הצחקתם את שר ההיסטוריה

סביב אירועי יום העצמאות השבעים למדינת ישראל עקבתי אחרי אתרי האינטרנט והפורומים החרדיים. החברה החרדית עוברת מידה של ישראליזציה. בעצם היא חוזרת באיטיות לחרדיות של שנות החמישים והשישים, שבהן לפחות חלק מהרבנים החרדים חיו תחת הלם השואה ונס הקמת המדינה, לחרדים הייתה זיקה לישראליות, ועבודה ושירות בצבא לא היו מילים גסות מבחינתם.  כל זה היה לפני שהגיע מהפך 77', אז מנחם בגין נתן לחרדים צ'ק פתוח להסתגרות ולבדלנות.

בהתמודדות החרדית עם הקמת המדינה אפשר לראות אלמנט של תדהמה. החשיבה הדתית הפנאטית היא מערכת מסודרת להבנת העולם והתנהלותו, עם הגיון פנימי שמסוגל לכאורה להסביר כל דבר. פתאום היא נתקלת באירוניה הבלתי נתפסת של המציאות, של דרכו הגחמתית של שר ההיסטוריה, אם קיים כזה והרי לדעת החרדים קיים גם קיים.

מה קרה בעצם לפני שבעים שנה? דווקא חילונים וכופרים, בועלי נידות ואוכלי שרצים, הצליחו להביא לנס של שיבת ציון וכך בעצם הצילו גם את היהדות הדתית, כי ארץ ישראל היא מוקד לימוד התורה במידה שלא היה לה אח ורע מעולם. אירוניות שכאלו הן לאו דווקא דבר כל כך חריג בהיסטוריה היהודית. למשל הורדוס המלך הרצחני, השנוא כל כך על תלמידי החכמים, היה זה שהרחיב את בית המקדש ובתוכו הכותל המערבי, שריד המקדש המקודש עד ימינו. אבל החרדים בני זמננו צרי אופקים מכדי להתמודד עם אירוניה מטריפה שכזו מבחינתם ומדחיקים אותה בדרכים כאלו או אחרות.

ובמעבר חד, בן אלפי קילומטרים לתרבות ולשפה שונות לגמרי – תופעה דומה מתרחשת מול עינינו בחצי האי קוריאה. דונלד טראמפ, האנלפבית הבור, כותב הציוצים הילדותיים על מנהיג צפון קוריאה הנמוך והשמן, הוא זה שפתאום מצטייר כמדינאי הדגול שיכול להביא לפירוק צפון קוריאה מגרעין ואולי אף לשילובה ההדרגתי במשפחת האומות. הדרך עדיין רחוקה, ובכל אופן צליל פעמוני ההיסטוריה מתחיל להישמע באופק גם אם בנימה חרישית ומהוססת תחילה. הפרשנים אנשי השמאל, אלו שמתעבים את טראמפ ושחגגו את דירוגו המגוחך לאחרונה כגרוע בנשיאי ארצות הברית, למשל חמי שלו בעיתון הארץ, אינם יודעים את נפשם. ממש כמו חרדים שרואים את בן גוריון שנפשו בכלל הייתה מסורה לבודהיזם, מקים מחדש את מלכות ישראל.

כי זו המציאות – היא אינה מתנהגת לפי הציפיות מראש, ואם יש חוקיות שעל פיה נשלטת ההיסטוריה, הרי היא האירוניה. אובמה יביא שלום? טראמפ יביא מלחמה? לפעמים אנשי השלום מביאים שלום ולפעמים מביאים אותו אנשי המלחמה, ולא נדע זאת עד הישורת האחרונה ואולי אחריה. החוקיות שבאתם איתה מהבית מצחיקה את שר ההיסטוריה.

53 תגובות על ״הצחקתם את שר ההיסטוריה״

  1. תמריץ , בהחלט ניתן לטעון , ששר ההיסטוריה , הוא הקומיקאי הגדול מכולם , והמחשות למכביר ממש . אחת האהובות עלי , מלחמת לבנון השניה . חברו להם יחדיו ממש באקראי :

    רמטכ"ל מחיל האויר ( חלוץ ) . שר ביטחון אזרחי/ מזרחי מן ההסתדרות .ראש ממשלה כולה היה כתב " במחנה " . צבא של הייטק , מחטי"ם עם מסכי אל סי די. אוגדונר עם טרמינולוגיה פוסט מודרנית. ואיך אפשר לכאורה , לא לקשר כל זה לתוצאה ? מאז , הסנטימנט , הדי בריא ניתן לטעון , של תפיסות מרעננות , על ידי מינויים של אאוטסיידרים למערכות הביטחון , נגוז כלא היה . לסיום , גבי אשכנזי , גולנצ'יק אחוואש , שיקם את הצבא . פקודות קצרות , ברורות . בלי זיוני שכל לכאורה. נלחמים בשביל לנצח , מסתערים , וגומרים ענין .

    החרדים , סיפור הרבה יותר סבוך מן המוצג . באותה המידה , הטינה כלפי מדינת ישראל , הגיעה לשיאים לאחרונה . נכון , הרבה מאוד " בזכות " יאיר לפיד , ונושא הגיוס לצה"ל וכדומה . עדיין , יאיר לפיד הוא גם המיינסטרים , ב – ה' הידיעה . אסור גם לשכוח , שאין פוסקים גדולים באמת לעת הזו בעולם ההלכה . העולם הזה של הפסיקה וההלכה , די מקובע ונוקשה . אז זה לא כל כך פשוט . גם לא מסתדר ממש עם טבע החרדים , אבל , לא נגמור פה בעוד עידן ועידנים .
    לא מובן איך אתה מכניס את טראמפ לסיפור . אם באקראי זה בסדר . אבל , אין לו שום קטע ממשי בדינמיקה הלכאורה חיובית לאחרונה עם צפון קוריאה . כל הדינמיקה , נגררת אחרי קים ג'ונג און , יש לו תוכניות מאורגנות וסדורות היטב . והוא שולט היטב בעניינים . לא לשכוח , שבעידן טראמפ , המתיחות עלתה לשיא , וגם הבוטות של צפון קוריאה בניסויים גרעיניים , וניסויים בטילים בליסטיים , והפרות בוטות של החלטות מועצת הביטחון הגיעו לשיא . טראמפ הוא בסוף , שחקן פאסיבי בסיפור עם כל האבסורד . נכון שיש סברה , שרעידת האדמה שם , גרמה לקריסה של אתר גרעיני חשוב , אבל , לא ממש מבוסס . ובכל מקרה , יש לקים ג'ונג און , התוכניות שלו . והן לא אקראיות כלל וכלל .

    כאן אפשר לקרוא על רעידת האדמה , והתוכניות גרעין בצפון קוריאה ( הבלוג עצמו , מאוד מומלץ ) :

    http://nationalinterest.org/blog/the-buzz/no-north-koreas-nuclear-test-site-wasnt-destroyed-earthquake-25587

    להתראות

    אהבתי

  2. הכוחנות של טראמפ הפחידה את הסינים ואת הצפון קוריאנים. כך נראה לפחות כרגע. אולי מחר יתברר שלא ואז האירוניה תהיה על חשבון מי שתולה תקוות בתהליך השלום הנוכחי שם.

    אהבתי

  3. תמריץ , ממש לא . הכוחנות של טראמפ , רק הגבירה את הבוטות ממילא של הצפון קוריאנים . וזה ברור בעליל ממש !! כפי שכתבתי , תחת טראמפ , הבוטות הגיע לשיאים ממש מבחינה צבאית גרעינית וכדומה . קים ג'ונג און , יודע היטב מה הוא עושה . ועם טראמפ , או בלעדיו , התוכניות שלו היו רצות כך . הוא מפגין כוח ועוצמה והרתעה ( סובייקטיבית , לגבי דידו ) על מנת לשדר לבני עמו , ולעולם שהוא לא נבהל כלל . וכאשר ואם הוא יגיע להישגים פוליטיים וכלכליים ומדיניים , אז זה יהא מעמדה של כוח ונחישות . הכל מעבר להרתעה כללית , בקשר לסכנת תקיפה אמריקנית / דרום קוריאנית על צפון קוריאה ,כפי שהם מאמינים שהם נתונים בה תדיר .

    להתראות

    אהבתי

  4. רק הבהרה :

    המדובר כאמור , בסברה , ממש חסרת בסיס , שבגלל הרעידת אדמה המוזכרת לעי"ל , אז קים ג'ונג און מתפשר ונכון לויתורים ופגישות פיוס וכדומה . אז זה באמת לא מבוסס וחסר שחר .

    להתראות

    אהבתי

  5. דונלד טראמם עדיין לא הביא שלום. בינתיים אין עוד כלום. צריך לחכות לעתיד ולראות האם באמת יצא מזה משהו. האם מנהיג צפון-קוריאה יהיה מוכן באמת לותר על הנשק הגרעיני? האם מנהיג צפון-קוריאה יהיה מוכן לותר על שלטונו (שלפי דברי עיתוני המערב הוא אכזרי, מפעיל מחנות ריכוז ומרעיב את האוכלוסיה)? זאת נדע רק בעתיד. בכל אופן רק לפני כמה חודשים היתה מתיחות גדולה באיזור ותחושה של מלחמה. זה עכשיו התהפך וזה יכול תוך כמה חודשים להתהפך שוב.

    אהבתי

  6. שליט צפון קוריאה לא יצטרך לוותר על שלטונו גם במקרה של היפתחות מלאה (מה שכרגע עדיין נראה חלום רחוק). גם ויאטנם התהוותה במלחמה עקובה מדם עם המערב והיום היא חלק מהעולם הקפיטליסטי והתנועה החופשית של אנשים וסחורות וחלקים ממנה נראים מערביים למדי ועדיין זו דיקטטורה של המפלגה הקומוניסטית.

    אהבתי

  7. צפון קוריאה לא באמת צריכה נשק גרעיני כדי להרתיע פלישה. די ביכולתה להרתיע ארטילרית. הם יכולים להשמיד את סיאול בארטילריה. לכן לכאורה גרעין זה אמצעי סחיטה יותר מאמצעי הישרדות. אבל אין טעם באמצעי סחיטה בלי לנסות לסחוט וכשסוחטים מעצמה שמונהגת בידי טראמפ צריך גם לתת משהו ולהתנהג נחמד. אז קים לכאורה רציונלי בהתנהגותו עכשיו מול ארה"ב. השאלה היא האם הוא מתעניין רק בעצמו או שבכל אופן חשוב לו שגשוג אזרחיו. בשביל אזרחיו יכול להיות טעם במינוף הגרעין לשלום ולהיפתחות כלכלית. ימים יגידו.

    אהבתי

  8. מאמר טוב בעניין ההגירה המוסלמית לגרמניה – https://www.theatlantic.com/amp/article/558677/?__twitter_impression=true
    גם אם אין בו שום חידוש, הוא נכתב ברוח אליסטיסטית ובמגזין אליטסטי. הבנת הטירוף של מרקל בהכנסת מיליוני מהגרים ועידוד האנטישמיות שבכך כבר אינם נושא שבטאבו.

    אהבתי

  9. תמריץ,
    בעניין החרדים כדאי לדייק שעד המהפך של 1977 התגייסו חלק מהחסידים אבל הליטאים התחמקו. כיום נותרו רק מעט חב"דניקים. החרדים שמתגייסים היום הם משולי החברה החרדית (גם גולשי האינטרנט החרדים). גם יערי וחזן הגיעו ממשפחות חרדיות.

    אהבתי

  10. גולשי האינטרנט אינם מהשוליים החרדיים.. ובכלל הגבול בין שוליים לליבה מיטשטש כשהעיתונאים החרדים שאף פעם לא היו מוערכים במיוחד מעצבים דעת קהל. המתגייסים לשח"ר גם כן לא. לקרבי כן.
    שמירת המצוות האדוקה של ימים עברו אינה בדיוק חרדיות כמו שהחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה בימינו אינם בדיוק החיידקים של פעם. מלחמת הקיום מחייבת מוטציות והחרדיות היא מוטציה מאוד מוצלחת בדרכה הנוכחית. ימים יגידו לגבי עתידה.

    אהבתי

  11. הדירוג של טראמפ כנשיא הגרוע ביותר ממש מגוחך ומצדיק למרבה הצער את טענותיו על התקשורת המוטה. כיצד בדיוק יכולים אותם "מדענים פוליטיים" לשפוט את טראמפ ולהשוות בין ביצועיו וביצועי קודמיו, וזאת עוד לפני שכהונתו הגיעה למחציתה? אני לא מאוהבי טראמפ וגם בעיני הוא נדמה כאדיוט שלוח רסן. אבל ביצועיו של נשיא, בוודאי במדינה עצומה כמו ארה"ב המניעה את גלגלי ההסטוריה של העולם כולו, יכולים להישפט רק ממרחק של זמן סביר – נגיד כמה שנים אחרי תום כהונתו.
    באותו עניין, העיתון המקצועי והאובייקטיבי למופת "הארץ" פרסם במוסף יום העצמאות דירוג של ראשי הממשלה, ומי במקום האחרון (היכונו לתדהמה) – ביבי! יותר גרוע מגולדה, שהביאה למלחמת יום כיפור, מיצחק שמיר, שהביא ל… כלום, משרון שיצא מעזה בלי הסכם והשאיר אותה לחמאס, ומאולמרט גיבור לבנון השנייה. וזאת בזמן שישראל תחת ביבי נמצאת בשגשוג כלכלי ושקט בטחוני שלא נראה כאן מעולם.
    באמת, אני לא אוהד ביבי, אבל עליבות כזאת היא באמת משהו שלא פוגשים כל יום.

    Liked by 3 אנשים

  12. היתה סדרת כתבות מענינת על החרדים החדשים בחדשות ערוץ 10 לפני כשבוע שבועיים. מומלץ לראות. לי לפחות חידשו.

    אהבתי

  13. חונכתי להאמין שלרוב מה שנראה כיותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי – אינו אמיתי.
    לכל הפחות, אמורים לבדקו עשרות פעמים, מכל הצדדים האפשריים, לפני שמחליטים שלא מדובר בהונאה.
    אבל *נניח*, לצורך הדיון, שצפון קוריאה באמת תתפרק לבסוף מכל נשקה הגרעיני והטילים הבין יבשתיים שלה.
    השאלה שתעורר אז תהיה האם ניתן לייחס את השינוי המדהים לטקטיקה הגאונית של טראמפ או למשהו אחר.
    בבלוג זה נמצאות עדויות למכביר שמהרגע שהכרתי את טראמפ כמועמד פחות סיכויים בפריימריז של המפלגה הרפובליקאית – לא האמנתי לכל הטוענים שהוא אדיוט. ודבר מכל מה שעשה או לא עשה מאז לא גרם לי לשנות את דעתי.
    אבל נראה לי שלפחות בנושא צפון קוריאה יש לטראמפ, בניגוד לקודמיו, גם לא מעט מזל.
    כנ'ל לגבי נושא סעודיה.
    השלטון בשתי מדינות סופר בעייתיות אלו עבר לידי שני מנהיגים מאוד צעירים, שאינם חשים מחויבים לצעוד בתלם שהתוו המנהיגים הקודמים / אבותיהם.
    מצד אחד, צעירותם יכולה להניע אותם לפעול בפזיזות ולעשות שטויות (כמו MBS שהכריז על חרם ומצור נמהר על קטאר – ולא השיג דבר פרט לאובדן הפרסטיז'ה שלו, או כשכלא את ראש ממשלת לבנון ונאלץ אח'כ לשחררו ולאכול את הכובע. או כמו קים ג'ונג און ששיגר, כנראה ללא סיבה וללא תועלת, טילים מעל יפן ודרום קוריאה, ואולי גם החריב במו ידיו אתר ניסויי הגרעין של ארצו).
    מצד שני, סביר להניח ששני מנהיגים צעירים שכאלו מעונינים, ואולי אפילו מסוגלים, לבצע רפורמות יסודיות, ולהצעיד את ארצם לדרך חדשה לגמרי.
    יתכן והמקבילה הצפון קוריאנית ל"חזון 30 השנה של סעודיה" תהיה שינוי הכלכלה הצפון קוריאנית לכיוון המודל הסיני.
    אני מנחשת, אם כי בלי להסתמך על דבר, שקים גונג און הקוסמופוליטי יחסית (בניגוד לאביו שהיה מאוד מסוגר ופרובינציאלי) – אכול קנאה בהצלחה הכלכלית של רוב שכנותיו.
    אולי הוא גם נרתע מחזרה של שנות הרעב שהרגו מיליוני צפון קוריאנים, והעובדה המבישה שעד היום הצפון קוריאנים נמוכים במס' סנטימטרים מבני עמם שבדרום בגלל תת תזונה.
    אימוץ המודל היפני או הדרום קוריאני, הכולל ה"תמערבות" ומשטר דמוקרטי, כנראה נפסלים מבחינתו של הדיקטטור מצפון קוריאה.
    אך לפניו הוכחות שגם משטרים דיקטטורים, כדוגמת סין וסינגפור, יכול לאמץ מודלים של שוק חופשי.
    אם השערה זו שלי נכונה – אזי לטראמפ יש הרבה יותר מקלות וגזרים להעניק לשליט החדש של צפון קוריאה, מכפי שהיו לבוש ולאובמה שנאלצו להתמודד עם אביו.

    Liked by 1 person

  14. אני רחוק מלהיות משוכנע שיש מהפך 180 מעלות בקוריאה וגם רחוק מלהשתכנע שטראמפ אחראי לכך בלעדית. אבל לא ניתן לשלול את האפשרות שאחראי לפחות חלקית. וודאי שזו התפתחות ששונה ממה שראו חוזי השחורות. האם כי טראמפ כל כך דגול? לאו דווקא. כי העולם מורכב והאפקטים של פעולות הם מורכבים.
    מה שבעצם רציתי להסביר בפוסט הוא שלרוב ניתן לנבא אחוז קטן מהשונות בעולם. היתר הוא לגחמות שר ההיסטוריה ולאינטרקציות אקראיות או מורכבות משניתן היה לצפות מראש. יש כמובן חריגים שוודאותם מוחלטת – קומוניזם הוא כישלון מחריד במאה אחוז מהזמן.. מרקס אולי כן היה מדען אם המציא תורה שניתן לנבא בדיוק מוחלט את תוצאותיה.

    אהבתי

  15. אך ברור שיכולת החיזוי שלנו מאוד מוגבלת.
    בין אם נייחס זאת למורכבות האדירה, ולצורך להביא בחשבון את כל ההשפעות של משק כנפי הפרפרים ביפן, או לגחמות של "שר ההיסטוריה", או לאלוהים שצוחק כשאנשים מתכננים תוכניות.

    אך מה שבאמת מעניין אותי הוא האם אנו כבני אדם מבצעים טעויות שיפוט עקביות כלשהן, בגלל כל מיני דעות קדומות וסטריוטיפים מוטעים, ומחבלים בכך ביכולת החיזוי (המועטה מראש) שלנו.
    כלומר, האם אין לנו דרך ללמוד מטעויות העבר בכדי לשפר, ולו רק במעט, את אחוז הניבויים המוצלחים שלנו.

    לדוגמא, האם אין איזשהו מכנה משותף לאישים שרבים תלו בהם תקוות גדולות (וכיום כבר ידוע שהכזיבו) ? והאם אין איזשהו מכנה משותף לאישים שרבים נטו לזלזל בהם ולבוז בהם (וכיום כבר ידוע ש"הפתיעו לטובה") ?

    כתרגיל מחשבתי: נניח שבקבוצה הראשונה נכללים (רשימה אסוציאטיבית לחלוטין) : צ'מברלין, שמעון פרס (ועוזרו יוסי ביילין), ברק אובמה (ועוזרו ג'ון קרי).
    נניח גם שבקבוצה השנייה נכללים צ'רצ'יל, בנימין נתניהו וטראמפ.

    נדמה לי שבקבוצה הראשונה נכללים אישים אלגנטים ומלוטשים יותר, נחמדים יותר לאחרים, בעלי חזונות גדולים עד ענקים לעצב את ההטסטוריה (כמעט אוטופיסטים), נטייה לא להניח להמוני סימנים מדאיגים להסיט אותם מהניסיון להגשים את חזונם ומכאן נטייה להכחישם, ועוד.

    בקבוצה השנייה נכללים אאוטסיידרים שמתקשים להתרועע עם "המילייה הנכון", בעלי חסרונות אישיותיים די דוחים (כמו אלכוהוליסטיות, נהנתנות ונרקסיזם ילדותי), שמטרת העל העיקרית שלהם היא להגן על הקיים (ולא להגשים אוטופיות), שנוטים לפרנואידיות – יתר יותר מאשר לפרנואידיות – חסר, שלא יטו להתעלם מסימנים מדאיגים ולהכחיש את עצם קיומם, ועוד.

    אני רחוקה מלהיות סגורה על רשימות האישים ועל רשימות התכונות המבדילות בין שתי הקבוצות – אבל נדמה לי שיש כאן איזושהי סקיצה ראשונית של חלק מהגורמים לטעויות הניבוי שאנו נוטים לעשות.

    אולי ניתן יהיה לבחון היפותזה זו על עמנואל מקרון. הוא נתפס בעיני כדומה ל"אב טיפוס" של הקבוצה הראשונה. מכאן, שאני מנבאת שיאכזב קשות את כל אלו שתולים בו תקוות גדולות.
    עכשיו רק נותר לי לחכות בסבלנות לפסק הדין של ההיסטוריה לגביו.

    אהבתי

  16. קמיליה, אם הייתי צריך לתת דפוס הייתי אומר שאנשים עם דפוסי חשיבה חדשים אבולוציונית (בפרט סלידה מ"הם נגד אנחנו", אף שאצל פרס הסלידה הזו הופיעה רק בזקנתו) מתקשים להתמודד בג'ונגל. לברק אובמה היו הישגים יפים בתנאים שאינם תנאי ג'ונגל – בסך הכול ביסס את רפורמת הבריאות בארה"ב ששרדה את עידן טראמפ והרבה מכשולים אחרים. הוביל את אמריקה להתאוששות כלכלית. כל זה קרה בתוך העולם המערבי ובתנאים מערביים.

    צ'רצ'יל התמודד עם הופעתה של ברבריות נוסח ג'נג'יס חאן שאיש לא היה מאמין שתופיע בתוך אירופה באמצע המאה העשרים. אבל מה היה לצ'רצ'יל לתרום להקמת מדינת הרווחה אחרי המלחמה? מעט מאוד.

    אהבתי

  17. תמריץ, איפה חייל זקן?
    הוא כבר לא מתפקד מהר כמו פעם.
    כבר קיבלתי את זהבווטס-אפ לפניו :

    תיק 5000 – החשד גניבת מסמכים מאירן.

    אהבתי

  18. חייל, נראה מתי תקבל את זה:

    פרסום ראשון! איראן הודיעה שתעביר את השגרירות שלה לירושלים. במילא כל המסמכים שלה כבר נמצאים שם.

    אהבתי

  19. הסולידית חוגגת שת 1 במאי:
    סין: 73,237,000
    ברה"מ: 58,627,000
    צפ' קוריאה: 3,163,000
    קמבודיה: 2,627,000
    אפגניסטן: 1,750,000
    ויאטנם: 1,650,000
    אתיופיה: 1,343,610
    יוגוסלביה: 1,072,000
    מוזמביק: 700,000
    רומניה: 435,000
    בולגריה: 222,000
    אנגולה: 125,000
    מונגוליה: 100,000
    קובה: 73,000
    מז גרמניה: 70,000

    1 במאי שמח

    אהבתי

  20. הייתי רוצה לכתב על הקרן הזו "קרן אחיתפל"
    אבל כידוע עצת אחיתפל היתה עצה טובה ולא הקשיבו לה. עצת חושי הארכי(*) היתה רעה – "אחיתפל"
    הסבר נוסף לסמנטיקה הוא שהביטוי הגרמני 'טויפל' (Teufel) פירושו שטן, וכך עצת אחיתופל משמעותה עצת השטן.

    הקיצר – לא להקשיב לעצת הקרן ולהלות מיסים ולקחת כסף מהציבור בעת חוסר אינפלציה וחוב פרטי עולה(יעני אין לו מספיק כסף!…. ואין אינפלציה)

    http://m.ynet.co.il/Articles/5247907

    (*)ארכי בא' כלומר אולי לא בעלת ערך בע' אלא חרטה ברטה – (פרשנדתה דה גיא)

    Liked by 1 person

  21. רק הבהרה , ארכי – עליונאמר ארוך כמו שרוך וטיפש כמו נעל.

    הפרשנדתה תבטיח שהקוראים החילונים יזכרו את המקרה.

    אהבתי

  22. עוד מעוללות 1 במאי:
    Legendary U.S. guitar-maker Gibson files for bankruptcy
    תמריץ,
    מה נסגר, הסיבוב הבא של הסטונס יהיה עם גיטרות סיניות?

    Liked by 2 אנשים

  23. אתה לא יודע כמה אתה טוב/רע אלא ביחס לאחר.
    טראמפ ("האנלפבית הבור, כותב הציוצים הילדותיים") הניע פעילויות שלא ביצעו 30 שנה.
    האם כעת אתה מזהה עד כמה אובמה היה עלוב כנשיא לארהב,לישראל ולשאר העולם? או שאתה עדיין מתבצר בעמדתך הדי בודדה ודי יחודית ומתעקש להמשיך לכנות אותו "מגדולי נשיאי ארהב"?

    סתם שאלה.

    Liked by 1 person

  24. אוף טופיק,

    על בודהיסטים – יהודים (או יהודים – בודהיסטים) מאתר מינים של תומר פרסיקו.

    [ יש לי ספקות האם יהודים אלו באמת צללו לנבכי הבודהיסטים, כולל הצדדים האפלים שבו, או הסתפקו בהתייחסות אליו כפנטזיה מערבית, ניו – אייגית, "רוחניקית" ומיופיפת..
    ספקות שהתעצמו מאז שנודע שהבודהיסטים של מיאנמאר, בהנחיית ובעידוד כוהני הדת שלהם, מבצעים רצח עם / טיהור אתני אכזרי בבני הרוהינגה המוסלמים.
    אבל לצערי תומר פרסיקו לא התייחס כלל לסוגיה זו.

    https://7minim.wordpress.com

    " … בשנות השבעים להיות יהודי שעוסק בבודהיזם פירושו היה פשוט להיות יהודי אתנית שהבודהיזם הוא דרכו הרוחנית. יהודים כאלה היו מתרגלים מדיטציה לסוגיה, זן, בודהיזם טיבטי, ופעמים רבות גם משמשים כמדריכים ומורים את כל אלה. כלומר היהודי הזה היה פשוט "בודהיסט מערבי שבמקרה היה יהודי".

    בשנות התשעים חל שינוי. כתבים של ג'ו-בוז באותה תקופה מראים עניין מחודש ביהדות שלהם. אנשים ניכסו מחדש, כותבת ניקולסקו, את היהדות שלהם, הציגו אותה באופן מודגש כחלק מחייהם, ולעיתים אף קבעו שהתרגול הבודהיסטי עוזר להם להתחבר אל זהותם היהודית.

    בשנות האלפיים והלאה, כותבת ניקולסקו, חל שינוי נוסף. יהודים כעת משתמשים בתרגול בודהיסטי כחלק מהיהדות שלהם. כלומר, כחלק מהמסע הרוחני היהודי שלהם הם מנכסים תרגולות מדיטטיביות בודהיסטית שונות. כעת נערכים קורסים של מדיטציה יהודית תוך שימוש בכלים בודהיסטים. הג'ו-בוז, אם כן, לא רק שלא מוותרים על היהדות שלהם אלא מעצימים אותה בעזרת הבודהיזם.

    כל זה עולה בקנה אחד עם דברים שכתבה מריאנה רוח מדבר במאמר לפני שנים מעטות, על כך שהרוחניות העכשווית בארץ נצבעת יותר ויותר בצבעים יהודיים. זה לא אומר שחוזרים בתשובה (לעיתים, זה ההפך הגמור, דהיינו יש דחייה של האורתודוקסיה), אלא שהמסע הרוחני נתפס כ"יהודי". אפשר להניח שהמגמה הזאת מקבילה ועוקבת אחרי התעצמות הזהות היהודית, באופנים שונים, הן בישראל והן בארה"ב … "

    אהבתי

  25. קמיליה, ממליץ שם על התגובה של המגיבה קרן על ה"טבע האמיתי" ….
    אישית, כרגע אני מתמקד בטבע שעקפה את תחזיות האנליסטים.

    אהבתי

  26. קמיליה,
    האם את בטוחה שהאינפורמציה המצויה בידייך בקשר למלחמה בבורמה משקפת את המציאות? האם אין היתכנות שקדמה לנכבה האיסלמית שם סידרת מעשי טרור?

    אהבתי

  27. לחייל זקן,

    אני בטוחה שהאינפורמציה המצויה בידי לגבי בורמה היא מאוד חלקית. אפילו גרוע מכך – שהיא מוטה ע'י העיתונות המערבית.
    ידוע לי שחלק מהמוסלמים במיאנמר החליטו להצטרף לאחיהם הג'יהדיסטים ברחבי העולם, וביצעו סדרה ארוכה של פעולות טרור. כלומר, לבודהיסטים במיאנמר יש כנראה סיבות מוצדקות לפעול נגד המוסלמים.
    מצד שני, סיפורי האכזריות הקיצונית, שרפת אנשים חיים, אונס ילדות ועוד (שאני מניחה שהם נכונים)- כנראה מלמדים שהחיילים הבודהיסטים לא חונכו על פי ערכי"טוהר הנשק" של צה'ל. או אפילו משהו מעט קרוב לכך. מה שקורה שם לא קרה, בודאי שלא בקנה מידה גדול שעזה, בעת "הנכבה" של הערבים ב 48.
    מה שעומד בסתירה לתדמית העדינה, המטיבה ושוחרת השלום של הבודהיסטים בעיני העולם המערבי.

    אגב, בזמנו שי שפירא, מהבלוג דברים מעניינים שקראתי, פרסם על כך פוסט מעניין. מי שלא קרא – מומלץ לאתרו.

    ##################################################

    עוד אוף טופיק,
    איך האליטה של בייגינג תופסת את סין והעולם.

    [ איני יכולה להדביק לינק כי הפיננשיל טיימס החליט פתאום לחסום אותי .
    אז המתעניינים (אם ישנם כאלו) יאלצו להיכנס לעיתון ולאתר את המאמר בכוחות עצמם]

    אפשר לתהות באיזו מידה דברי המשתתפים בכנס, הנערך במדינה סמי דיקטטורית, מייצגים את כל מה שהם חושבים ורק את מה שהם חושבים. ותפיסות כידוע גם יכולות להשתנות עם הזמן ועם התיאבון.
    אבל יש כאן כנראה רמזים להלכי רוח ותפיסות עיקריות.

    _________________________
    קטע ממרכז המאמר:

    China needs strong central rule. This idea went with the notion that China is in important ways a divided society: one participant even remarked that 500m Chinese people love Deng Xiaoping’s reforms, while 900m favour the world view of Mao Zedong. Another pointed to the fact that the central government spends only 11 per cent of the total by all levels of government and employs just 4 per cent of all civil servants. Others emphasised that China is a developing country with huge challenges.

    The conclusion participants drew was that the Chinese Communist party, with some 90m members, is essential to national unity. Yet corruption and factional infighting has threatened the legitimacy of the party. One senior official even stated that Xi Jinping “has saved the party, the country and the military”. This perspective also justifies the suspension of term limits on the presidency, which, it was stressed, does not mean perpetual one-man rule.

    Western models are discredited. The Chinese have developed a state system run by a technocratic elite of highly educated bureaucrats under party control. This is China’s age-old imperial system in modern form. The attraction that western-style democracy and free-market capitalism may have exercised on this elite has now withered. They stressed the failure of western states to invest in their physical or human assets, the poor quality of many of their elected leaders and the instability of their economies. One participant added that “90 per cent of democracies created after the fall of the Soviet Union have now failed”. This risk is not to be run.

    All this has increased confidence in China’s unique model. Yet this does not mean a return to a controlled economy. On the contrary, as a participant remarked: “We believe in the fundamental role of the market in allocating resources. But government needs to play a decisive role. It creates the framework for the market. The government should promote entrepreneurship and protect the private economy.” One participant even insisted that the new idea of a “core leader” could lead to strong government and economic freedom.

    China does not want to run the world. This sentiment was repeated. Its internal problems are, in the view of participants, too big for any such ambition. In any case, it has no worked-out view of what to do. But, as a senior policymaker insisted, in the specific context of relations with the US, “we must co-operate, to deal with shared problems”.

    China is under attack by the US. One participant argued that “the US has now shot four arrows against China: over the South China Sea, Taiwan, the Dalai Lama and now trade”. This then is a systematic attack. Many expect this to get worse. That is not because of what China has done, but because Americans now view China as a threat to US economic and military hegemony.

    Is western democracy in danger?
    US goals in the trade talks are incomprehensible

    אהבתי

  28. קמיליה , אני רואה שהתגובה של אותה קרן נמחקה משם. מענין למה. חשבתי שרק תגובות של חייל מזדקן נמחקות.
    הקיצר, בודהיזם הוא לא דוקטרינה במובן שדתות במערב הן כאלו. הוא יותר פסיכולוגיה…
    אבל האמת שאני כבר לא ממש זוכר ….
    כאן אלן ווטס- 40 על בודהיזם- סומך עליו.אם זה מעניין אותך:

    אהבתי

  29. אגב, אלן ווטס המליץ להיזהר מאקסיסטנציאליסים משום שאצלם האשמה היא אונטולוגיות. במובן שלדידם אנו נולדים אשמים וצריכים לכפר על כך.
    מעניין אם כך אם מישהו יכול לומר מאיזו השקפת עולם יותר קדומה יותר ינקו האקסיטניאליסטים את חלב התפישה הזו?

    בברכה
    וללא אשמה
    גיא.

    אהבתי

  30. סקופ בלעדי!!!
    נחשף הסרטון ממצלמות האבטחה בארכיון הגרעין האירני:

    אהבתי

  31. לגיא,

    א. הקשבתי 45 דקות (!) לאלן ווטס, וצפיתי בשלל תמונות רקע לא קשורות – ועדין איני מבינה מהו בודהיזם. או שהבודהיזם, כפי שהבנתי אותו, מאוד לא מוצא חן בעיני. מכאן שעדין איני מבינה מדוע כל כך הרבה מערביים (כולל יהודים), לכאורה חכמים ומתוחכמים, נמשכים לבודהיזם.
    ווסט חזר והדגיש שבודהיזם אינו דוקטרינה אלא שיטה / דרך. שיטה שאמורה לעזור ליחיד המתענה בחיין לחוש הקלה (הקרויה בפיהם נירוונה). כלומר, כדבריך, מעין שיטה של טיפול פסיכולוגי.
    פרקטיקת ה"טיפול הפסיכולוגי הבודהיסטי" היא שהגורו יכניס את "התלמיד" לתסכול בלתי פתיר ממושך ביותר. לכאורה הוא אמור ללמוד לא לרצות דבר. אבל גם "לא לרצות דבר" זהו סוג של רצון. אדם יכול לבזבז חודשים או שנים מחייו במאמצי שווא – לפני שיקלוט שהכניסו אותו לפרדוקס בלתי פתיר וירים ידים. לאחר שיכנע ללא תנאי וירים את ידיו – הוא יתפס כמנצח.
    אבל לתפיסתי (בניגוד לדברי אלן ווטס) כן קיימת בבודהיזם איזושהי דוקטרינה.
    הדוקטרינה הבודהיסטית (במידה שהבנתי אותה) טוענת שהאדם יחוש הקלה רק לאחר שילמד להשתחרר מכל התבניות התרבותיות והחברתיות, מהסטטוס שלו בחברה, מכל הציפיות החברתיות ממנו, מכל האילוזיות שלו (כמו שמחר יקרה לו משהו טוב, או משהו רע), מהאמונה שלחייו ולמותו קיימת משמעות כלשהי והוא חייב להתאמץ לשרוד ועוד ועוד.
    אבל בעיני גם ה"אידיאל" / היעד הסופי הנחשק שמציגים הבודהיסטים הוא סוג של דוקטרינה. דוקטרינה אינדיוידואליסטית ניהיליסטית שאיני מוכנה לקבל.
    ההתנגדות שלי היא גם ברמה הפילוסופית (של תפיסת האדם האידיאלי ומטרת "הטיפול") אך גם מעשית. חברה מרובת בודהיסטים טובים מדי, תהיה בהכרח חברה שלא תתאמץ להתקדם לשום מקום או לשפר במשהו את הקיים.

    ב. אגב, אידיאל "הפרישה" של אנשים זקנים מהחברה, כולל ממשפחתם, והויתור המוחלט על כל מה שצברו במהלך חייהם (כולל רכושם וסממני הסטטוס שלהם), בכדי לחיות בבדידות ביערות (כמעין חזרה לחיי ציידים לקטים) – העלה בי אסוציאציה להפגנת המונים מרשימה מאוד בצרפת בדרישה שלא יעלו את גיל הפרישה לפנסיה.
    לטענתם, אם זקנים יעבדו גם בשנות השישים שלהם לצעירים מהם לא יהיו מקומות עבודה ו/או סיכויי קידום. מה שמעלה בי את ההרהור שאולי דחיפת הזקנים לחפש שלוות נפש / נירוונה בדרכים, לאחר שמסרו את כל רכושם ותפקידיהם לבניהם, היא בסך הכל המקבילה לנוהג ההודי "המקודש" לשרוף את האלמנות (המיותרות והמכבידות) לאחר מות בעליהן,

    ג.. כתבת: " … להיזהר מאקסיסטנציאליסים משום שאצלם האשמה היא אונטולוגיות. במובן שלדידם אנו נולדים אשמים וצריכים לכפר על כך.מעניין אם כך אם מישהו יכול לומר מאיזו השקפת עולם יותר קדומה יותר ינקו האקסיטניאליסטים את חלב התפישה הזו?"
    ___________________
    התשובה לחידה שהצגת נראית לי כיותר מדי קלה (הנצרות הטוענת שכל אדם נולד עם "החטא הקדמון", ואמור לנסות לכפר על חטאו זה כל חייו).
    יש כאן איזשהו קטש?

    אהבתי

  32. לחיל זקן

    כתבת: "אונס נשים במלחמה מוכיח שהצד האונס אינו גזעני".
    ______________________

    1. למיטב זכרוני, ה"הוכחה" אכן התקבלה במחלקות לסוציולוגיה באוניברסיטאות ישראל.
    אבל איני משוכנעת שגם במחלקות לפיסיקה נוהגים להשתמש בדיוק באותו סוג של הוכחת השערות מחקר.

    2. אם טיעונם נכון – הם למעשה הוכיחו שגזענות היא דבר חיובי ביותר.
    מכאן שלשיטתם חיוני לוודא שכל המשרתים בכוחות הביטחון הצליחו לעבור איזשהו רף נדרש של גזענות חיונית.

    אהבתי

  33. אוף טופיק,

    על ההיסטוריה הישראלית של "מצעדי פליטים".
    מתוך הבלוג עולם הידע של יובל.

    https://ronyuval.wordpress.com/2018/05/03/the-refugee-march/

    קטע מהפוסט:
    " … ב-10 בנובמבר 1950 קיבלה ועדה מטעם קונגרס נציגי הפליטים בסוריה ובלבנון ייפוי כוח לפעול אם לא תקבל עצרת האו"ם במושבה החמישי החלטה שמחייבת את ישאל לקבל בחזרה את הפליטים. על הועדה הוטל להחרים את מפעלי הסיוע של ססו"ת, לארגן התנגדות פעילה נגד מפעלי האו"ם ולארגן מצעד פליטים, עם נשיהם וטפם, אל השטח שבו מחזיקה ישראל, וכך העריכו במודיעין הצבאי:

    החלטה זו מהווה, כנראה, תגובה על ההצעה המשותפת שהוגשה על ידי ארה"ב, בריטניה, צרפת ותורכיה לוועדה המדינית המיוחדת של עצרת האו"ם […] שלפיה יש להקים קרן מטעם האו"ם למימון שילוב הפליטים מארץ-ישאל לתוך החיים הכלכליים של המזרח התיכון […] הצעה משותפת זו מתפשרת, כנראה בצדק, כוויתור מצד מעצמות המערב על הגשמה מוחלטת של תביעות הערבים להחזיר את הפליטים לארץ-ישראל, וכנטייה להתחשב ברצינות בפתרון חלקי בצורת יישוב חלק מהם בארצות ערב.

    על פי הדו"ח, אנשי המופתי וכן הקומוניסטים המקומיים תומכים גם עתה ברעיון המצעד, כמו שהועלה בנובמבר. המצעד נועד 'לשמש לחץ על האו"ם להגשים את החלטותיו הקודמות בדבר זכות הפליטים לחזור לבתיהם בישראל, ולהימנע מקבלת החלטות הנותנות גושפנקא רשמית לתוכניות יישוב הפליטים מחדש בארצות ערב. … "

    אהבתי

  34. קמיליה, Respect!
    על 45דקות ההקשבה, אפילו לי לא היה הכוח להקשיב לכולן הפעם.
    שיטת התיסכול שתיראת נקראת Upaya – בקיצור שולחים את התלמיד לכיוון המנוגד אליו הוא רוצה להגיע\משחקים אתו במשחק האגרוף הריק( כמו שמשחקים עם ילדים)\ נותנים לו לקלף בצל בשביל להגיע לגרעינו\ whatever ….
    אם הוא מבין משהו חדש בתום המשחק הוא לא נחשב כ"מנצח" כי אין למעלה אין למטה אין מנצחים ואין מנוצחים. גם קודם הוא היה בסדר רק משום מה הוא לא חשב כך. זה כמובן גם בסדר לא לחשוב שאתה בסדר ואין בהילות לגרום לך שתחשוב שאתה בסדר כי אז זה מרמז שמי שחושב שהוא לא – הוא באמת לא בסדר …. ולא כך.
    הבנת?
    ממה שאני מבין – אין חובה לקבל את הדוקטרינה\אין-דוקטרינה …
    זו פשוט סירה שחוצים איתה את הנהר. אם אין נהר לא צריך את הסירה.

    בברכה
    טוב, יש לי סידורים.
    אחזור בהמשך.

    אהבתי

  35. יש עוד כמה דקות.
    בסופו של דבר (כאופן דיבור – שהרי ה"דבר לא מסתיים) התלמיד "אמור" (אמור במובן של יכול – כלומר לא חייב) להבין
    שנירוונה וסמסרה חד הם.
    מסכים עם מסקנתך הסופית שיש טרייד אוף בין התרבויות. חברה אחת תשיג יותר תוצאות ותתאמץ יותר במחקר ואילו האחרת תהיה יותר שקטה פסיכולוגית. גם כן אולי יש למצוא את דרך האמצע.
    בכל מקרה ווטס מציין לזכרוני שבחברה הסינית (כנראה לא החברה העכשווית אלא היותר מסורתית) יש כבר משחק מובנה בין שתי גישות בתרבות. יש את הגישה הקונפוציאנית שהיא יותר גישה של טקסים ואומרת מה צריך להיות\איך ראוי שיהיה וכו… ומולה יש את הגישה של הדאו (כנראה ההתמזגות שלו עם הבודהיזם יצרה את הזן)שמאפשרת לאדם אחרי שכבר עבר כברת דרך ועשה את כל הדברים שמצופים ממנו בחברה לפרוש מהתרבות הזו ולמצוא לו משמעויות אחרות. כל זה מבלי למרוד ולצאת באלימות נגד הסדר קיים. זה מעין תרבות נגד בתוך התרבות.

    Liked by 1 person

  36. אהה, ולמה שיטת התיסכול?
    אם נאמר, אני אומר לך לך ישירות, ללא כחל ושרק שאת כבר בודהה\בסדר\מלכת האנדלים את הרי לא תאמיני לי ולא תקבלי את מילתי.
    צריך (במובן של אפשר) להבין את זה לבד.

    אהבתי

  37. קמיליה, לגבי הקטש – לפי הגדרה האקסיזטניאליזם
    היא תנועה פילוסופית [המדגישה] את חופש הבחירה של האדם בעיצוב חייו ובמציאת משמעות להם…..
    אבל, אמה מה? אם האדם גם לדידם נולד אשם וכל חייו אמור לכפר על כך איזה(וסליחה מראש על הצרפתית…) פאקינג חופש בחירה יש לו?!?

    אז את רואה? – גם בדתות התיאיסיטות וגם בדתות האתאיסטיות במערב מתסכלים את האדם …. רק מה? בניגוד למזרח (ששם זה נעשה אומנם באופן איזוטרי)בכלל לא מספרים לו על כך.

    לגבי החטא הקדמון – נכון שזה עיקר מודגש נוצרי אבל הוא נשאב מהיהודות.

    אהבתי

  38. לגיא,

    כתבת: " … הגישה של הדאו … מאפשרת לאדם אחרי שכבר עבר כברת דרך ועשה את כל הדברים שמצופים ממנו בחברה לפרוש מהתרבות הזו ולמצוא לו משמעויות אחרות. כל זה מבלי למרוד ולצאת באלימות נגד הסדר קיים. זה מעין תרבות נגד בתוך התרבות. …"

    כפי שאני מבינה זאת לא מדובר כאן בפתיחת מרחב של אופציות חלופיות למה שהאדם עשה בעבר, וגם לא בתרבות נגד. אלא בהתעללות בזקנים (בכל גיל בו מתעורר אצלם הדחף הבודהיסטי ).
    בערוב ימיהם הם אמורים "ללמוד" שלא הייתה שום משמעות לכל מה שעשו במהלך כל חייהם, שלא הייתה שום חשיבות לכל תפקידים שמילאו בחיי אנשים אחרים וכו'.

    כשאהיה על ערש דווי – לא כך ארצה לחשוב על חיי. ארצה להאמין שהייתה להם איזושהי משמעות, ואולי אפילו ומידה מסוימת של חשיבות. ולו חשיבות פעוטה בחיי מספר מצומצם מאוד של אנשים.

    מה שמוביל אותי למסקנה ש"מערכת החיסון" שלי מתנגדת גם לבודהיזם. לא רק לכל הדתות המונותאיסטיות.

    Liked by 1 person

  39. קמיליה, משמעות זה משהו שמצביע למשהו אחר. למה את מרגישה שמה שמצביע למשהו חשוב יותר מהדבר עצמו?
    למה המפה יותר חשובה מהטרטוריה?
    למה שאת או מישהו אחר ירצה להיות מפה כשכבר אומרים לו שהוא הטרטוריה עצמה..?
    הדבר כשלעצמו. היקום עצמו.?

    אהבתי

  40. האמת…
    שהקטע הזה שכתבת:
    "בערוב ימיהם הם אמורים "ללמוד" שלא הייתה שום משמעות לכל מה שעשו במהלך כל חייהם, שלא הייתה שום חשיבות לכל תפקידים שמילאו בחיי אנשים אחרים וכו'."

    זה סתם השמצה. אף אחד לא "אמור ללמוד" כך.

    ולעניין הדבר התרחש שתיארת – מה שהם עשו שזה מה שהיקום\הדאו עשה דרכם באותו הרגע אז בטח שהיתה לזה חשיבות.
    למעשה, אם את רוצה , מבחינה מטאפורית , הם היו האיברים\החלקים ביקום שאפשרו ליקום לתת חשיבות למשהו. בלעדיהם הוא לא יכל.

    אם מישהו לא יכול להעריך לפחות גישה סיפורית שונה גם אם הוא לא "קונה" אותה לי זה נראה כאילו לא מדובר אצלו בקיום "מערכת החיסון"
    כזו או אחרת אלא ב"מערכת חסימה".

    ובראייה רחבה : זה לא אומר שיש מישהו למעלה ומישהו למטה אלא שזה סוג של מופע של משהו אחר ביקום.
    וובכל מקרה – כך אני מבין את הדברים.

    אהבתי

  41. את מי שמעניין: על האשמה האונטולוגית המובנית אצל מרבית האקזיסטניאליטים:
    הקישור מגוף רציני (
    Routledge is the world's leading academic publisher in the Humanities and Social Sciences.)
    כך שאני לא טוען דברים בעלמא.
    בכל מקרה, זה לא אצל כל האקסיסטניאליסטים. קאמי למשל מרד גם באקסיטניאליסטים אבל בגלל הרצון לקטלג
    הכלילו אותו איתם כנראה בניגוד לרצונו.

    אם מישהו למשל טוען בדיון שהתעלעלות בזקנים מובנית בבודהיזם ראוי שיתמוך בטענתו או יאמר מראש שהוא עושה צחוק.
    אישית , אי לי בעיה עם צחוק.

    Finally, many existentialists point to the experience of guilt as providing an insight into our own being. Existential guilt refers to something broader than the feeling we sometimes have when we have done something wrong. In its broadest significance, existential guilt refers to the fact that there is no pre-given legitimation or justification for our existence. Though we are creatures who feel the need for some ‘reason for existing’, we find ourselves thrown into a world where there is no higher court of appeals that could validate our lives. We are ultimately answerable only to ourselves. In a somewhat narrower sense, existential guilt can refer to the fact that, because we are always engaged in acting in concrete situations, we are implicated in whatever happens in the world, and so we always have ‘dirty hands’.

    https://www.rep.routledge.com/articles/thematic/existentialism/v-1/sections/everyday-existence-anxiety-and-guilt

    אהבתי

  42. אפרופו-
    בקיצור על המפץ הגדול – הגישה הסיפורית המערבית היא שהיה אירוע, להלן פיצוץ … ואנחנו התוצאה של האירוע הזה. סיבה ותוצאה מופרדות.
    אבל הגישה הזו היא אופן דיבור, אופן חשיבה = מפה.
    כשלוקחים בקבוק של דיו ומנפצים אותו על לוח יש תחילה פיצוץ במרכז אבל בקצוות הפעילות נמשכת גם אח"כ ורוב הההיתזים היותר מורכבים הם בקצוות.
    בקיצור זה אירוע מתמשך…
    במובן הזה אנחנו עדיין המפץ הגדול.
    אנחנו הקצצות של היקום עכשיו..

    זו הגישה הסיפורית שם. אז אם אנחנו הדבר למה שנרצה להצביע (משמעות)למשהו אחר?

    אז אפשר להעריך את הסיפור מבלי היכולת לחוות אותו.

    בברכה.
    אני גם לא בודהיסט.

    אהבתי

  43. . Though we are creatures who feel the need for some ‘reason for existing’, we find ourselves thrown into a world where there is no higher court of appeals that could validate our lives

    מישהו רואה פה את קפקא עומד בפני החוק שלא נותן לו לעבור?

    הקיצור – אופן הדיבור ואופן החשיבה בשל ראיית העולם בדרך מפוצלת (ויש לזה כמובן הרבה יתרונות במקומות אחרים) גורם להרגיש ש"נזרקנו" לעולם. בין עם זה על ידי בונה עולם או בין אם זה עי תהליך מפץ גדול שהתרחש אחכשהו באופן אוטומוטי.
    אבל אם אנחנו עדין התהליך … ולא מופרדים ממנו…. אז…. תחשבו …

    בכל מקרה, קפקא עצמו מצא נחמה בהסתכלות הזו על העולם ובתפיסות הללו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: