קראתי לאחרונה שני מאמרים ארוכים ומתוחכמים באנגלית, ממש למיטיבי לכת. מקצוות אידיאולוגיים שונים והפוכים. אבל שניהם שוטחים את השקפותיהם של אנשים בעלי חוכמה, ברק וחדות אינטלקטואלית בלתי רגילים.
הטקסט הראשון הוא מאמר של חוקר האינטליגנציה הבריטי ריצ'ארד לין שמסכם בו קריירה בת שישים שנה, שבה קידם את התיאוריה שיש קשר הדוק בין עושרן של אומות לבין האינטליגנציה הממוצעת של המשתייכים אליהן, ויש קשר הדוק בין האינטליגנציה הממוצעת לבין הגנטיקה. את ההבדלים הגנטיים בין עמים מייחס לין לרוב להתמודדות עם חורף קשה. אומות ששוכנות בארצות הקור ושאבותיהן התמודדו עם חורפים קשים עברו ברירה גנטית אכזרית שבה הטיפשים סולקו מהמאגר הגנטי.
הדבר המפתיע אצל לין הוא שהוא אדם ישר ולכן מפזר קצוות שמובילים גם למסקנות הפוכות לגמרי מאלו שהוא מאמין בהן. הנקודה הראשונה היא העובדה שלין היה ראשון לעלות על כך שציוני הנבחנים במבחני האינטליגנציה עולים מדור לדור, מה שנראה כסותר או מגמד את התיאוריה הגנטית. לין עצמו משייך זאת לשיפורים בתזונה. את אפקט עליית האינטליגנציה מכנים אפקט פלין או אפקט לין-פלין על שם לין ועמיתו חוקר האינטליגנציה מניו זילנד ג'יימס פלין.
הנקודה השנייה היא שלין, כפי שהוא מספר, התחיל את הקריירה שלו בדבלין בניסיון להבין מדוע האייקיו של האירים כה נמוך. הוא ייחס זאת לברירה גנטית שכן כל המוצלחים ברחו מאירלנד מזמן. אבל גם ציוני הפיז"ה וגם התמ"ג המרהיב של אירלנד בימינו מרמזים שהאירים לא באמת יותר טיפשים מיסודם. זה היה אפקט זמני וארעי, אולי משהו שחינוך קתולי מחמיר תרם לו בשנות החמישים ואולי משהו אחר.
*******
הטקסט השני בא מהקצה השני של הספקטרום האידיאולוגי. דיוויד שור הוא בחור צעיר ומנתח סטטיסטי פוליטי מבריק, יהודי כמובן לפי שמו וחזותו (אבל לא אוהב ישראל גדול). נמצא בקצה השמאלי של המפלגה הדמוקרטית וחותר לראות פוליטיקאים פרוגרסיביים מנצחים במערכות הבחירות באמריקה.
לאחרונה הוא עבר "ביטול" בידי חבריו הפרוגרסיביים ופוטר ממשרתו כי רמז בציוץ טוויטר שמהומות אלימות הן לא פרודוקטיביות. הוא הכה על חטא במסורת הטיהורים הסטלניסטיים ומן הסתם עוד צפוי למלא תפקידים בשירות השמאלנות האמריקנית. הוא חכם מכדי שאפשר יהיה לוותר עליו.
הדברים ששור אומר כוללים חידושים מרתקים גם למי שכמוני מזמן התחיל לעקוב בסקרנות אחר הפוליטיקה האמריקנית. שור חושב שהמפלגה הדמוקרטית נמצאת במצוקה קשה, מאחר ששיטת המדינות בארה"ב פועלת נגדה. בעבר לא היה אכפת למצביעים ממדינות רפובליקניות כמו איווה או טנסי להצביע למען מועמדים דמוקרטיים בבחירות שאינן לנשיאות. אבל הדבר הזה כבר לא קורה יותר. מדוע? האינטרנט לימד את ההמונים שהצבעה לדמוקרט היא הצבעה לפרוגרסיביות השנואה עליהם כל כך. מדוע ההמונים שונאים כל כך את המפלגה הדמוקרטית? הם לבנים גזענים, אומר שור. אנשים בעלי השכלה פתוחים לדברים חדשים ולרעיונות שוויוניים חדשים, אבל לבנים לא משכילים לא. המצע של המפלגה הדמוקרטית אולי תואם לטעם ההמונים בנקודה כזו או אחרת, אבל בגדול היא נמצאת שמאלה ל-90% מהאמריקנים. לא רק זה, אלא שהמפלגה הדמוקרטית גם הולכת לאבד אחוז מסוים מבני המיעוטים. באופן אירוני אף שהרפובליקנים מזוהים עם הנצרות, דווקא אובדן העניין של מיעוטים בנצרות יכול לעזור להם, לדברי שור. הכנסייה השחורה הייתה גורם שליכד והניע מצביעים שחורים לדמוקרטים, אבל היא מאבדת אחיזה בדור הצעיר.
נכון שכרגע טראמפ מפגר בסקרים בהפרש גדול, אבל שור חושב שההפרש עוד יצטמצם, ובכל מקרה גם אם הפעם ינצחו הדמוקרטים, יהיה להם קשה להתגבר על החיסרון המובנה שלהם בהמשך הדרך, אלא אם.. אלא אם הם יאמצו את הצעתו הרדיקלית של שור להכניס שלוש מדינות דמוקרטיות בטוחות לאיחוד – וושינגטון הבירה, פורטו ריקו ואיי הבתולה. שלוש מדינות אלו יספקו לדמוקרטים עוד אלקטורים ובעיקר שישה סנטורים בטוחים ויאפשרו להם לשלוט באמריקה בנוחות. אם ביידן ייבחר ואם יעמוד לרשותו רוב בקונגרס, ייתכן שהדמוקרטים יחתרו לממש רעיון זה.
תמריץ 
דפוס הפיז"ה האירי הוא כן מעניין ויכול אולי ללמד על חריגויות שיכולות להיות מוסברות בברירה גנטית. ממוצע גבוה, אין הרבה תלמידים חלשים (אולי כי אין הרבה מהגרים לאירלנד), אבל גם אין הצטיינות מרשימה.
https://www.irishtimes.com/news/education/pisa-rankings-irish-teens-among-the-best-at-reading-in-developed-world-1.4102951
מזכיר קצת דפוסים שרואים אצל בנות חרדיות. אבל אם כל מה שהחרדים יגרמו זה שהעתיד הדמוגרפי של ישראל יהיה כמו העתיד של אירלנד, אפשר לנשום לרווחה.
אהבתיאהבתי
תמריץ, אתה נותן לנו פה המלצת קריאה (ועוד למיטיבי לכת) אבל, כבר כתבת כמה פוסטים בעבר, על אפקט לין , עושר העמים וכדומה. כך או כך, זה חסר ערך פשוט. כל המאמר הזה של לין,ברובו סתם איזה סקירה היסטורית, של מאמרים בעד ונגד וכדומה. מה כבר ייצא מזה ? הוא מתאר קורלציה. יש בה גם חריגים. אפילו היה קשר סיבתי בין איי קיו, לבין עושר או עשיית עושר וכדומה, אז זה לא סיבה מבלעדיה אין. לא רק איי קיו עושה זאת. הסברתי כבר, שסיזיפיות, יותר חשובה למעשה (בכלכלה).
כך או כך, איי קיו מחויר, לעומת: הסביבה, ההשפעות התרבותיות, והדידאקטיקה מעל הכל. הוא מייחס חשיבות לתזונה. תזונה חשובה. אבל, הוא מתעלם מהורשה סמי אנטומית. כלומר:
ככל שאדם פורה והוגה יותר, הסינפסות ( מסלולי קשר במוח) מתפתחים יותר. וזה הולך ומתחזק ומתגבש. או כי אז, גם ילדיו, יתעסקו ויספגו את עיסוקיו שלו, וכך, נוצרת תורשה סמי אנטומית ( למחצה אנטומית). כך תהליך האבולוציה של האדם:
לקופי אדם, יש ידיים פנויות. אצבעות ידיים עם טאצ' עדין מאוד. ואז, הם מחפשים מזון, באופן יותר יצירתי. נניח תוקעים ענף בחור בעץ, ומוציאים או משפדים טרמיטים. ככל שאתה יותר הוגה , יצירתי, מייצר וכדומה, מסלולי הקשר במוח, מתחזקים, משתפרים, ואז, אתה נעשה יותר ויותר אינטיליגנט. אז הגנים, זוהי נקודת זינוק סך הכל, חיוורת ביותר, לעומת הדינמיקה והדידאקטיקה. זה אפילו לא קשקוש בגרוש.
דוב למשל, צד עשרות מליוני שנים באותה השיטה. כי אין לו ידיים פנויות, וקצות אצבעות עם טאצ'. לא יעזור.הוא לא יוכל לטוות רשת לדגים, או לבנות סכר ולהיות יעיל יותר. ואילו קופי אדם, הגיעו למה שהגיעו, והרי אנו כאן, בזכות בעיקר, ידיים פנויות, וטאצ' מדהים בקצות האצבעות. זה הסיפור האמיתי או הליבתי:
פירות בידיים פנויות, והליכה למרחקים. מקלות, כלי אבן, כידונים וכדומה, כל אלו, התאפשרו, בזכות טאצ' אדיר, בקצות האצבעות, ושני ידיים פנויות.
טוב, תקצר היריעה פה.
להתראות
אהבתיאהבתי
רק המחשה זניחה, לטאצ' בקצות האצבעות אצל קופי אדם. יו טיוב. קוף אדם ( Orangutan). קוף מאוד חכם. גם לא אלים וקרימינלי כפי שימפנזות (שמהם צמחנו והתפתחנו, ולכן אנו בטבענו כה קרימינלים, להמחיש כמה תהליך האבולוציה אקראי).
שימו לב, הוא מזהה, גור ברווז, שבקושי שוחה וטובע. הוא מאלתר באמצעות אצבעות מאוד גמישות ועדינות, עלה רחב, ומנסה להציל הגור ברווז. אחר כך, לוקח אותו לחוף מבטחים וכדומה. טאצ' מדהים ביחס לחיות בטבע. אין חיה, שיכולה אפילו להתקרב לדבר כזה. זה עיקר תהליך האבולוציה באדם. זה נרכש, משתכלל, מתפתח, מורישים את זה לדורות הבאים וכדומה, וכך האדם נעשה אינטיליגנט יותר ויותר.
כל זה, מסלולי קשר שמתפתחים במוח וכדומה.
כאן:
אהבתיאהבתי
ברור שעדיין לא קראתי את שני הטקסטים.
בכוונתי לקרוא את הראשון. אולי אקרא גם את השני.
למרות זאת, שתי הערות ראשוניות:
א. הטענה שהבדלי אינטליגנציה בין עמים נובעים מהצורך להתמודד עם אקלימים קשים – מאוד מפוקפקת בעיני.
מעולם לא שמעתי שהקבוצות הילידיות שאכלסו את חוג הקוטב (הלאפים / האסקימוסים / האינדיאנים -הקנדים, השבטים הנודדים בצפון סיביר ושות') מצטיינים באינטליגנציה שלהם בהשוואה לעמים הדרומים מהם, שנהנו מחורפים הרבה פחות קשים.
גם לא שמעתי שהעמים החיים במרומי הרי ההימאליה (כמו הטיבטים והנאפלים) מצטיינים באינטליגנציה שלהם בהשוואה לשכניהם הגרים בקווי גובה הרבה יותר נמוכים.
ב. זכרון די מעורפל:
גדי טאוב סיפר (כבר שכחתי באיזו הזדמנות) על המפגש שלו עם דאגלאס מאריי.
(מחבר הספר המוות המוזר של אירופה. ספר על ההשלכות העכשויות והעתידיות של גל ההגירה האדיר לאירופה)
טאוב שאל אותו האם הוא מכיר את הטענה / הממצא שתנאי הכרחי לקיום משטר דמוקרטי הוא שהאי.קיו הממוצע של האוכלוסיה יהיה גבוה מ X (?) נקודות אי.קיו.
מאריי ענה לו – כמובן שאני מכיר. אבל פחדתי להכניס גם טענה זו לספר, כי היא כבר יותר מדי נפיצה.
טאוב סיכם את חילופי הדברים ביניהם באנחה. אפילו אדם אמיץ כמו מאריי לא מעס לגעת בכל היבטי הנושא בו הוא עוסק.
מה שמעלה בי את התהיה איך משטר הפוליטיקלימ- קורקט מאפשר ללין להמשיך להשמיע ברבים את טענותיו.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
לתמ"ג הגבוה של אירלנד אין קשר לIQ משום שהוא כולל את המחזורים של אפל, אינטל פייסבוק וגוגל. התרומה היחידה של הIQ האירי לחברות אלו היא הטבת מס משמעותית בהשוואה לכל מדינה מערבית. אם תוציא אותן מאירלנד האירים יישארו עם גידול תפוחי אדמה. על פי אותה שיטת תמ"ג שלך יש לפנמה את הצי הגדול בעולם. האם זה מעיד על הפנמים שיש להם IQ של יוצאי אטלנטיס?
אהבתיLiked by 2 אנשים
עוד המלצת קריאה של טקסט קלאסי.
מאמר שנכתב ב 1923 ועדין רלוונטי. כמעט מאה שנה מאוחר יותר.
נדמה לי שכולם שמעו עליו אך רק בודדים גם קראו אותו.
כיון שמדובר בתמצית המאמר – לאו דווקא רק למיטיבי לכת.
http://www.zeevgalili.com/2020/07/23430?utm_source=feedburner&utm_medium=email&utm_campaign=Feed%3A+zeevgalili+%28zeevgalili%29
סוף המאמר:
" … …אלה מעדיפים קיר ברזל של כידונים יהודיים, אחרים – של כידונים איריים… כולנו טורחים ועמלים יומם ולילה בעניין קיר הברזל…ועם זאת אנו עצמנו מקלקלים משום -מה את ענייננו מתוך שאנו מדקלמים על הסכם ומכניסים בלב… את ההכרה שהעניין איננו נעוץ בקיר הברזל, אלא בניסיונות הידברות חדשים לבקרים. דקלום מסוג זה הורס את ענייננו.
מתי הערבים יסכימו לוויתורים
——————————————-
אין משמע כל זה, שאין להעלות על הדעת אפשרות של כל הסכם מרצון שהוא עם ערביי ארץ-ישראל כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאתנו, הם לא ימכרו את תקוותם זו לא בעד אי-אלו מלים מתוקות ולא בעד שום פרוסה מזינה של לחם בחמאה, ומשום כך דווקא, אין לראותם בחזקת אספסוף, אלא עם, אף אם עם מפגר, אבל עם חי. עם חי מסכים לוויתורים בשאלות עצומות וגורליות כאלו רק כאשר לא נשארת לו כל תקווה, כאשר בקיר הברזל לא נראה עוד אף לא סדק אחד. רק אז מאבדות קבוצות קיצוניות שסיסמתם היא "בשום אופן לא", את קסמן וההשפעה עוברת לידי הקבוצות המתונות. רק אז יבואו אלינו המתונים האלה ובידם הצעה לוויתורים הדדיים: רק אז יתחילו הם לשאת ולתת עמנו ביושר ובשאלות מעשיות, כגון ערובה נגד גירוש מן הארץ, או בעניין שיווי-זכויות, או בדבר ישות עצמית לאומית; ואני מאמין ומקווה, שאז נוכל לתת להם ערובות כאלה, שתרגענה אותם, ושני העמים יוכלו לחיות זה בצד זה בשלום ומתוך יחסי הגינות. ואולם הדרך היחידה להסכם כזה היא קיר הברזל, כלומר, חיזוקו של השלטון בארץ-ישראל, שלא יהא נתון לשום השפעות ערביות, כלומר, עצם השלטון, שנגדו לוחמים הערבים. במלים אחרות, בשבילנו הדרך היחידה להסכם בעתיד מתבטאת בהסתלקות מוחלטת מכל הניסיונות להגיע להסכם בהווה."
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, לין מתייחס לחיכוכים עם הפוליטיקלי קורקט בספר. הוא בהחלט סבל מהם.
אני לא יודע לענות לשאלה על האסקימואים ובני ההימאליה..
אהבתיאהבתי
מסכים עם הביקורת על התמ"ג האירי, ועדיין אירלנד היא מדינה מאוד מפותחת ומצליחה כלכלית בימינו. לין לא ציפה לכך בשנות השישים, כשמצא שהאייקיו של האירי הממוצע הוא 88.
אהבתיאהבתי
רק תוספת קטנה להערת חייל זקן על אירלנד:
לאירלנד שני יתרונות *נוספים* למס עסקים מאוד נמוך:
1. כל האוכלוסייה דוברת אנגלית / את השפה הבינ'ל של תקופתנו
2. אירלנד היא מדינת חוק מוסדרת בעלת פשיעה נמוכה יחסית / נהוג בה כיבוד חוזים ואכיפתם וכד'
את המאפיין הראשון ניתן לייחס למזלה של אירלנד.
אבל את השני כבר חייבים לייחס למעשי האירים ולמחדליהם. לפעולות הממשל באירלנד.
המצב באירלנד שונה מאוד מהנהוג ברוב מדינות העולם השלישי ובמידה מסוימת אפילו מהנהוג בעולם השני. מה שמבריח מהן את העסקים הגדולים אל מדינה כמו אירלנד.
בזכות המאפיין השני – קשה לטעון שהאינטליגנציה האירית מוגבלת לגידול תפוחי אדמה בלבד.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
אחד הגורמים לפשיעה נמוכה הוא הומוגניות של האוכלוסיה. זה גם היה המצב בשבדיה לפני שהשבדים לקו במכת IQ
אהבתיLiked by 1 person
טראמפ לא מפגר בסקרים בהפרש גדול:
המלצת קריאה על הפוליטיקה האמריקאית: גדי טאוב טוויטר.
אהבתיLiked by 2 אנשים
קראתי את הטקסט השני של הראיון עם דיוויד שור. רלוונטי במיוחד לאור תוצאות הבחירות האלה.
הוא מעלה שם טענה מעניינת, לפיה פוליטיקאים דמוקרטים מתמרכזים כדי לא לאבד בוחרים, אבל למעשה הבוחרים הרבה יותר פרוגרסיבים מהם בהסתכלות כוללת:
"…One thing I’ve learned from working in Democratic politics for eight years is that the idea that the limiting factor on what moves policy to the left in this country is the personal decisions of individual Democrats is kind of crazy. Democratic politicians, relative to the country, are very left wing. But campaigns really want to win…"
זה נושא ש- Vox מהדהדים כבר שנים, כולל בסרטון שהם הוציאו היום שמסקר את תוצאת הבחירות. לינק למטה.
הטענה שהם טוענים זה שכשמסתכלים על הנתונים בסקרי רוחב, בכל השאלות שבמחלוקת של "האם אתה מודאג משינויי אקלים", "האם אתה תומך בהגבלת כלי נשק", "האם צריך להקל על אזרחות מהגרים" – הציבור האמריקאי הרבה יותר פרוגרסיבי מאשר מה שמתבטא בתוצאות הבחירות.
הסיבה היא ששיטת הבחירות מוטה לטובת הרפובליקנים, גם בשיטת האלקטורים, גם בכך שלא כל המדינות מיוצגות בסנאט, וגם בגלל שירטוט מחוזות הבחירה ע"י הרפובליקנים.
הסיקור של Vox –
אהבתיאהבתי