עידן ביידן והבורסה כטווס

בעשר השנים האחרונות אמריקה, ובעקבותיה העולם כולו, ניסו את כלכלת החלחול מלמעלה. הלחצים האינפלציוניים נעלמו בגלל הפריצות הטכנולוגיות הגדולות, הדמוגרפיה השלילית והייצור ההמוני בעולם השלישי. כדי לשמור על הכלכלה מתפקדת בזמן של העדר מחסור נדרשה הזרמה מתמדת של כסף. לשם כך נבחרו עד עתה שני מסלולים: קיצוצי מס לעשירים שהזניקו את הבורסות, כמו בימי טראמפ, ושימוש בריבית אפס כדי לנפח מחירי נכסים. אלו מסלולים שמביאים את הכסף אל בעלי הנכסים העשירים ומהם הוא מחלחל במידה כזו או אחרת אל יתר האוכלוסיה. השמאל תמיד התבונן בחלחלה בכלכלת החלחול מלמעלה, אבל היא עובדת נפלא. בימי טראמפ שמיצה את הגישה עד תום, שיעור האבטלה הגיע לרמות כה נמוכות שהכלכלנים שפשפו את עיניהם – הם לא ידעו שהדבר אפשרי.

אבל גם פצצת אטום עובדת ובכל אופן יש ערך מוסף לפצצת מימן. כלכלת החלחול מלמעלה, גם אם הצליחה מאוד, עדיין אינה ממצה את עוצמת השגשוג שיכולה להביא הזרמת כסף להמונים. הכלכלה שמקדם עכשיו ביידן שמבוססת על השמת כסף ישירות בחשבונות של העניים היא בעלת עוצמה גדולה אף יותר. אתמול נחתם חוק התמריץ של ביידן ולראשונה מזה שנים נוצר סיכוי ממשי לצמיחה כלכלית כה גדולה עד כדי כך שתוכל להוציא אותנו ממעגל ריבית האפס העולמי. פתאום התשואות על האג״ח ארוך הטווח עולות. ארה״ב כקטר של העולם מסוגלת למשוך אחריה גם את אירופה אל עידן חדש ישן, שבו אפשר היה לשים כסף בפקדון ולקבל עליו ריבית נאה.

לנדיבות בקצבאות יש השלכות תמריציות רעות, כמו שביבי לימד אותנו ב-2003, ואם ביידן יבקש לבסס את כלכלת אמריקה על קצבאות ילדים נדיבות וכדומה יהיה זה אסון לדורות. אמנם בשלב זה מדובר על חבילה חד פעמית ולכן המשמעות שלה מבחינת תמריצים עתידיים היא קלושה ואפשר לשמוח על האלמנטים החיוביים שלה. זה מה שעושות הבורסות בזמן האחרון.

הרעיון שעליית ריביות היא חגיגה גדולה יכול לתעתע. האם לא חשבנו תמיד שריביות אפס נוחות לשווקים. כדי להבין את הפרדוקס הנוכחי יש להזדקק לעיקרון ההכבדה של אמוץ זהבי. יופיו של הטווס מסכן אותו מול טורפים אך בה בעת יש לו ערך עצום: הוא משדר שהוא מסוגל לעמוד ללא קושי בדברים שמכבידים עליו ומעצימים את הסכנה לחייו. בדומה לכך הישג השיא של הבורסות אינו בזמן שהן דואות להן בריבית אפס, אלא כאשר הן כל כך עליזות לגבי הצמיחה הצפויה, עד שהן מוכנות לקבל על עצמן את העול של זנב הטווס המפואר, דהיינו ריבית גבוהה, ולהישאר שאננות.

41 תגובות על ״עידן ביידן והבורסה כטווס״

  1. תמריץ פתרון לאחת מהבעיות שנוצרות עקב קצבאות – סליחה, "הכנסה קבועה" – הוא לתת קצבה זהה לכולם, ללא קשר למצב בריאותי, סוציואקונומי, תעסוקה וכיו"ב, ורק למי שעבר, נניח, את גיל 18. כך אין תמריצים ללדת ילדים או להתמסכן.

    Liked by 2 אנשים

  2. תמריץ, כמה פעמים צריך להסביר לך, שאין קשר לטראמפ. רק לבן ברננקי (הנגיד של הפרדרל ריזרב דאז).

    המשברים העלו את הבורסה, מאז 2010 בקירוב. הבורסות שוברות שיאים ללא הפסקה מאז (אתמול נשבר עוד שיא היסטורי). פשוט כך.

    גם אבטלה. האבטלה ירדה וירדה תחת אובמה גם. ובזכות בן ברננקי, לא בזכות אובמה ממש. אלא שאובמה, היה מספיק חכם לא להתערב במדיניות ההרחבות.

    טראמפ לא עשה כלום משלו. אין לזה קשר כלל.

    הקורונה, הייתה פשוט אקסטנציה של משבר הסאבפריים. ובזכות הקורונה, והמשך המדיניות מהסאבפריים (והייטק וגלובליזציה) הבורסות שברו ושברו שיאים פשוט.

    וביבי ? הוא היה הכי נדיב עם חרדים. מה אתה כותב לנו פה ? קצבאות ? ישראלי מצוי לא יגחך אפילו.

    נמחיש אחר כך…..

    Liked by 1 person

  3. הנה פה, נתוני הלמ"ס בארה"ב:

    אפשר לבדוק, ולראות בטבלה המספרית שם:

    איך מ- 2015, האבטלה נושקת לנקודת תמיכה משמעותית ביותר, ויורדת לקצת מעל 3 אחוז. מ- 2011 האבטלה יורדת באופן ברור. רק בגלל הקורונה, עלתה שוב.

    אלא, שהבורסות, עולות ועולות בלי קשר, ושוברות שיאים ממש.

    כל זה מדיניות ההרחבה של בן ברננקי פשוט. שנמשכה ונמשכה למעשה.

    ואגב, גם תמריצים או ה- stimulus package התחיל עם טראמפ בכלל. צ'ק לכל אזרח וכדומה. זה לא ביידן רק.

    כאן:

    https://data.bls.gov/timeseries/LNS14000000

    אהבתי

  4. רק ננסה להדביק כאן הטבלה:

    Year Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec
    2011 9.1 9.0 9.0 9.1 9.0 9.1 9.0 9.0 9.0 8.8 8.6 8.5
    2012 8.3 8.3 8.2 8.2 8.2 8.2 8.2 8.1 7.8 7.8 7.7 7.9
    2013 8.0 7.7 7.5 7.6 7.5 7.5 7.3 7.2 7.2 7.2 6.9 6.7
    2014 6.6 6.7 6.7 6.2 6.3 6.1 6.2 6.1 5.9 5.7 5.8 5.6
    2015 5.7 5.5 5.4 5.4 5.6 5.3 5.2 5.1 5.0 5.0 5.1 5.0
    2016 4.8 4.9 5.0 5.1 4.8 4.9 4.8 4.9 5.0 4.9 4.7 4.7
    2017 4.7 4.6 4.4 4.5 4.4 4.3 4.3 4.4 4.2 4.1 4.2 4.1
    2018 4.0 4.1 4.0 4.0 3.8 4.0 3.8 3.8 3.7 3.8 3.8 3.9
    2019 4.0 3.8 3.8 3.7 3.7 3.6 3.6 3.7 3.5 3.6 3.6 3.6
    2020 3.5 3.5 4.4 14.8 13.3 11.1 10.2 8.4 7.8 6.9 6.7 6.7
    2021 6.3 6.2

    אהבתי

  5. טראמפ באמת גם רצה לתת צ׳ק לכל אזרח אבל הסנאט הרפובליקני לא נתן לו, רק בסכום מעליב של 600 דולר.

    אהבתי

  6. הנה, כאן לגרף היסטורי של ה- S&P 500 ( של 90 שנה) ואפשר לראות, מן הקו האפור העבה שאחרי שנת 2000 ( הקו האפור העבה בגרף, מציין את 2008 ) ואפשר לראות בעליל, כיצד הבורסה שברה שיאים הסטוריים, בגין משבר הסאבפריים, ובגין הקורונה ממש.

    כאן:

    https://www.macrotrends.net/2324/sp-500-historical-chart-data

    אהבתי

  7. תמריץ, החבילה של טראמפ הייתה הרבה יותר מצ'ק אישי. עזרה לעסקים קטנים למשל. כאן למשל, באינווסטופדיה, נקודות עיקריות בחבילה של טראמפ:

    Direct payments of $600 per person including dependents 16 and under.
    Unemployment benefits of $300 per week for 11 weeks, starting Dec. 27, 2020.
    Small business relief funding totaling $325 billion.
    Vaccine development and distribution monies of $69 billion.
    Help for schools, renters, welfare recipients, and more.
    No state and local funding or liability protection for businesses.
    Student loan relief is not included in the legislation.

    אז כך:

    – צ'ק לכל אדם 600 דולר.
    – 300 דולר בשבוע למובטלים.
    – 325 מיליארד לעסקים קטנים.
    – 69 מיליארד חיסונים.
    – עזרה לבתי ספר, לעמותות נניח וכדומה.

    כאן באינווסטופדיה:

    https://www.investopedia.com/congress-agrees-on-second-stimulus-here-s-what-s-in-it-and-what-s-not-5093226

    נ.ב: הבעיה עם טראמפ, הייתה התנאות. אסור לשכוח, הדמוקרטים שלטו בקונגרס. וזה היווה בעיה. הוא רצה להתנות חבילות תמריצים, עם דברים שונים ומשונים אחרים לרוב.

    אהבתי

  8. תמריץ,
    לא הבנתי. האם ריבית גבוהה תפסיק להיות תמריץ שלילי להשקעה במניות ו/או נדל"ן?

    אהבתי

  9. הריבית עדיין תהיה בעיה כמו שזנב הטווס מזמין טורפים. אבל אם התסריט האופטימי יתממש, אז הביקושים שיפעיל הצרכן האמריקני יתנו קונטרה שתחזק מאוד את השווקים. בשיא בועת הדוטקום הריביות היו גבוהות ועדיין היה שגשוג גדול.

    אהבתי

  10. תמריץ,
    הניתוח שלך חסר את מלחמתו הנמרצת של ממשל ביידן לטובת העלאת מחיר הנפט (ומשם לאינפלציה)

    אהבתי

  11. אוף טופיק

    שיחה בין גדי טאוב לבין פרופ' אמריטוס מאוניברסיטת בר אילן – אלישע הס. ציוני -דתי שגדל בקיבוץ הדתי.

    שיחה שקופצת מנושא לנושא, ולעיתים מעט קשה לעקוב אחריה. אבל מעוררת הרבה מחשבות.
    (ככל שאני חושבת יותר על דבריו כך אני חולקת עליהם יותר. אך למרות זאת ממליצה להקשיב לו).

    לדוג' חלק מטענותיו:

    – עם ישראל בגולה / מדינת ישראל מעולם לא היו, ומעולם גם לא יהיו, נורמלים. וטוב שכך. כלומר הוא תוקף את "בזכות הנורמליות" של א.ב.יהושוע.

    – המכה של מלחמת יום כיפור גרמה למוות קליני של הציונות הסוציאליסטית / החילנית, הסכמי אוסלו הם ביטויי היאוש והכניעה של זרם זה, וההתנתקות היא קבורת החמור שלה.

    – על החילונים לקבל שיהדות משמעותה מילוי המצוות, ועל הדתיים להפוך לפלורליסטים (בדומה לעדות המזרח). לקבל שעם ישראל תמיד התפלג נורמלית בנוגע למידת ההקפדה על מילוי המצוות.

    – הוא טען שהזרם החילוני לא מבין את הערבים ואת הדתים. להערכתי הוא צודק. אך הוא עצמו לא מבין את החילונים, מה שמניע אותם, ואת מה שיהיו מוכנים לקבל ומה לא.

    Liked by 1 person

  12. טסלה ושאר היצרניות של המכוניות החשמליות מחכה לסימנים של עליית נפט. וגם, משמעותי יותר, יצרני הפצלים. נכון שממשל ביידן מייקר את הנפט אבל יש כוחות נגד חזקים שלא יתנו לו להרים ראש כמו ב-2008.

    אהבתי

  13. כלכלת החלחול מלמעלה זו תאוריה שהקפיטליזם פעם טוען שהיא קיימת ופעם טוען שאין דבר כזה. קראתי תאוריות של קפיטליסטים בקשר לזה והן מתהפכות כל פעם. לפעמים הם טוענים שזה קיים. אחרי כמה זמן אם זה לא קורה הם טוענים שאין תאוריה כזו.
    ניפוח מחירי נכסים לא גורם לכך שמצבם הכלכלי של העניים יוטב. ניפוח מחירי הדירות בישראל הופך את מי שאין לו דירה, לעני יותר. מדוע: כי מצרך בסיסי עולה לו עכשיו יותר כסף. מי שיש לו דירה אחת לא מתעשר מזה כי מה איכפת לו מחיר הדירה. מבחינתו זו דירה בת x חדרים במקום מסויים. היכולת שלו להשתמש בה נשארת אותו דבר. יתכן אף שמצבו נהיה גרוע יותר כי יעלה לו יותר כסף לעבור לדירה גדולה יותר והוא יצטרך להשקיע יותר כסף כדי לעזור לילדיו לקנות דירה.
    כמו כן אני חושב שחישובי התל"ג שגויים ויש לתקנם. למשל הקמת מפעלים לייצור סיגריות או לייצור סמים (עוד מעט הם יהיו חוקיים) מעלה את התל"ג אבל בפועל גורמת נזק לאוכלוסיה. לדעתי תוצרת של מפעל כזה צריכה לבוא בתל"ג עם הסימן מינוס.
    אינני יודע מה מצבם של אגרות החוב בארצות-הברית אבל לידיעתכם: כאשר התשואה של אגרות-החוב עולה פרוש הדבר שמחיר האגרת חוב יורד. כלומר מי שמחזיק אגרות חוב מפסיד מכספו. למשל: אם יש אגרת חוב ל-10 שנים והתשאוה עליה עולה ב-1% לשנה, פרוש הדבר שמי שהחזיק איגרת חוב זו הפסיד 10% מערכה תוך זמן קצר.
    גם אני חושב שצריך לתת הכנסה קבועה לכל המבוגרים אבל לדעתי יש לעשות זאת באופן איטי ומדורג. ניסוי כזה לא נערך מעולם ואנו לא יודעים בדיוק מה יהיו ההשלכות שלו. לכן לדעתי יש לעשות אותו לאט ובזהירות.

    אהבתי

  14. לגבי השיחה בין גדי טאוב לאלישע הס:
    לא הבנתי למה זה כל כך טוב להיות "לא נורמלי"? לא הבנתי מה כל כך היה טוב לעם ישראל? הרי לאורך דורות רבים הוא היה נרדף.
    לא הבנתי מה הוא רוצה מהחילוניים בקשר לקיום מצוות? לפי חוקי הדמוקרטיה מותר לכל אחד לקיים מצוות או לא לקיים מצוות. מותר גם לכל מי שרוצה לאכול בשר חזיר עם חלב ברחוב ביום הכיפורים.

    אהבתי

  15. העקרון של אמוץ זהבי נוגד בברור את האבולוציה:
    למשל העקרון שבו צבי מקפץ ומושך אילו את הטורף במקום לברוח – זה לא הגיוני מבחינה אבולוציונית. איך יתכן שנוצרו טורפים שקל להטעותם? הרי תכונה זו מהווה נחיתות אבולוציונית וטורפים שיש להם אותה אמורים להכחד מזמן.
    אותו דבר לגבי זנב הטווס. אם זנב מפואר מושך את הטווסיות אז השאלה איך נוצרו טווסיות שקל להטעותם עם זנב מפואר? הרי זו נחיתות אבולוציונית מבחינן אותן טווסיות (הן בוחרות להן בן-זוג גרוע).
    באשר לאדם עני שקונה מכוניות יוקרה זו סתם סוג של טפשות שנובעת מגאווה מופרזת.

    אהבתי

  16. שאלה לגבי הפוסט:

    לא ברור לי מדוע, בכדי להסביר את עליית הבורסות גם כשהריבית כל כך נמוכה, יש צורך להשתמש בעקרון ההכבדה.
    האם לא היה ניתן להסביר את התופעה בכך ש
    – בעבר הייתה לנו הערכת יתר של חשיבות המשתנה של גובה הריבית על צמיחת הבורסות
    ו/או
    – הייתה לנו הערכת חוסר של חשיבות המשתנים של 6הטכנולוגיות / הדמוגרפיה השלילית / הייצור ההמוני בעולם השלישי על צמיחת הבורסות (ו/או משתנים נוספים כמו גידול אחוז הזקנים החיים מחסכונות ומפנסיות) ?

    אהבתי

  17. בדומה לכך הישג השיא של הבורסות אינו בזמן שהן דואות להן בריבית אפס, אלא כאשר הן כל כך עליזות לגבי הצמיחה הצפויה, עד שהן מוכנות לקבל על עצמן את העול של זנב הטווס המפואר, דהיינו ריבית גבוהה, ולהישאר שאננות.

    אתה לא סותר את עצמך? הרי טענת שהריבית היא כלי ויסות ולא יותר מזה. תמיד אפשר להעלות ריבית או להגדיל מיסים. סך הכל מה שיש לנו זו גירסא שונה של מענק כספים ללא עבודה. בעבר דיברת על עתיד בו אנשים יקבלו כסף ולא יצטרכו לעבוד מכיון שהצמיחה תהיה גדולה, כתוצאה משפורים טכנולוגים וכו. זה מה שאנחנו עוברים כעת רק בשלבים ראשוניים. במה זה שונה מתושבי אלסקה שמקבלים כל שנה חלק מהרווחים מהנפט?
    הריבית הנמוכה אינה יכולה לעלות מכיון שיש שם היזון חוזר או כדור שלג. מחירי הבתים גבוהים כי השכירות צריכה לתת ריבית לא גבוהה. אם יעלו את הריבית המשכנתאות יעלו ויהיו דיפולטים בתשלומי משכנתה. הריבית צריכה להיות נמוכה כי הביבי בוום חיים מהדבידנדים. וכו וכו.
    מכיוון שהטכנולוגיה מקבלת תנופה מחודשת אנחנו במצב שכל זה אפשרי.

    אהבתי

  18. לכל המעונין:

    "פסק הלכה: מותר לפטר מסרבי חיסונים"

    "הרב אורי סדן פוסק כי ניתן לפטר עובד שלא מתחסן הנמצא במגע עם לקוחות כאשר במידה וידבק יגרם נזק למקום העבודה. בנוסף, קובע הרב כי מתנגד חיסונים שגרם להדבקה של אדם אחר, חייב לפצות את הנדבק"

    כאן:

    https://www.kipa.co.il/יהדות/1107578-פסק-הלכה-מותר-לפטר-מסרבי-חיסונים/

    אהבתי

  19. מאוד חשוב ומענין כאן באנגליה:

    עושים ניסויים, של הדבקה מכוונת בקורונה ( של צעירים ובריאים ומתנדבים כמובן) על מנת למצוא טיפול/ תרופה לקורונה, וגם חיסונים למעשה. מתחילים בשיטה צוברת, כמה מינימום צריך להיחשף לנגיף, על מנת להיות חולה וכדומה.

    כאן:

    https://www.npr.org/sections/health-shots/2021/03/08/974903666/why-scientists-are-infecting-healthy-volunteers-with-the-coronavirus

    אהבתי

  20. רחמים, כשיש יותר מדי כסף, ברמה שעלולה לגרום לאינפלציה, הריבית חייבת לעלות כדי שלא תהיה היפר אינפלציה.

    אהבתי

  21. י.ד.,
    המלצה שווה ביותר. חבל שאי אפשר להכריח את הגנרלים מהשלום והבטחון ( חוג הINSS) לקרוא את המאמר.

    אהבתי

  22. תמריץ, הורדת ריבית מקשה על קניית דירה בשל מרכיב ההון העצמי הנדרש. אם דירה שעלתה בעבר מיליון עולה היום שני מיליון, ההון העצמי (תחת הרגולציה בישראל) עולה גם הוא במאות אלפי ש״ח.
    ארן, אם התשואות על האג״ח מזנקות זה לא פוגע כלל במחזיקי האג״ח. נכון ערך האגרת ירד אבל להם מובטח החזר חודשי קבוע ופרעון ידוע בסוף התקופה ללא קשר. רק אם יחליטו המחזיקים למכור, אז הם יינזקו מירידת המחיר. בדיוק אותו דבר שכתבת על דירה (ערכה לא משנה כל עוד אתה גר בה) כך גם לגבי אג״ח.

    אהבתי

  23. לא מסכים בכלל עם הניתוח של אבי בראלי הוא נראה לי קשקוש אחד גדול. הפספוס העיקרי כאן שבנושא שיתוף פעולה עם אנשי שמאל – מה שאמור להטריד ימני הוא לא עצם השיתוף פעולה עם אנשי שמאל אלא איזה מתן ניתן להם תמורת השיתוף פעולה – כלומר האם תמורת השיתוף פעולה – המשתף פעולה מימין הסכים למדיניות אנטי ימין. אין לימין שום בעיה של שיתוף פעולה גם עם הרשימה המשותפת הבעיה היא שאם שיתוף הפעולה הוא תמורת ביטול חוק קמניץ אז זו הבעיה אם שיתוף הפעולה הוא תמורת מינויים של ניסנקורן במערכת המשפט זו הבעיה. אם שיתוף הפעולה הוא רק כי יש שיתוף אינטרסים להפיל את נתניהו אז לימני שלא מעוניין בנתניהו אין שום בעיה בשיתוף פעולה גם עם המשותפת – כשהמשותפת מלבד הפלת נתניהו לא מקבל שום דבר שסותר את מדיניות הימין. למה שימני יעניש את סער/בנט על שיתוף פעולה עם אנשי שמאל כשלא ניתן לאנשי השמאל שום דבר חשוב בעיניו?
    השיתוף פעולה של נתניהו עם אנשי שמאל אינו "הימין רואה עצמו מנצח. ביטחונו העצמי (המופרז?) אולי מסביר את הנכונות של מנהיגים מתוכו לשתף פעולה עם יריבים מובסים" ביטחון עצמי – להפך הוא התרפסות בפני השמאל. היא חלק מהאובססיה של נתניהו לזכות בנקודות בתקשורת השמאל.
    השכל שרן – ראדיקלית? בעיני ימני ההסתדרות על כוחה העצום ראדיקלית וביבי לא עשה כלום לשנות את המצב.

    Liked by 1 person

  24. איפה החרדים כשצריך אותם?

    אהבתי

  25. כאן עתירה או פסק דין למעשה בעתירה, של עמותת אנשי אמת, נגד ראש הממשלה, ומשרד הבריאות. עתירה כנגד החיסונים לקורונה וכדומה.

    העתירה נדחתה, מסיבות יותר טכניות נקרא לזה. לא ממש לגופו של ענין.

    כאן:

    https://bit.ly/3cy8MRh

    אהבתי

  26. כשחושבים על זה האסטרטגיה האימפריאלית המוצלחת ביותר של האמריקאים היא לא פרו איראנית (אובמה) ולא פרו ישראל (טראמפ). האסטרטגיה המוצלחת ביותר היא להשאיר את מדינות האזור חלשות ומסובכות – האיראנים עם הסנקציות, ישראל עם האג והסעודים עם החות'ים.
    אולי זה מסביר מדוע זריף כל כך בלחץ על ההסכם. זה פשוט לא אינטרס אמריקאי:
    https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://www.israelhayom.co.il/interactive/amp/article/857951&ved=2ahUKEwi2utDzgLPvAhUZjaQKHd3DB5MQFjABegQICBAC&usg=AOvVaw3HWmgqwhaXQOAouR4FDXBI&ampcf=1

    אהבתי

  27. שאלה לגבי החיסונים:
    מדוע לא בודקים כל מי שבא להתחסן, אם הוא כבר נדבק (כך שאין לו שום צורך בחיסון)?
    הרי יש המון אנשים שנדבקו והם אסימפטומטים (אף אחד כולל הם לא יודע שנדבקו).
    כמו צריך לדעת שיש סיכון (שגדול מאפס) שהחיסון עצמו יגרו למתחסן פגיעה קשה ובלתי הפיכה או מוות. לכן מי שכבר נדבק עדיף לו לא להתחסן.

    אהבתי

  28. י.ד.,
    קרא עוד פעם את הלינק שהבאת. הכותב מנתח בבהירות את האינטרס האמריקאי בהסכם עם אירן.
    אמל"ק: מטרת ההסכם ליצור חייץ בין תומכי ישראל במפלגה הדמוקרטית לבין ישראל

    אהבתי

  29. arn, זה לא נכון. חיסון מגביר את רמת הנוגדנים ויכול גם לרפא פוסט קוביד. בכללי לחיסונים יש תופעות לוואי שמקטינות תמותה מסיבות שונות כי ממריצות את המערכת החיסונית.

    Liked by 1 person

  30. מרד השושקות…
    תביעה נגד מוביל מחאת בלפור: "לא עמד בהתחייבותו לשלם"
    האם הפעילים נגד ראש הממשלה אכן קיבלו תשלום בעבור תפקודם במחאה? • אחד מהם הגיש תביעה נגד תא"ל במיל' אמיר השכל, מראשי המפגינים, בטענה שהתחמק מהתשלום החודשי בגובה 10,000 שקלים, שהתחייב להעביר לו בתמורה לפעילותו במסגרת ההפגנות • השכל בתגובה ל-N12: "לא הבטחתי לאיש אגורה"
    https://www.mako.co.il/news-israel/2021_q1/Article-2d30b9d9f3a3871026.htm?Partner=rss

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s