אג"ח במשתה הקניבלים

בפני משקיע עומדות כמה אלטרנטיבות: השקעה במניות, השקעה בנדל"ן, השקעה באגרות חוב. בימים כתיקונם השקעה באגרות חוב נחשבת לצורת ההשקעה הפחות מסוכנת, אולם בזמן הנוכחי יש סיבות טובות לחשוב שזו דווקא השקעה שהיא גם מסוכנת וגם לא כדאית.

יש שתי דרכים ליהנות מתשואת אג"ח. הדרך השמרנית היא לקנות אגרת חוב ולהחזיק בה לאורך שנים עד מועד פקיעתה והחזרת מלוא הריבית והקרן. מי שנוהג כך יודע מראש בדיוק מה תהיה תשואתו (אם כי עדיין חשוף לאינפלציה, אם האג"ח אינה צמודה למדד).

הדרך השנייה היא למכור את אגרת החוב מתישהו באמצע התקופה. דרך זו אינה שמרנית כלל וכלל, מאחר שמחיר אגרת החוב עלול לעבור טלטלות חדות במהלך זמן החזקתה. למשל, נניח תסריט שבו אנו מחזיקים באג"ח ל-30 שנה בריבית שנתית של 2 אחוזים ולצורך הפשטות נניח שהריבית והקרן ישולמו רק בסוף התקופה. נניח שכעבור עשר שנים מקניית האג"ח הריבית המקובלת עולה ומתייצבת על 5 אחוזים. לא ריבית חריגה, ריבית סבירה מאוד בראייה היסטורית. המשמעות תהיה שכעבור עשר שנים מתחילת השקעתנו השמרנית כביכול, ערך ההשקעה ייפול כמעט בחצי. נכון, אם ימתין המשקיע בסבלנות עוד עשרים שנה יקבל בסוף את מה שהובטח לו מראש. אבל למי שיש טווחי זמן לא מוגבלים להשקעה עדיף כבר להשקיע במניות שידועות בתשואתן הטובה לאורך שנים ארוכות.

חלק גדול מהמשקיעים משקיעים היום באג"חים באמצעות קרנות נאמנות ותעודות סל ולא דרך קנייה ישירה. הקרנות והתעודות נוקטות באופן קבוע בשיטה הלא שמרנית להשקיע באג"ח, כלומר הן מוכרות את אגרות החוב באמצע התקופה ולא מחכות לפקיעתן. השקעה כזו אינה סולידית כלל וכלל. כאמור שווי האג"ח יכול להיחתך בחדות, בוודאי כאשר האג"ח נקנו בנקודת הפתיחה הנוכחית שבה הריבית בשפל היסטורי.

אפשר לתהות גם מה מציעים האג"חים תמורת הסיכון שהם נושאים עכשיו. התשובה היא – לא הרבה. נכון, אם העולם יפסע עוד צעד לעבר ריבית שלילית, אז האג"חים יכולים להמשיך ולעלות. אך מסיבות שכבר ציינתי בעבר, היכולת להמשיך ולהוריד את הריבית מתחת לאפס היא מוגבלת מאוד. יכול להיות שאתבדה ואנו צפויים למהפכה פיננסית שבה הריבית השלילית העמוקה תהפוך לנורמה, רעיון לא רע אגב, אבל מי שבונה על כך שיתממש אינו משקיע שמרן, אלא אדם שנמשך אחרי ספקולציות פראיות.

רבים מהמשקיעים הנאיביים בוחרים בקרנות נאמנות ובתעודות סל באפיק האג"חי אחרי שיועץ ההשקעות בבנק מראה להם כמה יפה הייתה התשואה בעבר. זה כמעט עצוב. הם משולים למטייל רעב בג'ונגל שעובר ליד מדורת קניבלים, רואה אותם שמחים ומרוצים ומבקש להצטרף לסעודתם. הוא לא מבין שהם שבעי רצון כי הוא הולך להיות התפריט.  משקיעי העבר באג"חים הצליחו יפה כי הריביות ירדו וירדו, על חשבון המשקיעים הנוכחיים. התשואה של העבר לא ביטאה שום דבר חיובי אלא את הקניבליזם של תשואות ההווה. אין מה להתרשם ממנה. תגובת בעתה תהיה יותר לעניין.

37 תגובות על ״אג"ח במשתה הקניבלים״

  1. תמריץ ,
    "היכולת להמשיך ולהוריד את הריבית מתחת לאפס היא מוגבלת מאוד."
    אבל כמו שציינת בפוסט שאני לא מוצא הבנק המרכזי יכול לאמץ "ציפיות אינפלציה
    אגרגטיביות" כך שלריבית אפסית תהיה האפשרות למעשה ריבית [ריאלית] שלילית
    יותר גדולה.

    אהבתי

  2. גיא, אתה מתכוון לפוסט הזה?
    http://tinyurl.com/l9tekbe

    אם הבנק המרכזי ישיג ריבית שלילית באמצעות העלאת יעד האינפלציה אז כמובן זו לא תהיה ברכה למחזיקי האג"חים אלא אסון.

    אבל האמת שיהיה קשה מאוד לעשות זאת. נניח שהבנק המרכזי יצהיר שמעתה ואילך הוא חותר לאינפלציה 4 אחוזים. זו הצעה רצינית שאהודה על שניים מבכירי הכלכלנים שחיים היום – פול קרוגמן וסקוט סאמנר. אבל במקרה כזה מי יספור אותו בכלל? כולם כבר רואים שהבנק המרכזי הוא כישלון מוחלט בהשגת יעד האינפלציה הרצוי מבחינתו גם כשהיעד הוא 2 אחוזים. אז למה שיצליח להשיג אינפלציה גבוהה יותר.

    אבל אפילו הייתה דרך אפקטיבית לעשות זאת, עוצמת הנזק לחוסכים וגם לעובדים שאין להם מנגנון הצמדה לשכר – תקשה מאוד פוליטית להעביר מהלך כזה. אתה חתמת על חוזה שכר ויודע שתצטרך לרדוף אחרי הבוס שיעלה לך בעשרה אחוזים את השכר כל שנתיים רק כדי שתוכל לשמור על אותה רמת חיים – לא נעים.

    אהבתי

  3. ברננקי (בבלוג שלו )ציין שמה שחשוב יותר היא דווקא הריבית הריאלית (בעת דיפלציה היא עדיין חיובית…)

    אהבתי

  4. לא בפוסט הזה, תמריץ , (אליו הבאת כבר קישור בכתבה)
    אולי זה לא היה פוסט ורק חלק תגובה איפה שהוא.

    מוחי הקודח חשב על זה ככה.
    הרי הבנק המרכזי חותר במוצהר ל
    http://www.federalreserve.gov/faqs/economy_14400.htm
    מה שיכול להיווצר ב"הצהרה" לשבנק יהיה "בנק" של אינפלציה מותרת לגבי העתיד. כלומר אם בשנה מסויימת תהיה דיפלציה של 1% יצטברו לו בבנק לשנה הבאה 5% אינפלציה אפשריים וכך הלאה.
    עכשיו , הטיעון שלך לגבי האמונה ב[טווח הקצר] נכון [אבל]!
    לטווח הארוך זה ישפיע הציפיות של מחזיקי האג"ח הארוך ….
    וייתכן שהעקום שלהם (ככה ראית שמדברים בזtרגון 😉 ) יהיה פחות תלול
    והריבית הריאלית המשתקפת ממנו יותר גבוהה.
    כך יווצר מצב של ריבית ריאלית שלילית לטווח הקצר
    בעוד ריבית ריאלית יותר חיובית לטווח הארוך לחוסכים.

    מקווה שלא דיברתי שטויות.

    אהבתי

  5. גיא, אני מסכים עם הטענה שלך. אם הבנק המרכזי יעבור ליעדים מוחלטים, במקום לעשות ריסט ליעד כל שנה, אז תהיה יותר אמינות לכל יעד אינפלציה שיוכרז. אולי אפילו ליעד של ארבעה אחוזים.

    אבל למה זה יניב ריבית ריאלית שלילית בטווח הקצר וחיובית בטווח הארוך? אולי להיפך. האינפלציה בטווח הקצר תיתפס כנמוכה ולכן הריבית הריאלית תהיה חיובית (כפי שג'וש מציין, אפילו ריבית אפס היא ריבית ריאלית חיובית בתנאי אינפלציה). לעומת זאת בטווח הארוך תהיה צפויה אינפלציה גבוהה ולכן הריבית הריאלית לטווח הארוך תהיה שלילית ביחס ליעד האינפלציה הגבוה שצפוי להתגשם אז.

    אהבתי

  6. כן , אתם צודקים וחשבתי על זה שנייה אחרי שכתבתי.
    אבל הרעיון שתהיה אינפלציה נמוכה מ 2 בסביבות 0-1 ואז למעשה
    ריבית אפסית היא עדיין ריאלית שלילית.
    אם למשל תהיה דיפלציה רציפה לשנתיים או משהו מתקרב לזה אפשר יהיה לנסות,להנהיג ריבית שלילית נומינלית של חצי אחוז שאמורה להביא לקצת אינפלציה כמו בתחילת תגובתי וכך הלאה.

    כאמור כל אינפלציה מתחת ל2% "תיאסף" בבנק הציפיות כך
    שעדיין תהיה ודאות לציבור אשר לגבולות הבנק המרכזי לעתיד….
    כשהמשק יתחיל לצאת מהמיתון ייתכן שזה ילוו בעליות שכר יותר גדולות
    כמהרגיל , לצרכנים יותר כסף לצרוך ואף אחד לא יפחד מאינפלציה של 4-5% למספר שנים שתלווה את הצמיחה…

    אהבתי

  7. אני לגמרי בעד מעבר ליעדים מוחלטים. האמת שגם אינפלציה של 4% רחוקה מלהיות סוף העולם. תמצא אדם ברחוב עם זיכרון טוב ותשאל אותו מה היו הדברים הרעים בתקופת אולמרט. בטח יגיד שחיתות, מלחמת לבנון השנייה, אולי הריב עם מערכת המשפט ואם הוא ימני גם ידבר על עמונה או על העדר הכרעה בעופרת יצוקה. לא סביר שיזכיר את ארבעת אחוזי האינפלציה אז. מי שם לב בכלל.

    אהבתי

  8. באופן כללי, סביבת ההשקעות היום אינה דומה לשום דבר שהיה בהיסטוריה לכן תיזהרו מכל ה"מומחים" למיניהם… ובטח כאלה שמנסים להסתמך על נתוני עבר.

    הבנקים המרכזיים מצליחים בכך שהם גורמים לאינפלציה אדירה בנכסי "אוויר" (אג"ח ומניות) אך לא באינפלציה האמיתית. הם מצליחים בכך שהם מכריחים את האדם הממוצע לקנות מניות או נדל"ן כדי לקבל אפילו 1% תשואה פוטנציאלית.

    בקצב הזה הם מכניסים את עצמם למלכודת אדירה שקשה יהיה להם לצאת ממנה. כיוון שרוב האנשים יהיו מושקעים בדרך כזו או אחרת במניות, נדל"ן או אג"ח אז הם לא יוכלו להעלות את הריבית יותר מדי כי בכך הם יגרמו להפסדי עתק אצל כולם בכל אפיקי ההשקעה.
    לכן אני מעריך שהריבית תישאר אפסית או ברמה מאוד קרובה לאפס שנים רבות קדימה. בהינתן זאת, האופציה הכי טובה לקבל איזשהו סוג של תשואה זה להיות מושקע במניות ונדל"ן ולהיזהר מאוד מאפיק האג"ח שלמרבה האירוניה הוא היום האפיק המסוכן ביותר…..

    מצחיק איך הבנקים המרכזיים הפכו את נייר הערך הכי בטוח להכי מסוכן…. :))

    דבר נוסף לגבי האינפלציה לבנקים המרכזיים אין שום בעיה לגרום לאינפלציה אך הם פשוט לא באמת מעוניינים בכך. אפילו וורן באפט אמר עוד בתחילת המשבר שהם יכולים לגרום לזה בשיחת טלפון אחת תוך הפיכת הריבית לשלילית. אך בניגוד לעבר, הבנקים המרכזיים הטילו רגולציה אדירה על הבנקים, העלו משמעותית את דרישות ההון והטילו מגבלות אשראי רבות ובכך מונעות מהכסף המודפס להגיע לכלכלה האמיתית (אני מתכוון למדינות המערב ולא אסיה)

    אהבתי

  9. מעניין, זה קורה בגלל הריביות הנמוכות שאנחנו רואים כיום.

    בנושא אחר, אך קשור – האם יכול להיות שריבית נמוכה גוררת מדיניות דפלציונית?
    לפי ספרי הכלכלה – לא, כי יש יותר כסף שמתחרה על אותם מוצרים, ולכן המחירים יעלו.
    אבל מה אם יקרה מה שקורה בארץ – וכל הכסף מנותב לאפיק אחד, נדל"ן, באמצעות משכנתאות?
    כביכול הורדת הריבית הייתה אמורה להשאיר יותר כסף בידי הקונים, שישלמו פחות ריבית – אבל בפועל, מה שאנחנו רואים הוא שכל הורדת ריבית מתורגמת מיד להעלאת מחירים בנדל"ן, ולכן הקונים משלמים יותר, בטווח הארוך.
    כך הכסף שהולווה לכן לא נשאר אצל הלווים, אלא אצל מספר מצומצם של קבלנים וכו'.
    ולרוב הציבור נשארה פחות הכנסה פנוייה, ולכן המחירים (חוץ מנדל"ן) יורדים.
    אני לא בטוח אם זה מה שקורה, אפשר לנסות לבדוק אם באמת ההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת ירדה כי מחירי הדירות עלו.
    אם זה נכון, אז דווקא העלאת ריבית תוריד מחירי דירות (כי יש גבול למה שיכולים לשלם) ולכן בסופו של דבר להשארת יותר הכנסה בידי הציבור ולאינפלציה.

    אהבתי

  10. יואב, זו טענה מעניינת ומעוררת מחשבה. נדמה לי שזליכה טוען כזה דבר בערך. אני חושב שזה מרחיק לכת לומר שבועת הנדל"ן לגמרי מבטלת או הופכת את האפקט המרחיב של הורדת ריבית אך די ברור שפוגעת בו. מקווה לדון בכך ביתר הרחבה בפוסט עתידי.

    אהבתי

  11. תמריץ , יואב .
    אני חושב שזו שאלה שניתנת פחות או יותר למדידה.
    כשרמות הריבית הריאלית היו בשיאם בדור האחרון בין 4-6% היו מחירי הדירות בישראל בסביבות ה (2000-2005)95-100 משכורות לדירה.
    כיום שהריבית הריאלית המשתקפת מאג"חים צמודים ולא צמודים עומדת על סביבות האחוז ריאלי מחירי הדירות הם בסביבות ה 140-145 משכורות לדירה ממוצעת. כמובן שלאורך התקופה עלה התוצר ואיתו גם המשכורת הממוצעת.

    אנו יודעים שהתוצר עלה מתקופות אילו בכ 50% .
    אנו יודעים שהעלות הדיור מסל מההוצאה לתצרוכת הוא בין 25-30%.

    מה שמעניין הוא גם השוואה בין לאומית ואולי דרכה אפשר לראות
    את חוזק [טעמי] הציבור הישראלי בדיור(מיתוס הבעלות – יהודי מפסיק לנדוד) אל מול ציבור במדינות אחרות.

    אני מסכים שבועת הנדל"ן עובדת כוקטור הפוך לאפקט המרחיב אבל עדיין כוחו
    של הוקטור ההפוך של שאר הסל (70-75%) יותר חזק להערכתי.

    אהבתי

  12. גיא, אני שותף למסקנתך וגם דרך החישוב נראית הגיונית. אם כי אפשר לטעון מצד אחד שהגורם לעליית מחירי הדירות וזו לא רק הריבית אלא בעיית היצע. מצד שני שפספנו צמיחה דומה ובלי בועת נדל"ן אם היינו שומרים על ריבית סבירה.

    אהבתי

  13. תמריץ , שמח על הסכמתך.
    האמת שאני מרגיש שאני די יורה באויר ומופתע כל פעם מחדש שמצליח לי 😉
    השאלה לגבי הצד השני שציינת היא האם שמירה על ריבית סבירה לא הייתה
    גורמת לתיסוף מגוחך של השקל( גם ככה לא הייתה סיבה למסיבה מבחינת היצואנים וההיטק) בעידן עולמי של ריביות נמוכות, דבר שכמובן היה פוגע בצמיחה בכלכלה מוטת יצוא?

    אהבתי

  14. תמריץ, אני ממש לא מסכים עם ההנחה שיש בעיה בהיצע דירות בארץ.
    נכון שהנתונים הרשמיים מצביעים על מחסור מסויים אך כל מי שיש לו זוג עיניים עובדות בראשו רואה שהבנייה בכל רחבי הארץ הינה גדולה ומאוד משמעותית.
    יש בשנים האחרונות היקף בנייה אדיר וזאת למרות שלא ראינו איזה גל עלייה ענק לישראל בשנים האחרונות (הצרפתים זו עלייה מוזרה, יותר פיננסית מאשר מעשית) או איזה בייבי בום אדיר שקרה לפני 25-30 שנים.

    איזה הבדל עצום יש בין ישראל של היום לזו של לפני 9-10 שנים בסך הכל. בתל אביב קמו עשרות מגדלים, בגוש הגדול ליד תל ברוך ובנאות אפקה גם הוקמו מאות אם לא אלפי דירות. פתח תקווה של היום זו ממש עיר מגדלים לעומת לפני עשור. כך גם שאר הערים, הוד השרון (בנייה אדירה), רעננה, כפר סבא, ראשל"צ, באר יעקב, ירושלים, באר שבע (בתנופת בנייה אדירה כבר שנים), אילת (בנייה רבה לעשירי צרפת), חיפה, חדרה ועוד.

    אהבתי

  15. ד. היה ברור שזה אתה.
    חבל שאי אפשר לחבר את בלוג פה לאיזה מנגנון הימורי רשת. 😉

    אהבתי

  16. ד הטענה שלך כאילו אין מחסור בדירות עובדה בונים בכל מקום ובכמויות לכן עלית מחירי הדירות בישראל לא מוצדקת השוק מעוות ולא רציונלי אם הבנתי נכון..?
    צריך לנתח את השוק בישראל לעומק על מנת להבין מה קורה כאן..? אני אגע במספר נקודות חולשה של ענף הנדל"ן בישראל במיוחד החל מ2006 שנה שבה הענף התחיל להתאושש ומחירי הדירות התחילו לעלות בעיקר בתל אביב ובהמשך בגוש דן אולם החל מ2009 מחירי הדירות עלו למעשה בכל חלקי הארץ למעט מקומות בודדים בעיקר בצפון..שוק הדירות לא היה ערוך לעוצמת הביקושים שבאו מצד צעירים אשר התבססו כלכלית מוקדם מהצפוי בעיקר בענף ההייטק אבל לא רק..מול צעירים בעלי אמצעים עמדה מערכת תכנון ביורוקרטית כושלת ולא יעילה קבלנים אשר עובדים עדיין בשיטות מיושנות ענף כמעט לא מתועש הרבה ידיים עובדות רומנים סינים ערבים תושבי ישראל ועוד..עלויות בניה גבוהות מן הרגיל במקומות אחרים בעולם היצע קרקעות זמינות ומתוכננות נמוך מהביקוש הרב שחיתות במערכת של שלטון מקומי בקרב מקורבים ועוד מחלות קשות אשר בפועל מעלות את מחירה הסופי של הסחורה קרי דירות לצרכן..כל אלה יצרו מצב לא נורמלי של שוק חסום עם היצע מווסת בעיקר בקרקעות לבניה ומנגד צרכנים מלאיי מזומנים אשר מוכנים להעלות את המחיר בכל רגע התוצאה עליה לא סימטרית של מחירי הדירות ביחס להיצע בצנרת..הכשל הוא בראש וראשונה של המדינה ובראשה ממשלת ישראל בשום מצב לא נעשו פעולות לזרז הליכי התכנון כפי שעשה זאת אריק שרון ז"ל בעבר הרחוק כאשר ישראל התמודדה עם קליטה של מיליון עולים..ממשלה שיושבת על ברז הקרקעות כמונופול לא יכולה להסתתר מאחורי ססמאות ריקות מתוכן..

    אהבתי

  17. מירון, אני חושב שהצדק עמך. מספר התחלות הבנייה סביר אבל אינו מכסה לא את העבר שבו היה פיגור בהתחלות בנייה ולא את העתיד שבו נראה את תוצאות הבום הדמוגרפי היהודי שהחל לפני 25 שנה.

    אהבתי

  18. תמריץ ברשותך אני מוכן דווקא להגן על ממשלה "כושלת מרצון" בתחום הנדל"ן במיוחד בשתי קדנציות אחרונות ממשלה אשר בראשה עמד בנימין נתניהו "ביבי"..
    על ביבי אפשר לומר הכל אבל במספרים הוא מבין הייטב כל חינוכו בכלכלה בא לו בארה"ב והוא נעול על השיטה הכלכלית חברתית במדינה זו גם באישיותו הוא יותר אמריקאי מישראלי הכל אצלו מבוסס על כסף וכמה שיותר..
    ודאי זכור לרבים מאבק לאייט שניהל נגד ביבי טייקון העובדים המאורגנים מר עיני מאבק על מיסוי קרנות השתלמות של העובדים בכל הסקטורים..מאבק שבפועל מר עיני ניצח בו ובגדול ואף בהמשך הפך ליקיר ממשלת הליכוד ולא נפלה סערה אחת מראשי הוועדים במשק כולם המשיכו להשמין מנחת וכל זה תחת הנהגה קפיטליסטית מובהקת..איש לא חלם בישראל ששפלת החוף בין חדרה לאשקלון תהפוך לקרקע נדלנית מבוקשת במיוחד על ידי יהודים מהגולה הצרפתית ואלה הריחו ששוק הדירות בישראל נוח להשקעה מידית פוטנציאל אדיר להשבחת הון.. המחירים אז בתל אביב היו נמוכים מאוד מדובר על כ2000$ ועד 3000$ למטר בנוי ובסביבה אכותית היום המחיר הוא כ10000$ למטר בנוי ויותר באותם מקומות גם במקומות כמו נתניה אשדוד אשקלון המחירים יותר משילשו את עצמם..
    מכאן אני חוזר לביבי ולממשלתו האיש עושה אחד ועוד אחד ומבין שנדל"ן למגורים הוא חלופה נוחה למסים ישירים על חסכונות העובדים דרך מחירי הדירות ביבי אסף לממשלתו בהמשך יותר כסף ובהרבה יותר אילו לא היה מגיע להסכם עם עיני וגובה מס מהעובדים תוך מאבק חסר פשרות מצד ההסתדרות..כלומר מדינת ישראל הכניסה לקופתה הון רב מבלי לערער את היציבות החברתית במשק ואת העבודה המאורגנת בחסות ההסתדרות..לגבי אחינו מהגולה צרפתית גם מחירי הנדל"ן בשפלת החוף עלו יותר מהר מכפי ששערו שוב ממשלתו של ביבי הכניסה לקופת האצר סכומים אדירים ע"ח כספם הפנוי להשקעה של יהודי צרפת ואחרים כסף טוב לכל הדעות למרות שאיש לא בדק את המקור של כסף זה..בשורה תחתונה "ביבי הקוסם" עשה את העבודה היטב היטב עד למחאה החברתית באוגוסט 2011 מחאה של הדור הצעיר אשר להפתעתם גילו שהממשלה רוקנה להוריהם את הכיסים מבלי שאלו ירגישו בכך.. המשך יבוא…

    אהבתי

  19. גיא ותמריץ –

    לא בדקתי את הנתונים לעומק ולכן הטענה לא מבוססת.
    אבל לגבי האפקט המרחיב של הריבית הנמוכה – אז איפה עליות המחירים?
    הריבית נמוכה מאי פעם, אבל המחירים לא עולים – הם יורדים.
    אנחנו שומעים על הציבור שמצמצם צריכה – בדיוק הפוך ממה שאתה טוען, שעקב הריבית הנמוכה יש השפעה מרחיבה.

    אני גם מסכים שיש גם השפעה של חוסר היכולת לבנות דירות שאנשים רוצים לגור בהם מספיק מהר, ולכן המחירים עולים עוד יותר. אני חושב שהאפקט היה קורה גם ככה – כי אנשים קונים מעט דירות ולכן מוכנים להשקיע "עוד קצת" בשביל לגור במקום יותר טוב – ולכן המחירים במרכז תל אביב, נניח – מושפעים רק מהיצע הכסף ולא כל כך מהיצע הדירות.

    אהבתי

  20. "האם האינפלציה נעלמה? לא ממש. במקום המשקים הריאליים היא מצאה לה כמצופה, את השווקים הפיננסיים, והתחברה אליהם. היא ניפחה את ערך המניות, איגרות-החוב הממשלתיות, איגרות-החוב הקונצרניות; וכן גם את מחירי יצירות האמנות ואת מחירי הדירות – נכסים ריאליים – אבל היא לא התנקזה (עדיין) למחירי המוצרים והשירותים במשק.

    אקסיומה נוספת שהתקבעה בראשם של המשקיעים היא, שמניות הן מסוכנות לאין-ערוך יותר מאג"ח ממשלתיות. אבל האם כיום, בעידן של ריביות אפסיות ושל תשואות לפדיון נמוכות להפליא, כולל באג"ח ממשלתיות ארוכות, זה עדיין נכון שמניות יותר מסוכנות מאג"ח? סימן-שאלה חזק."

    זה מפיו של סטפק: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001026053#fromelement=hp_deot

    הוא טועה בשורה האחרונה של הציטוט. מניות היום מסוכנות מאוד לא פחות מהאגחים. ימים יגידו…

    אהבתי

  21. ברמת הסיכון גם מניות מסוכנות, אבל ברמת התוחלת שמשקללת סיכון מול פוטנציאל רווח מניות לדעתי מציעות עסקה טובה לאין ערוך.

    אהבתי

  22. Yoav ,
    אם לך מותר לא לבדוק את הנתונים אז גם לי 🙂
    אני חושב שהתהליך שאתה מתאר שהנדל"ן עולה בעוד כמעט כל שאר המחירים יורדים מתרחש רק בשנה האחרונה (יתכן גם שלירידת מחיר הנפט והסחורות העולמיות יש על כך השפעה) ולא לאורך מספר השנים האחרונות בהם מתרחש תהליך ההרחבה ( ראה בויקי שיעורי האינפלציה בישראל מ 2008-2013)

    אהבתי

  23. אני מאמין לך שאתה צודק – אבל שני התיאורים לא סותרים.
    יכול להיות שהוזלות הריבית דחפו מחירים של מוצרים למעלה – למרות שאת הנדל"ן הרבה יותר. אבל כעת, הורדות הריבית לא מעלות מחירים מלבד מחירי הנדל"ן.

    לרעת הטיעון כדאי לציין שרוב האנשים מחזיקים בדירה בבעלותם, ולכן לא אמורים להיות כל כך מושפעים מתזוזת מחירי הנדל"ן. אני משער שזה לא כך כי קניית דירות זהו עסק משפחתי.

    אהבתי

  24. יואב , צודק שלא סותרים.
    בקשר להוזלות הריבית אז יאיר הביא איזה פוסט לפני זמן מה (*) שנאמר
    שם שהסיבה היחידה שבנק ישראל הביא להורדת הריבית האחרונה היא מניעת יסוף השקל במלחמת המטבעות ( אם אני לא טועה – לצערי כאמור לא מצאתי הפוסט).

    (*) בלוג טוב אך שכחתי את שם מחברו.
    תמריץ , מרוב ריבוי פוסטים ודיונים נהיה הרבה יותר קשה למצוא פוסטים ותגובות המתיחסות אליהם. אני מניח שאילו הם צרות טובות.

    אהבתי

  25. גוגל ביחסים טובים עם הבלוג. אפשר לחפש שם תוכן וגם יש מנוע חיפוש וורדפרסי אבל לא בדקתי שמוצא בתגובות.

    אהבתי

  26. ממליץ לכולם לקרוא את הטור הזה :
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001025864

    גם בנק ישראל הודה במחקר שלו שהעלייה במחירי הדיור מיוחסת ברובה לירידת הריבית (אם אני לא טועה אז הם חישבו שהמשקל של זה הוא בערך שני שליש מגובה העלייה), בנוסף לכך שעד שנה שעברה זה היה אפיק ההשקעה היחיד ללא שום מיסוי (לא מהשכרה ולא מעלייך הערך) הביא לכך שראינו עלייה חזקה במחירי הדירות.

    אבל עם כל ההתלהבות מעליית ערך הדירות משנת 2008, אפיק המניות בארץ ובעולם עלה הרבה יותר מאשר הנדל"ן וההשקעה בו הרבה יותר פשוטה.

    אלה שתי הסיבות העיקריות לעליית הנדל"ן ולא המחסור ה"עצום" בדירות בקנה מידה של העלייה מברה"מ בשנות התשעים או העלייה של עדות המזרח בשנות החמישים….

    הירידה בריבית הגיעה פחות או יותר לקיצה ואולי נגיע לריבית שלילית (אבל גם אם כן אז לא בתחום השלילי מאוד) ונראה שרעיון מיסוי שכר הדירה מתחיל לקבל תנופה רצינית (במשרד האוצר ובתקשורת).

    בנייה מסיבית בחמש השנים הקרובות (כפי שכחלון מתכנן לעשות) בשילוב מיסוי שכר הדירה מהשקל הראשון ביחד עם עצירת ירידת הריבית יביא כמעט בוודאות לירידת מחיר הדירות.

    לא מאמין שמחירי הדירות יעלו אפילו בחמש עד עשר אחוז בממוצע בשנה בחמש השנים הקרובות.

    אהבתי

  27. ד. לא נראה שהריבית עומדת לעלות לא בארץ לא ארה"ב. אם אתה יכול לקבל 3-4 אחוז החזר על השקעה כולל מנוף של משכנתאות זה עדיין הכיוון העדיף למשפחות. גם הסכון קטן כי לא תהיה ירידה של למעלה מ 20 אחוז בערכן אם בכלל ואם תהיה ירידת מחירים זה בעיקר בדירות יוקרה. אנשים ישקיעו יותר בדירות זולות במקומות מרוחקים.
    אולי כדאי להשקיע בחניות למכוניות. זה תחום של שלא ימסו אותו כל כך מהר ולא דורש תחזוקה.
    המצב הנוכחי מעודד השקעות בחברות סטרט אפ. כל אחד רוצה נתח בחברת אופניים חשמליות מתקפלות או מהפכניות או משהו דומה.
    עדיין דוכן פלאפל זה המלך (כלכלית)

    אהבתי

  28. אורי אל תשכח את המכונית ללא נהג. אם תגיע מתישהו החניות עלולות לצנוח בערכן. ובכלל תהיה לה השפעה על מחירי הנדל"ן.

    אהבתי

  29. אז נקים דוכן פלאפל או מיץ על החניה שהתפנתה.
    קשה לי להאמין שהמחירים ירדו כיוון שניתן להגיע מרחוק יותר מהר יותר. סביר יותר שמחירי נכסי הפרברים יעלו יותר. אני רואה שאיזורים רחוקים מתפתחים רק אם מציעים להם מרכזי קניות ענקיים שמצמצמים את הצורך להגיע לעיר הגדולה.

    אהבתי

  30. אהה, יואב , נזכרתי http://www.pinchaslandau.co.il/2015/02/
    תמריץ , יתכן שגוגל ביחסים טובים עם הבלוג אבל יש לציין (לטובה לדעתי ) שכמעט מעולם לא נצטרכתי לחפש בגוגל מונחים כלכליים הסתברותיים בבלוגך כמו מרטינגל או סטוכאסטי ( מה לעשות ?, שכחתי).
    אורי, אני נלחץ כשאיני רואה אותך מגיב יום tu יומיים. אני מבקש שלא תעשה זאת להבא 😉

    אהבתי

  31. אורי, זה בדיוק מה שכתבתי, תוואי ירידת הריבית מוצה כמעט כולן. גם אם הריבית תרד עוד חצי אחוז זה לא הכי משמעותי כמו שירדנו מאזור 4% ל-0.5% במשבר האחרון.

    לגבי השקעה בנדל״ן באופן כללי, זו לא ההשקעה הכי נוחה בלשון המעטה…. לקחת משכנתא דורש המון בירוקרטיה וריצות, להשיג דייר טוב, לטפל בבעיות שצצות בדירה ועוד…. לא לשכוח שמדובר בנכס לא סחיר, ברגע שהמצב ישתנה ויהיה רחש של ירידת מחירים אז מתחיל להיות הרבה יותר קשה למכור כי הקונים יישבו על הגדר וידרשו הנחה יותר ויותר גדולה במחיר, בטח אם יתרונות המיסוי ייעלמו.

    עד עכשיו משקיע היה מוכן להתעסק עם כל הטירחה הזו עקב יתרונות המיסוי האדירים ביחס לאפיקי השקעה אחרים.
    לדעתי אם יטילו מס שכירות מהשקל הראשון בגובה של 20-25% זה ירתיע מאוד משקיעים עתידיים כי יתרונות המיסוי ייעלמו.

    וזה אומר דבר אחד, יותר כסף שיופנה לשווקי המניות…. יחי הבועה….. ושלא ייגמר לעולם 🙂

    אהבתי

  32. עצה למתענינים… מי שרוצה לשחק עם הגדולים ולהרוויח טוב במסחר של אג"ח רצוי שיתמקד
    בשוק האג"ח המונפקות על ידי עיריות בארה"ב לדוגמה של ניו יורק,שיקגו,בוסטון ואחרים..מי שילמד היטב את השוק המיוחד הזה ידע גם לזהות ביתר קלות את בואו של הברבור השחור לשווקים הפיננסיים ואף את עצמתו של הברבור מעין פוליסת ביטוח לברי מזל…

    אהבתי

  33. גיא – הטענה שלי לא הייתה שהורדת הריבית גורמת להעלאת מחירי הדירות – זה ידוע.
    הטענה שלי גוזרת מכך שהורדת ריבית גורמת לירידת מחירים שלא בתחום הדיור, כי כל הכסף נשאב לתחום אחד.

    אהבתי

  34. יואב , הבנתי את טענתך ולמיטב הבנתי עניתי לך
    (תגובה מ 6 באפריל 2015 בשעה 16:31).

    מה שרציתי לציין במאמר שהבאתי שהפעם היה רק נימוק אחד להורדת הריבית
    והוא הפיחות

    "התשובה ניתנה במסגרת הודעת הבנק המתפרסמת עם ההחלטה, שבחלקה האחרון מציגה 'נימוקים'. לפעמים ישנם כמה נימוקים שמסבירים החלטה מסוימת, אפילו חמישה או שישה, ובמקרה כזה יש כר נרחב לפרשנות ולפרשנים. הפעם, היה רק נימוק אחד מרכזי – הפיחות בשקל – כך שלא ניתן היה לטעות או להתבלבל. אותו פיחות שהחל באוגוסט והגיע לשיא בדצמבר, נמוג במידה רבה בינואר-פברואר, ובנק ישראל החליט שמדובר בנושא בלתי נסבל מבחינתו (התאדות הפיחות) וכי הוא נחוש להחזיר ולשמר אותו – ואם אפשר, גם להוסיף עליו."

    כלומר שדאגתו של בנק ישראל ליצואנים והוא אינו דווקא מנסה לייצר אינפלציה
    למיטב הבנתי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: