אם בפוסט הקודם עסקתי בטיפשות המופלגת של דונאלד טראמפ, הרי שבפוסט הזה אציין שדבריו האחרונים של טראמפ בנושאי כלכלה מתקנים מעט את הרושם. לא לגמרי, כי בין דברי הטעם שאמר טראמפ הוא גם הבליע אי אלו שטויות, ואפילו שטויות קיצוניות, אבל בהנחה שיהיו לטראמפ יועצים שתפקידם לסנן את השטויות הגמורות, הרי שניתן כבר עכשיו להעריך שנשיאותו (קלושת הסיכויים) יכולה להיות בשורה כלכלית חיובית מהרבה בחינות, בהשוואה לממשלים רפובליקניים אחרים.
טראמפ אמר שהוא מאמין בריביות נמוכות, כל עוד האינפלציה נמוכה. זהו משפט שאמור להיות מובן מאליו אבל בין כל סוגדי תקן הזהב והמטבע הקשיח שמאכלסים את שורות הרפובליקנים, אלו ממש דברי כפירה. טראמפ גם דיבר בשבחו של הדולר החלש, זה שמועיל לתעשיות המייצאות, ואמר את אחד המשפטים האינטליגנטיים ביותר שיצאו מפיו עד עצם היום הזה – שדולר חזק נשמע טוב יותר מכפי שהוא באמת.
עוד הוסיף טראמפ וקרא למחזר חוב בתנאי הריבית הנמוכה הנוכחיים. כאן אפשר לפרש דבריו בכמה אופנים. אפשר לפרש דבריו כשטויות. מדינה הרי אינה יכולה למחזר חוב עם ירידת ריבית כדרך שלוקח משכנתא יכול למחזר חובו לבנק. זאת מאחר שמדינה מחויבת למלוא הריבית בתוספת הקרן מייד עם הנפקת האג"ח שלה, ואינה יכולה להיפטר מההתחייבות לריבית מאוחר יותר (לוקח משכנתא בארץ למשל יכול לעשות זאת חלקית בקיזוז עמלת הפרעון המוקדם). כמו כן, מאחר שאיש לא יעלה על דעתו שמדינה כארה"ב תפשוט רגל, אף אחד לא יסכים למכור חובו לה בהנחה. הנחה כזו גם מנוגדת להתחייבות מפורשת להחזר מלא של החובות הפדרליים המצויה בתיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית.
מה שארה"ב כן יכולה לעשות ואף רצוי מאוד מאוד שתעשה, ומן הסתם לשם יכוונו יועצי טראמפ את רעיונותיו, הוא ללוות כסף לטווח הארוך באופן שיקבע לדורות את הריביות האפסיות הנוכחיות. גם הנפקת חוב ל-50 שנה תתקבל מן הסתם יפה בידי השווקים. את הכסף הזה אפשר יהיה להשקיע בטווח הקצר בתחומים שחשובים לאמריקה. טראמפ הדגיש לא פעם את רצונו לשפר תשתיות, ומגלומן כמוהו שבא מתחום הבניה ודאי ישמח להקים מפעלים שייזכרו לדורות כמעשה הורדוס בזמנו ויספקו עבודה לאלפים ורבבות. הוא יהיה רק בבעיה במציאת עובדים כי אינו מעוניין בפועלי כל הארצות.
תמריץ 
תמריץ ,
טראמפ לא בדיוק גרס כך למעשה , אלא שדולר חזק , מועדף עליו דווקא , אבל הנזק ליצוא הוא קשה ולא הגיוני . הוא גם הוגן אכן כלפי ג'נט ילן , גרס שעושה עבודתה כמו שצריך , אבל למרות זאת , ב – 2018 יחליף אותה כנראה , הוא תיאר זאת כך , שזה בגלל שהיא לא רפובליקנית , זה קצת סותר את האישיות שלו , חייב להודות , וגם עושה לו שירות דוב באיזשהוא מקום .
אבל , בסך הכל , הוא תופעה אופיינית של איש עסקים מצליח , שחושב שיש אנלוגיה בין עסקים למימשל , וההתפכחות , תהא קשה מאוד . כי הוא פשוט לא מבין איפה הוא חי , ולאיפה הוא נכנס פשוט .אבל , זה ככה תמיד !!
להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ ( וכל המעונין ) כדאי לקרוא הגרסה היותר מקיפה כאן , ולשים לב , דיסקסנו אתמול על אוונגרד , וכל העיתונות האמריקנית והגלובלית ,מציינת , שהוא ממקם עצמו בשמאל למעשה ,הכל בגין הגדרתו את עצמו כ : איש של ריביות נמוכות ….. סבוך אימים !! הנה :
http://www.wsj.com/articles/donald-trump-says-he-would-replace-janet-yellen-supports-low-interest-rates-1462465158
להתראות
אהבתיאהבתי
טוב, מן הסתם לא תהיה התפכחות כי הסיכוי שייבחר קטן..
אהבתיאהבתי
http://dickmann.co.il/blog/napoleon_evolution/ משל על איך הציבור תופס את טראמפ.
אהבתיאהבתי
תמריץ , לא מבין , אתה יכול לכמת , באופן ספונטני באחוזים , לפי הבנתך ותפיסתך , מה היחס בינו לבין הילארי ( נניח : 60/40 אחוז לרעתו וכדומה ….אישית , לא תופס אותך על מילה עלק ….. ) להתראות
אהבתיאהבתי
ג'ורג', משל נפוליאון מוצלח ומיטיב לתאר יחסם של הרבה מהרפובליקנים אליו.
אהבתיLiked by 1 person
מאמין בהערכה של סם וונג שציטטתי בפוסט לגביו. 90-10 לטובת הילארי בסיכויים.
אהבתיאהבתי
" טראמפ הדגיש לא פעם את רצונו לשפר תשתיות, ומגלומן כמוהו שבא מתחום הבניה ודאי ישמח להקים מפעלים שייזכרו לדורות כמעשה הורדוס בזמנו ויספקו עבודה לאלפים ורבבות. הוא יהיה רק בבעיה במציאת עובדים כי אינו מעוניין בפועלי כל הארצות."
אולי צריך מדיניות 'בעל הבית השתגע' בשביל להזיז תהליכים של בניית ותחזוקת התשתיות האמריקאיות שנבנו בשנות החמישים בזמן ממשל אייזנהאור?
אם זכור לי נכון גם אובמה אמר שהוא יודע שזה מה שצריך לעשות אך אין הרבה סיכוי להעביר את זה. נראה שטראמפ כנציג המפלגה הרפוליקנית יוכל לעשות כן ואולי ישיג הסכמה רפוליקנית כפשרה בגזרות אחרות?
אהבתיאהבתי
ניו יורק טיימס על סיכויי טראמפ לפני שנה.
אהבתיאהבתי
גיא, מסכים. טראמפ יכול לעשות זאת בתור נציג המפלגה שאנטי להוצאה ממשלתית. באמריקנית קוראים לזה ניקסון בסין. אצלנו זה בגין בסיני.
אהבתיאהבתי
http://www.theatlantic.com/international/archive/2016/05/trump-president-illiberal-democracy/481494/
כתבה המדגימה את החרדות העמוקות שמעוררת עליית טראמפ, כנראה בעיקר בקרב מיעוטים הנמצאים על הכוונת שלו.
הכותב הוא אמריקאי – מצרי – מוסלמי – מתנגד איסלמיסטיות, החרד שהצבעת הרוב הדמוקרטית לטראמפ תבטל את הליברליזם וזכויות האדם בארה'ב.
בדומה למה שקרה במצרים כאשר 40% הצביעו לאחים המוסלמים + 28% לסלפים האולטרא-קיצוניים.
חרדה שבמצב בטחוני מתוח, טראמפ אפילו יכלא את המוסלמים בארה'ב, כפי שעשו ליפנים בארה'ב בתקופת מלחה'ע השנייה.
מכאן הוא מגיע לרמיזות ללגיטמיות של הפיכה צבאית, כפי שנעשה במצרים ו 4 פעמים בטורקיה. המטרה: לשמור על הליברליזם וזכויות האזרח מפני השלכות הצבעת הרוב הדמוקרטית.
לי הוא הזכיר את החרדות הקשות מעליית בגין לשלטון ב1977, וקריאתו של בן אהרון לא לכבד את תוצאות הבחירה הדמוקרטית.
אזהרת קריאה: מאוד מאוד ארוך!
אבל מעניין. גם בשל הקישור לנעשה כיום בעולם המוסלמי ההולך ומאסלם. גם בכדי לקלוט את עוצמת הפחדים מטראמפ. פחדים שלהערכתי אינם לגמרי רציונליים. וגם כדיון מופשט בקשר הלא הכרחי בין דמוקרטיה לבין ליברליזם, והלגיטימיות של הפיכות ותפיסת שלטון בכוח.
אהבתיאהבתי
http://www.newsmax.com/Politics/donald-trump-infrastructure-new-deal/2016/05/05/id/727482/
אהבתיאהבתי
ברמת הקישורים האסוציאטיבים :
הטענה שהאגו של ה"הנשיא טראמפ" יתרחב לכלול את ארה'ב כולה, והוא יחפוץ ביוקרה כפי שהוא חפץ ביוקרת עצמו + ההפניה לתגובות לבריחת נפוליון ממקום שביו ועד לחזרתו לפריס + מפעלי הבנייה והתשתיות שינציחו את שם טראמפ לדורות הבאים = לואי ה 14 מלך צרפת.
– המלך שאמר "המדינה זה אני".
– האדם שבנה את ארמון ורסאי וריהטו בפאר בכדי להדגים את העושר, היציבות, העוצמה והגדולה שלו / של מדינתו.
– האדם שהשקיע למעלה ממחצית ההכנסות במיסים בתחזוקת ארמונו וחיי הפאר והמותרות בו של חצר המלוכה (השאר הלכו למלחמות ולמושחתים) וכך דלדל חמורות את אוצר המדינה הצרפתי.
אני מניחה שהכלכלנים בבלוג יטענו שההשקעה בתשתיות תהוה ברכה לכלכלה האמריקאית.
אבל ההיסטוריונים האשימו את לואי ה- 14 בהרס הכלכלה הצרפתית. כנראה כיון שהיסטוריונים לא מבינים מספיק בכלכלה😊
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
לתחושת הבטן שלי (שלצערי הכזיבה לא פעם ולא פעמים) סיכויי טראמפ – קלינטון קרובים יותר לשליש – שני שליש, מאשר ל 10%- 90% כפי שגורס סם וונג.
1. עד מועד הבחירות בנובמבר יעברו שישה חודשים, מלאים בהתרחשויות ובהתפתחויות לא צפויות. לדוגמא – פיגועי טרור גדולים על אדמת ארה'ב. הימור ברמת ביטחון של 90% למה שיקרה עוד חצי שנה, נתפס בעיני כמאוד אמיץ / לא זהיר.
2. יש צורך בתהליך "התרגלות" לרעיון שאדם כדוגמת טראמפ יהיה נשיא ארה'ב. במובן זה, הזמן עובד לטובתו. כשאנשים יווכחו שהשד פחות נורא מכפי שהתקשורת ציירה להם – הם עשויים, או עלולים, לקפוץ לצד השני. לתמוך מסיבית במי שהתקשורת נגדו, ולהתעלם מהצדדים השליליים.
3. חלק מהרעיונות של טראמפ, כמו שיקום התשתיות האמריקאיות, שובים את הדמיון, ועשויים לעורר התלהבות עזה. איזה מין רעיונות גדולים ומלהיבים מבטיחה כהונת הילארי קלינטון? שים לב שאפילו בבלוג כמעט ואין דיון ברעיונות קלינטון, ואנו עוסקים כמעט אך ורק בטראמפ. בדרך כלל מי שמכתיב את סדר היום – מנצח את מי שרק מגיב.
אהבתיאהבתי
מהבחינה של ההוצאות, טראמפ לא יוכל לעשות שום דבר בלי אישור בית הנבחרים והסנאט גם יחד. מהבחינה הזו, אין הדבר כל כך מטריד. דווקא פעולות אגרסיביות מלחמתיות קיצוניות לא יידרשו אישור קונגרס ותלויות לחלוטין בדעת הנשיא.
אהבתיאהבתי
זה נכון מה שנכתב בפוסט הזה דונאלד טראמפ מתגלה בהצהרותיו כפוליטיקאי שקול הוא כבר לא מתמודד אלא נציג מוביל של המפלגה הרפובליקנית
ועליו לישר קוו מול המתחרה מן הצד השני גברת הילרי קלינטון..
זה לא הסוף זאת רק התחלה לדרך ארוכה זרועת מוקשים עד לבחירות בנובמבר הקרוב לנשיאות ארה"ב..דונלד טראמפ יצטרך לעבור בהצלחה את המשוכה של וועידת המפלגה לאחד סביבו את כל הפעילים המרכזיים במפלגה זו לנסח מצע כלכלי מדיני מוסכם וזה לא עניין של מה בכך..מנגד יש מתמודדת חריפה פוליטיקאית משופשפת "לוחמת שוורים" קשוחה מגובה במנגנון פוליטי חזק ונחוש לא קל יהיה לנצח אותה אם בכלל..כל מה שצריכה לעשות הילרי קלינטון זה להתעלם מכל האמירות הפוגעניות של טראמפ וחבר יועציו ולהתמקד אך ורק
בדרך למימוש תכנית מדינית חברתיות כלכליות לאחר שתבחר כנשיאה הבאה של ארה"ב כל ניסיון לרדת לרמה אישית ופוגענית רק יזיק לתדמית אותה היא מייצגת..
כך או אחרת בין אם יהיה זה דונאלד טראמפ או הילרי קלינטון כנשיאים הבאים בארה"ב צריך להבין שאנחנו נמצאים לקראת סיומה של תקופה היסטורית ארוכה יחסית אבל התקופה היצירתית ביותר ועשירה במעש מעולם לא היה מצב דומה אולי למעט תקופת הרנסנס באירופה..? איזה עולם יתגלה אחרי זה איש לא יודע אבל הסימנים הראשונים בשטח מדברים על משהו שדומה לימי הביניים האפורים הידועים לשמצה מההיסטוריה האנושית…?
אהבתיאהבתי
זוהי כתבה של הקריסטיאן סאינס מוניטור, אחד העתונים הטובים ביותר, על בארני סאנדרס ושיתוף הפעולה שלו ושל תומכיו עם קלינטון לאחר הפרימריס.
http://www.csmonitor.com/USA/Politics/2016/0506/The-Bernie-Sanders-question
אהבתיאהבתי
EUGENE, Ore. — An unrestrained Donald Trump called Hillary Clinton an "unbelievably nasty, mean enabler" who "destroyed" the lives of her husband's mistresses during a rally in Oregon on Friday night.
אהבתיאהבתי
לא צריך להתרגל לטראמפ כנשיא מכיון שאין לו סכוי רב. המרוץ של הרפובליקנים היה לא שגרתי. לו הוא היה עומד מול ג'ב בוש לבד הוא לא היה נבחר. כעת כשהוא יעמוד מול נציג ממסד, אפילו לא אהוד, קהל האמצע יתפקח. לא יצביעו עבורו מיעוטים, נשים וצעירים ו 80 אחוז של האוכלוסיה נופלת בקטגוריה הזו. וול סטריט מאחורי קלינטון. צריך להבין דברים בפרספקטיבה הנכונה, מצד אחד הוא לא משוע מטורף כמו שהציגו אותו, מצד שני הוא לא האדם שהקהל ירצה ביום הבחירה לראות אותו כנשיא.
התגובות כיום הן תגובות של שוק ובלבול, אתם תתיצבו מהר.
קלינטון תיבחר כפי שהיה צפוי מלכתחילה והסנט יעבור לדמוקרטים. הבורסה תקבל עוד דחיפה, ותקופת הרנסנס תמשיך.
אהבתיאהבתי
אורי, אתה טוען שלטראמפ אין סיכוי. אז מישהו אחר פרץ לחשבונך לפני כמה ימים וכתב ההיפך. בכלל נראה לי שמישהו פורץ לחשבונך ומדי פעם כותב דברים שונים בתכלית.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושב שהשתכנעתי לפני 4 ימים מכתבה שקראתי והכתב כמו די הרבה אנשים נטה לקבל את המוגמר ולברך עליו. בפרימריס הרפובליקנים הביאו את המורת רוח שלהם וריבוי המתמודדים ואולי האופי של הרפובליקנים גרם לקוצר מחשבה. היה ברור לכל אורך הדרך שטראמפ הוא המועמד הנוח לדמוקרטים ובכל זאת ההגיון לא עבד. יש הבדל בין "להראות להם" לבין לנקר לעצמך את העין. בחירות לנשיאות פחות רגשניות והקהל הדמוקרטי מאוזן יותר למרות שהתמיכה הרבה בסאנדרס גם לא הוכיחה יציבות אצל הדמוקרטים. יש לטראמפ דרך ארוכה לעבור והוא לא יעבור אותה.
אני לא יכול למצוא סיבה שדמוקרט ירצה להצביע לטראמפ. למעשה צריך להתרכז במדינות המתנדנדות ולבדוק את הרכב האוכלוסיה שם וההגיון שלהם אם רוצים מסקנות הגיוניות.
כעת אני חושב ששלב ההרפתקאות עבר וכשצריך יהיה להכניס את הפתק אנשים יעדיפו את המוכר והיציב. אני זוכר שסיפור דומה היה כשריגן נבחר, אבל לריגן היה גב מוצק ונסיון בקליפורניה וגם קולות הבוחרים שלה, המדינה שהיא תמיד הדמוקרטית הגדולה ביותר.
אני לא חושב שטראמפ הוא כל כך גרוע כמו שתארו אותו, ואני חושש מאד שקלינטון תפעיל לחץ על ישראל, ביחוד עם נעבור עוד "סיפור" עם עזה, וטראמפ עדיף עבור ישראל. אבל הקהל שתמך בו לא יחזיק את ההתלהבות שלו לאורך זמן ויתעייף וגם הקהל הזה הוא לא כלל המצביעים. ברגע האמת הם לא יגיעו או יתקנו את הטעות עם בחירה לבלתי נסבל המוכר. הבחירה שלו הזיקה לסכוי הגדול שהיה לרפובליקנים להגיע לשלטון. אני מבקש להעביר את ההימור שלי לקלינטון.
אהבתיאהבתי
במדינה כמו ארה"ב בה אחוז ההצבעה נמוך, שהאליטות מנהלות את סדר היום, שהרוב מחוברים ליומיום שלהם ולא לעניינים אידיאולוגיים, הצלחה בבחירות לנשיאות לא תלויה בכמה אוהבים או שונאים אותך אלא בכמה הצלחת לגרום לאנשים לצאת מהבית ולהצביע עבורך. ככה אובמה ניצח.
עכשיו (כמעט) הסתיים המאבק ברמה המפלגתית והתחיל המאבק האמיתי, ברמה הארצית, וטראמפ מגיע אליו מוכן יותר מקלינטון מכמה סיבות:
1. המסרים שלו עומדים להתעדן אבל בבסיסם ישארו כשהיו. טראמפ היה מרכזי מיריביו הימנים הפנים-רפובליקנים, בעוד שקלינטון תצטרך בקמפיין הציבורי הארצי להתמרכז כאשר קודם לכן היא הייתה צריכה לנטות שמאלה בגלל סאנדרס.
2. לטראמפ אין יריבים בחזית המפלגתית, בעוד שסאנדרס מתכוון לזנב בקלינטון וזה יקשה עליה להתמרכז ולחבוט בטראמפ.
לכן לטראמפ יש יתרון של מספר שבועות על קלינטון. רק כאשר המועמדות שלה במפלגה הדמוקרטית תהיה סגורה, היא תוכל להילחם בכל הכח בטראמפ.
לכן ההנחה של 90%-10% לטובת קלינטון נראית לי מופרכת לחלוטין. לא באלקטורים, ובטח לא בפופולאר ווט.
אני חושב שקלינטון תנצח לבסוף אבל זה יהיה במאמץ רב ובציפורנים שלופות.
אהבתיLiked by 1 person
בpredictit זה בערך 60 לעומת 40. אם הייתי יכול להמר שם כישראלי הייתי קונה הרבה מניות אנטי טראמפ ביחס כזה.
אהבתיאהבתי
11 מליון בוחרים הצביעו לטראמפ מתוך 318 מליון זה 3.5% מהאוכלוסיה. יש 55 מליון לטינו בארה"ב,
14.5מליון הצביעו נגדו בפרימריס
12 מליון הצביעו לקלינטון 9 לסאנדרס סהכ"ל 35 מליון שלא הצביעו עבורו.
אהבתיאהבתי
Sony files patent for contact lens that records what you see
http://www.gizmag.com/sony-contact-lens/43157/?utm_source=Gizmag+Subscribers&utm_campaign=9dfb4bef04-UA-2235360-4&utm_medium=email&utm_term=0_65b67362bd-9dfb4bef04-91063853
אהבתיאהבתי
מהאתר העברי על פילים וחמורים:
מבוא: חשיבות תפקיד סגן הנשיא וקריטריונים לבחירה.
הצגת מספר מועמדים אפשרים לסגני נשיא שיבחרו קלינטון וטראמפ. כולל תמונות המועמדים ויתרונות וחסרונות כל מועמד אפשרי.
http://yiffysamericanelections2016.blogspot.co.ilhttp://yiffysamericanelections2016.blogspot.co.il
אהבתיאהבתי
תמריץ, עדיין קשה לי להאמין כמה אמינות אתה מייחס לטראמפ שבאותו משפט אומר דבר והיפוכו…. שיא חדש לפוליטיקאי אמריקאי.
קבל דוגמא נוספת לבולשיט שלו:
http://finance.yahoo.com/news/trumps-tough-talk-hedge-fund-090000821.html
מצד אחד הוא אומר להעלות מסים למנהלי קרנות גידור אבל בתכנית שהוא מפרסם הוא בעצם נותן להם פרצה לשלם מס הרבה יותר נמוך.
קודם הוא גם תמך בריבית גבוהה יותר ואחר כך שינה את דעתו ותמך במדיניות הריבית הנמוכה של הפד.
אהבתיאהבתי
כשאני מייחס אמינות לטראמפ זה לא לפרטים מדויקים אלא לקונספט הפופוליסטי-לאומני-בדלני. אין לי ספק שטראמפ דבק בו בנימי נפשו הגסה. הדרך המדויקת לממש זאת תשתנה. אבל טראמפ ינהיג מדיניות נטולת עניין בשמרנות ליברטריאנית (כמו זו שמבקר הטוקבקים אוהב), נטולת עניין בעולם (אם כי יהיה בסדר איתנו כי ישראל נתפסת להרבה אמריקנים מסוגו של טראמפ כאחות קטנה), נטולת עניין בכל שמץ של רדיפת שוויון וסוציאליזם אבל כן יגלה עניין ב"להיטיב עם העם" נוסח בגין. אם טראמפ היה לוקח יועצים מעולים, אז יכול היה להיות נשיא גדול כי העדר הדבקות באידיאולוגיות נוקשות יכול היה לסלול הדרך לפרגמטיזם מוצלח.
אהבתיLiked by 1 person
אם אתה מחפש פרגמטיזם אז קלינטון היא המועמדת המושלמת. היא מאוד פרגמטית. היא לא יוצאת בקריאות לשינויים רדיקאליים כי היא יודעת טוב מאוד שכוחו של הנשיא מוגבל וקשה מאוד לעשות שינויים גדולים מאוד. בטח ובטח שהקונגרס נשלט ע"י המפלגה היריבה.
כח המשיכה העצום של טראמפ הוא בזה שהוא בא לזעזע את המערכת ולא להיות פוליטקאי רגיל שמתפשר ונהיה פרגמטיסט.
טראמפ הבטיח בתחילת הקמפיין שהוא לא יקבל תרומות גדולות מאנשים פרטיים והנה בסוף השבוע הזה הוא כבר חזר בו וחלק מהבוחרים שלו מופתעים מזה.
http://www.bloomberg.com/politics/articles/2016-05-09/trump-s-primary-strategy-may-not-serve-him-well-in-general-election
אהבתיאהבתי
שיהיה ברור, הייתי מצביע לקלינטון אלף פעמים לפני טראמפ אבל קלינטון שבויה בידי הליברלים במפלגתה בדרך שטראמפ אינו שבוי בה להערכתי בידי השמרנים. אני חושב שתקח כל הזמן בחשבון שאינה רוצה פריימריז נוספים נגדה ב-2020 ולכן לא תרגיז הליברלים.
אהבתיLiked by 1 person
אם טראמפ היה אדם שמסוגל לחוש מבוכה, היה מביך בטירוף מבחינתו להיות במצב שבו ברור שעושרו מוגבל ואינו יכול לעזור לו לממן המירוץ אלא אם רוצה לסיים אותו כקבצן.
אהבתיLiked by 1 person
מדובר על בליון דולר תקציב בחירות, זה לא יעשה אותו קבצן. כעת כשהוא הוכיח את עצמו מדוע שלא יבקש מממנים? קלינטון לא מממנת מכיסה כמיטב יכולתה. למה צריך שהוא יהיה צדיק מהאפיפיור?
ספק רב מאד אם השיקולים שלה כיום כוללים פרימריס ב 2020.
ד. אם אתהרוצה לערער את האמינות של טראמפ אתה הולך לכיוון הלא נכון.
לטראמפ יש רקע והדעות שלו לא הולמות את אלו של הרפובליקנים, לא הבסיסיות, ובכל זאת הוא בחצי פה שינה דעות כדי להתאים את עצמו, אבל זה לא משנה כי מצע כמעט ולא מעניין את הבוחרים אלא האישיות.
כח המשיכה העצום של טראמפ הוא בזה שהוא בא לזעזע את המערכת, זה לבד מספיק לפרימריז מפוצלים אבל האם זה מספיק ל 51% מהאוכלוסיה?
אהבתיאהבתי
אורי, מזעזעת בעיניי המחשבה שאנשים חכמים תומכים במועמד שלא מכיר כמעט בכלל את המערכת הפוליטית ואת הכוחות השונים הפועלים בה וללא יום אחד של ניסיון פוליטי, תזזיתי בדעותיו, נכלולי, שקרן, ילדותי ועוד חושבים שהוא מתאים להיות נשיא המעצמה מספר אחד בעולם שהחלטות שלו משפיעות על מיליונים רבים של אנשים בתוך ארה"ב ומחוצה לה.
וכתבתי כבר שהממסד הרפובליקאי לא תומך בו גם בגלל שהם יודעים שהדעות שלו מאוד קרובות יחסית לאלה של הדמוקרטים (הגדלת הביטוח הלאומי, השארת אובמה-קר, בעד הפלות, להט"ב, הגדלת החוב ועוד).
אם טראמפ מוומד לגיטימי לנשיאות אז יאיר לפיד מועמד ראוי בריבוע להיות ראש ממשלה.
אהבתיאהבתי
ד' אני מסכים אתך, זה צעד של יאוש, אבל איזו סיבה יש פה ליאוש? אין משבר כלכלי עמוק. זה דומה לטענה של הפלסטינים שהסבל הכלכלי שולח אנשים להיות מחבלים.
הבחירה בטראמפ הזכירה לי את הבחירה בציפראס ראש ממשלת יוון שנבחר על מצע פרוע של לשבור את הכלים ולפרוש אבל לא עשה זאת ונבחר שנית ברוב גדול עוד יותר.
לגבי קלינטון, האם היא הטובה לישראל ? היא תמשיך להפעיל לחצים על ישראל לסגת מהשטחים, היא גם תהיה אנמית כמו אובמה.
מדברי דניס רוס:
יותר ויותר מנהיגים באזור עולים לרגל למוסקבה ונפגשים עם ולדימיר פוטין, במקום להיפגש עם נשיא ארצות הברית. זאת למרות שהאמריקנים מחזיקים באזור כ-35,000 חיילים במזרח התיכון ומאות של מטוסים, לעומת הרוסים שמחזיקים כאן כ-2,000 חיילים וכ-50 מטוסים בלבד.
הדיפלומט האמריקני דניס רוס טוען, במאמר שפורסם באתר האינטרנט פוליטיקו, כי למרות העוצמה היחסית של אובאמה באזור, חסר לו דבר אחד מהותי: נכונות להפעיל כוח צבאי כדי להשפיע על מאזן הכוחות באזור, בזמן שפוטין נתפס כמנהיג שיעשה זאת ברגע שיידרש.
אהבתיאהבתי
אורי, מסכים איתך לגבי התדמית הכוחנית של פוטין. אבל בטווח הארוך רוסיה אבודה וגם ההתערבות בסכסוך דתי הינה אבודה מראש ותסתיים כנראה בהפסד הצד של רוסיה.
בניגוד לרוסים, ארה"ב חוותה על בשרה התערבות מאסיבית במדינה ערבית ולכן ההתערבות המהוססת של אובמה מובנת לי לנוכח ההיסטוריה המדממת של ארה"ב באזור ואי הרצון להתערבות כוחנית נוספת (גם מצד הרפובליקאים שסולדים היום מהתערבות בסוריה בהובלת טראמפ שהציע להשאיר את כל הזירה לפוטין).
אהבתיאהבתי
האמת שנראה שטראמפ בתהליך אקספוננציאלי של רכישת תובנה. עכשיו כבר הכריז מה שמירב ארלוזורוב לא קלטה עד עצם היום הזה – שמדינה כמו ארה״ב שמדפיסה את המטבע שלה, אינה יכולה לפשוט רגל. זה צריך להיות שבר גדול לאוהדיו המחבבים טענות אזוטריות על חדלות הפרעון האמריקנית הממשמשת ובאה – http://www.cnbc.com/2016/05/09/donald-trump-us-will-never-have-to-default-it-prints-money.html
אהבתיאהבתי
אולי טראמפ מבין את מה רוברט קנדי הבין.
אורי תמיד מספר שהיה לו מרצה בארצות הברית שהיה במקצועו מראיין טלויזיה וראין את רוברט קנדי במוקדמות. הוא אמר שבשיחה ביניהם קודם לראיון רוברט קנדי נתן תשובות מדויקות וחותכות לכל נושא אבל בזמן הראיון עצמו בשידור חי הוא נהג בצורה שונה לחלוטין ועל כל שאלה ענה בצורה מעורפלת שמשאירה אופציות.
אהבתיאהבתי
זה היה אותו מרצה שהיה אומר בתחילת כל הרצאה: אתם כולכם כשלונות עלובים כי אף אחד מכם לא בחר מקצוע שיביא אותו לעמדת מעילה.
אהבתיאהבתי
אורי, מה הוא הרצה? איזה קורס?
אהבתיאהבתי
אני לא זוכר את ההגדרה המדויקת של הקורס, המרצה עבד שנים רבות ברשת טלויזיה גדולה כמראיין פוליטי ולמד את התפתחות הטלויזיה והתפשטותה וההשפעה שלה על בני אדם. אבל הכתה היתה כולה כתה של מהנדסי מחשבים.
כל ההתיחסות שלו לקהל הצופים היתה מנקודת השקפה של מושכים בחוטים של בובות. הוא היה מתחיל כל הרצאה בסיפור שלכאורה לא קשור לנושא. לדוגמה הוא סיפר שפעם מישהו לקח בננה צבע אותה בסגול ושם אותה לפני המצלמה ומיד התקשרו הטכנאים ממרכז הבקרה שהיה בעיר אחרת ושאלו "מה זה" והוא ענה: "בננה". אחרי חצי שעה הם התקשרו שוב ואמרו "הצלחנו סוף סוף לעשות את הבננה צהובה אבל לא תאמין איך כל השאר נראה". ומנקודה זו הוא היה מיחס את זה איך אפשר לגרום לאנשים לראות מה שאתה רוצה אבל מה הההשפעות של זה.
אהבתיאהבתי
נייס. נשמע קורס מעניין
אהבתיאהבתי
תרגום: אורי רדלר
בכל הקשור לענייני עיראק, נדמה כאילו סגן הנשיא ג'ו ביידן סובל ממגעו של המלך מידאס במהופך: כל מה שהוא נוגע בו הופך לבוץ.
ארצות־הברית אינה יכולה לגרום לשינוי כהרף עין. אבל היא יכולה לנצל את כוחה הדיפלומטי, הפוליטי, הכלכלי והצבאי כדי לשפר את המצב העגום בעיראק. שיפור כזה ידרוש מאמץ מרוכז דוגמת זה שהשקיעו הגנרל דיוויד פטראוס והשגריר ריאן קרוקר בשנים 2008-2007. הם הבינו שלא תיתכן התקדמות צבאית נגד אל-קאעידה בעיראק, הגלגול הקודם של דאע"ש בהקשר זה, בלי התקדמות פוליטית.
פטראוס וקרוקר הצליחו משום שבעיראק היו הרבה יותר חיילים אמריקנים (170,000 לעומת 5,000 היום) וגם משום שהם נהנו מתמיכת הנשיא: ג'ורג' בוש הבן ערך שיחות ועידה שבועיות עם אל-מאלכי, כדי לדחוף אותו בכיוון הנכון. הנשיא אובמה, לעומתו, התרחק מכל מה שנודף ממנו ריח עיראקי, על בסיס ההשקפה שמדובר במלחמה של קודמו. הוא הניח את תיק עיראק בחיקו של ג'ו ביידן, שהמשימה הייתה גדולה מכפי כישוריו. את התוצאות אנחנו יכולים לראות היום: שיתוק בעיראק וראש־ממשלה חסר אונים, המשיב את כוחותיו מהחזית כדי להגן על הבירה ממפגינים.
http://mida.org.il/2016/05/09/%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A4%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%93%D7%90%D7%A2%D7%A9-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%98/
אהבתיאהבתי
דווקא ג'ו ביידן מטיף לחלוקת עיראק. הפיתרון היחיד בר הקיימא. גם שם וגם בסוריה.
אהבתיאהבתי
אם יחלקו את המדינות למדינות קטנות הן ילחמו אחת בשניה
אהבתיאהבתי
אם יחולקו למדינות קטנות – אולי, חלק מהמדינות, חלק מהזמן, תלחמנה אחת בשנייה. אבל, הן תאלצנה להפנות חלק ניכר מהאנרגיה שלהן לבניית מדינתם החדשה.
אבל, אם לא יחולקו למדינות – מלחמת הכל בכל כנראה תמשך עד שיגיעו להתשה מוחלטת (עד שככשליש מהכוח הלוחם ייהרג או יפצע קשות)
אהבתיאהבתי
באמת? את רואה איך עזה מפנה חלק מהאנרגיה שלה לפתוח מדינתה החדשה? זה לא אמריקה פה, זה אפריקה בתקופת המאו מאו. הם יאכלו אחד את השני עד שרק שליש ופחות ישאר בחיים ואז הם ינוחו דור ויאכלו שוב. אם לא יכבוש אותם שכן אחר ויספח אותם.
יותר סביר שאירן תשתלט על כולם.
לא כל מאמר מצלצל שמדבר על חוק של "שליש נהרג ואז מגלים את הפרלמנט" הוא נכון ככלל אצבע. הם תמיד היו שבטים שנלחמו אחד מול השני ומידי פעם מישהו אחד איחד קבוצות גדולות מהם. ב 100 שנים האחרונות האיחוד הוא תולדות מלחמת העולם הראשונה, ורק איחוד בראשות דקטטור יחזיק. אין גבולות לאומים כי אין לאום והכללים וההגיון של מדינות מערביות לא עובדים בסהרה.
אין פה אומה אחת. כל הקבוצות והעדות השונות הם כולם ערבים, אולי חוץ מהמצרים שהם ערבים עם איזו הסטוריה ואני מסופק אם הם בכלל צאצאים של אלו שהקימו את הפירמידות כי ההם היו שחורים. כל העדות השונות הם קבוצות דתיות שהחליטו להתאגד מסביב לאימם נעלם שאחותו חיסלה אותו או צאצאיו של חתנו של מוחמד וכו. הפלסטינים זו דוגמה, לא היו פלסטינים לפני 30 שנה, רק פליטים שהוריהם הגיעו בין מלחמות העולם מקצוות האימפריה האותומנית ועכשיו פתאום הם לאום.
אהבתיאהבתי
ברור שעזה אינה יכולה להפוך למדינה, ולמעשה גם לא יו'ש +עזה.
תנאי הכרחי להקמת מדינה, הוא יתכנות כלכלית. לכך יש להוסיף גם גודל אוכלוסייה ושטח רציף מינימליים. עזה היא בסה'כ קן צרעות. וכיון שאי אפשר להשמידו – חובה לפזרו.
אבל, אסור להסיק מכך שאי אפשר לחלק את עיראק לשלוש מדינות בנות קיימא: סונית, שיעית (שכנראה תהפוך למדינת חסות של איראן) וכורדית. בהחלט סביר שבחלק מזמנן הן תלחמנה אחת בשנייה, אבל לעיתים הן גם תעסוקנה בדברים אחרים. בכל מקרה, איני רואה במה המצב החדש יהיה גרוע מהנוכחי, ובכל זאת יש בו מעט תקווה.
הערה מעט קטנונית: יש במזרח התיכון מספר לאומיים "אמיתיים": הפרסים, המצרים, היהודים והדרוזים. לגבי הכורדים קיימת מחלוקת האם הם עם אחד או כמה.
כל השאר הם אכן ערב רב של חמולות ושבטים.
אהבתיאהבתי
בזכות החלוקה הייתי גם אומר שהרבה יותר קל לספק ערבויות בינלאומיות למדינה אחת מפני תוקפנות מדינה אחרת מאשר להתערב במלחמת אזרחים פנימית.
החיסרון שבלי טיהור אתני אין בחלוקה כל כך טעם וזה לא דבר נחמד. אם יהיו מדינות עם מיעוטים גדולים של הקבוצה השנייה, לא הרווחנו הרבה.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
למה טיהור אתני?
מה בדבר הרעיון של חילופי אוכלוסיות (כדוגמת מה שנעשה בקפריסין שחולקה בין היוונים לתורכים?)
אמנם רעיון שדי יצא מהאופנה אחרי מלחה'ע השנייה – אבל נראה לי עדיף על כל שאר האלטרנטיבות.
במילא נהוג מדי פעם גל אופנת רטרו.
אהבתיאהבתי
זה מונח אחר לתיאור אותו הדבר..
אהבתיאהבתי
עוד משהו לגבי טיהור אתני/חילופי אוכלוסיות, זהו שד שאם ייצא מהבקבוק יספק רעיון חדש ללאומנים בכל מקום. מרגע שהרעיון ייושם באופן לגיטימי במקום אחד במאה ה-21 יהיה קשה מאוד לשלוט בקסמו. לנו, כמי שיש כאלו שמדברים על העברתם לאירופה/לאמריקה אין אינטרס שזה יאומץ כרעיון לגיטימי במשפט הבינלאומי.
אהבתיאהבתי
סתם בשביל להתחכם: למקאו יש שטח של 30 קילומטר מרובעים והיא מסתדרת כלכלית מצויין כבר שנים רבות. לאי הונג קונג 80 קמ"ר ואוכלוסיה של 1.3 מליון וגם הוא מסתדר יפה כלכלית. ויש כמובן מלטה 316 קמ"ר, הוטיקאן שהיא חצי קמ"ר מונקו שהיא 2 קמ"ר והרבה איים וגיברלטר 6 קמ"ר ליכטנשטיין 120 ועוד. זה לא הגודל שחשוב, זה הרצון.
עזה לא יכולה להיות ריבירה של המזרח התיכון? לא היא לא יכולה כמו שאני לא יכולתי להיות ג'ורג' קלוני. מציאות.
ולמה זה חשוב אם המדינה שיכת ללאומים או לא? חשבתי שהסכמנו שכל הלאומים מומצאים. אמריקה זה לאום? אוסטרליה זה לאום? אם אני אחליט מחר להגר לאמריקה ולהיות אמריקאי אני לא אהיה?
כמו שאפרים קישון אמר לא חשוב בן כמה אתה מרגיש ואיך אתה נראה חשוב מה כתוב לך בדרכון. אם כל הפלסטינים יחליטו מחר שהם פלסטינים הם יהיו לאום ומדינה. היו להם מספיק חוויות משותפות. זה כמו נישואים, להסכים להיות שבעי רצון מהמצב ולתת לזה לעבוד. חילקו את האזור לפני 100 שנים וזה לא עבד לא מכיוון שזו היתה חלוקה לא הגיונית מבחינת לאומים. בכל מדינה יש נזיד של דתות ואופי וצבע. גם במדינת היהודים יש תתי חלוקה. זה לא עבד כי המנהיגים היו מושחתים. למה ארה"ב מחולקת ל 50 מדינות ואין בעיה? אירופה מחולקת וכבר זמן רב שאין בעיה. צריך לכפות מצב בדיוק כפי שהבריטים והצרפתים כפו אחרי מלחמת העולם הראשונה. אפשר ליצור מצבים של טיהורים אתנים שיקצרו את זמן הבישול.
מצרים לא רצתה בזמנו את כל סיני, 60 אלף קילומטרים רבועים. למה לא להעביר לשם את כל הפליטים הערבים הלא רצויים ולהקים שם מדינה בחסות האו"ם?
אהבתיאהבתי
האם טראמפ סוגר את הפער, מה להאמין ומה לצפות:
הכתבה הזו טוענת שטראמפ סוגר את הפער על קלינטון. בכל זאת הפער שלה עליו גדול מהפער של אובמה על רומני באותה עת. עדיין חוזרת הטענה שסאנדרס יצליח טוב יותר נגד טראמפ
http://www.inquisitr.com/3096985/donald-trump-vs-hillary-clinton-polls-race-tightening/
סקרים מהתקופה האחרונה, מחודש מאי, מראים פער קטן והולך בין השניים.
http://www.realclearpolitics.com/epolls/2016/president/us/general_election_trump_vs_clinton-5491.html
אהבתיאהבתי
דיווח בארה"ב 15 למאי: בכירים רפובליקנים הגבירו המאמצים לבלימת טראמפ
הוושינגטון פוסט דיווח כי קבוצה של שמרנים במפלגה, בהם המועמד הרפובליקני לשעבר מיט רומני, קיימו שיחות עם המועמד הפורש ג'ון קייסיק וסנאטור נברסקה בן סאס. זאת, כדי שיתמודדו בבחירות הכלליות כעצמאיים וימנעו מהמיליארדר מניו יורק להגיע לבית הלבן
, מטרת הקבוצה היא לאו דווקא להציג מועמד שיזכה בבחירות. העיתון דיווח כי הבכירים ינסו למנוע הן מקלינטון והן מטראמפ להשיג את רוב האלקטורים – כך שבחירת הנשיא הבא תעבור לבית הנבחרים. מצב כזה אינו חסר תקדים, אך התרחש לאחרונה רק ב-1824.
אהבתיאהבתי
אפשר לראות שמגרש המשחקים מלכתחילה, לא סימטרי. ומתחת לאי-הודאות הגדולה מאוד, מסתתר יתרון מובנה לדמוקרטים. הדבר דומה למשחק כדורגל שבו מוסכם ובמידה והתוצאה תהיה תיקו, המשחק יילך להארכה. אבל רק לדמוקרטים יש אפשרות להבקיע שער זהב. מובן שזה לא מספיק כדי לנבא את תוצאות הבחירות. לא קרוב אפילו. אבל זה בהחלט יתרון שצריך לקחת בחשבון. למי שקצת חושש מהתסריט בו בראש המעצמה החזקה בעולם יעמוד אדם שמתנגד להפלות ומתכחש להתחממות גלובלית מעשה ידי אדם, או לחילופין, דונאלד טראמפ, אלו לא חדשות רעות.
אהבתיאהבתי
הסתכלות מעט שונה, ולכן גם מרעננת, על דונלד טראמפ מכפי ששמענו עד עכשיו.
מהאתר "האונה" של אורי רדלר.
התאמתו המדהימה של טראמפ לסטריוטיפ ההוליוודי של איש העסקים האמריקאי הממולח, הכוחני והנהנתן. מכאן הוא גם מסביר את החשש של הממסד הרפובליקאי מפניו.
כיום אמנם לא אופנתי לצלם גבר מדושן עונג, חובש כובע רחב שוליים, ומחזיק בפיו סיגר גדול – אך לתמונה סטריוטיפית זו בדיוק כוונתו.
שווה לקרוא גם את התגובות.
http://www.haoona.com/article_i.asp?id=1207
למי שכבר נכנס לבלוג שלו – מומלץ מאוד לקרוא גם את הפוסט "למה שלא יעלו לברלין".
תקיפה אינטליגנטית רב – תחומית של כל המסע לעידוד הירידה מהארץ שערך עיתון הארץ (שכונה "עלייה" לברלין) ועידוד ההתבכינות על אומללות החיים בישראל.
אהבתיאהבתי
דונלד טראמפ שוקל לבחור את טד קרוז כסגן הנשיא המיועד.
http://www.thepoliticalinsider.com/breaking-donald-trump-just-named-his-running-mate/
אהבתיאהבתי