תיאוריית ירידת האלימות ותהליך הציביליזציה של סטיבן פינקר ספגה מכה קשה עם פרוץ המלחמה באוקראינה. כולנו באופן אינטואיטיבי מבינים זאת כשאנו מדברים בתדהמה על תמונות זוועה שלא ציפינו לראות באירופה במאה ה-21. אבל מתמונות כאלו במאה ה-15 לא היינו מופתעים. יש ציפיה שהמאה ה-21 תהיה נעימה, שלווה והומאנית פשוט כי עבר הרבה זמן מאז המאה ה-15, והזמן, לפי התיאוריה של פינקר, לא עובד על ניוטרל. הוא מוריד אלימות.
גם אם עריץ משוגע אחד נתן במפתיע ונגד כל הציפיות פקודה לפלוש, להחריב ולהשמיד, פינקריאני אדוק יכול היה לצפות שהחיילים יתקוממו, שההמונים יצאו לרחובות, שפעולות חבלה קטנות ישמידו את יכולת הלחימה. אפילו מתוך אינטרס עצמי אמהות לחיילים שהם ברוב המקרים בנים יחידים (לפעמים לצד בת) יעשו מהומת אלוהים כשישמעו על הרעיון לבזבז את ילדיהם במלחמת שווא, ועוד מול עם דומה לשלהם במוצא האתני, בתרבות ובשפה. כל זה לא קרה, ואפילו ההיפך קרה: אחוזי התמיכה במלחמה ברוסיה ככל הנראה גבוהים מאוד.
יש בכל אופן שני היבטים מנחמים שעדיין מותירים סיבה לחשוב שהתיאוריה של פינקר אינה יוצאת גופה מתה מהמלחמה. ראשית, לפי כל הסימנים המלחמה זוכה לתמיכה בעיקר בדור המבוגר, בעוד שהצעירים נותרים מסויגים, בטח אלו שחיים בערים הגדולות. הצעירים האלו יהיו הדור שישלוט בעתיד ואף יחנך את דור הנכדים, שיכול להיות ליברלי אף יותר.
שנית, צבא רוסיה חלש מהצפוי וחולשתו קשורה לאלמנטים שליליים שקיימים בחברה הרוסית. ביניהם: היחס הנורא לחיילים בצבא רוסיה, השחיתות הפושה בכל מקום בחברה הרוסית, התלות של רוסיה ביבוא מהמערב והפיגור של טכנולוגיה רוסית מול טכנולוגיה מערבית. כלומר שוחרי השלום צפויים להצליח להילחם טוב יותר מהרוסים בזכות היכולת הטכנולוגית והארגונית הגבוהה של חברות הומניסטיות. אם ויתרנו על הרעיון שהרוסים ישנאו מלחמה פשוט כי יאמצו תרבות של הומניזם ושלום, אולי נותרת התקווה שיוותרו על מלחמה כי יחששו מכוחם של המערב ובני בריתו. אבל ישנם סימני שאלה האם ההיגיון הזה ישכנע את סין שהיכולות הצבאיות והטכנולוגיות שלה כנראה עולות כיום בהרבה על אלו הרוסיות.
תמריץ 
סיפור קטן על פינקר וירידת האלימות – את הספר שלו לא קראתי, אבל האזנתי לכמה וכמה שעות שלו אצל ג'ו רוגן ואחרים ושמעתי הרבה תיאורים ממקומות אחרים על הספר. אחד הדברים שהרבה אנשים דיברו עליו בזמנו היה המלחמה הנוראה שאף אחד לא הכיר, אבל פינקר דירג במקום הראשון בין המלחמות הקטלניות ביותר בהיסטוריה – מרד אן לושאן בסין של שושלת טאנג, שגבה את חייהם של שישית מאוכלוסיית העולם או משהו בסגנון. נראה לי מרתק להבין מה זאת המלחמה הזאת, בעיקר בגלל שממילא הייתי בעיצומו של תהליך להבין טוב יותר את ההיסטוריה הסינית. והופתעתי לגלות שבזיכרון הקולקטיבי הסיני, המלחמה הזאת לא תופסת מקום כזה מרכזי. הם זוכרים שהיה משהו כזה, אבל זה היה בסך הכול מלחמה אחת מבין רבות.
עבר עוד זמן, למדתי יותר ואז גיליתי – המספרים של פינקר כנראה מנותקים לחלוטין מהמציאות. היסטוריונים גם במערב וגם במזרח חושבים שזו הייתה מלחמה נוראה, אבל שום דבר שמתקרב לעשרות מיליוני ההרוגים שמצטט פינקר. המקור שלו היה מחקר אחד של איזשהו היסטוריון מערבי שהמתודולוגיה שלו שנויה במחלוקת, בלשון המעטה (מספרים אמיתיים קשה להשיג, כי על דבר אחד אין ויכוח – זו הייתה מלחמה נוראה שהחריבה את רוב המוסדות הקיימים של שושלת טאנג, כולל אלה שהיו אמורים לספק רישומים היסטוריים ראויים). עוד מוקדם מדי בשבילי להתיימר לשפוט מחלוקות היסטוריות על שושלת טאנג, אבל כרגע אני די בטוח שהמינימליסטים הם המשכנעים יותר.
מה המסקנה? לא יודע. אני עדיין מחבב מאוד את פינקר ונוטה להסכים עם תיאוריית ירידת האלימות. אבל זה הזכיר לי לקחת בעירבון מוגבל כל תיאוריה שמסתכלת אחורה יותר מכמה עשורים, הידע שלנו על ההיסטוריה לעתים קרובות לא ממש שלם.
אהבתיLiked by 1 person
תיאוריית ירידת האלימות של סטיבן פינקר ספגה מכה קשה מהמלחמה באוקראינה, אבל היא עדיין יכולה ללכת בצליעה.
אבל התיאוריה שספגה וידוא הריגה היא קץ ההיסטוריה של פוקויאמה. ולהיפך, התיאוריה של הנטינגטון אודות "התנגשות הציביליזציות" מתחזקת בעקבות המלחמה באוקראינה ומוכיחה את קיום הציביליזציה האורתודוקסית כתרבות נפרדת מהמערב.
אם כבר מזכירים את הנטינגטון, הוא קבע כבר לפני כ-25 שנה שסין מנסה לחזק את ההגמוניה שלה ושהיא מהווה איום לטווח ארוך על המערב. יתר על-כן, הוא רואה בציביליזציה האסלאמית בעלת ברית פוטנציאלית לציביליזציה הסינית בהתנגשות עם המערב.
את זה אני פחות רואה כרגע. לפחות לא ברמת המשטרים, מלבד בכל הקשור לאיראן שהקשר שלה לסין די גלוי.
אהבתיLiked by 2 אנשים
התיאוריה של פינקר מעולם לא הייתה מבוססת במציאות. לניסים טאלב יש ביקורת מצוינת עליה.
הביקורת היא שמלחמות ואלימות יש התפלגות של אירוע אלים פעם בכמה זמן. פשוט לא עבר מספיק זמן ממלחמץ העולם השנייה בשביל לתקף תיאוריה כזו.
אהבתיאהבתי
א. להערכתי הבעייה העיקרית בתיאורית פיינקר על "ירידת הדורות" באלימות – היא הציפיות הגבוהות מדי שהיא עוררה לגבי קצב הירידה והיקפי תכולתה.
יותר מסביר בעיני שאכן קיימת הפחתת מה באלימות האנושית – אך היא הרבה פחות כוללנית והרבה פחות דרמטית מכפי שאנו רוצים כל כך להאמין.
מראש לא היה כל כך סביר להניח שיתכנו שינויים מאוד מהירים ומאוד מהפכנים בטבע האדם. האנושות, שהמיטה על עצמה, רק לפני 3-4 דורות אלימות רצחנית, בקנה מידה אדיר, לא יכולה להתנער לחלוטין מהדחפים הרצחנים שקיימים בה.
מכאן שלא אופתע מאוד לגלות שגם האוקראינים, ולא רק הרוסים, מבצעים פשעי מלחמה זוועתיים.
(על מעשי זוועה שמבצעים בני הציוויליזציה הסינית והמוסלמית – מיותר לפרט).
ב. בנוגע להשערות שהעלה בזמנו הנטיגנטון –
הנשיא הנוכחי של ארה'ב מחזק, מול עינינו, את הברית בין הציויליזציה האיסלמית לבין והציויליזציה הסינית.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001405821
קטע מכתבה על הנושא:
——————————–
" … בראיית הסעודים, האמריקאים לא ממלאים את חלקם. קו השבר מבחינתם, הפרל הארבור שלהם, היה המתקפה האיראנית על מתקני הנפט שלהם ב-2019, שלא זכתה לתגובה אמריקאית. אם הסעודים היו זקוקים להוכחה שוושינגטון אינה מחויבת עוד לביטחונם הם קיבלו אותה אז.
כדי להמשיך ולאותת לאמריקאים שיש לו אופציות אחרות, הזמין בן סלמאן את נשיא סין, שי, אותו הוא מעריץ, לביקור בממלכה עם תום הרמדאן. בנוסף, הוול סטריט ג'ורנל דווח אתמול כי סעודיה עלולה להתחיל בקרוב לתמחר את משלוחי הנפט שלה לסין (הלקוחה המרכזית לנפט הסעודי) במטבע הסיני במקום בדולר אמריקאי כפי שהיה עד עתה.
אולם, אין עדיין תחליף טוב לעליונות האמריקאית, לכן הסעודים מנסים להשתמש בסין ורוסיה כמקור נוסף לתמיכה מדינית, כלכלית ואף צבאית ולנצל תמיכה זו כדי לגרום לארה"ב להוכיח את מהימנותה כבת ברית. בריאד, וייתכן שגם בירושלים, מקווים כי מדיניות זו תסייע ליצור משוואת יחסים שונה עם ארה"ב שבה ישתפר מעמדה.
לישראל אינטרס בחזרתו של בן סלמאן לקדמת הבמה ובשמירה על יציבות הממלכה, שומרת המקומות הקדושים לאסלאם, הכלכלה הגדולה במזרח התיכון המתנגדת לאיראן והתומכת בהסכמי אברהם, גם אם העומד בראשה אינו מקובל על מרבית חברי המפלגה הדמוקרטית מודל 2022. אולם התרחקות אפשרית של מדינות המפרץ מארצות-הברית והתקרבות לסין צריכות להדאיג את ישראל.
עד עתה השכילו מדינות המפרץ לנקוט מדיניות חוץ של איזון עדין, של גידור וניהול סיכונים, בדומה למדיניות ה"גם וגם" של בייג'ינג, קרי לפתח את יחסיהן הכלכליים עם סין לצד שמירת היחסים האסטרטגיים עם ארצות-הברית. עם זאת, לא מן הנמנע שסין תנצל בעתיד הזדמנויות לקדם את מיצובה על חשבון וושינגטון, באופן שיקשה עליהן להמשיך ולקיים את מדיניותן המאזנת."
אהבתיLiked by 2 אנשים
יש בעיה במלחמת הציביליזציות בהקשר כאן שמתיו איגלסיאס כתב עליה כי נראה שהמדינה הזוטרה בציביליזציה הסינית והרוסית מעדיפה את המערב ואצל הערבים נראה שכל המדינות החשובות מעדיפות ברית עם המערב. לא רואים התאגדות של כל ציביליזציה נגד המערב אלא להיפך: שאלת הזיקה למערב קורעת את הציביליזציות מבפנים ומסכסכת בין רוסיה לאוקראינה ובין סין לטאיוואן.
אהבתיLiked by 1 person
האיסלם אולי יכול להיות חבר של סין, אבל רק ביחסי חוץ. איסלם בתוך סין מאיים מאוד על המשטר הסיני בדיוק כפי שהוא מאיים על המשטר במדינות המערב. סין פשוט לא מאפשרת לאיום הפנימי לגדול.
אהבתיLiked by 1 person
ירידת האלימות של סטיבן פינקר ספגה מכה קשה מהמלחמה באוקראינה, אבל היא עדיין יכולה ללכת בצליעה.
אבל התיאוריה שספגה וידוא הריגה היא קץ ההיסטוריה של פוקויאמה
לא הגזמת קצת יאיר? אתה מצפה לדרך זרועה בשושנים? זה כמו שוק המניות האמריקאי, מדי פעם יש תיקונים אבל ברור שהוא רק עולה. סכסוך קטן ברוסיה ואוקראינה שתי תרבויות שאינן מערביות אינו הוכחה לטעות. גם סין וגם רוסיה ירדו מזמן מהקומוניסם לכיון ליברלי. ברוסיה מעבירים ביקורת על המשטר כפי שלא היו עושים לפני 30 שנה.
הדמוקרטיה האמריקאית קצת מגחיכה את עצמה עם אופנת הווק וזה לא מוסיף לאהדה שלה, אבל בסופו של דבר העולם הוא עולם של תמריצים ושוק גלובלי הוכיח את עצמו חד משמעית. משיגים פי 100 בעידן שלום מאשר במלחמה.
למעשה המלחמה באוקראינה היא צעד שהמשטר דמוקרטי ליברלי האמריקאי דחף והביא לה מתוך אינטרסים פוליטים, רצון למוטט את רוסיה שהתחילה להיות בעיתית, חשש מכשלון בבחירות אמצע הקדנציה בשל חוסר אהדה לבידן, אפגניסטן, קורונה, כלכלה. אתה רואה דברים מזווית צרה מדי.
אהבתיLiked by 1 person
אני לא יודע למה יש תאוריה של ירידה באלימות? היו אומנם 75 שנות שלום יחסי באירופה אבל לא נראה לי שזה היה המצב ביתר חלקי העולם. באפריקה ובדרום מזרח אסיה היו מלחמות קשות. חוץ מזה דברים יכולים להתהפך. היו כבר בעבר תקופות של שלום יחסי שנגמרו ואחריהן פרצו מלחמות עקובות מדם.
אני בהחלט ציפיתי לכך שרוסיה תפלוש לאוקראינה. חשבתי שרוסיה לא תהיה מוכנה לסבול מצב שתהיה מדינה פרו-אמריקנית כל כך קרובה לעריה המרכזיות (של רוסיה). אני לא ציפיתי לכך שרוסיה תכשל. חשבתי שהיא תכניע את אוקראינה תוך שבוע.
אהבתיLiked by 1 person
גורבאצ'וב,
אני חושב שאדם זה אדם והוא תמיד יישאר אדם. חז"ל אומרים "התאווה, הקנאה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם". וזה היה ויהיה. השאלה היא איך אדם מחפש תאווה קנאה וכבוד. והאיך יכול להשתנות עם הזמנים:
לפני מאות שנים אדם נקם במישהו אחר ע"י שהוא הרג אותו.
לפני עשרות שנים הוא דיווח עליו דיווח כוזב לקג"ב וגרם למעצר שלו.
והיום הוא עושה לו שיימינג ברשתות החברתיות.
זה מה שמשתנה. האיך משתנה (ומשתנה לטובה, כי בפועל ערך החיים עולה עם הזמן).
[בדומה, כך זה בסקאלה של עמים ותרבויות]
התיאוריה של פינקר מתארת שינוי בהתנהגות האנושית, כלומר באיך. הוא לא טוען (להבנתי) שהאדם לא שונא או לא מקנא או לא מתאווה. הוא טוען שהדחפים הללו מתועלים למקום אחר.
אבל התיאוריה של פוקויאמה אומרת שכל התרבויות בעולם יקבלו על עצמן את הנחות היסוד הליברליות. וזה דבר לא נתפס במסגרת ההיסטורית שאנחנו מכירים. תמיד התקיימו תרבויות שונות שחשבו אחרת לחלוטין ("כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות") וגם יצאו להילחם על-כך. קרתגו הייתה לא כל-כך רחוקה מרומא, האימפריה הרומית המערבית ישבה ליד האימפריה הרומית המזרחית, וזאת שכנה ליד אימפריית החליפים המוסלמים/העותמאנים.
כיום שוק גלובלי מוכיח את עצמו חד-משמעית, אבל האם בעבר לא היה משהו ש"מוכיח את עצמו חד-משמעית"?
כיום משיגים פי 100 בעידן שלום מאשר במלחמה, אבל האם בעבר זה לא היה נכון?
אהבתיאהבתי
לגבי האופי האנושי, זכור לי שקראתי מחקר שיש ירידה בטסטוסטרון אצל הגברים במאות שנים האחרונות.
לא זוכר המקור.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
גם ביבי אינו פינקריסט. הבוקר הוא שלח אותנו (הביביסטים) לדפוק מכות לתוקף של סילמן
אהבתיאהבתי
תמריץ:
למה אתה מתפלא שהרוסים מביעים תמיכה רחבה בפוטין למרות שהרבה חיילים נופלים חללים באוקראינה ומצד שני אתה לא מתפלא שהאוקראינים מוכנים להילחם ולמות? הרי אילו הם היו מקבלים את תנאיו של פוטין תנאי חייהם לא היו משתנים לרעה. לכל היותר הם היו נהפכים למדינה גרורה של רוסיה אבל רמת חייהם לא הייתה נפגעת.
למרות זאת האוקראינים נלחמים ויש להם המון אבדות ונגרם להם המון הרס וחורבן בגלל המלחמה.
הסיבה לכך היא הלאומיות. הלאומיות גרמה לכך שהמון אנשים איבדו את חייהם או רכושם בגללה. היא מנוגדת לתמריצים ולהגיון כאחד. היא פועלת גם באוקראינה וגם ברוסיה וכנראה בעוד הרבה ארצות. יש לה השפעה רבה ולעיתים קרובות השפעה הרסנית ביותר.
יש עוד סיבה לכך: הרצון להיות "גיבור" ולקבל "כבוד" מהחברה שבה אתה נמצא.
אהבתיאהבתי
אפשר גם לחייך
אהבתיאהבתי
משהו לגבי סקר הבחירות:
סקר הבחירות מראה שיש 55 מנדטים לגוש שמרכיב היום את הממשלה מול 58 מנדטים לאופוזיציה אבל 4 מפלגות מהגוש שמרכיב את הממשלה נמצאות על סף אחוז החסימה. רע"מ, מפלגת בנט, תקוה חדשה ומרץ. יחד יש להם 18 מנדטים (4 – 5 מנדטים לכל אחת). לכן יש לאופוזיציה סיכוי טוב להרכיב את הממשלה הבאה. אם האופוזיציה לא מצליחה להרכיב ממשלה – בנט נשאר ראש הממשלה עד לבחירות נוספות.
אבל אם הכנסת הנוכחית תחליט על הקטנה דרסטית של אחוז החסימה (נניח ל-1% או 0.5%), כנראה שאותן 4 מפלגות יעברו בקלות את אחוז החסימה. גם ביטולו של חוק באדר-עופר יקטין את מספר המנדטים שתשיג האופוזיציה הנוכחית (חוק זה מטה את המנדטים לטובת המפלגות הגדולות ומפלגות האופוזיציה הנוכחית גדולות ממפלגות הקואליציה הנוכחית).
אם מכלילים את תקוה חדשה, ימינה וישראל ביתנו בגוש הימין – יש לו 73 מנדטים (55 למפלגות חילוניות ו-18 למפלגות דתיות). לגוש השמאל יש 47 מנדטים (36 ממפלגות יהודיות ו-11 ממפלגות ערביות). אפשר להגיד שעל כל 2 אנשים ממפלגות השמאל יש 3 אנשים ממפלגות הימין.
אהבתיאהבתי
הבעיה עם התיאוריה של הנטיגטון היא שכל הציבליזציות האנושיות שלכאורה הוא מתאר פועלות במסגרת המערבית של הכרה הדדית, מדינה ריבונית יחסים דיפלומטיים ועוד. הן שואפות להגביר את כוחן בתוך המערכת אבל בסופו של דבר אין ביוכלתן להחליף אותה. מאזן הכוחות הוא גדול מידי וחזק מידי מכדי שאיזו מדינה, אפילו ארצות הברית, תוכל לפרק אותו. מאזן הכוחות הוא הביטוי במרחב הבין לאומי לעיקרון המערבי שבו השונה הוא השווה. מסיבה זו פוקיאמה לא מופרך. הנקודה היחידה שהוא מופרך זה תחזית הזמן שהוא נתן. דרך אגב הטיעון של פוקיאמה הוא במידה רבה פילוסופי ומתוך ניתוח פילוסופי הוא טוען את מה שהוא טוען (פוקאימה היה תלמיד של אלאן בלום תלמידו של ליאו שטראוס). אחת החולשות של הנטיגטון שחסרה לו תשתית פילוסופית לטיעון שלו.
אהבתיאהבתי
הסיפור של עיכוב שיירת הדלק במשך שבועיים שלמים שהציל את אוקראינה יכנס כנראה לפנתאון ההיסטוריה הצבאית:
https://mobile.twitter.com/SBogus/status/1510962291776397322
אהבתיאהבתי
איך עכבו את השיירה הרוסית?
למה השיירה הזו נסעה על כביש אחד צר? האם שיירה כזו לא יכולה להתפרס לרוחב של כמה קילומטרים ולנסוע בשטחים לא סלולים?
אהבתיאהבתי
כל פעם עם תקלה אחרת.
הרוסים פלשו בדיוק בזמן שההשלג הפשיר וכל אוקראינה נתמלאה בבוץ. במלחמת העולם השניה זה פגע בגרמנים. עכשיו זה פגע ברוסים. הם נותרו כבולים לרשת הכבישים הקיימת והאוקראינים ניצלו את זה.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
האם תתמוך בהחלטה של בנט לתת לטיביז 53 מיליארד (כמו לעבאסים) ולמנות את הגיס של טיבי למנהל הטקסטיל בדימונה?
אהבתיאהבתי
צירוף חלק מהמשותפת לממשלה עדיף מלחזור לסבבי בחירות אין קץ. אבל שקד ואורבך לא יתנו לפתרון הזה לקרות להערכתי.
אהבתיאהבתי
מי שנואש ל"יציבות" חשוף לסחטנות, ובסופו של יום גם יציבות לא יקבל.
אהבתיאהבתי
יאיר, הסברת יפה למה רוב אזרחי המדינה שמאסו בביבי אינם צריכים לקבל את הסחטנות שלו: או שאאנוס אתכם לקבלני כראש ממשלה או שהמדינה תהיה בכאוס.
אהבתיLiked by 1 person
במדינה ובאזור כמו שלנו "יציבות" היא פריט מיני רבים ברשימת המשאלות.
אחדות בעם עדיפה על "יציבות" פורמלית עשרת מונים.
אהבתיאהבתי
רוב אזרחי המדינה לא מאסו בביבי. תסתכל בסקרים האחרונים שעדיין לא תימחרו את פרישת סילמן
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
באתי לומר שעל-אף שכולנו רוצים יציבות (שלא לדבר על היתרונות הכלכליים שבכך), התירוץ להקים ממשלת שמאל אנטי-דתית בשם "היציבות" לא החזיק מים, וכל מי שויתר על עצמו לשם היציבות הזאת – גם יציבות הוא לא קיבל. רק מפח-נפש.
אהבתיאהבתי
חבל שאתה לא רואה את השיקוף של מה שקרה:
מה היה קורה לולי הקמפיינים של "רק לא ביבי"? הוא היה נבחר שוב עד 2023, ובמצב הכי טוב (מבחינתו) עד 2027. אחרי-כן הוא היה עוזב טבעית מפאת גילו.
מה קרה בפועל? אנחנו כבר 3 שנים בבלאגן שלא נגמר.
אהבתיאהבתי
מה המשמעות של סקרים שאחרי שלא הצליח להשיג רוב בכל כך הרבה מערכות בחירות.
אני אף פעם לא הייתי שותף לטירוף ״רק לא ביבי״ אבל הוא לא יותר מטורף מטירוף ״רק ביבי״.
אהבתיLiked by 1 person
אין ספק שבני גנץ יכול להיות מרוצה; הוא פירק את הממשלה של בנט.
וכשרואים את התגובה חברי מרצ מבינים היטב את עידית סילמן שרצתה לעזוב את החבורה הזו.
אהבתיLiked by 1 person
י.ד.
אני מבין שהפשרת השלגים תוקעת את כלי הרכב ומרתקת אותם לכבישים בגלל האדמה הבוצית.
אבל מה זה: "כל פעם תקלה אחרת"? הדרך היחידה שיכולה להיות לדעתי היא חיילים שמתגנבים ויורים טילים או פצצות נגד כלי רכב משורינים. אני מניח שהרוסים יודעים זאת ופורסים חי"ר בצידי השיירה כדי לירות באוקראינים שיורים את הטילים או הפצצות.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אני מקווה ששלומך טוב. אני מבין שאתה תושב ת"א ואני מקווה שהכל בסדר. (ושכל הפצועים ירפאו).
לכולם,
בפעם הקןדמת כשכתבתי שהמחבלים מזהים שמדובר בממשלת שמאל – התגובות היו של התנגדות.
מה עוד צריך לקרות בכדי שנבין שמשהו לא טוב מתרחש פה? מעבר לסטטיסטיקה הרגילה? שרמאדן היה פה בכל שנה, אבל לא בכזה הרס.
לתחושתי, מעבר לפרישת סילמן, הממשלה הזאת סיימה דרכה. רק כדאי שתפנים זאת כמה שיותר מהר לטובת כולנו.
אהבתיאהבתי
יאיר אתה אולי שכחת אבל אני זוכר את הפיגועים שהיו, כולל במרכז תל אביב, בימי נתניהו. אין קשר לזהות הממשלה:
השאלות הקשות מהפיגוע בברקן, 2018
https://www.makorrishon.co.il/news/82091/
שניים נרצחו באירוע ירי בפאב בתל אביב, 2016
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4747307,00.html
ואני לא אתחיל להביא את כל "טרור היחידים" שהיה וכיו"ב. אולי אז הטרוריסטים זיהו שמדובר בממשלת ימין או משהו.
אהבתיLiked by 1 person
אני בסדר, אבל המצב במדינה נעשה מטריד. לא חושב שלביבי/סמוטריץ׳/בן גביר יש אבקת קסם. גם לא ברור מה ניתן לעשות פרט לעבודת נמלים של שב״כ. אי אפשר להשוות זאת לימים שלפני חומת מגן כשהיה לטרוריסטים שטח התארגנות חופשי.
אהבתיאהבתי
"ואני לא אתחיל להביא את כל "טרור היחידים" שהיה וכיו"ב" – למה לא? רשימה של כל פיגועי הטרור בהחלט תעזור לעשות סדר ולגבש דעה. ההרגשה שלי שאף שהיה טרור גם קודם – מאז שומר החומות חלה עליה בדרגת הטרור אבל אולי אני טועה. זה כן עניין של ימין שמאל אבל פחות ימין שמאל בישראל ויותר בארצות הברית. השינוי החל עם ניצחון הדמוקרטים על טראמפ. טראמפ ייבש את המורל של הערבים והדמוקרטים העלו את המורל שלהם לשמים – והתוצאות בהתאם.
המכשול העיקרי לשלום הוא רעיון המדינה הפלסטינית שמשלהב את הפלסטינים לרצוח. ובנושא הזה ביבי נתניהו עם נאום בר אילן שלו – הוא יחד עם השמאל ולכן ודאי ביבי הוא לא הפתרון. מה שכן הממשלה הנוכחית עם קמפיין 'אלימות המתנחלים' וכדו' בהחלט עוזרת לדמוקרטים לשלהב את האלימות הערבית.
אהבתיאהבתי
להערכתי, הקואליציה הנוכחית נתפסת ע'י הפלסטינים כשמאלית (ו/או כפייסנית וחלשה) מקודמתה באחוזים בודדים בלבד.
השב'חניק עבר דרך לא מבוטלת, מג'נין עד לתל אביב, כנראה דרך פרצות בגדר ההפרדה. פרצות שלא נוצרו ותוחזקו רק במהלך השנה – שנתיים האחרונות.
אלו פרצות שמערכת הביטחון מסרבת לסגור – בגלל תפיסתה (לתפיסתי המעוותת) ששיפור מצבם הכלכלי של המוני פלסטינים מנועי כניסה לישראל (להבדיל מבעלי רשיונות תעסוקה) – יגביר את "השקט". המולך הישראלי החדש.
(וגם בכדי להפנות חלק גדול יותר מתקציבי מערכת הביטחון לפנסיות תקציביות ושכר בכירי מע' הביטחון – בהתאם לסדרי העדיפויות המקוממים של אותם בכירים).
נמשכת כסדרה גם המדיניות הישראלית בעשורים האחרונים כלפי המסיתים לטרור. גם בנושא זה הממשלה הנוכחית מאוד דומה לקודמתה. מסיתים במסגדים, לביצוע רציחות המוניות של יהודי ישראל, לא מועמדים לדין ולא מוענשים בחומרה. על אחת כמה וכמה שלא מוענשים כלל המוני יורי זיקוקי שמחה ומחלקי הממתקים לאחר כל פיגוע.
האשליה שניתן לקנות *שקט בטחוני* בשווה כסף (קרי באפשרויות עבודה בשטחי ישראל) – עומדת בבסיס כל *הקלות הרמדאן*.
מה שלפיד & גנץ מיהרו להבטיח לחמאס בעזה, לאבו מאזן ברמאללה ולמלך ירדן (ואולי גם לדמוקרטים בארה'ב ולאיחוד האירופי). הקלות שכמובן לא הותנו בהתנהגות ראויה של הפלסטינים והימנעותם מביצוע מעשי טרור.
אבל נדמה לי ש"הקלות" של הממשלה הנוכחית מעט נדיבות יותר מכפי שהפלסטינאים קיבלו בתקופת נתניהו + גם לאחר שלושת הפיגועים הקטלנים הקודמים – אותן מכסות נדיבות לא קוצצו בכהוא זה. אפילו לא נשמע איום שהממשלה תשקול את ביטולן או קיצוצן.
כמובן נמשכה גם העלמת העין מהכניסה של עשרות אלפי שב'חים מיו'ש לשטחי המדינה ומההתגברות ידויי האבנים על רכבים ביו'ש.
ההפך המוחלט מכל תורת תמריצים.
אם כן – אולי זהו הסבר, ולו חלקי, להחרפת הטרור דווקא בתקופת ממשלה זו.
אבל, כפי שכבר ציינתי, המוטיבציה הבסיסית לטרור לא השתנתה במהלך 140 השנים האחרונות וכנראה גם לא תשתנה בדור הנוכחי (וכנראה גם לא בבא אחריו). מכאן שאף מנהיג ישראלי (כולל סמוטריץ ודומיו) לא יהיה מסוגל להגיע לאפס נרצחי טרור בשנה.
אהבתיאהבתי
מעין המשך,
על מה שהשתנה (וכל מה שלא השתנה) ב 70 השנים האחרונות.
אולי מספק מעט פרספקטיבה למידת הדמיון – השוני בין ממשלת בנט לבין ממשלות נתניהו (בהשוואה לממשלת בן גוריון).
הועתק מהמדור 70 שנים אחרי של דיויד סלע.
##################
הנאשם: "רק אללה יודע"
————————————-
20 מבני הפזורה הבדואית בנגב הובאו ב־4 באפריל 1952 לשיפוט מהיר בבית משפט השלום בבאר שבע. אחד הנאשמים, בדואי ישראלי שהגיע לבאר שבע ללא קבלת רישיון, נידון לקנס של עשר לירות. כשנשאל על ידי השופט אם הוא מודה באשמה, ענה: "אדוני השופט, רק אללה יודע אם אני אשם או לא". נאשם אחר, שנתפס על ידי שומר המושב גילת שבצפון הנגב ובידו שק עם כלי מטבח גנובים, לצד חמש טליתות ושלוש תרנגולות, הסביר לשופט מדוע הסתנן: "בשביל לגנוב". השופט גזר עליו 16 חודשי מאסר בגין ההסתננות והודיע ש"הגניבה תידון במועד אחר".
אהבתיאהבתי
עוד קטע ממדור זה שמתקשר למלחמת אוקראינה – רוסיה ולזינוק במחירי האנרגיה.
########################
בשבוע הראשון של אפריל 1952 פרסמו חברות הדלק את סך ההזמנות שקיבלו מסוכניהן במהלך החודש הקודם, מארס. מהנתונים התברר שמאז פרסום התוכנית הכלכלית החדשה של הממשלה, באמצע פברואר 1952, חלה נפילה דרסטית בשימוש בדלק לסוגיו בתחבורת האוטובוסים, המוניות, המשאיות והמכוניות הפרטיות, וכך גם בנפט לשימוש ביתי ובסולר לתעשייה.
חוגים כלכליים ציינו ש"הנפילה בשימוש בדלקים לצורכי המשק השונים מוכיחה שהמדיניות הכלכלית החדשה של הממשלה הכניסה פחד גדול בלב רבים". להערכת אותם חוגים, "הירידה תגיע עד ל־40 אחוזים פחות מהצריכה לפני פרסום התוכנית הכלכלית, והסנונית המסמנת את התרסקות הצריכה בבנזין היא העובדה שההזמנות לשמני סיכה למכוניות פחתו בחודש האחרון בחצי, שכן פחות נסיעות הפירוש הוא פחות שירותי סיכה לכלי הרכב השונים".
ואכן, העיתון "הבֹקר", שהתמקד בענייני כלכלה, ערך סקר מהיר בקרב בעלי תחנות דלק בארץ ודיווח ש"רוב בעלי התחנות פסימיים, שכן לדבריהם יש במהלך היום שעות שבהן נכנסים לתחנה כלי רכב בודדים, אם בכלל". בדיקה נוספת בקרב בעלי מוניות העלתה תוצאות דומות, וחלק דיווחו: "לפעמים אני יושב בתחנת המוניות שעה-שעתיים עד שמתקבלת קריאה אחת".
גורמים יודעי דבר הציעו לבדוק את מצב התעסוקה בבתי חרושת שצמצמו את רכישות הדלקים שלהם, "שכן אם הירידה ברכישות הסולר לתעשייה באה במקביל לעלייה בפיטורים – אנו עומדים בפני משבר רציני ביותר".
אהבתיאהבתי
אהבתיLiked by 3 אנשים