ניצחון החלשות

כבר לא פעם ציטטתי בבלוג את ספרו המופתי של סטיבן פינקר שמתאר את תהליך הציביליזציה שעובר על האנושות. הרוע, האכזריות, הזוועות, הקטל הולכים ופוחתים. הנורמות האיומות של העבר הולכות ומפנות מקום לנורמות חדשות ומתורבתות יותר. 

אנו חוזים בימים אלו ממש בעוד אבן דרך בתהליך הזה שהופך את האנושות לנאורה יותר. נשים שהשלימו בימים עברו עם יחס משפיל ומבזה שהופך אותן לאובייקט מיני ולעתים מגיע ממש לכדי אונס – אינן מוכנות לשתוק עוד. מימדי התופעה שמתגלית עתה מעדויות של נשים רבות הם מזעזעים אך כשהדברים נחשפים לאור השמש ומתבצע טיהור עמוק – אין מי שיהיה מוכן להגן על הנורמות הבזויות שהיו מקובלות בקרב גברים בעבר. זהו ניצחון אולטימטיבי לפמיניזם. 

יהיה מי שיגיד שזו נקודת תפנית במלחמת המינים שבה הנשים נוקמות בגברים על מה שעוללו להן במשך ההיסטוריה. אי אלו אשמאים זקנים בני זמננו הופכים לשעיר לעזאזל שמשלם את מחיר הזעם המתפרץ של המין הנשי על ביזויו ורמיסתו רבי הדורות. אבל לא חייבים לראות את הדברים כך. 

טוב שיינקטו צעדים שיגנו על כבוד האישה, אך אין זה סותר עשיית צדק גם עם הגברים במקומות שבהם הם המופלים, למשל בעניין דמי המזונות והזכות למשמורת משותפת על ילדים, כפי שעשה בית המשפט העליון בפסיקה היסטורית השנה.

במאמר יפה שפרסם לפני כשמונה עשרה שנה, בגיליון תחילת המילניום של ידיעות אחרונות, קרא סבר פלוצקר לתהליך התירבות של האנושות "ניצחון החלשים". אלו שבאו מנקודה התחלתית של חולשה, כמו נשים או יהודים ומיעוטים מופלים בכל מקום. אלו שמאמינים בערכים ליברליים, שמים על עצמם מגבלות וסולדים משימוש אכזרי בכוח ברוטלי. אלו הם המנצחים של המאה העשרים ומוראותיה. איזו הפתעה גדולה ונפלאה.

על תהליך הציביליזציה שעוברת האנושות, ובכלל זה תהליך עליית הפמיניזם, מרחף סימן שאלה גדול – עד כמה הוא מוגבל לציביליזציה המערבית ועד כמה הוא צפוי להניב פירות מחוצה לה, ובפרט בארצות האיסלאם ובאפריקה. מכיוון שאלו המקומות בהם מתרחש הגידול הדמוגרפי הנוכחי של האנושות, הרבה מאוד תלוי בשאלה זו.

מודעות פרסומת

57 תגובות על ״ניצחון החלשות״

  1. פוסט מענין תמריץ , עדיין צריך קצת לסייג הדברים :

    הניצחון הוא עדיין לא של הפמניזם . אנו נוטים לבלבל בין פמניזם לבין מה שאני מכנה " נשיזם " ( נשים ) . הנשיזם , דואג להילחם בדיכוי של נשים . הדיכוי האכזרי , הברוטלי , זה שרואה בנשים אובייקט וכלי למינוף , בקיצור מלחמה בתחתית של התחתית . הפמינסטיות , רואות בשיויון את עיקר הדברים ( אבל לא רק ) עינהם נשואות יותר לקוטב של הצלחה שוות ערך לזו של הגברים ( עמדות כוח וניהול וכו…. ) . הנשיזם מאפיין יותר , ארגוני זכויות אדם . הם יותר מתעניינים בדיכוי אכזרי , ולא בשאלה , כמה נשים יושבות בדירקטוריונים , ביחס לגברים , ובמובן זה , הדרך עוד ארוכה מאוד . יש הגורסים כמוני , שעצם השאיפה לשיויון הוא בעצם אבסורד . שהרי נשים נעלות על גברים גם במונחי ניהול וכדומה …אז המקום הטבעי שלהם , הוא למעשה בשליטה , עמדות כוח וניהול . אבל כמובן זה לא המצב .

    התמונה הרחבה יותר , היא לא פחות חשובה :

    העולם צעד בדרך באמת החשובה הזו , כפי שציינת בפוסט , לשיויון , ליברליות , סובלנות וכו… אבל , הפיגוע בתאומים , שם מקלות משמעותיים בגלגלים . כל מה שאנו רואים מסביב כמעט , הינו תוצאה של הפיגוע הזה . ולכאורה , זה כירסם בווקטור של סובלנות , זכויות אדם , ליברליזם וכו….. מדינות ולאומים נעשו יותר לאומנים , פחות סבלניים , לנוכח טרור אכזרי . גם משבר הסאבפריים השפיע מאוד ושם מקלות בגלגלים . חזיר אחד בוול סטריט , מפיל לך , כלכלות בעולם , ומוריד אנשים לעוני וביזוי כלכלי . מדינות התכנסו לתפיסות לאומניות מובהקות יותר . האם זה ימשיך ? עד מתי ? נראה בהמשך הדרך כמובן ……

    להתראות

    אהבתי

  2. א. על פי סטטיסטיקות שקראתי בנוגע לתקיפות מיניות של ילדים – סיכויי ילדים -בנים לעבור תקיפה מינית דומים לסיכויי בנות.
    רק לאחר תחילת גיל ההתבגרות המינית (גילאי 11-12 ומעלה) הסיכוי שבת תותקף מינית גדולים פי ארבעה ויותר מהסיכוי שבן יותקף מינית. ועדיין – ההסתברות שנער / גבר יותקף מינית רחוקה מלהיות זניחה.
    רק בנוגע למקרבנים התמונה חד משמעית – רובם המכריע של התוקפים הם גברים (בין אם הם נוטים לתקוף ילדים או נשים או גברים). שיעור הנשים התוקפות מינית הוא כמעט זניח.
    מכאן, לא נכון להתייחס לנושא התקיפות המיניות כנושא של גברים מול נשים. זו מלחמה של כל הנשים ורוב הגברים נגד מיעוט מהגברים הנוהגים לתקוף מינית.

    ב. אחת הסיבות לעובדה שהדיון הציבורי מתמקד בנשים כקורבנות ודי מתעלם מהגברים כקורבנות – היא שיותר נשים העזו להתגבר על קשר ההשתקה מאשר גברים. נראה שהחסמים החברתיים והתרבותיים המונעים מגבר להציג עצמו ברבים כקורבן לתקיפה מינית – אפילו גבוהים יותר מאלו הניצבים בפני אישה.
    ועדיין, גם היום, לצד כל הדיבורים הנמלצים על "מהפכה תודעתית היסטורית" – רוב התקיפות המיניות אינן מדווחות. זהו הפשע שרמת תת הדיווח שלו היא הגבוהה ביותר, בהשוואה לכל הפשעים האחרים. ואני מוכנה להמר שגם ישאר כזה, לפחות בעשורים הקרובים.
    להערכתי כל גל הסיפורים האחרון הוא רק קצה הקרחון. וכשמו כן הוא *גל*. משהו שבא וחולף מדי תקופה.

    ג. תמריץ כתב "אין מי שיהיה מוכן להגן על הנורמות הבזויות שהיו מקובלות בקרב גברים בעבר. זהו ניצחון אולטימטיבי לפמיניזם".
    לא זה המצב בכל הרשתות החברתיות. חלק מהגברים יוצאים לתקיפת נגד של כל מי שמעזה לערער את סדרי העולם שהיו ועודם כל כך מקובלים עליהם.
    במידה מסוימת אני יכולה להבין אותם – מנסים לשנות להם את כללי המשחק באמצע החיים. מה עוד שכנראה חלקם יודעים שהם נושאים אחריהם קופת שרצים, ועוד עלולים להאשים אותם היום במה שעשו לפני עשרות שנים.
    אפילו אני הסתבכתי רק לאחרונה בהתנצחות על הנושא, שגלשה לפסים סקסיסטים מכוערים, עם גבר עלום שם (ומשכיל) בפוסט האחרון של הבלוג דברים מעניינים שקראתי.

    אהבתי

  3. לגבי א' וב' נכון, אבל פדופיליה, הגם שלגביה יש התעוררות, היא כבר לא העניין האפור לכאורה שעכשיו הולך ומושחר.

    לגבי ג' אלך להסתכל. גם פה כזכור היית נתונה להתקפות סקסיסטיות במידה מצערת.

    Liked by 1 person

  4. קמיליה,
    סליחה על הסטיה הקלה מהנושא אבל זו הזדמנות להיכנס בגנרל שמאלני נוסף, אהוד ברק שמו. גם נתפס מסדר לווינסטין חברת ריגול נגד הנשים שבהן פגע וגם צולם בכניסה לאורגיה אצל הפדופיל (שיושב בכלא) ג'פרי אפשטיין. עכשיו דברו על סיגרים ושמפניה ורודה.
    http://www.conspil.com/tag/%D7%92%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F/

    אהבתי

  5. המקור לצילום של הגאון האסטרטגי הוא הדיילי מייל האנגלי שלמרבה הפאדיחה לא זיהה את האישיות החשובה המלווה בשומר ראש, העושה את דרכה לספק הנשים אפשטיין.
    http://www.dailymail.co.uk/news/article-3405407/The-busy-life-Jeffrey-Epstein-Group-gorgeous-Manhattan-girls-billionaire-pedophile-s-mansion-flies-private-jet-attractive-brunette.html

    Liked by 1 person

  6. תמריץ,
    במדינה מתוקנת מסתבך סידרתי כמו ברק היה מסיים את דרכו כסגן אלוף בדימוס והופך לפורץ מנעולים. המדיה הישראלית ניפחה את הבלון הזה עד שהתפוצץ לנו בפנים.

    אהבתי

  7. טוב, חייב לשתף בהקשר
    כאן פשוט ממליץ לראות את הקטע הבא שקמילה פגילה מדברת על כיצד להתעסק עם ההרווי וינשטיינים למינהם (ראיתי רק עד הדקה ה5 אז אני חותם על מה שהיא אומרת עד שם)
    קיצר , היא איטלקייה אמזונה והיא בעד לעשות סצנות קולניות ו"חתירה למגע"
    (כאן במובן של לקחת את זה לגבר ולהתעמת) כמו שעושות איטלקיות בנות המעמד העובד בלי שיקולי קריירה ובלי החינוך לצייתנות ולנחמדות שמאפיין את הבורגניות וכו…..
    Camille Paglia: How to Deal with Men Like Harvey Weinstein

    Liked by 1 person

  8. א. עלה בדעתי שהביטוי "נצחון החלשים/ות" הוא למעשה אוקסימורון. אם הם אכן נצחו – זו הוכחה לכך שאינם חלשים/ות. הם לכל היותר היו בעבר החלשים/ות.
    (אפשר כמובן לנסות להתחמק מהסתירה הפנימית באמצעות הגדרת המילה "נצחון" כמתייחסת למשהו חלקי ו/או רגעי, אך במצב זה הביטוי מאבד את עוצמתו).

    ב. זכור לי דיון בטלוויזיה הישראלית כיום – יומיים לאחר פיגועי ה 11/9. כל המשתתפים המכובדים (מהם אני זוכרת רק את טומי לפיד) התחרו זה בזה במציאת סופרלטיבים שיתארו איך פיגועים אלו ישנו דרמטית את כל מהלך ההיסטוריה. שמעתה ואילך ארה'ב ואירופה ישנו את יחסם לאיסלם, שכל מדינות המערב יבינו סוף סוף עם מה ישראל נאלצת להתמודד ויהפכו לבעלות ברית אמיתיות שלנו, ועוד, ועוד ועוד.
    אני ישבתי מול המסך והתקשתי להבין איך אנשים נבונים, שנסיונם בחיים יותר מאשר כפול או משולש משלי, חושבים שארוע *אחד*, דרמטי ככל שיהיה, יכול לשנות את כל ההיסטוריה, התרבות, הערכים והנורמות, מערכי האינטרסים הכלכליים והאחרים של המדינות, ועוד.

    באופן דומה אני מתייחסת גם לגל החשיפות האישיות האחרון במסגרת מסע "me too".
    תרבות פטריאכלית, ששרדה בווריציות קלות מאז ימי התנ"ך והיוונים הקדמוניים, לא תשתנה כל כך מהר.
    "נצחון החלשות לשעבר" יגיע, אם בכלל, רק עוד כמה עשרות או מאות שנים.

    ג. לכאורה לא קשור
    על האמנות הויזואלית (צילומים, כרזות, ציורים, פסלים) של העשורים הראשונים של העידן הסובייטי. כתבה מאוד ארוכה, על התפר שבין היסטוריה, תעמולה, תרבות ואמנות.
    איני יודעת אם בבלוג זה נמצאים קונים לסחורה זו, אבל אפשר רק להציץ בתמונות ובכיתוב שתחתן. לא חייבים לקרוא.
    גם הכותרת נחמדה – דימויים סוביטים מוקדמים המאפילים על "fake news".

    http://www.bbc.com/culture/story/20171110-the-early-soviet-images-that-foreshadowed-fake-news

    הכתבה משקפת חלק מהמאמץ האדיר והמתמשך שעשו הבולשוויקים במשך עשרות שנים לשנות את התרבות, הערכים ותפיסות העולם של נתיניהם. כולל דרך דימויים גרפיים.
    אבל, כשמתבוננים ברוסיה של המאה ה 21 קולטים שהקומוניזם לא היה יותר מאשר מעטה דקיק על פני התרבות הרוסית שהתגבשה במשך מאות שנים. חוסר השיוויון בין המעמדות אדיר, האמונות הדתיות לא באמת נעלמו, החרדות מפלישות מהמערב וממזרח עדין משפיעות על מקבלי ההחלטות ברוסיה וכו'.

    אהבתי

  9. הייתי אומר שבאידיאולוגיה המערבית יש חולשה מובנית לכאורה בשל הנכונות להטיל מחסומים על כל בעל כוח. מאלאור אזריה שעם הרובה מול המחבל ועד ראש הממשלה בחקירותיו.

    אהבתי

  10. בתור מי "שנמצא באמצע", קרי מאמין עקרונית בערכי השיויון אבל חושב שכהני הדת שלהם הלכו רחוק מדי ושצריך לאזן ולהכיר במציאות שיש עוד חלקים בחיים מלבד ערכי השיויון, וששיויון מוגזם פירושו פגיעה אנושה בעצם התרבות האנושית:
    הפמניזם יחדור לרוב התרבויות, אבל מראש צריך להכיר ולהשלים שהיישום בתרבויות לא מערביות לא יראה כמו היישום בתרבות המערבית.
    נכון שלמאמיני דת השיויון היישום הלא מערבי יראה כאי אימוץ של הפמניזם, אבל לא מפיהם אנחנו חיים.
    יהיו תרבויות שידחו לחלוטין את הפמניזם מה שיגרור אותם עוד יותר אחורה (יחסית) אל מול תרבויות אחרות עד כדי הכחדה בטווח הארוך מאוד.
    תרבות מועמדת שכזאת הוא האיסלאם.

    אהבתי

  11. קמילה,

    כתבת:

    "רבות פטריאכלית, ששרדה בווריציות קלות מאז ימי התנ"ך והיוונים הקדמוניים, לא תשתנה כל כך מהר.
    "נצחון החלשות לשעבר" יגיע, אם בכלל, רק עוד כמה עשרות או מאות שנים. "

    לצערי, בתור גבר, אני נאלץ לא להסכים איתך. קרה משהו ב 200 שנים האחרונות ששינה לחלוטין את פני ההיסטוריה מאז ימי התנ"ך, וזה המהפכה התעשייתית והאוטומציה.

    אם מאז ימי התנ"ך ועד לפני כ 200 שנה, העוצמה הפיזית ,הכח המתפרץ של הגברים הכריעו מלחמות ועימותים, היום זה הפך להיות פחות משמעותי.
    בקרוב מלחמות יוכרעו על ידי מל"טים וטנקים לא מאויישים, ובמפקדה מאחורי ההגאים יכולים לשבת נשים באותה המידה כמו גברים.

    זה אומר שתכונות כמו סבלנות, יחסי אנוש, יכולת תכנון, יכולת הבנה מערכתית וטכנולוגית הופכות יותר חשובות לעומת אומץ פיזי ויכולת פיזית. נכון שגם בעבר הם היו חשובות, אבל היום חשיבותן גדלה עוד יותר, והקטע הפיזי יעלם לחלוטין.

    זה לא אומר שיהיה שוויון מחר בבוקר, אבל אם עד לפני 200 שנה מעמד הנשים היה זהה למעמדם לפני 200 שנה, פתאום זה משתנה במהירות.

    Liked by 1 person

  12. תיקון:
    זה לא אומר שיהיה שוויון מחר בבוקר, אבל אם עד לפני 200 שנה מעמד הנשים היה זהה למעמדם לפני 2000 שנה, פתאום זה משתנה במהירות.

    אהבתי

  13. קמיליה,
    מתי לדעתך תכלול ההגדרה הפמיניסטית של "הטרדה מינית" את התופעה הגברית הבזויה של שפיכה מוקדמת ויינתן אישור להוסיף גברים כאלו למסעות השיימינג?

    אהבתי

  14. למשתמש אנונימי

    א. הסבר ההישמרות של התרבות הפטריאכלית בהבדלי כוח פיזי בין גברים לנשים – הוא הסבר מאוד מאוד חלקי של התופעה.
    במקום שאטרח לכתוב את ההסתייגויות הידועות לי – העתקתי קטע שלם מאתר טקסטולוגיה המתייחס לנושא (*)

    זאת למרות שכל ההסברים הניתנים בו להשתמרותה של התרבות הפטריאכלית נתפסים בעיני כחלקיים, ואינם פותרים עבורי לגמרי את התעלומה. בדיוק כפי שכל המוני ההסברים שקראתי על הסיבות לאנטישמיות – השאירו אותי בתחושה שאולי יש בכולם איזשהו גרעין של אמת, אך הנושא עדיין לא לגמרי ברור עד הסוף.

    ב. לפיכך, ההסק שלך שככל שחשיבות הכוח הפיזי תלך ותפחת בחברה טכנולוגית – כך גם מעמד הנשים בה ילך וישתפר – אינה נשענת על בסיס יציב דיו.

    ג. כתבת "לצערי בתור גבר ….".
    עלי להזכיר ששליטונו חסר העוררים של "אב המשפחה" / הפטריאך לא הקיף רק את הנשים במשפחתו (נשותיו, בנותיו, אחיותיו הלא נשואות ואפילו את אמו האלמנה) אלא גם את כל ילדיו, צמיתיו ועבדיו. מכאן – רוב הגברים באוכלוסייה האנושית מעולם לא היו "פטריארכים" אלא "צמיתים". חיילים, חוטבי העצים, שואבי המים ונערי השליחויות של מיעוט הגברים בעלי הכוח והשררה.
    מכאן, חברה פחות היררכית מהחברה הפטריאכלית – אינה אמורה להיות רק אינטרס של הנשים אלא גם של רוב הגברים ( + כל הילדים + כל "החלשים" שתמריץ הזכיר בפוסט שלו כמו עניים).

    ***
    (*) קטע שהעתקתי במלואו מאתר טקסטולוגיה.
    ########-##########################
    מבוא להיסטוריה עולמית: התפתחותה של תרבות פטריאכלית

    הקבלה בין החלוקה נשים-גברים לחלוקות נוספות בתרבות. מקבילים את הצד הגברי לצד החזק בחלוקה.
    הסדר הפטרי הפטריאכלי המערבי: נשי/גברי=רגש/הגיון – דפוס תרבותי ולא הוכחה מדעית.
    – נשים הם רגשניות.

    – זה לא שרגש זה לא דבר חשוב, אבל כמדברים על שימוש בכח (צבא, שלטון במדינה, ניהול הכלכלה, בתי המשפט וכד') => שם אנחנו רוצים שההגיון יגבר על הרגש.

    – המסקנה: אנחנו רוצים גבר במקום אישה בתפקיד שר הבטחון. נרצה אישה לשרת הרווחה או החינוך.

    – נשיות=רגש, פרטי, חומר, טבע, תלות, פאסיביות.

    – גבריות=היגיון, ציבורי, רוח, תרבות, אוטונומיה, אקטיביות.

    אישה בחוק: הרבה מאוד מערכות חוקיות הגדירו נשים (מבחינה משפטית) בתור רכוש של הגבר.
    – לדוג' חוקי חמורבי – אם גבר הורג את הבת של מישהו, העונש הוא שהורגים את הבת שלי.

    – חוק של ממלכת אשור מ1000 לפנה"ס – הסהר הפורה: אונס אישה, מקבל עונש לתת את אישתו לבעלה, וכן לשלם כסף בעבור הבעילה.

    – בעל לא יכול לאנוס את אישתו – כמו שגנב לא יכול לגנוב מעצמו.

    – חוק העונשין 1977 בישראל (מבוסס על 1936 בחוק המנדטורי) – הבועל אישה שהיא אישתו, איננו אנס. החוק המעניש כתוב "הבועל אישה שאיננה אישתו.." החוק שונה ב-1988 – אחד המקומות המתקדמים בעולם. (ברב המקומות בעולם המערבי, כולל ארה"ב, אי אפשר להעמיד בעל על אונס של אישתו).

    פטריאכליות בסין הקדומה (1200 לפנה"ס) – הולדת בת זה חוסר מזל. סין היום –הולדת בת זה חוסר מזל.
    מדוע המערכת הפטריאכלית כל כך יציבה – הסברים של תיאוריות מתחרות

    גברים חזקים יותר פיזית
    – טענה נכונה רק עובר הממוצע (עדיין יש הרבה נשים יותר חזקות מגברים).

    – בסוגים מסויימים של כח סיבולת יש לנשים יותר כח מגברים (לדוג' בעמידה ברעב ובמחלות).

    – מכאן, שהתיאוריה הזו, כפי שהיא לא מספיקה.

    – הבעיה העיקרית עם התיאוריה: אין מתאם בין כח פיסי לשליטה (לדוג' זקנים בני 50 שולטים בבני 20 למרות שהם יותר חזקים. לדוג' עשירים ובעלי ממון שולטים בעבדים שחזקים יותר, היום היועצים בוושינגטון שולטים בחיילים החזקים, ראש המאפייה לא נבחר בגלל שהוא חזק, אלא ביכולותו לבחור צעירים חזקים שיצייטו לו).

    – התנאי העיקרי הקובע מי יהיה שליט בחברה הוא היכולת החברתית שלו ולא כח פיסי. מי יהיה שסוד המפתח של השליטה של ההומו-ספיינס הוא לא בכח פיסי, אלא בשיתוף פעולה. קשה להסביר את הטענה לפיה הזכרים שיתפו פעולה בניהם נגד הנשים. היום האפיפיור (שאנו חזק פיסית) שולט בגלל יכולתו החברתית.

    בעיה מנקודת מבט היסטורית עם תיאוריות הנאחזות בתנאים ישנים (פעם זה היה ככה ומאז זה המשיך): לדוג' פעם בעבר, הגברים שלטו בגלל כח פיסי, למרות שלפני 300 שנה זה פחות רלוונטי לחיים, בגלל שזה נהיה ככה, הדברים המשיכו עד היום ועוד לא השתנו – יש בעיה מנק' מבט היסטורית. אם משהו הפסיק להיות רלוונטי, ההיסטוריה בדרך כלל משנה אותו. זה פשוט לא נכון עובדתית (לדוג' באירופה של ימי הביניים, המערכת החזקה ביותר היא הכנסייה ואין בה שום דבר שקשור לכוחניות פיסית).
    גברים שלטו בייצור החקלאי
    – יש חברות בהן כל ההיסטוריה נשים עשו את העבודות הפיסיות: במזרח ובמקומות נוספים, נשים עבדו בשדה וגברים עשו עבודות אחרות. הנשים עדיין לא שלטו בחברה.

    נשים תלויות בגברים בזמן הריון וגידול ילדים: תשובה ביולוגית השפה את הדגש לא על הבדלים בכח פיסי, אלא על גידול ילדים.
    יש טענות יותר קיצוניות – זוית ראיה של הפצה גנטית:
    – גבר: עבור הגנים של הזכר התסריט האופטימלי זה להכניס להריון כמה שיותר נקבות ולהקדיש כמה שפחות משאבים כדי לדאוג לצאצאים => התסריט הגרוע ביותר זה להישאר עם אישה אחת ויחידה ולדאוג לצאצאים שהם בכלל של מישהו אחר.

    – אישה: לאישה אין טעם לשכב עם הרבה גברים (כי היא בכל מקרה יוצרת את הצאצא ודואגת לו) => התסריט האופטימלי זה למצוא לפחות גבר אחד שישאר לצידה (יש מקיאבליסטים שאומרים שלמצוא גבר אחד שיעזור לה, בעוד שהיא נושאת גנים של זכר מאוד משובח => ככה יש סיכוי למאות נכדים). התסריט הגרוע זה לאבד את הגבר ולנטוש את הצאצאים.

    – נשים זקוקות לעזרה בגידול הצאצאים – הצפיה הייתה שיכולות שיתוף הפעולה שלהן יתפתחו וכך תהיה להן השליטה בחברה.

    יש מעגל בין מלחמות לבין פטריאכליות – התיאוריה הנפוצה בין הסדר הפטריאכלי לבין מלחמות: מלחמה היא תמיד אופציה ולכן יש שימור של הסדר הפטרי אכלי. הסדר הפטריאכלי מעודד מלחמות. ע"י מצב של מלחמה בלתי פוסקת (או לפחות פוטנציאל של כזו) הסדר הפטרי אכלי נשמר.
    – קל יותר להסביר למה גברים נלחמים יותר מנשים, לאורך כל ההיסטוריה:

    א. בגלל כח פיסי (אבל גם אז היינו מצפים ל1/4 נשים לוחמות, שיותר חזקות מהגברים החלשים).

    ב. בגלל נטיה הורמונאלית לשימוש באלימות פיסית.

    גם בגרמניה הנאצית, לא נתנו לנשים להשתלב בתפקידי מלחמה. גם בישוב היהודי למרות הצורך האדיר לא נתנו לנשים להלחם.

    – הבעיה הקשה: למה גברים שולטים במלחמות?

    א. רב המצביאים לא עלו מדג הלוחמים. המצביאים נולדו לרב לתפקיד (חניבעל, אלכסנדר הגדול, ריצ'ארד לב הארי וכד'). הלוחמים הפשוטים משכבות אתניות מסוימות והפיקוד משכבות אחרות. הדרג המדיני – הרבה פעמים הוא ניהל את המלחמה. המנהיגים המדיניים הגיעו גם הם לא מדרג הלוחמים. האמרה המפורסמת בסין: "מברזל טוב, לא עושים מסמרים".

    ב. רב הפעמים יש הבדל בין מי שנלחם לבין מי שקוצר את הפירות: לדוג' רוב הצבא שבו הבריטים כבשו את הודו, הם הודים.

    – למה נשים לא יכלו למלא את התפקידים האלו? אין תשובה טובה מספיק. (כדי לנהל מלחמה מ"אחור" לא צריך אגרסיביות. בדרך כלל מה שצריך זה יכולת שיתוף פעולה, פשרות וכד'.

    השליטה הולכת למי שמשתף פעולה יותר טוב.
    ההשערות של למה החברה פטריאכלית:
    ניסיון להסביר – פסיכולוגיה אבולוציונית (סוציו-ביולוגיה): מבחינה אבולוציונית, לגברים יכולת שיתוף פעולה יותר טובה מלנשים. גם זה לא מעיד על מה צריך להיות, או מה קורה היום. אלא, על מה שהיה.
    השערה משמעותית שנבחנת היום: הפגיעה ביכולת שיתוף הפעולה של החברה הגברית, היא הכנסת אישה. הכנסת אישה אחת, למערכת ארגונית אחידה בגברים, פוגעת. בגלל זה (ולא בגלל שנשים לא מספיק חזקות) לא רוצים להכניס נשים לצבא. …"

    אהבתי

  15. לחייל זקן,

    שאלת: "
    מתי לדעתך תכלול ההגדרה הפמיניסטית של "הטרדה מינית" את התופעה הגברית הבזויה של שפיכה מוקדמת ויינתן אישור להוסיף גברים כאלו למסעות השיימינג?"

    תשובתי: ביום בו נשים יהפכו למטומטמות.
    כשהן תתחלנה להאמין שלא מדובר בבעייה הפוגעת בעיקר בגברים הסובלים ממנה, אלא שגברים עושים זאת בכוונה תחילה ובתכנון מראש אך ורק בכדי לפגוע בהן.
    אפשר רק להוסיף שהיום בו כל הנשים על כדור הארץ יהפכו למטומטמות, יהיה כנראה גם היום בו כל הגברים על כדור הארץ יהפכו לכאלה.
    במקרה שכזה – נושא השיימינג אמור להיות האחרונה שבדאגותנו.

    אהבתי

  16. רק הבהרה לתגובתי לעי"ל :

    אני אבחנתי בין " נשיזם " לבין " פמיניזם " . אלא , שהמינוח " נשיזם " הוא מעשה ידי . בלי קשר , ישנה תופעה נשית / פמניסטית משהו , שמתכנית במקרה לגמרי , גם כן : " נשיזם " בפי רבים . אני לא כיוונתי לתופעה הידועה ( נשים דתיות פמניסטיות , וראה לינק להלן ) .

    אז לא לבלבל , הטרמינולוגיה הזהה או המינוח הזהה , מתיחסים לתופעות שונות לגמרי , רק מאותו המיגדר או התחום הכללי .

    כאן על הנשיזם :

    http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/871/452.html

    להתראות

    אהבתי

  17. ליאיר,

    בנושא תרבויות לא מערביות – חשבתי על הבדל בולט בין רוב החברה החרדית בימנו (ובמידה מסוימת גם בחלק מהדתית לאומית) לבין החברה הדתית מוסלמית (בהתבטאויות הקיצוניות יותר שלה כמו בסעודיה, פקיסטןן, אפגניסטן, והמדינה האיסלמית) .
    בחברות היהודיות דתיות – קיים דגש על הפרדה מקסימלית בין גברים לבין נשים. שני מעגלי חיים עם מאוד מעט אזורי השקה / חיכוך / אינטרקציה. אבל לרוב אין מגבלות עקרוניות על יכולת נשים ללמוד ולרכוש השכלה ולעבוד מחוץ לביתן. הנשים אינן אסירות.
    בחברות המוסלמיות הפנאטיות – נשים כמעט נכלאות בביתן, ורבים מתנגדים עקרונית למתן השכלה כלשהי לנשים.
    זהו הבדל מהותי בין יכולת נשים לתרום לחברה הכללית לבין הוצאת הנשים מכלל התורמים לחברה.

    הרבה ערבים מוסלמיים ניסו להסביר את הפיגור של מדינותיהם וחברתיהם בהשוואה למדינות המערב. באחד הספרים החשובים על הנושא (שכמובן שכחתי את שמו ושם מחבריו) נטען שהחברה המוסלמית מנסה להתחרות במערב עם יד אחת קשורה אחרי הגב, בזמן שהמערב משתמש בשתי ידיו. דימוי שאיני מסוגלת לשכוח אותו. ביחוד את מצבה של היד הקשורה מאחור.

    אהבתי

  18. בקלות ההלכה היהודית יכולה הייתה להתפתח כך שדין האישה היהודיה יהיה כדין זו הערביה. הרמב"ם אמנם מדגיש שהאישה אינה בבית סוהר ויכולה לבקר חברות ואת הוריה. ועדיין – "יש לבעל למנוע אשתו מזה ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמים בחודש כפי הצורך, שאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה".
    הגאוניות של החברה החרדית היא שהבינה כמה שגוי רעיון זה מבחינתה בחברה המודרנית (הרבה בגלל ההגנה שנותן החוק המודרני לאישה שיוצאת החוצה ממטרידים) ובימינו הנשים החרדיות יוצאות לעבוד בשיעור גבוה מזה של הגברים.

    אהבתי

  19. לתמריץ,

    המהפך במעמד הנשים החרדיות, וההכרה בחשיבות השכלת נשים, הגיע רק בתקופת ההשכלה. ההתרחקות של החרדים מעמדת המוסלמים כלפי נשים התחוללה הרבה מאות לאחר תקופת הרמב'ם. ואך ורק בשל האיום האדיר של התחלנות הנשים היהודיות והתבוללותן.
    זו עוד הוכחה לאפקטיביות הפחדות בשינוי דפוסי התנהגות. 😊

    הקמת סמינרים חרדיים לנשים, לראשונה בהיסטוריה היהודית, היא גם ההוכחה המוחצת לכך שהחברה החרדית אינה רק משמרת את דפוסי העבר (כטענתם המופרכת) אלא חברה מתחדשת.

    לפחות היא הייתה כזו בתקופת ההשכלה, כשהאיום על הישרדותה היה מאוד משמעותי. מאז כנראה פחת האיום ופחתה הפתיחות והחדשנות.

    באסוציאציה פראית – אני תוהה האם ההרס והחורבן הנוראיים של "החורף האיסלמי" לא יהווה את "מלחמת 30 השנה" (מלחמות הדת הנוראיות שהתחוללו באירופה) של העולם האיסלמי. כלומר זרז לשינויים אדירים בחברות המוסלמיות ובתרבותן.
    האם עוד 200 שנה ההיסטוריונים לא יתפסו את החורבן של המזרח התיכון בתקופתנו כהסבר וכמניע להמוני תהליכים חיוביים, שהקפיצו את העולם המוסלמי מהפיגור בו נמצא עד תחילת המאה ה 21.

    ***

    מצ'ב קטע מרתק מהויקיפדיה על ראשית ההקמה של הסמינרים לבנות "בית יעקב". הוא מזכיר לי את ראשית הציונות המעשית, את הקמת היישובים היהודיים החקלאיים (מחוץ לתחומי היישוב הישן) בפלסטינה א'י תחת השלטון העותמני.

    https://he.m.wikipedia.org/wiki/סמינר_בית_יעקב

    "תנועת ההשכלה היהודית סחפה אחריה יהודים רבים וחילחלה רעיונות של חילוניות והשכלה אל תוך הקהילות היהודיות. פרסום כתב הסובלנות של יוסף השני בשנת 1781 שמטרתו הייתה להביא למודרניזציה של העם היהודי, תרם אף הוא לשינויים מרחיקי הלכת באופי הקהילות היהודיות באירופה. רעיונות מהפכנים אלו החלו בגליציה וגרמניה ומשם עברו מזרחה, אל פולין ושכנותיה. נוסף לתנועה זו הופיעו תנועות הדוגלות ברעיונות כמו סוציאליזם ולאומיות. תנועות אלו סחפו אחריהם בני נוער יהודים רבים.[1]

    גדולי הדור באותה תקופה כמו ר' יצחק אלחנן ספקטור, הרבי מגור ואחרים פעלו לבלימת הסחף שהביא לזרם גואה של חילוניות, התבוללות ואף המרת דת. אולם, בשעה שפעולותיהם נגעו רק לחינוך הבנים והתבטאו בפתיחת ישיבות או הקמת תנועת המוסר, נותרו הבנות ללא אף מסגרת דתית שפעלה לבלימת הסחף אצלם.

    שרה שנירר, אז תופרת בת 35, ראתה כצורך עליון את הקמתה של אלטרנטיבה דתית לחינוך הבנות. לאחר מאבק נחוש שקיבל התנגדויות מכיוונים שונים ובין השאר מחוגים חסידיים רבים, קיבלה את ברכתו של האדמו"ר מבעלזא, ופתחה את בית הספר הראשון בשנת תרע"ח, אוקטובר 1918 בביתה. התלמידות הראשונות היו הינדי ודבורה בירנבוים שאליהן הצטרפו עוד 5 בנות שהיוו את הגרעין הראשון של בית יעקב. תוך זמן קצר גדל מספר הבנות בכיתה ובית הספר נאלץ לעבור למקום גדול יותר ולפיכך נשכרה דירה ברחוב קרטזינה 1. עם חלוף הזמן התרחב בית הספר ונדרשו מורות נוספות להעברת השיעורים. לפיכך הקימה שרה שנירר בקרקוב סמינר ראשון להכשרת מורות אותו סיימו 22 תלמידות שנשלחו להקים 22 בתי ספר בית יעקב בהם למדו 4490 תלמידות ברחבי פולין. …"

    Liked by 1 person

  20. שתי הערות לגבי תהליך התרבות:

    1. "עד כמה הוא מוגבל לציביליזציה המערבית" – אני חייב להביע קצת מחאה בשם ארצות מזרח אסיה, שלאורך רוב שנותיהן היו יותר מתורבתות מהמערב, וגם כיום רובן (להערכתי) נמצאות בצמרת ברוב המדדים הרלוונטיים.

    2. "אלו הם המנצחים של המאה העשרים ומוראותיה". זה נכון, והייתי אומר שלא מספיק אנשים מעריכים את העובדה שהניצחון הזה היה במידה רבה ניצחון צבאי שהשיגו הטנקים והטילים של המדינות הנאורות מול אלה של המדינות האכזריות. והעובדה הזאת גורמת לי להיות פסימי לגבי היציבות של הניצחון הזה. לא קשה לדמיין שבמלחמת העולם הבאה התוצאות יהיו הפוכות, וכל ההתקדמות תבוטל.

    Liked by 1 person

  21. אני אוהד גדול של דמוקרטיה, אבל דמוקרטיה והפחתת האכזריות הם שני צירים שונים. דמוקרטיה הייתה לנו כבר לפני 2,500 שנה בחברה אימפריאליסטית ומבוססת־עבדות, והיא הייתה הרבה יותר דמוקרטית מהמדינות הדמוקרטיות ביותר כיום. יחס לבעלי־חיים הוא אכן סמן רלוונטי, אבל לא נראה לי שההבדל בין סין למערב עד כדי כך גדול מהבחינה הזאת. אולי זו ההטיה שלי כטבעוני, אבל אני מתקשה לראות הבדל גדול בין חברות שונות שבכולן נהוג לכלוא המוני בעלי־חיים בכלובים תעשייתיים לקראת שחיטתם ואכילתם. אולי בחברה אחת יש יותר אנשים שמתנגדים לזה לעומת האחרת, אבל זה לא הבדל עד כדי כך משמעותי.

    בכל מקרה, אני כיוונתי קודם כל למדינות העשירות של מזרח אסיה – יפן, דרום־קוריאה, טאיואן, הונג־קונג, סינגפור ומקאו. יש מתאם חזק מאוד בין רמת החיים לבין תרבות, ועד כמה שסין צמחה בשנים האחרונות, הסינים (כפרטים) עדיין לא עשירים כמו מדינות המערב. אם נשווה את סין למדינות מערביות בעלות תמ"ג לנפש דומה, כמו ברזיל או מקסיקו, נראה לי שאין ספק שסין חזקה יותר בסולם ה"תרבות מול אכזריות".

    אהבתי

  22. שי, נכון, אבל הארצות שתיארת שאבו את ערכיהן המודרניים מהמערב. ראה האכזריות של יפן במלחמת העולם השנייה. אפשר לטעון שגם גרמניה הייתה מפלצת, אבל לגרמניה הייתה תרבות הומאנית מרשימה לפני הנאציזם. אני לא יודע הרבה לגבי ההיסטוריה היפנית, אבל לא בטוח שזה היה שם.

    אהבתי

  23. תמריץ
    אתה מבלבל בין מערביות למודרניות. יש התייחסות רלוונטית ישנה של עידו מרוז בבלוג שלו.

    אהבתי

  24. תמריץ, נשמע לי כאילו אתה לא מכיר את המזרח הרחוק. בין הבודהיזם, קונפוציוס, שלל מערכות החוק המורכבות של הקיסרויות הסיניות וכו', האזורים האלה לא היו צריכים את המערב שיספר להם על תרבות. כמו במערב, הייתה תנועת מטוטלת שבה לפעמים התרבות מובילה, ולפעמים האכזריות – ספציפית במאה העשרים יצא שהמערב היה בתקופת פריחה והמזרח בדעיכה. כך יצא שהתפתחויות של המאה העשרים, כמו (ואולי בעיקר) זכויות האישה, הגיעו קודם למערב וממנו למזרח. עדיין, מנקודת מבט רחבה יותר ממאה שנים, אי אפשר להגיד שירידת האכזריות זה משהו שהגיע מהמערב למזרח. זה לא מקרי שבזמן שגורמים במזרח התיכון שרוצים "להשיב עטרה ליושנה" מוצאים את עצמם כורתים ראשים ושורפים ספרים, מי שרוצה "להחזיר עטרה ליושנה" בסין מפתחים מסחר וסוללים מסילות רכבת. הם שואבים ממורשת בת אלפי שנים שהכתיבה את זה, והתקדמה בהדרגה לכיוון, בערך כמו שהמערב התקדם לשם בהדרגה – מסיבות כאלה או אחרות יצא שהמערב הקדים אותם. לקראת סוף המאה העשרים, כשהמערב "ניער" אותם מהצרות ששיתקו אותן (כולל כמה צרות שהמערב עצמו תרם להן, אבל בעיקר צרות מתוצרת בית) הם אמרו תודה רבה, אימצו כמה רעיונות טובים מהמערב, וחזרו לחלקים הטובים מהמורשת שהייתה להם עוד מאז שרומא הייתה עיר קטנה ולא־חשובה איפשהו בפריפריה.

    Liked by 2 אנשים

  25. ושלא יעבדו עליכם….
    ———————————————————————
    לא רק הטרדות מיניות: נשים בעבודה מתעמרות יותר בנשים
    אחד מכל ארבעה עובדים בישראל סובלים מהתעמרות בעבודה, 60% מהמתעמרים הם גברים לעומת 40% נשים ■ אם לוקחים בחשבון שהיחס בין גברים לנשים בעמדות ניהול הוא 1:7, הרי שנשים מנהלות מתעמרות הרבה יותר ממנהלים
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001212110
    ———————————————————————
    וברוך שפטרנו …..

    אהבתי

  26. השמאל כבר מתחיל להתחלחל ממה שקורה. יגאל סרנה מזהיר שההאשמות נגד נתן זהבי יכולות לשרת את שלטון נתניהו

    וגם בארה"ב הסנטור הדמוקרטי אל פרנקן מואשם במעשה מגונה באישה. מאוד מביך מצד הדמוקרטים, שרגילים להיות בצד שמתלונן על רפובליקניים.

    אהבתי

  27. אף שאני מתלבט לגבי הקמפיין המתנהל בחודשים האחרונים, הרי שגם לי עלתה בראש מחשבה דומה שמדובר ב"גולם שקם על יוצרו". לא אתפלא שבהמשך הדס שטייף תואשם אף היא בהטרדות.
    במובן מסוים, זה הסיפור של השמאל בזעיר אנפין: תפיסת עולם חד-מימדית שמובילה למלחמה פנימית עד כדי פירוק.

    אהבתי

  28. אוף טופיק

    לכבוד הכרזתו של אהוד ברק שאין מתאים ממנו בעולם להיות ראש ממשלה – תזכורת. הפרק הראשון בספרו של ד'ר אורי מילשטיין על אהוד ברק.

    תמצית: אדם שמאמין שמי שמשקיע מספיק בשיווק ובפרסום – כבר לא צריך לדאוג גם לאיכות המוצר.
    או, בלשונו של מילשטיין, נוכל ברמה עולמית.

    http://www.news1.co.il/Archive/002-D-81439-00.html

    #########################

    א. אני מתרשמת מגודל ההבדל בתפיסת המציאות ביני לבין כל השאר בבלוג זה לגבי "הקמפיין" של ההטרדות המיניות / הגל חסר התקדים / הגולם שקם על יוצרו / הקונספירציה … …
    לתפיסתי, נכון לרגע זה, פחות מאחוז ממקרי התקיפות המיניות (הפליליות או הגובלות בפלילים), שארעו בישראל בשלושים השנים האחרונות, יצאו לאור. אולי אפילו פחות מפרומיל.

    אני לדוגמא משוכנעת שאין בארץ אף מכללה ואף פקולטה אוניברסיטאית שלא ארעו בה מספר לא מבוטל של מקרי תקיפות מיניות. ואז שואלת את עצמי כיצד כל האקדמאיים המשכילים והנאורים (לפחות לתפיסתם העצמית) שותקים בעוצמה.
    אני יוצאת מהנחה שבכל מקום עבודה / לימודים / התנדבות וכו' יש לפחות מטרידן מיני כרוני אחד בכל קבוצה של מאה גברים. מכאן, אני מתרשמת עמוקות מכל המשרדים הממשלתיים, ההסתדרות, הבנקים, חברות הביטוח, ועוד ועוד ועוד ועוד – שעדיין לא יצאו מהם סיפורים (או רק רסיסי סיפורים שחצי הושתקו, כמו לגבי הנהלת בנה'פ).
    בנוסף, מציקה לי העובדה שרק נשים שהותקפו מפרסמות את סיפוריהן. בעוד שאני מניחה שסביב כל מטרידן מיני יש קבוצה לא קטנה של אנשים שיודעים מה קורה – אבל מעדיפים לעצום את עיניהם ולהביט לכיוון השני. אני תוהה מדוע העדים / הצופים מהצד / השותפים לדבר עברה – אינם חלק מהדיון הציבורי?

    כלומר, נראה לי שאתם מתרשמים עמוקות ממה שנחשף. ואילו אני מתרשמת עמוקות ממה ש(עדיין?) לא נחשף.

    ב. השמאל צודק לגבי הינזקותו האפשרית מגל החשיפות האחרון.
    להערכתי, הנזק העיקרי לשמאל אינו בכך שיתגלה לציבור שקיים חוסר מתאם בין עמדות פוליטיות לבין תוקפנות מיניות. שיש גם אנשי שמאל בקרב התוקפים.
    הנזק העיקרי הוא מהסחת דעתו של הציבור, הסובל במילא מהפרעות קשב, מכל מעשי השחיתות של נתניהו וחבורתו.
    כאשר נושא הדיון הוא שחיתות – השמאל נמצא על קרקע הרבה יותר בטוחה מאשר כשנושא הדיון הוא תקיפות מיניות.
    בכדי לחשוף תקיפות מיניות יש צורך רק באישה או גבר מספיק אמיצים ו/או אלטרואיסטים.
    אבל בכדי לחשוף שחיתויות כבדות יש צורך בצוותי חוקרים גדולים + תקציבים הולמים + גופי תקשורת הנתפסים כדי אמינים בכדי שיפרסמו את ממצאי התחקירים.
    שלושה תחומים בהם השמאל הישראלי חזק משמעותית מהימין הישראלי. בדרך זו השמאל הצליח למנוע כמעט כל חשיפה של שחיתויות פרס וברק, וכנראה יצליח להדביק על נתניהו לפחות חלק מהאשמות שייחס לו.
    (ואילו הימין הישראלי הפגין גם בנושא זה את מגבלותיו).

    מכאן ברור שהיה לשמאל הרבה יותר נוח אם הנושא העיקרי שעל סדר היום הציבורי יהיה שחיתות ולא התקפות מיניות.

    ג. אני תוהה לגבי הכותרת שבחר גלובס: "לא רק הטרדות מיניות: נשים בעבודה מתעמרות יותר בנשים". (הלינק שהביא גיא).
    מדוע הוסיף בכלל את המילה "לא".
    (בשוליים, חסר לי גם מידע שמבחין בין רמות ניהול נמוכות, בינוניות וגבוהות – לגבי התעמרות בעבודה. יתכן שיש יותר התעמרויות של דרגי ניהול נמוכים, ובהם אחוז הנשים המנהלות גבוה יותר.)

    אהבתי

  29. לשי שפירא,

    כתבת: "אם נשווה את סין למדינות מערביות בעלות תמ"ג לנפש דומה, כמו ברזיל או מקסיקו, נראה לי שאין ספק שסין חזקה יותר בסולם ה"תרבות מול אכזריות".
    ________________

    אשמח אם תסביר למה אתה מתייחס.
    משפחות סיניות רצחו מיליוני בנות (כעובריות או לאחר הלידה) או שהפקירו אותן בבתי יתומים. רציחות המוניות שהשלטונות בסין החליטו להעלים עין מהתרחשותם.
    למיטב ידיעתי למקסיקנים ולברזילאים לא "חסרות" עשרוות מיליוני נשים. בעיני הסינים בצעו פשע בהיקף בלתי נתפס. משהו בקנה מידה של רצח עם / פשע נגד האנושות.

    אהבתי

  30. קמיליה, בשימוש "גולם שקם על יוצרו" אני מתכוון לחשיפה של עיתונאים על מעלליהם של אחרים. אני לא יודע מה היקף התופעה של הטרדות מיניות אבל בהחלט לא מקבל אותה וגם לא אשתוק כשאראה אותה.
    אבל אני לא יודע איך להתייחס למצב שבו עיתונאית מביאה עדויות אנונימיות כלפי מאן דהו, כאשר הוא חסר יכולת להתגונן ציבורית ומשפטית, ושחייו נערפים בכיכר העיר.
    את לא רואה כאן בעיה? מדוע את רואה במנהלים גברים שמשתמשים במעמדם ומקומם וסמכותם להתעמר באחרים כדבר שלילי, אך בעיתונאית שמשתמשת במיקרופון שבידיה לערוך ציד מכשפות כדבר חיובי?
    ושוב, אני לא מוכן להתנהגויות בהם מואשמים השדרנים והעיתונאים, אבל האם אין גבול לכל תעלול?

    אהבתי

  31. יש מחסור חריף בנתונים אמפיריים בנושא הזה. אנחנו לא באמת ראינו האינטרקציות שאחר כך הוגדרו כהטרדות מיניות. זו בעיה גדולה. אולי צריך לגייס אלף גברים ונשים שיחיו מצולמים ללא הרף. ואחרי שנים לבדוק מה נחשב הטרדה מינית באינטרקציות ביניהם. איך הגברים זכרו זאת. איך הנשים זכרו. ומה באמת צולם.

    אהבתי

  32. נקודה יותר חשובה לדיון ושקשורה ל"גולם שקם על יוצרו" (כמו ראשי המהפכה הצרפתית שהובילו רבים לגליוטינה אך לבסוף גם ראשם הופרד מגופם), היא מחשבת הפנטזיה אודות התוצאות המקווות ממהלך "נצחון החלשות".

    גם אני מקווה שגברים מטרידים ימנעו מלעשות כן בגלל "קמפיין החלשות", אבל אני גם מבין ומשלים שזה שהתעדנו לא שינה את הביולוגיה שלנו. תמיד צריך להישאר על הקרקע:
    זה שהעולם היום גלובלי לא אומר שלאנשים אין זהות לאומית.
    זה שיש אינטרנט ותקשורת זמינה לא מייתר את הצורך בזוגיות ואינטימיות.
    זה שיש משפט בינלאומי לא מייתר את הצורך בצבא וביטחון.
    ועוד …. ועוד ….

    אסור לשקוע לתוך תפיסת עולם חד מימדית שבונה את כל האסטרטגיה שלה על ציר אחד.

    אהבתי

  33. תמריץ,
    גם בקרב המטרידנים יש היררכיה. גבוה מעל כולם עומדים האיבגים שלאחר שהטרידו רודפים את הקורבן(ית) וגורמים גם לפגיעה בפרנסה.

    אהבתי

  34. לתמריץ,

    אין ספק שהמונח "הטרדה מינית" בעייתי.
    בין התנהגויות קבילות לחלוטין והתנהגויות שאין חולק על פליליותן(כמו אונס ומעשים מגונים בכפייה) קיים תחום אפור נרחב. מאפור מאוד בהיר עד אפור מאוד כהה. אך צפוי שיתגלה שוני בין תתי חברות שונות / קבוצות גיל שונות/ גברים ונשים – בדרך בה יסווגו סתם ביטויי טעם רע / גסות רוח / חוסר טקט (הראויים למונח הטרדה קלה) *או* התנהגויות מגעילות ונאלחות אך עדיין לא לגמרי פלילות.
    אין לי בעייה להפסיק את הדיון הפומבי בתקשורת ב"אפור הבהיר", שלגביו צפויה עיקר המחלוקת בין תתי קבוצות שונות ובין גברים לנשים, ולהתמקד רק באפור המאוד כהה ובשחור. להתמקד רק בהתנהגויות שרובם המכריע של בני האדם ההגונים יגדירו כנאלחות ו/או כפליליות.
    ________________
    כתבת: "אולי צריך לגייס אלף גברים ונשים שיחיו מצולמים ללא הרף. ואחרי שנים לבדוק מה נחשב הטרדה מינית באינטרקציות ביניהם. איך הגברים זכרו זאת. איך הנשים זכרו. ומה באמת צולם."
    ___________________

    נראה לי שהעולם מתקדם לכיוון זה. כיום יותר ויותר מקומות מרושתים במצלמות סמויות, וכל סלולרי תמים מסוגל להפוך למצלמת וידאו או מכשיר הקלטה סמוי. כל מי שחפץ/צה בכך יכול בקלות גם לפרסם באינטרנט את כל הסרטונים / התמונות / ההקלטות שלו.
    מסקרן איך זה ישפיע על התנהגות האנשים בעתיד. מה יעזו לעשות, ומה לא, כשהם מודואגים תמידית מהעובדה שיתכן והם מצולמים בחשאי.
    אני רוצה להאמין שלא רק החיטוט באף במקומות ציבוריים – יפחת משמעותית.

    ###################################

    ליאיר,
    ______________
    כתבת: " … אני לא יודע איך להתייחס למצב שבו עיתונאית מביאה עדויות אנונימיות כלפי מאן דהו, כאשר הוא חסר יכולת להתגונן ציבורית ומשפטית, ושחייו נערפים בכיכר העיר.
    את לא רואה כאן בעיה? מדוע את רואה במנהלים גברים שמשתמשים במעמדם ומקומם וסמכותם להתעמר באחרים כדבר שלילי, אך בעיתונאית שמשתמשת במיקרופון שבידיה לערוך ציד מכשפות כדבר חיובי? …"
    ______________

    אני בהחלט רואה את הבעייה.
    כללית, איני אוהבת מצבים בהם יש למוסדות או לאנשים מסוימים כוח אבסולוטי. אני נוטה להאמין שבמוקדם או במאוחר הם גם יתחילו להשתמש בו לרעה. ולאחר שהתפתו לעשות זאת פעם אחת, וראו שהשמים לא נפלו עליהם – הם ימשיכו בכך במרץ הולך ומתגבר.

    אני די נוטה להאמין לסיפורי הנשים שיצאו עד היום לתקשורת (על אחת כמה וכמה כאשר מספר נשים, שאינן קשורות זו לזו, מספרות בערך אותו סיפור על אותו אדם. מה שמצביע על דפוס פעולה שמאפיין את אותו אדם במשך שנים או עשרות שנים).
    אבל ברור לי שבמוקדם או במאוחר יצוצו *גם* עלילות שווא. שאיזושהי אישה תרצה לסגור חשבון (אישי או פוליטי) עם גבר מסוים, או שתהיה סתם צמאה לתשומת לב תקשורתית, ותאמין שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות רקיחת סיפור דרמטי על מה שאותו גבר לכאורה עולל לה.

    מצד שני, אני גם מודעת למחירים הכבדים של אי שינוי נורמות ההתנהגות הקיימות. המשפט המפורסם ש"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" – נכון לא רק לגבי חשיפת שחיתויות אלא לגבי חשיפת דפוסי התנהגות מאוד בעייתיים, של "טורפים מיניים".
    ברור לי ששתיקת / השתקת הקורבנות פועלת לטובת אלו המנצלים את כוחם ומעמדם לרעה.

    איני יודעת איך למצוא את האיזון האופטימלי בין שני הצדדים הנ"ל.
    קל לי להסכים שמי שלא דיבר/ה לפני שהאדם מסוים נקבר – אמור/ה להמשיך לשתוק לעד. ברור שהמת כבר לא יוכל להגן על כבודו, ואיני רואה כל טעם או צדק בפגיעה בבני משפחתו.
    אני מוכנה לקבל עדויות שנמסרות מקורבנות, הבוחרים/ות להעלים את שמם/ן, ולבקש שפניהם/ן יטושטשו וקולם/ן יעוות. איני יכולה להתעלם מהסיבות כבדות המשקל שלהם/ן לרצות לשמור על אנונימיות.
    אבל, במקרים אלו – הייתי מצפה מגוף תקשורת רציני למצוא יותר מקורבן אנונימי אחד של אותו אדם. כיון שרובם המכריע של הפושעים המינים / המטרידים מינית הם למעשה פושעים סדרתיים – תביעה זו מהתקשורת לא נתפסת בעיני כמוגזמת.
    איני יודעת מה עוד ניתן לעשות בכדי למצוא את האיזון הראוי.

    אהבתי

  35. ליאיר (המשך)

    התייחסת ל "מחשבת הפנטזיה אודות התוצאות המקווות ממהלך "נצחון החלשות".

    הפנטזיה שלי לגבי "נצחון החלשות" הוא לשחזר את הצלחת המסע להפסקת ההכאה הפיזית הקשה של ילדים (אלו שהם חלשי החלשים).

    בעבר הלא מאוד רחוק – הורים ומורים הרשו לעצמם להכות באכזריות ילדים בכדי למשמעם. שכנים לא נהגו להתערב בנעשה אחרי קירות ביתם בתוך משפחות אחרות – גם כששמעו צרחות ממוששכות של ילדים מעונים.
    חלק מהמורים היכו בעצמם את תלמידיהם, וגם האחרים לא דיווחו הלאה על ילדים שהיה ברור להם שהם עוברים בביתם התעללות פיזית או מינית קשה. רופאים ואחיות לא נהגו לדווח למשטרה ולרשויות הרווחה על חבלות קשות כתוצאה מהכאה בילדים שהגיעו למיון ועוד.

    לא ניתן לאמר שהתעללות בילדים פסקה לחלוטין. אבל היא ללא ספק פחתה בעשרות השנים האחרונות בצורה מאוד משמעותית.
    חלק משמעותי מההצלחה הושג באמצעות שינוי עמדותיהם והתנהגותם של "הצופים מהצד". אלו שיודעים מה קורה – ובוחרים לעשות עצמם עיוורים וחרשים ולשתוק *או* לדווח.
    גם לגבי תופעת ההטרדות המיניות – אני מקווה שהמוני הצופים מהצד יחליטו שלא יסכימו להמשיך לשתוק ולא להתערב במקרים חמורים של הטרדות מיניות. שהערכים והנורמות בחברה ישתנו.
    ברור לי שאם הצופים מהצד ישנו את התנהגותם – גם הטורפים המיניים יאלצו לשנות את דפוסי התנהגותם.

    אהבתי

  36. קמיליה, אהבתי את דברייך כמי שבעצמו היה קורבן להתעללות פיזית (תודה לאל, לא מינית) בחינוך החרדי של תחילת שנות התשעים.

    אהבתי

  37. קמיליה,

    למיטב ידיעתי עדיין מרחף סימן שאלה גדול מעל חוסר האיזון בין גברים ונשים בסין, ולא לגמרי ברורות הסיבות אליו. אין ספק שהפלות מלאכותיות מהוות גורם משמעותי בזה, אבל אם הפלה מבחינתך היא רצח, נראה לי שמדינות המערב מקבלות פה ציון נמוך לא פחות. אם יש לך נתונים לגבי רצח לאחר הלידה (אני יודע שזו תופעה קיימת, אבל עד כמה היא נפוצה אני לא יודע, וממה שהבנתי אף אחד לא לגמרי יודע) אשמח לשמוע.

    אני התייחסתי לנוכחות של אלימות בחיי היום־יום במדינות האלה ולחשיבות האלימות ביכולתו של אדם לשרוד ולהתקדם. למיטב ידיעתי, וזה גם הרושם שקיבלתי ממקומיים משלוש המדינות (לא הרבה, באף אחת מהן לא ביקרתי אישית), אלימות היא חלק הרבה יותר משמעותי מהחיים בברזיל ובעיקר במקסיקו מאשר בסין.

    תמריץ,

    התגובה שכתבתי פה שלשום (תשובה לטענתך ש"המזרח הרחוק לא תרם הרבה להתפתחות התרבות ההומניסטית אבל בחלקו אימץ אותה.") לא קיימת? וורדפרס אמר לי שנשלחה, היא לא הופיעה, ניסיתי לשלוח מחדש וורדפרס טען "כבר אמרת את זה".

    אהבתי

  38. אוף טופיק :
    https://tinyurl.com/y7vxbneh
    נקודות זכות לשיטת קנה והחזק . הנסדאק קצת מתחת ל7000 נקודות. אחרי 16 שנה אפילו מי שקנה את מדד הנסדאק בסביבת שיאו המטורף והמגוחך ב2001 בסביבות ה5000 נקודות (היה באיזור כשלושה חודשים בלבד) עשה תשואה ריאלית (כ2% לשנה פלוס דיבדנדים( אולי עוד כ1% לשנה כי מניות הנאסדאק מחלקות פחות ).

    שי
    אם תשנה אפילו אות אחת או שתיים בתגובה שכבר שלחת וורדפרס בטח לא יזהה אותה ולא יאמר לך "כבר אמרת את זה".

    אהבתי

  39. לשי שפירא
    1. איני תופסת הפלה, על אחת כמה וכמה בתחילת ההריון או אמצעיתו, כרצח.
    2. מהיחס המספרי (הידוע) בין בנים לבנות בכל מדינה ניתן להסיק בקלות האם חסרות נשים באוכלוסייה, ולחשב כמה.
    ידוע שחסרות כ 66 מיליון סיניות, 43 מיליון הודיות, ועוד מיליוני נשים בגיאורגיה, ויטנאם, טיוואן, סינגפור, דרום קוריאה, אזרביגאן, אפגניסטן, ארמניה ועוד.
    מה שמוכיח שהבעייה אינה דתית.
    היא גם אינה קשורה למצב כלכלי – כיון שבאפריקה, המאוד ענייה, היחס בין המינים די מאוזן.
    3. אין בכך אינדיקציה האם בנות אלו הופלו כעובריות, נרצחו לאחר הלידה, נזנחו והורעבו בילדותן, הועברו לבתי יתומים או כל שיטה אחרת.
    אבל בהתחשב ברמת שירותי הרפואה בסין, ועל אחת כמה וכמה מחוץ לערי החוף הגדולות ובכפרים – מאוד קשה להניח שכפריי סין יכלו להעזר באולטראסאונד בכדי לזהות כבר בתחילת ההריון את מין העובר.
    4. מצ'ב מאמר *חובה* על ג'נדרסייד.
    כותרתו: "לאן נעלמו 120 מיליון נשים".
    https://www.themarker.com/news/1.2743497
    5. קטע מהמאמר הנ'ל הטוען שבמדינות בהן מתרחש ג'נדר-סייד יש עליה גם בסוגי פשיעה אחרים, ואפילו השפעה על אופי השלטון:
    " … מחקרים מראים כי בכל חברה שבה יש גברים צעירים רבים שאינם נשואים וכבר יצאו מחסות משפחתם, יש גם אלימות ופשיעה בהיקף חריג. ב-20 השנים האחרונות שבהן הלך וגדל העיוות המגדרי, הוכפל שיעור הפשיעה בסין. בין הפשעים הנפוצים: חטיפת כלות, סחר בנשים, אונס וזנות. במחקרם "ענפים עירומים" הראו ואלרי הדסון ואנדריאה דן בור כי יש קשר לא רק בין ג'נדרסייד לבין עליית הפשיעה, אלא גם למשטרים יותר אוטוריטריים. "ממשלות חייבות לרסן את האיום כלפי החברה שמעמידים גברים צעירים אלה, ומגבירות את הסמכות האוטוריטית שלהן כדי לבלום פשיעה".
    הדבר מתקשר גם לנושא אחר שנדון בבלוג – היחס הנוראי של הסינים לפליטים שהצליחו להימלט מצפון קוריאה. הפליטות נופלות לידי סוחרי נשים סיניים והופכות בעל כורחן לעבדות מין.
    6. ניתן לקשר חלק מהמאמר הנ'ל אפילו לנושא המאבק לשינוי נורמות האלימות המיניות כלפי נשים בחברה.
    המאמר מספר שבעבר דרום קוריאה הייתה במקום האחרון בין מדינות העולם ביחס בין המינים בלידה. אבל כיום, היחס בין המינים בדרום קוריאה כמעט לגמרי נורמלי.
    הוא מתאר את הצעדים המוצלחים שנקטה ממשלת דרום קוריאה בכדי לטפל בבעיה (בעיקר – טיפול בבעיית השכלת נשים ולאחר מכן עידוד כניסתן לשוק העבודה).
    המאמר מציין במפורש ש"מהמקרה של דרום קוריאה ניתן להסיק כי לשינוי נורמות חברתיות נדרשים כמה עשורים".
    בעיני – תובנה שנכונה גם להרבה מקרים אחרים בהם נדרש שינוי נורמות חברתיות (כמו יחס להומוסקסואלים, הכאת ילדים, שחיתות ציבורית, הטרדות מיניות ועוד ועוד). איני מאמינה בחתירת השמאל למהפכות מיידיות. אך גם איני מאמינה בהרמת הידים של הימין השמרני בטענה שמה שהיה הוא שיהיה, ואין מה לעשות כי זהו טבע האדם.

    אהבתי

  40. שי שפירא

    1. איני תופסת הפלה, על אחת כמה וכמה בתחילת ההריון או אמצעו, כרצח.

    2. מהיחס המספרי (הידוע) בין בנים לבנות בכל מדינה ניתן להסיק בקלות האם חסרות נשים באוכלוסייה, ולחשב כמה.
    ידוע שחסרות כ 66 מיליון סיניות, 43 מיליון הודיות, ועוד מיליוני נשים בגיאורגיה, ויטנאם, טיוואן, סינגפור, דרום קוריאה, אזרביגאן, אפגניסטן, ארמניה ועוד.
    מה שמוכיח שהבעייה אינה דתית.
    היא גם אינה קשורה למצב כלכלי – כיון שבאפריקה, המאוד ענייה, היחס בין המינים די מאוזן.

    3. אין בכך אינדיקציה האם בנות אלו הופלו כעובריות, נרצחו לאחר הלידה, נזנחו והורעבו בילדותן, הועברו לבתי יתומים או כל שיטה אחרת.
    אבל בהתחשב ברמת שירותי הרפואה בסין, ועל אחת כמה וכמה מחוץ לערי החוף הגדולות ובכפרים – מאוד קשה להניח שכפריי סין יכלו להעזר באולטראסאונד בכדי לזהות כבר בתחילת ההריון את מין העובר.

    4. מצ'ב מאמר *חובה* על ג'נדרסייד.
    כותרתו: "לאן נעלמו 120 מיליון נשים".

    https://www.themarker.com/news/1.2743497

    5. קטע מהמאמר הנ'ל הטוען שבמדינות בהן מתרחש ג'נדר-סייד יש עליה גם בסוגי פשיעה אחרים, ואפילו השפעה על אופי השלטון:

    " … מחקרים מראים כי בכל חברה שבה יש גברים צעירים רבים שאינם נשואים וכבר יצאו מחסות משפחתם, יש גם אלימות ופשיעה בהיקף חריג. ב-20 השנים האחרונות שבהן הלך וגדל העיוות המגדרי, הוכפל שיעור הפשיעה בסין. בין הפשעים הנפוצים: חטיפת כלות, סחר בנשים, אונס וזנות. במחקרם "ענפים עירומים" הראו ואלרי הדסון ואנדריאה דן בור כי יש קשר לא רק בין ג'נדרסייד לבין עליית הפשיעה, אלא גם למשטרים יותר אוטוריטריים. "ממשלות חייבות לרסן את האיום כלפי החברה שמעמידים גברים צעירים אלה, ומגבירות את הסמכות האוטוריטית שלהן כדי לבלום פשיעה".

    הדבר מתקשר גם לנושא אחר שנדון בבלוג – היחס הנוראי של הסינים לפליטים שהצליחו להימלט מצפון קוריאה. הפליטות נופלות לידי סוחרי נשים סיניים והופכות בעל כורחן לעבדות מין.

    6. ניתן לקשר חלק מהמאמר הנ'ל אפילו לנושא המאבק לשינוי נורמות האלימות המיניות כלפי נשים בחברה.
    המאמר מספר שבעבר דרום קוריאה הייתה במקום האחרון בין מדינות העולם ביחס בין המינים בלידה. אבל כיום, היחס בין המינים בדרום קוריאה כמעט לגמרי נורמלי.
    הוא מתאר את הצעדים המוצלחים שנקטה ממשלת דרום קוריאה בכדי לטפל בבעיה (בעיקר – טיפול בבעיית השכלת נשים ולאחר מכן עידוד כניסתן לשוק העבודה).
    המאמר מציין במפורש ש"מהמקרה של דרום קוריאה ניתן להסיק כי לשינוי נורמות חברתיות נדרשים כמה עשורים".

    בעיני – תובנה שנכונה גם להרבה מקרים אחרים בהם נדרש שינוי נורמות חברתיות (כמו יחס להומוסקסואלים, הכאת ילדים, שחיתות ציבורית, הטרדות מיניות ועוד ועוד). איני מאמינה בחתירת השמאל למהפכות מיידיות. אך גם איני מאמינה בהרמת הידים של הימין השמרני בטענה שמה שהיה הוא שיהיה, ואין מה לעשות כי זהו טבע האדם.

    אהבתי

  41. מעניין לאחרונה אין תגובות מאל רום תגובות שלו מאוד מאוד מלומדות אני עוקב אחרי מה שהוא כותב וזה נותן לי הרבה עידוד בלימודי המשפטים…
    לאחרונה אני לומד על זכויות האדם בתקופה הרומית רציתי לשאול אותו מספר שאלות הקשורות לנושא…בשורה תחתונה אל רום אתה חסר…!!!
    אני מקווה שתחזור–להתראות אל רום..!!!

    אהבתי

  42. משתמש אנונימי , אתה כותב משל יצאתי לאיזה מסעות גילוי באיזה ארכיפלג אקזוטי , ומי יודע אם חיות רעות לא טרפו אותי בנדודי אלו . כולה יצא איזה ברייק של יום יומיים . ואם אתה רוצה לשאול משהו , אתה יכול גם אם אני לא מגיב ( כי או אז אגיב על אתר ) . להתראות

    Liked by 2 אנשים

  43. https://www.theatlantic.com/entertainment/archive/2018/01/the-humiliation-of-aziz-ansari/550541/
    קמפיין מי טו מתעלק על קומיקאי שלא כהוגן, ונשים קמות להגן עליו, ובפרט כשהוא מוסלמי –
    I thought it would take a little longer for the hit squad of privileged young white women to open fire on brown-skinned men. I had assumed that on the basis of intersectionality and all that, they’d stay laser focused on college-educated white men for another few months

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s