צבא מקצועי, בעד, נגד ואולי

כהמשך לפוסט על גיוס החרדים, אקדיש את הפוסט הנוכחי לדיון בשאלת הצבא המקצועי. צבא מקצועי כמובן יפתור מאליו את בעיית הגיוס והשוויון בנטל – רק מי שרוצה יתגייס.

צבא מקצועי יפתור את בעיית בזבוז כוח האדם בצה"ל

בצה"ל שוררת כיום סיטואציה כלכלית איומה ונוראה. הוא גוזל מהמשק הישראלי כוח עבודה למשך שלוש שנים לצורך תפקידים מיותרים לחלוטין, מבלי שיהיה לו תמריץ כלכלי כלשהו להמעיט את מימדי הבזבוז. מכיוון שצה"ל לא משלם משכורות ממשיות לחייליו, הבזבוז הזה לא נרשם באף גיליון אקסל, ולפיכך קל לפקידי האוצר ומערכת הביטחון להתעלם ממנו, כאילו זהו בזבוז שלא מרחיב את הגרעון ולא צורך את משאבי המדינה, אבל הוא צורך ועוד איך.  למשל מהנדס תוכנה פוטנציאלי שדוחה את תחילת לימודיו ועבודתו בשלוש שנים בשל שירות ג'ובניקי בטלני כלשהו, עולה למשק מאות אלפי שקלים בשנה.

במישור גיוס החרדים, בעקיפין יצר הבזבוז הנוראי הזה בזבוז גדול עוד יותר לאורך השנים. העיקרון שלפיו מגייסים את כולם דרש מהחרדים להתגייס אם אינם תלמידי ישיבה. כדי להתמודד איתו החרדים בחרו להישאר תלמידי ישיבה לאורך שנים ארוכות.

צבא מקצועי יהיה יקר

אף שבצה"ל כאמור יש בזבוז עצום ואינספור תפקידים שאין בהם צורך ממשי, זו אינה חזות הכול. יש המון תפקידים שדווקא יש בהם צורך נואש. בסופו של דבר מישהו צריך להגן על הארץ הזו. צבא מקצועי יצטרך לשלם לחייליו תשלום ראוי.

אם משמעות הצבא המקצועי הייתה שיש לתת משכורת מינימום לכל חייל, ספק אם היה ניתן להתייחס לכך באמת כמחיר יקר. הרי אנחנו לא מחשיבים את העלות של אי העסקת עבדים במדינת ישראל כבזבוז משאבים יקר. מתן שכר מינימלי הוגן על עבודה הוא זכות אדם יסודית שקודמת לשיקולים כלכליים. אבל כדי לשאוב אנשים איכותיים למשימות שוחקות (למשל שירות בשריון), לא די יהיה בשכר מינימום. שימו לב לענף הבניה שאף ישראלי לא מוכן לעבוד בו למרות המשכורות הגבוהות יחסית. אם מישהו באמת רוצה לשמור על איכות צה"ל, הוא יצטרך אולי לשלם גם משכורות של 30 אלף ש"ח או יותר בחודש לחייל בצה"ל בתפקידים מסוימים שמצד אחד הם קשים, שוחקים, דורשים חיים במרחק מהבית ואין עתיד מקצועי ארוך טווח בהם ומצד שני הם עדיין דורשים כוח אדם איכותי.

אמנם אפשר לטעון שגם משכורת של 30 אלף ש"ח בחודש אינה כה יקרה כאשר היא תאפשר לשחרר כוח אדם רב. בחשבון פשוט, אם נשחרר ארבעה חיילים ג'ובניקים מיותרים שהתועלת שלהם למשק היא  7,500 ש"ח לחודש, נוכל לממן כך חייל אחד שהעלות שלו למדינה היא 30 אלף ש"ח לחודש. על הדרך ישתחרר גם בחור ישיבה מכליאתו בישיבה.

בצבאות ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה התשלום לחייל פשוט עומד סביב 10,000 ש"ח בחודש, אבל יש שם מאגר כוח אדם הרבה יותר גדול לקחת ממנו חיילים. עם זאת, סביר שלרוב התפקידים גם צה"ל יוכל להסתפק בתשלום בסדר גודל כזה או אף נמוך ממנו.

בצבא מקצועי תרד המוטיבציה

חיילים אינם נלחמים בשביל כסף, אלא בשביל החברים ואולי קצת פה ושם גם בשביל המולדת. הרי אין הגיון בסיכון חיים ממשי תמורת כסף, החיים יקרים יותר מכל סכום.  השאלה היא האם הכנסת הכסף כגורם כה משמעותי במערכת השיקולים של חיילים סדירים, לא תצבע את השירות שלהם בצבעים של מוטיבציה שונה לחלוטין מזו השוררת כיום בצה"ל. צורת חשיבה של "אני פה בגלל הכסף" יכולה לחולל קטסטרופה מוטיבציונית.

צבא מקצועי יורכב מאוכלוסיות שלא ישקפו את העם

אפילו אם צה"ל ישמור על רמה איכותית סבירה, ההרכב האנושי שלו ישתנה. הוא יורכב יותר ויותר מחיילים הבאים ממחנות מסוימים, ככל הנראה כיפות סרוגות, ופחות ופחות מהאליטה החילונית המשכילה. יש בכך חיסרון גדול בעיני מי שמפחד מכוחם המתגבר של הדתיים הלאומיים. נכון, התהליך הזה קורה במילא, אבל צבא מקצועי יאיץ אותו מאוד.

צדק חברתי

קשה לחשוב על עוול חברתי גדול יותר מזה שפוקד את החיילים העניים, לעתים קרובות אתיופים או תושבי עיירות פיתוח, שהשירות שלהם מותיר את משפחתם בעוני, נטולות מפרנס. הם עורקים כדי לכלכל את משפחותיהם, נכלאים ולבסוף משוחררים עם תעודת קלון של שירות לא מלא. לפיכך ברור שתשלום שכר ראוי למשרתים יהווה צעד חשוב ואמיתי של צדק חברתי.

מה עושים עם המילואים?

בעוד שצבא סדיר מקצועי יכול להספיק לרוב המשימות הביטחוניות, הרי שבעתות חירום יידרש גיוס המוני. גיוס כזה דורש הכשרה מראש של כל אזרח שכשיר לשירות משמעותי. בלי הכשרה ראויה מראש, גם שירות המילואים לא יוכל להיות מועיל. נראה שגם אם נניח שניפטר מהצורך בגיוס חובה למען השירות השוטף, עדיין יעמוד הצורך בגיוס חובה, גם אם קצר יותר, למען היכולת לשמש במילואים בעתות חירום.

לסיכום, הסיכונים גדולים מדי

מעבר לצבא מקצועי כרוך בסיכונים כלכליים גדולים ובעיקר בסיכונים ביטחוניים. די ברור שמרחב הטעות של מדינת ישראל במישור הביטחוני הוא מוגבל מאוד. עם זאת, צעדים קטנים בכיוון הנכון הם אפשריים ונחוצים. למשל, מתן משכורת מלאה על חצי השנה האחרונה לשירות. לעומת זאת, הרחבת שירות הבנות ללא הבחנה, מה שמערכת הביטחון דרשה מוועדת שקד, היא דוגמה לצעד מופקר מבחינה כלכלית, שמבוצע אך ורק כי צה"ל אינו נושא בעול התקציבי שתאבונו לחיילים סדירים יוצר.

מודעות פרסומת

17 תגובות to “צבא מקצועי, בעד, נגד ואולי”

  1. יאיר Says:

    הצגת שיקולים רבים ונכונים אבל המסקנה שלך מבוססת על ההנחה שמדובר בשני מודלים קיצוניים: צבא מקצועי מול צבא העם. כשם שהיום צה"ל הוא לא צבא העם במובן שכל העם משרת (ואני לא מדבר רק על החרדים), בדומה צבא מקצועי לא צריך להיות צבא "שכירי חרב" נטולי מוטיבציה. צבאות של שכירי חרב כבר לא מתקיימים היום, ומאז קום המדינה המודרנית גם צבאות מקצועיים משלבים אלמנטים לאומיים חזקים (למשל צבא ארה"ב שהעומד בראשו הוא הנשיא ולא בכדי), ולכן החלוקה הדיכוטומית אינה נכונה.

    צה"ל בראשיתו נבנה על-פי המודל השוויצרי וכדאי לחזור ולבדוק מה קורה שם (מדובר גם באוכלוסייה באותו סדר גודל). גיוס החובה שם הוא של חצי שנה, אליו מגויסים רק כשני שליש מהצעירים (וכל מי שנמצא לא מתאים מגויס לשירות אזרחי), ולאחריו מצליחים לייצר חייל מילואים פעיל ותורם. בעוד שאצלנו פחות משנתיים וחצי -"זה לא זה". אני חושש שהקונספט של הפיקוד הצה"לי הוא המונע כל דיון ענייני ורציני ביצירה של צבא שיוכל לשמש גם כצבא העם וגם צבא מקצועי.
    אם צבא שוויץ הוא צבא מקצועי וטוב (לא פחות מצה"ל ואולי אף יותר), ואוכלוסיית שוויץ מורכבת מ"עדות" שונות (קנטונים של גרמנים/איטלקים/צרפתיים + חמישית אוכלוסייה של תושבים שאינם אזרחים כלל וכולם יחד דוברים מעל 4 שפות שונות), אז למה זה לא יכול לעבוד אצלנו?

    צה"ל לא צריך להפסיק להיות צבא העם. הוא צריך לרענן את המחשבה ולשנות את מודל הגיוס ומודל ההפעלה [אני מפנה לתגובתי הקודמת בפוסט הלפני קודם שם מפורט מתווה ראשוני].

    אהבתי

  2. michael nitzan Says:

    בדיון מהסוג הזה חשוב להפריד בין השאלה הכלכלית לשאלה הערכית –

    השאלה הכלכלית – איזה מודל הכי נכון מבחינת העלויות הכספיות.

    השאלה הערכית-מוסרית – ערך השירות בצה"ל לעומת ערך החירות לבחור את דרכך בחיים.

    תשובה לשאלה הראשונה, הכלכלית, לא תסייע לנו בבחינת התשובה לשאלה השניה, הערכית.

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    אבל שוויץ צריכה להתגונן מהחשש שפרנסואה הולנד או אנגלה מרקל יחשקו לכבוש אותה ואילו ישראל צריכה מחבורת ברנשים כמו נסראללה, אסד, הניה וחמינאי. אי אפשר להשוות את הדרישות המבצעיות.

    אני מסכים שבשורה התחתונה צריך מודל ביניים בין צבא העם לצבא מקצועי, אבל בשלב הראשון אני חושב שהוא צריך להיות די קרוב למודל הנוכחי. באיטיות ובהדרגה צריך להכניס מרכיבים של צבע מקצועי ולהתייעל בניצול משרתי החובה. בשלב הזה מעבר לשירות חובה של שנה או פחות נראה קיצוני מדי. אבל אולי בסוף נגיב למצב שבו כולם ישרתו 17 חודש כמו ישיבות ההסדר, פרט לאלו שיידרשו להישאר עוד אבל יקבלו על כך תגמול נאה מאוד.

    אהבתי

  4. יאיר Says:

    1. מנגד לשוויץ פי 2 שטח להגן עליו ופי 3 גבול יבשתי, כלומר אף פעם לא ניתן להשוות בין שני מקרים לחלוטין. ותתפלא, אבל שוויץ לוקחת ברצינות את העניין והצבא שלה ערוך ומוכן לפלישה, כולל נשק צמוד לכל חייל מילואים עד הגיעו לגיל 50. קיום הצבא זוכה לתמיכה במשאלי העם שנערכים שם והוא נתפס כקיומי ואזרחי שוויץ בחרו להמשיך להחזיק בצבא ולא להצטרף לאיחוד האירופי. כך שלא כל מה שנראה לנו כאווילי נראה כך בעיניים זרות.

    2. העובדה שישיבות הסדר משרתות 17 חודש (16 לפני ועדת שקד) מוכיחה בעליל שניתן לייצר חייל טוב ב- 16 חודשים בלבד (כולל טירונות חי"ר, אימון מתקדם, קו שטחים וקו לבנון). אבל לצה"ל יותר נוח להטיל את העבודה על X חיילים למשך 3 שנים מאשר 2X לשנה וחצי. ניהולית זה נכון. תמיד תעדיף חצי מכמות העובדים, אבל ציבורית/לאומית זה לא נכון וגם לא בהכרח כלכלית (צריך לבדוק כלכלית).

    3. אכן אני מסכים ששירות של 18 חודשים הוא אידיאלי לעומת הקיים, כאשר כדבריך, מי שצריך להישאר יקבל תגמול:
    א. מי שבמסגרת תפקידו זוכה למקצוע לאזרחות (ממר"ם, 8200, צוללנים …) יקבל תגמול צנוע (משכורת של חובה+).
    ב. מי שלא זוכה למקצוע לאזרחות (שריונר, …) יקבל תגמול נאה.

    לדעתי, צמצום שירות חובה לשנה וחצי בוודאי שיצמצם משמעותית את הרגשת ה"פראייריות" שמחזיקים בה רבים, וגם יאפשר לחרדים להצטרף. על היכולת של צה"ל לעמוד במשימותיו אין לנו נתונים. מזכרוני אני זוכר שבספר של עופר שלח על צה"ל זה מוזכר כאפשרי (לאו דווקא שנה וחצי אלא בכלל קיצור משמעותי. לא חותם על זה – אני צריך לבדוק בספר שוב).

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    אני קצת יותר סקפטי לגבי צבא שוויץ, אבל מסכים עם השאר. מי יתננו שר ביטחון שבאמת נחוש לצמצם את בזבוז משאבי האדם בידי צה"ל.

    אהבתי

  6. ג'וש Says:

    ליאיר, הצלחת להצחיק –
    "צבא שוויץ לא פחות מקצועי ואולי אף יותר מצה,ל"- נו באמת

    מלחמה עם שווייץ? תנסו בין 8:00 ל12:00(שעות המנוחה של הצבא)
    קבל ציטוט מהשבוע:

    "בעוד שרוב צבאות העולם פועלים 24 שעות, 365 ימים בשנה, בצבא השוויצרי מסרבים לוותר על שעות המנוחה: בעקבות חטיפת המטוס האתיופי שהתרחשה שלשום, התגלה כי מטוסי חיל האוויר השוויצרי לא הוזנקו כי האירוע התקיים לפני שעות הפעילות.
    במהלך אירוע החטיפה נעל טייס המשנה את תא הטייס – כאשר הקברניט הלך לשירותים – כדי לשנות את נתיב הטיסה ולנחות בז'נבה עבור קבלת מקלט מדיני.
    לאחר חקירת המקרה התגלה כי מטוסי חיל האוויר השוויצרי לא הוזנקו, בגלל שהתקרית התרחשה לאחר שעות העבודה של הטייסים המופקדים על הגנת שמי המדינה הניטרלית.
    "יש לנו תקציב ולכן צריך לקבוע סדרי עדיפות," הסביר דובר חיל האוויר השוויצרי יורג נוסבאום. לדבריו, "חיל האוויר השוויצרי עוקב אחר התנועה האווירית לאורך כל שעות היום, טייסי הקרב מוזנקים רק במהלך שעות העבודה הרגילות החל 8:00-מ בבוקר ועד 12:00 בצהריים 13:30-ומ עד ."17:00
    לאחר שהמטוס האתיופי חצה את המרחב האווירי המצרי, טייס המשנה הודיע על ביצוע החטיפה ושינוי יעד הטיסה לנחיתה בז'נבה, בעקבות זאת מטוסים של חיל האוויר האיטלקי ליוו את המטוס עד כניסתו למרחב האווירי הצרפתי הוא קיבל ליווי של מטוסי מירז' של חיל האוויר הצרפתי.
    הטייסים הצרפתים ליוו את המטוס עד נחיתתו בז'נבה זאת בגלל שהמטוס נחת קצת אחרי 6:00 בבוקר, בזמן שהטייסים השוויצרים רק מתעוררים ואוכלים את ארוחת הבוקר שלהם.
    התקרית האחרונה חשפה כי השוויצרים מרבים להיעזר בחיילות אוויר שכנים: בכנס הכלכלי האחרון בדאבוס שהתקיים לפני כחודש, בנוכחות בכירים ישראלים כולל הנשיא שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו, מטוסי קרב אוסטריים ולא שוויצרים הופקדו על אבטחת המרחב האווירי.
    דובר חיל האוויר ציין כי שוויץ בוחנת את תוכנית פריסת מטוסי הקרב שלה כדי שיוכלו להזניק באופן ספונטני. 18-ב במאי יתקים משאל עם בנוגע לרכישת מטוסי קרב. "

    מה אתה יודע על הצבא השוויצרי, ולא מויקיפדיה?

    אהבתי

  7. יאיר Says:

    מה אתה יודע ולא מכתבה בעיתון?
    אשמח לקבל חוות דעת של מומחה צבאי.

    אהבתי

  8. יאיר Says:

    סתם כללית ולא דווקא לעניין הצבא השוויצרי:

    היהירות שלנו, שאנחנו הכי חכמים או שצה"ל הכי טוב וכדומה, היא מכשלה.

    אהבתי

  9. ג'וש Says:

    פשוט אף אחד מלבדך לא היה אומר את שאמרת על הצבא השוויצרי ביחס לישראלי.
    שום קשר ליהירות. ולא אמרתי שצהל הכי טוב.

    אהבתי

  10. אברהם רוזנבלום Says:

    אני חושב שהרבה מהקשיים שמרתיעים מפני מעבר מלא לצבא מקצועי הולכים להיעלם בעתיד הקרוב.
    ניקח לדוגמא את נושא אבטחת הגבול, כבר היום צה"ל משתמש ברכב בשם "גארדיום" שמופעל בשלט רחוק למשימות פטרול בעוטף עזה, גדר ההפרדה ונתב"ג. ברור שכמות כח האדם הנדרשת להפעלת הרכב הזה נמוכה בהרבה מהכח המוקצה כיום לסיורים מאויישים. גם השכר לעובד בחדר ממוזג במרכז הארץ העובד במשמרות של 7-8 שעות יכול להיות זול מאוד יחסית. מי יודע, אולי אפשר אפילו להשתמש בחיילים יהודים בארצות הברית לאיוש המשמרת הלילית.
    כל התחום האווירי מזמן עובר למל"טים שמחד יותר זולים להפעלה ממטוסים מאויישים ומנגד דורשים כח אדם פחות מיומן מטייסים רגילים מה שמגדיל את היצע העובדים ומפחית את השכר.
    הרבה מהלוגיסטיקה הצבאית אפשר להשיג במיקור חוץ וזה כבר היום הכיוון. שירותי מזון, ניקיון ורפואה הם דוגמא מצוינת.

    אחד המאפיינים של שירות מקצועי הוא שירות ארוך יותר מה שחוסך מאוד בהוצאות על הכשרה.

    ישנם תחומים שבהם צה"ל יכול לקרוץ לחייילים שבשוק האזרחי היו משתכרים הרבה יותר, לדוגמא, מהנדס תוכנה ישתכר אמנם פחות ב8200 אבל ירכוש קשרים עם הדור הצעיר והמוכשר ביותר של המהנדסים הישראלים הפוטנציאליים. לא סתם כ"כ הרבה סטארט-אפים הם של שותפים ששירתו יחד ב8200.
    אגב, כבר כיום צה"ל מצליח לשמור על עובדי קבע בתחום המחשבים למרות השכר הנמוך יחסית וזאת בשל הביטחון התעסוקתי והשעות הנוחות בהרבה.

    צבא מקצועי יכול להוות שער כניסה של השכבות החלשות למיינסטרים של הכלכלה והתעסוקה הישראלית.

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    התגובה שלך מוצאת חן בעיניי. לא חשבתי על הקשר שבין צבא מקצועי למהפכת הרובוטיקה הממשמשת ובאה, אבל בהחלט נראה שיש קשר ממשי כזה. כמובן שאם כל המהפכות תקרה כשחיילי החי"ר יהיו רובוטים, אבל זה עוד רחוק.

    אהבתי

  12. יאיר Says:

    מקבל. ההערה על הצבא השוויצרי כטוב מצה"ל לא הייתה במקומה, אין לי מקור אמין לקבוע מי טוב ממי.
    עם זאת, יש מה ללמוד מהם ומכל מודל שיכול לתרום לנו.

    אהבתי

  13. אברהם רוזנבלום Says:

    נקודת המשך, בכלים רובוטים אפשר להפעיל חיילים מבוגרים כך שהיצע העובדים גדל. יותר מזה, יש יתרון לניסיון של שנים בהפעלת כלים מרחוק.
    אגב, בגוף המאמר נטענה טענה לגבי שירות בשריון, רק חשוב לזכור שהשריון מצטמק והולך וכבר פחות ופחות רלוונטי לשדה הקרב בסביבה שלנו ובכלל.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    מסכים עם הכול, אבל יחלפו שנים רבות עד שלא יצטרכו את השירות הפשוט והשוחק של החיילים הקרביים הרגילים, בחי"ר ובשריון.

    אהבתי

  15. אלדד Says:

    אני יצאתי מהשיריון עוד בטירונות.
    שמתי לב שאין כבוד ללוחמים.

    אני ציפיתי שבגלל שיש משכורות נמוכה מאוד על גבול ההתנדבות(וכמובן סיכון משמעותי לנכות/מוות),אז יתיחסו אלי בכפפות של משי בתור פיצוי.

    התירוץ של הטירונות ובכלל התנאים הקשים זה לחשל אבל לדעתי בפועל זה בשביל לשבור את רוח ההתנגדות
    של החיילים כדי שיעשו כל מה שאומרים להם בלי לפקפק.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    לפחות הממשלה הזו אמורה להעלות את שכר החיילים, ואם כך תעשה – ייצא משהו מכל הבזיונות שהיו כרוכים ביצירתה

    אהבתי

  17. ישובו לעיר חיילים בהמון | תמריץ Says:

    […] כל זה אינו אומר שאפשר לוותר על גיוס החובה, רעיון שלדעתי הוא אשליה שלא תיתכן. אבל במרחב שבינו לבין המשך הבזבוז המשווע בכוח אדם צעיר […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: