אגף התקציבים לעולם בעקבות השמש

מקרו כלכלה דקה אחת

סוגיית התקציב הדו שנתי עולה על סדר היום ומעוררת הרבה ביקורת. איזה מין רעיון נורא – לתכנן שנתיים מראש.

למען האמת הוויכוח על התקציב הדו שנתי הוא הונאה. כוויכוח פוליטי ענייני אין בו כל הגיון. אם יעבור התקציב עכשיו כתקציב דו שנתי, יהיה תקציב ל-2017 ול-2018.  אם לא יעבור, יהיה תקציב רק ל-2017 ורוב הסיכויים ששנת 2018 תהיה שנת בחירות שבחודשיה הראשונים לא יעבור תקציב כלל והמגזר הממשלתי ישותק. איזה תמריץ יהיה לכחלון להעביר תקציב יחד עם נתניהו ערב בחירות. הגיוני יותר מצדו יהיה לביים משבר תקציב על רקע פערים עצומים ברגישות החברתית.

מבחינה כלכלית החשש הגדול של מתנגדי התקציב הדו שנתי הוא שיווצר פער גדול מדי בין הכנסות והוצאות בשנה השנייה לרעת ההכנסות בשל הקושי לחזות אותן במדויק וכך יגדל הגרעון מעבר לצפוי. המקרה ההפוך פחות מטריד כי לא צפוי קושי פוליטי להוריד מסים אם ההכנסות גדולות מדי.

איני מאמין שיש רע בגרעון בתנאים הנוכחיים, אפילו יהיה עצום בקנה מידה של משרד האוצר.  אבל גם אם הייתי מאמין, הרעיון שיקרה אסון בשל גרעון מקרי בשנה מסוימת הוא ילדותי במידה שלא תיאמן. מדינת ישראל אינה איזה עסק שכל דקה ודקה צריך להתגונן מנושים הרוצים לפשוט את עורו. היא אינה חייבת למשקיעים דו"ח רבעוני ואינה מוגבלת על ידי חישובים כלכליים שסיבוב כדור הארץ סביב השמש תוחם אותם בדרך כלשהי. אם, חלילה וחס, הגרעון יהיה גבוה מדי ב-2018, ניתן יהיה להצטמצם ב-2019 או ב-2020 או מעט מעט בכל שנה של העשור השלישי למאה. כשהשווקים מתמחרים את אגרות החוב של מדינת ישראל, המשקיעים חושבים על שנות דור. לחד פעמי ולארעי אין כל חשיבות. מתבוננים על הרצף. ליחידה ספציפית בת 365 ימים יש משמעות מובהקת ליחסי כדור הארץ והשמש, לא לכלכלה. אם רביב דרוקר מציע לממונה על התקציבים להתפטר בגין עניין התקציב הדו שנתי, נראה לי שיש כאן טשטוש תחומים בין מקרו כלכלה לאסטרונומיה. אין סיבה מיוחדת לאגף התקציבים לעקוב אחרי מהלך כדור הארץ בעקבות השמש.

פורסם על ידי תמריץ

פורסם

26 תגובות בנושא “אגף התקציבים לעולם בעקבות השמש”

  1. חתיכת איש קש בנית כאן. כתבת הרבה על סיבוב כדור הארץ סביב השמש, בעוד שהוויכוח הוא מן הסתם בכלל על אופק הזמן בו לגביו אפשר לערוך תחזיות אמינות של מצב הכלכלה במשק. כולם מסכימים שבפרק זמן של שנה הן אמינות, ואגף התקציבים טוען שתחזיות של שנתיים קדימה הן לא אמינות מספיק.

    טיעון ש-"שנה" הוא יחידת זמן שרירותית אינו רלוונטי: מסיבות טכניות, ההצעה שעל הפרק היא לתקציב של 24 חודשים, לא של 16, 17, או 21 חודשים. ולהצעה הזו אגף התקציבים מגיב.

    אם רוצים בכל זאת להתווכח עם הטענה של האוצר, אפשר לנסות לטעון שתחזיות לשנתיים הן כן אמינות (לא עשית זאת), או שאפשר לטעון שתחזיות כאלה בכלל לא רלוונטיות ושאלת האמינות אינה חשובה. בערך עשית זאת, אבל בנפנופי ידיים לא משכנעים.

    יש לך ראיות לכך שתמחור האג"ח ודירוג האשראי לא מושפעים מגרעון בשנה ספציפית? אני חושב שאתה טועה עובדתית בנקודה הזו. ולא התייחסת בכלל לטיעונים אחרים נגד תכנון תקציבי ארוך טווח.

    אהבתי

  2. אני חושב שהרעיון העיקרי בפוסט מבחינתי הוא שכלכלה היא עניין לטווח הארוך. משקיעים למשל מוכנים לקנות מניות אמזון במכפיל עצום כי מאמינים שבעוד 10 שנים תתחיל להחזיר תשואה. האמינות של ישראל מבחינת יכולתה לשמור על תקציב תימדד לאורך שנים, לא לאורך יחידת זמן שרירותית של שנה. אם יעברו תמיד לתקציב דו שנתי, לפעמים נופתע לרעה, לפעמים נופתע לטובה. ההשפעה על התוחלת רבת השנים צריכה להתאזן.

    לגבי זה שאין השפעה על הריבית מגרעון בטווח השנתי, באמת יש איזה משקיע סביר שיראה גרעון שנתי שעלה באחוז יותר מהצפוי וירוץ להעלות ספקולציה שאוטוטו המדינה חדלת פרעון ולשים כל כך מיטב כספו?

    לגבי הראיות האמפיריות, במפתיע הן מסגירות דבר מרעיש בהרבה. זה שגרעון של שנה בודדת לא צפוי להשפיע על הריביות זה פשוט ומובן, אבל האמת שגם גרעון בן עשרות שנים לא משפיע על הריביות ומהנתונים נדמה למעשה שמשפיע לכיוון ההפוך – יותר גרעון, פחות ריבית:
    http://tinyurl.com/qehzfxf

    אהבתי

  3. יתרון חשוב ביותר של תקציב דו שנתי הוא דווקא בתחום הפוליטי. שלו כמובן גם השלכות כלכליות.

    דיוני התקציב הם תמיד הזדמנות למפלגות ולפוליטיקאים לסחוט ככל יכולתם. ובמשטר רב מפלגתי – יש הרבה מאוד סחטנים. אם יחגגו רק פעם בשנתיים, ולא פעם בשנה, מה טוב.
    חמור מכך, דיוני התקציב יכולים לערער את היציבות (הרעועה במילא) ולהקדים את הבחירות. תקציב דו שנתי מאפשר לפנטז אפילו על קדנציות מלאות של ארבע שנים.

    Liked by 1 person

  4. מסכים, קמיליה. זו יכולה להיות תרופת פלא די מרשימה לחוסר היציבות הקואליציונית בישראל. איני חושב שיש איזו בעיה ביציבות הפיסקלית של ישראל, אבל אם הייתה בעיה אז תקציב דו שנתי היה עוזר בפתרונה, כי היה משדר יציבות ואמינות.

    Liked by 1 person

  5. קמיליה ותמריץ, מה שאתם רואים כיתרון יכול להיראות גם כחסרון – קרוב לוודאי שההסתכלות הזאת מוטה השקפה פוליטית.

    כיוון שבישראל יש סיכוי יותר גבוה שממשלה תיפול על תקציב מאשר על הצבעת אי-אמון, העברת התקציב מאפשרת דה פקטו אשרור שנתי לתפקוד הממשלה. לפיכך, כל ניסיון לייחס להחלטה על תקציב דו-שנתי מימד אינטלקטואלי/כלכלי הוא מיותר, זוהי החלטה פוליטית לחלוטין.

    אפשר לחשוב על זה כמועד השנתי בו הקואליציה מנסה לסחוט את הממשלה, ומצד שני אפשר להסתכל על זה כמועד השנתי בו ניתן להתווכח על רפורמות, תקצוב משרדים ומהות, במקום להמשיך לא לעשות כלום כדי להישאר בשלטון בשביל כלום מלבד עצם ההישארות בתפקיד – שזה המצב כיום.

    מה שכן, נשגב מבינתי כיצד שותפים קואליציוניים כמו בנט מוכנים לוותר על כלי הנשק הטוב ביותר שלהם בקואליציה כדי לכפות את עמדתם על הממשלה. בייחוד כשראש הממשלה עצמו רומז להם שייתכן ויום אחרי אישור התקציב הוא ישנה את הקואליציה ויחליף את בנט בהרצוג.

    Liked by 2 אנשים

  6. תמריץ , הבעיה הינה זו , שאתה חושב באקסטרים , ואילו תגובות של שווקים , הם לאיו דווקא רק מאקסטרים . שווקים יכולים להגיב רע מאוד , בדיספרופורציה , על נתונים כלכליים של מה בכך . וזה הוכח בעליל . לשווקים יש את הקפריזות שלהם , הסנטימנט שלהם , וזה מנותק לא פעם , מן המציאות הכלכלית .

    אתה טוען שזה ילדותי , אבל , זה בגלל שאתה פשוט לחלוטין חסר ניסיון , ואני מזכיר לך שוב :

    בתקופת המשבר , ועד היום למעשה ( הסאב פריים ) על נתונים כלכליים טובים , השוק היה יורד , ועל רעים , השוק היה עולה ( ה – אס אנד פי 500 ) למה ? פשוט :

    אם הנתונים טובים , הפד יעלה ריבית ( ובכמה כבר , חצי אחוז , רבע אחוז ) אם רעים , הפד לא יעלה ריבית , והמניות ימשיכו לפרוח , ואיתם : ההקלות הכמותיות .

    מעבר לזה , שווקים אוהבים יציבות , תחושת יציבות , העדר תקציב , אי ודאות לגביו , בדרך כלל , יצרה ויוצרת מתח בשווקים . הוודאות , הינה גורם חשוב מאוד בתחושות של סוחרים ושווקים .

    אמחיש אחר כך …. להתראות

    אהבתי

  7. אל רום, ריבית נמוכה טובה לשווקים. גרעון גדול לטווח הקצר אינו רע לשווקים ולכן אין סיבה שיגיבו עליו.

    אהבתי

  8. kb, אני מניח שאתה צודק.
    אני וכנראה גם קמיליה מעריכים למדי את ממשלת נתניהו וחפצים בהמשך שלטונה היציב. אם זווית ההסתכלות שלי הייתה כזו שרוצה שביבי ייסחט וייסחט עד חדלונו הפוליטי, מן הסתם הייתי כותב פוסט אחר. כאשר אני מנסה לכסות את העיקרון של תקציב דו שנתי ב"צעיף הנבערות" ומנסה לחשוב אם הייתי רוצה שראש ממשלה אחר, למשל עמיר פרץ או שלי יחימוביץ', יוכל להעביר תקציב ארוך טווח, אני מרגיש הרבה פחות נעים. אבל ביושר נראה לי שגם מפרספקטיבה כזו פחות נינוחה, היתרונות של השיטה הדו שנתית במציאות הישראלית עולים על החיסרונות.

    Liked by 1 person

  9. ל kb,

    אני מאחלת קדנציה מלאה של ארבע שנים גם לגוש שלא הצבעתי עבורו.

    אם לוקחים בחשבון שכל שר חדש הנכנס למשרדו אמור ללמוד לעומק את נושאי משרדו, אח'כ להקדיש לפחות שנה לתכנוני רפורמות נדרשות / וועדות / התייעצויות, אח'כ לצאת למכרזים ועוד ועוד- ארבע שנים הן אפילו קדנציה קצרה מדי מכדי להספיק לעשות משהו משמעותי.
    דווקא חילופי שלטון תכופים מדי הם הגורם להעברת זמן ולאי עשיית דבר.
    ולכך אפשר להוסיף את עלות כל מערכת בחירות למשק.

    ובנוגע להזדמנות של האופוזיציה להתווכח על תקציבים, רפורמות ומהות – להערכתי, ניתן להסתפק בתפקוד השוטף של האופוזיציה בכנסת ובוועדות + הזדמנות חגיגית פעם בשנתיים.

    שים לב שעל פי ההגיון שלי היה צריך לקבוע תקציב ארבע – שנתי, ו"התפשרתי" רק על דו-שנתי. 😊

    ———————————————————————————————————-

    מאמר מדה מרקר, מסוף 2011, בו ראיונות עם שלושה מנכ'לי אוצר (דורון כהן, ירום אריאב, אבי בן בסט) על התקציב הדו-שנתי שהציע שטייניץ. להערכתי לא התיישן ורלוונטי גם להיום.
    שלושתם אינם חד משמעיים, לטוב או לרע, ומתייחסים ליתרונות מול חסרונות.
    חשוב מהכל (לגאוותי העומדת לאחרונה בפני מתקפות 😊) שלושתם מיייחסים חשיבות רבה ליתרון הפוליטי שציינתי.

    http://www.themarker.com/news/1.1600206

    Liked by 1 person

  10. תמריץ , אתה שוב מניח על מה מגיבים מה לא , השווקים מגיבים על מה שהם מבינים , לא על מה שזה . אתה פשוט לא קולט הענין !! אתה פשוט לא מפריד בין ניתוח כלכלי אובייקטיבי ( לכאורה ) לבין שווקים .

    גש ללינקים למשל להלן , ותראה איך אי ודאות כללית , אי ודאות בתקציב , יוצרת מהומה בשווקים , זוהי עובדה שאין לערער עליה :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=895416

    גש ללינק הבא , תראה איך היפוך במקדמי נתונים כלכליים , יוצר בדיוק תגובה הפוכה בשווקים , הנה , אצטט לך :

    The dovish signal send the dollar falling by 1.07pc against the pound, while US stocks inched into the green in late evening trading.

    משמע , הרמיזה על אי העלאת ריבית ( בגין נתונים כלכליים רעים לרוב ) הורידה הדולר כנגד הסטרלינג , והעלתה את שוק המניות . שוק המניות , צריך תיאורטית לעלות על נתונים חיוביים , ולא לרדת . תקרא הלינק :

    http://www.telegraph.co.uk/business/2016/03/16/ftse-100-climbs-as-oil-rebounds-but-cautious-mood-grips-world-ma/

    להתראות

    אהבתי

  12. תמריץ, אז תחליט ….. איזה כובע אתה לובש !! אתה כותב בעלמא דברים , ובעצם הבעיה שלך , היא חוסר הבנה של הטבע של הכלכלות ( שכרוך מטבעו בטבע הפתלוגי של האדם ) .

    כלכלות בנויות על בועות , מקדמת דנא כך הדבר . הבועה משמעותה פתלוגיה , ולכן , הכלכלה הינה למעשה : הבעה כלכלית של הנפש הפתלוגית של האדם !!

    לכן , אין פה אובייקטיבי – סובייקטיבי למעשה , אלא דינמיקה !! אבל תקצר היריעה , זה נושא פילוסופי מאוד סבוך …. אולי אחר כך …. כי לא נישאר צעירים מרוב סיבוך .

    להתראות

    אהבתי

  13. אצטט מפוסט מעולה שנוגע בנקודת הגרעון והריבית:
    http://www.philosophicaleconomics.com/2015/08/debt/

    With the exception of Greece, a country tied down to an external monetary standard from which it is expected to eventually exit, the countries with the highest debt levels in the world relative to GDP–the U.S., Japan, the U.K., and the rest of the Eurozone–are able to borrow at the lowest interest rates in the world. This relationship isn’t a recent phenomenon–it was observed in past eras as well. The U.S. and the U.K. accumulated very large government debts relative to GDP in the 1940s. But interest rates during that decade stayed very low–indeed, at record lows–and remained low for more than a decade afterwards.

    אהבתי

  14. תמריץ , אז מה הציטוט רצה להביע מבחינתך לא הבנתי כלל ….. איזה בסיס להשוואה יש בין יון וכוח הצמיחה האפסי שלה , לבין מעצמות ייצור כמו : יפן , ארה"ב , ובריטניה . אבל מעבר לזה , הרי ברור , שנתונים כלכליים שליליים , יטו ריבית כלפי מטה ( בכל מדינה כמעט ) וההיפך ( בקיזוז ציפיות אינפלציוניות כמובן ) . אבל , זה עדיין לא משנה העובדה הפשוטה :

    שבין אם ריבית , בין אם הרחבות כמותיות , עדיין עסקינן במדיניות מוניטרית , וככזו , היא יוצרת בעיקרון ציפיות חיוביות בשווקים . אלא מאיי : שהמשך תמיכה בהרחבה מוניטרית , הרי מעיד על כלכלה בהאטה למיצער . עכשיו , אני מנסה להסביר לך :

    הכלכלה בהאטה , והבורסות עולות ( בגלל שהריבית יורדת , וצפויה המשך תמיכה מוניטרית מצד בנקים מרכזיים , והאפיק המטבעי חלש ) ואם הכלכלה משתפרת , אזי :

    בורסות יורדות ( שהרי הריבית תעלה , יהיה שיפטינג לאפיקים מטבעתיים , והפסק תמיכה מוניטרית במשק ) .

    אז , זה אובייקטיבי , או סובייקטיבי ? שכל ישר , או שכל עקום ?? מציאות ישרה או עקומה ? לא תצא מזה !!

    לכן, מוטב לא פעם להתרכז בדינמיקה , ולא בפטפוטי ביצים …

    נ.ב. : אז מה כל זה קשור לגירעון לא הבנתי ממש , ואפילו שילוב של ריבית נמוכה וגירעון …..

    להתראות

    אהבתי

  16. תמריץ , אין בהכרח קשר , הסברתי כבר , שמכמה סיבות , נגידים שולטים ללא עוררין , הם לרוב רואים מול העיניים מטרה עיקרית :

    לשלוט בגובה האינפלציה …… ואם האינפלציה תרים ראש , הם ירימו ריבית , כפי שג'נט ילן עשתה לאחרונה ( והתחרטה ) , ולא אכפת לה כלל , מגירעונות אדירים שיש בארה"ב . הנגידים חיים בבועה שהם נבחנים על פי עמידה ביעדי אינפלציה בעיקר , וזוהי בעיה רצינית מאוד !! אבל , משק במונחים אינטגרטיבים , זה הרבה יותר מעוד חצי אחוז או אחוז או שתיים של אינפלציה . אבל , הם מולכים בכיפה ללא עוררין , ועמדתי כבר בפוסט לאחרונה פה , על המיכניזם הדי סבוך שגרם וגורם לכך .

    להתראות

    אהבתי

  19. אם טראמפ מנצח באינדיאנה, הוא יסיים את המרוץ עם 150 נציגים יותר מאשר הוא צריך, ואם נוסיף לזה הרבה דליגטים לא תלויים שיעלו על העגלה, יהיו לו מספיק קולות כדי למנות את אשתו כסגן הנשיא

    לאסטר היתה הימור של 1:5000 טראמפ יהיה ההפתעה הבאה

    אהבתי

  23. לְאַחֵר שֶׁעָקַבְנוּ בִּפְרָטֵי פְּרָטִים אַחֲרֵי מַסַּע הַבְּחִירוֹת, הַמַּסְקָנָה הָעִקָּרִית שֶׁלִּי הִיא שֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת לָדַעַת מָה תהינה הַתּוֹצָאוֹת בְּמַעֲרֶכֶת בְּחִירוֹת שֶׁנִּמְשַׁכְתְּ לְאוֹרֵךְ זְמַן וְאֵין טָעַם לִקְרֹא אֶת תַּחֲזִיוֹת הַפַּרְשָׁנִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּקָפֶה. כָּל הַתַּחֲזִיוֹת הַמֻּקְדָּמוֹת נָתְנוּ סִכּוּי לַמֻּעֲמָדִים הָאֲהוּדִים עַל יְדֵי הַמִּמְסָד שֶׁנִּשְׁמְטוּ בַּשָּׁלָב מֻקְדָּם. גַּם אֵצֶל הדמוקרטים יָרִיב תמהוני מִחוּץ לַמִּפְלָגָה הִרְחִיק לְכַת מַעֲבָר לַתַּחֲזִיוֹת. גַּם כָּעֵת כְּשֶׁבָּרוּר שֶׁאֵין לוֹ סִכּוּי לַזְּכוּת בִּנְשִׂיאוּת סאנדרס נֶצַח בַּמְּדִינַת אינדיאנה, זוֹ הִצְבַּעְתָּ חֹסֶר אֵמוּן בהילרי.
    סִקְרֵי דַּעַת הַקָּהָל הֶרְאוּ מִלְּכַתְּחִלָּה מֵי מוֹבִיל וְכַנִּרְאֶה שֶׁהַמּוֹבִיל בְּדֶרֶךְ כְּלָל נִשְׁאַר בָּרֹאשׁ.

    אהבתי

  26. http://www.israelhayom.co.il/article/379149

    פרופ' אומן בעד תקציב דו־שנתי: "ייחודי, מעשי ומקנה יציבות"
    רוח גבית מחתן פרס נובל לכלכלה • "גופים כלכליים, כמו חברות ומשקיעים, יוכלו לדעת מה עומד לפניהם; הכוח להתחייב מסובב את גלגלי המשק" • נתניהו וכחלון נפגשו, ההכרעה נדחתה בשבוע

    אהבתי

כתיבת תגובה