יש משברים ויש משברים

משבר כלכלי הוא במהותו משבר של מחסור. אבל יש הבדל גדול בין משברים שמקורם במחסור במוצרים למשברים שבבסיסם מחסור במטבע מקומי. משברים שנובעים ממחסור במוצרים צריך לפתור על ידי שיפור התמריצים, ייעול המשק ובעיטה בעכוזם של אוכלי חינם ולכן אלו משברים שהפיתרונות להם הם ימניים וקפיטליסטים.

מהצד השני, משברים שמקורם מחסור במטבע מקומי צריך לפתור על ידי נדיבות ממשלתית, קצבאות לא קמצניות וכדומה. לכן אלו משברים שהפתרונות להם הם מצד שמאל או לפחות באים על ידי סוציאליזם של עשירים (תמיכה בבנקים קורסים ובחברות תעופה מתמוטטות).

המשבר הנוכחי טיפה מורכב. זאת מאחר שהוא כולל בתוכו את שני סוגי המחסור. בשורש שלו עומד מחסור במוצר אחד מרכזי – חיסון לקורונה, אבל אין פיתרון מקרו כלכלי למחסור בחיסון ולא מדובר במשהו ששר האוצר יכול לעשות לגביו יותר מדי. בנושא הזה פשוט צריך להתאזר בסבלנות ולחכות למדעני תבל שיאמרו את דברם.

מרוב הבחינות זהו משבר של מחסור במטבע מקומי. יש מספיק מוצרים בסופרמרקט אבל אנשים שלא מתפרנסים מתקשים ללכת לסופרמרקט ולקנות אותם. אין להם שקלים ביד. לכן הצעדים שנדרשים כדי להתגבר על המשבר הזה הם צעדים שישמחו יותר את השמאל הכלכלי.  הציפיה של מירב ארלוזורוב שנראה צעדים דרמטיים נוסח 2003 אינה במקום. זהו משבר שונה לגמרי מזה של 2003, למעשה הפוך לו. זהו דווקא משבר דומה לשפל הגדול של 1929 שנתן לארה"ב את הביטוח הלאומי ולמשבר של 2008, שהראה שהממשלות יכולות לחלץ בנקים על חשבונן.

אין דבר שמשמח יותר קפיטליסט מאשר משבר שמראה שצדק לכל אורך הדרך. אבל סבלנות. לא הפעם. זה לא משבר מהסוג הזה. מה יעשה קפיטליסט שמתעצב אל לבו בגלל הפספוס? יתנחם בלראות את שופטי בית הדין לעבודה מתמנים על ידי אבי ניסנקורן, את הלובי החקלאי כופה מכס מטורף על יבוא, את ראשי הערים שחוסמים הוספת דירות למגורים, את החרדים שנמנעים מלימודי ליבה. אלו הדברים שיכולים להביא לנו את המשבר הבא שיהיה מהסוג הרצוי.