מרימי השטרות

כבר סקרתי את ספרו של סת' סטפנס דווידוביץ' על אוסף הנתונים שהצטברו בגוגל על החיפושים שבני אדם עורכים, ועל שימושיהם של הנתונים האלו. שווה לציין במיוחד פרק מעניין שדווידוביץ' מקדיש למה שלא ניתן לעשות עם המידע הזה – לחלץ תובנות להשקעה בבורסה. דבריו בפרק מהווים דוגמה לעיקרון של יעילות השווקים הפיננסיים. בכל מידע שניתן להשתמש בו כדי להרוויח בבורסה, נעשה כבר שימוש מיידי, ולכן שימוש נוסף הוא חסר תועלת. בדיחה ידועה על העיקרון הזה אומרת שאם מרצה לכלכלה רואה שטר מונח על הרצפה, הוא אומר לתלמידיו שאין טעם להרים. אם זה היה שטר אמיתי, מישהו כבר היה מרים אותו.

אבל דווידוביץ' מתאר כיצד הוא כן עשה ניסיון להרים את השטר. הוא ישב לצורך כך עם לורנס סאמרס, נשיא הרווארד וכלכלן מבריק מאין כמוהו. נתניהו ניסה בזמנו לגייס את סאמרס להיות נגיד בנק ישראל במקום קרנית פלוג הבינונית. למרבה הצער, באחד הפספוסים ההיסטוריים אך הנשכחים בתולדות המדינה סאמרס ענה בסירוב.

בסופו של דבר דווידוביץ' וסאמרס הבינו שבכל צעד שיעשו, אין להם סיכוי להקדים את קרנות הגידור. אם יש כסף שניתן להרוויח על ידי בחינת חיפושים בגוגל – למשל לראות איך חיפושים של המילה אייפון מנבאים את הרווחים של אפל, מישהו כבר הרוויח אותו, קרנות גידור כבר ביצעו את הבדיקות האלו והן מתומחרות במחיר המניה.

מה שצריך להיזהר ממנו במיוחד בעריכת בק-טסטים כאלו, שמנסים למצוא בדיעבד מתאמים בין עליות וירידות השווקים לבין כל מיני אירועים והתרחשויות, הוא ההתאמות האקראיות. כשבוחנים מאות התאמות, בהכרח יהיו כמה שבמקרה יראו מובהקות סטטיסטית, אפילו שזו תוצאה מקרית לחלוטין. כשבוחנים התאמות באלפים ובעשרות אלפים, חלק מהן יראו לא רק מובהקות סטטיסטיות אלא אפילו מסתברות ואינטואיטיביות. מישהו חכם יגלה זאת וירוץ להקים קרן גידור על בסיס הציפיה שהתאמות אלו ימשיכו, אבל היא בקושי תרוויח פרוטה. או מאחר שחכמים אחרים יגלו את הקסם בעת ובעונה אחת ולפיכך יתחרו בה עד לסנט האחרון, או מאחר שהמתאם הסטטיסטי עצמו היה בעבר מקרי לחלוטין ולא העיד על שום דבר מהותי. עם זאת, צריך להעלות הסתייגות. ישנה קרן גידור מפורסמת אחת שמצליחה בדרכים נסתרות להניב תשואה פנומנלית מדי שנה – רנסנס טכנולוגיות של ג'ים סימונס.  כמו כמעט כל כהני הביג דאטה, סימונס הוא יהודי. סימונס הוא מתמטיקאי דגול, וחייו רצופים הישגים מדהימים, אך גם טרגדיות אישיות קשות. השילוב הזה מעלה בראש את המושג "עין הרע", הקונטרה שנותנים החיים למי שמצליח מדי. אבל מושג זה עצמו התהווה ככל הנראה מנטייתם של בני אדם לעשות עניין מצירופי מקרים והתאמות סטטיסטיות אקראית, כי בפועל הרי החיים נותנים קונטרה באקראי, או, מה שעוד יותר שכיח, דופקים את מי שדפוק כבר ממילא.

41 תגובות על ״מרימי השטרות״

  1. לא הכרתי את הסיפור של סאמרס. כנראה שנתניהו ציפה שאחרי סטנלי פישר תמשיך המסורת של פרופסור מהאקדמיה האמריקאית שמנהל את בנק ישראל. אבל זה הפסיק.
    תמריץ,
    אחרי שנות ניהול לא מעטות של קרנית פלוג, אתה צריך להקדיש פוסט לניתוח מעשיה (או אי מעשיה) כי לומר סתם "בינוניות" זה לא הוגן.
    יצויין שסטנלי פישר תמך במועמדותה ואני מתקשה לראות שוני גדול בין הקדנציות שלהם. שניהם:
    מטיפים לממשלה לשמור על מסגרת החוב
    מטיפים לממשלה לא לקצץ בשירותים החברתיים
    קונים דולרים
    לא עומדים ביעד האינפלציה

    אז למה היא בינונית והוא לא?

    אהבתי

  2. לאמר ש "אין טעם לעשות דברים כי "מישהו" בטח כבר עשה אותם והם מתומחרים במחיר המנייה" זה די טיפשי. כמובן שהראשון שעשה/יעשה זאת (אם זה מידע אמיתי) מרוויח, ואיך תדע שאתה לא הראשון?
    זה כמו לומר שאין טעם לקרוא דוחות פיננסיים של חברות, כי המידע מתומחר במנייה – אבל מישהו חייב לקרוא אותם (ולמען האמת הרבה אנשים) כדי שהמידע יהיה מתומחר.

    אהבתי

  3. יואב, זהו כמובן הפרדוקס שמגולם בבדיחה על השטר שנופל, או בהחלטה לקנות מדדים כי אין טעם להילחם בשוק היעיל. העניין בסופו של דבר הוא היחס – מתי מעט ממש, אולי כאלו עם שרתים סופר מהירים, הממוקמים גיאוגרפית ליד חדרי העסקאות, ייעלו את השוק, וכל השאר צריכים לקבל את יעילותו כנתון.
    העניין בפוסט הוא שאפילו אחד המומחים הגדולים ביותר בעולם לביג דאטה, שלכאורה יכול היה להימנות עם מתי המעט, לא הצליח להפיק מכך כסף.

    אהבתי


  4. התרשים בתמונה לקוח מהוויקיפדיה ומציג אינפלציה מדי שנה. כפי שאפשר לראות, בשנות כהונתו של פישר בבנק מ-2005 עד 2013, הוא ייצב יפה מאוד את האינפלציה סביב היעד (2%). לעומת זאת בשנות כהונתה של פישר היא נכשלה בצורה מדהימה במטלה הפשוטה הזו. הסיבה שבגללה אני אומר שפלוג היא בינונית ולא כישלון גמור, בדומה לנגיד הבנק ב-1984, היא שהדפלציה של השנים האחרונות מלווה בצמיחה כלכלית ובמה שקראתי לו "תור הזהב", ולפיכך היא בעיה של עשירים. אפשר היה להצליח יותר, אבל המצב הנוכחי סביר.

    אהבתי

  5. לגבי נתוני האינפלציה אתה צודק. המספרים מדברים בעד עצמם.
    כל ההבדל בינהם זה עוצמת השימוש בכלי קניית הדולרים? זה המקור לשוני באינפלציה? או שיש הבדל נוסף שגרם לאינפלציה השלילית?

    אהבתי

  6. תודה על הפוסט תמריץ . השקעות , זה הרבה יותר מורכב ודינמי , מאיזה גיחוך של סטטיסטיקה בגוגל . אתה רואה את זה בפריזמה של נקודת כניסה להשקעה . אבל , השקעות , יכולות להיות קורלטיביות , לטווח ארוך , בינוני , קצר , מיידי , תדר גבוה וכו…. השקעה גם יכולה להרוויח משורט , ולהרוויח מלונג . אז מה הפואנטה בסטטיסטיקות , של מה שלהיט , ויעלה בקרוב עוד ועוד . אפילו כך , נניח שאתה צופה שנכס יעלה ? ואפילו פגעת בול והוא עלה ? אז מה ? יש דבר כזה שוק של 180 מעלות ? אין דבר כזה ! יש דבר כזה נכס שרק עולה ועולה ? אין דבר כזה !! רק יורד ויורד ?? אין דבר כזה !! זה גם תלוי באינטרוול הזמן שאתה צופה בנכס . לכן , אתה צריך לתמרן במהלך החיים של השקעה בנכס . אז לא תמיד להיטים רלבנטיים . המחשתי כבר בעבר :

    נניח שיש עדר של משקיעים . כולם משקיעים ועפים על להיט חם . אבל , אם אתה חותך את המרוצה של העדר לפני התיקון או הנפילה , אזי העדר ממשיך , ואתה גורף הקופה , לא כל שכן , אם אתה מושקע במשרעת קצרה , ובסכום כסף גדול . אז העדר לא יעזור , אם לא תדע מתי לצאת , והרי , כך או כך יבוא התיקון .

    בכלל , אתה שופט מי שיש לו חמצן פיננסי מוחלט . אבל , זה לא ממש פרמטר למשקיע . מי שיש לו חמצן פיננסי , יעמוד בכל צונאמי , בכל סערה , בכל תיקון . זה לא ביג דיל !! יש לו סבלנות !! אבל , הוא הרי מפסיד תשואות ביניים ( במהלך תיקון ) . זאת מכיוון , שכסף שיכול היה להיות מושקע במקום אחר ולהרוויח , אבל , הוא מפסיד במהלך התיקון . אין מה להתרשם יותר מדי !!

    ולמה לפי דעתך קרנית פלוג בינונית ? מה היא הייתה שונה מפישר , קליין , פרנקל ? תוכל להסביר לנו ? מה הם עשו שהיה מבריק , יצירתי , מקורי וכדומה יותר ממנה . איזה חארטה פסיכית זאת !! המקסימום , זה המוניטין הבינלאומי של פישר !! זה כל הפוטש ? וזה מה ? על מה מעיד ?? מה הם עשו שונה ממנה , יותר טוב ממנה ?

    להתראות

    אהבתי

  7. איזה שטות תמריץ , וזה משויך לפישר ? איך אתה משייך זאת לפישר ? נניח אדם הלך שורט על טבע . שורט על טבע כאשר היא בשיאה . בגלל איזה מחשבה שטותית . אז הוא הרוויח בגדול . ודאי !! ובגלל מה שהוא חשב וצפה ? לא , הוא לא צפה הבעיות של טבע . זה גם יכול להיות אקראי לגמרי . ואני מבטיח לך , שזה אקראי !! מה אתה צופה עליות וירידות של נכסים או מטבעות ? פישר יכול היה לצפות ? בוא תוכיח לי שזה הוא . אני מוכן להניח שהנתון שלך נכון . בוא תוכיח שזה בזכותו . וגם בזכותו לא מספיק . צריך שזה יהא תבוני , מתודולוגי , סיסטמטי , דוקטריני . בוא תוכיח כדבר הזה ….

    להתראות

    אהבתי

  8. נגיד בנק לא קונה מטבעות כהימור אלא כדרך לגרום לפיחות שיביא את האינפלציה ליעד כי כל מה שמזמינים מחו"ל יתייקר.

    אהבתי

  9. תמריץ , זה לא משנה כלל וכלל . שהרי , אם הוא קונה ומוכר , הוא מהמר , או שהוא דוקטריני . ואתה צריך להוכיח , שפישר , לא הימר , אלא היה דוקטריני וסיסטמטית הרוויח , בגלל דוקטריניות . ואגב , יש גם הגנה על היצוא כמובן , שהרי , שקל חלש , עוזר ליצוא . וזה בין יתר השיקולים של קרנית אגב . ובכל מקרה , הסברתי לך בעבר , שאתה לא יכול לנקוט עמדה פאסיבית ולא להמר . למה ? שוב :

    אם אתה מחזיק רזרבות במטבע כלשהוא , אזי , אין שוק של 180 מעלות . הנכס יעלה או ירד . אז אתה חייב לחשב , שאולי הנכס שאתה מחזיק בו, יירד . ואם הוא יירד , ואתה צופה אפשרות דנן , אזי : מה תעשה ? תשקיע בפק"ם בבנק ? לא תעשה כלום ? הרי אתה חייב לצפות שהוא יירד . ורק אם אתה משוכנע שהוא יעלה , תישאר פאסיבי . ואיך תהיה משוכנע ?

    להתראות

    אהבתי

  10. מה אכפת לנגיד בנק ישראל שהשקל יעלה לעומת הדולר. ההפסדים על הנייר אינם משנים כלום. קניית מט"ח בידי בנק מרכזי היא הימור שרק ניתן להרוויח בו.

    אהבתי

  11. תמריץ , ישראל מדינה מוטת יצוא . נניח ספקולנטים ישפיעו על השער דולר / שקל בלי התערבות . השקל יתחזק , ויכול לפגוע קשות ברווחיות של היצוא הרי . זוהי סיבה כשלעצמה מספקת בשביל להתערב . לא מבין . נניח קרנית לא הייתה מתערבת . השער היום יכול היה להיות 4.5 אפילו , ואפילו יותר . היום השער 3.5 משהו בקירוב . אז משהו מעל 20 אחוז פגיעה בריווחיות של היצוא למשל . לא מבין ……. להתראות

    אהבתי

  12. רק המחשה פשוטה :

    נניח יצואן של פרחים . והשער הוא של 3 שח' דולר . הוא מוכר בעסקה מסויימת פרחים בחו"ל ומקבל עליהם : 100,000 דולרים אמריקנים. כאשר הוא ממיר לשקלים , אזי , הוא מקבל 300,000 שח ' .

    נניח אבל שבעסקה הבאה , הדולר נחלש והשקל התחזק ועתה הוא על 2.5 שח' . משמע , על ה – 100,000 דולר , בעסקה הבאה , הוא ירוויח – 250,000 שח' ( בגין ההמרה לשקלים ) ולמעשה : 50,000 שח' פחות .

    ולכן בין היתר , נגידים מתערבים . בטח כאשר הכלכלה מוטת יצוא .

    להתראות

    אהבתי

  13. תמריץ , האינפלציה בסדר גמור , כך או כך , והיא ממש אחת הנמוכות בעולם כמדומני ממש . מה הקשר לשער 6 עכשיו ? להתראות

    אהבתי

  14. אגב תמריץ , זה המודל הנכון : אינפלציה מאוד נמוכה , ומשק צורך וצומח . או כי אז , כוחות הייצור והתחרות , מורידים מחירים או נלחמים באינפלציה פוטנציאלית , מבלי שיש צורך להעלות ריבית ככלי למלחמה באינפלציה , ולייקר הכסף ולייקר הפעילות העסקית .או כי אז , עודף ביקוש או ביקוש , מורידים מחירים של מוצרים , ולא מעלים המחירים של המוצרים ( הביקוש מעודד פעילות עסקית ותחרות והורדת מחירים ) . להתראות

    אהבתי

  15. אפילו פלוג עצמה לא אומרת שדפלציה טובה. זו דעה אוסטרית שלא מקובלת במיינסטרים וגם סותרת יעדי הממשלה לבנק ישראל.

    אהבתי

  16. תמריץ , הדפלציה היא לא טובה ולא רעה . היא בסך הכל אינידיקציה . מחירים נמוכים טובים . אלא , שאם זוהי אינדיקציה לפעילות כלכלית , אזי , לכאורה יש האטה בפעילות הכלכלית . אבל , אם אין האטה , אזי זה טוב !! אין לבלבל , בין אינדיקטור למהות כמובן .

    ורק תיקון טעות : אם השער היה 4.5 כפי הדוגמא ההיפוטטית לעי"ל , אזי זה היה טוב ליצוא , ולא כפי שמובן מן התגובה . שהרי , יצואנים היו מקבלים יותר שקלים , עבור הדולרים כמובן , הכל בגין התחזקות הדולר . אבל , הנגיד בישראל , צריך לדאוג גם ליצואנים . ובשבילם , שקל חלש , מגביר הרווחיות כמובן .

    ואנונימי בלתי מזוהה לעי"ל : תודה ….

    להתראות

    אהבתי

  17. ותמריץ , אכן לסיכום 2016 :

    צמיחה של 3.7 אחוז , בין הגבוהות העולם המערבי ( אם לא הגבוהה ביותר ) ואינפצליה שלילית של :0.2 . אז תאמר שדפלציה זה רע ? לא , זה טוב !! אין לבלבל אינדיקטור עם מהות כמובן .

    אז ברור , שסתם לגרוס שקרנית פלוג בינונית ? היא אולי לא מבריקה לטעמך , אבל , עושה העבודה היטב . ולא פישר ולא פרנקל ולא עצפור ולא בטיח ,שונים ממנה . היא לא נופלת מאף אחד !!

    להתראות

    אהבתי

  18. תמריץ , אבל , נגיד , נלחם באינפלציה גבוהה או גורפת . זוהי בדרך כלל הסכנה . ולא אינפלציה נמוכה או דפלציה אפילו . מחירים נמוכים , טובים לכולם . הבעיה זה לא המחירים כאמור , אלא , רמת הפעילות הכלכלית . נניח שפעם פלאפון הייתה מונופול . אז המחיר לסלולרים היה יותר גבוה . נכנסו : סלקום , גולן , פרטנר ואללה ..אז המחירים ירדו . האם זה רע או טוב ? ברור שזה טוב . כי מה שקובע , זה שהמחירים ירדו , אבל , סה"כ הפעילות הכלכלית גברה . מתי זה רע ?

    אם פלאפון הייתה בבחינת שחקן יחיד , והמחיר ירד , אבל , לא כתוצאה מתחרות , אלא , מהאטה בפעילות הכלכלית ( הורידה מחיר , בשביל להגביר מכירות וביקוש ) . אבל , זה לא המצב במדינת ישראל עד כה .

    לכן , המודל הינו : דפלציה או אינפלציה נמוכה , ריבית נמוכה , וצמיחה גבוהה , פעילות וצריכה , שהם המורידים מחירים , ולא מעלים אותם !!

    להתראות

    אהבתי

  19. ותמריץ , כלל וכלל לא בשולי הדברים : יעד האינפלציה , הוא ממשלתי בעיקרון . הוא נקבע על ידי הממשלה ולא רק על ידי הנגיד המרכזי . הנגיד המרכזי , יש לו רק יותר עצמאות טקטית , אבל , את יעדי האינפלציה , קובעת הממשלה למעשה , הנה , חוק בנק ישראל , תש"ע 2010 , סעיף 3 , כך מצטט את מטרותיו של בנק ישראל בחוק , הנה :

    3. (א) מטרותיו של הבנק הן:
    (1) לשמור על יציבות מחירים, וזאת כמטרה מרכזית;
    (2) לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים, בתנאי שלדעת הוועדה לא תהיה בכך פגיעה בהשגת יציבות המחירים לאורך זמן; לעניין זה, "יציבות מחירים לאורך זמן" – מצב שבו צופה הוועדה, על בסיס המדיניות המוניטרית שקבעה, ששיעור האינפלציה יהיה בתחום יציבות המחירים שנקבע כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים;
    (3) לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה.
    (ב) הממשלה, בהתייעצות עם הנגיד, תקבע את תחום יציבות המחירים לעניין סעיף קטן (א)(1).

    עד כאן הציטוט :

    זאת אומרת , שהממשלה , צריכה לקבוע את יעד האינפלציה ( תחום יציבות המחירים ) וזאת בהתיעצות עם הנגיד . מכאן אפשר ללמוד הרי , שזה גם תלוי באידיאולוגיה כמובן , האידיאולוגיה של הממשלה ( זו הכלכלית ) . שהרי , ייתכן מצב , שמפלגת שמאל , במחיר אינפלציה מוגברת , תתיר הרסן , ותקבע גירעון יותר גבוה נניח . זה ענין ריבוני , או של הריבון הטבעי והרשות המבצעת ממילא . אבל , כל אחד , או כל מפלגה , וטעמה היא כמובן .

    להתראות

    אהבתי

  20. אוקיי תמריץ , זה היה רק הסבר והמחשה עקרוניים . מעבר לזה , אז כמוכח , אין שום בעיה עם דפלציה . לרוב קובעים יעד שהתקרה שלו לא תיפרץ , ולא הרצפה . אבל , גם עם הרצפה נפרצת , זה הרי טוב כאמור , הכל כאשר , ישנה צמיחה כלכלית , או , פעילות עסקית נורמלית כאמור . להתראות

    אהבתי

  21. 1. עצם זה שקרנית פלוג לא עומדת כבר כמה שנים ביעד האינפלציה (כשהחוק קובע שזה תפקיד בנק ישראל) מוכיח שהחוק לעניים בלבד, ואינו תקף לפקידי שלטון ורמי מעלה. הם מעל לחוק. כשזה מצטרף לפעילות בנק ישראל כרגולטור על הבנקים בכל הקשור להלוואות הענק לפישמן, תשובה, זיסר, דנקנר ושאר החברים – זה כבר ממש בולט. ובסיפור הזה פישר יותר אחראי מפלוג רק שהוא כבר לא כאן והוא השאיר את הסירחון לפלוג.

    2. זה שיש דיפלציה זה רע אם מקור הדיפלציה בהקטנת הפעילות במשק, אבל זה טוב אם המקור בהורדת מחירי אנרגיה, צמצום מכסים, הקטנת מס ערך מוסף, התגברות התחרות וכיוצא בזה. במקרה שכזה הכסף הנותר בידי האזרחים והצרכנים יחזור למשק בצורה מושכלת יותר ויתרום לפעילות הכלכלית. נכון שלאורך זמן מצב כזה לא יכול להתקיים, קרי אם יש יותר כסף פנוי הרי שהוא יתגלגל חזרה למשק והמחירים יעלו. כלומר דיפלציה של שנה אחת יכולה להתפרש כירידה במחירי הדלק או צמצום מכסים, אבל דיפלציה של 4 שנים היא עניין חשוד ביותר שמפנה את האצבע המאשימה לניהול של בנק ישראל בידי פלוג.

    Liked by 1 person

  22. יאיר ,

    תקרא שוב התגובות שלי . דפלציה היא לא דבר רע . היא בכלל לא דבר . היא רק אינדיקטור . הענין המהותי , ירידת מחירים בגלל האטה . אבל , יכולה גם להיות ירידת מחירים , בגלל פעילות כלכלית בריאה , וצמיחה . תקרא שוב .

    לגבי אינפלציה , איך אתה מסיק את כל זה לגבי פלוג ובכלל , לא מובן . הסברתי : האינפלציה מהווה סכנה במונחים של " תקרה ", לא במונחים של "רצפה " לרוב . שהרי שוב , אין סכנה בירידת מחירים , אלא : בעליה והשתוללות של מחירים . פה בארץ , אין דפלציה ממש . באירופה הייתה סכנה אכן , אבל , שם זה היה מלווה בצמיחה מאוד נמוכה , ורק לאחרונה צמחו מזה באירופה . הבעיה שם לא הייתה דפלציה בפועל , אלא , צמיחה נמוכה . הדפלציה היא רק אינדיקטור , לא המהות .

    תעזוב אותך יאיר לבלבל השכל על חוקים ופקידים ואללה . יש ערימות , מיליארדים של עתירות לבג"ץ . ובג"ץ תדיר , מורה הדרך לפקידי ממשל , ולממשלה ולשרים , מה לעשות , ובכלל הדרך הישר לילך בה . אם לא עתרו לגבי קרנית פלוג , זה בגלל , שזה לא מהותי , ולא מסוכן פשוט , אלא נהפוך הוא !! זה מועיל למשק . אחר כך , מייללים , שבג"ץ מתערב , או אללה של זיוני שכל , של אקטיביזם שיפוטי וכדומה .

    בנקים מסחריים , ריבוניים לתת הלוואות . לפעמים ההלוואות מביאות ברכה ( ראה גז בים התיכון ) לפעמים , פושטים הרגל יזמים . אין לצפות בדיוק מתי ומתי . אחרת , מדינה וחברה לא היו צומחים . אין מה לעשות . וכאשר פושטים הרגל , אזי , על פי החוק , לא נוגעים אישית ביזמים , אלא , רק ברכוש של הישות המשפטית העצמאית , שהיא חברה בע"מ . כל זה קצת משתנה לאחרונה . קצת לא הרבה . אבל , אין לזה קשר לקרנית פלוג .

    להתראות

    אהבתי

  23. תגובה שלי נבלעה , אז שוב :

    יאיר , הנה עתירה לבג"ץ , נגד קרנית פלוג , בנק ישראל וכו… לגבי אופן חישוב הריבית וכדומה . עתירות דנן בערימות . אין טעם סתם לזיין השכל , ללכלך על מערכות ונושאי משרה ציבוריים , בלי להבין בדבר :

    http://elyon1.court.gov.il/files/16/570/032/e01/16032570.e01.htm

    להתראות

    אהבתי

  24. אל רום,
    עמדתך בנושא ידועה: השופטים (וכל המערכת המשפטית והממשלתית) שופטים תמיד ללא השפעות חיצוניות וללא השפעות מצד דעותיהם האישיות. הסתכלותם היא ההסתכלות האמיתית והנכונה ועליהם יאמר "והיו עינייך רואות את שופטיך".
    אני לא מסכים לכך ומחזיק בעמדה מצומצמת יותר: זה מה יש וחייבים טריבונל מקובל ליישוב סכסוכים אחרת "איש את חברו חיים בלעהו". ותו לא.

    Liked by 1 person

  25. יאיר , אין לי שום עמדה בשום נושא כפי שהגדרת . שופטים הסברתי והוכחתי לא אחת , אלא אלפי פעמים , שופטים על פי חוק . העמדה האישית שלהם , הזהות האישית שלהם , זה לשפוט על פי חוק . שלטון החוק , הוא זה המעצים אותם ( אם היית מחפש משהו אישי ) . הם מזדהים עם החוק , ועם שלטון החוק . כך שאפילו היית מחפש אישית משהו , אז הרי , זה הדבר !! ואם הם שופטים על פי חוק , זוהי העבודה שלהם .

    ושים לב , איך אתה כותב . לא כותב כלום !! לא מוכיח כלום !! רק כותב בעלמא . לא תוכל להביא לי אפילו המחשה אחת , הכל , מתוך עשרות אלפי פסקי דין . ואפילו היית מביא , היית מביא לך , על כל המחשה , שלא תוכל להביא , 50 פסקי דין . אני מכיר המערכת . מכיר שופטים . אני אישית לא משוחד . לא קשור למערכת . ויודע היטב מה אני כותב . אתה כותב סברות כרס , מתוך טינה ומשטמה , חסרי היגיון וביסוס . זוהי האמת הפשוטה .

    הקטע הוא , שאתה אישית , מתרגז מגסויות טריוויאליות , בעוד אתה עצמך , מסוגל ללכלך , על מערכות ואנשים ישרים , בלי להניד עפעף , בלי להבין דבר וחצי דבר בדבר . הנה כתבת על פקידים וכדומה לעי"ל : מעל החוק , פקידים רמי מעלה ואללה . והנה הבאתי לך , בזריזות ( ואוכל עוד חמישים ) בג"ץ , נגד בנק ישראל , וקרנית פלוג ( למעשה , מעין אישית ) .

    אבל , במקום לקרוא ולבדוק בלב פתוח , ונפש חפצה , אתה משליך עלי אישית וממשיך ללכלך המערכת בלי שום הבנה מינימלית . וזוהי האמת הפשוטה לגביך יאיר ….. ואין לטעות בדבר !!

    אהבתי

  26. תמריץ, שים לב שהאינפלציה ירדה החל מ-2012, בדיוק אחרי המחאה החברתית ומהפכת הסלולר של כחלון ביחד עם ביטול מכס על קניות עד 75 דולר, קריסת האירו והליש"ט והתחזקות השקל אל מול סל המטבעות.
    גם אם פישר היה ממשיך עד היום הוא לא היה מצליח לעצור את הירידה באינפלציה.
    אפשר גם להגיד שפישר הוא בין האחראים לעליית מחירי הנדל"ן והמחאה החברתית.

    Liked by 1 person

  27. יתכן ובמקום להתייעץ עם סמארס, היה עליו להתייעץ עם קירה רדינסקי. נראה לי שהמודלים שהיא מפתחת לניבוי התנהגות לקוחות פוטנציאלים קשורים ישירות לניבוי התנהגות המניות של אותן חברות.

    בעשורים האחרונים כלכלנים הצליחו לגלות דפוסים מרתקים בפסיכולוגיה, בקרימינולוגיה ובהרבה תחומים אחרים של מדעי החברה.
    באופן דומה, יתכן ובכדי לגלות דפוסים מרתקים בכלכלה – יש צורך להביא אנשים דווקא מתחומי התמחות אחרים. לא להישאר במעגל הסגור של "בכירי הכלכלנים".

    מצ'ב הערך על קירה רדינסקי מהויקיפדיה, שהמעוניינים יוכלו למצוא בו גם המוני הפניות נוספות.
    מישהי שלהערכתי מאוד שווה לכולם להכיר.

    https://he.m.wikipedia.org/wiki/קירה_רדינסקי

    אהבתי

  28. ד, להגיד שנגיד בנק לא יכול ליצור אינפלציה זה כמו להגיד שאלוהים יברא אבן שהוא לא יכול להרים. לא הגיוני. אם אין אינפלציה מדפיסים עוד מיליון שטרות ופתאום יש אינפלציה.

    אהבתי

  29. לחייל זקן,

    על מה אתה מבסס את טענתך שקירה רדינסקי אינה יותר מבלון מלא אוויר של יחסי ציבור?

    אהבתי

  30. קמיליה,
    מדענים בשיא תקופת הפוריות שלהם לא משחיתים את זמנם בדירקטוריון הבורסה וב"מהנדסות העתיד". מציאת קורלציות סטטיסטיות במאגרי מידע זה לא פסגת מדעי המחשב. אאמין בתזה של חיזוי העתיד מתוך העבר כשיצליחו לנחש את התוצאות בטוטו.

    אהבתי

  31. לחייל זקן,
    אני משוכנעת שכל ילדה בת 15 מנשר שהתקבלה לטכניון, כולל קירה רדינסקי, היא מבריקה. מחזקת זאת גם העובדה שהסטארט אפ שלה נרכש בעשרות מיליונים (ולא ע'י מחלקת הדוברות ויחסי הציבור של הטכניון).

    אבל אני מודה שיש ממש בדבריך שהיא מתפזרת יותר מדי, במקום להיות מפוקסת על כיוון אחד.
    אולי יסתבר שהיא עוד מקרה עצוב של צעיר/ה שזכה להצלחה גדולה מדי בגיל צעיר מדי – ולא הצליח להתמודד אתה בהצלחה.

    אהבתי

  32. קמיליה,
    הסטארט-אפ שלה זה אוויר חם שיעלם באיביי ללא זכר. אין שם שום דבר בעל ערך. עיסקאות של אוויר חם הן די נפוצות בעולם ההיי-טק. המלכה, ללא עוררין, היא עיסקת כרומטיס (בשנת 2000) שהיתה בין 4 מיליארד $ ל5 מיליארד $ (מעל 10 מיליארד $ בערכים של היום). למה נקנתה? פוליטיקה אירגונית + אתיקת צוללות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: