטח אינה קביעת גבולות כי אם סידור החיים של תושבי יו"ש, השוואת המצב החוקי בהם למצב הקיים בתוך הקו הירוק, והגברת הבטחון בהם.
    כל אלו במטרה להפוך את האזורים הללו לאזור שמגיעים אליו יהודים ומתיישבים בו כמו בשאר האזורים המרכזיים בישראל.

    אם זאת המטרה, בניית קו מפותל לא תתרום לכך ותיתן ריבונות מהסוג הפחות רלוונטי – קו שקשה להגן עליו ורוב הנמצאים בו הם חיילים ואנשי צבא במקום אזרחים ומשפחות.

    אני מעוניין בשטח שצריך להיות רציף, שאפשר לתכנן עליו ערים שלמות, שהפלסטינים שבו מקבלים את מרות ישראל כמו ערביי מישור החוף, שיש לו פוטנציאל כלכלי, וכו'…

    אני לא נדבק דווקא להגדרת שטח סי. אני משתמש בביטוי הזה כיון שזה מה שמוכר. להבנתי צריך פשוט להזיז את הגבול מזרחה (עד כביש 60 באזור השומרון) כך שנקבל כמה שיותר שטח רציף עם פחות פלסטינים. החלת ריבונות באזור שכזה תבהיר לפלסטינים שגרים שם מי בעל הבית ותוך כמה שנים הם יישרו קו. מי שלא מזדהה עם מה שקורה יוכל לבחור להיות תושב ולא אזרח.

    בדומה, צריך להחיל ריבונות על הבקעה ולחבר אותה במנהרות מתחת לגב ההר עם מרכז הארץ (דרך מערב השומרון שיהיה תחת ריבונות ישראלית).
    גב ההר לעת הזאת ישאר "לא מוכרז" ושם יישאר המצב הקיים.

    אהבתי

  32. אני לא מבין מה הקשר בין שטח רציף לבין 'אפשר לתכנן עליו עיר שלמה'. תא שטח ריק בגודל עיר אפשר לספח אותו ולתכנן בו עיר – מה תכנון העיר קשור לרצף? בדיוק כמו שהיום אפשר לספח את אריאל ואפרת בלי כמעט שום דבר ערבי מסביב. אם איי פוקלנד יכולות להיות חלק מאנגליה בלי שום רצף גם ערים יהודיות ביו'ש יכולות להיות חלק מישראל.

    אהבתי

  33. מאיי פוקלנד יכולים להגיע לבריטניה באוויר או בים. מובלעת קטנה בשטח עוין לרוב לא מכילה נמל תעופה (פרט לדוגמה הידועה של מזרח ברלין) או נמל ים

    אהבתי

  34. ????? מה הכביש מאריאל ואפרת לקו הירוק שונה מהים? הוא לא ינתן לרשות העוינות הוא ישאר במצבו הנוכחי כמו שאפשר לנסוע בו עכשו אפשר לנסוע בו אם יספחו את אריאל ואפרת (וזה חוץ מזה שאפשר לספח את רצועת הכביש עצמה בלי בית ערבי אחד מסביבו)

    אהבתי

  35. קמיליה,

    תודה על התייחסותך המנומקת. תחשבי על המחוזות כעל תת-מדינות. כשאזרח של מחוז אחד עובר לגור במחוז אחר הוא הופך לתושב של המחוז החדש אך נשאר אזרח של המחוז הקודם. כדי להתאזרח במחוז החדש הוא צריך לעמוד בקריטריונים שקבע המחוז. זה יכול להיות מספר מינימלי של שנות תושבות, ידיעה מספקת של השפה הרשמית של המחוז, יכולת השתלבות בתרבות של המחוז, ועוד.

    כל עוד הוא אזרח של המחוז הישן, הוא נשאר חבר בקופת חולים של המחוז הישן, ביטוח לאומי של המחוז הישן, ואוצ'ר לבית ספר לילדים מטעם המחוז הישן (אם מונהגת שיטת הוואוצ'רים) — ובהתאמה, תקבולי המס ממנו הולכים למחוז הישן (החלק שהמדינה גובה עבור המחוז). שני מחוזות שמעוניינים בכך יכולים להגיע להסדר אחר ביניהם (אמנה בין מחוזות).

    אם את רוצה את יכולה לקרוא את הערך Place of origin בוויקיפדיה, שמציג מצב דומה במקצת (לא זהה) ומושגים רלוונטיים.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Place_of_origin

    אהבתי

  36. למען הסר ספק, אזרח ישראלי יהיה אזרח גם של המדינה וגם של מחוז ספציפי. אם מישהו מחו"ל רוצה להתאזרח בישראל, זה לא מספיק שמחוז מסויים מוכן לקבלו, הוא צריך לעמוד גם בקריטריונים של המדינה (חוק השבות וכו').

    אהבתי

  37. ל . (לשעבר הזדהה גם כ "חלוקה למחוזות כהכנה לסיפוח")

    אם ב"הקפצה" התכוונת להפנייתך לויקיפדיה על המחוזות בשוויץ – עלי להודות שקראתי.

    לא הגבתי קודם לכן כיון שהבנתי שמדובר בנוהל מסובך ומורכב. ניתוח יתרונותיו וחסרונותיו, ומידת התאמתם האפשרית לסיטואציה באיזורנו – תחייב אותי להתעמק ולהשקיע זמן ומאמץ. לפיכך עדיף שלא אומר דבר.
    אבל במחשבה שניה – מעולם לא אפשרתי לבורותי בתחום מסוים למנוע ממני מלהתייחס אליו בהרחבה, 😊 ואין סיבה שאעשה זאת דווקא במקרה הנדון.

    אוכל להגיד רק מה הדבר הראשון שעלה בראשי כשקראתי חלקים מערך:

    A citizen of a municipality does not enjoy a larger set of rights than a non-citizen of the same municipality. To vote in communal, cantonal or national matters, only the current place of residence matters – or in the case of citizens abroad, the last Swiss place of residence.

    אם כך – מה הועילו חכמים בתקנתם?
    אם לכל אזרח ישראלי זכות לשנות את מקום מגוריו ממחוז א' (לדוגמא מחוז ראמאללה) למחוז ב' (לדוג' מחוז לוד רמלה) , והוא יצביע במחוז בו הוא מתגורר – איני מבינה את התועלת הגדולה בחלוקה למחוזות

    Until 2012, the law required that the place of origin carries, for two years after moving, all social welfare costs of a citizen who changes his domicile. This was changed in 2012, when the National Council voted with 151 to 9 votes to abolish this law. The place of domicile is now the only payer of welfare costs.[2]

    בין אם ההוצאות הסוציאליות מופלות על מחוז המגורים העכשווי מיד לאחר המעבר אליו או רק לאחר שנתיים – בולטת העובדה שמחוז המגורים ישלם.
    החלוקה למחוזות רק דחתה את הבעייה בשנתיים.
    מחוז מגורים אטרקטיבי (לדוג' גוש דן) – יאלץ לממן המוני נתמכי סעד שהתגוררו בעבר ביו'ש, בגליל ובנגב.

    In 1923, 1937, 1959 and 1967, more and more cantons joined treaties that assured that the domicile has to pay welfare costs instead of the place of origin, reflecting the fact that fewer and fewer persons lived in their place of origin (1860: 59%, in 1910: 34%).[3]

    אם אפילו השוויצרים מעמידים להצבעה ומשנים את החוקים ותקנות שלהם בנושא זה – זהו רמז לכך שאפילו הם אינם כל כך מרוצים מהשלכותיו.

    In 1681, the Tagsatzung – the then-time Swiss parliament – decided that beggars should be deported to their place of origin, especially if they were not appropriately cared for by their place of origin.[3]

    ספקותי אם דבר זה ניתן ליישום גם ב 2020, ובישראל.

    In the 19th century, Swiss authorities even offered free emigration to the United States if the Swiss citizen consented to losing the place of origin, and thus his or her right to receive welfare.[3]

    הצעה חביבה. אבל הספקות שלי רק התרבו והעמיקו.
    לו רק יכולנו להציע אזרחות אמריקאית לכל מי שאנו מעוניינים להיפטר ממנו – כל הבעיות אותן באה לפתור החלוקה למחוזות היו מתייתרות. 😊

    ***********
    כללית,
    1. אני נוטה להעדיף רעיונות פשוטים על מורכבים. החלוקה למחוזות היא רעיון מאוד מורכב.
    2. אפילו אם הצעה זו עובדת היטב עבור השוויצרים (וכאמור איני משוכנעת בכך) – קשה לי להניח שתעבוד היטב, ולאורך זמן, גם בקרב עמים הנמצאים בסכסוך רב דורי מדמם.

    אהבתי

  38. קמיליה,

    ההקפצה הייתה כדי לוודא שלא פספסת של ההודעה שלי, ולא כדי להאיץ בך לקרוא את הקישור. (שמח כמובן שקראת).

    נכון שהשוויצרים ירדו בהדרגה מהשיטה, מה שמעניין זה התקופה שבה היא כן הייתה קיימת. במשך 331 שנים, כלומר בין 1681-2012, מחוז המקור היה אחראי לשלם את הוצאות הרווחה!

    אומנם, ב-89 השנים האחרונות מתוכן הייתה הצטרפות הדרגתית של מחוזות לאמנות שמטילות את האחריות להוצאות הרווחה על מחוז התושבות (רלוונטי רק במקרה של אזרח שמחוז המקור שלו ומחוז התושבות שלו חתומים שניהם על האמנה). אבל בכל זאת 242 שנים…

    בנוגע לזכות ההצבעה, להבנתי עד 1874 זכות ההצבעה הייתה במחוז המקור ולא במחוז התושבות. כלומר אם לספור משנת העצמאות זה יוצא מעל 200 שנים של זכויות הצבעה במחוז המקור ולא במחוז התושבות.

    אני מבין את ההעדפה לפתרונות פשוטים, אבל נראה לי שהמצב אצלנו מסובך בכל מקרה. הבחנה בין שליטה בטחונית ושליטה מנהלית… תיאום עם הרשות… גביית מע"מ עבור הרשות…

    נ.ב. מי שהציע לחלק מהעניים השוויצרים כרטיס טיסה חינם לאמריקה תמורת ויתור על אזרחות היה קהילות המקור שלהם. כלומר, בהקבלה למצבנו, זו תהיה דווקא הרשות הפלסטינית שיהיה לה כדאי לעודד הגירת פלסטינים עניים לאמריקה כדי לשפר את מצבה התקציבי…

    אהבתי

  39. לחלוקה למחוזות …,

    כתבת:
    1. " … נכון שהשוויצרים ירדו בהדרגה מהשיטה, מה שמעניין זה התקופה שבה היא כן הייתה קיימת. במשך 331 שנים, כלומר בין 1681-2012 …
    אומנם, ב-89 השנים האחרונות מתוכן הייתה הצטרפות הדרגתית של מחוזות לאמנות שמטילות את האחריות להוצאות הרווחה על מחוז התושבות … אבל בכל זאת 242 שנים…"
    ____________________

    קשה להתעלם מהעובדה שבעבר הרחוק, בתקופה בה היה נהוגים בשוויץ כל חוקי האזרחות – תושבות הנ'ל, רוב האוכלוסייה התפרנסה מחקלאות וממלאכה זעירה. כאשר רובם המכריע של בני האדם חיו ונקברו ברדיוס שאינו עולה על 50 ק'מ מהכפר בו נולדו.
    מכאן, שהייתי מייחסת חשיבות רבה הרבה יותר ל 89 השנים האחרונות מאשר לכל 890 השנים שקדמו להן. יתכן שהסיבות לכך שאפילו השוויצרים, הידועים בשמרנותם, החליטו לשנות את הסדרי העבר שלהם – יתגלו כתקפים יותר למצב הישראלי פלסטינאי במאה ה 21.

    2. " … אני מבין את ההעדפה לפתרונות פשוטים, אבל נראה לי שהמצב אצלנו מסובך בכל מקרה. הבחנה בין שליטה בטחונית ושליטה מנהלית… תיאום עם הרשות… גביית מע"מ עבור הרשות… "
    ————————–
    כבר למדתי שככל שמכשיר הוא משוכלל יותר ומורכב יותר – כך הסיכוי שיתקלקל במהרה גדול יותר מאשר את המכשיר "הפרמיטיבי" שאותו בא להחליף (וקטן הסיכוי שניתן יהיה לתקנו במהירות ובזול).
    באופן דומה – ככל שבחוזה יש יותר סעיפים ותתי סעיפים אזי הסיכוי שאחד הצדדים כבר ימצא דרך מלהתחמק מלקיימו – גדול יותר.
    מכאן שדווקא כיון שמצבנו במילא מאוד מסובך – ההעדפה לפתרונות "פשוטים" נתפסת בעיני כחשובה יותר.

    לדוג' ה"פיתרון" של טראמפ שהמוני צאצאי הפליטים הפלסטינים יקבלו אזרחות של המדינה הערבית בה נולדו ובה הם חיים.

    3. " … נ.ב. מי שהציע לחלק מהעניים השוויצרים כרטיס טיסה חינם לאמריקה תמורת ויתור על אזרחות היה קהילות המקור שלהם. כלומר, בהקבלה למצבנו, זו תהיה דווקא הרשות הפלסטינית שיהיה לה כדאי לעודד הגירת פלסטינים עניים לאמריקה כדי לשפר את מצבה התקציבי…"
    _________________
    אם יהיה ניתן להגדיר כ"קבצנים" את כל מי שעצם קיומו נתפס כמטרד וכנטל (וניתן יהיה לשגרו לצידו השני של האוקינוס האטלנטי) – הייתי מאוד מתעקשת שגם המחוזות היהודים העשירים ביותר יחזיקו בזכות זו. 😊

    אהבתי

  40. קמיליה,

    תסתכלי כאן במפה ותראי איך השפות בשוויץ נשארו מבודלות גאוגרפית.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Languages_of_Switzerland

    כנראה שחלק גדול מההגירה היה בין יישובים, ערים או קנטונים של אותו לאום/שפה. יש לציין שה-Place of origin שלהם הוא לא קנטון אלא municipality, כך שמספיקה תזוזה קטנה כדי לצאת ממנו. בהצעה שלי "מחוז" הוא יחידה גדולה יותר.

    מה מונע לדעתך הגירה המונית של אזרחי ישראל מאום אל פאחם לתל אביב? ולמה יש דווקא הגירה בכיוון ההפוך, של ערבים שעוזבים את יפו ועוברים לצפון הארץ? — בהיעדר תמריצי ביטוח לאומי וכדומה, הכוחות שפועלים הם לאו דווקא של ערבוב, אלא גם של בידול.

    לדעתי אין צורך שמחוז המקור יעבור *לנצח* מדור לדור יחד עם שם המשפחה, כמו אצלם. זה גורם לכך שהפער בין מחוז מקור ותושבות הולך ומצטבר לאורך הדורות. עדיף שיהיה מנגנון של עדכון, אבל בהשהיה של מספר דורות. משהו כמו: דור שלישי שנולד באותו מקום הוא בן המקום גם מבחינת מחוז מקור. (אבל כמובן, שני מחוזות שמעוניינים בכך רשאים לסכם ביניהם על עדכון מהיר יותר).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s