קריסת מודל השליט החזק

כל פעם שקורה איזה אירוע חשוב בעולם, כל צד לוויכוח משתמש בו כדי להוכיח שצדק לאורך כל הדרך. זה לא מעניין. מעניינים המקרים ההפוכים, שבהם אדם שנקט לאורך השנים בגישה מסוימת, בא ומודה שאירוע רב משמעות שבקע מתוך ההיסטוריה מחייב אותו לחשיבה מחודשת ושכבר אינו דבק באותה עמדה. כאלו היו פיגועי ההתאבדות האיומים שבאו אחרי מתווה קלינטון והוויתורים של אהוד ברק. הרבה שמאלנים התפכחו בעקבותיהם. גם לכישלון ההתנתקות היה אפקט דומה. מנגד, ההתנהלות של נתניהו בשנים האחרונות שכנעה אותי שצדקו אלו שלאורך השנים התריעו, כמו בן כספית, על הסכנה שאישיותו ומשפחתו מציבים למדינה. תמיד זלזלתי בדבריהם וטעיתי.

ישנו בלוגר העוסק בתחום מדעי המדינה ומייצג גישת ימין אמריקני בדלני, ריצ׳ארד חנניה. בטרם המלחמה באוקראינה היה משוכנע, כמו רבים, שרוסיה תנצח אותה בקלות. אתמול הוא כתב פוסט התפכחות עם טענה מאוד מעניינת: 2022 היא השנה שמוכיחה שפוקויאמה צדק אחרי הכול. נכון שאנחנו עדיין רחוקים מ״סוף ההיסטוריה״, אבל גם פוקויאמה לא באמת טען שאנחנו שם. מה שהוא כן טען הוא שמודל הדמוקרטיה הליברלית הופך למודל היחיד שמדינות יכולות לחקות, וכל מודל אחר ידוע לכול ככישלון מהדהד.

ואכן בחזית הרוסית התברר שמודל השליט החזק אינו ערובה לצבא חזק, לחימוש חזק, לתעשיה צבאית חזקה, למודיעין איכותי, לקבלת החלטות שקולה ומחושבת. קריסת המודל הפוטניסטי נראית קטסטרופה שתהדהד עוד שנים. לא ברור איך רוסיה תתאושש מבריחת המוחות, מהסנקציות הבינלאומיות, מאובדן יצוא הגז ובעיקר מהתרסקות דימוי החוזק. מנגד, יש הפתעה ביכולת של המערב להרעיף תחמושת על האוקראינים ולסבול את המחסור באנרגיה. בעיניי הכי מרשימה העובדה שעם חילוני ופרו מערבי מוכן לסבול קורבנות כל כך קשים מבלי שרוח הלחימה שלו נופלת. יש אמת מסוימת בלעג של נסראללה לישראלים על כך שהם אוהבים את החיים ואילו הג׳יהאדיסטים אוהבים את המוות. חילוניות מערבית רציונלית רואה את מותו של הפרט כאסון מוחלט שגדולת האומה או גדולת אלוהים אינם יכולים לפצות עליו. לכאורה האוקראינים אמורים להיות מושפעים מהלך החשיבה המערבי הזה, ובכל אופן הם נלחמים.

מה בדבר האלטרנטיבה המשמעותית השנייה לסדר הליברלי – סין. כאן מציין חנניה שתי עובדות. עובדה ראשונה: נכון שסין חוותה לאורך השנים צמיחה כלכלית גדולה, אבל עדיין, בכל מקום שחיים בו בני הגזע הסיני, מאמריקה ועד סינגפור – הם עשירים מאחיהם בסין. סין היא המקום שבו חיים הסינים העניים ביותר. עובדה שנייה שהתבררה ב-2022: מדיניות גחמתית ביזארית של אדם אחד יכולה להרוס לאזרחים את החיים. אם ברוסיה זו המלחמה המיותרת, הרי שבסין זו מדיניות האפס קוביד. כל העולם כבר מזמן המשיך הלאה, ורק בסין ערים שלמות נסגרות ככלי התמודדות עם המגפה.

חנניה סבור שיש אלמנט של אוטיזם בהתנהלות הסינית. להבנתי הכוונה היא שאין בה מטבעה שום דבר מלהיב, מפתה, מדבק או מקסים. מדינות אחרות לא מוקסמות מסין כדרך שהן מוקסמות מארה״ב, מהוליווד, מרעיונות החופש והשפע. אבל לאוטיזם יש הרבה צורות – האוטיסט הגאון שבונה יכולות הנדסיות מופלאות אולי נותר בודד, אבל הוא נערץ. האוטיסט ההיפוכונדר שלא יוצא מהבית מחשש להידבק בנגיף הוא נלעג. האוטיזם הסיני פנה לכיוון הנלעג השנה.

נראה לי שעליונות הדמוקרטיה על עריצות האיש החזק תלויה בשני גורמים. ראשית, חוכמת ההמונים תעלה על חוכמת האיש החזק. אפילו שכידוע חוכמת המצביעים היא דבר שקשה להאמין בו אחרי שיחה בת חמש דקות עם המצביע הממוצע. אבל גם אינטלקטואלים גדולים ומרשימים יכולים להגיד (ולעתים קרובות אומרים) רעיונות הבל מוחלטים. גם אהוד אולמרט מן הסתם חכם בהרבה מן המצביע הממוצע. אולמרט אמר ב-2008, בעת שהיה ראש ממשלה, שצריך לסגת גם ממזרח ירושלים וגם מרמת הגולן. למרבה המזל ההמונים אזרחי ישראל היו חכמים ממנו וסלדו מרעיונות הנסיגה האלו.

שנית, האינטרסים של ההמונים תמיד חשובים מהאינטרסים של היחיד. גם בדמוקרטיה ייתכן שאינטרסים פרטיים של מנהיג יהפכו לחזות הכול. ראינו זאת בשנים האחרונות עם ביבי, והמדינה עדיין מתמודדת עם התופעה המוזרה הזו, אבל זהו מקרה יחיד. ואולי ניתן לטעון שגם במקרה שלנו אין המדובר רק בביבי, כי האינטרס הפרטי שלו, החלשת מערכת המשפט, התלכד עם אינטרסים עמוקים יותר של מפלגות הימין הקשה והחרדים. ובכל מקרה אולי השיטה באמת עבדה, ואכן לא ביבי הוא ראש הממשלה בדקות אלו.

עד שהתקדמות הטכנולוגיה והזמנים לא תביא לנו מודל שלטוני חדש (אולי מתן מושכות השלטון בידי אינטליגנציה מלאכותית?), ניתן לסכם ש-2022 הוכיחה את קריסת מודל השליט החזק לטובת הדמוקרטיה הליברלית, ופוקויאמה, אחרי הכול, צדק.

67 תגובות בנושא “קריסת מודל השליט החזק

  1. זה קצת מוזר לגלות שההזיות של בן כספית, המודיע המשטרתי, האיש שאחוז באובססיה חולנית כלפי נתניהו ולא מסוגל להעביר שעה בחייו מבלי להגיד משהו על נתניהו, הוא בין הגורמים לשינוי יחסך לרה"מ לשעבר.
    המצב עם רוסיה שונה בתכלית. כן, החיילים ממורמרים וחסרי מוטיבציה וכן, הציוד של הצבא הרוסי גרוע כמו הציוד שהצבא הישראלי שלח את לוחמיו איתו במלחמת לבנון השניה (נו טוב, גנץ וחבריו העבירו את התקציבים לפנסיה שלהם),
    אבל פוטין הוא טיפוס שלא יקבל כניעה. הוא לא מישהו שהמערב יוריד אותו על ארבע, גם אם כל המדינה שלו תבער.
    לפוטין יש נשק גרעיני והוא לא יהסס להשתמש בו. הוא לא ימהר לעשות זאת, קודם הוא ינתק את אירופה מהגז, יוביל למחסור עולמי בחיטה ועוד שפנים שיש לו בכובע, אבל כשאלה יגמרו הוא ישתמש בנשק גרעיני טקטי ואז הרלוונטיות של הטנקים הסובייטים המתפרקים והחיילים הרוסים השיכורים תהיה פחות רלבנטית.
    וסתם מילה לגבי החלשת מערכת המשפט "ע"י נתניהו" – שוב מחזור דיקלום של ליצני החצר. רק בינואר האחרון אמר אהרון ברק ש"נתניהו – מגדולי המגינים על מערכת המשפט".
    מערכת המשפט רקובה וצריכה ניעור. שופטים מושחטים, פרקליטות מושחתת (שבין היתר רוצה להגן על זהותם של פדופילים, תופרת תיקים להנאתה, משמידה ראיות, ע"ע משפט זדורוב וכו'). אין שום סיבה להגן על מערכת מושחתת שכזו.

    Liked by 1 person

  2. אתה כותב ביבי עשר פעמים פה, אבל ביבי בעיני הוא לא דוגמא לשליט חזק. להיפך. הוא נמנע ממלחמות ועמותים ככל הניתן, מתחמן מתמרן משקר ומתגמש כדי לא להגיע לעימות פנים מול פנים. וזה דווקא יתרון שלו בעיני.

    רוצה דוגמא ישראלית לשליט חזק? קבל את אריק שרון. פלש ללבנון כנגד ראש הממשלה בגין, כשר התמ"ת שלח פקחים לעצור את האינפלציה, יזם בניה של פרוייקטי בנוי עם העליה של שנות ה 90. עשה את ההתנתקות. בגדול עשה מה שבא לו. בלי הרבה מעצורים (מכיר הספר "לא עוצר באדום").
    הבעיה איתך ועם עוד הרבה צעירים, היא שאתם פשוט לא מכירים האלטרנטיבות, וזה אכן החסרון של קדנציות ארוכות של רוה"מ.

    Liked by 3 אנשים

  3. תמריץ, אני מסכים איתך לגבי קריסת מודל האיש החזק. כתבת נכון.
    עם-זאת אתה מסרב לקחת את דבריך הלאה לקונטקסט הישראלי:

    לביבי מגרעות רבות אבל הוא לא דיקטטור אלא צ'מפיון. הוא זוכה שוב ושוב לאהדת בוחריו, וללא הם הוא שום דבר. הפקידות מתעבת אותו ולא ממלאת אחר כל הוראותיו, כולל הממסד הבטחוני.

    לפיד לעומת זאת הוא דיקטטור. הוא שולט במפלגתו מכח חוקת המפלגה שהוא כתב. הפקידות מעריצה אותו ומקשיבה לכל היוצא מפיו וממקלדתו. אז נכון שהוא רהוט וכותב מוכשר – אבל כשהוא יעבור דגרדציה (וזה יכול לקרות בכל רגע לכשיגיע משבר מכל סוג שהוא) אז יכנס לפעולה מודל האיש החזק וקבלת ההחלטות של המדינה תפגע.

    Liked by 1 person

  4. אגב, גם בכל מקום שיש יהודים הם עשירים מאחיהם במדינת המולדת, ישראל. וכך כנראה גם עם ההודים. שווה לבדוק את התופעה.

    Liked by 1 person

  5. לפיד בוודאי לא מנהיג חזק. לא פענחתי את סוד קסמו על מעמד הביניים האשכנזי, אבל אני לא חושב שהוא יכול לשרוד קטסטרופה ולהמשיך להנהיג אחרי כישלון בסדר גודל של מלחמת אוקראינה או זירו קוביד.

    הזכרתי את ביבי כדי לתהות האם גם בשיטה הדמוקרטית ייתכן מנהיג חזק שהאינטרסים האישיים שלו מכתיבים יותר מדי. ביבי כרגע לא מנהיג את המדינה אבל היכולת שלו לשלוט בליכוד מפתיעה. עם זאת ביבי לא הצליח לגרום לסמוטריץ להיכנע בנושא רע״ם. אישית הופתעתי מכך.

    לגבי אריק שרון, ועדה של משפטנים הצליחה להדיח אותו אחרי הטבח במחנות הפליטים. דבר שבינתיים קשה להשגה עם ביבי.

    אהבתי

  6. קרולין, עוד נראה אם פוטין ישתמש בנשק גרעיני.. זה ללא ספק יסבך את התמונה מאוד. אבל האם הוא מחבל מתאבד שרוצה להתפוצץ ולקחת את העולם איתו? אני לא בטוח.

    אהבתי

  7. תמריץ,
    לאן נעלמת התיאוריה שלך כשמדובר בנסראללה? בחמינאי?
    באף דמוקרטיה מערבית אין מקבץ של מפלגות שילטון של איש חזק עם שובל של חסרי דעה בסגנון לפיד/גנץ/ליברמן

    אהבתי

  8. תמריץ בעניין העמידות של עם חילוני, לדעתי אנשים מייחסים לדת חשיבות מוגזמת בכל הקשור למלחמות. נכון שהיו מסעות צלב, והיה כיבוש המזרח התיכון בידי האיסלאמיסטים בזמנו. אבל רוב המלחמות בכלל לא קשורות לדת, ואפשר אגב לטעון שגם במקרי הצלב והאסלמיסטים הדת הייתה רק תירוץ. כדאי גם לזכור ששתי מלחמות העולם לא היו קשורות בשום צורה לדת ואלו היו המלחמות הגדולות ביותר בהסטוריה.

    מלחמות הן כמעט תמיד על משאבים. אדמה, מים, נפט, כל דבר שההיצע ממנו מוגבל. כאשר אתה נלחם על הארץ שלך, על העתיד שלך ועל החיים של המשפחה שלך לפעמים העניין נותן לך מוטיבציה.

    Liked by 2 אנשים

  9. לגבי הלעג של נסראללה לישראלים "אוהבי החיים" הרי שהבדיחה היא על חשבונו. כולנו ראינו איך דעא"ש שהורכב רובו מ"אוהבי מוות" ניגף בקלילות למול לוחמים מערביים. מי שלא מעריך את החיים לא ידאג לשמור עליהם ויאבד הרבה לוחמים, עד שבסופו של דבר יפסיד.

    אני גם אטען ש"אוהבי מוות" נוטים להיות פחות מקצועיים. אולי היוצאים מהכלל הם טייסי הזירו היפניים במלחמת העולם השנייה, אבל גם אותם בסופו של דבר האמריקאים הביסו – עוד לפני הטלת הפצצות האטומיות. אגב זו הזדמנות להמליץ שוב על הטורים של ניצן סדן ב"כלכליסט".

    אם נסראללה טוען שהחיילים שלו אוהבי מוות, אדרבא. שיבואו וימותו.

    Liked by 4 אנשים

  10. לגבי ההתמודדות הסינית עם המגיפה, להבנתי אין להם הרבה ברירה. אין להם את החיסון היעיל של פייזר / מודרנה, והחיסון שיש להם לא כל כך יעיל במניעת מוות או מחלה קשה. לכן הם נאלצים להסתמך על סגרים.

    אהבתי

  11. חייל, לא הבנתי את הסתירה מחמינאי או מנסראללה. להיפך הם כמו פוטין ושי שליטים חזקים שמוליכים את ארצם לכישלון והתרסקות.

    אהבתי

  12. הוא כתב את זה ביום שבולסונרו הוכיח כוח עמידה ויכול לצאת מנצח. נרדרה מודי הוא אולי המדינאי הפופולרי בעולם, נתניהו עומד לחזור לשלטון. אז אולי דמוקרטיה לאומנית, אם היא יכולה לקבל תמיכה מהאליטות, יכולה להיות יריב לדמוקרטיה ליברלית

    אהבתי

  13. תמריץ,

    כתבת: אבל היכולת שלו לשלוט בליכוד מפתיעה. עם זאת ביבי לא הצליח לגרום לסמוטריץ להיכנע בנושא רע״ם. אישית הופתעתי מכך.

    תשובתי: כשמופתעים פעם אחר פעם, אולי הגיע הזמן לשנות פרדיגמה?

    כתבת: לגבי אריק שרון, ועדה של משפטנים הצליחה להדיח אותו אחרי הטבח במחנות הפליטים. דבר שבינתיים קשה להשגה עם ביבי.

    שרון הודח אחרי טבח של מאות חפים מפשע במלחמת ברירה שנויה במחלוקת (שגרמה לפרישת רוה"מ בגין), על ידי בני בריתנו כאשר אנו כמה מאות מטרים משם, דבר שהפתיע אותו אישית וגם חלקים משמעותים בצבור הישראלי.
    קשה לי להשוות את זה לסיגרים ושמפניה שביבי קיבל מטייקון שמחלק שמפניה וסיגרים לכול מי שעובר בסביבה. זה בכל זאת לא באותה הליגה. ואני לא אטרח אפילו להכנס "תיקי" 2000 ו 4000.

    Liked by 1 person

  14. בענין ה"דמוקרטיה" הרוסית, פוטין מצא דרך נוספת לממן את המלחמה:

    https://www.abc.net.au/news/2022-10-03/putin-s-epidemic-of-murder-the-russian-millionaires-dying-to-fun/101487158

    מספר גדל והולך של אוליגרכים ובעלי תפקידים בכירים מאוד בחברות רוסיות מתים לאחרונה בנסיבות מסתוריות, לפעמים יחד עם המשפחה שלהם. הטענה היא שהענין נועד לחזק את שליטתו של פוטין בחברות האלה ולנצל את המשאבים שלהם לטובת המאמץ המלחמתי.

    כעת השאלה היא מה יקרה אחרי המלחמה. האם תאוות הבצע של הבאים-בתור תהיה גדולה יותר מהפחד שלהם שגם הם, יום אחד, יתאבדו עם כדור בעורף.

    אהבתי

  15. צריך להבדיל בין קריסת המודל של דיקטטורה כמדינה מוצלחת ומתפקדת לבין רעיון "קץ ההיסטוריה״:
    זה שהמודל הדיקטטורי הוכיח את כשלונו – זה לא אומר שכל מדינות העולם יאמצו מודל דמוקרטי.
    וזה שחלק ממדינות העולם אימצו או יאמצו מודל דמוקרטי – זה לא אומר שהמודל הדמוקרטי יהיה דמוקרטי-ליברלי.
    ולכן רעיון "קץ ההיסטוריה" עדיין בטעות יסודו וקריסת המודל הדיקטטורי משמחת מאוד אך אינה קשורה לקץ ההיסטוריה.

    ומעל לכל, לומר שיש קץ להיסטוריה זה חוסר הבנה של מה מניע את ההיסטוריה. ההיסטוריה היא תולדות האדם ובני-אדם הם בני-אדם, על ערכיהם ועל יצריהם. לחשוב שהערכים שלהם והיצרים שלהם יפסיקו לשחק תפקיד זה מאוד נאיבי. למה פוקויאמה חושב שהערכים והיצרים הפרוגרסיבים שמקדמים מדינה פוסט-ליברלית יפעלו בעוד שערכים ויצרים לקידום מודלים אחרים יפסקו?
    גם אם פוטין יוכה שוק על ירך האם בעתיד לא יקום דיקטטור אחר במקום אחר (ואולי אף ברוסיה)?
    וגם אם אירופה תנצח אותו כליל ותפרק אותו מנשקו הגרעיני, האם לא יוכל לקום מודל חדש (לא דמוקרטי ולא דיקטטורי) על אדמת אירופה בעתיד?

    במונחים היסטוריים המודל הדמוקרטי ימיו כימי תינוק והמודל הדמוקרטי-ליברלי כעובר במעי אימו. לקבוע קץ להיסטוריה זה לתת דוקטורט לעובר שלא נולד.

    Liked by 3 אנשים

  16. תמריץ כתב:
    " …. טען … שמודל הדמוקרטיה הליברלית הופך למודל היחיד שמדינות יכולות לחקות, וכל מודל אחר ידוע לכול ככישלון מהדהד.
    ואכן בחזית הרוסית התברר שמודל השליט החזק אינו ערובה לצבא חזק, לחימוש חזק, לתעשיה צבאית חזקה, למודיעין איכותי, לקבלת החלטות שקולה ומחושבת. …."
    +
    " … מדיניות גחמתית ביזארית של אדם אחד יכולה להרוס לאזרחים את החיים. אם ברוסיה זו המלחמה המיותרת, הרי שבסין זו מדיניות האפס קוביד. כל העולם כבר מזמן המשיך הלאה, ורק בסין ערים שלמות נסגרות ככלי התמודדות עם המגפה …"
    ————————–
    יתכן והבלוגר מבצע הכללת יתר מהמקרה הרוסי ומהמקרה הסיני ל*כל* המדינות שאינן דמוקרטיה ליברלית.
    כפי שציינו מגיבים לפני, קיימות גם דמוקרטיות לא ליברליות, לא מעט אוליגרכיות ואפילו ממלכות ונסיכויות. קשה לטעון שמצבן של *כל* הלא דמוקרטיות גרוע.

    א. ראשית, גם רוסיה וגם סין "מצטיינות" ברמת שחיתות ציבורית מאוד גבוהה. מספר קטנטן של מקורבים לצמרת / אוליגרכים נוהג לבזוז את משאבי המדינה, ולהעביר הון עתק למקלטים "בטוחים" מחוץ למדינתו. כאשר פורסם שסגן הרמטכ'ל (?) הרוסי, ורבים מבני משפחתו, הפכו למיליארדרים – ניתן היה כבר לשער שמצב הציוד של צבא רוסיה יתגלה בעת מבחן כבכי מר. מכאן, אולי מוקד הבעייה אינו בעוצמת המודל הדמוקרטי בהשוואה למתחריו אלא בחולשת ארגונים ומדינות שרמת הסיאוב בהם מאוד חריגה בגובהה. כולל מדינות, אולטרה מושחתות, שנתפסות כדמוקרטיות (כדוגמת הודו וברזיל) שגם מצבן אינו מעורר קנאה .

    ב. שנית, רוסיה היא מעצמה הנסמכת בעיקר על שטחיה הענקיים ויצוא משאבי טבע. "קללת המשאבים" אינה תופעה חדשה בהיסטוריה.
    למיטב זכרוני, שי שפירא טען, בפוסט שהקדיש לנושא זה, שהסתמכות על יצוא משאבי טבע *גם* הופך את רובה המכריע של אוכלוסיית המדינה למיותרת עבור שליטיה. מכאן שלא רק שאזרחי המדינה לא יהנו מזכויות אזרח (כמו הזכות להצביע ולהשפיע על עתידם) ושפע לחם ושעשועים – יהיה לשליטי המדינה אפילו אינטרס להקטינם ולמשטרם. זאת בניגוד לרוב הלא דמוקרטיות בעולם, שעושרן אינו נובע ממשאבי טבע, שכן נזקקות לאזרחיהן ולשביעות רצונם.

    ג. שלישית, סין היא מקרה ייחודי שקשה להסיק ממנו, לטוב ולרע, על מדינות אחרות ועל משטרים אחרים.
    חלק ניכר מקצב הצמיחה האדיר של סין נבע ממצבה המאוד קשה לאחר "200 שנות השפלה" ועשרות שנות שלטון קומוניסטי אולטרה דיקטטורי. וכנראה גם מרציחתם של עשרות מיליוני סינים + ממדיניות הילד האחד. לפתע היו להם משאבים, שתוכננו לאוכלוסייה הרבה יותר רחבה, והם לא נאלצו להשקיע משאבים רבים בגידול ילדים וחינוכם.
    שני אלמנטים אלו הם למעשה די חד פעמים, ולא ניתן לחזור עליהם פעם נוספת. סין השקיעה כמעט הכל בהווה – על חשבון העבר ועל חשבון העתיד. מכאן שלא כל כך מפליא שהיא צמחה במהירות ולא מפליא שהצמיחה שלה הולכת ומתמתנת. האטה שלה הרבה השלכות מאוד בעייתיות. גם לו הייתה הופכת לפתע לדמוקרטיה ליברלית.

    אגב, יתכן ובעיינים מערביות סין נתפסת כאוטיסטית כיון שהמסורת התרבותית הסינית היא של בדלנות והסתגרות מרצון מכל שאר העולם. כולל בוז תרבותי עמוק כלפי כל מה ש"הלא סינים" עשויים לתרום להם עצמם. גם אם נראה שבעשרות השנים האחרונות סין נפתחה לעולם – היא כנראה עושה זאת בלב ולב. היא אמנם מעוניינת להשפיע על השאר – אך חלילה לא להיות מושפעת מהם. המרחק מכך להתנהגות אנושית אוטיסטית הוא מאוד דק.

    Liked by 4 אנשים

  17. לא קראתי את פוקויאמה ואני חושד שאם אקרא אז אגלה שמה שהוא אמר כנראה שונה מאוד (ואולי הגיוני יותר) מהתפיסה המקובלת של מה שהוא אמר (כמו שקרה לי עם עמיתו הנטינגטון), אז לא אגיב לנקודה הזאת (וממילא, אני מתרשם שהרשומה הזאת היא במידה רבה תירוץ לעוד ניגוח מול ביבי וזה לא ממש מעניין אותי. עם רוח הדברים על ניצחון הדמוקרטיה אני מסכים). אבל לגבי הפסקה הראשונה – אני חושב שהמלחמה הזאת עוררה שינוי עצום באירופה, ולדעתי לטובה. נוצר פה קו שבר בתוך הימין הקיצוני ובמידה מסוימת בתוך השמאל הקיצוני – מצד אחד המטורללים שמחליטים לזרום עם פוטין עד הסוף כי השנאה שלהם למערב (או ל"אליטות" לדבריהם) חזקה יותר מכל היגיון בריא; ומצד שני אלה שבאמת מחזיקים בעמדות קיצוניות כי הם חושבים שהן נכונות. הראשונים הופכים למצורעים ובצדק, האחרונים מתקרבים קצת יותר למיינסטרים והמיינסטרים מתחיל פחות לסלוד מהם. והמיינסטרים עצמו הופך להיות הגיוני יותר ומקבל קצת פרופורציות עם התזכורת הזאת שיש דברים חשובים יותר בעולם מהויכוחים הפוליטיים השגרתיים. מזכיר לי קצת את נאום חרושצ'וב המפורסם, שאני תמיד נתקל בו כשאני קורא על תולדותיה של איזושהי מפלגת שמאל בתור הרגע שבו הם ויתרו על הטרלול הקומוניסטי והפכו למפלגה רלוונטית (או אם אני קורא על מפלגה שמאז נעלמה או לא מעניינת אף אחד, אז זה הרגע שבו הם בחרו להישאר מטורללים ולא להיות רלוונטיים).

    לצערי ישראל, יחד עם תאומתה הפוליטית הודו, בחרה לגרור רגליים ולא הימרה ברצינות על הצד הנכון בסיפור הזה; אבל עדיין אני משער שהיא תצא מורווחת, כי עולם הגיוני יותר הוא עולם פרו־ישראלי יותר (וכרגיל, כל טעות שעושה ישראל, עושות אויבותיה הרבה יותר). עדיין שומעים בשיח הציבורי הישראלי כל מיני טענות הזויות על איך פוטין בסוף עוד עומד לנצח, רק חכו שאירופה תקפא או שיופעל הגרעין או כל מיני כאלה; אבל ממילא ישראל כבר לא כל־כך מעניינת בעולם (וטוב שכך), אז זה לא ממש משנה.

    Liked by 5 אנשים

  18. קמיליה, רוסיה וסין אלו שתי המעצמות הגדולות שמחזיקות במשטר עריץ.. עם זאת יש עוד משהו לשים לב אליו – דיקטטורה בימינו משמעותה לרוב שהאוכלוסיה תוציא ציונים מאוד חלשים במבחני אייקיו. חכמים היו דואגים לעצמם לדמוקרטיה. עם זאת, סין, רוסיה, ויאטנם, בלארוס הן דוגמאות למדינות עם תושבים חכמים שהן עדיין דיקטטוריות.

    Liked by 1 person

  19. ולגבי הניגוחים נגד ביבי, YNET מצטט כרגע בכותרתו הראשית את בטאון החיזבאללה נגד נתניהו …

    אני תוהה באיזה עוד מדינה בעולם זה היה קורה. בערך כמו שהעיתון הנפוץ ביותר באוקראינה ידברר את פוטין.

    Liked by 1 person

  20. ריצ׳ארד חנניה מזכיר שלמרות שדאנג שיאופינג היה לכאורה עריץ מושלם בסין שעשה את כל הדברים הנכונים והוציאה מעידן הזוועות של מאו, הוא זוקף לחובתו את מדיניות הילד האחד. רעיון קיצוני כזה לעולם לא היה קורם עור וגידים בדמוקרטיה, והיום הדמוגרפיה הסינית פגועה ממנו אנושות. לשמחתנו. עולם שבו יש 2 מיליארד סינים, ששכבות הגיל בסין צעירות. ושסין היא מעצמת העל היחידה, אינו עולם שהיינו רוצים לחיות בו.

    Liked by 1 person

  21. יאיר לפיד כל כך מפחד מקללת המשאבים שהוא מוכן למסור את כל מאגר קנה ללבנונים. מעצבן מאד שאין שום דיון אמיתי בנושא בין אלו הדוגלים בביטחון אנרגטי (קרי נתניהו ושטייניץ) לאלו החוששים מקללת המשאבים (קרי לפיד). וכמובן השאלה של חיזוק חיזבאללה. המעורבות של הלשעברים 'הביטחוניסטים' רק מטשטשת את הדיון העקרוני האמיתי בין המדינאים של ישראל והיא חלק מהסיבה למה הדיון הציבורי פה כל כך מעצבן.

    Liked by 3 אנשים

  22. אני רק אוסיף שלטעמי רמת הדיון וההבנה של הלשעברים היא כל כך שטחית (להוציא אולי גנץ) שאסור היה להם להיות בדיון. אולי כפקידים הם יודעים את העבודה. אבל הטיפשות של החבורה הזו היא כל כך גדולה שהיא פשוט גורמת לי להתבייש כל פעם שהם פותחים את הפה.

    אהבתי

  23. אמחייה כתב:
    " … מלחמות הן כמעט תמיד על משאבים. אדמה, מים, נפט, כל דבר שההיצע ממנו מוגבל. כאשר אתה נלחם על הארץ שלך, על העתיד שלך ועל החיים של המשפחה שלך לפעמים העניין נותן לך מוטיבציה."
    ————————
    יש כאן התייחסות לשתי מוטיבציות שונות זו מזו של אנשים חילונים, שחייהם מאוד יקרים להם, להשתתף במלחמות.
    שתיהן אמנם קיימות אך להערכתי די מוגבלות בהיקפן.

    1. רצון של המדינה ואזרחיה להשיג תוספת משאבים הנמצאים במחסור.
    ניתן להתייחס לרצון להשתלט על עוד אדמות ומשאבי טבע כחמדנות מגונה. וניתן להתייחס לרצון להשיג עוד מים כצורך הישרדותי חיוני – שניתן להבינו.
    בכל מקרה, זהו *ה*הסבר הקומוניסטי לכוח העיקרי שמניע את גלגלי ההיסטוריה. מכאן שבעיני ראוי להתייחס אליו בלא מעט זהירות וחשדנות.

    2. צורך להגן על החיים העתידיים של האדם, של בני משפחתו ושל קרוביו.
    צורך שכזה מוגבל לצרוף הנסיבות הבא:
    – מדובר במלחמה הגנה (להבדיל ממלחמה יזומה) +
    – קיימות סיבות להאמין שהאויב הפולש יתייחס באכזריות לאוכלוסייה שכבש +
    – המדינה בוחרת לא להיכנע מראש לכוח האויב הפולש +
    – האדם אינו שייך למיעוט שמסוגל לברוח למדינה אחרת, ולמלט את כל בני משפחתו למקום מבטחים

    זהו צרוף נסיבות שחזר על עצמו לא מעט פעמים בהיסטוריה – אך רחוק מלהתייחס לרוב המלחמות.

    מכאן שברצוני להציע שני הסברים *נוספים* לנכונות אנשים חילוניים לסכן את חייהם בהשתתפות במלחמות.

    3. שמירת התרבות והזהות.
    עמים אינם ששים להיכבש ע'י עמים אחריהם ולהפוך לנתיניהם. גם כאשר אינם חוששים שיסבלו מיחס אכזרי.
    רוב העמים שנכבשו ונשלטו – למעשה הוכחדו תרבותית וירדו מבמת ההיסטוריה.
    לדוגמא ממלחמת העולם השניה – המוטיבציה של הפולנים להילחם מהמחתרת (או מצבאות אוייב) בגרמנים וברוסים, ושל האנגלים למנוע את כיבושם ע'י הגרמנים – לא נבעה מסיבות דתיות. גם לא מחמדנות או מחשש להכחדה פיזית. זו הייתה מלחמה לשמירת זהותם וגאוותם.

    4. פחד מכל מיני אוייבים פוטנציאלים, ורצון להנחית עליהם "מכה מקדימה". מלחמות רבות פרצו בגלל עצם החשש מכוונות אפשריות של ה"אחרים". חשש מחמדנותם, מצרכיהם הקיומיים, מהרצון של שליטיהם להסיט את תשומת לב ההמונים לאויב דמיוני משותף וכד'. אמונה שיתכן שמלחמה היא בלתי נמנעת (ולפיכך עדיף ליזום ולהפתיע) היא אמונה שלמעשה מאששת את עצמה.
    אגב, לטענת האסכולה הגיאוגרפית – זוהי הסיבה העיקרית לפריצת רוב המלחמות.

    Liked by 2 אנשים

  24. י״ד, אתה מפרגן *מאוד* ללפיד אם אתה חושב שהסיבה שוויתר ללבנון היא אידיאולוגיה שמשאבי טבע אינם חשובים. הוא ויתר מן הסתם כדי לרצות את ארה״ב וכדי להקטין סכנת מלחמה עם חיזבאללה. אין לי בעיה עם זה, אבל רק בתנאי שקיבלנו תמורה ראויה מהאמריקנים בדמות ערבויות מול אירן או דברים אחרים בעלי ערך אמיתי.

    Liked by 1 person

  25. שי, אהבתי מאוד מה שכתבת. לגבי ביקורתך על ההתייחסות לביבי, חשבתי שזה הגיוני לשאול בהקשר של הפוסט האם גם בדמוקרטיה אינטרסים פרטיים של אדם אחד יכולים לתקוע מדינה. אין ספק שאנחנו חיים בישראל במצב לא רגיל מבחינה זו בשנים האחרונות.

    אהבתי

  26. תמריץ,
    ערבויות אמריקאיות (ו/או כל גורם אחר) לא שוות את הנייר שעליו נכתבו. תמורה ראויה? כזו הניתנת בכל עיסקת פרוטקשן.

    Liked by 1 person

  27. י.ד.,
    אם כוונתך ליכולתו של גנץ הפוליטיקאי להיבחר אני מסכים. בכל הקשור ליכולתו להועיל הבן אדם הוא פיגוע מתמשך שהותיר שובל של הרס בכל מקום שבו פעל. בצבא, בעסקים ועכשיו בביטחון ובמדיניות

    אהבתי

  28. מהטויטר של השגריר לשעבר של ארה'ב בישראל:

    DavidM_Friedman

    We spent years trying to broker a deal between Israel and Lebanon on the disputed maritime gas fields. Got very close with proposed splits of 55-60% for Lebanon and 45-40% for Israel. No one then imagined 100% to Lebanon and 0% to Israel. Would love to understand how we got here.

    5:13 לפנה״צ · 3 באוק׳ 2022
    ·
    ·
    9 שע׳
    משיב ל-
    @DavidM_Friedman
    Very simple. Dem desire to show progress under a left leaning prime minister of Israel. Ironically, if this plays out, the Dems just got Bibi another term or two as PM.

    ·
    9 שע׳
    משיב ל-
    @DavidM_Friedman
    When you have a prime minister who did not graduate high school There is no expectation

    Liked by 3 אנשים

  29. מהטויטר של עמית סגל:

    אודי אדירי, הפרוייקטור של ישראל לעניין הסכם הגז התפטר.
    מקורביו מאשימים: ישראל נכנעה

    t.me/amitsegal

    Liked by 1 person

  30. Liked by 1 person

  31. חייל הקדים אותי. ערבויות אמריקאיות לא שוות את הנייר עליו הן נכתבו. תמריץ כבר שכחת את אפגניסטן? את סעודיה? כל הסכמי אברהם נחתמו בגלל שאף אחד לא סומך יותר על האמריקאים.

    Liked by 2 אנשים

  32. אם השמועות בענין הגבול הימי עם לבנון נכונות אני אתחיל לחשוד שלפיד עצמו הוא הסוכן החשאי של נתניהו במפלגת "יש עתיד". קשה לעשות שירות טוב יותר לאופוזיציה מזה שהוא עושה בשבועות האחרונים.

    אהבתי

  33. בחזרה לנושא המקורי של הפוסט – נזכרתי במקרה של סינגפור.

    מדינה שאין חולק על כך שאינה דמוקרטית. אך בממדים רבים היא נתפסת כמאוד מאוד מוצלחת ודוגמא לחיקוי. סינגפור מהווה דוגמא הפוכה, לפחות לכאורה, לטענה שלא קיים אף מודל מתחרה מוצלח לדמוקרטיה ליברלית.

    מצד שני, הניסיון ההיסטורי של שולשלות מלוכה רבות היה אמור ללמדנו ששני דורות של שליטים מוצלחים אינם מבטיחים שגם הדור השלישי או הרביעי (שיקבלו את השלטון בירושה) יתגלו כמוצלחים.
    למזלה הטוב של סינגפור (בניגוד, לדוגמא, למזלם של הצפון קוריאנים) גם השליט הנוכחי, שירש את כסאו של אביו, מתגלה כדיקטטור נאור.
    אך אין כל ביטחון בכך שהנכד (או הנין) לא יתגלו כקטסטרופליים. והעם הסינגפורי, למרות סבלו העתידי הרב, לא יצליח להדיחם מכס השלטון. כפי שגם הצפון קוריאנים אינם מסוגלים לשפר את מצבם.
    נראה שלפחות בעיתות מצוקה שכאלו – מסורת דמוקרטית, של הסתמכות על חוכמת ההמונים וזכותם לבחור את שליטיהם, היא מסורת הכרחית.

    Liked by 1 person

  34. לרגל יום הזכרון, הקרב ובא, למלחמת אוקטובר 73:
    לבחירתכם שתי חלופות. הראשונה מעט קצרה מדי לטעמי והשניה מעט ארכנית מדי לטעמי.
    בשני המקרים תיוותרו לאחריה עם יותר סימני שאלה מכפי שהיו לכם לפני שהתחלתם.

    המכנה המשותף: *ה*בעיה לא הייתה קונספציה מוטעת שיצרה הפתעה מודיעינית. הבעייה הייתה שיתוף פעולה (מסוגים שונים ומסיבות שונות) של מספר בכירים ישראלים עם מטרותיהם של קיסינגר וסאדאת. כלומר, סוג מסויים של קונספירציה רזה.

    א. ראיון אורי מילשטיין

    ב. כתבה מעוררת מחשבות של ההיסטוריון אודי מנור.
    למרות שלטעמי האישי היא ארכנית , וגדושה בזרמי אסוציאציות חופשיות קופצניות.

    אמלק: משה דיין, שמעון פרס ומשרתם הנאמן אלי זעירא ניסו לייצר משבר בטחוני (או לפחות להשתמש בו) בכדי לאכוף על ממשלת ישראל לאמץ את המדיניות הגרעינית – בטחונית שלהם.

    https://udimanor.blogspot.com/2022/09/blog-post.html

    מספר קטעים מהכתבה:
    " …., את ה-6 באוקטובר 1973 יש להבין כעוד פסיק על רצף שמבחינות מסויימות ראשיתו ב-1920 (כלומר עוד פסיק על רצף הסכסוך היהודי-ערבי, ודוק: לא ישראלי-ערבי כי אם יהודי-ערבי!), ומבחינות אחרות … ראשיתו ב-1956, ליתר דיוק ב-23 באוקטובר 1956, היום בו חתמו נציגי ממשלת ישראל מטעם עצמם (ראש הממשלה בן גוריון, יד ימינו שמעון פרס והרמטכ"ל משה דיין), כלומר ללא שום דיון במסגרת כלשהיא של ממשלת ישראל (הריבון במדינה דמוקרטית), על הסכם חשאי עם ממשלת צרפת שהתחייבה לסייע לישראל לפתח יכולת גרעינית-צבאית.

    … על פי העובדות הידועות, שרוב ההיסטוריונים, בוודאי עיתונאים ובוודאי ובוודאי מחנכים ואנשי ציבור, מתעלמים מהן באופן שיטתי, דיון במלחמת יום הכיפורים ללא התייחסות ישירה למימד הגרעיני שלה, הוא בדיוק כמו לדון בתולדות החקלאות הישראלית תוך התעלמות מאתגרי המים במזרח התיכון. ….
    ביום השני למלחמה הציע שר הבטחון משה דיין לבצע איתות גרעיני, כדי למנוע את "חורבן הבית השלישי". ההצעה של דיין הועלתה לפני כינוסה הרשמי של ישיבת הממשלה, ונדחתה על הסף על ידי ראש הממשלה והשר גלילי.

    ההסבר הרווח לעובדה 'הידועה' הזו היא שדיין איבד את עשתונותיו לחושך המצב בחזיתות, ופרשנות זו מקובלת על מעריצי דיין כמו אלו שפחות מתלהבים מהאיש על "האומץ" המהולל שלו …

    הסבר פסיכולוגיסטי זה כיכב וממשיך לככב גם בסוגייה חשובה לא פחות שתידון להלן – סוגיית הכרעותיו של ראש אמ"ן בכלל ובפרט התנהלותו בנושא 'האמצעים המיוחדים' – סוגיה שבדרך כלל נידונה במנותק מסוגיית 'אובדן העשתונות' כביכול של דיין איש "האומץ", אך קודם כל יש לשוב לציר הזמן ההיסטורי, ולהזכיר עוד כמה פסיקים שהופיעו בין ה-23 באוקטובר 1956 לבין ה-8 באוקטובר 1973.

    : עם כניסת משה דיין לתפקיד שר הבטחון, הציע חבר הכנסת שמעון פרס לבצע פיצוץ גרעיני בדרום על מנת לחסל את ההמתנה ולהביא לקיצו את המשבר שהחל שבועיים קודם, עת נאצר הזרים לסיני את "80 אלף החיילים המצרים" שהזכיר דיין.

    ספויילר חשוב: בדיוק כשם שהצעתו של דיין ב-8 באוקטובר 1973 נדחתה על הסף, כך גם הצעתו 'המהפכנית' של פרס מה-1 ביוני 1967. הסבר חיוני למי שלא מבין דבר מתוך דבר, בין אם מקוצר רוח ועבודה קשה ובין אם מתוך כניעה לנטיית ההתפלשות, ההלקאה העצמית וכל יתר מרכיבי הפולקלור הישראלי המתבקשים ב"כל שנה בסתיו": פיצוץ גרעיני כפי שהוצע ב-1 ביוני 1967 או איתות גרעיני כפי שהוצע ב-8 באוקטובר 1973 היו מבטלים מיניה וביה את 'מזכר ההבנות' שחתמו עליו ממשלות ישראל וארה"ב ב-10 במרץ 1965, לפיו ישראל "לא תהיה המדינה הראשונה להכניס נשק גרעיני לאזור הישראלי-ערבי". 'מזכר הבנות' זה היה ועודנו הבסיס למדיניות 'העמימות' המשרתת את ישראל מאז ועד ימינו.

    שמעון פרס ומשה דיין התנגדו למדיניות הזו. שמעון פרס ומשה דיין סברו שעל ישראל להפוך למדינת גרעין גלוייה. הואיל ובניגוד ל99.99% מפרשניהם, פרס ודיין (כמו יריביהם תומכי 'העמימות', אשכול, גולדה, גלילי, אלון ואחרים), מבינים היטב שפוליטיקה איננה נמדדת בדרמות וקתרזיס ו"אומץ" …ן.

    סיכום ביניים: את הכרעות ממשלת ישראל בתחום המדיני-בטחוני אמרו דיין ופרס לבטל באמצעות ניצול משבר. הם ניסו לעשות זאת פעמיים. ב-1 ביוני 1967 וב-8 באוקטובר 1973. וכמובן לפני כן, בין החתימה על ההסכם החשאי עם ממשלת צרפת באוקטובר 1956, ובין ישיבה 'מפורסמת' של ממשלת ישראל ביולי 1962, בה הוחלט להעדיף טנקים בריטיים על פני השקעה גורפת בפרוייקט דימונה, זאת לנוכח רדיפה שיטתית של הנשיא האמריקני קנדי אחר תשובות ברורות מממשלת ישראל בנושא הפרוייקט בדימונה.

    .. : באוקטובר 1973 לא היה 'מחדל', לא היתה 'קונספציה' ול'אופוריה' אם בכלל היתה לא היה לה שום השלכה על פעולתה השיטתית של מערכת הביטחון, מרמת המטכ"ל ועד לרמה החשובה ביותר: ממשלת ישראל.

    בשורה התחתונה: מי שעוקב … אחר הפרוטוקולים של ממשלת ישראל בקיץ ובסתיו של 1973, מגלה ששום 'אופוריה' לא איפיינה אותה, שום 'קונספציה' ושום דבר אחר ממחלקת הפסיכולוגיה או הדרמה, אלא עבודה קשה ולא-קצרת רוח אלא סבלנית ומדוייקת. ממשלת ישראל שהיתה אמונה אז כפי שהיא אמונה היום בין השאר על בטחון המדינה, ידעה שבמקרה חירום כוחו של צה"ל נשען על המילואים. אלא שמילואים אי אפשר לגייס כלאחר יד, אלא רק על בסיס שיקול דעת המבוסס על הבנה שאין ברירה. כי גיוס מילואים כללי או כמעט כללי (כפי שהתבקש לפחות מאז ה-4 באוקטובר 1973), משמעותו היא לא 'רק' פגיעה חברתית וכלכלית, אלא הוא קודם כל צעד מדיני חריף, אפילו אם בסופו של יום לא תיירה יריה אחת.

    רגישותה של ממשלת ישראל בעניין גיוס המילואים היה כפול ומכופל לנוכח מעמדה המדיני הבעייתי של ישראל. לערבים מותר היה לאיים בכל בוקר על קיומה של ישראל, לשלול את עצם זכותה לקיים יחסי מסחר עם העולם, ואפילו לא לקרוא לה בשמה המפורש. ישראל לעומת זאת חייבת היתה להסביר כל תקלה בגבול, ולעמוד בפני משפט מוסרי של "העיתונות הליברלית' במערב (המרכאות הפעם לצורך הלעג והביטול). על יסוד הבנה זו, מתבהרת עוד יותר התלות של ממשלת ישראל במודיעין אמין. כי עם כל הכבוד לעורך של הניו יורק טיימס ולכמה פסיבדו-אינטלקטואלים נפוחים מחשיבות עצמית בסורבון או ב-LSE, בטחון ישראל עומד מעל לשיקולים כאלו. ובטחון ישראל פירושו כאמור במקרה הקיצוני גיוס מילואים כללי, והכרעה דרמטית כזו יש לקבל רק על בסיס מודיעין חד משמעי שאין להרהר אחריו.

    זה היה הרקע להמצאת 'אמצעי הגילוי המיוחדים'. מטרתם היתה לספק את אותו מידע קריטי שיאפשר קבלת הכרעה דרמטית: גיוס מילואים כללי. בממשלת ישראל כינו את האמצעים המיוחדים בשם 'פוליסת הביטוח' של ישראל. הפרוטוקולים של ועדת אגרנט כמו גם עדויות אחרות מלמדות חד משמעית שבממשלת ישראל הניחו – על סמך מידע שחבריה קיבלו מהרמטכ"ל, על סמך מידע שהוא קיבל מראש אמ"ן – שהאמצעים המיוחדים מופעלים, ושהואיל ואין אינדיקציה חד משמעית למשבר צבאי סמוך, אין צורך לגייס מילואים, זאת למרות כל הסימנים הנסיבתיים המפורסמים (פינוי המשפחות, פריסת הכוחות וכן הלאה).

    אולי גם הפיסקה הקודמת לא מספיק ברורה, לא כי היא לא כתובה בעברית תקנית אלא כי כי הקונספציה אודות 'הקונספציה', 'המחדל' ו'האופוריה' אוטמות את השכל בפני מה שכתוב שם. אז הנה זה באופן ישיר ובהיר: ראש אמ"ן שיקר לרמטכ"ל והטעה אותו לחשוב שהאמצעים המיוחדים פועלים, כשלמעשה הם לא פעלו. זו עובדה והיא מקבלת אישוש חוזר ונשנה למשל מראיונות עומק שאבירם ברקאי ערך עם אלי זעירא.

    מדוע אלי זעירא לא הפעיל את האמצעים המיוחדים? הסבר אחד הוא הסבר פסיכולוגיסטי
    … . בראיון ארוך שנתן אלי זעירא לאבירם ברקאי (הופיע תחת הכותרת 'משק כנפי הטעות'), הסביר זעירא לעומק עומקי המעמקים את תפיסתו המדינית-אסטרטגית שהיתה למעשה תפיסתו המדינית-בטחונית של האיש שהציב אותו בתפקידו כראש אמ"ן, האיש שנכנס למשרד הבטחון על כידוניהם של 80 אלף חיילים מצרים ועטיהם האלרמיסטים של עורכי עיתונים ידועים לאנשים חושבים, האיש שביכה את מפלתו של ערפאת בספטמבר השחור ב-1970, האיש שהציע ב-8 באוקטובר לבצע איתות גרעיני, האיש שגם כשישב בספסלים האחוריים כחבר כנסת מן השורה אחרי פרסום הדו"ח החלקי של ועדת אגרנט המשיך לעשות כל מאמץ כדי לבטל את העמימות הגרעינית של ישראל (מהבחינה הזו הוא נתן מטרייה אווירית לשר הבטחון שהחליף אותו, שמעון פרס שמו, שפעולותיו נגד ממשלת ישראל, כשר בכיר בממשלת ישראל, זיכו אותו מצד ראש ממשלת ישראל לשעבר, יצחק רבין שמו, כבר בשיבתו כח"כ באופוזיציה ב-1979, בכינוי 'חתרן בלתי נלאה').

    באחת ובקיצור, אלי זעירא היטיב להסביר לאבירם ברקאי את סיבות העומק להחלטתו לתרום למשבר של אוקטובר 1973, משבר שיהיה מספיק חמור גם כדי לממש את תפיסתו האסטרטגית (להזיז את צה"ל מהתעלה) וגם כדי לאפשר לשר הבטחון להציג ב-8 באוקטובר את המציאות כלומר את "המציאות" באופן כזה, שממשלת ישראל תשתכנע שיש לבצע איתות גרעיני, שמשמעותו המיידית היא הקפאת המצב בחזיתות (הצבא הסורי משקיף על טבריה והצבא המצרי בצד המזרחי של התעלה), ומשמעותו המדינית היא ביטול העמימות הגרעינית של ישראל.

    לא 'מחדל' אלא כוונת מכוון. לא 'היסטריה' אלא היסטוריה. לא 'קונספציה' אלא מדינאות. לא 'אופוריה' אלא מימוש של העקרון העליון האמור לשמש כל מי שרוצה לדון בעבר המדיני והבטחוני של כל מדינה, מזימבבווה דרך ניו זילנד, מיפן ועד ישראל: המלחמה איננה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים. כל מיני אמצעים, גרעיניים, קונוונציונליים, מיוחדים, שגרתיים … "

    אהבתי

  35. תמריץ,
    לאן נעלם המדינאי הדגול, ידידם של ביידן ופוטין, משכין השלום העולמי שבשנה אחת עשה יותר משעשה קודמו ב12 שנים?

    Liked by 1 person

  36. בנט מגבש דעתו לפי העיתונאים.. אי אפשר להעלות החלטה בממשלה ללא אישורו. (הביביסטים אולי עוד זוכרים איך טענו פעם בהקשר אחר שכן ניתן להחליט נגד רצון ראש הממשלה החלופי..)

    אהבתי

  37. תמריץ הויתור ללבנון רק מגדיל את סכנת המלחמה עם חיזבאללה, והפעם הם גם יהיו חמושים הרבה יותר טוב כי יהיה להם כסף לזה. אז ההצעה היא שיהיו לנו עוד כמה פצצות למלחמה העתידית מול חזבאללה שבעצמו מחומש טוב בהרבה? תודה לא תודה.

    Liked by 2 אנשים

  38. תמריץ,
    נראה שאתה מתקשה בהבנת המושג ערבויות. פרס וערבות אלו מושגים לא קשורים

    אהבתי

  39. תמריץ,
    איזה חימושים שימשו לדעתך את צה"ל במבצע שבו התגאה כוכבי בהרס העיר התחתית של עזה (המטרו)?

    Liked by 1 person

  40. קטע מהטוויטר של גדי טאוב
    כולל לא מעט ציוצים מחדש.
    באתרו של טאוב קיימים גם מספר סרטונים קצרצרים ששוים את הזמן שיש להקדיש לצפיה בהם.

    ·#############################

    12 שע׳
    הדביל מפחד מהגז (עזבו שאין קשר למהפכת הצבעונים) אז הוא נותן אותו במתנה לנאסרללה.
    חנן עמיאור

    ·
    13 שע׳
    ונזכור את כל הגנרלים כולם:
    את יפי הבלורית והתואר שאמרו לנו בסמכותיות בטחונית שצריך לתת לסורים את הגולן
    ולחמאס את גוש קטיף
    ולרש"פ את הבקעה
    ואת כל יו"ש
    ואת ירושלים
    ושקבעו שאוסלו וההתנתקות ישפרו את הביטחון,
    ושהסכם הגרעין עם אירן טוב,
    ושההסכם הימי עם לבנון הוא WIN-WIN.
    נזכור ולא נשכח
    ·

    12 שע׳
    המתווך האמריקני למו"מ בין ישראל ללבנון בתקופת טראמפ בריאיון ל-
    @AmichaiStein1
    : לבנון קיבלה 100% מהדרישות שלה
    יוני בן מנחם
    ·

    2 באוק׳
    קבוצת "גוב האריות" משכם הודיעה כי היא האחראית לפיגוע הירי הבוקר על רכב ישראלי באזור אלון מורה.
    כידוע אבו מאזן הבטיח לישראל לפרק את הקבוצה הזו מנשקה.
    לסמוך רק על צה"ל!
    גאיוס

    ·
    2 באוק׳
    תודה ללפיד וגנץ…הם מחפשים עוד מצביעים לטובת משא מתן ומתן עתידי על עתיד מדינת ישראל.

    ·
    3 שע׳
    שאפו.
    אט אט מתגלים בודדים שמבינים שאין דבר כזה חופש-ביטוי-רק-לנו.
    | אלדד יניב
    ·
    2 באוק׳
    ממתי ליברלים משתיקים תקשורת.
    ערוץ 14 תומך ביבי?
    פוקסניוז הריץ את טראמפ בפעם הראשונה.
    אף ליברל באמריקה לא העלה בדעתו להשתיק אותם באמצעות שופט.
    התבלבלתם, ״ליברלים״.
    ובגללכם, אנחנו הליברלים מפסידים.
    גאיוס

    ·
    2 באוק׳
    תשאלו מה האיץ את הסכם הגז?
    נסראללה…האיומים של נסראללה עבדו – ישראל פחדה מזה.
    אין פה באמת הנהגה יש פה אנשים שמתנהלים תחת פחד.
    גלעד צוויק

    ·
    2 באוק׳
    שקד היא חלק מגוש הימין, כמו שהקימה 14 יישובים חדשים בנגב וכמו שביצעה "מהפכה שמרנית" במערכת המשפט
    מי שמצביע לשקד לא מעונין בשלטון ימין כך שחבל לבזבז עליו זמן
    וכאן מאמר עוד מ-2019 של איפרגן ב'מידה' – האתר שחטף קיתונות של ביקורת מהימין על היחס לבנט-שקד, וכעת יכול לומר:
    "אמרנו לכם"
    Gilad Zwick

    ·
    2 באוק׳
    גם הרפובליקנים בארה"ב מבינים את הסכנה הגלומה בכניעה המבישה לנסראללה
    הסנטור טד קרוז מטקסס, אוהב ישראל ידוע, מבקר בדרך דיפלומטית את לפיד – כשמאשים את ביידן בהפעלת לחץ על ישראל לוותר לחיזבאללה
    ביידן אכן לוחץ, אך לפיד לא עומד בלחץ
    הרפובליקנים לא יכולים להיות יותר ישראלים מישראל

    אהבתי

  41. אוף טופיק,
    טענה שהאחראית לפיצוץ צינור הגז נורדסטרים היא ארה'ב (אולי גם בסיוע פולני).
    לארה'ב יש מניעים חזקים לפוצץ את הצינור
    + מסוקים של ארה'ב, שבד'כ חונים בשדה תעופה בפולין, נצפו מעל נקודת פיצוץ
    + זו השערתם של מנתחי מידע רבים בעולם.

    אגב, בערוץ בלומברג ניסו לסתום במהירות את פי הפרופסור.

    ברור שאין לי מושג מיהו האחראי האמיתי לחבלות בצינור הגז – אך אני מאוד מתקשה להבין את המניעים האפשריים של המואשמת הראשית במעל.
    כלומר של רוסיה.
    מה יכול להיות האינטרס שלהם לחבל בצינור גז שיש להם שליטה מלאה על הברז הראשי שלו? הרי צינור פגום כבר לא יוכל להוות מנוף לחץ על מדינות אירופה.

    Liked by 1 person

  42. לתמריץ,
    בהתייחסות לעצם הקיום של דיקטטורה סינגפורית מצליחה (לפחות בינתיים) כתבת:
    ———————-
    "חנניה כותב על הדוגמה של לי קואן יו. השאלה אם היא לא מאוד נדירה."
    ———————-

    מודה שלא טרחתי לקרוא את המאמר. אך טענתך הזכירה לי את אמונת העבר, של המוני אירופאים, ש*כל* הברבורים לבנים. לפיכך מאוד הופתעו לגלות באוסטרליה שקיימים גם ברבורים שחורים.
    מכאן כל פיתוחי מושג "הברבור השחור" (*)
    יתכן שסינגפור היא הברבור השחור של תיאורית פוקיאמה & חנניה.

    אך יתכן וגם דוגמא זו תכחד בתקופת השליט הבא (או זה שיעלה לשלטון אחריו). הכרח שמחזיר אותנו לטענה שעלינו להמשיך להמתין, לא מעט דורות, עד להגעת "קץ ההיסטוריה".

    ########################
    (*) קטע מתוך מאגר הידע של דואלוג:
    ברבור שחור הוא תיאור לאירוע שסיכוייו להתרחש מוערכים כנמוכים מאוד, אך לא בלתי נמנעים, והשפעתו על המערכת היא מרחיקת לכת. את המושג טבע בהקשר הניהול והחשיבה הכלכלית ההוגה נאסים טאלב בספר הנושא את שם זה (הברבור השחור – השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים).

    מקור המונח נמצא בעבודתם של הפילוסופים דיוויד יום ולאחר מכן של ג'ון סטיוארט מיל, הדנים בבעיית האינקודציה (אי היכולת להגיע לטענה החלטית על בסיס ניסיון קודם) ובמדחה (fallacy) הלוגי הרווח לפיו לא מצאתי ← לא קיים.
    לפי מיל ויום, במערב סברו כי "כל הברבורים לבנים" מאחר וכל הברבורים שהם ראו היו לבנים, אולם לבסוף נמצאו באוסטרליה ברבורים שחורים באופן שהנכיח את אי תקפותו של המשגה הלוגי האמור.

    כדי להבהיר את המשמעויות של המדחה האמור, טאלב מביא משל לתרנגול ההודו שבמשך 1,000 ימיו הראשונים זוכה לטיפוח מסור מצד בעליו באופן הגורם לא להקיש כי אדונו אוהב עליו וישמור עליו גם בעתיד. כל זאת, עד אשר מגיע היום ה-1,001 בו תרנגול ההודו עולה על השולחן בחג ההודייה. האקסטרפולציה שעורך התרנגול מתגלה כבלתי תקפה באופן המציג את הנטיה האנושית להיקשים מסוג זה כבעייתית ולעתים אף כהרת אסון.

    בין הברבור השחור וההפתעה הבסיסית
    מושג הברבור השחור מצוי בתוך אשכול מושגי המתרחב בשנים האחרונות ועוסק בהתמודדות של מערכות עם שינוי רדיקאלי, ועם תופעות בלתי מוסברות או ניתנות לצפיה. בין אלו ניתן למנות גם רעיון ההפתעה הבסיסית, התב"צים (תוצאות בלתי צפויות), שינויים מסדר ראשון מול שינויים מסדר שני, קריסה פרדיגמטית ואחרים. ההבחנה בין המושגית מסייעת בידינו להבין טוב יותר את המושגים כמו גם את התופעות שהם מתארים. ההבחנה בין מושג ההפתעה הבסיסית ומושג הברבור השחור מבהירה גם נקודות המבט השונות של ההוגים השונים (לניר וטאלב בהקשר זה) וגם את הכלים השונים להתמודדות.

    Liked by 2 אנשים

  43. למי שלא קשה מדי לקרוא משהו ארוך באנגלית כדאי לקרוא את המאמר של חנניה שמקושר בפוסט. מי שאוהב את הנושאים עליהם דנים פה לא יוכל שלא ליהנות ממנו.

    אהבתי

  44. נשיא מצרים, א-סיסי, אומר בנאום לרגל יום השנה ה-49 למלחמת יום הכיפורים: "האויב האמיתי של מצרים הוא העוני, הבורות והנחשלות". א-סיסי הצדיע באותו אירוע לגיבורי מלחמת יום הכיפורים של צבא מצרים.

    הדמות הכי נורמלית במזרח התיכון. אולי יהיה הלי קואן יו שלהם.

    אהבתי

  45. קמיליה אני בדרך כלל סולד מתיאוריות קונספירציה, אבל בענין צינור הגז זו תיאוריה לא לחלוטין חסרת היתכנות. לפחות כל עוד לא יהיה ברור מדוע לרוסים עדיף לפוצץ את הצינור להבדיל מפשוט לסגור אותו. התיאוריה היחידה שיש לי כרגע היא ש"תאונה" או "כח עליון" פוטרים אותם מתשלום פיצויים על הפרת חוזה. את התיאוריה הזו קל לבדוק פשוט ע"י קריאת החוזים אבל למי יש כח.

    תמריץ כמו שאריק שרון לא בדיוק הקשיב לבגין במלחמת לבנון, יכול להיות שיש כמה חבר'ה עם גישה לבלק-אופס ואולי גם אינטרסים כלכליים שיכולים לבצע תעלולים כאלה.

    אהבתי

  46. עוד בעיה עם התיאוריה שהאמריקאים פוצצו את הצינור היא שזה יגרום לפגיעה קשה ביותר ליחסי החוץ של ארה"ב עם אירופה. אני בספק אם מישהו היה מאשר את זה (בהנחה שהיו בכלל מיידעים את הדרג המדיני).

    Liked by 1 person

  47. הסיכוי שמישהו בצבא האמריקני החריב את הצינור הוא כמו הסיכוי שמישהו בקהילת המודיעין השתיק את הקצין שהתאבד בזמנו על ידי חיסולו ועשה זאת למען טובת המדינה. שואף לאפס.
    אין מערכת תמריצים שתגרום ליחידים במערכות ביטחוניות לרקום קונספירציות נסתרות לטובת האומה.

    אהבתי

  48. הסיכוי שהאמריקאים עשו זאת הוא נמוך, אני לא קונה את התיאוריות קונספירציה של בלימת תחרות מול הגז האמריקאי. לאוקראינים, לעומת זאת, יש את כל התמריצים בעולם לעשות זאת.

    Liked by 1 person

  49. אמחייה – מה שאמרת על ניתוק הגז בלי הפרת חוזה זו התיאוריה המובילה שאני שמעתי בינתיים. לא יודע עד כמה זה סביר, אבל בינתיים לא שמעתי תיאוריה סבירה יותר.

    נטול ח – לאוקראינים יש אולי תמריצים, אבל יכולת לעשות את זה? לא נשמע לי קל במיוחד עבור המשאבים העומדים לרשותם, בטח תוך כדי מלחמת קיום. וחוץ מזה, כמו שאמחייה הזכיר לגבי ארה"ב – סכנה של פגיעה ביחסיהם עם אירופה, שבמקרה האוקראיני זו סכנה קיומית של ממש.

    Liked by 1 person

  50. בנושא החבלות בצינור הגז

    אני מתקשה לקנות את הטענה שהרוסים חיבלו באחד מהמקורות העיקרין של פרנסתם, ובמנוף הלחץ שלהן על אירופה, בכדי לא לא לשלם פיצויים על הפרת חוזה.
    מדינה שזה עתה פלשה לשטחה של מדינה אחרת, ומאיימת להשתמש בנשק גרעיני. כל כך חוששת מתביעת פיצויים?

    בהמשך לטענת נטול ח :
    "… לאוקראינים, לעומת זאת, יש את כל התמריצים בעולם לעשות זאת."
    —-
    אפשר להוסיף שמוטיבציה עזה (למנוע כניעה עתידית של מדינות אירופיות קפואות לדיקטטור השולט בזרם האנרגיה אליהן) קיימת לא רק לאוקראינה. גם לכל שאר המדינות שחוששות שאוקראינה היא עבור הרוסים רק המנה הראשונה. בוודאי ובוודאי שמוטיבציה עזה קיימת גם בשלוש המדינות הבלטיות, בפולין ובפינלנד. (וכנראה גם במדינות נוספות. כולל בשבדיה).

    אבל על פי ספרי הבלשים שקראתי – חשוב לדון לא רק במניעים של כל החשודים בפשע אלא גם באליבים ובאמצעים שלהם.

    איני יודעת. אך אני מנחשת שביצוע מספר חבלות קשות בצינור, בלי להחשף לצילומי הלווינים שמרחפים
    תמידית מעל אירופה, מחייב צוותים מיומנים ושימוש בצוללות, אמודאים ו/או מסוקים שיפעלו בחסות החשכה. לא ידוע לי האם לאחת מהחשודות העיקריות הנ'ל יש את האמצעים הנדרשים הנ'ל. *יתכן שהם קיימים בפולין ו/או בפינלנד. קשה לי יותר להאמין שהם קיימים גם במדינות הבלטיות.

    חלופית, המעוניינים לחבל בצינור היו אמורים לחתום על איזשהם הסכמים שלא ייחשפו בעתיד צילומים שלהם ב"זירות הפשע". כלומר, לפחות הסכם מראש עם השולטים בלוויני הצילום האמריקאים כך שיוכלו לבצע את מלאכתם ב"חלונות העיוורון" של הלווינים.
    העובדה שעד לרגע זה לא נחשפו צילומי לווינים של מה שהתרחש סביב הנקודות שבהם הצינור חובל – מגבירה את החשד לאיזושהי מעורבות אמריקאית. ולו רק בעצימת עייניהם לרווחה.
    האם יתכן שנמצאו אמריקאים שיכלו להבטיח זאת, לבני בריתם האירופים, גם בלי ליידע מראש את הנשיא ביידן? עוד סימן שאלה. (אני מנחשת שכן).

    אהבתי

כתיבת תגובה