בשנת 1996, לפני 20 שנה, נולדו 85 אלף תינוקות לקבוצת הרוב היהודית במדינה. בשנת 2016 יוולדו כ-140 אלף. לנתון הזה יש משמעויות גדולות מבחינת הדמוגרפיה והכלכלה. הם גם מרמזים שמצוקת הנדל"ן רק תחמיר. מי שמתחיל להרגיש בשינוי הוא צה"ל. עד לאחרונה דיברו בצה"ל על מצוקת כוח אדם בשל שנתונים מצטמקים באוכלוסיה החילונית (בשנים 1975 – 1990 נותר מספר הילודים היהודים על 73 אלף). אבל הגלגל מסתובב במהירות, יחסית לקצב הצב הרגיל של דמוגרפיה. צה"ל יקבל פתאום שפע כוח אדם. עלייה עצומה בהיקף המתגייסים בטווח זמן של שנים לא רבות. דבר כזה לא אירע מאז העלייה הגדולה מרוסיה.
נכון שהאוכלוסייה החרדית היא יצרנית תינוקות לא קטנה וחלק מהגידול נזקף לזכותה, אך הימים שבהם היה ברור שתינוק חרדי לא יעלה על מדים חלפו ופסו להם. תהליך גיוס החרדים לצה"ל המתקדם במהירות מעוררת השתאות יפגוש את פירות ההתפוצצות הדמוגרפית המפתיעה בציבור החילוני והדתי לאומי.
צה"ל כבר לא פרוש בלבנון, בעזה ובטח לא במרחבי סיני. לשם מה הוא זקוק לכל כך הרבה חיילים? זה הזמן לתת לצה"ל תמריצים כלכליים לנהוג ביתר חסכנות בכוח האדם שלו ולשחרר למשק מוקדם יותר את המוני מש"קי הממטרות. היו ימים שבהם בנות קיבלו בקלות פטור מטעמי "עודף כוח אדם". אולי הגיעה העת שישובו. כל זה אינו אומר שאפשר לוותר על גיוס החובה, רעיון שלדעתי הוא אשליה שלא תיתכן. אבל במרחב שבינו לבין המשך הבזבוז המשווע בכוח אדם צעיר ישנם עוד פתרונות.
תמריץ 
כמי שדווקא עוסק בצבא בעולם האחזקה, קיימת גם קיימת מצוקת כ״א בחובה.
בעיית השורש היא לא כמות המתגייסים הפוטנציאלים, אלא דווקא ממספר כיוונים אחרים.
נכונות לשרת בתפקידים מאתגרים ולא ״נוצצים״, יכולות טכניות בסיסיות (פעם לא היה מישהו שלא ידע להשתמש במברג, תותפעו לדעת כמה בני 19 בחיים לא החזיקו כלי עבודה ביד), משמעת נמוכה.
הדברים הנל גורמים לירידה באפקטיביות של חיילי החובה , כאשר מצד שני מקצרים את משך שרות החובה – יש חיילים שאף פעם לא יגיעו לנקודה יצרנית , שבה הם תורמים יותר מאשר משקיעים בהכשרה והחניכה שלהם.
דווקא החרדים הם קרן אור , ודווקא הם משלבים מוסר עבודה עם יכולות למידה מצויינות.
אהבתיאהבתי
דניאל, תודה על נקודת המבט שאתה מציג. בהחלט ייתכן שיש בעיה של תמריצים להגיע למקצועות מסוימים בצבא. זה די מובן, וכמו בכל מקום שבו יש עודף ביקוש ומחסור, צריך לתת תמורה גבוהה יותר למי שנמצא במחסור.
אהבתיאהבתי
הפוסט, ותגובת דניאל אליו, הזכירו לי את המשפט "יותר משבני ישראל שמרו על השבת, שמרה השבת על בני ישראל".
משפט שבימנו אנשים דתיים נוהגים לצטט בכדי לקדם את אכיפת חוקי השבת.
הם מתעלמים מכך שזהו משפט של אחד העם. אדם שבמונחי ימינו ניתן להגדירו כחילוני.
ואכן, כאשר קוראים את המשפט עצמו, ללא דעות קדומות, מבינים ש:
1. בני ישראל, במהלך הדורות, לא כל כך שמרו על השבת
2. אנשים ששומרים על השבת לא נהנים מהגנה מיוחדת של כוח עליון כלשהו / השבת לא שומרת עליהם
3. הנוהג לשמור על השבת (והכשרות, ודינים המקשים על שתיית יין בחברת גויים ועוד ועוד) בידלו את היהודים מסביבתם הגויית, והקטינו את נטיית קבוצות המיעוט להיבלע ברוב.
אבל, למרבה פליאתי, דווקא דתיים נוהגים להשתמש במשפט זה.
[מעט בדומה לפליאתי על דתיים ששרים בשמחה את המשפט שהם לא מפחדים את האמונה לאבד.
אני לא מפחדת לאבד רק דברים שמעולם לא היו לי או שכבר איבדתי אותם או שהם חסרי חשיבות בעיני ואפילו מטרד שאשמח להיפטר ממנו.
זו כנראה עדות נוספת לכך שאיני מסוגלת להבין אנשים דתיים 😊]
הקשר לפוסט הוא שאולי הצבא לא זקוק לכל כך הרבה חיילים אבל המוני בני 18, ומכאן גם המדינה, מאוד זקוקים לשירות צבאי המוני.
– ילדים מפונקים, שגודלו בצמר גפן של הגנת יתר מכל הכיוונים, נתקלים לראשונה בחייהם באתגרים המכריחים אותם להתמודד בכוחות עצמם ולהתבגר. כשנחשפים לנהיי ולבכי העולמי על דור ה Y חייבים להגיע למסקנה, שכנראה בזכות השירות הצבאי, המצב בישראל מעט פחות גרוע.
– המוני נערים שנשרו, אקטיבית או פסיבית, ממערכת החינוך, והיו על סף קריירת חיים כעבריינים – זוכים בצבא להזדמנות שנייה. עבור חלקם, רק המסגרת הצבאית הנוקשה מצליחה לגרום להם ללמוד ולהשלים פערים. ולפעמים אפילו לרכוש מקצוע רווחי. הגיוס לצה'ל למעשה, משנה את כל מסלול חייהם.
– עבור בני קבוצות מיעוט רבים (כמו עולים חדשים ונוער עולה, דרוזים, חרדים שחזרו בשאלה ועוד) השירות הצבאי הוא שער הכניסה הראשי לחברה הישראלית. מפתח להשתלבות, להכרת השפה והמנהגים, ולחיזוק תחושת השייכות. לכך יש להוסיף גם את הדרך בה הצבא מסייע לגיור המוני לא יהודים שעלו מרוסיה. אנשים שאחרת היה סיכוי מאוד גבוה לכך שיבחרו להגר לקנדה או לאוסטרליה.
– השירות ביחידות צבאיות יוקרתיות, ומערכות הקשרים שנרקמו בהם, הוא למעשה מצע הגידול, המאוד מצליח, של המוני חברות סטארט אפ ישראליות. לא ברור מה חלקו של שירות החובה ב"נס הסטארט אם הישראלי", אך ברור שאינו זניח
– עבור רוב המתגייסים לצה'ל, שירות החובה הוא ההזדמנות הראשונה, ואולי גם האחרונה, להכיר את השבטים האחרים של החברה הישראלית. להיפגש עמם כשווים עם שווים, להתיידד אתם ואפילו ללמוד לחבבם. להתגבר על חומות הזרות והניכור. הדבר הקרוב ביותר לרעיון של "מיזוג גלויות" שקיים בחברה הישראלית.
אהבתיאהבתי
קמיליה, אין ספק שיש אמת רבה בדברייך אבל מצד שני לא לגמרי השתקמתי מהשקפותיי הליברטריאניות בנעוריי עד כדי כך שאוכל לקבל בלב שלם טקסט כל כך פטרנליסטי.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
א. ערך החופש, אותו שמים הליברטיאנים בראש מעייניהם, יקר גם לליבי.
אני גם זוכרת היטב את ההשפעה האדירה של ספרי איין ראנד, כמו המעיין המתבגר ומרד הנפילים, על הנערה שקראה אותם.
אבל, חלק מהתבגרותי כלל את התובנה שכל אידיאולוגיה וכל השקפת עולם, ששמה ערך אחד בלבד בראש מעייניה, ומאפשרת לו לבטל את חשיבות כל הערכים האחרים ואפילו לפגוע בהם, זו השקפת עולם מעוותת ואפילו מסוכנת.
הקומוניזם מקדש את ערך השוויון, השמאל המוסרני את ערך החמלה והצדק, החרדים, האוונגליסטים והאיסלמיסטים את ערך ההיצמדות לפרשנותם את כתבי הקודש – וכך גם הליברטיאנים את חופש הפרט. כל אלו עלולים להפוך למסוכנים כאשר יצליחו להשיג מספיק כוח בכדי להגשים את מטרותיהם.
דגש היתר של הליברטיאנים על האינדיוידואל וזכויותיו בא על חשבון הזלזול בכל הערכים הקבוצתיים / הלאומיים / הדתיים. הם 'מאפשרים' ליחידים להתאסף ל"קבוצות רכישה" של שירותי שמירה ואבטחה ע'י צבא ומשטרה ועבור בניית תשתיות משותפות כמו כבישים וגשרים או בכדי לשכור במשותף חברות ניהול עבור הרכוש המשותף של הבית / המדינה.
אבל, ערכים לא אינדיוידואליסטים כמו סולידריות לאומית, מתן הזדמנות שנייה לנכשלים או קליטת עלייה זרים להם, ואפילו מוקצים בעינהם. ובזאת איני איתם.
מנקודת מבט ליברטיאנית – אינדיוידואליסטית רשימת הנתרמים משירותם הצבאי, שאותה הבאתי, אכן תיתפס כפטרנליזם בזוי ומוקצה מחמת מאוס.
אך מנקודת מבטי, הפחות אינדיוידואליסטית, אלו תרומות חשובות ומוערכות של צה'ל לכלל הישראלי.
ב. לתפיסתי את צה'ל לא רק כגוף שייעודי היחידי והבלעדי הוא להגן על המדינה מצבאות אויב וארגוני טרור, אלא גם כגורם משלים למשרד החינוך והתרבות, המשרד לקליטת עלייה, משרד הכלכלה והמדע ועוד – אמורות להיות השלכות הן על תקציב הצבא והן על הערכותו והתארגנותו.
מנקודת מבט המתחשבת אך ורק ב"תרומות המשלימות" של צה'ל – היה עדיף לגייס את כל בני ה 18 בישראל לשירות צבאי של שנה אחת, מאשר את 33% מהם לשירות של 3 שנים.
ברור שהצעה שכזו אינה מתקבלת על הדעת. היא אינה מביאה בחשבון את הצורך בזמן הכשרה ארוך ורכישת נסיון בתפקיד, ועלולה לפגוע קשות ביכולתו של צה'ל למלא את משימתו הראשית שהיא הגנה מצבאות אויב ומארגוני טרור.
מצד שני, לא הייתי רוצה שיתעלמו לחלוטין גם משיקולים שכאלו כאשר דנים בצבא הסדיר העתידי של צה'ל והערכותו הרצויה.
בדומה למה שעשית בפוסט זה. הדגש על המילה 'גם'.
[מה שמזכיר לי את הביטוי שהיה שגור בפי מגיב לשעבר בבלוג זה "סיבוכי איימים"😊]
אהבתיאהבתי
אני מציע צפייה בסרט "אפס ביחסי אנוש" בטרם כל דיון על תרומתו של צה"ל לנוער הישראלי. הבזבזנות הגרוטסקית בזמנם של הצעירים בישראל צריכה גם להילקח בחשבון.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
אין סתירה מהותית בין הניהול הגרוע ובזבוז כוח האדם בצה'ל (עובדה שלא ניתן להכחיש אותה) לבין העובדה שלפחות חלק מהחיילים תורמים למדינה ו/או נתרמים מעצם שרותם הסדיר.
שתי התופעות קיימות זו לצד זו.
ברור לי שכיום זה כבר מאוד לא אופנתי להגיד גם משהו חיובי על צה'ל, והסרט 'אפס ביחסי אנוש' הוא סרט אופנתי לעילא ולעילא.
אני גם משערת שתסריטים המציגים את צה'ל באור חיובי לא יזכו במענקים ממקרן הקולנוע הישראלית, ויתקשו להצחיק את הקהל.
בעיני סרט זה, כמו גם 'גבעת חלפון אינה עונה' מציגים אמת, אבל לא את כל האמת.
אבל אולי אני מושפעת יותר מדי מחווית השירות הצבאי, החיובי בעיקרו (למרות כל הקיטורים והביקורת), שעבר עלי.
אהבתיאהבתי
מפנה למאמר מעניין בתקווה שיכפר על השטויות האחרות שאני כותב
ויזכה אותי אולי בנקודות חיוביות.
http://www.zeevgalili.com/2016/08/21449#more-21449
פלוס 'סיבוכי איימים' בתגובות.
אהבתיאהבתי
אשכרה אל רום נמצא שם 🙂
אהבתיאהבתי
לדניאל:
מה שאתה אומר מפתיע אותי. שנה אחת לא מספיקה להכשיר אדם לתפקיד (ואז יש לו 2 שנות שרות).
אם זה נכון מה שאתה אומר אז מדוע לא מגייסים אנשי קבע או משתמשים באזרחים עובדי צה"ל שכבר מיומנים בעבודות כאלו?
אהבתיאהבתי
בהמשך לדיון מפוסט קודם אודות נזקי הגלובליזציה, מצורפים 2 לינקים על המחיר של הגלובליזציה בארה"ב והקשר של זה לטראמפ והבחירות בארה"ב (ועל בגידת הימין והשמאל במעמד הביניים בארה"ב).
הראשון תמציתי (יחסית):
http://maraah-magazine.co.il/13719
והשני עדות אמריקאית ארוכה (מאוד) ופוליטית מבפנים:
http://www.theamericanconservative.com/dreher/trump-us-politics-poor-whites/
ציטוטים נבחרים למעוניינים בתקציר:
"דמוגרפית, המפסיד הגדול מ[הסכם הסחר] נאפטא הוא המעמד הבינוני העובד, שהוא ברובו לבן, בעיקר הגברים. האבטלה בין השחורים הייתה גבוהה וטיפסה עוד קצת. האבטלה בין נשים שחורות אומנם טיפסה עוד מעט, אך מעמדן הכלכלי של אימהות הללו לא השתנה משמעותית: קודם להסכם הן נהנו מרשת ביטחון חברתית נדיבה, וגם לאחר מכן, כשרשת הביטחון התעבתה מסיבות אלקטורליות, בעוד ששיעור הילדים לאמהות חד-הוריות מגיע עד כדי 80 אחוז. נשים לבנות עבדו והמשיכו לעבוד בשירותים חברתיים, מורות, אחיות, רופאות, שירותים מימוניים, ושיעור הילודה אצלן ירד. הזינוק העיקרי בשיעור הילדים ללא אבות חל בקרב הלבנים מעוטי ההשכלה שבעבר פרנסו משפחות בכבוד משכר הוגן בתעשייה. עתה היו לחסרי תעסוקה, חסרי עתיד, נרתעים מנישואין, מחלקים את זמנם בין שתיה לשוכרה לבין נדודים, ואת אחריותם ליוצאי חלציהם השליכו על המדינה. שיעור הילדים הלבנים ללא אב עלה עד כדי 50 אחוז. מומחים נוטים לזלזל בנתונים המתוארים לעיל … הם מסבירים שחברות אינן יכולות להגיע לרווחיות ללא כוח העבודה הזול במקסיקו או סין, וכי המחירים הנמוכים של מוצרים מיובאים מורידים את יוקר המחייה לכלל האזרחים … אך מה שהמומחים מסתירים הוא המחיר האנושי של הכלכלה החופשית שמסביב לעולם: חורבנה הכלכלי-חברתי של אמריקה התיכונה.
… המרוויחים הם אם כך לא הפועלים, העובדים והבונים, ולא תושבי הערים הסמוכות לגבול הפתוח, אלא שכבת אנשי-העסקים, המנהלים, סוחרי הכספים, וחברות הטכנולוגיה ומערכת האסדרה הממשלתית. יש לכולם מכנה אחד משותף: ההכרח בהשכלה פורמלית גבוהה, שמטבע העניין שמור רק לחלק מן האוכלוסייה. באורח פלא, הרווחיות של החברות נשמרה כך שחלקם של העובדים בכלל ההכנסות הלך וירד, וחלקם של המנהלים והמנהלות – הלך ועלה. כיום, פער ההכנסות בין העשירון העליון לבין שלושת העשירונים התחתונים הוא גדול מאי-פעם, והרחב ביותר בעולם. סביר היה להניח שהמפלגה הדמוקרטית, החברתית, שעיקר כוחה היה באיגודים המקצועיים של התעשייה המאורגנת, תתנגד למהלך עניינים זה. כזו אומנם הייתה המפלגה הדמוקרטית של פעם. אחרי 16 שנה של קלינטון ואובמה, המפלגה הדמוקרטית כבר לא של האדם העובד, של האב המביא פרנסה לאשתו וילדיו בעמל כפיו, אלא מפלגת קואליציית-הקצוות: נתמכי הקופה ציבורית מצד אחד, והעשירונים העליונים והמבוססים מצד שני. הראשונים תלויים במפלגה שתמשיך לסעוד אותם לכל ימי חייהם מן הקופה הציבורית, והאחרונים שולטים ברווחתם דרך המנגנונים המופלאים של הכלכלה הכלל עולמית.
…
מעבר לעובדה שהגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב עומד על טריליון דולר בכל שנה ומאזן הסחר שלילי שלה גם הוא טריליון דולר לשנה, מתחולל בארה"ב אסון דמוגרפי בכך ששיעור הילודה בה הוא הנמוך שהיה מאז ומעולם. מרבית הילדים נולדים למשפחות חד-הוריות. מיעוט מבין הילודים יזכו למשפחה גרעינית שבה לפחות אחד מבני הזוג עובד. סיכוייו של ילד במשפחה חד-הורית לסיים בית ספר, להימנע מפשע, להיות בעצמו הורה אחראי, הוא פי-5 יותר קטן מזה של ילד למשפחה גרעינית מסורתית."
"To hear Trump or Clinton talk about the poor, one would draw the conclusion that they have no power to affect their own lives. Things have been done to them, from bad trade deals to Chinese labor competition, and they need help. And without that help, they’re doomed to lives of misery they didn’t choose."
…
"And what do you have to say to liberals?
Well, it’s almost the flip side: stop pretending that every problem is a structural problem, something imposed on the poor from the outside. I see a significant failure on the Left to understand how these problems develop. They see rising divorce rates as the natural consequence of economic stress …
There was a huge study that came out a couple of years ago, led by the Harvard economist Raj Chetty. He found that two of the biggest predictors of low upward mobility were 1) living in neighborhoods with concentrated poverty and 2) growing up in a neighborhood with a lot of single mothers. I recall that some of the news articles about the study didn’t even mention the single mother conclusion. That’s a massive oversight! Liberals have to get more comfortable with dealing with the poor as they actually are. I admire their refusal to look down on the least among us, but at some level, that can become an excuse to never really look at the problem at all."
…
"Well, I think it’s important to point out that Christianity, in the quirky way I’ve experienced it, was really important to me, too. For my dad, the way he tells it is that he was a hard partier, he drank a lot, and didn’t have a lot of direction. His Christian faith gave him focus, forced him to think hard about his personal choices, and gave him a community of people who demanded, even if only implicitly, that he act a certain way. I think we all understate the importance of moral pressure, but it helped my dad, and it has certainly helped me! There’s obviously a more explicitly religious argument here, too. If you believe as I do, you believe that the Holy Spirit works in people in a mysterious way. I recognize that a lot of secular folks may look down on that, but I’d make one important point: that not drinking, treating people well, working hard, and so forth, requires a lot of willpower when you didn’t grow up in privilege. That feeling–whether it’s real or entirely fake–that there’s something divine helping you and directing your mind and body, is extraordinarily powerful."
הערת שוליים:
המאמר האמריקאי ממחיש את עומק הפערים בחברה האמריקאית בין האליטות להמון העם, עשרות מונים פי כמה מהחברה הישראלית. פערים שלא ניתן לתפוס בעזרת השוואת מספרים וגרפים בין ישראל לארה"ב. מבחינה זו לצה"ל תפקיד חשוב בכך (אף שאישית אני תומך בצמצום שירות החובה).
אהבתיאהבתי
ליאיר
בעיות אבטלה הם בעיות מאקרו (בסרטון הקודם הוסבר כיצד הממשלה יוצרת אבטלה ומדןע היא היחידה שיכולה לטפל בה) . פתרונות מיקרו לא יעזרו.
כאן סיפור נחמד(ומאד מאד מומלץ) על הכלבים והעצמות (עם תרגום סימולטני לדוברי האיטלקית בבלוג)
הדרך היחידה להיפטר מהבעיה(אבטלה) היא עוד 5 עצמות.
אהבתיאהבתי
לגבי הפיסקה על גרעון הטריליון הדולר ,שיעורי הילודה הנמוכים (וגם הם רובם אצל משפחות חד הוריות) זה בדיוק התוצאה של ההיפנוט של האנשים לחיות בגיליונות של אקסל במקום במציאות. במקום להשקיע בילדים האקסליסטים היפנטו את
האנשים שילדים זה הוצאה וצמצום המאזן הביטים באיזה קובץ אקסל במחשב
הוא חסכון.
הגבתי והמחשתי את זה כבר פה
ברדקטיו אד אבסורדם.
אהבתיאהבתי
ליאיר,
א. שני המאמרים שהבאת מרתקים. וחשובים.
נראה שמומלץ לעקוב אחרי דר' יובל ברדשטטר. זהו לא המאמר המעניין הראשון שלו בו נתקלתי.
לצערי, הדיון במצב השחורים מהמעמד הנמוך בבארה'ב, וכיום גם במצב הלבנים מהמעמד הנמוך, גורם לי לחשוב על הקהילה האתיופית בארץ.
רמות הנשירה והפשיעה הגבוהות של הצעירים ממוצא אתיופי מוסברות גם בהתערערות הסמכות של האבות בעקבות העלייה לארץ. המשפחה אולי אינה חד הורית במוצהר, אך היא כזאת למעשה.
כמו בארה'ב, קל ונוח להאשים את השלטונות / המשטרה בקיפוח ובגזענות. וברור שיש מידה כלשהי של צדק בהאשמות אלו. אך לא שמעתי קולות הדורשים מיוצאי אתיופיה לבדוק גם את עצמם, ולקחת אחריות אישית / משפחתית / קהילתית לשינויים מתבקשים.
———-
אביא עוד קטע קצר ממאמרו, שמעלה שני נושאים שממעטים לדון בהם:
1. השפעת הגלובליזציה על פועלי היצור במדינות המתפתחות
2. התפשטות תופעת המשפחות החד הוריות
(לגבי נושא סכנת ההתפוררות המשפחתית – אני מקווה שלא נגיע למצב ארה'ב, בשל התרבות היהודית המשפחתית + אחוז הדתיים הגבוה.
בנושא זה – אי אפשר לבנות על צה'ל שיושיע)
#################################################
"ושאלה גדולה יותר היא, אם העברת התעשייה והייצור ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות אינה מעצימה עוד יותר את שלטון הרודנויות במדינות המתפתחות. שכן הסיבה לשכר הנמוך של הפועל בסיודד חוארז אינה הגֶנים המקסיקנים שלו, אלא המערכת המושחתת השולטת בו. הסימביוזה שבין הממשל, האיגוד המקצועי וארגוני הפשע שיוציאו להורג כל מי שימחה על שכרו הנמוך – ידועה לכל. אם בארה"ב, צרפת וישראל העובדים בחברות מסחריות יכולים להתאגד ולנהל מאבק מקצועי שעיקרו שמירת חלק-הארי של ההכנסה בידיו של הפועל, הרי לא כך הדבר במקסיקו ובסין. השלטון מושחת ועושה יד אחת כדי להעשיר את המקורבים ולדכא את עם הארץ. העברת הייצור למדינות מושחתות ורודניות אינה תורמת דבר לאותן אוכלוסיות, אלא רק משנעת אותן מן הכפר אל העיר, על כל חוליייה. ואילו הבאה של עובדים בלתי-חוקיים ומהגרי-עבודה למדינה מפותחת כדי לעשות את עבודות הכפיים, רק מטילה עומס נוסף על כל השירותים החברתיים הקיימים והופכת את העובדים המקומיים למנהלי עבודה במקרה הטוב ולמקרי סעד במקרה הרע. שתי האסטרטגיות המסחריות הללו, שנועדו להעשיר רק את המעמד העליון, מורידות את המעמד הבינוני לכדי מעמד נמוך שלא ברור לו אם כדאי לעבוד או במקום זה ליפול אל הרשת החברתית שדינה לפשוט רגל במוקדם או במאוחר. בשמונה שנות הנשיא אובמה נוצרו שלוש קצבאות לפיצויי עבודה על כל משרה לעבודה. שיעור העובדים מקרב בני גיל העבודה ירד לרמתו הנמוכה ביותר אי-פעם.
מעבר לעובדה שהגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב עומד על טריליון דולר בכל שנה ומאזן הסחר שלילי שלה גם הוא טריליון דולר לשנה, מתחולל בארה"ב אסון דמוגרפי בכך ששיעור הילודה בה הוא הנמוך שהיה מאז ומעולם. מרבית הילדים נולדים למשפחות חד-הוריות. מיעוט מבין הילודים יזכו למשפחה גרעינית שבה לפחות אחד מבני הזוג עובד. סיכוייו של ילד במשפחה חד-הורית לסיים בית ספר, להימנע מפשע, להיות בעצמו הורה אחראי, הוא פי-5 יותר קטן מזה של ילד למשפחה גרעינית מסורתית. בעתיד, שיעור הגברים והנשים העובדים והיצרניים יהיה קטן מכדי לשאת על גבם את כל היתר."
##############################################
ב. המחלוקת ביני לבין תמריץ היא פחות על עצם הצורך לצמצם את שירות החובה ויותר על הדרך הרצוייה לבצע את הצמצום:
1. הקטנת מספר המגוייסים מכל מחזור, ללא שינוי משמעותי במשך שירות החובה (העדפת תמריץ, וכנראה גם צמרת צה'ל)
או
2. אי שינוי מספר המגוייסים, אך קיצור משך שירות החובה (כשרק חלק קטן, העוברים הכשרה ממושכת, ידרשו לחתום על הארכת השירות)
או
3. פשרה כלשהי בין שתי הדרכים
מנימוקים שאינם קשורים כלל לתפקידו העיקרי של צה'ל, אך נתפסים בעיני כחשובים – אני נוטה להעדיף את 3.
אהבתיאהבתי
https://he.m.wikipedia.org/wiki/מלכודת_הנזילות
אהבתיאהבתי
לגבי מאזן הסחר השלילי
של ארהב שגם הוא טריליון דולר לשנה יש לזכור שהדולר הוא מטבע רזרבה
עולמי. מה זה אומר? שמדינות מוכנות לשלוח לארהב סחורות ושירותים
תמורות רישום ביטים במאזן הרזרבה בבנק המרכזי האמריקאי. זה החסכון
של המדינות. אם יפן וסין שהן הכלכלות השלישית והשניה לא היו כלכלות מייצאות אז גם המטבעות שלהן היו מטבעות רזרבה עולמיים והן לא. בכל מקרה אם יש מדינות מייצאות אז חייבות להיות מדינות מייבאות. אם למדינה מייבאת יש מדפסת כספים עצמאית אז אף פעם לא תהיה לה בעיה לשלם
חוב במטבע מקומי. אפילו דונאלד טרמפ אמר את זה לא מזמן. ככה שאם יש
סיכון הוא על המדינות שמייצאות סחורות ושירותים ומקבלות רישומי ביטים
במקומם.
אהבתיאהבתי
לקמילה:
אני לא יודע איך זה היום אבל אני ממש לא הייתי זקוק לצבא. החיים בצבא ממש לא נעימים. מנבלים את הפה ומקללים, הניקיון הוא ברמה ירודה ביותר, השחצנות והקטנוניות הם ברמות שיא ודי משעמם שם.
הסכוי שלך להרג או להיפצע בצבא גבוהים הרבה יותר מאשר בחיים האזרחיים גם בתקופות שלום שבהם לא נהרג אף אחד בחזית. הנהגים בצבא מסוכנים והטיפול בכלי הנשק (ולפעמים הזלזול בהם מצד החיילים) יכול לגרום לקורבנות.
(אני שבכל צבא בעולם זה כך).
בכל אופן אני לא הייתי מתגייס היום אבל זה רק בגלל פציפיזם.
אהבתיאהבתי
גיא: מה יקרה כשיהיה משבר כלכלי אצל אותן מדינות שמחזיקות אג"ח אמריקאי והן יאלצו למכור אותו כדי לממן את עצמן? הן יגרפו את אמריקה אתן לתוך המשבר הכלכלי. כמו בגוש האירופאי, כשהכל טוב טוב לכולן כשרע נהיים קטנוניים. אתה קצת לקחת את התורה הזו MMT כתורה משמיים.
galgal21 זו אחת הסיבות שצריך צבא מקצועני. השרות הנוכחי פוגע בנו לא רק כלכלי אלא גם חברתית. הוא הופך אותנו גזענים.
אהבתיאהבתי
בוקר טוב אורי, אחרי שנתיים שאני קורא ומגיב בבלוג ומבין בערך עקרונות
אמ.אמ.טי החלטתי להבין במה [בדיוק] דברים אמורים ושהם לא 'יעברו לידי'.
כמו בכל נושא בשביל לאלתר ולשנות תוך כדי שמבינים על מה מדברים צריך להכיר טוב טוב את היסודות והבסיס.כאמור , לא מדובר בתרופת פלא
כלכלית אלא בניצול נכון של יכולות השיטה הכלכלית. חבל שבשל דעות קדומות
וחוסר סקרנות אינטלקטואלית של פוליטיקאים וקובעי מדיניות יכולות אלה אינן מנוצלות
ואי השימוש בהן גורם למצוקות,לניהול לא יעיל והפסדי ענק לכלכלות.
לגבי מכירת האג"ח, כתבתי תגובה בפוסט אחר. הנה היא מקופי פייסט:
נניח שממשלת סין תמכור את כל האג"ח הממשלתי האמריקאי שברשותה.
בערך שתיים וחצי טריליון דולר.
הבנק המרכזי יעביר ביטים מהחשבון החסכון אצלו לחשבון הצ'קים.
אם הם ירצו זהב תמורתו הם לא יקבלו כי הכסף נוצר בצו ולא תלוי בזהב.
אם יחליטו שהם לא רוצים דולרים אלא יורו הם יקנו יורו שערו יעלה ושער
הדולר ירד מייד. יהיה ביקוש גדול למוצרים אמריקאים מאירופה מסין ומשאיר העולם בגלל הדולר הזול. בגלל הביקושים שיווצרו הממשל האמריקאי יגבה יותר מיסים וגם כנראה שהמחירים יעלו בדולרים אבל יותר לאט. אם הסינים יחליטו שהם רוצים לקנות בשוק האמריקאי דברים הם
ישלמו את מחירי השוק. הביקושים יעלו המחירים יעלו והממשל יגבה יותר מיסים. בעצם חלק מהמיסים יושלם עי הסינים כשיקנו בשוק. אותו דבר
עם החוסכים לפנסיה האמריקאים עצמם. הבנק המרכזי יעביר ביטים מחשבון החסכון לחשבון הצ'קים וכל התהליך מכאן דומה.
מה שחשוב הוא שכזה יקרה בעתיד המשק האמריקאי יהיה אחרי שנים
שהוא ניצל את הפוטנציאל הצמיחה האמיתי שלו בעולם האמיתי ולא דאג
לאיזון ביטים במחשב.
אהבתיאהבתי
מה שאתה עושה כעת ניקרא קמיליה ליגה על. אתה יודע איך הנקבה הזו אחרי שקראה מאמר על מחסור ביצים באורוגוואי הופכת יועצת ממלכתית בזבולי לשלשת תרנגולות על 3 עמודים, אתה עושה אותו דבר פרמה של פרימייר ליג. אחרי שקראת את הספר ההוא לאמריקאים שהספר הקודם שקראו היה הקטר עושה צ'ו צ'ו אני מציע שתקרא ספר שמסביר למה אי אפשר להדפיס כסף בלי סוף ואחרי שתשמע את שני הצדדים ולא רק צד אחד … אצטלה אצדלה אצדלה
אהבתיאהבתי
חשבתי שסיכמנו שאתה חוזר להגיב בנימוס ועוזב את קמיליה שהיא אחלה
בחלה של מגיבה. אני מניח שלפי שאקרא את הספר למה אי אפשר להדפיס
כסף בלי סוף במטבע מקומי וכלכלה וקלפי טארות בתרגום מאוסטרית
אצטרך לקרוא בשפת המקור את הספר
You can't teach an old dog new tricks
בקשר למאזן הסחר והאלגציות של חלק מהמגיבים שכאילו מדובר בכתבי קודש או תורות אמ.אמ.טי אני רק רוצה להזכיר להם שכלכלה זה בדיוק הפוך מדת. בכלכלה עדיף לקבל מאשר לתת ולמי שלא מסכים אני מוכן מייד
לפתוח איתו ביחסים כלכליים.
אהבתיאהבתי
א. נראה שכולנו נוטים כנראה לבצע הכללת יתר מהנסיון האישי שלנו, ולהסיק ממנו לגבי הכלל / האחרים.
זכרונותי מתקופת שירותי הצבאי נעימים בהרבה משלך (וכנראה גם משל תמריץ). בראש ובראשונה בשל הקשרים החברתיים הרבים, ורומן אהבה גדול עם מישהו שהכרתי בצבא.
מה שמעיד על כך שהדבר החשוב ביותר בשירות צבאי הוא המזל, זה שיקבע לאיזו חבורה/ות תיפול, ואת מי תכיר.
אני, למזלי הטוב, לא נתקלתי בריכוזים חריגים של ניבולי פה, שחצנות וקטנוניות. אני יכולה להוסיף שבתקופה זו גם למדתי מה זו שקשוקה ואיך מכינים נס קפה מוקצף, איך לשחק שש-בש ורמיקוב אבנים, פתגמים עירקיים ושירים ארגנטינאים, ושיש לי כשרון מדהים, ולא שימושי בעליל, לניווט באמצעות מפות טופוגרפיות.
בגדול, לא השתעממתי בצבא.
אפילו האנגלית שלי השתפרה משמעותית בהשוואה לתקופת התיכון, כיון שלא יכולתי לסחוב איתי מספיק ספרים בעברית שיספיקו לי עד חופשתי הבאה, והמרתי אותם בספרים באנגלית שמשך חייהם (עבורי) יותר מכפול.
פרט לתקופות ששהיתי בבה'ד 12 גם לא נתקלתי בכמויות גדולות של משמעת צבאית מטומטמת, תנאי חיים קשים ולכלוך. ואם נתקלתי הם כנראה לא כל כך הפריעו לי.
אגב, מלחמתו של צה'ל בתאונות הדרכים נחלה הצלחה מסחררת בהשוואה לתוצאות המגזר האזרחי. וזאת למרות שידוע בכל העולם שאחד המשתנים המנבאים העיקריים למעורבות בתאונות דרכים הוא גברים צעירים. כמו רוב הנהגים בצה'ל. גם שכיחות תאונות הנשק ירדה משמעותית.
אבל, אני חייבת להודות שקיים הבדל מאוד מאוד משמעותי ביני לבין חיילי סדיר רבים, שיכול להאפיל על הכל – לא הייתי לוחמת הנמצאת בסכנת מוות או פציעה קשה ונכות לכל החיים (במהלך פעילות מבצעית או האימונים לקראתה). מכאן, אולי אין לי אפילו זכות דיבור בנושא.
ב. בעיני פציפיזם הוא השקפת עולם לא מוסרית.
הוא מכיל את הבעייה המוסרית של הורים המרשים לעצמם לא לחסן את ילדיהם ממחלות מדבקות קשות – כיון שהם סומכים על כך שרוב ההורים האחרים יסכנו את ילדיהם (לתפיסתם) ויחסנו אותם. תפיסה שבשלה הם עלולים לסכן לא רק את חיי ילדיהם שלהם, אלא גם את חיי כל האחרים שידבקו מהם.
בישראל, בעיית חוסר המוסריות של הפציפיזם בולטת שבעתיים. אם כל המועמדים לשירות צבאי יאמצו פילוסופית חיים זו (תרגיל מחשבתי העוזר לשיפוט משהו ככן/לא מוסרי) – לא יארך זמן רב לפני שכל תושבי המדינה היהודיים ישחטו.
פציפיסט ישראלי בונה על כך שישראלי אחר יסכן את חייו במלחמה (מתועבת לתפיסתו) בכדי להגן עליו ועל בני משפחתו מליפול לבורות ההריגה שבהם נקברים כיום המוני יזידים.
חמור מכך, גם במקרה התיאורטי בו בידי הפציפיסט נשק שכוחו לעצור פשעים נוראיים, הוא לא היה נוקף אצבע ומפעילו.
להשקפתו, אם עצירת רצח או אונס תחייב אותו להשתמש באלימות נגד הרוצח או האנס – עדיף שהפשע ימשך. הוא לא יתערב.
להשקפתי, בחירה חופשית לא לפגוע בפושעים, ולהניח לפשע להימשך ללא הפרעה – מהווה שותפות בפשע, ופשע כשלעצמו.
בשל כך, בניגוד תהומי ליומרותיהם הנעלות, פציפיסטים הופכים למעשה לבני בריתם ולידידיהם הטובים ביותר של הפושעים האלימים והמתועבים ביותר.
בעיני, לכל בן 18 כשיר ובריא בישראל, שאינו מוכן לשרת בצבא בשל פציפיזם, שמורה זכות מוסרית להגיע לנתב'ג, לרכוש כרטיס טיסה בכיוון אחד, ולא לחזור לעולם.
אבל, הציפייה שאחרים יסכנו את חייהם ואת גופם בכדי להגן על המשך חייו הנעימים והבטוחים בישראל – היא טפילות מקוממת ותועבה מוסרית.
ידוע לי שאין למעשה אופציה לשלילת אזרחות וגירוש מהמדינה.
מסיבות רבות גם אין לי שום בעייה שחלק ניכר מהאנשים ימירו שירות צבאי בשירות לאומי / אזרחי, שמשכו זהה. להפך.
אבל מקומם אותי שפציפיזם נתפס כתורה מוסרית נאצלת, שמאוד נוח להרבה משתמטים אנוכיים וטפיליים, להתקשט בה.
אהבתיLiked by 1 person
תגובתי הקודמת מוענה לגלגל 21
אהבתיאהבתי
טוב , אני מסכים עם קמיליה מה שלבטח יסכסך אותי גם עם פציפיסטים בנוסף
לסכסוכיי עם מהנדסים, משקעי הערך, מגיבי בלוגוספירה אלמונימים וכלכלנים מהאסכולה האוסטרית.
אם כבר הזכרנו כלכלנים מהאסכולה האוסטרית ומיסטיקה אז הנה דעתו
של https://en.wikipedia.org/wiki/Paul_Samuelson
(Samuelson was likely the most influential economist of the later 20th century. -)
בעניין : The need to balance the budget is a myth."
הוא גם כתב את המקבילה הכלכלית ל"קטר עושה צ'ו צ'ו " –>
Samuelson's book Foundations of Economic Analysis (1947, Enlarged ed. 1983), is considered his magnum opus
רק להדגיש שלא מדובר רק על וורן מוסלר מהMMT אלא
גם בדעותיהם של קיינס , אבא לרנר , פול קרוגמן ואחרים.
אהבתיאהבתי
קמיליה, אני שותף לתחושות גלגל לגבי הצבא ולדעתך על פציפיזם…
אהבתיאהבתי
לגיא,
אני מעריכה את נכונותך לצאת להגנתי מול מתקפותיו של אורי היפו.
אך הגנה זו גם מיותרת (כיון שלמעשה איני נפגעת ממתקפותיו), וגם עלולה למשוך אליך אש (כיון שתתפס כידידו של האויב) שעלולה לפגוע בך.
תיאורך כ"קמיליה פרמייר ליג" הוא התרעה מוקדמת מפני הסכנה.
המתקפות עלי, בניגוד מוחלט להמלצות כל הטקטיקניים הצבאיים, מכוונות שוב ושוב לנקודות החוזק העיקריות בדימויי העצמי, במקום לנסות לאתר את נקודות התורפה שבמערך ההגנות העצמיות שלי ולכוון את כל המתקפות אליהן.
גם ההשערות הפרועות שלי לגבי הסיבה/ת שבשלה/ן הפכתי למרכז תשומת לבו בבלוג , רק מחזקות את כושר העמידה שלי.
יותר מכך, פעמים רבות אני מוצאת עצמי משועשעת מהיצירתיות שבמתקפותיו אפילו צוחקת בקול רם כשאני קוראת את הברקותיו המילוליות.
אהבתיאהבתי
בסדר קמיליה , אני מבטיח להשתדל.
אני מעריך שאורי לא תוקף אותי בעניין זה משום שהוא יודע שאין לי ממש
ברירה עם מבנה האישיות הדפוק שלי אלא לצאת לגנה מול מתקופות שאני חש שאינן הוגנות. לך כמובן יש זכויות רבות שראוי בגינן לצאת להגנתך אך אני מניח
שגם אם כלל לא היו זכויות אלא חובות הייתי עושה זאת בכל זאת בטיפשותי לכמעט כל מגיב מבלי ללמוד מן העבר.
מצד שני תמיד יכול להיות שזה רק סיפור שאני מספר לעצמי בשביל לחוש טוב עם עצמי :).
נוסף בזאת, אין ספק שאורי יצירתי ואני מקווה שנמשיך ליהנות מתגובותיו.
אהבתיאהבתי
מקווה שזה לא יפריע לדיונים על הפוסטים החדשים.
חיכיתי מאתמול בנימוס ונראה לי שאפשר להעלות עכשיו
מאמר ישן מתורגם של קרוגמן מ 2009(*) על כל גישות המאקרו
ב 80 השנה האחרונות , המחזוריות בהן , מה קרה להן וכיצד ממשיכים הלאה.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.537962
פרגמנט מהסיום לטעימה :
——————————
בחזרה לקיינס
הנה מה שלדעתי על כלכלנים לעשות. קודם כל, עליהם להתמודד עם המציאות הבלתי נוחה – השווקים הפיננסיים רחוקים משלמות, ונתונים לאשליות ולטירוף ההמון. שנית, עליהם להודות שהכלכלה הקיינסיאנית היא עדיין אחת מהמסגרות החשובות ביותר שיש לנו להבנת תופעות כמו שפל ומיתון. שלישית, עליהם להשקיע את מרב מאמציהם בניסיון לשלב את המציאות של עולם הפיננסים במאקרו כלכלה.
רבים יתקשו לעכל שינויים אלו. יידרשו שנים רבות בטרם יאפשרו גישות חדשות ומציאותיות יותר למימון ולכלכלה את אותה שלמות, בהירות ויופי המאפיין את הגישות הניאוקלאסיות. אך זהו אולי הזמן להיזכר במילותיו של הנרי לואיס מנקן: "תמיד יש פתרון פשוט לכל בעיה אנושית – יפה, הגיוני ושגוי".
בכל הנוגע לבעיה האנושית של מיתון ושפל, על כלכלנים לנטוש את הפתרון היפה אך השגוי הטמון בהנחה כי כולם רציונלים וכי השווקים מושלמים. התפישה שתיוולד מהניסיון להמציא מחדש את בסיס הכלכלה אולי לא תהיה בהירה, וודאי שלא תהיה יפה – אך עלינו לקוות שהיא תהיה נכונה, לפחות באופן חלקי.
******
(*) אז היה מרוחק יותר מהגישות הניאו קיינסיאניות מאשר היום.
אהבתיאהבתי
גיא, המשפט שציטט בשם הנרי לואיס מנקן יפה מאוד. בכלל קרוגמן תמיד כיף לקריאה.
אהבתיאהבתי
גיא, קראתי עכשיו את הטור של קרוגמן מתחילתו. אם היה גם כותב מילה על חובות ועל ההבחנה בין חוב מדינה במטבע פרטי לחוב במטבע זר, זה היה מושלם.
אהבתיאהבתי
מסכים, המאמר מ2009 בתקופה עדיין היה הבדל גדול בינו לבין MMT.
בתקופות משבר שאין תשובות מחפשים הסברים בשוליים ההטרודוקסים(לא קונפורמיסטים). אנשים פרגמטים לא אידיאולוגים ויותר ספקנים יחפשו גם אישושים אמפיריים להסברים החלופיים. נראה שמאז השוליים הקיינסאינים נעו חזק לכיוון המרכז.
בכל מקרה , נראה לי שבמאמר סקירה זה על המחזוריות של התיאוריות במיינסטרים הכלכלי רואים את תחילת ההשפעות של כלכלים הטרודוקסים
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99
עליו.(עברתי על מינסקי מעט בינתיים) – ובעיקר תיאורית "היציבות היא אי היציבות".
מה שלי כמובן מזכיר מערכת יחסית טאואיסטית של יין ויאנג – ההופכים שהם משלימים ואי אפשר להיפטר מאחד מהם. בזן אומרים שניהול החיים הוא אומנות של תאונה-מבוקרת. בלוגרים מוכרים יאמרו שעל הציונות להיות קולקטביזם-אינדבידואלי.
אהבתיאהבתי
אני חושב שכדאי לפרסם מאמר על mmt בצורה מסודרת. הרוב (ובהם אני) לא מכירים מספיק את העניין. יש קושי מובנה לקבל את הרעיון שלהם על הדפסת כסף. בעיקר למי שחונך על העיקרון "אין ארוחות חינם".
אהבתיאהבתי
יאיר , אני גם אשמח אם תמריץ יקח על עצמו את המשימה למרות שברור שהוא
לא מסכים עם כל חלקי התיאוריה.
בנתיים
http://neweconomicperspectives.org/2014/06/modern-money-theory-basics.html
מי שכתב את הפוסט הוא
L. Randall Wray,
מאבות הMMT שכתב את הספר
Understanding Modern Money: the key to full employment and price stability,
אהבתיאהבתי
גיא, אולי אתה תקח על עצמך את המשימה?
תכתוב משהו פשוט. לא מסובך.
בטח תמריץ יהיה מוכן לפרסם זאת בבלוג.
אהבתיאהבתי
יאיר ,
פוסט עם כותרת זה מחייב מידי לטעמי. אני בורח מהשררה.
מלבד זאת לא נראה לי שזה יכול לבוא בגרסא פשוטה
אם ל רנדל ריי מציין שקרוגמן , חתן פרס נובל בעצמו ובכבדו ,
מתחיל למרוט שערותיו כאשר מתקנים אותו לגבי אי נכונות מודל מכפיל הכסף שנלמד בשנה הראשונה ללימודי כלכלה.
כנראה מדובר בתיאוריה שיותר קל ללמד לאנשים בלי ידע קודם\אמנות קדומות.
אהבתיאהבתי
תיקון קטן ….. יותר קל ללמד אנשים בלי ידע קודם\[דעות קדומות].
באותו נושא , עוד סיבוכי איימים למי שמוחו נשטף.
———————
[מכפיל הכסף לא עיקבי עם זהויות חשבונאיות ולכן מוטעה.]
This was recently confirmed in a paper from the Federal Reserve:
—————————————————————————-
Changes in reserves are unrelated to changes in lending, and open market operations do not have a direct impact on lending. We conclude that the textbook treatment of money in the transmission mechanism can be rejected.
—————————————————————————-
גם הבנק אוף אינגלנד הודה שבנקים לא יכולים להלוות מהרזרבות שלהם.
זו פשוט לא זהות חשבונאית!
http://www.pragcap.com/the-money-multiplier-and-the-myth-that-just-wont-die/
דוגמא חשבונאית לכך אפשר לראות מקישור , [as I’ve explained many times before]
מהכתבה לעיל.
אהבתיאהבתי
אני אשמח אם גיא יכתוב פוסט אורח או אף סדרת פוסטים על יסודות הmmt.
אהבתיאהבתי
יאיר , תמריץ
אם סיכמנו והסכמנו שהציונות צריכה קפטליזם
אז זה אך רק מוסרי שנחזיר משהו בתמורה לקפטליזם.
לימוד בחברותא(*) בדיונים פתוחים של שאלות ותשובות בתגובות (שכבר קיימות) ומאמרים והרצאות
(שכבר קיימים) ולאו דווקא בפוסטים יעודיים
תהיה לדעתי תמורה יהודית וציונית הולמת
ללימודי ה MMT
שכן "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"
(*)לימוד בחברותא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. . לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים
אהבתיאהבתי
ממליץ פעם נוספת למי שזה מעניין אותו לקרוא באיטיות את המאמר שצירפתי לעיל מניו אקונומיק פריספרטיבס על יסודות האמ.אמ.טי.
אם משהו לא מובן אשמח לענות.
וורן מוסלר רץ לנשיאות ארהב ב2012 משום שהוא אמר שאף אחד לא מבין באמת את המערכת המוניטרית. למשל , ארהב שלחה את שרי החוץ והאוצר שלה לסין על מנת לגרום לסינים לתת למטבע שלהם להתחזק(יסוף).
ככה שהדולר יהיה יותר חלש מולו. מה שאומר שהסינים יקנו יותר תוצרת אמריקאית והאמריקאים יקנו פחות סחורה סינית שתתייקר.
(לא ברור מה ההגיון מאחורי רצון זה אבל ניחא לא זו הנקודה)
באותו זמן דואגים בממשל שהסינים לא יקנו את האג"ח האמרקאיות בגלל
שהממשל חושב שלא יהיה לו כסף אם הסינים לא יקנו את האג"ח הנ"ל.
זו כמובן שטות כי הממשל יכול להדפיס כמה כסף שהוא רוצה אבל זה נושא אחר(בקצרה,אג"ח משמש בפועל לנטר רזרבות ולהגיע ליעדי ריבית של הבנק המרכזי).
נעזוב את העניין שמדובר בשטות ונחזור למה יקרה אם הסינים לא יקנו אג"ח
והממשל לא ידפיס כסף במקום(ויוציא אותו בעצמו). אם הסינים לא יקנו אג"ח אמריקאיות אז הדולר ירד והיואן יתחזק מולו. [אבל ] זה בדיוק מה שרצו שרי האוצר והחוץ.
אם כך לא חבל שההוצאות של הממשל לא הלכו למקום יותר פרודוקטיבי מאשר לשלוח פמיליה שלמה לסין שמנסה להחזיק את המקל בני קצותיו?
חלם זה לא רק כאן.
אהבתיאהבתי
רק להראות שבנוסף לשאר סגולותיה MMT גם יכולה לשלב כובד ראש , רצינות עם קוריוז ושעשוע.
(במיוחד כאשר מדובר בכלכלנים מהאסכולה האוסטרית
מאוההה,
מאוההה,
מאוההה)
אהבתיאהבתי
לצה"ל נפל האסימון
כתבה מעניינת באתר ynet:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051302,00.html
אהבתיLiked by 1 person