הבאג הגדול של הכלכלה המודרנית קורא לבזבוזים

האם בזבוז הוא טוב?

בפוסט קודם כתבתי על כך שמלחמת עירק הייתה בעיייתית מבחינה כלכלית, במבט לאחור, דווקא במובן זה שלא בוזבזו בה מספיק כספים. אם היו מבזבזים עליה מספיק כסף היו מניעים תהליכים שהיו מונעים את משבר הסאבפריים והמיתון העולמי הגדול שאחריו.

זה היה פוסט מרגיז, משום שהשתמע ממנו שבזבזנות מופקרת, השלכת כסף לריק, היא טובה לכלכלה. איך ייתכן הדבר? ואם כל כך טוב סתם לזרוק כסף לפח, אז אולי בכל תחום של הכלכלה צריך לקוות להופעת עוד בורות שומן, עוד הפקרות תקציבית, עוד ועדים חסרי בושה?

למעשה כתבתי כבר את תשובתי בנושא בבלוג בעבר. כתבתי אותה בהקשר לבזבוז הנוראי באופן שבו התנהל קרטל חברות הסלולר בטרם כחלון. האם הוא היה טוב לכלכלה? הרי בסופו של דבר זרמו מסים למדינה מרווחי חברות הסלולר, זרמו מסים מהמע"מ על החיובים המנופחים. סופקו מקומות עבודה לנציגי שירות מיותרים שהתפלמסו עם לקוחות על מאות תוכניות סלולר נפתלות. אז האם כל זה היה טוב לכלכלה או רע לכלכלה? ניסיתי בעבר לענות לשאלה כמיטב יכולתי ואנסה הפעם לחזור על התשובה ולחדדה. לשם כך נסטה לרגע מהנושא ונדבר על הבאג הגדול של הכלכלה.

מהו הבאג הגדול ואיך עוקפים אותו? 

תארו לעצמם שאתם עובדים עם תוכנית מחשב משוכללת שחשובה מאוד לחייכם. יש דרכים פשוטות לבצע בה פעולות, והן משרתות אתכם היטב. אולם רצף מסוים של פעולות מביא לקריסה טוטאלית של התוכנה. מה תעשו במצב כזה? דרך אחת היא ללחוץ על המפתחים להביא לכך שתוכנת המחשב תשודרג והבאג יתוקן, אבל זה לא פשוט – התיקון עלול להיות מסובך מאוד מכל מיני סיבות טכניות כאלו ואחרות ועלול לקחת המון זמן וכסף.    דרך שנייה היא למצוא כל מיני מעקפים נפתלים, לעשות כל מיני דברים בצורה עקומה, בתקווה שבסופו של דבר תצליחו לבצע פחות או יותר את מה שרציתם בלי להעיר את הבאג הרדום.  אין זה אומר שלא תוכלו להמשיך להשתמש בתוכנית בצורה פשוטה. רוב הפונקציות יעבדו, אבל פה ושם תצטרכו לבצע עיקופים כדי למנוע מהבאג להביא לקריסה מיידית.

מה הקשר לכלכלה?

הכלכלה מאוד דומה לתוכנית המחשב המשוכללת שלעיל. כמו תוכנת המחשב ההיא, הכלכלה עובדת היטב בדרך כלל כשמנהלים אותה בצורה פשוטה ונכונה. דואגים להתייעלות, לשיפורים טכנולוגיים, לתמריצים נכונים ליזמים ולמשקיעים. עד שמופיע הבאג ומביא לקריסה כוללת.

איך מתבטא הבאג הגדול בכלכלה?

הבאג הגדול בכלכלה הוא חוסר היכולת להוריד את הריבית אל מתחת לאפס. בכל רגע נתון אמורות הריביות לשקף את תאוות הסיכונים ואת הזדמנויות ההשקעה שמציע השוק. בחלק מהזמן תאוות הסיכונים מאוד נמוכה והזדמנויות ההשקעה נמצאות רק בנכסים בטוחים – במצב כזה אמורה הריבית לשקף זאת ולרדת אל מתחת לאפס, כלומר בעלי פיקדונות בבנקים יפסידו עליהם כסף במקום לקבל עליהם תשואה.  אבל אי אפשר להוריד את הריביות מתחת לאפס! מדוע אי אפשר? מאחר שבמקרה כזה כל בעלי הפיקדונות ימירו אותם למזומנים וימוטטו את הבנקים.  לכן כל עוד מאפשרים שימוש במזומן, הריבית אינה יכולה לרדת משמעותית מתחת לאפס.   הצורך להוריד את הריבית מתחת לאפס מתנגש בחוסר היכולת הטכנית לעשות זאת, כל עוד מתאפשר שימוש במזומן, וכך מתחולל באג קטלני שיכול למוטט את הכלכלה.

למה זהו באג קטלני כל כך?

הבה נסתכל על מה שקרה ב-2008. נוצרה אז פאניקה בשווקים בעקבות קריסת בועת הנדל"ן בארה"ב. הבנק המרכזי הוריד את הריביות, אבל בשלב מסוים לא יכול היה להוריד עוד. הן הגיעו לרמת האפס. בעולם שבו הבאג הגדול לא היה קיים, הבנק המרכזי היה מוריד את הריביות עד אולי למינוס חמישה אחוז, וברמה כזו נטל החובות היה מתחיל לרדת במהירות מדי יום ביומו, התיאבון לסיכונים היה חוזר והדברים היו שבים למסלולם מהר מאוד. אבל אי אפשר היה לעשות זאת בשל הבאג.

אז יש באג. איך עוקפים אותו? 

מבזבזים. בזבזנות מולידה בהכרח אינפלציה. הרי אם נוהגים בכסף בהפקרות, ברור שהוא שווה פחות ומופיעה אינפלציה.

אינפלציה עוקפת את בעיית הריבית השלילית. איך הדברים עובדים בדיוק? זהו עניין חשבונאי פשוט. אם אנחנו צריכים ריבית שלילית של 5%, אזי דרך אחת להוביל לכך, שתגרום לבהלת מזומן כאמור, היא להנהיג אינפלציה אפס וריבית שלילית של 5%, ודרך שנייה, לא שונה בהרבה, אך כזו שלא תחולל בהלת מזומן, היא לחולל אינפלציה של 5%, ולקבוע את הריבית על 0%. הריבית הריאלית במצב כזה תהיה 5%-, אך עדיין לא יהיה כל תמריץ למפקידים בבנק להמיר כספם למזומן.

מה השורה התחתונה?

מאחר שלא כל כך מהר ניפטר ממזומן, והורדת הריבית מתחת לאפס אינה ריאלית, אין מנוס מלהציל את הכלכלה שנמצאת באזור ריבית האפס מהבאג הקטלני באמצעות בזבוז. כל סוגי הבזבוז עדיפים מכלום, אבל רצוי ומומלץ שלא לבזבז את הכסף על דברים מיותרים באמת, כמו מלחמת שולל או רכבת לאילת. הכי כדאי לדעתי שפשוט יורידו מע"מ ומסים ישירים. גם רצוי להגדיל שכר מינימום, כדי להכריח את הפירמות לבזבז יותר על שכר לעובדיהן.

ומה יקרה כשנחזור לאזור הריביות הגבוהות יותר?

אז אפשר לחזור לשגרה ולהתנהלות כלכלית לא בזבזנית אלא יעילה וחסכונית ככל האפשר.

האם בבלוג הכלכלה האמיתית צודקים אם כך כשאומרים שיש בעיה מהותית עם כלכלת החוב? 

כן. הם לא מדברים ישירות על ריבית שלילית, אבל למעשה כל תלונותיהם הרגילות על נטל החוב שגדל באופן מעריכי, קשורות לבעיה זו. אם הריבית תהפוך לשלילית, ברור שנטל החוב יירד מאליו והבעיה שהם מצביעים עליהם תיעלם. אבל מאחר שהם אינם קוראים כלכלני מיינסטרים, הם אינם יודעים שהבעיה שהם מצביעים עליה בעצם זוהתה, והפתרונות לה נידונים בידי מיטב כלכלני המיינסטרים, פול קרוגמן, קנת' רוגוף ואחרים, והם אינם צריכים לגלוש לפתרונות הקיצוניים וחסרי הסיכוי שהם מציעים כדוגמת ביטול כולל של שיטת החוב ולעסוק ללא הרף בקונספירציות. יש פתרונות אחרים – אולי כאמור צריך לבזבז יותר באמצעות הגדלת הגרעונות ואולי בכל אופן אפשר לפעול לביטול המזומן, כמו שמציע בדיוק היום פרשן כלכלי בכיר בביזנס אינסיידר.