עושר העמים במבחן

בפוסט הקודם הזכרתי את תזת עושר העמים של ריצ'ארד לין. לפיה עושרן של אומות נקבע על ידי ציון האייקיו של בניהן. לין הותקף על כך שהנתונים שלו לא מדוייקים ומניפולטיביים. אבל כיום יש לנו נתונים מדויקים מאוד על הישגים לימודיים של אומות – מבחני פיז"ה הבינלאומיים. אמנם מבחני אייקיו מתיימרים למדוד משהו גולמי וראשוני יותר מאשר מבחנים לתלמידי בית ספר כמו מבחני פיז"ה, אבל האמת היא שכל המבחנים מהסוג הזה נותנים תוצאות מאוד דומות כשמעבירים אותם לאוכלוסיות גדולות, ואין זה משנה כל כך עם איזה מבחן בדיוק מתעסקים.

הלכתי לבדוק את המתאמים בין תוצר מקומי גולמי של מדינה לבין ציוניה בפיז"ה. סילקתי מהנתונים מדינות שבעליל חיות על נפט ולא על שכל: קטאר, איחוד האמירויות וטרינידד.

בראשי היו השאלות הבאות:

  1. מתמטיקה או קריאה – מה מנבא טוב יותר את התמ"ג?
  2. האם אכן יש משהו שונה באסייתים, ואצלם ההצלחה הלימודית אינה מנבאת את התמ"ג באותה צורה שבה היא מנבאת אותו אצל אירופים? כנראה בשל קושי מסוים לעשות שימוש יצירתי ביכולות לימודיות.
  3. התמ"ג הנומינלי או זה המותאם ליוקר המחיה – מה משקף יותר את ההישגים הלימודיים?
  4. האם התמ"ג מנובא טוב יותר על ידי הממוצע של ההישגים במדינה או על ידי רמת ההישגים של העשירון העליון של התלמידים? חשבתי לעצמי שהתלמידים המוצלחים ביותר בוודאי חשובים יותר לתמ"ג.
  5. וכמובן השורה התחתונה והעיקרית: האם אכן התזה של לין תוכיח עצמה ויתקבל מתאם גבוה מאוד בין הישגים לימודיים לתמ"ג? לין נקב במתאם 0.8.

ולהלן התשובות שהניבו החישובים הסטטיסטיים:

  1. מתמטיקה או קריאה – מה מנבא טוב יותר את התמ"ג? מתמטיקה. מבאס בשבילנו כי תלמידי ישראל טובים יותר בקריאה. צריך להגיד שההבדל הוא די קטן, ותזת עושר האומות יכולה לעמוד גם אם מסתמכים על מבחני קריאה בלבד. העובדה שקריאה ומתמטיקה כישורים שונים מאוד ובכל אופן המתאם שכל אחד מהם נותן הוא קרוב מלמדת גם על כך שמבחנים של יכולות שכליות מניבים תוצאות דומות. דבר זה תואם לתיאוריית הג'י בפסיכולוגיה, שלפיה יש במוח רכיב מרכזי אחד שמשפיע על הצלחה במבחנים כאלו.
  2. אין צורך להידרש לטענה שמפרידה בין אסייתים לשאר העולם. הוצאת המדינות המזרח אסייתיות מהנתונים משפרת את המתאם בצורה זניחה מאוד.
  3. באופן לא מפתיע, התמ"ג שמותאם ליוקר המחיה הוא זה שקשור יותר להצטיינות בלימודים. כנראה כי הוא זה שמעיד באופן אמיתי יותר על מצב הכלכלה. גם זו בשורה מבאסת בשביל הישראלים שהתמ"ג הנומינלי שלהם מעל בריטניה וצרפת, אך התמ"ג המותאם ליוקר המחיה נמוך בהרבה.
  4. כאן הופתעתי. נראה שהקשר החזק ביותר הוא בין ממוצע האוכלוסיה לבין התמ"ג. לא צריך להסתכל דווקא על המצטיינים. האם יש טעם להסתכל דווקא על הנמוכים ביותר? הקורלציה בין הישגיהם לתמ"ג גם היא גבוהה, אבל עדיין הממוצע הלאומי הוא הנבאי הטוב ביותר. עוד מכה שאנחנו חוטפים. בקרב תלמידי ישראל התלמידים המצטיינים הם עוד במצב טוב, אבל הממוצע על הפנים. דרך אגב, הממוצע הישראלי הוא עוד פחות טוב משמוצג בנתונים. משרד החינוך פשוט מוליך שולל בלי בושה כשמשקלל ציוני הבנים החרדים לפי ההנחה המופרכת והשקרית שאם הבנים החרדים היו נבחנים, היו ציוניהם דומים לציוני החינוך הממלכתי דתי. בפועל כמובן הם היו צפויים להיות נמוכים בהרבה.
  5. המתאם שמתקבל אצלי בין ציוני מתמטיקה לבין תמ"ג לאומי (מותאם ליוקר המחיה) הוא באזור 0.73. זהו מתאם גבוה מאוד ומכובד, גם אם נמוך מזה שלין עצמו ציין. ממוצע מתמטיקה וקריאה נותן מתאם 0.71. תיאוריית עושר האומות שלו עמדה במבחן אמפירי ויצאה ממנו יפה.  הערה במחשבה מאוחרת: בגלל בעיית קיצוץ תחום, השמטת המדינות הנחשלות שבכלל לא משתתפות בפיז"ה, נראה לי שנדרשת התאמה לשם השוואת הנתונים לאלו של לין,  והמתאם אחרי התאמה צפוי להיות קרוב ממש לזה המקורי של לין.

יהיו שיאמרו שיש מתאם, אבל אין קשר סיבתי. זה לא שמדינות עשירות כי התלמידים חכמים. חוכמת התלמידים נובעת מכך שמדינותיהם עשירות. למי שטוען טענה זו הייתי מציע להסתכל על שתי מדינות שהוצאתי מלכתחילה מהנתונים, קטאר ואיחוד האמירויות. כולם יודעים למה הן עשירות – בגלל הנפט, לא בגלל הראש. האם עושרן הפך את תלמידיהן למוצלחים? ובכן תושבי מולדובה הענייה המרודה, המדינה האירופית הנחשלת ביותר, מוצלחים באותה מידה או אף יותר. אם מסתכלים רק על התושבים הערבים המקוריים במדינות אלו ולא על העובדים הזרים שהביאו ושממלאים את כיתותיהם, היתרון של מולדובה גדול ממש.

101 תגובות על ״עושר העמים במבחן״

  1. האמת שהייתי מצפה למתאם אפילו יותר גבוה מ 0.71, יכול להיות שיש מתאם לא ליניארי (כמו שבדקת עם המצטיינים).
    פה נשאלת השאלה מי הביצה ומי התרנגולת, ומי פה בכלל האפרוח.
    אני מאמין שהקשר בין אינטיליגנציה (ונגיד שאפשר לאמוד אותה אמפירית) לבין כלכלה הוא פחות ישיר מהקשר בין תרבות לבין 2 הנושאים האלו. אם יבדקו מספר פרמטרים "תרבותיים" (וזה עוד פחות אמפירי) ויישוו לכלכלה, אני משוכנע שבחלקם המתאם יהיה הרבה יותר חזק.

  2. מענין . אבל , שים לב , שהתעלמת מעוד החרגה , וזה הקומוניזם ( לא רק " פרות הולנדיות") . ההחרגה הזאת , מבארת את ווקטור העל בסיפור:

    והוא סיזיפיות ( ולא רק תל"ג ) . הטבע הסיזיפי של אומה . יש אומות שהן טנטליות ( עוגנות על תפיסות מעגליות ולא פורצות קדימה . נניח מדינות מוסלמיות , הכל מן אללה , לא מן האדם)ויש אומות שהן סיזיפיות , משמע: האדם הוא האחראי לגורלו . הוא פורץ קדימה . הוא שובר שיאים. לא שוקט על שמריו ועל מסורת , אלא : עוגן על יצירתיות , קדמה , טכנולוגיה וכו….

    אז הרוסים נניח , מן המשטר הישן המרקסיסטי / קומוניסטי , ועד היום , בעלי תל"ג נמוך יחסית . למרות זאת , ברור שהאיי קיו גבוה יחסית . למה? האופי הסיזיפי ( שנגזר חלקית גם , מן האופי המיליטנטי ) .

    ועוד החרגה חשובה כמובן :

    המדע והמתמטיקה ( להבדיל מהבנת הנקרא כפי שציינת ) מנבאים אכן יותר תל"ג , אבל , זה בגלל הזיקה לייצור ולעשייה עסקית . אבל :

    במישכל , יש גם היבטים כמובן יותר מופשטים. חרדים למשל , יש להם יכולות קוגנטיביות גבוהות מאוד בהפשטה כמובן , אבל , פחות במדעים מדוייקים כמובן .

    אז זה ענין לתפיסה סובייקטיבית כמובן . וכבר הוכחתי זאת בעבר באמת פה .

    להתראות

  3. טוב , אני ניסיתי שוב להגיב פה ( כבר בפוסט קודם ) עלה בלי בעיה . פה עלה , ונמחק , ושוב עלה . אז עם כל הכבוד , מפסיק להגיב …..

  4. " … הקשר החזק ביותר הוא בין ממוצע האוכלוסיה לבין התמ"ג. לא צריך להסתכל דווקא על המצטיינים. האם יש טעם להסתכל דווקא על הנמוכים ביותר? הקורלציה בין הישגיהם לתמ"ג גם היא גבוהה, אבל עדיין הממוצע הלאומי הוא הנבאי הטוב ביותר. עוד מכה שאנחנו חוטפים. בקרב תלמידי ישראל התלמידים המצטיינים הם עוד במצב טוב, אבל הממוצע על הפנים … "
    _________________

    אני מחפשת נקודות אור.
    אולי, כפי שהמדינות שכלכלתן מבוססת על כריית משאבי טבע הוחרגו מהטיעון על הקשר בין אינטליגנציה לתמ'ג – כך יש צורך להחריג גם מדינות שכלכלתן מבוססת על אמצעים לא שגרתיים אחרים.
    לדוגמא, במדינות שכלכלתן מתבססת דווקא על יזימת סטארט-אפים – הישגי העשירון העליון מנבאים טוב יותר מההישגים של הממוצע.

  5. ישראל שייכת לאיטליה ולספרד בממוצע שלה בפיז"ה ולשם שייכת גם בתמ"ג אחרי שקלול יוקר המחיה.. אין כאן הפתעות כלל. מה שאולי אפשר כן לומר זה שהמטבע הישראלי החזק מאפשר לנו להוציא הרבה כסף בחו"ל, וזו הברכה הגדולה והיוצאת דופן של ימי נתניהו והישגי ההייטק הישראלי. לא שווה לבזבז השקלים פה, במרכז תל אביב או באילת כי כל כך יקר פה.

  6. כמובן התמ"ג מאחד הרבה אוכלוסיות שאין ביניהן קשר, ערבים לגורלם וחרדים לגורלם. לישראלי המשכיל במדינת תל אביב החיים נוחים, אבל יוקר המחיה מציק.

  7. הפער בין מיקומנו האבסלוטי למיקומנו המשוקלל מחייב עבודה מתמדת לסגירת הפער הזה.
    ההנחה המקובלת (כולל עלי) היא שיוקר המחייה מקורו בועדי עובדים וכדומה … קרי המבנה המשקי שלנו.
    ייתכן ויש תשובות נוספות שפתרונן יקל על הקלת יוקר המחיה באמצאים יותר קלים מאשר מאבק בועדים (ובציבור).

    צריך לחכות ל-2 אירועים שייתכן ויהיו גיים צ'נג'רים:
    1. כניסת אמזון לארץ
    2. תמלוגי הגז

  8. רק הערה בקשר לתגובה של אלרום.

    גרוסו מודו בין תחילת ימי הביניים עם נפילת רומא עד תחילת הרננסאנס (כ 1000 שנה) גם העולם המערבי היה טנטלי(עוגן על תפיסות מעגליות ולא פורץ קדימה .)
    בזמנים אלו היתרון הטכנולוגי היה בצד של סין והודו ( למשל אוניברסיטת נלנדה).
    האין קיו של הסינים יותר גבוה … אולי זה מסביר משהו.
    כאמור אני בנתיים אגנוסטי. רק מעלה נקודה למחשבה.

  9. תמציר, ידוע לך אולי טיב הבעיה בוורדפרס?
    אני מגיב בבלוג אחר (מבלי שדיברתי שטויות הפעם) ותגובות לא עוברות פתאום שם. ופה כן.
    ייתכן שזה קשור לאלרום היוצא מהמכונה?

  10. תמריץ,
    בשקלול יוקר המחיה יש פגם והוא אי שקלול רכישת מוצרים ברשת. נתון זה משפר את מיצובה של ישראל

  11. גיא, אין לי מושג. מדיניות התגובות שלי הכי פתוחה שיש. אולי הודעות שמכילות רק קישור הן בעייתיות.

  12. תמריץ,
    הפוסטים האחרונים שלך הזכירו לי את התיאורייה שלך לגבי הIQ של השמאלנים

  13. תודה, אז זו כנראה עוד אחת מהבעיות הסבוכות של היקום, כמו בעיה הקשה של התודעה, כי אני מצליח לתת שם לייק ולא להגיב פתאום.
    הידעת שהרמב"ם,בהמשך למשנת אריסטו, התנגד לפתרונות דאוס אקס מכינה לפתרון בעיות סבוכות בעולם והוא היה כנראה מתנגד להכניס את אלוהים כפתרון לבעיה הקשה של התודעה?

  14. לא ציטוט (אני לא עד כדי כך רמבמיסט – כולה מעיין כמה ימים בכמה קישורים)
    https://www.hofesh.org.il/articles/rambam/rambam_aristo.html
    ==============================
    הפילוסופיה המדעית וההגיונית של אריסטו אינה מאפשרת את קיומם של ניסים. הרמב"ם מנסה להראות שהניסים המתוארים בתנ"ך אינם סותרים את חוקי הטבע וחוקי ההיגיון. לדוגמא, הוא מסביר את הנס שנעשה ליהושע בגבעון, "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון," בכך שהקרב המתואר התחולל ביום קיץ ארוך בו שקעה השמש מאוחר ואור השמש המשיך להאיר זמן רב לאחר השקיעה. ביחס לניסים אחרים, טוען הרמב"ם שהתרחשותם היא חלק מטבע הדברים כפי שנבראו על-ידי האל: לדוגמא, טבעם של אריות הוא לתקוף ולטרוף בני-אדם, מלבד את דניאל. טבעם של מיים הוא לזרום מלמעלה למטה, ולהיפרד לשתי חומות ניצבות כאשר מכה עליהם משה במטהו. אך כאן מעמיד הרמב"ם את רצונו של האל מעל לתכונות שצופה האדם בעצמים שסביבו. טיעונו מסתכם בסירובו לקרוא לנס בשמו.

    הרמב"ם ממשיך להציג את עמדתו ביחס לטבע המציאות כעולה בקנה אחד עם זו של אריסטו. אין הוא רואה במציאות תכלית "גבוהה" יותר מאשר תכליתם הטבעית של כל העצמים מהם היא מורכבת. בין אם העצמים נבראו או לא, תכליתו של כל עצם היא לפעול בהתאם לטבעו. לפיכך לא נבראו כל הישים במציאות אלא למטרת עצמם: "כל המצוי אין הכוונה בו אלא עצם היותו מצוי." (מו"נ, עמ' ש'.) זוהי גם משמעותו של הפסוק "וירא אלוהים כי טוב" בסיום כל יום מימי הבריאה. אך האם הפעולה הניסית היא למטרת העצמים עצמם או למטרת תוכניותיו של האל? אין הרמב"ם מסביר קושיה זו.
    ==============================
    ממה שאני מבין אולי
    לפי הרמב"ם רק אצל [הנביא] –
    "השימוש בשכל הופך להארה מיסטית שתכליתה השגת מימד הנעלה על המציאות,"

    מה דעתך?

  15. לדעתי אפשר להגיד זאת כי הרמב"ם הבין את אלוהים כאלגוריתם מחוכם. אבל אין מניעה, נראה לי, לראות את בעיית הגוף והנפש כחלק מחוכמת האלגוריתם.

  16. תמריץ , מה שכתבת קצת סותר את עצמו
    וזה שונה מ "צריכה להיות השגת יעד פשוט יותר של "אי־סתירה" – ידיעה חלקית ומוגבלת, שעל בסיס הידע המצוי ברשותנו אינה נסתרת."
    ===========================================
    הגישה האריסטוטלית
    מול תפישות אלו של הפלאטוניסטים והנאו־פלאטוניסטים ניצבה בדרך כלל גישה הופכית, שרבים נוהגים לראות באריסטו את אביה הקדמון. בגישה האריסטוטלית, המציאות היא אחת ואין בלתה והדרך היחידה לקנות ידע אודותיה, כל כמה שידע זה עשוי להיות פגום, היא באמצעות החושים.

    על־פי תפישתו של אריסטו, אין טעם לחתור לגילוי האמת האחת והיחידה. זו מטרה שאינה כפי יכולתו של אדם, וכל טענה להשגתה תהיה במקרה הטוב מפוקפקת. השאיפה, לפיכך, צריכה להיות השגת יעד פשוט יותר של "אי־סתירה" – ידיעה חלקית ומוגבלת, שעל בסיס הידע המצוי ברשותנו אינה נסתרת.
    ===========================================
    לכן מבחינה פילוספית (כפי שאני מבין) אריסטו והרמב"ם יאמרו שהשאלה של "הבעיה הקשה של התודעה" אינה מכונה משום ש
    "המציאות היא אחת (= אדויטה = לא ניתנת באמת לחילוק) ואין בלתה והדרך היחידה לקנות ידע אודותיה, כל כמה שידע זה עשוי להיות פגום, היא באמצעות החושים. (= המפה אינה הטרטוריה)"

  17. במובן שהחושים פגומים (הצפה גם משפיע על התוצאה) – זה כמובן לא אומר שלא צריך להמשיך לחקור אבל משום שהחושים פגומים לדעת שיהיו סתירות. ברגע שיש סתירות לדעת שזה חלק מהתהליך החקירה (אותו אפשר כמובן להמשיך) אבל להבין שזה חלק המציאות שהיא אחת והסתירה תתרחש אם ננסה לפצל אותה אד אינפיניטום…. ואז כמובן לא להכניס את האל מתוך המכונה.

    את כל מי שזה מעניין אשמח להתייחסותו.

    בברכה.

  18. יאיר, מישהו אחר?

    מה?!!! תגידו?!
    זה לא אמור לפחות להיות יותר מעניין מהקישקושים הפוליטיים כל הזמן?!

  19. מצטער גיא, אני טיפוס יותר מדי יישומי בשביל פילוסופיה. פעם זה עניין אותי אך NO MORE.
    דיברתי אתמול עם סטודנט צעיר והוא סיפר לי בהתלהבות על ספר שהוא קורא עכשיו ואני פיהקתי בתוך תוכי והבנתי שהזדקנתי.
    [טיפוס מוכשר בהחלט. התלבט לגבי תואר שני וכיוונתי אותו למקום יותר ישומי שיתן לו יותר פרנסה ומעמד בעתיד מאשר הכיוון שהוא רצה ללכת בו]

  20. בסדר יאיר, מסכים איתך …
    אבל פרנסה ומעמד(נגיד) זה רק אמצע הדרך
    תאמר לו גם שישתדל לחסוך כמה שהוא יכול מהפרנסה בשביל שיוכל יום אחד לפרוש מוקדם ולהתעסק עם דברים שבאמת מעיינים אותו או לףחות בעלי פוטנציאל לעניין אותו יותר.

  21. סדרה. מעולה ומומלצת לדוסים ולאוכלי טריפות כאחד.
    הנשר הגדול – פרק 3.
    (אפשר גם כמובן להתחיל מהתחלה)

  22. לכל מי שחושב שהתל"ג במדינות הקומוניסטיות נמוך:
    התל"ג באמת נמוך אבל לא בגלל שהתוצרת ירודה אלא בגלל שהיא זולה. במדינות הקומוניסטיות היו הרבה דברים בזול או בחינם. דברים שהם בזול או בחינם גורמים לתל"ג להחות נמוך אבל תושבי המדינה לא סובלים מזה כלל. יתכן שגם רמת חייהם גבוהה יותר ממדינות בהן התל"ג גבוה.

  23. חזרתי למצב cloak גם בשביל להפנות את צומת ליבכם לדקה 34 עד 35.5.
    בהם מסבירים את דברי הרמב"ם
    על מה שהוא קורא "מעמד השכל" לחיות באיזור דרך האמצע, לדבר על סבירויות ולדעת לחיות במצבי אי וודאות.

  24. לפני פול מסך הברזל חשבו במערב שכלכלת מזרח גרמניה היתה בסדר גודל של כלכלת קליפורניה. (היתה אז בסביבות הכלכלה של מערב גרמניה או קצת פחות.) אחרי פול מסך הברזל גילו שפחות. כמה פחות?
    ככה

  25. קודם כל אני לא חושב שהוא היה כל כך מוצלח. יש כשלונות לקומוניזם לסוציליזם ולקפיטליזם. במשטר קפיטליסטי פרו-אמריקני כמו בישראל מטבע הדברים שינפחו את כשלונות הקומוניזם ויגמדו את כשלונות הקפיטליזם. במשטר הקומוניסטי בברית-המועצות עשו בדיוק ההפך.
    שנית יתכן שנפילת הקומוניזם היא זמנית והוא יעלה שוב. היום הוא קורס. אתמול (לפני קריסת ברית-המועצות) הוא נראה חזק מאוד. מחר לך תדע מה יקרה.
    שלישית נפילה של צורת משטר מסויימת לא אומרת אם הוא טוב או רע. למשל רוב הזמן שלטו בעולם מלוכות (ויתכן שהן יחזרו לשלוט בעתיד) והדמוקרטיה היתה דומיננטית רק בחלק קטן מהזמן. אז מה זה אומר שמלוכה עדיפה על דמוקרטיה?

  26. תמציר, יאיר,
    שנים אני לומד על פילוסופיות ואמה, ודאו וזן, אתם הרי יודעים. גם פה ושם על קתולים,פרוטסטנטים ,אווגליסטים ,אפיסקופלים ואפילו קצת על אסלאם אבל כולה יומיים אני רואה בבית חומר של הדוסים שלנו (*)וכבר אשתי חושבת שאני הולך לחזור בתשובה.
    עכשיו, יש לי חבר, דוס מחמד, מכירים כבר שנים, שגם שאלתי אותו ביומיים האחרונים שאלה או שניים בשביל לקבל הכייון הנכון בחקירות. תוך כדי התלוננתי על המצב שתיארתי לעיל וגם הוא חשב שאני בדרך לחזור בתשובה.

    מה אני אגיד לכם?
    קשה להיות יהודי.

    (*) העניין שזה לא רק חומר שלהם.

  27. "וכבר אשתי חושבת שאני הולך לחזור בתשובה."
    צודקת. כך טוענים לפחות כל צועקי ההדתה. מי שנחשף למקורות היהדות סיכוי קלוש שלא יחזור בתשובה.

  28. ועכשיו ברצינות:
    גיא/משתמש אנונימי לא מזוהה
    גם אם האידיאל הדתי הוא שכל היהודים יחזרו בתשובה, אני חייב להודות שבי זה לא בוער.
    אני לא צריך שכולם יהיו כמוני בשביל שארגיש צודק או שולט.
    אבל כן יש בי ערגה חזקה לכך שמקורות היהדות יהיו מונחים בפני כולנו, שיהיה לנו מצע משותף לדבר עליו, איזשהו קאנון שמזוהה עם כולם.
    זה לא קל. זה קשה שמישהו ["חיצוני"] קורא את הספרים הקדושים שלך ומערער על ההבנה או הפרשנות שלך. זה אפילו מאתגר ומסכן. אבל זאת, בכל-זאת, משאלת לב כמוסה.

  29. "מרבים לדבר פה על הרבה דברים העשויים להכשיל אותנו. מרבים במיוחד לדבר כיום על הערבים. אבל סכנה אחרת, חמורה יותר מהעם הערבי, מאיימת עלינו, סכנה שהמשימה הציונית בהכרח העלתה אותה. מה תהיה התוצאה של "עכשוו" העברית? האם לא תפער את פיה התהום של השפה הקדושה, אשר שיקענו אותה בקרב ילדינו? אכן, האנשים פה אינם יודעים את משמעות מעשיהם. סבורים הם שהפכו את העברית לשפה חילונית. שחילצו מתוכה את העוקץ האפוקליפטי. אבל זאת איננה האמת. חילון של שפה אינו אלא דיבור בעלמא, מליצה בלבד.

    לפעמים נחרדים אנו עכשיו למשמע מילה אחת מתחום האמונה בנאום חסר חשיבות של פלוני נואם, גם כשמלה זו נועדה אולי לנחם אותנו. העברית הזאת היא הרת פורענות. היא אינה יכולה להישאר במצבה הנוכחי. וגם לא תישאר בו … שפה מורכבת משמות, עוצמת השפה צרורה בשם, והתהום שלה חתומה בו. לאחר שהשבענו את השמות העתיקים יום אחר יום, שוב אין אנו יכולים להרחיק את כוחותיהם. עוררנו אותם, והם יופיעו, שהרי השבענו אותם בעוצמה רבה מאד.

    כל מלה שלא נוצרה ככה סתם מחדש, אלא נלקחה מן האוצר ה"ישן והטוב", מלאה עד גדותיה בחומר נפץ. דור שירש את הפורייה שבכל המסורות הקדושות שלנו, את שפתנו, אינו יכול – ואף אם ירצה בכך אלף מונים – לחיות ללא מסורת. ברגע שבו תתגלה העוצמה המונחת בשפה, שבה "המודבר", כלומר תכולת השפה, שוב תלבש צורה – אז תתייצב לפני עמנו מחדש מסורת הקדושה כמופת מכריע.

    אלוהים לא יוותר אילם בשפה שבה השביעו אותו אלפי פעמים לשוב ולחזור אל חיינו."
    (גרשם שלום).

    https://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=b1649772-8510-4d45-bdf2-7ff35cdd9390&lang=HEB

  30. יאיר, מקבל את הערה. אני חושב שבאופן אולי קצת לא מודע אני דחוף את הסלנג מכיוון שאני מדבר על פילוסופיה( נחשבת לתרבות גבוהה(גם על ידי הרמב"ם))בשביל לא להישמע או להיתפס כמתנשא ואז הדברים יהיו יותר נגישים. (בזן אגב , אחת הטכניקות היא כשמדברים על הקודש ישר לעבור לדבר על החול ולהיפך)

    משה, אני מבין את נקודת מבטך
    אבל בוודאי חשבת תחילה כשראית שאני מדבר על זן ,נארג'ונות ובודהות שאני מחבק עצים – לא חובק עץ מימיו על ידי.
    בוודאי חשבת שאני נכנס ומתעניין בMMT לעומק שאני שמאל כלכלי עמוק או הולך לההיפך לכזה ( תמריץ, חשב כך) – אני נכנס לשם בשביל להבין איך ניתן לבצע מדיניות ימין קפטליסטי.
    אז אותו כנ"ל יהיה בסבירות גבוהה עם התעמקותי בכתבי הרמב"ם.
    זה גם מה שהרמב"ם עשה עם אריסטו- שמע את האמת ממי שאמרה.

    בפרק א של הסדרה על הרמב"ם לעיל אומרים ממש בהתחלה הרמב"ם הוא כמו מראה וכל אחד רואה בה את עצמו
    אז דברי נאמרים לפחות מההיבט שאני מודע לעניין.

    מייד אמשיך

  31. כל הכניסה שלי לעניין הרמב"ם היתה משום שאני רואה יותר ויותר אנשים דתיים וחרדים שלא מבינים בדיוק מהו מדע , מהן שיטותיו והם שמחים וממהרים לדרדר את מעמדו משום שהוא מציג לעיתים ממצאים לא נוחים.
    הרמב"ם הרציונלי התנגד לכך והיה מתנגד לכך גם היום.
    זה מה שאני רואה במראה שמציב לי הרמב"ם ואכן אני לא רואה את הצדדים הדתיים שפחות מעניינים אותי כפי שאדם שהגישה המדעית של הרמבם לא מעניינת אותו כנראה לא יראה אותה.

    כפי שהסברתי באחד מדיוני הקודמים עם יאיר המדע הוא כמובן כלי ולא דבר לסגוד לו. אך הוא כלי מאד יעיל שמצריך חשיבה באופן מסויים בשביל לחדד אותו.

    לדעתי אם אנחנו רוצים לשמר פה ריבונות לטווח הארוך אנחנו צריכים לדעת להשתמש בכלים הכי יעילים ולחדד אותם(נכון כמובן שהמצב היום טוב) ולא להילחם למשל כמו הממלוכים עם פרשים בתותחים של העותמאנים רק משיקולים מסורתיים. גם מההיסטוריה שלנו יש דוגמאות כאלו לצערינו כמובן.

    יש שם איזה קטע בסדרה שמסבירים שהרמב"ם אומר שיש דברים ש"חייבים" להאמין בהם (גם אם לא באמת מאמינים בהם) כי אלו דברים שאם כל אחד היה עושה החברה היתה יותר חזקה.

    המדע הוא אחד הדברים הללו גם אם לפעמים הוא מציג ממצאים לא נעימים או סותרים. כמו שהרמב"ם אומר שם בקטע בדקה 34 – הוא מאתגר אתכם לחיות עם הסתירות.

    בשבועיים הקרובים אהיה כמעט לא זמין אם מישהו יתייחס לדברי אתייחס לדבריו כשאחזור.

  32. משה,
    כתבת "צודקת. כך טוענים לפחות כל צועקי ההדתה. מי שנחשף למקורות היהדות סיכוי קלוש שלא יחזור בתשובה."

    ראה ההקדמה למאמר אליו קישרתי לעיל.
    מה היתה העמדה של בטאון ארגון המורים הדתיים בישראל?
    (מביך מורים)

    הקדמה
    אחד מערבי העיון של מוסד "שורשים" (בספטמבר 1998) עסק במפגש האינטלקטואלי בין הרמב"ם לאריסטו. לפי העלון שתיאר את תוכנית הערב, הרמב"ם "ביקש ליצור התאמה בין תורת המידות האריסטוטלית לתורת המידות של חז"ל". לעומת ערב עיון זה, פירסם הבטאון של ארגון המורים הדתיים בישראל מאמר בשם "אלוהי אברהם ואלוהי אריסטו," בו נטען שאין לגשר על התהום הפעורה בין היהדות לפילוסופיה היוונית. ("בשדה-חמד," גיליון ט', תשנ"ו). מטרת מאמרי זה היא לנתח את האופן בו ניסה הרמב"ם לשלב את אריסטו עם היהדות. ויחליט הקורא בעצמו…

  33. "לעומת ערב עיון זה, פירסם הבטאון של ארגון המורים הדתיים בישראל מאמר בשם "אלוהי אברהם ואלוהי אריסטו," בו נטען שאין לגשר על התהום הפעורה בין היהדות לפילוסופיה היוונית" הם כתבו זאת בשיטת הרמב'ם? בתכלס שיטת הרמב'ם בכמה דברים היא לא השיטה המקובלת על חלקים נרחבים ביהדות הדתית היום.

  34. כן. אומר אחד הרמבממסטים בסדרה שבסוף ימי הביניים הפסיד הרמב"ם (גישתו)למיסטיקה של הארי הקדוש ( אני אומר מזכרוני – מקווה שאני טועה).
    חבל שהפסיד.

  35. זאת אומרת – ( מקווה שא{י}ני טועה) .
    ( איך אות קטנה אחת משפיעה ….
    המפה אינה הטרטוריה …. המפה תמיד יש משהו מעוות או שהכותב שלה עוות או שהצפה בה מעוות)

  36. מה הכוונה ב"חבל שהפסיד"?
    הרמב"ם נתן המון ליהדות (בעיקר הלכתית) אבל התפיסות והאמונות שלו לא יכלו להחזיק אומה בגלות לאורך זמן. הן יבשות, נוקשות ומתאימות לבודדים שכלתניים. לכן הוא "הפסיד". לא הייתה פה שאלה של בחירה מושכלת משל מדובר בבחירה בצבע לספת הסלון.
    הבחירה שלא לבחור ברמב"ם עוצבה תוך כדי תנועה. לא הייתה ועדה שהחליטה לדחות אותו (מלבד החרמת מורה-נבוכים שהייתה מאורגנת).
    לא לחינם כל שאר תורתו הלא-אריסטוטלית במפגיע השפיעה עמוקות על היהדות, כמו משיחיות, עיקרי האמונה, חידוש הסמיכה, קידוש השם, לימוד תורה, היחס לרפואה, הפשטת האלוהות, תפיסת הגמרא כמקור ההלכה, פסילת הנבואה כמקור להלכה, הלכה למשה מסיני, מניין המצוות, חלוקת המצוות לרמות, … ועוד …. ועוד …. (ובוודאי תורתו ההלכתית במובן המצומצם)
    כל אלו התקבלו כי הם היו רלוונטיים.

  37. אהה, כן. קבל הבהרה. הכוונה העיקרית שלי היא על מה שד"ר מיכה גולדמן ורמביסטים אחרים מציינים בדקות האחרונות של הסדרה במובן שהרמב"ם לא מנצח היום (כשכבר יש לנו ריבונות) ואפילו מפסיד לדידם.
    לגבי העבר – נראה שייתכן בסבירות גבוהה שהצדק עימך אך זה כבר בגדר פילוסופית
    What was was was was
    פחות חשובה.

  38. ד"ר מיכה גולדמן אמר את זה כללית, ועורכי הפרק שמו את זה אחרי דברי הרב פסח דנציגר שאמר שהוא נוטה לקבלה יותר מאשר לרמב"ם, וכך נוצר הרושם שגולדמן התכוון לומר שפרדוקסלית הרמב"ם "מפסיד" היום תפיסתית (!!) בארץ ישראל לטובת הקבלה.

    להבנתי מיכה גולדמן התכוון לומר שהרמב"ם הוא היחיד שהתמודד הלכתית (!!) עם מצב של מדינה* ולכן הכי טבעי ששיבת ישראל לציון תלווה בשיבה לתורת הרמב"ם מבחינה הלכתית (במובן הרחב), מה שלא קורה וזה חבל לטעמו (ולטעמי).

    לגבי תפיסתו המחשבתית, אין שום סיבה שהרמב"ם "ינצח" את הקבלה כאן בארץ. להיפך, קבלת האר"י וממשיכיו עסקה ועוסקת, התמסרה ומתמסרת לנושא הגאולה, וכיון שרעיון הגאולה מתממש – תפיסות הקבלה "ניצחו" את תפיסות הרמב"ם. הגיוני. הקבלה הימרה על הסוס המנצח.

    * הרמב"ם הוא היחיד שהתמודד עם הלכות מלוכה, סנהדרין, משיח, מצוות התלויות בארץ, בית-מקדש, קרבנות, טומאה וטהרה, שמיטה, יובל, ….. כשאחרים בכלל לא נגעו בזה.

  39. למשה,
    תודה על ההפניה לכתבה בישראל היום.

    מעודד להבין שמישהו בצמרת אינו מתעסק רק בכיבוי השרפות שהעזתים מציתים, אלא חושב גם על פתרונות לטווח רחוק לבעיית עזה.

    מצד שני – די מאכזב.
    ראשית – בגלל עצם פרסום התוכנית ברבים. זהו נסיון להשיג רווח פוליטי מיידי, לפני הבחירות הקרובות,- מול הגדלת הסיכון שעצם הפרסום יצור תגובת נגד קשה ויחבל בסיכויי הצלחתה.
    לתפיסתי הנושא חשוב דיו לעתיד מדינת ישראל בכדי שאפילו פוליטקאים, המשתוקקים בכל מאודם להיבחר, יצליחו להתאפק.

    שנית – בגלל הרעיון הנואל (בעיני) של "המדינה השלישית". מדוע לא לנסות לשבצם בשלושים ושלוש מדינות, בלפחות 13 פעימות שנתיות?
    כך שהצפרדע שכל אחת מהן תבלע בשנה מסוימת תהיה קטנטנה דייה בכדי להחליק די בקלות בגרונם. די ברור שאף מדינה רבע שפויה לא תסכים לקלוט אפילו חצי מיליון עזתים. שלא לדבר על האופציה לדאוג לזכויות האדם של מיליוני הפלסטינאים הנוספים המתגוררים בין הירדן לים. ולמדינה לא שפויה אפילו העזתים נתמכי אונרא לא יסכימו להגר.

    מזכיר לי מדי את הרעיון, שכשל, להטיס את כל המסתננים מאפריקה לישראל ל"מדינה שלישית" אחת שתואיל לקלטם. מה שהזמין לחץ מסיבי של "שוחרי זכויות אדם" על אותה מדינה, שלבסוף חזרה בה. כידוע לכל – המסתננים הללו עדין איתנו. אני חוששת שזה יהיה גם גורל תוכנית זו להקלת ההגירה מרצון מעזה.

  40. יאיר, איני מכיר את כל השמות. לפני ד"ר מיכה גולדמן יש מלומד ירושלמי שדעתו די זהה לזו של גולדמן.
    לפני הרב פסח דנציגר שאמר שהוא נוטה לקבלה יותר מאשר לרמב"ם, כפי שציינת ,יש רמב"מיסט (דקה 42) שממש בז לתפיסה המיסטית(והוא אינו חילוני) בין לבין יש טענות שדתיות מצריכה מידה מסוימת של אי-רציונלית ואומרת החוקרת שם שלעתים היא שואלת עצמה את מי הרמב"ם ניסה לשכנע ברציונליותו(היא מתכוונת שאת עצמו) . אז לדעתי יש שם איזה איזון ולא הכל עניין של עריכה.
    אם נחזור לטענות שלה – אני חושב שגם באי-רציונליות מסוים שאמונה מצריכה(Credo quia absurdum)
    אמור להיות איזה מדרג ודין מידה קטנה של אי-רציונליות אינו כדין מידה גדולה שלה.

  41. המסתננים עוזבים את ישראל מעצמם. כל שנה פחות 2000 (אבל נולדים כמה מאות תינוקות). בסוף גם בנושאים אלו הפיתרון הריכוזי עובד פחות טוב.

  42. לתמריץ,
    אני עדיין תקועה בנושא ממוצע האינטליגנציה /מבחני פיזה הנמוך של המגזר החרדי.
    התייחסת לנושא זה גם בפוסטים אחרים ובתגובות שרשמת.

    בפוסט זה הוספת : " … הממוצע הישראלי הוא עוד פחות טוב משמוצג בנתונים. משרד החינוך פשוט מוליך שולל בלי בושה כשמשקלל ציוני הבנים החרדים לפי ההנחה המופרכת והשקרית שאם הבנים החרדים היו נבחנים, היו ציוניהם דומים לציוני החינוך הממלכתי דתי. בפועל כמובן הם היו צפויים להיות נמוכים בהרבה. … "
    ___________________
    זכור לי שבעבר הרחוק הועלו בבלוג מספר השערות חלופיות / משלימות להסבר תופעה זו.
    אתעלם כרגע ממשתנים מסבירים סביבתיים (כמו פגיעה בהתפתחות המוח בשל תזונה לקויה בתקופת ההריון והילדות המוקדמת, מס' רב מדי של אחים ואחיות מכאן עוני וחסך בהשקעה הורית, עייפות יתר של ילדות חרדיות בגלל תפקידן כמשרתות וכו').

    אשאר רק עם ההשערה שבמאות האחרונות (ובעיקר בעשורים האחרונים) העם היהודי עבר איזשהו תהליך התמיינות פנימי על פי אינטליגנציה.

    בשרטוט גס: היהודים האינטליגנטיים ביותר נטו להגר לצפון אמריקה, והפחות אינטליגנטיים לישראל. האינטליגנטים ביותר מתושבי ישראל ייטו להפוך לחילונים (או אולי לדתיים לאומיים), והפחות אינטליגנטיים יטו להפוך לחרדים.
    בכדי להגדיל את הבחנה בין האוכלוסיות – החוזרים בתשובה אמורים להיות מקרב החילונים הפחות אינטליגנטיים, והיוצאים בשאלה יותר מקרב החרדים האינטליגנטיים ביותר.

    נדמה לי שתופעת התמיינות פנימית שכזו מתקיימת בקרב יהודי המדינות המוסלמיות. הנוהים לש'ס החרדית, והנשארים תחת כנפיה, הם בעיקר ה"לוזרים" שבעדות המזרח. המצליחים / המוצלחים שבהם מאוד אינם זקוקים לכנפים המגוננות / מגבילות של החרדיות הש'סניקית.
    אבל נדמה לי שאין תופעה דומה בקרב החרדים האשכנזים. היוצאים מהחרדיות האשכנזית (למגזר הדתי לאומי או לחילוני) הם מעטים יחסית, ומונעים ממגוון סיבות נרחב. הם לא בהכרח בעיקר מאליטת האינטליגנציה / הכישורים של המגזר החרדי.

    בפרק של כאן על הרמב'ם מוצג חרדי לשעבר *אחד* שעבר למגזר הדתי לאומי בגלל המגבלות על החשיבה ועל החקירה. (אבל אולי "היגר" כיון שנולד באנגליה, ואביו היה גם ד'ר למדעים וגם רב אורתודוכסי. תופעה שאינה שכיחה מדי במגזר החרדי הישראלי).
    למרות כל הביקורת על הגישה האנטי אינטלקטואלית של גדולי הדור החרדיים / האליטה החרדית העכשווית – נראה שהרוב המכריע של שומרי המצוות מסכימים שאסור לסכן את האמונה ואת ההקפדה על מילוי המצוות, בעיקר של ילדיהם, בשל חקירת יתר וחשיבת יתר.
    מכאן שכנגד אותו חרדי לשעבר בודד מוצג גם רמבמיסט לשעבר *אחד* החרד שלימודי ליבה יסכנו את האמונה וקיום המצוות של ילדיו.

    בכל מקרה, המחלוקת על טענת הרמב'ם (אם הבנתי אותה נכון) שבכדי להעמיק ביהדות *חובה* ללמוד גם פילוסופיה ומדעים, אינה יכולה להשפיע על יותר מאחוזים ספורים מהמגזר החרדי. אליטה מאוד מצומצמת שהשפעתה הפוטנציאלית על ההתמיינות הפנימית בעם היהודי בישראל אמורה להיות שולית בלבד.

    אז מהו ההסבר לתופעה שהאשכנזים בארה'ב נחשבים לקבוצה האתנית האינטליגנטית ביותר בעולם, ואילו החרדים שלנו מגיעים בקושי להישגים של המדינות האירופיות הכושלות ביותר?
    הרי אנו אמורים להיות בני אותו עם! עם מטענים תורשתיים דומים עד זהים!
    כאמור, אני עדין תקועה בשאלה זו.
    ____________________

    אגב, על פי הסרטון, מיכה גודמן, הנוטה לאופטימיות בדומה לגיא בכור, עדין מצפה לחזרה כלשהי של עם ישראל לתורת הרמב'ם.
    לטענתו (אם הבנתי אותה נכון) המעטה המגונן של הציונות, והחיים בקרב רוב יהודי, מאפשר לעם ישראל ליטול על עצמו סיכונים שלא יכל להרשותם לעצמו כאשר חי כמיעוט נרדף בקרב עמים אחרים. כולל הסיכון שבלימוד מורה נבוכים /מביך מורים, מדעים ופילוסופיה.

  43. קמיליה, בכנות אין לי מושג איך לענות על שאלתך. מה עוד שהתרשמותי האישית היא שהנשירה מהחברה החרדית היא על פי רוב מלמטה (כאלו שקשה להם עם שמירת מצוות ולימוד תורה) ולא מלמעלה (אפיקורסים מתוחכמים).

  44. תמריץ, אני מתקשה להבין את ההתלהבות מתיאוריית ״עושר האומות״.
    הקורלציה היא כמובן חזקה אבל מכאן עד למסקנה כי לעמים מסויימים יש אייקיו גבוה יותר ולכן הם יותר עשירים זה בפירוש מוגזם.
    ראשית, הסיבתיות יכולה להיות גם הפוכה: מדינות עשירות משקיעות הרבה בחינוך ולכן תלמידיהן מקבלים ציונים גבוהים. אתה טוען שמדינות הנפט מוכיחות אחרת, אבל זה לא נכון – עושרן של מדינות הנפט נסמך על נפט ואין להן מסורת של השכלה, ולכן אינן רואות צורך להשקיע בחינוך. אם היו משקיעות בחינוך ועדיין כושלות בפיזה אז היה לטענה שלך בסיס.
    שנית, אפשר לטעון שיש הבדלים גנטיים באיי קיו בין ערבים, אפריקאים ואירופאים, אבל להניח הבדלים כאלה בין צרפת לספרד או בין צ׳כיה ומולדובה זה חסר בסיס.
    שלישית, אם היית מודד את ציוני הפיזה והתלג בסין בתחילת שנות ה – 90 היית רואה ששניהם נמוכים. היום שניהם זינקו. אתה חושב שהסינים עברו שדרוג גנטי מטורף באיי קיו שלהם תוך 30 שנה? יותר סביר להניח כי שינוי בשיטה הכלכלית הביא לשגשוג כלכלי שבעקבותיו באה גם השקעה בחינוך ששיפרה את הציונים (הסינים בניגוד לערבים מבינים שעל נפט אסור לבנות לטווח ארוך).
    לסיכום התשובה כנראה יותר מורכבת אבל העיקר אמור דווקא לעשות אותך מרוצה: הקשר הסיבתי הוא בין שיטה כלכלית טובה לבין כלכלה טובה. קפיטליזם יוצר עושר. סוציאליזם או רודנות יוצרים עוני.

  45. שלא אשכח לציין, מה שכן אהבתי לגבי הרב פסח דנציגר , הוא מציין בדקה ה36 שהוא שאינו מוכן שילדיו ילמדו
    אבולוציה או תורות הבריאה בצורה כפרנית אך משאיר שם אפשרות (למרות שלא מפרטים שם לצערי) או השתמעות שיהיה מוכן שילמדו
    את האבולוציה ו תורות הבריאה בצורה לא כפרנית. כפי שציינתי בדיונים קודמים הכנסיה הקתולית מקבלת ומלמדת אותן בצורה לא כפרנית.
    ( "אבולוציה תיאיסטית": זרם אינטלקטואלי ופילוסופי לפיו אין סתירה בין מיתוסים דתיים שונים של בריאת העולם לבין המדע בכלל והאבולוציה בפרט. תומכי האבולוציה התאיסטית מאמינים בקיומו של אל וטוענים שהוא ברא את היקום בצורה שתאפשר את היווצרות החיים בצורה טבעית וללא התערבותו הישירה. להשקפתם, האבולוציה היא תהליך הנובע באופן אוטומטי וטבעי מהתכנון הראשוני של היקום. חלקם טוענים שמטרתו של התכנון האלוהי הזה הייתה ליצור אדם)
    וגם
    https://www.independent.co.uk/news/science/pope-francis-big-bang-scientists-vatican-catholic-church-realise-discuss-evolution-physics-space-a7725706.html
    ברגע שיתאפשר לעטוף את התיאוריות המדעיות הללו בצורה תאולוגית יפסיקו החיכוכים שגורמים לדרדור מעמד המדע בחברה שלנו.(כאמור הכלי שיטה היעיל ביותר לקידום מטרות בעולם הזה). אולי תחייה רמב"מיסטית תאפשר זאת במהרה בימינו.

    רק לציין שהתחבטויות שמבטא אותו הרב פסח דנציגר בראיון מעוררים בי אמפתיה(דקה 35:30).

  46. צניחה של 8% במחירי הדירות בתל אביב – הייתכן?
    https://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/767439
    בדיון ברדיו ניבאו מספר כלכלנים את פיצוץ הבועה התל אביבית. מומחה נדל"ן שעלה אחריהם טען שלא דובים ולא יער. לפי דבריו ברבעון המקביל אשתקד היוו הדירות מדרום תל אביב 20% מהעסקאות ואילו ברבעון האחרון הן היוו 50% מהעסקאות. הדירות בדרום תל אביב זולות יותר. למעשה נעשתה השוואה של תפוחים לתפוזים.
    לא כולם חסידי ממוצעים סטטיסטיים כמו תמריץ.

  47. רינגו, אתה מניח הנחות מופרכות לדעתי כאילו הן מובנות מאליהן. בוודאי שייתכן הבדל אייקיו בין אירופים כפי שייתכן הבדל אייקיו בין משפחות באותו בניין. ומאיפה לך שהישגי האייקיו של הסינים היו נמוכים בתחילת שנות התשעים?
    אני לא אוהב כל מיני משתנים עמומים כמו "מסורת של השכלה" שהם בעיניי כמו גירוש זבוב טורדני במקום להודות שהמוח הוא חומר ביולוגי ונתון לכללי התפתחות אבולוציוניים כמו כל חומר.

  48. אגב השקפתך נדמית כמו הומניזם אבל בעיניי, אם לוקחים אותה ברצינות, היא פשוט אכזרית. היא אומרת להמון ילדים משכבות חלשות שהבעיה היחידה איתם היא עצלנות ואם היו רק מתאמצים היו מצליחים כמו סינגפוריים. בפועל זה לא אפשרי. הגנטיקה מונעת זאת.

  49. אדרבה אני מאוד אוהב הפרכות מנומקות.. אבל זהו מדע. דברים שניתן להפריך אותם. הצד השני הוא שכל עוד לא הופרכו הם צריכים להיות התיאוריה השלטת.

  50. בעיניי גם אם רמת הכישרון של ישראל תרד לכיוון הדרום איטלקי-יווני-קרואטי, זה לא בהכרח אסון כל עוד בוגרי החינוך הממלכתי והממלכתי דתי גם הם יישארו פה. הייתי מברך על המון יוונים. הפשיעה האלימה ביוון אפסית, המדינה נעימה ומתפקדת. האסון הכלכלי שלהם בא מהאליטות שחוללו את האירו. לא מהם.

  51. יש משהו פתולוגי בחלק מהתופעות שיוצר הכישרון היהודי. אולי יש יתרונות בהנמכתו. ראה הליברלים היהודים באמריקה.

  52. אם אתה רוצה להנמיך את הכישרון היהודי אתה כבר מכיר טוב את הנוסחה. פשוט, תגרום לעם לא להתווכח על הגדרות.
    כלי העבודה של הפילוסוף הם המילים
    כהשרמב"ם היה בן 18 הוא סיים לכתוב ספר בשם "ביאור מילות ההגיון" בו הוריד מהמילים שעמד להשתמש בהם בעתיד ממשמועיות עודפות.

  53. בדקתי את הנושא.
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3834612/
    עליית האינטליגנציה בסין צנועה יחסית לארצות אחרות דווקא. אולי קוריאה הייתה דוגמה שיותר משרתת אותך.

    אפקט פלין כשלעצמו מראה לכאורה אלמנט סביבתי חזק לאינטליגנציה. אבל העובדה היא שהוא אינו משנה היררכיות. כלומר גם השחורים וגם הלבנים בארה"ב מקבלים ציונים טובים בהרבה משקיבלו אבותיהם וסביהם, אבל הפער ביניהם נותר.

  54. ואוו. זה ספר משעמם ברמות …
    למדתי אותו בעבר. מייגע. נשברתי באמצע. עצלנות זה עניין גנטי אתה יודע 🙂

  55. בימי הביניים לא באמת היה מדע ניסויי. אז נותר להתווכח על הגדרות. אני מעדיף להתווכח על מתאמים.

  56. תמריץ,
    ראשית, איני הומניסט. אני מקבל בהחלט שישנם גורמים גנטיים המשפיעים על מנת המשכל. לגבי המוני העניים, ייתכן שחלקם אכן טיפשים מלידה אך לא ניתן לבודד זאת מהסביבה הנחשלת בה הם גדלים ומבתי הספר הגרועים בהם הם לומדים. עצלנות אינה מועילה אבל גם אם יהיו מאוד חרוצים לא יצליחו כמו סינגפור מכיוון שאינם מקבלים תנאים כמו בסינגפור. אם היית משקיע בעיר הנחשלת ביותר בישראל תקציב חינוך עצום עם מורים מעולים במשך 20 שנה ועדיין ציוני הפיזה שלהם היו נמוכים, אז היית מוכיח את טענתך הגנטית. האם תוכל להראות דוגמה כזו? דוגמה הפוכה דווקא יש: בית ג'אן מובילה בשיעורי הזכאות לבגרות בישראל. אז מה, חלה שם מוטציה גנטית המונית בעשור האחרון?
    שנית, סטטיסטית יש הבדל גדול בין השוואה בין פרטים בודדים ("שתי משפחות באותו בניין" כדבריך) לבין השוואת הממוצעים של אוכלוסיות גדולות. כמו כן שים לב שלא טענתי שלא יתכן הבדל בהישגים בין צרפת לספרד אלא שלא סביר שישנו הבדל גנטי משמעותי בין המדינות, שהעמים המתגוררים בהן מעורבבים זה בזה כבר מאות שנים ומקור כולם מאותם שבטים.
    שלישית, אם השיפור באינטליגנציה בסין היה זניח, איך התמג שלהם קפץ פי 20? זה לחלוטין מפריך את הקשר הסיבתי בין השניים.

  57. יש לנו נתונים על השיפור בסין. 2 נקודות באייקיו ורבלי במשך עשרים שנה. כאמור במאמר. קצת יותר באייקיו ביצועי. מה זאת אומרת איך התמ"ג קפץ פי 20? הם היו מדינה קומוניסטית. כמו שכבר כתבתי, כמו לשאול איך אדם שקפץ מעזריאלי מת. היו לו גנים בריאים.

  58. בחינה גנטית פשוטה במי הריטג' יודעת להבדיל אם אדם הוא צפון אירופי או דרום אירופי. גם החזות החיצונית שונה.

  59. "תמריץ, אני מתקשה להבין את ההתלהבות מתיאוריית ״עושר האומות״.
    הקורלציה היא כמובן חזקה אבל מכאן עד למסקנה כי לעמים מסויימים יש אייקיו גבוה יותר ולכן הם יותר עשירים זה בפירוש מוגזם."
    רינגו, מה שתמריץ מציע הוא בסיסי, הוא אומר שאם אתה חכם יותר אתה מוצלח יותר כלכלית. האם יש לך קושי עם זה? הוא אפילו מסלק את כל הגורמים שישפיעו על המתאם. הוא פשוט אומר: למי שיש עיניים טובות יותר יראה טוב יותר. איך אפשר לחלוק על הגדרה? זו פשוט הגדרה סירקולרית.
    הכלכלה של סין השתפרה כיון שהם שינו את הכלכלה מקומוניסטית לקפילטליסטית. האי קיו היה קיים לא האפשרויות, כשנוצרה האפשרות הם הוכיחו את עצמם.

    "אגב השקפתך נדמית כמו הומניזם אבל בעיניי, אם לוקחים אותה ברצינות, היא פשוט אכזרית. היא אומרת להמון ילדים משכבות חלשות שהבעיה היחידה איתם היא עצלנות ואם היו רק מתאמצים היו מצליחים כמו סינגפוריים. בפועל זה לא אפשרי."

    מצד שני האם אין זה אכזר לומר לילד אין לך עתיד גם אם תתאמץ? וזה בהחלט אפשרי, תראה את המציאות, בכל רחבי העולם בעלות המכונים למניקיור נוסעות במרצדס. גם אנשים שאינם בעלי אי קיו גבוה יכולים להצליח היטב.
    בכל מקרה חינוך מוסיף ומועיל בכל נושא אי אפשר להכחיש אלא אם מתעלמים מהצעות הרמב"ם להקפיד בהגדרות ולא להתשמש בהם ביד חופשית.

    אני לא אוהב כל מיני משתנים עמומים כמו "מסורת של השכלה" ???? שלוש שורות אחרי זה אתה טוען שכל זמן שזה לא הוכח אחרת יש לקבל זאת כאמת. יעני אל תבלבלו אותי עם הגדרות יש לי את שלי וכשזה לא מתאים אחליף אותן.

    מסורת של השכלה כמובן שעוזרת, בזמנו יהודי שידע לכתוב ולקרוא היה לו יתרון על גוי בעל אינטלגנציה גבוה שלא ידע. כשאתה נמצא באוירה משכילה אתה מפתח הרגלים ומנהגים וכמובן עצות שעוזרות לך בחיים. ידע זה כוח.

    "בימי הביניים לא באמת היה מדע ניסויי. אז נותר להתווכח על הגדרות. אני מעדיף להתווכח על מתאמים." גם כשאתה מדבר על מספרים, כשאין לשון משותפת אחידה כל אחד מעוות את הדיון ומשנה את ההגדרות לנוחיותו כפי שאתה אוהב לעשות כשמכניסים אותך לפינה. והמשפט הזה שלך מוכיח שוב ושוב שאתה משוח בשמן, זאת אומרת חלקלק כצלופח

  60. תמריץ,
    האם שמחה על ירידת האיי קיו הממצוע בישראל במקביל לעלייתו בברלין מעידה על איי קיו נמוך?

  61. לשאלה של הגדרה:
    אתה טוען שהקשר ״חכם יותר = מוצלח יותר כלכלית״ הוא זהה לקשר ״עיניים טובות = ראייה טובה״ וזו כמובן טעות. קורלציה אינה סיבתיות. אני לא טוען שהקשר אינו אפשרי, רק שהוא לא מוכח והסיבתיות יכולה להיות הפוכה. לצורך ההמחשה, ישנה קורלציה חזקה בין תמג לבין אחוזי ההשמנה במדינה. האם אתה טוען כי השמנה גורמת למדינה להצליח יותר כלכלית? בוודאי שלא.
    בכלל זה ויכוח ישן ביני לבין תמריץ. הוא מאוד מאמין בהשפעת הגנטיקה על האיי קיו ובהשפעת האיי קיו על העושר – כלומר עניים הם עניים כי הם טיפשים גנטית (בהכללה). אני לעומת זאת יותר ספקן. אני לא טוען שהקשר אינו אפשרי, אלא רק שאינטליגנציה מאוד קשה למדידה בנטרול גורמים מתערבים. כשימצא תמריץ דוגמה לאוכלוסיה ענייה ונחשלת שהושקעו בה משאבי חינוך ניכרים ועדיין כעבור 20 שנה הישגיה נותרו חלשים, אהיה פחות ספקן. אך דוגמה כזאת טרם נמצאה, לעומת לא מעט דוגמאות הפוכות של אוכלוסיות נחשלות שהשקעה בחינוך גרמה להן להגיע להישגים דומים להישגי העשירים (שוב, בית ג׳אן היא דוגמה כזאת).

  62. גם הגדרות וגם מתאמים חשובים למדע. זה לא שאלה של או זה או זה.
    כתבת עכשיו:
    "בימי הביניים לא באמת היה מדע ניסויי. אז נותר להתווכח על הגדרות. אני מעדיף להתווכח על מתאמים."
    בזמנו אמרתם שגם הרמב"ם(בנוסף לתמריץ שנתן פלורליזם הגדרתי לכולם) אמר שבזבוז זמן להתווכח על הגדרות.
    ( אם הוא אמר כך זה משום שהקפיד מאד להגדיר הגדרות תחילה … ולהוציא מהם משמעויות כפולות).
    יותר מהגדרות ומתאמים חשוב למדע שנטען טיעונים שיאפשרו הפרכתם
    בלי מריחתם בשמן צלופיחים חלקלק.

  63. בית ג'אן דוגמה מעניינת. אבל לא יהיה מידתי להיתפס למקרה אחד מול כל כך הרבה ראיות הפוכות. אם בוגרי בית ג'אן יצליחו גם בפסיכומטרי שהוא יותר דומה למבחן אייקיו מטבעו, זה יהיה באמת מדהים.

  64. רינגו
    אתה מקפיד יותר מדי להקדיש זמן לדברים הקטנים. נכון שהקשר ״חכם יותר = מוצלח יותר כלכלית״ אינו זהה במאה אחוז לקשר ״עיניים טובות = ראייה טובה״ אבל הוא נכון במידה מרובה ביותר. הוא כנראה נכון יותר מאשר לומר שנשים בעלות חזה גדול מוצאות עבודה בקלות גדולה יותר ושגברים עשירים מתחתנים עם נשים יפות. לפעמים ההגיון מספיק ולא צריך בדיקה אמפירית. כדאי שתוציא את האנרגיה בנושא אחר. אין פה מתאם של 100 אחוז אבל יש מתאם מספיק. באותה מידה אתה תעדיף ולא תמנע מלתת חינוך והשכלה לילד למרות שזה לא מבטיח 100 אחוז הצלחה ותזונה נכונה. הכל אפור.

    הטענה של תמריץ ש"אם בוגרי בית ג'אן יצליחו גם בפסיכומטרי שהוא יותר דומה למבחן אייקיו מטבעו, זה יהיה באמת מדהים." אינה מוצלחת, מכיון שניתן כנראה להתכונן לפסיכומטרי וללמוד לו ולהצליח לשפר במידת מה את התוצאות בעוד שלמבחן אי קיו לא ניתן להתכונן והוא עקבי במשך החיים. כך שפה הטענה שלך תוכיח את עצמה, אי קיו זה לא הכל,

    תמריץ מאמין גם בחוק המספרים הגדולים. הגנטיקה כן משפיעה במידה מרובה על האי קיו, וסביר להניח שלאורך זמן אנשים עם גנטיקה טובה יותר יצליחו טוב יותר. ושוב המשתנים מרובים, זה לא אומר שבסופו של דבר סין תהיה שלטת אבל זה די משכנע שמאפריקה לא יצא חזון.
    כדאי אולי להתבונן על עליתן וירידתן של אמפריות עולמיות ולחשב כמה האינטלגנציה שיחקה תפקיד וכמה צורת השילטון.

  65. כמה יעלה לכם לקבל 700 במבחן הפסיכומטרי?
    בכל שנה ניגשים כ–75 אלף צעירים למבחן הפסיכומטרי, לאחר ששילמו אלפי שקלים על קורסי הכנה ■ עם זאת, ההישגים במבחן כמעט תמיד ידועים מראש, הסיכוי של המכונים לשנות את הציון של הנבחנים אינו גבוה, ובענף מסכימים כי "עיקר ההשקעה היא פרטית, לא כיתתית" ■ למי בכל זאת כדאי להירשם לקורס, איך בוחרים מכון וכמה זה עולה
    יכולת השיפור של נבחן בין בחינה לבחינה לא עולה לרוב על 25 נקודות.

  66. ניתן להתכונן גם למבחני אייקיו. רק שבפועל אנשים לא מתכוננים. אפשר לפרש זאת לטוב ולרע. לטוב – כי הציון לכאורה פחות מלאכותי. לרע – כי דווקא אחרי שכולם מתכוננים במלוא המרץ מתקבל הציון הכי משקף ונמחקים פערים מקריים של ידע שבמקרה הצטבר בחיים.

  67. רינגו, כתבת:
    "אפשר לטעון שיש הבדלים גנטיים באיי קיו בין ערבים, אפריקאים ואירופאים, אבל להניח הבדלים כאלה בין צרפת לספרד או בין צ׳כיה ומולדובה זה חסר בסיס."

    אל תהיה בטוח. מחקר מראה שבספרד יש אחוז גבוה משמעותית של דנא צפון-אפריקאי מאשר בצרפת:
    "We have shown that recent North African ancestry is highest in southwestern Europe and decreases in northern latitudes, with a sharp difference between the Iberian Peninsula and France".

    אפשר גם לראות באחד התרשימים במחקר שצרפת (Fra) היא בעלת תמהיל צבעים שונה מספרד (Spa), כאשר כל צבע מציין מרכיב-מוצא:
    https://www.pnas.org/content/pnas/110/29/11791/F1.large.jpg?width=800&height=600&carousel=1

    קישור למחקר:
    https://www.pnas.org/content/110/29/11791.full

  68. https://brainstats.com/average-iq-by-country.html זו הטבלה של לין. והוא טוען בניגוד למה שעלה פה שהשפעת הIQ בחלקה מובילה לתוצאות כלכלים טובים ולא דומיננטית.

    הטענות של רינגו משכנעות וכן הטענות של אל רום שוות מחשבה שניה. (נתתם לו רוב-לייק אבל לא התיחסתם כלל האם זה מ.ש.ל לטענתו שבנוסף לIQ דרושה סטמינה? )
    על פניו התבוננות בטבלאות מראות שבנוסף לIQ כנראה התרבות משחקת תפקיד רב בהצלחה,

    * הכרתי הרבה בחורות מקמרון שעברו לגור בצרפת והצליחו יפה מאוד ובפרוש ה IQ שלהן לא 64.
    ** בכל מקום אליו הויאטנמים פליטי המלחמה הגיעו הם הצליחו מצויין כלכלית והדור השני מצליח יפה גם כלכלית וגם חברתית.
    *** השוואות שנעשו בין הIQ במדינות למצב הכלכלה שלהן במאה ה19 אינן מראות כל מתאם שכזה או דומה כפי שלין טוען.
    ****בקובה מספר גדול מאד של רופאים ביחס לאוכלוסיה ובכל זאת היא משתרכת בתחתית הטבלה.
    ***** גרמניה מראה אחידות אינטלקטואלית עם אירופה ובכל זאת יש לה הסטוריה מתמשכת של דומיננטיות באירופה, זו הטענה
    של אל רום שבסופו של יום סיזיפיות משתלמת.
    ****** המספרים בטבלאות של לין לא מדויקים. את מדידת הIQ של אתיופיה הוא ביצע רק בישראל על
    אתיופים ושל מקסיקו רק על מקסיקנים בארגנטינה ושל סורינמים רק בהולנד. יש אי הסכמה לתוצאות המדידה שלו ב 81 מדינות מתוך
    185 מדינות.
    ******ה GDP של רבות מהמדינות בחישוב שלו מוערך הערכה גסה ולא בהכרח מציאותית כי אין נתונים מהמדינות או הן מטעות.
    ********בדיקות של נתונים שנעשו באיטליה בהשוואה של נתונים שלין העלה משם הראו פערים קטנים משמעותית באוכלוסיה מטענותיו
    והנתונים שלו. וזה יכול לרמוז שכך יהיה גם לגבי מדינות אחרות בהן הנתונים שלו לא נבדקו.

    כיצד אומנם ניתן להפריד גנטית בין תושבי המדינה וההשפעה שלהם על התרבות?בישראל 21% ערבים, מהם הנוצרים במצב כלכלי טוב יותר. האם הסיבה לכך היא שברגע שאתה נהיה נוצרי הIQ שלך עולה או סביר שבעלי IQ גבוה נוטים להתנצר, או יתכן שנוצרי מוצא עבודה אצל יהודי בקלות רבה יותר.
    האם הדתיים הספרדים והדתיים האשכנזיים מבטלים איש את רעהו בחישוב בטבלה?
    איך זה שיש לישראל 12 פרסי נובל וIQ נמוך בכסטנדרט דיביאשן שלם מהסינים שמשמעותו ש70 אחוז מהסינים חכמים יותר מ 70 אחוז מהישראלים?

    ריצרד לין יושב בוועדה המיעצת של מספר עתונים המפרסמים פרסומים מדעיים וזה מאפשר לו להביע את דעותיו בצורה דומיננטית ולעצב את
    הלך הרוחות בקהילה המדעית.
    האוניברסיטה בה הוא היה פרופסור ביטלה לאחרונה את המינוי שלו והוא הואשם בין שהוא עיוות נתונים והתבסס על מידע מועט ולא אחיד.
    בין הטענות שלו שלגברים אינטלגנציה גבוהה משל נשים בשל גודל מוח יחסית לגוף, שאפקט פלין נובע משיפור של תזונה ושבעלי האינטלגנציה נמוכה בדרך לשטוף את בעלי האינטלגנציה הגבוהה בעולם וביחוד באירופה בשל ריבוי הלידות שלהם, שלגוון עור אצל שחורים יש קורלציה ישירה ל IQ.
    יש ביקורת רבה כנגד חוסר השכלול אצלו של הרקע הכלכלי של הילדות של הנבחנים, לאיכות של המידע שהוא עיבד ובעיקר לצורת עיבוד הנתונים בדרכו אל המסקנות אליהן הגיע.
    אחת הטענות העיקריות שלו היא שקור מביא לאינטלגנציה גבוהה יותר (משמע אין עתיד לישראל) וזה כלל לא מגיע לידי ביטוי בטבלה העולמית. הוא טוען שבמשפחות עם מספר ילדים גדול נמדדה אינטלגנציה נמוכה יותר מאשר במשפחות עם מספר ילדים נמוך והכוונה לירידה באינטלגנציה כתוצאה מהעייפות גנטית. האם זה אומר שכל ילד נוסף חכם פחות מהבכור? שכל אחד יבדוק אצלו בבית.

    https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0191886903000795,

    כל טוב.

  69. תמריץ
    לגבי תכנית הד סטארט באמריקה, היא מופעלת למספר שנים בגיל ינקות ואחר כך בוגריה נכנסים לבתי ספר נחשלים בשכונות העוני שלהם. ברור שלא יהיה אפקט לזמן ארוך. אני אומר שוב: תביא דוגמה לאוכלוסיה ענייה שמקבלת חינוך של עשירים לאורך זמן ועדיין כושלת.
    ולאנונימי(גיא?) – הסיבה שאני מתווכח היא כי אני אוהב להתווכח, וגם כי הטענה על הבדלים גנטיים בין עמים הגורמים לפערי העושר היא בעלת השלכות מרחיקות לכת. היא מאפשרת לעשירים להצדיק הזנחה של העניים וקיפוחם שהרי גם ככה הם טיפשים גנטית ולא יצליחו. כשטוענים טענה כה משמעותית יש לספק הוכחות מאוד חזקות וכאלו תמריץ ופרופסור לין אינם מספקים.
    אדגיש רק כי ברמה הפרטנית כמובן שיש קשר בין גנים לאינטליגנציה. אחותי ואני גדלנו באותו בית ובאותה מערכת חינוך. הפסיכומטרי שלי גבוה משלה ב 200 נקודות, על אף שהיא חרוצה בהרבה. (לעומת זאת היא יותר יפה ומוכשרת). העניין הוא שבין אוכלוסיות אי אפשר לעשות השוואה כזאת כי עניים לא גדלים באותו בית עם עשירים…

  70. רינגו, מה משנה מי?
    הגדרות הרי לא חשובות וחבל להתווכח בכלל עליהן.
    בכל מקרה, במקרה הזה, זה דווקא לא אני.
    אני דווקא אוהב את הצורה בה אתה מתווכח.

  71. תמריץ,
    לגבי מחקרי אימוץ – הם מוכיחים כי קיים קשר בין גנטיקה ואינטליגנציה ואת זה איני מכחיש. אדגיש שוב: אני מקבל את הטענה כי הגנטיקה משפיעה על האינטליגנציה. אני לא מקבל את הטענה כי לאוכלוסיות שלמות יש גנטיקה המביאה לאינטליגנציה יותר נמוכה. יש הבדל בין טענה ברמה הפרטנית לטענה ברמת האוכלוסיה. ושוב: אני לא טוען שזה לא אפשרי, אני טוען שההוכחות אינן מספיק משכנעות.
    לגבי העשירים: מי כמוך יסכים איתי שהצבעתם לשמאל היא צביעות. זה מירוק מצפון ליברלי ותו לא. העשירים בעד קליטת מהגרים כל עוד המהגרים האלו לא יגורו להם בשכונה. הם בעד לעזור לעניים אבל לא יחלמו לאפשר שילוב של אוכלוסיות חלשות בבתי הספר שלהם. ומדינות אירופה כמובן רוצות לעזור לאפריקה אבל לא יעלו על דעתן לפצות את האפריקאים על מאות שנות דיכוי אכזרי, שעבוד וביזה.

  72. אפילו אם לא היינו רואים בעיניים את ההפרשים השיטתיים והעקביים בתוצאות, הרי ההנחה שגנים אחראים לאייקיו, שגנים התעצבו באבולוציה ושנסיבות האבולוציה היו שונות בארצות שונות (שלוש הנחות ברורות מאליהן כיום) צריכה להביא מלכתחילה להערכה ששוויון באייקיו יהיה בלתי מסתבר.

  73. מצטרפת להמלצת חייל זקן לקרוא את כל הביקורת של גדי יציב על ספרו של ויקטור דיוויס האנסון.
    בעיני שני אישים הראויים להערכה רבה.

    רצוי גם לנסות להפנים את המסר שחובה להבחין בין עמדות רגשיות של אהדה לפוליטיקאי או סלידה ממנו לבין ניתוח רציונלי של תוצאות והישגים הניתנים לכימות ולשקלול. לדוג' מספר מבקשי קצבת אבטלה בארה'ב ומספר הרוגים ממוות אלים בעולם.
    בעיני רבים, כולל בעיני, אובמה (ווביל קלינטון) היו שופעי קסם אישי, ואילו טראמפ מעורר שאט נפש, בוז וסלידה. אך מסיבה כלשהי "מבחני התוצאה" מצביעים לכיוונים הפוכים.

    (אפשר גם להכליל. לדוג' להסתייג מעיסוק יתר במצוקת ילדי עובדים זרים שיגורשו מישראל או מעשרות הרוגים בשנה בתאונות בענף הבנייה. במקביל לעיסוק חוסר באלפי הרוגים בשנה מזיהומים בתוך בתי חולים, בעיקר בגלל זלזול צוותים רפואיים בחיטוי ידיהם).

    עם זאת חובה להסתייג. הספר הוא למעשה מעין סיכום ביניים של ראשית כהונת טראמפ.
    ברור שלאחר שנה וחצי בלבד לכהונת טראמפ עדיין מוקדם מדי להעריך את הישגיו הכלכליים והמדיניים. אפילו מועד סיום כהונתו יהיה מוקדם מדי.
    עם זאת ברור כשמש שכל חוזי נבואות האפוקליפסה והחורבן (מלח'ע שלישית, אולי גרעינית, משבר כלכלי ששנים ארוכות העולם לא יצליח להתאושש ממנו, הפיכת ארה'ב לדיקטטורה מושחתת לשירות עסקי משפחת טראמפ וכד' וכד') טעו קשות.
    מבין השורות בביקורת הספר (בעיקר בקטעים של כתב האישום נגד האליטות של ארה'ב בתקופת אובמה, והכיוון אליו "השיטו" אותה) אפשר להסיק מה בעצם מניע את נביאי הזעם והחורבן הללו.
    רמז: לא מחסור בנקודות I.Q.

  74. ליונית לוי,

    אין לי עכשיו זמן להתייחס לכל הערותיך. אז אסתפק בחלקן.

    1. "הכרתי הרבה בחורות מקמרון שעברו לגור בצרפת והצליחו יפה מאוד ובפרוש ה IQ שלהן לא 64." + "בכל מקום אליו הויאטנמים פליטי המלחמה הגיעו הם הצליחו מצויין כלכלית והדור השני מצליח יפה גם כלכלית וגם חברתית."
    ——————
    קיים שוני משמעותי בין קבוצת האוכלוסייה שרצתה ויכלה להגר למדינה אחרת לבין קבוצת האוכלוסייה שלא יכלה ו/או לא רצתה להגר. לדוג' הם שונים זה מזה בנכונותם לקחת סיכונים, בכישוריהם ובתעודות שיהפכו אותם לאטרקטיבים דיים במדינות הקולטות ועוד ועוד. מכאן שלא ניתן להסיק מהמהגרים לנשארים ולהפך..

    2. "השוואות שנעשו בין הIQ במדינות למצב הכלכלה שלהן במאה ה19 אינן מראות כל מתאם שכזה או דומה כפי שלין טוען."
    ————–
    כפי שאת עצמך ציינת – יש להתייחס בזהירות רבה להערכות ממוצעי IQ של אוכלוסיות והערכות המצב הכלכלי של מדינות – גם כשהם מתייחסים לתקופתנו. לסוף המאה ה 20 ותחילת המאה ה 21.
    מכאן ברור שהערכות המצב במאה ה 19 מפוקפקות שבעתיים.

    3. "בקובה מספר גדול מאד של רופאים ביחס לאוכלוסיה ובכל זאת היא משתרכת בתחתית הטבלה."
    —————————–
    מסיבה כלשהי השלטון הקומוניסטי הקובני החליט להשקיע רבות דווקא בענף הרפואה. אחד מענפי ההכנסה העיקרים של המשטר הוא יצוא רופאים וצוותים רפואיים למדינות עולם שלישי, בעיקר באמריקה הלטינית (כשבני משפחתם מוחזקים בקובה כבני ערובה להתנהגותם הטובה וחזרתם לקובה). מצד שני, רמת ההנדסה בקובה מחפירה. כולל הנדסת בניין, מכונות, מחשבים ועוד ועוד.
    התופעה רק מוכיחה שגם במדינות בעלות אינטליגנציה ממוצעת מאוד נמוכה קיימת אליטה מצומצמת שמסוגלת ללמוד מקצועות מורכבים. לא יותר מכך.
    וכמובן גם את כוחו הכל יכול (בעיקר לרע אך בשוליים גם לטוב) של משטר דיקטטורי סופר ריכוזי לרומם ולהשפיל ענפי תעסוקה.

    4. " … גרמניה מראה אחידות אינטלקטואלית עם אירופה ובכל זאת יש לה הסטוריה מתמשכת של דומיננטיות באירופה, זו הטענה של אל רום שבסופו של יום סיזיפיות משתלמת. …"
    __________________
    לתפיסתי, כל מי שיטען שניתן להסביר את *כל* השונות בין אנשים, בין אוכלוסיות ובין מדינות *רק* בתורשה הגנטית (או רק בתרבות, או רק בתנאי הסביבה הפיזית, או רק בחינוך הבייתי והמוסדי ) טועה . הייתי אפילו מוסיפה שחובת ההוכחה היא עליו.
    כלומר אני תומכת בטענות אל רום על חשיבות הסיזיפיות.
    מכאן שאיני מקבלת את טענתו המשתמעת של תמריץ שמי שרוצה לטעון שקיימת חשיבות גם לתרבות – עליו לנסות להוכיח זאת.

    אגב, להערכתי יש הוכחות, אם כי מעט עקיפות, לטענת חשיבות התרבות.
    דרך מבחני המרשמלו. במספר רב של מחקרים הוכח מתאם בין יכולת ילד לדחות את מועד קבלת הסיפוק (אכילת סוכריה) לבין הצלחתו בחיים כמבוגר. קשה לטעון שאין תרבויות המדגישות יותר את חשיבות דחיית הסיפוקים ותרבויות שפחות.
    גרמניה, אליה התייחסת, ידועה כתרבות המעריכה מאוד דחיית סיפוקים, ומעלה על נס ערכים נלווים כמו חריצות, חסכנות ועוד.

    5. "המספרים בטבלאות של לין לא מדויקים. את מדידת הIQ של אתיופיה הוא ביצע רק בישראל על
    אתיופים ושל מקסיקו רק על מקסיקנים בארגנטינה ושל סורינמים רק בהולנד. יש אי הסכמה לתוצאות המדידה שלו ב 81 מדינות מתוך 185 מדינות.
    ******ה GDP של רבות מהמדינות בחישוב שלו מוערך הערכה גסה ולא בהכרח מציאותית כי אין נתונים מהמדינות או הן מטעות.
    ********בדיקות של נתונים שנעשו באיטליה בהשוואה של נתונים שלין העלה משם הראו פערים קטנים משמעותית באוכלוסיה מטענותיו
    והנתונים שלו. וזה יכול לרמוז שכך יהיה גם לגבי מדינות אחרות בהן הנתונים שלו לא נבדקו."
    ______________________
    אני מניחה שככל שיעמיקו לנבור – ימצאו עוד ועוד טעויות.
    (ועל כך חובה להוסיף שלשמחתי אפילו עדין לא התחיל הויכוח המתיש על הגדרות אינטליגנציה והגדרות הצלחה כלכלית.)

    אבל אני גם מניחה שחוק המספרים הגדולים יעבוד.
    שהטעויות די מקזזות זו את זו. בודאי יתגלו טעויות לגבי מדינה זו או אחרת. אבל תופעה קיום מתאם חיובי מאוד משמעותי בין אינטליגנציה לבין הצלחה כלכלית (הן ברמת הפרט, הן ברמת קבוצה אתנית והן ברמת מדינה) – רק תלך ותתחזק.

    6. " … בישראל 21% ערבים, מהם הנוצרים במצב כלכלי טוב יותר. האם הסיבה לכך היא שברגע שאתה נהיה נוצרי הIQ שלך עולה או סביר שבעלי IQ גבוה נוטים להתנצר, או יתכן שנוצרי מוצא עבודה אצל יהודי בקלות רבה יותר. …"
    ___________________
    השערה נוספת להצלחה היחסית של המיעוט של המיעוט (הערבים נוצרים בישראל) לקוחה מהשערה לגבי סיבת ההצלחה היחסית של המיעוט היהודי הנרדף בגולה.
    רק מוצלחים בהרבה מהממוצע יכלו להרשות לעצמם להישאר כמיעוט מדוכא ומופלה לרעה. הבינוניים ומטה נאלצו / נדחפו להמיר את דתם לדת הרוב. או להגר למקום אחר.

  75. הפוסט שלי הוא על סמך נתונים מדויקים להדהים של הפיזה. ובאמת המתאם נמוך מזה של לין, אבל לא בהרבה.

  76. עוד הערה בנושא: במבחני פיז"ה יש ייצוג יתר למדינות מצליחות. כנראה זה מוריד קצת את המתאם כי הפער בין בלגיה לנורווגיה למשל אקראי וזניח. אם היינו כוללים את מלוא טווח המדינות, אני מעריך שהמתאם היה עולה עוד קצת. בסטטיסטיקה זה נקרא בעיית קיצוץ תחום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s