האם יועלה מס רווחי הון?

שאול אמסטרדמסקי משער בכלכליסט ששר האוצר המיועד מטעם "המחנה הציוני", מנואל טרכטנברג, מעוניין להעלות את מס רווחי הון ולקרבו לשיעור המס על עבודה.

האמת היא, עם זאת, שיש מעט מאוד מקום להעלאת מס רווחי הון, פשוט מאחר שהוא כבר גבוה מאוד. כיום מס רווחי ההון (ארוכי הטווח) בישראל הוא השני או השלישי בגובהו בעולם המערבי, אחרי דנמרק, ועומד בדרגה המקסימלית על 32%. לאן כבר אפשר להעלותו? מכיוון שהון הוא נייד, הרי שיש חשיבות לשמירה על שיעורים תחרותיים לעומת מדינות העולם. אפילו הדנים, שיאני מיסוי ההון, החליטו להוריד משמעותית בעתיד הקרוב את מס החברות וכך להקל על נטל המס הכולל על ההון. נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, תיכנן העלאה דרמטית במס רווחי ההון אך נסוג מכך בבושת פנים.

מה שניתן אולי לעשות בארץ הוא לפגוע בדגים הקטנים שנהנים משיעורי מס נוחים יותר, כמו משקיעים פסיביים קטנים שנהנים ממס של 25 אחוזים, ולהעלות שיעור מס זה, אף שהוא כבר עכשיו גבוה בהשוואה עולמית. ספק אם הדבר כדאי. אין בכך הרבה כסף, התועלת מעטה ומצב הבורסה בקאנטים כבר ממילא. אפשר גם לבטל הפטור על קרנות ההשתלמות אולם זו פגיעה אנושה וישירה במעמד הביניים יקיר הפוליטיקאים.

יש כאלו שטוענים בנאיביות שמס רווחי הון צריך להיות שקול למס על רווחי עבודה שמגיע עד 50 אחוזים, אך הם מתעלמים מהבדל מהותי. רווחי עבודה אינם ממוסים במס חברות בעוד שמס רווחי הון מתווסף למס חברות. כפי שהסביר דווקא דו"ח ועדת טרכטנברג, חייבת להישמר שקילות כך שחיבור מס חברות ומס רווחי הון לא יהיה שונה משמעותית מהמס השולי על עבודה. אחרת יווצרו תמריצים משונים ומעוותים.
למשל אם יהיה הרבה יותר כדאי מבחינת מס לשלם משכורת מאשר לחלק דיבידנד, הדבר יתן תמריץ עצום לחברות לתגמל את בכיריהן במשכורת נדיבה במקום בדיבידנד נדיב. דבר זה רע מאוד לציבור, מאחר שהוא חולק עם הבכירים את הדיבידנד, אך אינו חולק איתם את המשכורת. זה תמריץ כה גרוע שאני תוהה אם יותיר משהו מהבורסה הישראלית.  מיסוי גבוה על רווחי הון גם נותן תמריץ לא לבצע עסקאות ומקטין את היעילות של השווקים הפיננסיים. בפרט הוא פוגע בנכונות לקחת סיכונים כי אין טעם בלקיחת סיכון כאשר התשואה לא צפויה לפצות על כך. בכך הוא מסוכן ממס על עבודה. רוב האנשים יעבדו בכל מקרה, גם בתנאי מס לא נוחים, אך בהחלט לא יקחו סיכונים בכל מקרה.

אפשרי להעלות רק גרסה מסוימת של מס רווח הון, המס על נדל"ן, מה שמכונה מס שבח. מס זה אמנם אינו מתווסף על גבי מס חברות ובהעלאתו יש תועלת – תרומה לסילוק משקיעים מהשוק, אך גם יש לזכור שמשקיעי נדל"ן צריכים תמריצים כדי לפתח קרקעות לכדי מבנים. בכלל לאור שלל המכות שמשקיעי הנדל"ן חטפו וחוטפים לא בטוח שהוגן יהיה להוסיף עוד אחת. בסופו של דבר מערכת מס לא יציבה שלא ניתן להישען עליה כדי לתכנן תוכניות והיא חשופה לכל רוח פופוליסטית לא תתרום שום דבר למדינת ישראל, לא ברמת המהות ואפילו לא ברמת גליון האקסל.

17 תגובות בנושא “האם יועלה מס רווחי הון?

  1. כמובן שמשקיעי ערך לא מוצלחים ובוודאי משקיעים טכניים שעוקבים אחרי משה שלום יכולים לנצל את ההפסדים הרבים שלהם לצורך זיכוי. 🙂 🙂 🙂

    אהבתי

  2. באמת, אחד הדברים המעניינים בהעלאת מס היא שהיא יכולה להעלות דרמטית ערך חברות מפסידות.
    לגבי עוקבי משה שלום, השאלה אם יהיו בעתיד רווחים שעליהם יוכלו להזדכות כנגד ההפסדים.

    אהבתי

  3. נקודה יפה, האם בפעם הקודמת שהייתה העלאת המס עלה השווי בתקופה שלאחר שינוי המס של חברות מפסידות?

    אהבתי

  4. תמריץ , תקצר היריעה מסיבוכי אימים , בשלב זה רק משהו קצת צורם :

    דיבדנטים , נועדו גם לבעלי מניות , בעיקר בשבילם . הכל בשביל לעודדם להחזיק במניה של החברה , ובכלל לרכוש אותה . אם כך : המוסד או הדוקטרינה של דיבידנט , מעורר או ממריץ שוקי הון , מבחינה זו לפחות . תודה

    אהבתי

  5. תמריץ , לא מבין , הגבת עלי פה בתגובה של : " דנתי בנושא באריכות עם גיא בעבר כיצד המיסוי עודד ביי בק במקום דיבידנדים " . כי אני לא מבין , ב – ביי בק , הכוונה לחברה שקונה המניות של עצמה . אתה מבין את זה ? תודה

    אהבתי

  6. במחלקת המחקר של FXCM ישראל אומרים כי יש מספר גורמים לחולשת המטבע האמריקאי. ראשית, המשך צניחת מחיר הנפט ממשיכה להכביד על הסנטימנט בשוק העולמי,….

    לא ברור לי מדוע ירידת מחירי הדלק רעה לכלכלה ולדולר

    בהונג קונג אין כלל מס על דבידנדים ולא נדרש לדווח עליהם כהכנסה

    אהבתי

  7. הונג קונג נראית לי גן עדן למי שרוצה לעשות כסף.
    ירידת מחירי הדלק טובה מאוד לכלכלה. היא אמנם תפגע בתעשיית הנפט העולמית אך תעזור לכל אחד אחר. יש אמנם את הפחד שפוטין יתחרפן לחלוטין בעטייה.

    אהבתי

  8. אורי , כאשר מחירי הדלק יורדים , לא כל שכן בתוך משבר ,אזי , זה מאותת , שהפרוספקט לצמיחה וייצור חלש ( ביקוש חלש , ייצור חלש ) וזה מייצר סנטימנט רע , שמאשש עצמו, כמו מעגל מרושע ( זה בכללי , בלי קשר לסיבוך של הירידה הנוכחית , שם הרצון " להוריד " את איראן , הוא מרכיב חשוב ) .

    מה שחשוב להבין מהדברים שלי : למה הכלכלה מקצוע כה מסובך . למה סוחרים מפסידים בשוק ההון בטירוף . תודה

    אהבתי

  9. תודה אל רום, משכנע. בכל זאת זה סנטימנט, היצור יהיה זול יותר, השינוע יהיה זול יותר, חופשות ותחבורה זולים. מעגל מרושע כפי שתארת. יהיה יותר כסף פנוי אבל חשש גדול יותר לבזבז.

    מוחמד מככב בשער החדש של "שרלי הבדו": "אני שרלי"
    העיתון יודפס במיליוני עותקים ב-16 שפות. העיתון עמד בפני מצוקה כלכלית ואף בפני פשיטת רגל טרם מתקפת הטרור, ובכל שבוע נמכרו רק כמחצית מ-60 אלף הגליונות שהודפסו.

    אהבתי

כתיבת תגובה