קינות ארלוזורוב

מירב ארלוזורוב מפרסמת היום בדה מרקר מאמר זועף על כלכלת ישראל וכיצד נתניהו וכחלון בהתנהלותם הרעה והבזבזנית מוטטו אותה. כמובן טענותיה משוללות כל קשר למציאות. האבטלה בישראל היא הנמוכה בהיסטוריה המודרנית של המדינה; האינפלציה נמוכה, אפילו נמוכה מהרצוי; השקל במצב חזק מאוד ביחס לסל המטבעות; השכר הממוצע בעליה יפה ומתמשכת.

כל טענותיה מבוססות בראש ובראשונה על האמונה שמדינה שלווה במטבע שלה עצמה נכנסת לאיזו קטסטרופה כאשר הגרעון שלה הוא 4% ולא 3%. זו נומרולוגיה כלכלית שהיא בעלת תוקף מדעי של קריאה בקפה או פתיחת קלפי טארוט, תיאור האישיות לפי גרפולוגיה או ניבוי סרטן לפי מיקום אנטנות הסלולר. הטענה שגרעון מעט גבוה בשנה אחת מחולל נזק כביר, כשאין לכך כל אינדיקציות בשוק האג"ח או המט"ח, היא חסרת שחר.

הנה טענותיה העיקריות של ארלוזורוב והפרכתן:

חריגה בוטה כל כך מיעד הגירעון גוררת איום ממשי לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל

יש לנו שווקים משוכללים שבהם נסחרות אגרות חוב ישראליות. היכן בדיוק רואים שם "איום ממשי לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל"? הריבית על האג"ח של ישראל לטווח עשר שנים נמוכה מהריבית על האג"ח האמריקני. כן, כן. חוזר שוב: נמוכה מהריבית על האג"ח האמריקני.

עשר השנים האחרונות – שנות כהונתו של נתניהו כראש ממשלה – עומדות בסימן מובהק של הידרדרות כלכלית

נתניהו נכנס לתפקיד אחרי המשבר הגדול של 2009, שנה שבה הצמיחה קפאה. כתוצאה מכך ב-2010 וב-2011 הייתה צמיחה גבוהה במיוחד, הדבקת פערים. ארלוזורוב מזכירה את חוסר היכולת לשחזר צמיחה זו, אבל אותה צמיחה גבוהה כשלעצמה זו כמובן אשליה סטטיסטית שנובעת ממתן קדושה מגוחכת לשנה כיחידת זמן כאילו אנו עוסקים באסטרונומיה ולא בכלכלה. בשקלול השנים 2009,2010,2011,2012 יחדיו לא נראה שהייתה באותן שנים צמיחה חריגה במיוחד.

כדי להמחיש כמה קשה המצב הכלכלי מראה ארלוזורוב גרף עם הצמיחה הצפויה ב-2019 עד 2022 – 3% לשנה בלבד. אבל זו צמיחה חזויה בלבד, ואיך אפשר להסיק מתחזיות שמישהו הוא ראש ממשלה גרוע. בחמש שנות נתניהו האחרונות שנמדדו בפועל הצמיחה הייתה כ-3.5% לשנה.

מלבד זאת, כפי שהסביר בנק ישראל לגבי נתוני הצמיחה ב-2018, אין מנוס מירידת מה בצמיחה כשאין דרך להפחית עוד את האבטלה. היא כבר הגיעה לאזורים הקרובים למינימום האפשרי. הגעת האבטלה בישראל למינימום היא לזכות נתניהו ולא לחובתו.

העתיד נראה עגום

להתנבא זה קשה ובפרט לגבי העתיד… נכון, נתניהו וממשלתו השלימו עם קיומה של מערכת חינוך שבה בנים חרדים לא יודעים abc, ושחלק הולך וגדל מתלמידי ישראל ייכלל בה. נדמה לי שמאחורי כל הטור הזועף של ארלוזורוב מסתתרת התובנה הזו.  אבל זהו קונצנזוס במערכת הפוליטית – הייתה זו אשת מפלגת העבודה, שרת החינוך יולי תמיר שכיהנה בממשלת אולמרט, שבחרה משום מה להותיר כמורשת העיקרית שלה את ההכרה בפטור מלימודי ליבה לחרדים.

גם ההתבוננות בתרומת החרדים לכלכלה הישראלית לא יכולה להיות סלקטיבית. מצד אחד מערכת החינוך שלהם מוציאה גברים שלא כשירים לשוק העבודה, אלא לרמות הנמוכות ביותר שלו. מצד שני, החינוך להולדת ילדים בחברה החרדית הוא בעל השלכות חיוביות על כלכלת ישראל. גם בשל הגידול המתמיד בביקושים בזמן של חולשה דמוגרפית בעולם. גם בגלל שיתן לישראל סוף סוף את מה שחסר לה כל כך ומעלה את יוקר המחיה – יתרון הגודל. ישראל צפויה להפוך למדינה של כ-20 מיליון נפש בתוך חמישים שנה. בלי החרדים זה לא יכול לקרות. בתור מדינה גדולה שכזו היא תמשוך משקיעים מהעולם ותהפוך הקמת פסי יצור או מחסנים של אמזון המיועדים לאוכלוסייתה לכלכלית יותר. בתחום התכנון והבינוי רואים שהפנמת העתיד הצפוף של ישראל עוזרת למקבלי ההחלטות לקלוט סוף סוף: ערים טובות צריכות להיות צפופות כמו בני ברק, לא כמו חריש. גם לחלוקת נטל השירות הביטחוני בין רבים יותר יהיו השלכות חיוביות על הכלכלה. יאמר מי שיאמר – החרדים לא עושים צבא – אבל חלקם כן עושים, וחלק זה עולה משנה לשנה. וגם מי שלא עושה יוליד הרבה ילדים שלפחות חלקם ישרתו. התפוצצות מחזורי הגיוס בשנים הקרובות היא בעיה טובה מבחינת צה"ל.

ובכלל בהתבוננות בחצי הכוס המלאה המצב הירוד כל כך של החינוך החרדי הנוכחי נותן לעתיד הכלכלי של ישראל את מה ששנת 2009 נתנה ל-2010, למרבה ההיקסמות של מירב ארלוזורוב: נקודה נמוכה להתחיל לצמוח ממנה.

28 תגובות על ״קינות ארלוזורוב״

  1. ועדיין, נושא הליבה אצל החרדים צריך פתרון. לאחרונה נחשפתי לתחרות יזמות וחדשנות בבתי ספר יסודיים חרדים בניו-יורק. אירוע שנראה כמו אירוע בבית-ספר יסודי ממלכתי בישראל (בניית רובוטים וכדומה). אין שום סיבה שהחרדים כאן לא יגיעו למצב שכזה כי אין באמת שום סתירה בין לימודי ליבה לבין חרדיות.
    אין לי אלא להסכים עם הטוענים שהפתרון יגיע רק אם ינותק הקשר בין גיוס חרדים לצבא לתעסוקה, ובכלל התניית הקבלה לחברה בשירות צבאי. או אז נראה חרדים עובדים ללא חרב על צווארם. ואז גם תהיה הצדקה מלאה לביטול התמיכה הממשלתית בלומדי תורה לכל חייהם. [אני הייתי משאיר אופציה למתן תמיכה בכל לומד למשך 3-4 שנים בלבד].

    חבל שאבירי זכויות האדם (למשל ב"יש עתיד") עסוקים בלהגן על זכויות "מיעוטים" שמונים 2-3% מהאוכלוסייה בשם "קבלת השונה והאחר" אבל מסרבים בתוקף להתחשב באוכלוסיה ענקית שהולכת וגדלה עוד יותר. לי זאת נראית סוג של שנאה תהומית, ואפילו אנטישמית מה. מילא ליברמן וסיעתו שנקיים מהזדהות עם ערכי זכויות האדם, אבל כשאבירי היופי מתנהגים כך – חבל.

  2. לזכות יש עתיד צריך לומר שהרב פירון בשבתו כשר החינוך הקים אגף לחינוך חרדי, משהו כמו החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) אבל ללא מועצת החמ"ד (כי הנציגים החרדים סירבו לשתף פעולה). האגף הצליח לגייס מספר בתי-ספר חרדים למהלך (בממון רב) אבל למיטב ידיעתי לבסוף המהלך כשל כי בתי-הספר החרדים פחדו מהזיהוי של שיתוף הפעולה עם הרוצים לכלותם ("יש עתיד").

  3. ההתגייסות שלך לטובת כחלון מדהימה כל פעם מחדש.
    מדובר בשר אוצר כושל שיצר גירעון עצום – בור כלכלי – עליו כולנו דשלם בריבית דריבית.
    ולמה יש גירעון? עודף השקעה בתשתיות? במערכת הבריאות? הנחות בארנונה? לא, לא ולא.
    הוא פיזר את כספי הציבור על חבריו מההסתדרות, פיזר את כספי הציבור על מיזם קזינו הדירות להשקעה שלו (המוכר בכינוי "מחיר למשתכן"),
    העלה את השכר במגזר הציבורי (מה שהוביל לעליית הארנונה), חנק את בעלי העסקים הקטנים ותרם במודע ומישרין להעלאת יוקר המחייה.
    בדיחה נוספת היא שביבי, ה"גאון הפוליטי", הכניס את כחלון לליכוד. למה להכניס סוציאליסט מובהק שבקושי עובר את אחוז החסימה למפלגה שאמורה לדגול בכלכלה חופשית?

  4. "החינוך להולדת ילדים בחברה החרדית הוא בעל השלכות חיוביות על כלכלת ישראל" – לא אם רוב הח'ברה האלה ישארו שואבי עצים וחוטבי מים במקרה הטוב ולומדי תורה במקרה הרע. שלא לדבר על ההשלכות הנוראיות של הפיכת המדינה למדינת הלכה.

  5. תמריץ , מענין באמת , מעניינת גם הגישה , שיותר צפיפות יותר איכות בשירותים עירוניים וכלליים באמת ( ספי רוויה פשוט לכדאיות כלכלית ) .

    רק צריך לשים לב :

    נכון מצוין בלינק שם בדה מרקר , שהצמיחה צריכה להיות מקוזזת עם הגידול באוכלוסיה . כלומר , פר קפיטה . וכאן , הצמיחה יותר נמוכה מן הנתון הנומינלי כמובן .

    כך או כך אבל , לנתניהו וכחלון אין שום חלק ממשי בדבר . ישראל מסיבות שלא קשורות כלל , לא נפגעה מן הסאבפריים . וההייטק , הפך להיות למעשה תחום דפנסיבי גלובלי ( התחום , להבדיל ממניה או חברה או טכנולוגיה ספציפיים ) ולכן הצמיחה לא רעה כלל אכן . על כך כפי שהסברתי , השת"פ עם הרשות , תרם מאוד לצמיחה ולכלכלה פה .

    ואם הכלכלה כפי שכבר הסברתי , מוטת יצוא , אז השקל צריך להיות חלש . אין לבלבל בין אינפלציה למטבע חזק / חלש . מטבע חזק , מעורר אסוציאציה טובה , בגלל שזה מרחיק לכאורה אינפלציה , אבל :

    כפי בארה"ב למשל , המטבע חלש ( פוסט סאבפריים ) האינפלציה נמוכה , והצמיחה טובה. זה התמהיל הנכון , לא צריך לפחד ממטבע חלש , ולא להתרשם ממטבע חזק .

    הכל מתקשר לצמיחה , ומסחר בינלאומי , יצוא וכדומה .

    להתראות

  6. תגובה שלי נמחקה/ נבלעה משהו פה , אז שוב :

    תמריץ , מענין באמת , מעניינת גם הגישה , שיותר צפיפות יותר איכות בשירותים עירוניים וכלליים באמת ( ספי רוויה פשוט לכדאיות כלכלית ) .

    רק צריך לשים לב :

    נכון מצוין בלינק שם בדה מרקר , שהצמיחה צריכה להיות מקוזזת עם הגידול באוכלוסיה . כלומר , פר קפיטה . וכאן , הצמיחה יותר נמוכה מן הנתון הנומינלי כמובן .

    כך או כך אבל , לנתניהו וכחלון אין שום חלק ממשי בדבר . ישראל מסיבות שלא קשורות כלל , לא נפגעה מן הסאבפריים . וההייטק , הפך להיות למעשה תחום דפנסיבי גלובלי ( התחום , להבדיל ממניה או חברה או טכנולוגיה ספציפיים ) ולכן הצמיחה לא רעה כלל אכן . על כך כפי שהסברתי , השת"פ עם הרשות , תרם מאוד לצמיחה ולכלכלה פה .

    ואם הכלכלה כפי שכבר הסברתי , מוטת יצוא , אז השקל צריך להיות חלש . אין לבלבל בין אינפלציה למטבע חזק / חלש . מטבע חזק , מעורר אסוציאציה טובה , בגלל שזה מרחיק לכאורה אינפלציה , אבל :

    כפי בארה"ב למשל , המטבע חלש ( פוסט סאבפריים ) האינפלציה נמוכה , והצמיחה טובה. זה התמהיל הנכון , לא צריך לפחד ממטבע חלש , ולא להתרשם ממטבע חזק .

    הכל מתקשר לצמיחה , ומסחר בינלאומי , יצוא וכדומה .

    להתראות

  7. רק ההבהרה , הצמיחה כפי שכתבתי , ביחס למדינות המערב , שהרי שם קצב הגידול של האוכלוסיה נמוך יותר מאשר בישראל .

    להתראות

  8. Thinking aloud, ברור שאתה צודק.
    אני מצביע על החיוב לא כדי להגיד שבוודאות התוצאה תהיה חיובית אלא כדי להסביר מדוע אין לנו ביטחון מה יהיה טוב ומה יהיה רע. יש פנים לכאן ולכאן. בפועל ובאופן הפרדוקסלי הרגיל ככל שאנשים יחששו שיהיה רע יותר הם ינקטו בצעדים שיגרמו לכך שיהיה דווקא טוב (הצבעה למפלגות שתומכות בלימודי ליבה). אז אין לי אפילו התנגדות להפחדות בנושא.

  9. ההתעקשות על תחזיות קודרות בהתבסס על הריבוי הטבעי אצל החרדים תמיד גורמות לי לגחך. לא משנה כמה פעמים ראינו בעבר כי ניבויים לא הצליחו, הדבר לא יפריע לאנשים להמשיך להתנבא, בהתבסס בדיוק על אותן שיטות חיזוי שכבר כשלו בעבר. גם סקרי הבחירות הם דוגמה מצוינת ומגוחכת לכך.
    אם היינו שואלים יהודי בשנת 1850 (בערך) איך תיראה הדמוגרפיה היהודית בעתיד, היה בוודאי אומר: היהודים הדתיים יתרבו בקצב דומה להיום ותוך 50 שנה יהיו 20 מיליון (נניח). 50 שנה אחרי, תנועת ההשכלה והנאורות באירופה סחפה אחריה רבים מהיהודים, וכמובן שהתמונה נראתה אחרת.
    אם היינו שואלים יהודי ב- 1900 את אותה שאלה, היה בוודאי אומר: יהודים דתיים מתרבים ככה, יהודים חילוניים קצת פחות, אבל רבים מהדתיים הופכים לחילוניים, תוך 50 שנה יהיו 20 מיליון חילוניים ו 10 מיליון חרדים (נניח). חמישים שנה אחרי, היו שתי מלחמות עולם, שואה והקמת מדינת ישראל. תמונה שאותו יהודי ב- 1900 לא יכל אפילו לדמיין.
    למה אנשים חושבים שהמצב היום שונה? תוך חמישים שנה העולם יכול להתהפך פעמיים. יכול להיות שתהיה תנועת יציאה בשאלה עצומה. יכול להיות שתהיה הגירה מסיבית של יהודים מאמריקה לישראל. יכול להיות גם ההפך. יכול להיות שישראל תחדל להתקיים. ההשלכה המטופשת הזאת של המגמה הנוכחית 50 שנה קדימה וגזירה של כל מיני נבואות חורבן ממנה – בזבוז זמן מוחלט.

  10. ייתכן שהתקופה בין 1900 ל-1950 הייתה מאוד יוצאת דופן בהיקף השינויים, וצפויות לנו תקופות הרבה פחות דרמטיות. התקופה בין 1950 ל-2000 הייתה הרבה פחות מטלטלת וכך גם 20 השנים הראשונות של המילניום. אולי הושגה יציבות פוליטית יחסית.

  11. שאלה העולה מהפוסט היא מדוע דווקא יולי תמיר דחפה לויתור על התנאי שיתבצע תקצוב של הישיבות הקטנות רק אם ילמדו בהן לימודי ליבה?

    חלופות:

    1. שיקולים קואליציוניים / פוליטיים יומיומיים כמו השגת מינויים לוועדות

    2. מאפיין אישיותי : קושי להתעמת וחשש יתר מלהפוך ללא אהודה או אפילו לשנואה ( בדומה למה שמיוחס לכחלון)

    3. אמונה אידיאולוגית באחד משני הזרמים העיקריים של הליברליזם: הזרם הרב תרבותי, התומך במתן זכויות קולקטיביות גם לתרבויות מאוד לא ליברליות. כולל תמיכה בזכות חברות אלו לחנך את ילדיהם רק לפי השקפת עולמם. כולל חינוך לרצח על "כבוד המשפחה" וכו'

    4. אליטיזם חבוי של מי שאינו שש לצרף המוני מתחרים נוספים לעשירון העליון של המשכילים / הפריוילגיים.
    ( בהמשך לנטייה של יולי תמיר לא לנסות להילחם בפערים ובהעדר שיוויון הזדמנויות במערכת החינוך. כפי שזכור לי במעורפל היא טענה שתמיד, בכל העולם, הורים בעלי אמצעים מוצאים דרכים לתת לילדיהם יתרונות שאין לילדי האחרים. מכאן השתמע שלמעשה יש להשלים עם המצב הבעייתי הקיים).

    די מפליא אותי אך אני נוטה לפסול רק את האפשרות הראשונה

  12. מצרים – דוגמא מזהירה לחינוך להולדת הרבה ילדים ( חינוך שכיח מדי באזור העולם בו אנו מתגוררים) , מגיעה בקרוב למאה מיליון איש.
    אבל לא נראה שתהנה מדי מיתרונות הגודל. כנראה להפך.

    על פי הכתבה המצ'ב מצרים דוהרת לכיוון פשיטת רגל.
    במאמר לא התייחסו לרמת לימודי הליבה במערכת החינוך המצרית ( הידועה בעליבותה) הם התייחסו לגובה המסחרר של הריבית על חובות במטבע זר, לשליטת הצבא בכלכלה ועוד ועוד ועוד.

    https://foreignpolicy.com/2019/06/07/egypts-economy-isnt-booming-its-collapsing-imf-abdel-fattah-sisi-poverty/

    בשל סדר הגודל של אוכלוסיית מצרים להתמוטטותה יהיו השלכות נוראיות על אפריקה ועל אירופה. וסביר שגם עלינו.

  13. רק פסיכואקטיבי , או חומרים פסיכואקטיבים , משמע : חומרים משני תודעה וכיוצא באלה ( סטאלה , שאנטי וכגון דאלו , במקרים קשים , הזיות פסיכוטיות או מצב פסיכוטי כמובן ) . להתראות

  14. שאלה טובה על מניעי יולי תמיר. מניח שחשבה שברית עם החרדים חיונית לשמאל ומלחמה איתם לא פרודוקטיבית.

  15. רק כתבתי פסיכואקטיבי , הואיל והיו דאז שימושים אחרים עיקריים : הפקת שמן , וסיבים מן הקנאביס . להתראות

  16. אולי מניע נוסף של יולי תמיר. החברה החרדית העניה היא התגשמות חזון השמאל שהמדינה דואגת לחלשים על ידי קצבאות ומערכות של המדינה. בכל דוחו"ת העוני המיליון ילדים עניים חלק ניכר מהם זה חרדים – ברגע שהחרדים ידאגו לעצמם חזון השמאל פשוט יהיה לא רלוונטי.

  17. כל הכלכלות בעולם בנויות על חוב. הכסף מגיע למשק רק באמצעות הלוואוןת כלומר באמצעות יצירת חובות. אם לא יקחו הלוואות לא יהיה כסף לאף אחד. הגורם החשוב ביותר שיוצר את החוב זו הממשלה. בישראל החוב נמוך יותר מדי. זה בסביבות 60% מהתל"ג. בארצות הבית זה 110%, במרבית מדינות אירופה זה בסביבות 100% וביפן זה 200%. למדינות אילו לא קורה דבר בינתיים.
    לכן מדינת ישראל בהחלט יכולה להגדיל את החוב. הגדלת החוב עד 100% מהתל"ג תתן עוד חצי טריליון ש"ח.
    חוב קטן פוגע מאוד באזרחים. שרותים שונים כמו הבריאות, הכבישים, המשטרה נפגעים. האזרחים צריכים להגדיל את הלוואותיהם וחובותיהם גדלים. זה מה שקורה בישראל. ככל שהחוב הממשלתי קטו (יחסית לתל"ג) החוב הפרטי גדל (יחסית לתל"ג). חוב פרטי של אזרחים זה יותר גרוע מחוב ממשלתי כי הבנקים יכולים לעקל את כל רכושו של האזרח מה שלא נכון לגבי הממשלה.

  18. לקמיליה:
    את צודקת שרבוי ילדים לא מביא שיפור בכלכלה אלא להפך. הארצות שמרובות ילדים הן בדרך כלל ארצות עניות. במצרים עצמה יש לדעתי סכנה לרעב המוני. זו אוכלוסיה ענקית שחיה ומתפרנסת משטח קטן מאוד יחסית לגודלה. נראה לי שיש שם קצת יותר מדונם אדמה (מהאדמות המיושבות) למשפחה בממוצע.

  19. למשה:
    השמאל לא גרם לחברה החרדית להיות עניה ונראה לי שבכלל אין לו שום השפעה עליה. אינני מצליח להבין מדוע אתה מנסה להאשים את השמאל בעוני הזה? יש מישהו בשמאל שלוחץ על החרדים לא לצאת לעבוד? יש מישהו בשמאל שלוחץ על החרדים להקים משפחות גדולות? יש מישהו בשמאל שלוחץ על החרדים לא ללמוד את לימודי הליבה?
    בכלל צריך להזכיר לך שבזמן שלטון השמאל רמת החיים בישראל השתפרה מאוד. רמת החיים כשהשמאל התחיל לשלוט (בשנת 1948) היתה מאוד נמוכה יחסית לרמת החיים כאשר הוא עזב את השלטון (בערך בשנת 1980).

  20. arn,
    כמות הכסף במשק לא תלויה בגודל החוב הממשלתי. החוב הממשלתי של ישראל ומדינות אחרות ממומן באמצעות הנפקת אגרות חוב, שגורעת כסף מהמשק. כלומר, מצד אחד מגדילים הוצאות, שזה מזרים כסף למשק, מצד שני מנפיקים אגרות חוב, שזה גורע כסף מהמשק, והדברים מנטרלים זה את זה.

  21. זה לא באמת מנטרל. האג"ח גורע כסף ששוכב אצל הציבור בלי שימוש ומעביר לממשלה כסף שהיא רוצה להשתמש בו כאן ועכשיו.

  22. הועתק מהאתר האמריקאי the be
    אולי לא קשור לכלום

    NEW YORK, NY—Carlos Maza, a video journalist who works for Vox has been calling out Dictionary.com for posting definitions of words that are "very upsetting." "I've informed Dictionary.com of the many definitions I find abusive and problematic. They have done nothing. I don't know what else to say. They obviously support murder, racism, and other troubling words."

    Maza and others at Vox had been sending tweets to Dictionary.com for weeks in an attempt to expose the many definitions that they believe go too far, or don't go far enough. "I keep refreshing the definition of the word 'words' and still it says nothing about literal violence," Maza said in a live stream. "Even worse, the word 'justice' still doesn't have the word social in front of it at all times. And the definition of abuse is way, way, way too limited."

    Maza could not be reached for further questions because according to his Twitter account, he had just discovered that Dictionary.com and Thesaurus.com were posting many of the same definitions and seemed to be working in cahoots. "Someone has to expose this," he tweeted. "These websites are clearly in bed not only with each other but also the alt-right."

  23. לקטקומבה:
    נכון שאגרות חוב גורעות מכמות הכסף במשק אבל אגרות החוב לא גורעות את כל הכסף אלא חלק ממנו.
    ככל הידוע לי כסף נוצר רק ע"י הלוואות. כאשר מישהו (המדינה, חברות או בני-אדם פרטיים) זקוקים לכסף הם מבקשים הלוואה ממערכת הבנקאות. ההלוואה היא כסף שמוזרם למערכת ואין שום אפשרות להזרים כסף בצורה אחרת. אם אתה חושב שכסף נוצר גם בצורות אחרות – אתה מוזמן לספר ולהוכיח זאת.

  24. arn,
    אם בנק ישראל רוצה, הוא יכול להגדיל את הכמות של כסף הבסיס גם בלי שמישהו ייקח הלוואה. הוא יכול למשל לרכוש דולרים בשקלים דיגיטליים שהוא יוצר לצורך העניין, מבלי "לספוג חזרה" את השקלים הללו באמצעות הנפקת מק"מ. באופן דומה, הוא יכול לרכוש גם ניירות ערך שונים, כולל מניות (!), בשקלים דיגיטליים שהוא יוצר לצורך העניין. וכמובן, בנק ישראל יכול להניח לסדרת מק"מ להיפרע בלי להנפיק סדרה חדשה (או להנפיק פחות), והפרעון העודף יבוצע בשקלים דיגיטליים חדשים שייווצרו לצורך העניין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s