חכמת חיים

מחקר דני עצום במספר המשתתפים פורסם בשנה האחרונה ועוסק בשאלה מרתקת: מה הקשר בין הצלחה במבחן איי קיו בנעורים, בזמן המיונים לצבא, הצלחה שמקובל לפרש כסימן לאינטליגנציה או לחוכמה, לבין תמותה. המחקר עקב אחר צעירים דנים מהזמן שבו הם ניגשו למבחן ועד שנות חייהם המבוגרות ובדק כיצד הציון במבחן ניבא את סיכויי התמותה שלהם מאוחר יותר.

מסקנות המחקר די ברורות. אין שכל, אין דאגות. אבל אם אין שכל, דווקא יש סיבה לדאגות. כל ירידה של סטיית תקן בציון האיי קיו בישרה סיכוי גבוה ב-30% בערך למוות, ובחלק מגורמי המוות השיעור היה אף משמעותי בהרבה.

ממצא מרתק נוסף היה שהקשר התחזק עבור בני דורות אחרונים. נראה שבדור האחרון הצטבר ידע רב יותר לגבי התנהגויות בריאות, ועל כן החכמים שבחרו שלא להתעלם ממנו שאבו יתרון גדול במיוחד בתוחלת החיים שלהם. בראש ובראשונה ממצא זה נוגע לעישון. הידע שעישון הורג ונפוץ היום במיוחד בקרב בעלי אינטליגנציה גבוהה ומבדילם לטובה מהטיפשים. ואכן בתמותה ממחלות ריאה הפער בין החכמים לטיפשים גדול במיוחד. בסרטן המעי הפער הוא נמוך יחסית (13%) וניתן לפרש זאת בכמה דרכים: או שגם חכמים לא מקפידים על תזונה בריאה במיוחד, או שהקשר בין תזונה לבין סרטן במעי אינו רב.

בסיכון להיות קורבן של תאונה או של רצח הפער בין בעלי אינטליגנציה גבוהה לנמוכה הוא, שלא במפתיע, גבוה (ברצח, בקבוצת הגיל שבין 29 ל-50, 68% עלייה בסיכוי להירצח עבור כל ירידה בסטיית תקן של מנת המשכל).

יוצא דופן בולט הוא סרטן העור, שסיכויי התמותה בו גבוהים יותר עבור אלו שהצליחו יותר במבחני מנת משכל. לכאורה מפתיע, כי גם בסרטן העור התנהגות חכמה הכוללת שימוש בקרם הגנה אמורה לעזור למניעת מוות. ניתן להסביר זאת בכך שהאוכלוסייה המצליחה יותר במבחנים הייתה בעלת יותר משאבים כספיים והרבתה יותר לצאת לחופשות בארצות החום שמחוץ לדנמרק. המחקר לא מזכיר אפשרות זאת, ואולי האוכלוסייה הדנית שנחקרה הומוגנית מכדי שזה יהיה גורם משמעותי בקרבה, אך ייתכן גם הבדל בגוון העור שקשור להצלחה במבחנים ומגדיל הפגיעות לסרטן העור בקרב המצליחים.

הסברים המבוססים על מנת משכל נוגעים בנושא השנוי במחלוקת של התורשה נגד הסביבה, כי תמיד ניתן לטעון שמנת משכל נמוכה נובעת מקיפוח סביבתי ומעוני, ואולי הקיפוח הסביבתי והעוני הוא זה שמחולל תמותה גבוהה יותר במי שכשל במבחניו ולאו דווקא הטיפשות. בחיי עוני יש הרבה יותר סטרס, תנאי מגורים גרועים יותר ונגישות פחותה למזון בריא. ומי בכלל יכול לצפות ממישהו לחשוב על אורח חיים בריא, כשהוא טרוד בלהאכיל את ילדיו. עם זאת, בעבר הבאתי מחקר שנותן סיבה לחשוב שלא העוני כשלעצמו הוא העניין. גם בארץ יש לנו קייס ייחודי בעד הטענה שעוני כשלעצמו אינו מקצר חיים, תוחלת החיים המרשימה בעיר בני ברק.

על כל פנים, נראה לי שדנמרק, מדינה שוויונית עם מערכת רווחה מפותחת, שבתחילת תקופת המחקר גם הייתה מאוד הומוגנית ונטולת מהגרים, מייצגת את האומדן הנמוך ביותר האפשרי להשפעה של מנת משכל על תמותה, ובמקומות אחרים, כמו אולי ארצנו שלנו, הפערים גדולים עוד יותר.

מודעות פרסומת

28 תגובות to “חכמת חיים”

  1. אל רום Says:

    פוסט מענין , ברור שיש פה המון המון משתנים . הדבר החשוב , הוא לא רק מודעות כמובן , אלא גם אקטיביזם של ממש . עשירים למשל , ייטו לעשן קוקאין ולקצר בכך תוחלת חיים כמובן , לעומת עניים שאין ידם משגת . משכילים יותר , יהיו מודעים לחשיבות התזונה והכושר הגופני או הפעילות הפיזית , האם זה גם אומר שהם יהיו אקטיבים והלכה למעשה יישמו זאת . לא ברור כלל וכלל תמיד .

    גורם נוסף , זה פעילות מוחית , פקטור מאוד משמעותי בתוחלת החיים . וכאן ברור שמשכילים יותר , גם הלכה , וגם למעשה ייטו יותר להינות מכך .

    אבל לגבי סרטן המעי הגס :

    זוהי בדיוק הבעיה . מודעות לא תמיד עוזרת וגם לא אקטיביזם בענין . זאת מכיון , שכך או כך , אדם צריך כמויות גדולות מאוד של סיבים תזונתיים בשביל לצמצם סיכויי הסרטן . ואפילו צורך כמות גדולה יחסית , התזונה הבסיסית השוטפת הרגילה והמשותפת לכלל בני האדם כמעט , מאוד מסוכנת ( בגלל חומרים משמרים ) . ולכן , זהו סרטן מאוד נפוץ , ולמעשה מס' 1 ( שהרי מעשנים מתאבדים למעשה , לכן , ניתן לגרוס שהם לא יכולים להיכנס לסטטיסטיקה ) .וביננו , כמה אנשים אתה מכיר , שזוללים ירקות וזוללים , בלי או עם דיאטה , וזה המנה שהם עפים עליה . זוהי ליבת הבעיה עם סרטן המעי הגס .

    אבל מחקר מענין ….. להתראות

    אהבתי

  2. אל רום Says:

    רק להבהרה , זוהי ליבת הבעיה כאמור , מכיוון שסיבים תזונתיים , מפנים פסולת רעילה מן המיעיים ( סופחים אותה ) והרי הפסולת הרעילה , באה מן החומרים המשמרים במזון בעיקר . אפשר לקרוא כאן למי שמעונין :
    http://tinyurl.com/ljw39bx

    תודה

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    רק תיקון קל : מסניפים קוקאין , לא מעשנים כמובן …. תודה

    אהבתי

  4. orihippo Says:

    יוצא דופן בולט הוא סרטן העור, שסיכויי התמותה בו גבוהים יותר עבור אלו שהצליחו יותר במבחני מנת משכל, מסקנה: גם אצל הדנים ככל שאתה בהיר יותר אתה חכם יותר.

    אהבתי

  5. orihippo Says:

    שום דבר לא צפוי במחקר
    בלי להתיחס למתאם בין מבחני IQ לרמות חינוכיות, ברור שאפילו בחברות האנושיות המוקדמות ביותר, או בקרב בעלי החיים, היכולת לעבד מהר רמזים עדינים היוותה את ההבדל בין חיים ומוות. מכאן הבחירה הדארוויניסטית

    אהבתי

  6. אור Says:

    מחקר מעניין.
    אגב למיטב ידיעתי יש קשר מובהק בין IQ לעושר. הכוונה יותר לשכר ופחות לרכוש המועבר בתורשה מדורות קודמים, למרות שבאופן צפוי, למי שלא מכחיש את השפעות לגנטיקה, גם שם יש קשר מובהק.

    ולכן מצד אחד יכול להיות שכל המתאמים שנמצאו מייצגים בעצם מתאם אחד:
    IQ גבוה מוביל ישירות רק לעושר גבוה יותר.
    ואילו עושר גבוה יותר הוא שאחראי לכל ההשלכות החיוביות שהמחקר מצא.

    אבל מנגד אפשר לטעון גם להפך. כלומר שרוב המחקרים שבודקים את הפער באיכות החיים בין עניים לעשירים, נוטים ליחס את כולו לפער בעושר החומרי. אבל ייתכן שחלקו הגדול נובע פשוט מפער ב IQ. כלומר לעשירים אין רק יותר משאבים אלא גם יכולת טובה יותר לנצל אותם להשגת מטרותיהם. למשל ידוע שהעניים מעשנים יותר, למרות שלמיטב ידיעתי עוני הוא לא סיבה טובה להתחיל לעשן. שהרי הימנעות מעישון דווקא מקטינה ולא מגדילה את ההוצאות. כנ"ל לגבי אלכוהול.

    לכן המחקרים המעניינים באמת הם אלו שבודקים מה קורה כאשר מפרידים בין 2 המשתנים הללו. כלומר IQ תורשתי, IQ שנובע מהסביבה (למשל תרבות שמעודדת יותר למידה מול תרבות שמעודדת עיסוק בספורט ולוחמנות), ועושר חומרי שמועבר בירושה, או כתוצאה מכישורים שאין להם קשר ישיר ל IQ (למשל הצטיינות בספורט, יופי בולט או מזל שמקנה הכנסה גבוה לאורך זמן).

    מחקרים כאלו הם למשל:
    1. תאומים זהים שנמסרו לאימוץ, לעיתים למשפחות בעלות פערים גדולים ב IQ, בעושר, וברקע התרבותי. כך שניתן לבודד את ההשפעה הביולוגית על ה IQ.
    2. משפחות שזכו לעושר חומרי גדול כתוצאה ממזל חד פעמי (למשל זכיה בלוטו), בלי קשר לקישורים שלהם, ובלי שתרבותם השתנתה משמעותית.
    3. משפחות שאיבדו את עושרם, כתוצאה מהימור כושל או אסון חד פעמי (למשל מלחמות, נפילות בבורסה, מחלה קשה בארץ שאין בה ביטוח בריאות וכו').
    4. משפחות ששינו את מקום מגוריהם, או שילדיהם נשלחו לביה"ס וחברת ילדים שונה באופן ניכר מהרקע התרבותי והכלכלי של ההורים, מבלי שמצבה הכלכלי (וכמובן שגם לא הביולוגי) של המשפחה השתנה באופן ניכר. כתוצאה מהגירה, שינוי מוניציפלי (למשל עיירת גבול שחצי מילדיה הולכים לביה"ס בחברה אחת והחצי השני באחרת), שינוי דתי\תרבותי קיצוני (חזרה בשאלה\תשובה), ניסוי מכוון (נתינת וואצ'ר לביה"ס נחשב, קבלה לביה"ס או שכונה\יישוב על בסיס הגרלה).

    ועוד'.

    אין לי כוח לסכם כרגע את כל המחקרים השונים הנעשו בתחום. אבל למיטב זכרוני המסקנה הייתה שבמערב* השילוב של IQ ביולוגי גבוה, ותרבות מוכוונת למידה ומאמץ לטווח ארוך, חשובים הרבה יותר מעושר שמועבר בירושה. עושר משפחתי נוטה להעלם קליל תוך דור או שניים, אם הוא לא מלווה בפערים אמיתיים ב IQ הגנטי או בתרבות שמתאימה יותר לכלכלה מודרנית. אבל פערים תרבותיים (וכנראה גם גנטיים) עשויים לשמור על פערים לאורך דורות רבים.

    זו מסקנה שחסידי השיוויון מאוד לא אוהבים, אבל הנתונים בנושא מובהקים בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה.

    *המערב במובן של מערב אירופה, צפון אמריקה, אוסטרליה, ישראל, ואולי גם יפן והנמרים האסייתים.

    אהבתי

  7. אור Says:

    התחום שבו החשיבות של IQ לעומת עושר באה לידי ביטוי בצורה הכי גדולה היא חינוך. חסידי השיוויון אוהבים לדבר על פערי החינוך כאילו הם נוצרים רק כתוצאה מפערים בכמות הכסף המושקע בכל ילד.

    אבל מעל לרמה מסויימת התועלת השולית של השקעה נוספת הופכת לזניחה. מובן שלילד שבע קל יותר ללמוד מאשר לילד רעב. אבל כלל לא בטוח שלילד שהוריו קנו לו אייפון בגיל 7 יש יתרון על ילד שהוריו קנו לו ספר מעמיק אך זול.

    בעולם המודרני הגורם האמיתי לפער הוא הערכים שהילדים מביאים איתם מהבית, ושלהם מחנך בית הספר. כל הכסף שבעולם לא יעזור לילד שנשלח למערכת חינוך שמאמינה שמדע, מתימטיקה ואנגלית אינם חשובים, ושרוב שעות היום צריכות להיות מוקדשות ללימודי דת, ושחשיבה לוגית ויצירתיות הם מכשול, אבל צייתנות וקונפורמיזם הם יתרון.

    ולמען הסר ספק לא מדובר רק בחרדים אצלנו. גם אצל המוסלמים סביבנו אנו רואים תוצאות דומות. למשל ההשקעה פר ילד הכי גבוה בעולם היא בערב הסעודית ואתם יכולים לנחש לבד מה התוצאות שההשקעה הזאת משיגה, בחברה שבה כלל לא מקובל לעבוד, וכל הכסף נובע מנפט וקשרים בשלטון.

    וגם בתרבויות אחרות, רואים פערים עצומים בהישגים בביה"ס, ומאוחר יותר בשוק העבודה (במדינה עצמה, או במדינות אליהם מהגרים התלמידים המוכשרים שבה, שאינם יכולים לממש בה את כישוריהם עקב מגבלות הבירוקרטיה השלטונית) בין תלמידים שהתחנכו בתרבויות שונות, אך פחות או יותר באותה רמת חיים והשקעה כספית פר ילד במערכת החינוך.

    ולכן אני מעוניין לשלוח את ילדי, לכשיוולדו, למערכת חינוך עצמאית, פרטית, וטובה ככל שאוכל. היתרון שלהם על אחרים* לא ינבע מכך שבביה"ס שלהם יהיה ציוד טוב יותר, פחות תלמידים בכיתה, מורים עם יותר תארים אקדמאיים או שטויות אחרות מסוג זה. אלא מהערכים הטובים שהם יספגו הן בבית, והן בביה"ס (שאותו אבחר בהתאם לערכיי, ולא רק לקרבתי הגיאוגרפית, כמעין ניסוי עיוור).

    *יתרון שגם אחרים ירוויחו מהם, כשיהנו מתוצרי עבודתם. שהרי החיים אינם משחק סכום אפס, שבו הצלחתו של התלמיד שהפך לרופא, היא על חשבון התלמיד שהפך לאברך. אם כבר אולי להפך…

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    אור, אמת. מסכים עם מסקנותיך. התייחסתי לעניין פה בקצרה על ידי ההפניה למחקר הלוטו ואזכור העיר בני ברק. העישון, ככל הנראה הגורם המרכזי בהבדלי התמותה, גם מהווה דוגמה ברורה למדי.

    אהבתי

  9. אדי Says:

    סם האריס ערך ראיון בפודקאסט שלו לא מזמן בדיוק על הנושא הזה למי שמתעניין.
    https://www.samharris.org/podcast/item/forbidden-knowledge

    Liked by 2 אנשים

  10. kamilia1 Says:

    א. הצלחה במבחני אינטליגנציה / פסיכומטריה אינה קשורה *רק* לחוכמה.
    יש מתאם בינה לבין חתך סוציו- אקונומי ומתאם בינה לבין מידת השייכות / קרבה לתרבות של מחברי השאלות והאוכלוסייה עליה תוקננו. (יש כמובן גם מתאם בין שני המשתנים הנ'ל. כלומר, מדובר במעין "סנדרום").

    בשל הגורם האחרון – ההצלחה של עולים מרוסיה, ושל ילדיהם, במבחנים פסיכומטריים שעברו בישראל, הייתה נמוכה בהרבה מהצפוי. כולל בקרב אקדאיים רוסים בעלי תואר שני ומעלה. וזאת גם לאחר שטיפלו במשתנה מידת השליטה בעברית (שימוש במבחנים מתורגמים לרוסית או מציאת תת הקבוצה ששליטתה בעברית הייתה טובה דייה ומתן תוספת זמן).
    מכאן, אני גם משערת שה7צלחת "עילויים" של המגזר החרדי במבחני אינטליגנציה של המגזר הכללי – תתגלה כנמוכה יחסית. ולא רק באותו פרק של של מבחני האינטליגנציה העוסק באוצר מילים ובפרק הידע הכללי, שברור כשמש שהוא תלוי תרבות. לכל תת-תרבות, בכל מדינה, אוצר ידע כללי ואוצר מילים שונה במעט מאוצר הידע הכללי ואוצר המילים של תתי התרבויות האחרות.

    איני מכירה מספיק את דנמרק, אך אני מניחה מראש שגם בה יש תתי-תרבויות, ושכונות של מעמד נמוך ובינוני נמוך ושכונות של מעמד בינוני גבוה וגבוה. העובדה שדנמרק יותר שוויונית ויותר הומוגנית תרבותית מארה'ב אינה מאפשרת להניח שהיא לגמרי שוויונית ולגמרי הומוגנית תרבותית. יותר מכך, גם בה יש (והיו) קבוצות של מהגרים וילדיהם. בעבר כנראה בעיקר מהגרים מארצות אירופאייות אחרות, אבל כנראה גם מעט מהגרים מהמזרח התיכון ואפריקה. ומהגרים נוטים להיות גם ממעמד סוציו אקונומי נמוך יותר וגם מתרבות שונה מהתרבות הדומיננטית שכתבה את השאלות ותקננה אותן.

    שני הרמזים הבולטים ביותר לכך הם:
    1. שכיחות סרטן העור (משתנה המושפע גם מהבדלים כלכלים ביכולת לממן חופשות בארצות השמש, אך גם מכמות הפיגמנטים בעור. סביר לרוב המהגרים לדניה בניהם ונכדיהם (כולל מהגרים מתוך אירופה) יהיו יותר פיגמנטים המגינים מסרטן העור מאשר לדנים "המקוריים").
    2. סיכויי מוות אלים (משתנה הקשור בחוזקה עם עוני – חיים בשכונות שרמת הפשיעה בהן גבוהה יותר מבשכונות מעמד בינוני ומעלה + עיסוק במקצועות מלוכלכים יותר ומסוכנים יותר).

    ב. ברוב סוגי הסרטן יש *גם* מרכיב תורשתי, מכאן שהתפרצות המחלה אינה מושפעת *רק* ממידת "החוכמה" בבחירת אורח חיים בריא והקפדה עליו.
    בסרטן המעי הגס, לדוגמא, אותרו מספר מוטציות גנטיות המשפיעות על התפרצותה. סיכויי אדם שלא התגלתה אצלו אף אחת מהמוטציות המוכרות לחלות בסרטן המעי הגס לפני גיל 70 נמוכה מ 2%. אבל לבעלי אחת המוטציות – הסיכוי גבוה פי כ 5. אחת מהמוטציות, לדוגמא, היא תסמונת לינץ. לכל נשאי מוטציה זו סיכוי של 70-82% שיחלו בסרטן המעי הגס + סיכוי גדול יותר שיחלו בסרטן באברים נוספים. לכמות הסיבים במזונם השפעה פוטנציאלית נמוכה. מה שיכול להצילם ממוות הוא בעיקר גילוי מוקדם ( כולל קולונוסקופיה פעם עד פעמים בכל שנה). וקיים מתאם בין ביצוע בדיקות אלו, בתדירות הנדרשת, לבין מעמד סוציו- אקונומי.

    למעשה, ככל שהמחקר הגנטי מתקדם, מגלים עוד ועוד מוטציות המשפיעות על סיכויי אנשים לחלות במחלות שונות.
    מכאן, יתכן והמחקר הדני רומז לחשיבות המרכיב התורשתי גם לגבי שכיחות מוות ממחלות וגם לגבי אינטליגנציה. שני מרכיבים הקשורים ביניהם תורשתית (ולאו דווקא בקשרי סיבה – תוצאה).
    אני חוששת שחסידי תורת עליונות הגזע הארי (עליו נמנים כידוע גם הדנים) יצליחו להשתמש במחקר זה ל"הוכחת" טענתם על עליונותו הגנטית של גזעם – הן לגבי בריאות והן לגבי אינטליגנציה.

    ג. מימים ימימה יש בי ספקות קשים בנוגע לטענה הרווחת שבני ברק היא עיר מאוד ענייה. הנתונים של הלמ'ס אינם מתיישבים עם יכולת החרדים לקנות דירות להמוני ילדיהם, כשאין כמעט מחוסרי דיור ואפילו לא אנשים הגרים בשכירות. למעשה גם נתוני הבריאות ומשך החיים וגם נתוני הפשיעה האלימה מרמזים שמדובר בתופעה אחרת מאשר בעוני. יש כנראה צורך להבחין בין מלכודת מצוקה ועוני העוברים בירושה מדור לדור לבין סדרי עדיפויות שונים בחיים, או מה שמכונה "עוני מרצון".

    אגב, התיאור המלבב של זאב גלילי על העזרה ההדדית והגמ"חים בבני בברק – אינו מלמד שהחרדים למדו להסתדר היטב למרות עוניים המרוד, אלא שלמעשה אינם עניים מרודים. הרי הכסף שנאסף בכדי לממן טיפול רפואי יקר בחו'ל, נאסף מתוך המגזר החרדי עצמו, ורק מתוכו. כלומר, שהמוני עניים מרודים, לכאורה, מסוגלים פעם אחרי פעם לתרום סכומי כסף נכבדים למטרות שבעיניהם הן ראויות. ששבני ברק קרובה יותר מכפי שהיא רוצה להכיר בכך לקיבוץ שיתופי מאשר לסתם עיר קפיטליסטית.

    אהבתי

  11. תושב זר מניגרייה עובד בהוראה.. Says:

    אל רום אצלינו בניגריה חושבים אותו דבר אני מלמד שם סטודנטים ויודע מה הם הלכי הרוח באויברסיט המקומית..

    אהבתי

  12. תושב זר מניגרייה עובד בהוראה.. Says:

    orihippo המסקנות שלך לא נכונות כדאי שתלמד מאל רום הוא מבין היטב למה שכותב המאמר התכוון..יש לו את זה כלומר ה IQ הגבוהה לכן הוא מבין ויש לו כושר אבחנה מעולה תלמד ממנו…

    אהבתי

  13. חייל זקן Says:

    אל רום,
    אם האירוויזיון זכה ל15% רייטינג האם זה אומר שאחוז ההומואים באוכלוסיה הוא גם 15%? ומה זה אומר על האיי קיו שלהם? ושלי?

    אהבתי

  14. אל רום Says:

    חייל זקן , אתה מחפש צרות , פקינג צרות צרורות ? אתה מחפש להתבדח פה ? לך תשתטה לך במקום אחר . פה זה לא מקום לפוחזים וריקים !! אל תתעסק איתי . ראה הוזהרת …. אין לך מה שצריך , בשביל להתגבב איתי פה , אז אתה מעביר דאחקות ? תעשה את זה על התחת של האמא שלך . כך את זה לתשומת ליבך . אני מזהיר , ופעם אחת …..

    תושב זר מניגריה ,

    תואיל להסביר תגובותיך …. בצורה מפורטת ומאורגנת הכל . אני חושד , אבל , אתן לך זכות שימוע הוגנת …. אולי אני טועה . תודה

    Liked by 1 person

  15. אור Says:

    תשובות ל kamilia1:

    כל דיון בקשר בין IQ לתרבות\מוצא אתני צריך להתחיל מהשאלה הבאה:
    בהנחה שיש ביניהם קשר, האם הקשר הוא משום שהתרבות משפיעה על האינטיליגנציה באמת, או משום שהיא משפיעה על ההצלחה במבחן, אך לא על היכולות האמיתיות של הנבחן.

    אתן דוגמא שתחדד את השאלה. אם אבחן 2 קבוצות תלמידים, ולאחת אתן את השאלות שיופיעו במבחן שבועיים מראש (כחלק מהכנה תרבותית) ולשנייה לא, זו שקיבלה את התשובות מראש כנראה תצליח בממוצע הרבה יותר (אלא אם הם עצלנים או אדישים מאוד) מהקבוצה שלא. אבל זה לא מעיד על שום הבדל אמיתי באינטלגנציה בין שתי הקבוצות. כנ"ל אם רק אחת מהן תתכנון לבחינה במשך שנה שלמה, והאחרת תלמד חומר כללי אחר, שלא קשור ספיציפית לבחינה.

    מנגד אם קבוצה אחת של תלמידים תלמד חשבון כל יום במשך 12 שנה, והקבוצה השנייה רק 4 שנים, אזי בהחלט ייתכן שההבדל בין 2 הקבוצות יהיה לא רק במבחני חשבון ו IQ, אלא ביכולת האמיתית לחשוב בצורה לוגית ולפעול בהתאם. כלומר גורם תרבותי, כן או לא לימוד (ובחינה של יכולת) מתימטית השפיע השפעה אמיתית על היכולת השכלית של התלמידים כעבור עשור.

    הערה: מעניין האם יש קבוצת ביקורת שניתן לבדוק עליה האם לימוד גיאומטריה באמת תורם לכישורים לוגיים ושכליים כלליים, או שזה רק מיתוס. ובפרט איך ההשפעה של לימוד גיאומטריה לעומת שיטות אחרות לתרגל היגיון. למשל תלמיד שלמד 10 שנים גיאומטריה, מול תלמיד שלמד 10 שנים חידות שחמט, או פיתרון בעיות לוגיות מילוליות כלליות, או התפלפל על סוגיות במשנה.

    למשל במבחן IQ קיים חלק של זיהוי דפוסים. מעניין מה התפלגות הציונים של קבוצות שונות בישראל בחלק הזה במבחן (שהוא פחות תלוי תרבות מהחלק המילולי, או אפילו הכמותי אם התרבות הרלוונטית לא מלמדת מתימטיקה בסיסית). מהי למשל התפלגות הציונים בחברה החרדית בחלק הזה שלא דורש שום ידע מוקדם, אבל בוחן יכולת חשיבה לוגית ונכונות להתאמץ במציאת התשובה?

    אהבתי

  16. החייל האמיץ שוויק Says:

    אלוהים אדירים, בינתיים החייל הניגרי הראה שיש לו האי קיו הכי גבוה

    מישהו ראה פרק רביעי של פארגו? הצ'יף מוצאת קופסה עם מפסק, כשהיא מדליקה את המפסק הקופסה נפתחת יד יוצאת מכבה את המפסק וחוזרת חזרה לקופסה שנסגרת.

    אהבתי

  17. אל רום Says:

    אור , התהיות או התשובות לתהיות שלך , צריכות לקחת בחשבון ( ולא לוקחות ) את האנטומיה של המוח :

    מוח האדם ( ולא משנה איזה ) חבוק בקשרים סינפסים מה שנקרא . הקשרים הסינפסים , אילו רשתות תקשורת , בין תאי עצב , ששולחות מידע ( על ידי שלוחות : אקסון , out put ) וקולטות מידע ( דנריטים , in put ) .

    הקטע המענין הינו זה , שככל שאדם מפעיל המוח יותר , הרשתות הולכות ומשתכללות , זאת על ידי , יצירת חיבורים אשר הולכים ומתגברים ומתהדקים ( " מסלולי קשר " בעברית ) . ועוד יותר מענין :

    שיש שכלול קונקרטי ויש מושגי . משמע : עצם הפעלת המוח , ולאיו דווקא בתחום צר ומצומצם , משכלל גישות כלליות נקרא לזה .

    מעבר לזה , חשוב להדגיש , החשיבות של אינטיליגנציה רגשית ( או מה שאני מכנה : אינטיליגנציה אצורה ) היא עצומה ומכריעה , והיא לא ממש נמדדת .

    היטלר למשל , הגיע למה שהגיע , בעיקר , בזכות אינטיליגנציה אצורה גבוהה מאוד . עכשיו , אם היית מתרגם את ההישג לרמות קונבנציונליות של איי קיו , היית צריך , צוות של בוא נגיד בשביל ההמחשה : כמה עשרות יועצי תקשורת מומחים ומנוסים מאוד , בשביל להניע מעל 60 מליון גרמנים , כפי שהוא מאשפתות ממש עשה . אלא שאת זה , לא ממש מודדים כמובן .

    תוכל כאן לקרוא על קשרים סינפסים :

    https://he.wikipedia.org/wiki/סינפסה

    תגיע אם תרצה , לכותר היותר רלבנטי שם :

    " עיצוב מחדש של קשרים סינפטיים "

    אהבתי

  18. Orrin Hatch Says:

    https://patribotics.blog/2017/05/13/trumps-presidency-ended-may-9th-hatch-getting-security-briefings/

    http://www.palmerreport.com/opinion/report-fisa-court-issues-sealed-indictment-against-donald-trump/2810/

    https://patribotics.blog/2017/05/14/exclusive-sealed-indictment-granted-against-donald-trump/

    אהבתי

  19. קמיליה Says:

    לאור,

    יש הרבה מאוד מחקרים שמצאו הבדלים משמעותיים באינטליגנציה הממוצעת של קבוצות תרבותיות / אתניות / גזעיות שונות. אמנם מאוד לא פוליטקלי קורקטי לדבר על הנושא, אך לעניות דעתי זו עובדה מוכחת.
    אפילו הקישור שהביא רק היום תמריץ לראיון הרדיו עם מחבר הספר עקומת הפעמון – מוסיף ראיות לקביעה זו. וגם אזהרות לעוצמת ההתנגדות של אנשים "נאורים" להשלים עם מציאות מגונה זו.

    בנוסף לשני ההסברים שציינת להסבר ממצא זה, אני יכולה לחשוב על שני הסברים נוספים. לתפיסתי, כל 4 ההסברים עובדים במקביל. הם אינם מוציאים זה את זה.
    הרחבה:

    1. התרבות משפיעה על האינטליגנציה
    בישראל נמצאו הבדלים מאוד משמעותים בין ילדי טרום חובה (גילאי 3 – 4) ממוצא אתיופי, ממוצא רוסי, וותיקים בארץ מחתך סוציו אקונומי נמוך, וותיקים בארץ מחתך סוציו אקונומי בינוני ומעלה ב: אוצר מילים + יכולת להקשיב חצי שעה בריכוז לסיפור + יכולת לענות על שאלות הגננת בנוגע לסיפור. הסתבר שההבדלים קשורים לפרקטיקות גידול ילדים. הורים שהקפידו לספר לילדיהם סיפורים ולהעשיר את אוצר המילים שלהם, ולשאול אותם שאלות בנוגע לאותו סיפור ולענות לשאלותיהם, לעומת הורים שהדגישו טיפול פיזי בילד ו"אילופו" לא להפריע בשאלותיו למבוגרים ממנו.
    ההבדלים שנמצאו בגיל 3 רק התרחבו בגיל 5, והתגלו פערים גדולים בין הקבוצות בציוני רמת הבשלות לבית הספר ואחוז הילדים שהופנו לחינוך המיוחד או לכיתות טיפוליות. כלומר, לפרקטיקות תרבותיות של גידול ילדים יש השפעה אדירה על כל עתידם ההשכלתי וכנראה גם על ציוני מבחני אינטליגנציה שלהם בבגרותם.
    [אגב, הקבוצה במצב הגרוע ביותר הייתה של הילדים ממוצא אתיופי, והקבוצה במצב הטוב ביותר הייתה של ילדי העולים מרוסיה. ילדי הוותיקים בארץ מחתך סוציואקונומי גבוה הגיעו רק למקום השני. כנראה בשל העדר סבתא צמודה לכל ילד 😊]

    למעשה ממצאים אלו קשורים ללינקים שהביא אל רום על עיצוב הקשרים הסינפטים. ולממצאים על ההבדלים שנמצאו בסריקות מוח בין ילדים שלמדו לשחק שחמט (או לנגן על כלי נגינה) והתאמנו על כך לפחות שעה אחת ביום לבין ילדים שלא.

    2. התרבות משפיעה על ההצלחה במבחן אך לא על האינטליגנציה עצמה
    התופעה נצפתה בשנות התשעים בישראל לגבי העולים ממדינות חבר העמים. הסתבר שברוסיה לא היו נהוגים "מבחנים אמריקאים", עליהם מתאמנים ילדים מערביים כבר בבית הספר העממי. ברוסיה הם נדרשו לענות על שאלות בכתב ולנמק את תשובתם, ואם לא ידעו לענות – לדלג על השאלה ולא להתבזות בפני הבוחן בתשובה לא נכונה. כל הטכניקות להצלחה במבחנים סגורים גם כשהתשובה אינה לגמרי ידועה , כמו פסילת חלופה או שתים פחות סבירות ואז ניחוש פרוע בין החלופות שנותרו, לא היו מוכרות להם. כנ'ל לא חלוקת הזמן האופטימלית בעת המבחן, בנוסף, הידע הכללי שלהם כלל הרבה השכלה קלאסית באמנות ובמוסיקה והשכלה טכנולוגית אך הידע שלהם בדתות / בתנ'ך ובגיאוגרפיה היה אפסי. הסתבר שאפילו ההיסטוריה אותה למדו הייתה שונה מההיסטוריה שנלמדה בישראל, ולפיכך לא הצליחו לבחור את התשובה הנכונה לשאלות בהיסטוריה אותה חשבו שהכירו היטב. גם האנגלית שאותה הביאו מרוסיה לא הייתה משובחת.
    מכאן ניתן להסיק שמבחן שחובר ע'י בני תרבות אחת אינו מסוגל להעריך בני תרבות אחרת.
    ההוכחה לכך היא שילדיהם, שלמדו גם במערכת החינוך הישראלית (דור האחת וחצי), הצליחו במבחני אינטליגנציה לא פחות מכל שאר בני גילם הישראלים מלידה, ולעיתים אפילו יותר.

    3. קיימים הבדלים תורשתיים – אבולוציוניים, המשפיעים על האינטליגנציה, בין גזעים / קבוצות אתניות / שבטים
    כולם מקבלים את העובדה שקיימים הבדלים בין גזעים / קבוצות אתניות / שבטים בצפיפות הפיגמנטים בעור, ברגישויות מזון כמו יכולת עיכול לוקטוז, בשכיחות מחלות כמו סוכרת וסוגי סרטן שונים ועוד ועוד. 0קל יחסית לקבל שקיימים הבדלים תורשתים בכישורים מוזיקלים ובכישורים ספורטיביים שונים.
    אבל, למרבה הפלא, כשמדובר על אינטליגנציה הטענה שיש גם הבדלים מולדים בין קבוצות נתפסת כטענה גזענית שערוריתית, ולפיכך גם ברור שאינה נכונה.
    מצטערת, בעיני מאוד לא סביר שדווקא לאינטלגינציה אין גם מרכיב תורשתי מולד. בהחלט סביר בעיני שלחצים אבולוציונים שונים, ביבשות שונות ובתנאי מחייה שונים, ביכרו אנשים בעלי כישורים פיזים ושכליים שונים.

    4. יש פרקטיקות תרבותיות הדוחפות לפגמים גנטים הפוגעים גם באינטליגנציה (ותרבויות המעודדות יותר "טיהור גנטי")
    קראתי איפושהו מחקר שהצביע על מתאם גבוה בין האינטלגנציה הממוצעת במדינות מוסלמיות שונות + השכיחות של נישואים בין קרובי משפחה בכל אחת מהמדינות.
    זהו כנראה הסבר מדוע האינטליגנציה הממוצעת של האיראנים ושל הטורקים גבוהה מהאינטליגנציה הממוצעת של הערבים. נישואים בין קרובי משפחה הרבה פחות מקובלים אצלם.

    קראתי גם חישוב בכמה תרד האינטליגנציה הממוצעת לאחר דור אחד שבו 10% / 25% / 50% מהאוכלוסיה מתחתנים עם בני/ות דודם, לאחר 10 דורות ולאחר 50 דורות. איני זוכרת את המספרים והגרפים אך זכור לי שהם היו מפחידים. כלומר, תרבות שבטית המעודדת נישואים בין קרובי משפחה היא למעשה תרבות שמעודדת הפחתה של האינטליגנציה.

    מכיוון אחר – בדיקות סקר בהריון, והחלטות להפיל כל עובר החשוד כפגום במשהו, נפוצות יותר בישראל מאשר במדינות קתוליות, שאינן פחות עשירות ומפותחות ממנה. גם אלו ההעדפות תרבותיות להן השלכות על האינטליגנציה הממוצעת של האוכלוסייה.

    Liked by 2 אנשים

  20. פול לפארג Says:

    אור , מדברייך משתמע כאילו יש "מערכת חינוך" שבה צייתנות וקונפורמיזם אינם יתרון.
    בערך אותו נושא,
    כל כך הרבה אנשים עובדים קונים את האידאולוגיה שמעריצה "עבודה קשה" של המעמד העובד. בדרך כלל שודדים / רפובליקנים want to be's מעריצים האידאולוגיה בלי להתעמק ומקריבים עצמם לעולה ומנחה לאלה המנצלים אותם. רק תזכור שכל החירבושים והסיסמאות על מריטוקרטיה מתקיימים לרוב בעולם האידיאולוגי ולא בעולם האמיתי . לרוב הן לא יותר מספינים שהם התוצרים של מחלקות ענקיות של פסיכולוגים תעסוקתיים. הספינים עובדים כי טובים. בכל זאת כמויות עצומות של כסף וזמן נשפכות למחלקות הללו.
    בכל מקרה , במישור ציבורי , זה טוב מאד שזה כך , עדיף שאנשים יאכלו עצמם במיזוג תחת מישטור במשרד מאשר באנרכיה ברחובות. במישור הפרטי , המבין יבין והכי חשוב שלא יהרוס לאחרים כשיבין.

    ויש גם ליברטריאנית (לא מתחסדת) שחושבת כך:

    זוהי הביקורת הבוטה ביותר נגד מקום העבודה המודרני מאז הסדרה The Office הזכורה לטוב. ג'ף שמידט סוקר כאן את סביבת העבודה המודרנית, וקובע שהיא, כמו האוניברסיטה, שדה קרב פוליטי, אשר מקדם חיילים (עובדים) ממושמעים ובלתי-ביקורתיים. קראו את זה ולא תרצו לחזור למשרד.

    Disciplined Minds: A Critical Look at Salaried Professionals and the Soul-battering System That Shapes Their Lives

    http://tinyurl.com/lf268wb

    Liked by 1 person

  21. Soul-battering System Says:

    אותה כותרת , נושא אחר
    האויב הגרוע ביותר של עצמו
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001188445

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    ההחלטה לפטר את קומי נראית כמו אקט של טיפשות קולוסאלית, עם שובל הרס אדיר. בדיוק סוג ההחלטות שניתן היה לצפות שטראמפ יקבל, לרוע המזל.

    אהבתי

  23. תמרה Says:

    ממה שאני יודעת :
    עד גיל 45 תחלואה ותמותה נמצאות במתאם עם משתנים גנטיים
    מעל גיל 45 תחלואה ותמותה הן קשורות יותר ויותר עם משתנים סוציואקונומיים וכן משכל.
    כלומר עם העלייה בגיל החשיבות של אורח החיים , מודעות לנושאי בריאות ומשאבים קוגניטיביים וכלכליים גדלה …

    אהבתי

  24. הביצה שהתחפשה Says:

    תמריץ , אפרופו תגובותו של פול לפארג על חיילים ממושמעים ובלתי-ביקורתיים במקום העבודה המודרני.
    הבוקר שוב הקשבתי לחדשות , בעניין זה זה באמת לצערי לא משנה אם זו רשות השידור או התאגיד , שוב שמעתי את הקשקושים הרגילים והפחדות על גרעון שיגדל עקב התוכנית הקלות המיסים של כחלון. אתה מבין? אפילו אם הכתב היה מתעמק בעניין הגרעון ומבין כיצד כסף מודרני עובד ומבין שאם אין אינפלציה ויש מחסור בביקושים(דיפלציה) עדיף שהממשלה תדפיס למישהו כסף(*) (תרשום לו נקודות) והוא יעשה משהו במקום כלום וכך יגדיל את התוצר בזמן שהממשלה כולה תהיה בגרעון של חלוקת נקודות. אז אפילו הכתב היה מבין עניין זה איזה תמריץ יש לו לומר את הדברים? ברגע שיאמר משהו שבאמת חורג מהשיגרה הוא הרי יעוף על טיל. נוסף על כך , גם די ברור ועצוב שנדיר שמישהו ביקורתי וחתרני(ובכל זאת אחד שאינו סתם אנרכיסט ילדותי אלא אחד שמבין שיש גם יתרונות וחכמה רבה במערכות קיימות) לא יתקבל למערכות הללו ויסונן בשלבי קבלה ו\או עבודה מוקדמים.

    (*) בדגש כשהסקטור הפרטי לא עושה זאת.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    אני מניח ששינוי בנושא צריך לבוא מהאקדמיה. אחרת זה יישמע כמו מישהו שטוען שחיסונים גורמים אוטיזם.

    אהבתי

  26. הביצה שהתחפשה Says:

    שינוי שיבוא מהאקדמיה? ועוד בארץ? אני מניח שאפשר לכל היותר לקוות.

    ראה המשך תגובתו של פול לפארג .
    ג'ף שמידט סוקר כאן את סביבת העבודה המודרנית, וקובע שהיא, [כמו האוניברסיטה], שדה קרב פוליטי, אשר מקדם חיילים (עובדים) ממושמעים ובלתי-ביקורתיים.

    בבלכה.

    אהבתי

  27. סתם מעגל מצויר בגיר על הלוח Says:

    אפרופו , חכמת חיים.
    אומרים אצלינו שאחרי גלגולי החיים הנפש שמגיעה לגן עדן הנפש נמצאת בנירוונה.
    מהו הגיהינום ? הגיהינום הוא תקופה קצרה של כ30 שניות בה מודיעים לנפש שכל
    חכמת החיים שהיא צברה בגילגול זה תימחק לגמרי והיא תגיע כלוח חלק לגלגול הבא ותתחיל הכל מהתחלה. אותם שלושים שניות בהן הנפש מתייסרת הם כגיהינום הנמשך לנצח.

    אהבתי

  28. קמיליה Says:

    ממצאים מחקריים שה I.Q הגבוה של תושבי מזרח אסיה (בהשוואה לכל שאר תושבי העולם, כולל לבנים אירופאים), ובעיקר בתחומים לא מילוליים, נובע מסיבות גנטיות.
    כולל ממצאים על מנת המשכל של ילדים סינים שאומצו ע'י הורים מיבשות אחרות, תוצאות מבחני ילדים "מעורבים" ועוד.

    http://www.truthjustice.net/hbd/iqs-of-east-asians/#more-7083

    באחת הטבלאות – השוואה שנערכה בהולנד לגבי מנת המשכל של ילדי הולנדים מקוריים, ילדי מהגרים מארצות אירופיות אחרות, מסין, ממרוקו, מטורקיה ועוד. חלק מהציונים הנ'ל די מדהימים בנמיכותם.
    מעלה תהיות מהו משקל המרכיב התורשתי בקביעת הציונים גם של תושבי המזרח התיכון ותושבי אפריקה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: