ריבית שלילית היא דבר חיובי

לאחרונה התחדש בבלוגים הכלכליים העניין באפשרות להנהיג ריבית שלילית. אם בימים כתיקונם אדם מפקיד את כספו בבנק ומצפה בתמורה לריבית כלשהי, ולו זעומה, הרי שבעולם שבו מונהגות ריביות שליליות יקרה ההיפך. המפקיד יצטרך לשלם לבנק על כך שכספו מופקד אצלו.  מצבם של החוסכים יהיה קטסטרופלי, אבל לעומת זאת, מצבם של הלווים יהיה חלומי. הם ילוו כסף מהבנק, ובמקום שהבנק ידרוש מהם לשלם ריבית יומיומית על ההלוואה, הבנק ישלם להם כסף תמורתה.

כדי להבין כמה הסיטואציה תהיה משונה בעולם שבו ריביות שליליות יונהגו לאורך זמן, אפשר לחשוב על מצב שבו האדם קונה בית חדש בכספי משכנתא, ערך ההלוואה הולך ויורד בגלל הריבית השלילית, ובסופו של דבר כעבור אי אלו שנים, המשכנתא כמעט ונמחקת לחלוטין. יוצא שהאדם קנה ביתו באפס כסף. עולם של ריביות שליליות הוא עולם שתושביו יכולים לקבל מתנות חינם עצומות.

מדוע ריבית שלילית יכולה לסייע לכלכלה? תארו לעצמם שבעיצומו של המשבר הפיננסי בשנים 2008-2009 היה הבנק המרכזי האמריקני, ובנקים אחרים בעקבותיו, מכריזים על ריבית שלילית של 5%, לשם דוגמה. במקום השיתוק הכלכלי והדכדוך של אותה תקופה, היינו במהרה צופים באופוריה. היה נוצר תמריץ עצום לרוץ לחנויות ולקנות דברים מכל טוב הארץ, אמריקה או סין, כדי שהכסף לא יישחק בבנק. ליזמים היה תמריץ עצום לשכור עובדים, כי היו מקבלים כסף ממש בחינם כדי לעשות זאת. ערכי נכסים היו עולים בפראות, כי המשקיעים היו לווים מכל הבא ליד וקונים בכסף נכסים.   ואילו הממשלה הייתה גובה מסים מכל הפעילות הזו ואלו היו מתווספים להכנסות הנאות מהריבית השלילית על הגרעון שלה.

אז מדוע לא בעצם? הסיבה העיקרית היא שתחת השיטה הכלכלית כיום, הנהגת פתרון כזה תחולל "בהלת בנקים". אנשים יוציאו את פיקדונותיהם מהבנקים ויביאו להתמוטטותם. השיטה הכלכלית הנוכחית מאפשרת לבעלי פיקדונות בבנקים להמיר אותם למזומנים, ובמצב של ריבית שלילית ייווצר תמריץ לעשות זאת, כי הרי שטר מזומן ישמור על ערכו הנקוב, בעוד שפיקדון בבנק לא ישמור על ערכו.  על כן, תחת משטר של ריבית שלילית, כולם יסתערו על הכספומטים.   עם זאת, זו לא בעיה בלתי פתירה, אפשר להטיל הגבלות קשות על החזקת מזומן, כפי שכבר קורה היום למשל בקפריסין, ואולי אף להוציא כליל את המזומנים מהמשחק הכלכלי (ועל הדרך להנחית מכה קשה למאפיות, למלביני הכספים ולמעלימי המס).

בעיה אחרת היא שריבית נמוכה מולידה בועות, כפי שראינו בבועות הנדל"ן של העשור האחרון בכלל ובארצנו הקטנה בפרט. מפחיד לחשוב איזו בועה תחולל ריבית שלילית. בועה כזו תטיס את מחירי הזהב והנפט לשחקים ותעמיד את ערכן של דירות על ערכים מטורפים. דירת שלושה חדרים במרכז תל אביב תימכר אולי בעשרה מיליון שקלים.

אבל אני נוטה להאמין שיהיה כאן מנגנון של הפוך על הפוך.  אם הציבור יידע שיש אפשרות מעשית להנהגת ריביות שליליות, הוא יסיק שלבנקים המרכזיים יש את היכולת להשתמש בהן כדי להוציא את הכלכלה מהשפל ולהובילה במהירות לשגשוג ולתעסוקה מלאה. הרי אין ספק שתחת ריבית שלילית גבוהה, יצמצם מאוד מספר המובטלים. מה אכפת לאדם לשכור למשל מורה פרטי, עוזרת לבית או מטפלת לילדים בשכר גבוה, אם ייקח לשם כך הלוואה, ומדי דקה בדקה ההלוואה הזו תתפוגג לה במחשבי הבנק.   אחרי שהציבור יבין שהבנק המרכזי הוא סופרמן בעל יכולת להושיע על נקלה מכל משבר אשראי, מלכתחילה הוא לא יכנס לבהלה, ולא תהיה סיבה להנהגת ריביות שליליות או אף ריביות חיוביות אפסיות.

כמו שאומרים "הרוצה בשלום – ייכון למלחמה" (משפט רלוונטי מאוד מול המתרחש כיום עם סוריה), אפשר להגיד "הרוצה בריביות חיוביות נורמליות, יתמוך בריביות שליליות".

8 תגובות על ״ריבית שלילית היא דבר חיובי״

  1. אחלה מאמר. ממה שאני מבין, הוא אומר שחובות הם באמת לא בעיה גדולה, אבל רק אם הקפדת מראש לא להיות מטומטם מספיק כדי לצבור חובות במטבע זר. מסכים במאה אחוז. זה פחות או יותר המסר של הבלוג שלי.

    במקרה הישראלי זה אומר מצד אחד שלא הייתה שום סיבה לצנע, עוד לפני השערוכים האחרונים של הלמ"ס, כי אין חוב ישראלי במט"ח (כלומר יש, אבל הוא קטן בהרבה מיתרות המט"ח של בנק ישראל). מצד שני כולנו צריכים להיות אסירי תודה לסטנלי פישר שקנה מט"ח ולאלו שלפניו שעשו הכול כדי לבסס את כלכלת ישראל על חובות בשקלים חדשים.

    עם זאת, על הדרך השתמע ממנו שהנייר של רוגוף וריינהרט כן מראה שאיכשהו חוב מזיק לצמיחה. זו מסקנה מפוקפקת. זה אומנם די טריוויאלי להראות שיחס חוב תוצר נמוך קשור לצמיחה חלשה. הרי בדיוק בגלל שהצמיחה של התוצר חלשה, יחס החוב גבוה. מתמטיקה פשוטה – המכנה קטן, אז הערך הכללי גדל. השאלה היא מה הסיבתיות, האם החוב דופק את הצמיחה, או הצמיחה הנמוכה גורמת להצטברות החוב. לזה אין שום תשובה מכרעת אצל רוגוף וריינהרט.

    אהבתי

  2. אני מבין את האסמן ככה –

    חוב מקומי-טווח קצר:
    ליחס חוב תוצר אין משמעות בטווח הקצר אם החוב שלך מקומי ולכן במשבר תשפוך כסף פיסיקלי. הוא לא מתייחס לכסף מוניטרי ולהקלות [=קרוגמן] אבל אני מבין שהוא יסכים אם לא ניתן אחרת לשמור על ריבית נמוכה (ריבית נמוכה מחייבת את הציבור לקנות את החוב המקומי שמממן את שפיכת הכסף וכמובן עוזרת לעסקים)

    חוב מקומי-טווח ארוך:
    ליחס חוב תוצר יש משמעות בטווח הארוך גם אם החוב שלך מקומי כי אתה פוגע בצמיחה [= רוגוף/ריינהרט] (הסבר שלי: תשלומי הריבית הולכים לתשלום ריבית במקום להשקעה/צריכה …). בגדול, האסמן תומך ברוגוף כי המאמר החולק עליהם העלה את המספר שלהם (90%) בכמה אחוזים והקטין את הוודאות הסטטיסטית אבל הגיע בסופו של דבר לאותה מסקנה לגבי הטווח הארוך.

    חוב חיצוני-טווח קצר:
    אם החוב שלך חיצוני אז בטווח הקצר אתה בבעיה כאשר מתרחש משבר כלכלי וככל שיחס חוב לתוצר גבוה יותר אז אתה יותר בבעיה ולא יעזור לך לשפוך כסף. בשביל לממן את שפיכת הכסף אתה בלופ כי הריבית עולה ואתה מתחיל רק לשרת את הריבית והכסף שאתה שופך בכלל לא תורם לפתרון

    חוב חיצוני-טווח ארוך:
    אתה חשוף גם לבעיה של חוב חיצוני וגם לבעיה של צמיחה.

    הנקודה העיקרית של האסמן היא שלא צריך להסתכל רק על שיעור החוב אלא גם על ההרכב שלו.

    אני הייתי מוסיף על האסמן, שלא רק צריך להסתכל מהיכן הגיע החוב אלא גם לאן הוא הולך. כלומר לא דינן של הטבות מס לעשירון העליון כהורדת המע"מ, ולא דינו של גידול בתקציב המדען הראשי והשקעה בחינוך טכנולוגי לתקצוב ישיבות ותיאטרונות.

    הערה נוספת שלי: כמובן שקיימת כאן בעיה של ביצה ותרנגולת – בשביל להגיע למצב של חוב מקומי בריבית סבירה צריך מראש או להתנהל כלכלית בצורה סולידית ולא פזרנית (קנדה/שוויץ …) או להיות יצרני ובעיקר מייצא (יפן) ועדיף שניהם (ישראל??) או להיות דומיננטי מבחינה פוליטית-צבאית בכדי שכולם ישתמשו במטבע שלך (ארה"ב).

    לנייר מחקרי מפורט בנושא:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 263_Hausmann_Debt.pdf

    אהבתי

  3. כפי שאמרתי, המחקר של ריינהרט ורוגוף הוא לדעתי משענת קנה רצוץ מכל בחינה.
    אני די כופר בהנחה שיש קשר בין רמת החוב המקומי לבין חטאים כלכליים או קשר בין רמת החוב לבין התנהלות כלכלית נכונה. אינפלציה יכולה להיות סימן לכלכלה שמנוהלת רע, אבל חוב לא מעיד על כלום לדעתי. אולי אתה מכיר את הטיעון של אנשי ה-MMT שהגירעון טוב כי יש שתי אפשרויות – או שהממשלה חייבת למגזר הפרטי או שהמגזר הפרטי חייב לממשלה. גרעון מצביע על מצב מהסוג הראשון ולכן הוא חיובי. עודף תקציבי מזמין משברי חוב במגזר הפרטי.

    אסתכל יותר מאוחר על הקישור שלך. אם הוא מעניין, אולי אתייחס אליו ביתר פירוט.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: