הבאג הגדול של הכלכלה המודרנית קורא לבזבוזים

האם בזבוז הוא טוב?

בפוסט קודם כתבתי על כך שמלחמת עירק הייתה בעיייתית מבחינה כלכלית, במבט לאחור, דווקא במובן זה שלא בוזבזו בה מספיק כספים. אם היו מבזבזים עליה מספיק כסף היו מניעים תהליכים שהיו מונעים את משבר הסאבפריים והמיתון העולמי הגדול שאחריו.

זה היה פוסט מרגיז, משום שהשתמע ממנו שבזבזנות מופקרת, השלכת כסף לריק, היא טובה לכלכלה. איך ייתכן הדבר? ואם כל כך טוב סתם לזרוק כסף לפח, אז אולי בכל תחום של הכלכלה צריך לקוות להופעת עוד בורות שומן, עוד הפקרות תקציבית, עוד ועדים חסרי בושה?

למעשה כתבתי כבר את תשובתי בנושא בבלוג בעבר. כתבתי אותה בהקשר לבזבוז הנוראי באופן שבו התנהל קרטל חברות הסלולר בטרם כחלון. האם הוא היה טוב לכלכלה? הרי בסופו של דבר זרמו מסים למדינה מרווחי חברות הסלולר, זרמו מסים מהמע"מ על החיובים המנופחים. סופקו מקומות עבודה לנציגי שירות מיותרים שהתפלמסו עם לקוחות על מאות תוכניות סלולר נפתלות. אז האם כל זה היה טוב לכלכלה או רע לכלכלה? ניסיתי בעבר לענות לשאלה כמיטב יכולתי ואנסה הפעם לחזור על התשובה ולחדדה. לשם כך נסטה לרגע מהנושא ונדבר על הבאג הגדול של הכלכלה.

מהו הבאג הגדול ואיך עוקפים אותו? 

תארו לעצמם שאתם עובדים עם תוכנית מחשב משוכללת שחשובה מאוד לחייכם. יש דרכים פשוטות לבצע בה פעולות, והן משרתות אתכם היטב. אולם רצף מסוים של פעולות מביא לקריסה טוטאלית של התוכנה. מה תעשו במצב כזה? דרך אחת היא ללחוץ על המפתחים להביא לכך שתוכנת המחשב תשודרג והבאג יתוקן, אבל זה לא פשוט – התיקון עלול להיות מסובך מאוד מכל מיני סיבות טכניות כאלו ואחרות ועלול לקחת המון זמן וכסף.    דרך שנייה היא למצוא כל מיני מעקפים נפתלים, לעשות כל מיני דברים בצורה עקומה, בתקווה שבסופו של דבר תצליחו לבצע פחות או יותר את מה שרציתם בלי להעיר את הבאג הרדום.  אין זה אומר שלא תוכלו להמשיך להשתמש בתוכנית בצורה פשוטה. רוב הפונקציות יעבדו, אבל פה ושם תצטרכו לבצע עיקופים כדי למנוע מהבאג להביא לקריסה מיידית.

מה הקשר לכלכלה?

הכלכלה מאוד דומה לתוכנית המחשב המשוכללת שלעיל. כמו תוכנת המחשב ההיא, הכלכלה עובדת היטב בדרך כלל כשמנהלים אותה בצורה פשוטה ונכונה. דואגים להתייעלות, לשיפורים טכנולוגיים, לתמריצים נכונים ליזמים ולמשקיעים. עד שמופיע הבאג ומביא לקריסה כוללת.

איך מתבטא הבאג הגדול בכלכלה?

הבאג הגדול בכלכלה הוא חוסר היכולת להוריד את הריבית אל מתחת לאפס. בכל רגע נתון אמורות הריביות לשקף את תאוות הסיכונים ואת הזדמנויות ההשקעה שמציע השוק. בחלק מהזמן תאוות הסיכונים מאוד נמוכה והזדמנויות ההשקעה נמצאות רק בנכסים בטוחים – במצב כזה אמורה הריבית לשקף זאת ולרדת אל מתחת לאפס, כלומר בעלי פיקדונות בבנקים יפסידו עליהם כסף במקום לקבל עליהם תשואה.  אבל אי אפשר להוריד את הריביות מתחת לאפס! מדוע אי אפשר? מאחר שבמקרה כזה כל בעלי הפיקדונות ימירו אותם למזומנים וימוטטו את הבנקים.  לכן כל עוד מאפשרים שימוש במזומן, הריבית אינה יכולה לרדת משמעותית מתחת לאפס.   הצורך להוריד את הריבית מתחת לאפס מתנגש בחוסר היכולת הטכנית לעשות זאת, כל עוד מתאפשר שימוש במזומן, וכך מתחולל באג קטלני שיכול למוטט את הכלכלה.

למה זהו באג קטלני כל כך?

הבה נסתכל על מה שקרה ב-2008. נוצרה אז פאניקה בשווקים בעקבות קריסת בועת הנדל"ן בארה"ב. הבנק המרכזי הוריד את הריביות, אבל בשלב מסוים לא יכול היה להוריד עוד. הן הגיעו לרמת האפס. בעולם שבו הבאג הגדול לא היה קיים, הבנק המרכזי היה מוריד את הריביות עד אולי למינוס חמישה אחוז, וברמה כזו נטל החובות היה מתחיל לרדת במהירות מדי יום ביומו, התיאבון לסיכונים היה חוזר והדברים היו שבים למסלולם מהר מאוד. אבל אי אפשר היה לעשות זאת בשל הבאג.

אז יש באג. איך עוקפים אותו? 

מבזבזים. בזבזנות מולידה בהכרח אינפלציה. הרי אם נוהגים בכסף בהפקרות, ברור שהוא שווה פחות ומופיעה אינפלציה.

אינפלציה עוקפת את בעיית הריבית השלילית. איך הדברים עובדים בדיוק? זהו עניין חשבונאי פשוט. אם אנחנו צריכים ריבית שלילית של 5%, אזי דרך אחת להוביל לכך, שתגרום לבהלת מזומן כאמור, היא להנהיג אינפלציה אפס וריבית שלילית של 5%, ודרך שנייה, לא שונה בהרבה, אך כזו שלא תחולל בהלת מזומן, היא לחולל אינפלציה של 5%, ולקבוע את הריבית על 0%. הריבית הריאלית במצב כזה תהיה 5%-, אך עדיין לא יהיה כל תמריץ למפקידים בבנק להמיר כספם למזומן.

מה השורה התחתונה?

מאחר שלא כל כך מהר ניפטר ממזומן, והורדת הריבית מתחת לאפס אינה ריאלית, אין מנוס מלהציל את הכלכלה שנמצאת באזור ריבית האפס מהבאג הקטלני באמצעות בזבוז. כל סוגי הבזבוז עדיפים מכלום, אבל רצוי ומומלץ שלא לבזבז את הכסף על דברים מיותרים באמת, כמו מלחמת שולל או רכבת לאילת. הכי כדאי לדעתי שפשוט יורידו מע"מ ומסים ישירים. גם רצוי להגדיל שכר מינימום, כדי להכריח את הפירמות לבזבז יותר על שכר לעובדיהן.

ומה יקרה כשנחזור לאזור הריביות הגבוהות יותר?

אז אפשר לחזור לשגרה ולהתנהלות כלכלית לא בזבזנית אלא יעילה וחסכונית ככל האפשר.

האם בבלוג הכלכלה האמיתית צודקים אם כך כשאומרים שיש בעיה מהותית עם כלכלת החוב? 

כן. הם לא מדברים ישירות על ריבית שלילית, אבל למעשה כל תלונותיהם הרגילות על נטל החוב שגדל באופן מעריכי, קשורות לבעיה זו. אם הריבית תהפוך לשלילית, ברור שנטל החוב יירד מאליו והבעיה שהם מצביעים עליהם תיעלם. אבל מאחר שהם אינם קוראים כלכלני מיינסטרים, הם אינם יודעים שהבעיה שהם מצביעים עליה בעצם זוהתה, והפתרונות לה נידונים בידי מיטב כלכלני המיינסטרים, פול קרוגמן, קנת' רוגוף ואחרים, והם אינם צריכים לגלוש לפתרונות הקיצוניים וחסרי הסיכוי שהם מציעים כדוגמת ביטול כולל של שיטת החוב ולעסוק ללא הרף בקונספירציות. יש פתרונות אחרים – אולי כאמור צריך לבזבז יותר באמצעות הגדלת הגרעונות ואולי בכל אופן אפשר לפעול לביטול המזומן, כמו שמציע בדיוק היום פרשן כלכלי בכיר בביזנס אינסיידר.

22 תגובות על ״הבאג הגדול של הכלכלה המודרנית קורא לבזבוזים״

  1. ההצעה שלך לבטל את המזומן, היא עוד דרך מעוותת להשתמש ב״תוכנה״ שתיארת. דווקא אנשי הכלכלה האמיתית מציעים את תיקון הבאג שאתה כל כל חושש ממנו. לשיטתך, אין זכות שכזו של קניין של אדם כל השייך לו, ווא אינו רשאי לעשות בכספו שלו שעבד עליו קשה – ככל שיחפוץ (כמובן בתחום החוקי). לשיטתך, אולי גם שהמדינה תיקח בעלות לא רק על המזומן, אולי גם על הנכסים, כך כשהיא תראה שיש עליית מחירים היא תחליט עבור חלק מהאזרחים למכור את נכסיהם. הם יפסידו כסף בדיוק כמו שיפסידו מאי מתן האפשרות להוציא מזומן בתקופת ריבית שלילית. אבל למה לעצור פה? אולי אנחנו כולנו טפשים וצריכים לתת למדינה שתנהל לנו את החיים? (אופס גם מאחורי המדינה עומדים אנשים כמוני וכמוך.. לא רעיון טוב. בוא נמשיך לדפוק את הראש בקיר ולנסות להזיז את השמיכה הקצרה במקום באמת להתמודד עם הבעיה)

    אהבתי

  2. למה אתה חושב שהחזקת מזומן היא אחת מזכויות האדם? זו השקפה מוזרה בעיניי. המדינה היא מנפיקת המזומן וזכותה לבחור שלא להנפיקו. בכל אופן אני מודע לעיוותים שעלולה ליצור ריבית שלילית בניפוח מחירי נכסים, ולכן הפתרון העדיף לדעתי, כשהריבית קרובה לאפס, הוא הדפסת כסף ממשלתית על ידי הגדלת הגרעון.

    אהבתי

  3. וכמה זמן זה יכול להמשך ככה? מי יפגע מזה? פשוט אפשר לשלם לכל מי שנפגע הרי גם זה בזבוז כסף. למה לעשות קיצוצים ? האם פשוט אפשר להמשיך ככה כל החיים? עד המלחמה הבאה? עד שהרפובליקנים יגיעו לשלטון ? האם זו הסיבה שבוש פשט על עירק? האם הגדלת הילודה מעידה על תכנון צמיחה ראוי כי יהיו יותר צרחנים שיצרכו? אולי כדאי להגדיל את מענקי הילודה ולהוריד את המס על אמצעי מניעה או לאפשר לגברים להתחתן עם שתי נשים.
    אני מצטער. זה מורכב מדי בשבילי. כל החיים אמרו לי שיש לחסוך בתבונה ליום סגריר. נמלים וצרצר או משהו, ועכשיו אתה אומר לי שהצרצר צדק ושלהיות חסר אחריות זה הדבר הבא. אולי באמריקה זה עובד ברמה האישית אבל אני חושש שגם שם יהיה סוף.

    אהבתי

  4. כן, זה מאוד לא אינטואטיבי.. אבל ההגיון הוא פשוט – אם כולם יחסכו, ברור שתהיה אבטלה עצומה, כי אף לא יקנה בחנויות והמפעלים יהיו שוממים. כדי שתהיה פרנסה – צריך שמישהו לא יחסוך, אלא יצרוך. כדי שיהיו מניות או אג"ח לחסוך באמצעותן, צריך שמישהו יצרוך. אחרת כל החברות יפשטו רגל, כולל החברה שקנית את מניותיה או האג"ח שלה כדי לחסוך.

    אהבתי

  5. לא מסכים, השינוי במגמה הוא מה שמשנה, אם יותר אנשים מהרגיל יחסכו המצב ישתנה ויהיה מיתון, אם פחות אנשים מהרגיל יחסכו יהיה ביקוש גדל. השינוי במגמה הוא שקובע. באופן כללי צריך תמהיל. זה שקונה אג"ח הוא חסכן. ביפן החוב של המדינה הוא לאזרחים החסכנים לא למדינות אחרות. אפשר להשקיע כספים בחברות שמפתחות מוצרים יעילים שתורמים לחברה ואפשר גם להתלבש בבגדי אתא ולא בארמני. גם עבודות דחק משפרות כבישים ולא רק חפירה וסתימה של בורות. כל הטענה שמלחמות והנלווה אליהן תורמות לכלכלה מגוחכות, כסף צריך להוציא בצורה יעילה. אם אשקיע במניות של חברות שמוכרות סבוני יוקרה ריחניים אז מישהו השתגע, אני או הציבור, אבל אם אשקיע בחברה שמיצרת כדורי לחץ דם או תירס גנטי יש לזה כיוון. שים לב שהחברות שמכניסות סכומי עתק מאינטרנט משקיעות במוצרי עתיד, לוינים, רובוטים, תחבורה ללא נהג ולא בזבל.
    אם כולם יפסיקו לצרוך שטויות תהיה תקופת מיתון כמו שקורה בעת צרות. וזה מה שעומד להיות בשנים הקרובות

    אהבתי

  6. כמובן שהכי טוב שיוציאו כספים על דברים חשובים, אבל אם הברירה היא בין לא להוציא בכלל לבין להוציא על דברים בזבזניים, עדיף לבזבז.

    אהבתי

  7. אני לא חושב שביטול מזומן יעזור. פשוט יקנו זהב/ אבנים יקרות במקום.

    אני גם לא מבין איך זה באג.
    ריבית זה פשוט : "מה התשואה הכי נמוכה שמוכנים לקבל על הכסף?"
    כשעבור תשואות נמוכות זה אומר שאין כמעט העדפה.
    ריבית שלילית זה באג, זה כמו לחלק באפס. זה לא שחלוקה זה באג, פשוט לחלוקה באפס אין משמעות.
    מה זה אומר : אני אשקיע היום בשביל לקבל פחות בעתיד? פשוט על תשקיע וזהו.

    אם הריבית נמוכה וההשקעות לא עולות, זה אומר :

    אין (מספיק) השקעות שמניבות תשואה גבוהה יותר מהריבית. זה כנראה לא בגלל שזה באמת המצב, אלא בגלל שהמשקיעים בשוק (זאת אומרת הבנקים) לא יכולים למצוא אותן, או לא בוטחים בהן.

    למשל אם אין בטחון שהריבית לא תעלה. אם לקחת הלוואה בריבית נמוכה מאוד, והשקעת בהשקעה שמייצרת תשואה גבוהה יותר אך רק במעט,
    והריבית עולה, שרפת את עצמך.

    הפיתרון כמובן הוא למצוא את ההשקעות האילו שלא דרך הבנקים.

    אהבתי

  8. אין בעיה עקרונית עם קניית זהב ואבנים יקרות. ערכו של הזהב עולה ויורד מעלה ומטה. הוא לא מתיימר להיות מחסן ערך חסר סיכון.

    הבאג של הכלכלה הוא בכך שיש איזה כלי שמתיימר להיות שומר ערך חסר סיכון (כסף מזומן, פיקדון בבנק כשאין ריבית שלילית) ובפועל המצב הכלכלי לא מצדיק את זה שיהיה כלי חסר סיכון לשמירת ערך. המצב הכלכלי דורש שמי שלא מוכן להסתכן ישלם על כך כסף.

    אהבתי

  9. לגבי השאלה האם יש הזדמנות להשקעות או אין השקעות. בסופו של דבר הכול עניין של מצב רוח. אם יש מצב רוח שבו אנשים לא רוצים לקחת סיכונים, זו תהפוך להיות נבואה שתגשים את עצמה. בגלל הדכדוך הכללי, גם אם מישהו יפתח חנות לא יבואו קונים. כוחו של הבנק המרכזי הוא ביכולת לייצר מצב רוח של התלהבות מהשקעות באמצעות הנמכת הריבית עוד ועוד – עד להיווצרות בועות נכסים ואשראי.

    אהבתי

  10. בעצם הדרך היחידה כיום היא לקנות נכס. מאחר והריבית נמוכה ותהיה לאורך זמן אפשר לקבל החזר גבוה יחסית לשוק וכל שנה שעוברת ללא ירידת מחירים מקטינה את הסיכון.

    אהבתי

  11. אני מאמין גדול בקניית נכסים כמו מניות ונדל"ן. גם באופן אישי אני משקיע חסכונותיי במניות ומעולם לא קניתי אגרת חוב, בטח לא בסביבת הריבית הנוכחית.

    אהבתי

  12. אפילו כסף לא מתיימר – יש אינפלציה. במקרה שיאסרו על החזקת מזמון אני צופה עלייה בבורסה.

    זה שיש "מצב רוח" אני מסכים. אבל מצב הרוח מושפע מהכלכלה האמיתית.

    בוא נניח שיש הרבה השקעות עם סיכון נמוך שמניבות ריבית גבוהה – מייד ישקיעו בהן. ככל שהריבית נמוכה יותר – אז הסף יורד. אבל בסוף זה מגיע לרמה שהסף לא יורד, כי הגענו לריבית נמוכה מדי. בפועל זה אומר שאף אחד לא מזהה השקעות טובות (מספיק מהן בשביל לנצל את הכסף, עד שיעלו את הריבית).

    האם נגמרו ההשקעות הטובות?
    כנראה שלא – אבל הן יותר מסוכנות, פחות ברורות, דורשות יותר התעסקות (למשל הרבה מקומות קטנים ולא מקום אחד גדול) וכו'.
    גם סביר שיש הערכת יתר לסיכון. הורדת ריבית לא תעזור.
    אני אתן דוגמא – אתה יכול להקים במיליון שקל השקיע בעסק שיפסיד כל שנה 1000 שקל מכספך.
    בריבית שלילית – איזו השקעה נהדרת! זה מופרך.

    עדיף שהממשלה תיקח על עצמה את ההשקעות בשוק, אם השוק הפרטי לא מסוגל לספק אותן. למשל – לסלול כבישים ולהקים תשתיות. עדיף כמובן לא לזרוק כסף סתם.

    אהבתי

  13. ריבית קרובה לאפס או שלילית טובה במצבי חרום. היא טובה למבוגרים פנסיונרים שחיים על הכנסה קבועה מפנסיה וחוששים מאינפלציה. היא מעודדת השקעות בנכסים. היא מעודדת השקעות ארוכות טווח ביזמות. אתה מעדיף לגלגל את הכסף ולשמור את ערכו מאשר להפסיד. אם נניח שהמדינה תתערב יותר מדי בענינך אתה רוצה לשאר מחוץ לראדאר. להחזיק סחורה שלא מתכלה או מתיישנת ויש לה הרבה ביקוש. עדיף למצוא תחום שאתה בקי בו. זו גם שאלה של גיל. בדרך כלל שווה להשקיע בהשכלה שנותנת לך יתרון יחסי. בסופו של דבר הריבית תעלה ומחירים יעלו לכן עדיף כעת להשקיע במוצרים שמחירם יעלה כשהמצב יהיה שפוי שוב

    אהבתי

  14. אני מסכים עם השורה התחתונה – התחליף הסביר לריבית שלילית הוא שהממשלה תוציא כספים על תשתיות ודברים אחרים, כשהסקטור הפרטי לא מוכן.

    בכל אופן בהחלט יכול להיות מצב שבו להקים במיליון שקל עסק שיפסיד כל שנה 1,000 ש"ח תהיה השקעה נהדרת. מתי? כאשר אוסרים עליך להשתמש במזומן, וכאשר על הפקדה בבנק תפסיד 10,000 ש"ח כל שנה, וכאשר מחירי הזהב, האבנים הטובות והמניות ימריאו לרמות בלתי סבירות בגלל הריבית השלילית ולא יוכלו להיחשב מחסני ערך.

    אהבתי

  15. אתה קונה מוצר (עסק) שעושה משהו.
    למשל, שואב את הבית, או במקרה שלנו – מפסיד כסף. כשאותו מוצר (עסק שמפסיד 1000 ש"ח בשנה) כולה יותר, פחות טוב להשקיע בו. עדיף לקנות בזול מאשר לקנות ביוקר.

    אהבתי

  16. עדיף אפילו להשקיע 10 מיליארד.. בעולם שבו הריבית שלילית. ככל שתצליח לשים יותר כסף באפיק שבו ההפסד מוגבל, כך יהיה לך יותר משתלם. האלטרנטיבה להשמת 10 מיליארד ש"ח בעסק שמפסיד 1,000 ש"ח תהיה במקרה ההיפותטי הזה לשים אותם בבנק, ולקבל ריבית שלילית שתהיה אולי 10 מיליון ש"ח בחודש.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s