ישראל היא מדינה עשירה עם תושבים עניים, וזו אמירה שמשקפת היטב את מצבה המקרו-כלכלי. התמ"ג של ישראל הוא מאוד גבוה אחרי שבילתה זמן רב עם בנימין נתניהו ועם סטנלי פישר (לא מספיק מעריכים את חלקו של האחרון), עם גילויי הגז ועם פריחת כלכלת ההייטק. נתוני הצמיחה האחרונים גם הם גבוהים, וזה בכלל לא מדע בדיוני שבשנים הקרובות ישראל תהיה בטבלה מעל מדינות כמו בלגיה, בריטניה, צרפת, יפן ואפילו, לא ייאמן, קנדה וגרמניה.
אבל כשמכניסים לשקלול את יוקר המחיה בישראל, הנתונים נעשים פחות מזהירים, והדבר קצת מדכא: מה הטעם בהרבה כסף כשהכול כל כך יקר. בשל כך דרך זהב עבור האזרח הישראלי היא להרוויח שקלים בארץ ולהוציא אותם בחו"ל. הישראלים מבינים זאת היטב ולכן הדואר מתפוצץ ממשלוחים מאמזון ואלי אקספרס ובנתב"ג מטוסים ממריאים החוצה בזה אחר זה. עם ישראל רוצה לקחת את הכסף שצבר פה ולהוציא אותו היכן שיש לו ערך אמיתי, בחוץ לארץ.
הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל מתחלקות אפוא לשתיים. כאלו שניתן לפתור באמצעות מט"ח הן בעיות קטנות. יש מספיק מט"ח, ישראל מדינה עשירה. ברם, הבעיות שלא ניתן לפתור עם מט"ח הן בעיות קשות. מה לא ניתן לפתור עם מט"ח? את כל הבעיות שהופכות את האזרחים לעניים. למשל בעיית הדיור. החסמים על בניה נעוצים בביורוקרטיה תכנונית, ואסור חוקית ומוסרית לשחד את העומדים בראשה. אז מה יעזור מט"ח. גם את בעיית הכבישים לא ניתן לפתור עם מט"ח, יש גבול עד כמה אפשר למלא ארץ קטנה בכבישים. שפע הדולרים רק מזיק כאן – לישראלים זול להביא מהעולם מכוניות חדשות, אבל אין לאן להכניס אותן.
פרויקט המטרו נדון היום בדה מרקר ומירב ארלוזורוב מביעה לגביו ספקות. אבל קל להבין לאור הנאמר לעיל מדוע זה הדבר הנכון בזמן הנכון. פרויקט זה יפרוץ דרך גם בתחום הדיור וגם בתחום התחבורה. הוא יקל על ציפוף גוש דן ואפילו יקל על הבאים מבחוץ. והכי חשוב – חלק הארי של המימון שלו הוא כנראה במט"ח. אין ספק שלמטרו יהיו מכשולים שמט"ח אינו מסוגל לרפא – כל הביורוקרטיות התכנוניות שיידרשו וחסימות הצירים שיהיו בלתי נמנעות. אבל העלות המרכזית שלו היא הבאת חברה קבלנית סינית או אירופית, וזו לא בעיה. ישראל מדינה עשירה במט"ח. סינים ואירופים ישמחו לקבל מט"ח. הפועלים הזרים שיגיעו לפה לא מתענינים בשקלים, רק במט"ח. מכונות החפירה יתוכננו ויבנו תמורת מט"ח.
כל מי שרוצה לקדם את הכלכלה הישראלית צריך לחשוב במונחים אלו – איך ממירים בקנה מידה גדול את המט"ח שמצוי בשפע לדברים שיתנו ערך אמיתי בשטח ויוזילו את יוקר המחיה. המטרו הוא הדבר הנכון בזמן הנכון.
יש לציין שיש באופק הרחוק אפילו דרך מרשימה יותר להמיר מט"ח לשיפור עצום בתנועה העירונית – קבלת מכוניות אוטונומיות מגוגל או מחברות אחרות, דבר שיהיה אפשרי אולי בתוך עשור. עם זאת קשה לתקוע את הפיתוח התחבורתי רק בגלל ספקולציית מדע בדיוני כזו. אולי בסוף יתברר שאינה עניין למאה ה-21, אלא רק למאה ה-22.
תמריץ 
לייק
אהבתיLiked by 1 person
התחבורה בישראל תקועה, בין היתר, בגלל נהגי המוניות ואחיזתם בליכוד.
רכבת תחתית נסעה לה כבר ב-1844 בניו יורק. אפילו בטהרן יש רכבת תחתית. בישראל לעומת זאת מתעקשים להביא טכנולוגיה שמפגרת עשרות שנים אחרי העולם (הרכבת הקלה) וכרגיל לחרוג מהתקציב, לא לעמוד בלו"ז וכו'. עניין של זמן עד שיתגלו גם פרשיות שוחד ושחיתות.
זה מאוד נוח לנהגי המוניות שאין תחבורה ציבורית שפועלת 24 שעות ביממה, שאין תחבורה ציבורית אמינה – כזו שעומדת בלוחות זמנים.
זה גם מאוד נוח לבנק ישראל שמחירי הדיור גבוהים. הרי אם כל אחד יוכל להרשות לעצמו דירה, איך יתעשרו (עוד) להם השופטים, אנשי הקבע בדימוס והפוליטיקאים שבבעלותם עשרות דירות שפוצלו לעשרות יחידות?
הקטע שהאזרח הקטן מסומם כרגע, בעיקר הודות לשטויות שהוא קונה מאמזון-איביי-אליאקספרס. אבל זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן. מתישהו תגיע התפרצות, כזו שתגרום למחאת האוהלים ב-2011 להיראות כמו יום כיף בקייטנה.
אהבתיLiked by 1 person
קרולין, אולי בשבילך אמזון ודומיה הם שטויות. עבור הרבה ישראלים זה נותן ערך אמיתי לאיכות החיים. צריך לשבח את דואר ישראל שעומד בכל העומס המטורף הזה שנחת עליו.
לגבי מחאת האוהלים, סתיו שפיר מחפשת תעסוקה..
אהבתיאהבתי
קרוליין זה קל להאשים את נהגי המוניות, אבל בסופו של יום רובם אנשים קשי יום. תבדקי פעם כמה נהג מונית מרוויח חלקי מספר השעות שהוא על הכביש. אל תשכחי להוריד הוצאות וכיו"ב. לא בדיוק מתעשרים מזה.
מסכים לגבי חוסר ההגיון בבנית רכבת קלה במקום רכבת תחתית לכל הדרך.
אהבתיאהבתי
תמריץ לגבי ענין הגז לא ברור כמה כסף בסופו של דבר תראה מזה המדינה (בצורת מיסים) אם בכלל.
אהבתיאהבתי
עמיחי – אני לא יודעת אם נהגי המוניות הם אנשים קשי יום, בסופו של דבר לרובם יש מרצדס, אבל נהגי המוניות – בניגוד ליתר בעלי המקצוע – נהנים משמירה על מקור הפרנסה שלהם.
למה שלא יתחילו לחלק רשיונות לספרים? לא ייתכן שכל מי שרוצה יפתח מספרה! צריך לשלוט על העניין! מי שרוצה להיות ספר יצטרך לקנות רשיון מיוחד, ומספר הרשיונות יהיו מוגבלים, כך שלא כל אחד יוכל להיות ספר, גם אם הוא נורא רוצה ונורא מוכשר.
אותה שיטה בולשביקית שמנהיגות מועצות הלול והחלב, שיוצרות מחסור בביצים וחמאה ומביאות להפקעת מחירים, נהוגה גם בכל הקשור לשיטת המוניות. לא יעלה על הדעת שמספר העוסקים במקצוע X יוגבל, כי יש ח"כים כושלים שחוששים מהמיקום שלהם בפריימריז.
אהבתיLiked by 3 אנשים
amehaye, מאז 2013 המשק הישראלי צריך להוציא 3 מיליארד דולר פחות מדי שנה. ראה כאן https://tiny.cc/patnik. יהיו גם הרבה מסים, אבל ההסתכלות כאילו המדינה מרוויחה רק ממסים היא שגויה. המדינה מחזיקה במונופול על ייצור השקלים ולכן כל מה שמחזק את מעמד השקל מחזק אותה. ממש כפי שכל מה שמייקר את הנפט מחזק את סעודיה.
אהבתיאהבתי
כשאני חושב על זה, זו אולי הטעות העיקרית של הדיון הכלכלי במדינה. במקום להתמקד בקריטריון חשוב (חוזק השקל) מתמקדים בקריטריונים לא חשובים (הכנסות ממסים, גרעון).
אם השקל יהיה חזק מספיק תמיד אפשר להדפיס כסף לכסות על גרעון ללא חשש לקריסה אינפלציונית.
אהבתיאהבתי
נושא חשוב מאוד. הם מתלוננים שלא פרסמו תוכנית המטרו. אבל, יכלו לעתור על פי חוק חופש המידע, שיפורסם הדבר. לא זוכר עתירה כזו. נכון, שיש בעיה, נושאים בתכנון, חוק חופש המידע, לא בדיוק חל עליהם. אבל, אני מאמין, שלנוכח עוצמת פרוייקט של 150 מיליארד שקל , הבלגן העצום, בג"צ או בית משפט מינהלי, היו מתייחסים לזה אחרת, שוקלים את זה אחרת. אבל, כנראה שיפורסם בקרוב.
נושא יוקר המחיה באמת קשה. המון מכסים , המון אגרות. קשה מאוד. מעל הכל " מעגלים מרושעים" אדם משלם ביוקר, אז הוא גובה ביוקר. זה כלל פשוט. הוצאות גבוהות, גביית מחיר בתורה גבוהה. צריך רפורמות עמוקות. ומי יעשה אותם ?
וכמה פעמים תמריץ צריך להסביר לך, שאין קשר לסטנלי פישר וביבי ? החשיפה לנכסים רעילים, הייתה זניחה פה ( במהלך הסאבפריים) . משהו כמו חצי מיליארד דולר. ההייטק בתורו הפך להיות תחום גלובלי ודפנסיבי גם במהלך המשבר למעשה. אין לזה קשר לפישר וביבי. אלוהים. אם הייתה חשיפה משמעותית פה לבנקים, זה היה אופרה לגמרי אחרת .
להתראות
אהבתיאהבתי
טוב, יש עלות מחייה שנובעת מבירוקרטייה וקשיים תכנוניים.
אבל יש עלות שנובעת מרצון לתמוך בהכנסה של המעמד הנמוך.
למשל, אפשר להביא לארץ עוד עובדים. במיוחד אם לא נשלם להם שכר מינימום.
אני בטוח שאם היהי אפשר להביא עוזרת בית למשרה מלאה ב 2000 ש"ח לחודש, היו הרבה קופצים. (והיו מגיעות עוזרות)
אבל לא עושים זאת כדי שיעסיקו עוזרות מקומיות.
אהבתיאהבתי
amehaye
לגבי גז ומיסים,הרשה לי לבלבל אותך עם העובדות
הנה כתבה מגלובס שמראה שהמדינה כבר מרוויחה הרבה ממיסים על הגז:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001314330
אהבתיאהבתי
יואב, העובדים הזרים יהפכו לאזרחים כי יקומו תנועות מחאה נגד גירוש ילדיהם ולטווח הארוך האזרח הממוצע בישראל ייהפך לעני יותר. זה, בניגוד לגרעון, באמת הקרבת הטווח הארוך לטובת הטווח הקצר.
אהבתיLiked by 2 אנשים
הכתבה מעניינת אבל הסכומים המפורטים זניחים מול האפקט האמיתי שמרגיש כל אחד עם דף אינטרנט שפתוח על אמזון. השקל חזק יותר או לחילופין יש לבנק ישראל יותר מט"ח ביתרותיו (מה שישתקף במט"ח של הדורות הבאים).
אהבתיאהבתי
בואו נדייק קצת את הדיון בנושא נהגי המוניות.
צודקת קרולין שטוענת כי זהו ענף מפוקח בו הממשלה מגבילה את כמות העוסקים.
אבל יש גם צד שני משמעותי למשוואה – הממשלה גם מפקחת על המחירים, מונעת את עלייתם ובאופן כללי יוצרת מצב בו נהג מונית נהנה מהכנסה די מובטחת אבל ממש לא גבוהה. לא הייתי מתחלף איתם לרגע.
לגבי עניין המרצדס – בקניית מונית לא משלמים מס כמו על רכב פרטי ועל כן המחיר נמוך משמעותית. זה בוודאי לא מעיד על הכנסתם של הנהגים.
ולגבי מועצת החלב והלול – כנ״ל – נכון שיש ניהול מרכזי של המשק (״בולשביקי״) אך יש גם פיקוח מחירים על מוצרי הבסיס. וגם כאן, אף רפתן או לולן אינו מיליונר ואני אומר זאת כיוצא ההתיישבות העובדת שמכיר היטב את הענף והעוסקים בו.
אפשר לטעון (יתכן בצדק) כי יש לשחרר לחלוטין ענפים אלו מרגולציה אך אין צורך והצדקה להתגולל על העוסקים בהם, משל היו בטלנים שמרוויחים מליונים על חשבוננו.
אהבתיLiked by 1 person
מסימני ההתחממות הגלובלית…
מערכת חורף קפואה מהרגיל: נשבר שיא הקור; שלג בהר ברכה
https://www.israelhayom.co.il/article/726191
אהבתיאהבתי
שיאי חום ברחבי העולם שכיחים פי 10 יותר משיאי קור בשנים האחרונות.
אהבתיאהבתי
איזה שיא קור נשבר בדיוק? בכתבה אין לכך זכר. חייל, היזהר מקליק בייט
אהבתיאהבתי
רינגו,
הפיקוח הממשלתי יעיל כשמדובר בתחבורה דוגמת אוטובוסים. שם נשמרים הסיכומים מול הממשלה ולמשל קווים לא רווחיים זוכים לאוטובוסים בצורה סדירה.
לא כך הדבר בענף המוניות. בכל פעם שעלית שילמת את הסכום שמשרד התחבורה קבע? או שבאמצעים שונים נהג המונית גובה ממך מחירים גבוהים יותר בפועל??
ענף המוניות לדעתי אינו הצלחה רגולטורית מדהימה. אני חושב שמערכת התחבורה הציבורית באוטובוסים צריכה להישמר כמו סוג של תשתיות ציבוריות נוספות, אבל המוניות דינן שונה.
בעולם של אובר, בו אנשים מנצלים את המכונית שלהם הקיימת ממילא להסעת נוסעים, ענף המוניות הוא בלתי יעיל. והציבור משלם את מחיר הבלתי יעילות. גם באוטובוסים הציבור משלם אבל המחיר מכסה את הפתרונות הניתנים למקומות שאין שם פתרון תחבורתי אחר ולאוכלוסיות שאין ידן משגת לקנות מכונית. וכמובן הפחתת עומסים וצמצום פליטות מזהמות.
כל אלו לא מתקיימים במוניות.
נהג לכל נוסע זה בלתי יעיל בעליל.
אהבתיLiked by 2 אנשים
הדרך הפשוטה ביותר להעלות את רמת החיים כאן (באמצעות מטח) הוא לאפשר יבוא עובדים זרים באופן חופשי ללא הגבלה ובלי מגבלות שכר מינימום וכדומה.
תחשוב למשל איזו שיפור יהיה אם כל משפחה תוכל להעסיק בזול במשק הבית עוזרת פיליפינית שתהיה מנקה, מבשלת ומטפלת לילדים.
אהבתיאהבתי
דוד, זה רחוק מלהיות פשוט.. ישראל היא לא קטאר ולא יכולה לאמץ גישת השתמש וזרוק לעובדים.
אהבתיLiked by 1 person
את המשפט "מדינה עשירה עם תושבים עניים" אמרתי לעצמי, מספר פעמים ביום, בעת ביקורי ביפן.
מה עוד שלתפיסתי יפן הרבה יותר עשירה מישראל, ואילו רמת החיים של היפני הממוצע נמוכה בהרבה משל הישראלי הממוצע.
זאת למרות שיפן נמצאת בתהליך הצטמצמות מספרית, ותושביכ יכולים להנות מירושות ומתשתיות שנבנו לרבים מהם. ואילו ישראל, ההולכת וגדלה, חייבת להשקיע עוד ועוד בתשתיות רק בכדי לעמוד במקום.
מה שהדגיש לי שהישראלים די קוטרים. לפחות בהשוואה ליפנים.
https://www.masa.co.il/article/%D7%99%D7%A4%D7%9F-%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/
קטע מהכתבה (המומלצת) על יפן:
" … בשנים האחרונות זינקו מחירי הדיור במאות אחוזים, והפכו את החיסכון שנצבר לחסר ערך. גם אלה שהצליחו להגשים את החלום היפני – להתקבל לאוניברסיטה יוקרתית ולעבוד באחת החברות הגדולות כשכירים קבועים – הם אנשים מתוסכלים ומיואשים. הם נוכחו לדעת שאין מאמץ שיאפשר להם להיות אי־פעם בעלי דירה משלהם. בשנים האחרונות חלה אמנם ירידה מסוימת במחירי הדירות ביפן, אך רכישת דירה היא עדיין מעבר להישג ידו של העובד הממוצע.
נושא כאוב
בפגישותי עם משפחות יפניות שמתי לב שהדיור הוא נושא כאוב עד כדי כך שאין לשוחח עליו עם זרים. המעמד הבינוני־גבוה מתגורר בתנאי צפיפות ועליבות שקשה לראות בארץ אפילו בשכונות מצוקה. ידידתי, יוריקו סוזוקי, מתגוררת עם בעלה, כלכלן בכיר בחברה ציבורית, ושתי בנותיהם ב־SAHTAKU – בניין מגורים השייך לחברה. שטח הדירה אינו עולה על 40 מטרים רבועים, והיא מחולקת למטבח ושני חדרונים, שהפכו לחדר אחד לאחר שהוסרה מחיצת הנייר שהיתה ביניהם.
הניקיון והקישוטים הפזורים בדירה אינם מצליחים להסתיר את עליבותה. רצפת הטאטאמי העשויה קש בלויה משימוש, ודלתות הנייר זרועות כתמים וחורים. בדירה אין מיטות, כיסאות או שולחנות, אך היא דחוסה בארונות, שידות וכלי אחסון שכמעט אינם מותירים שטח פנוי. בלילה נפרסים הפוטונים, וכל בני המשפחה ישנים בחדר אחד. יוריקו ומשפחתה גרים בדירה זו כבר שבע שנים, והיא סבורה שיהיה עליהם להתגורר בה עשר שנים נוספות. זוהי תחזית אופטימית יחסית, משום שיוריקו היא בת יחידה ולהוריה בית משלהם, ויש סיכוי שיסכימו בתוך כמה שנים לחלק אותו לשתי דירות קטנות. … "
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
כדי להפריך את תאוריית הכבידה די בתפוח אחד שלא ייפול לאדמה.
אהבתיאהבתי
הייתי אמורה להוסיף (עבור מי שלא יקרא את הכתבה) שהיפנים אפילו לא מסוגלים להתנחם בקניית שטויות מיותרות מאמזון ומעלי באבא. כיון דחסרים להם שטחי אחסון בדירותיהם הקטנטנות.
מצד שני, היפנים יוכלו להתנחם בכך שצמצום הקניות,והיבוא ממרחקים, לפחות שומר על כדור הארץ. לטובת הילדים והנכדים שלא יטרחו לגדל.
אהבתיLiked by 1 person
1. חייל זקן – תפוח שחיברו לו חוט ומשכו אותו למעלה לא מבטל את תאוריית כוח המשיכה, ולקבוע שהעולם לא מתחמם ואין שינויים אקלימיים (אם הם מעשה ידי אדם או לא – זה אולי משהו אחר) – מקורו לא בעובדות אלא באידאולוגיה, בדיוק כמו שלא תמצא אנשים שסבורים שהארץ שטוחה והם אתאיסטים, יש קורלציה מוחלטת בין אנשים בעלי אמונה כלכלית שמרנית לבין מי שחושב שהתחממות גלובלית היא קונספירציה.
2. אם בתחבורה עסקינן – צפיפות המטרופולין במרכז תביא אותנו למצב של ערי סין או הודו אם לא נעשה משהו דרסטי, ולכן צריך להשקיע בפתרון מלא שמבוסס על טכנולוגיות, שמטרתו לשמר ככל הניתן את הזמן שלוקח ברכב פרטי (ללא פקקים) להגיע מנקודה לנקודה תוך צמצום הרכבים הפרטיים.
מה שאני מציע, זו מערכת תחבורה אחת שמנוהלת באופן אחיד וכוללת אמצעי תחבורה שונים – אוטובוסים, רכבות, מוניות/מוניות שרות בגדלים שונים בהתאם לצורך מתוך כוונה להחליף את הרכבים ברכבים שיתופיים אוטונומיים.
הבסיס לכך צריך להיות ניהול כלל צי האמצעים במערכת אחת, ותשלום לפי מרחק, שעות עומס ושימוש בחלופות שונות (לדוגמה – אם אני רוצה את החלופה המהירה ביותר, אשלם פחות מחלופה יותר זולה אבל יותר איטית) מנקודה לנקודה ולא לפי שימוש באמצעים, תוך מתן תמריצים לקביעת מסלול מראש, הימנעות בנסיעה בשעות העומס וכד'.
לדוגמה – אני אסמן שאני נוסע מהבית לעבודה. אם אבחר את המסלול הזה כמה שעות מראש (או באופן קבוע), אשלם פחות כי אאפשר תכנון יותר נכון . המערכת תאפשר לי לבחור בין כמה אפשרויות – זולה (שימוש באוטובוסים בלבד נגיד), ממוצעת (שילוב אוטובוסים לטווחים יותר ארוכים ומונית שיתופית מתחנת האוטובוס) או היקרה ביותר (מונית בלבד).
כיום דרך אגב חוץ מאוטובוסים, תחבורה ציבורית לא כל כך זולה – אם נגיד שאני גם ככה מחזיק רכב, הדלק לעבודה וחזרה עולה לי כמו חופשי חודשי. אם זה כולל רכבת, בכלל.
אהבתיLiked by 1 person
מדינה עשירה עם תושבים עניים – זו מדינה ענייה.
התל"ג אמור בסופו של דבר להגיע לכיסי האנשים. אם יכולת ההשתכרות ורמת החיים לא גדלים עם התל"ג באותו יחס – אז התל"ג שגוי והוא לא נמדד נכון.
את מרבית ההוצאות הכספיות אנו מוכרחים להוציא בארץ. אוכל אני חייבים לקנות בארץ, מיסים (חשמל, מים, ארנונה, גז, אינטרנט, טלפון), שכר-דירה או משכנתא אנו משלמים בארץ, הוצאות רכב – משלמים בארץ, תשלומים לבית-ספר, גני ילדים ואןניברסיטה – משלמים בארץ.
כמעט כל ההוצאות העיקריות והחיוניות הן בארץ לכן עלי אקספרס ואמזון לא יועילו לנו להקטין באופן משמעותי את הוצאותינו. מה נקנה שם? פעם ב-5 שנים נקנה איזו מערכת או מחשב או רמקולים בהנחה של כמה מאות שקלים – זה לא משמעותי (ההוצאה הממוצעת למשפחה בשנה היא כ-200 אלף ש"ח – כלומר מיליון ש"ח ב-5 שנים).
בקשר לתחבורה
אהבתיאהבתי
לקמילה:
קודם כל לפי הכתבה נשמע כאילו יפן היא מדינה אפריקנית עם רמת חיים עלובה (אין שום ערך לתל"ג אם הוא לא מגיע לכיסי האזרחים).
הדבר השני הוא שאומנם לפי הכתבה היפנים חיים בדירות עלובות של 50 מ"ר אבל לפי אותה כתבה מחירה של דירה הוא קצת פחות ממחיר דירה בישראל (יחסית למשכורת הממוצעת). כתוב שכדי לרכוש דירה קטנה (אני מניח ש-50 מ"ר זה נקרא קטן), צריך לחסוך 8.7 שנים שזה בערך 100 חודשי עבודה. כמה עולה דירה בת 50 מ"ר בישראל – להערכתי כמליון ש"ח. מהי המשכורת הממוצעת בישראל (נטו) – 8500 ש"ח לחודש. כלומר צריך לחסוך לפחות 115 חודשי עבודה כדי לקנות דירה.
כמו כן קשה לי להאמין שהרצפה בדירה היפנית עשויה מקש כמו בימי הביניים.
אבל גם אם נניח שכל מה שכתוב בכתבה נכון – זה אומר שהממשלה היפנית גרועה מאוד בכלכלה ובמיוחד בדאגה לדיור הולם. זה לא מצדיק את בעיות הדיור בישראל שהיו הרבה פחות חמורות בזמן השלטון הסוציליסטי.
אהבתיLiked by 1 person
ל 3718:
למה אני ועוד אחרים בכלל לא מרגישים את הכסף שהמדינה הרויחה מהגז. זה אמור להתבטא ברמת חיינו ובהכנסותינו. אם זה לא מתבטא אז זה לא הלך לאזרחיה המדינה.
אבל נסתכל קצת על ההכנסות מהגז: אם נכון מה שנכתב כל ההכנסות מסתכמות ב-12 מיליארד ש"ח. זה מאוד רחוק מטריליון. זה האבה יותר קרוב לאפס מאשר לטריליון.
הכנסות תושבי ישראל בשנה מגיעות בערך לחצי טריליון ש"ח נטו. נניח שהרווחים מהגז הם באמת 12 מיליארד ש"ח ונניח שאלו הרווחים במשך 10 שנים. כמה שוים הכנסות אלו מכלל הכנסות תושבי המדינה במשך תקופה זו (כלל ההכנסות הנ"ל שווה 5 טריליון ש"ח)? – 0.25% בערך. כלומר כמעט כלום. אם נחשב את כלל ההכנסות האלו מהתל"ג זה יצא פחות ה-0.1%.
כלומר בינתיים לא יצא לנו כלום מהגז (ולכן אנו לא מרגישים שיפור).
אהבתיLiked by 1 person
דניאל,
האקלים תמיד משתנה, על זה אין מחלוקת, אבל התיאוריה שחוזה את השינויים כמעט תמיד טועה (כמו תחזיות מערכת הביטחון). מה אתה למד מכך על התיאוריה?
אהבתיאהבתי
התובנה העיקרית מהפוסט היא שישראל אמורה לחפש פתרונות עליהם ניתן לשלם במטבע זר לצרכים עליהם אנו רגילים לשלם במטבע מקומי.
————————-
" … הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל מתחלקות אפוא לשתיים. כאלו שניתן לפתור באמצעות מט"ח הן בעיות קטנות. יש מספיק מט"ח, ישראל מדינה עשירה. ברם, הבעיות שלא ניתן לפתור עם מט"ח הן בעיות קשות. מה לא ניתן לפתור עם מט"ח? … למשל בעיית הדיור… ..
"… כל מי שרוצה לקדם את הכלכלה הישראלית צריך לחשוב במונחים אלו – איך ממירים בקנה מידה גדול את המט"ח שמצוי בשפע לדברים שיתנו ערך אמיתי בשטח ויוזילו את יוקר המחיה. המטרו הוא הדבר הנכון בזמן הנכון. …"
———————–
לדוגמא בתחום הרפואה.
על פי פוסט זה אמור להיות די קל להכפיל, ואפילו לשלש, את תקציב *התוספת* לסל התרופות והטכנולוגיות הרפואיות *החדשות*. מ 500 מיליון למיליון ואפילו למיליון וחצי. רובם המכריע של התרופות והטכנולוגיות הן במטבע זר.
(נתעלם כרגע מבעיות הניהול הלקוי של התקציבים הניתנים לקופות החולים, ומהעובדה שאזרחי ישראל יהנו רק מחלק מהתוספת לתוספת, מבעיית התועלת השולית הפוחתת ועוד).
מצד שני, נהיה אמורים להשלים עם כך שמספר הרופאים, האחיות וכוח העזר לכל אלף אזרחים בין גיל X לגיל Y יהיה נמוך יחסית למדינות המערב המובילות.
מכאן, על פניו – הכיוון המתאים לישראל הוא לנסות לצמצם למינימום את מספר ימי האשפוז בבתי חולים / מספר מיטות בתי החולים לאלף איש. כלומר להעביר את הרוב המכריע של הדיאגנוזות והטיפולים לבתים, למרפאות המקומיות ו/או ליום מרוכז או שניים במרפאות חוץ.
במילא, ברובו המכריע של זמן האשפוז בבית החולים החולה לא מקבל שום דיאגנוזה / טיפול רפואי (הפער בין זמן הטיפול הרפואי *נטו* לבין משך האשפוז *ברוטו* הוא מזעזע + כל אשפוז כרוך בהעסקת צוותים ענקיים, רובם המכריע בכדי לתת למאושפזים ומבקריהם שירותי מלון ומסעדה / פנסיון).
אבל הפיתרונות החלופיים לאשפוז בבתי חולים כרוכים בשימוש בהרבה טכנולוגיות מתקדמות. ורצוי גם ההרבה בינה מלאכותית. לדוגמא אפשרות משלוח מתמיד של מדדים, כמו לחץ דם ורמת סוכר, מהחולה אל מרכז רפואי מרוחק.
אבל ישראל גרועה לא רק במטבע מקומי אלא גם בהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות. רמת הדיגיטציה של מוסדות ציבור בישראל, כולל של בתי חולים וקופות חולים, היא די מחפירה.
אלו קרובי משפחה, המאוד קשים לעקירה ושינוי, של בעיות הביוקרטיה הישראלית.
אהבתיLiked by 1 person
פינת הטרלול האמריקאי
Florida Man With Anti-Government Beliefs Killed Pro-Trump Boss: Affidavit
https://www.nbcmiami.com/news/local/florida-man-with-anti-government-beliefs-killed-pro-trump-boss-affidavit/2179542/
אהבתיאהבתי
אהבתיLiked by 1 person
סתיו שפיר וההתחממות הגלובלית
אהבתיאהבתי
דניאל,
שים לב למה שגזי החממה של דאבוס עשו לשלג השוויצרי
אהבתיאהבתי
מגיבים ימצאו כאן ענין בבג"צ הטרי הזה, בקשר לנהלים לביצוע בדיקות גנטיות לבירור יהדות של כאלו שיהדותם מוטלת בספק וכו…. כאן:
https://bit.ly/38pPM3w
להתראות
אהבתיאהבתי
לקמיליה:
אנשים לא מאושפזים רק לצורך טיפול רפואי. הם מאושפזים גם כי הם בסכנה רצינית וחייבים להיות תחת השגחה או שמצבם הפיזי ירוד בזמן המחלה וקשה להם להגיע לטיפולים או שהם לא עצמאיים באופן זמני בגלל המחלה. אף חולה לא מעונין להגיע לאשפוז. כולם רוצים לצאת משם לבית. אישפוז זה לא בית הבראה. יש בחדרך כמה חולים זרים, מקלחות ושרותים משותפים, לא נוח לישון ואוכל די תפל. אני הייתי 3 פעמים באישפוז. סכ"ה 8 ימים. רק פעם אחת (יומיים) זה היה סתם בגלל בירוקרטיה מטופשת. בכל הפעמים ממש שמחתי שאמרו לי שהאישפוז הסתיים. בכל אופן אינני מבין למה טוענים שהאישפוז יקר. סכ"ה תפסתי שטח של מיטה בודדת ועוד כמה מטרים מרובעים (אני מעריך ש-10 מאושפזים תופסים אולי שטח של דירה) שעלותם אולי 15 ש"ח ליום + אוכל תפל שעלה אולי גם 15 ש"ח ליום.
אהבתיאהבתי
קופת חולים משלמת לבית חולים. לה זה יקר.
אהבתיאהבתי
arn
אני ואחרים כן מרגישים את ,תוספת המיסים של הגז
זוכר את תוכנית נטו למשפחה של כחלון של הורדת מיסי הכנסה? זוכר את הוספת תרופות לסל לאחרונה? האמת שתרופה שמישהו שאני מכיר צורך נכנסה לסל בעדכון האחרון
אהבתיאהבתי
ל arn,
1. כפי שציינת, רובם המכריע של החולים אינם משתוקקים להאריך את האשפוז שלהם בבתי חולים. (היפוכנדרים קשים / בעלי תסמונת מינכהאוזן, ודומיהם, הומלסים בעיקר בעונת החורף, ומשפחות המעוניינות לפטור עצמן בפסח ובראד השנה מטיפול בקשיש – הם החריגים. לא הרוב)
אבל למערכות הרפואיות שיקולים רבים, פרט לצמצום למינימום האפשרי של מספר ימי האשפוז.
חלקם אינטרסים כספיים מעוותים, חלקם קשורים לשמרנות, חלקם קשורים לרמת פיתוח טכנולוגיות ניטור רציף מטווח ארוך ועוד ועוד.
2. עלויות יום אשפוז בבי'ח נמדדות באלפי שקלים. עם שונות גדולה בין מחלקות.
בחשבון הכולל – עלות הנדל'ן ועלות שירותי הניקיון וההסעדה הן חלק קטן בלבד מהעלות הכוללת. בניגוד למלונות ובתי הארחה (שלרוב גם מנוהלים טוב יותר ממוסדות ציבוריים).
רוב העלות קשורה ישירות לעלות שכר הצוותים הרפואיים. מחירי האשפוז צמודים לשכר הצוותים הרפואיים.
אם תיזכר בעובדה שרופאים הם שיאני השכר של המגזר הציבורי (על אחת כמה וכמה אם מחשבים עלות שעת עבודה בפועל של הרופא הבכיר, בעל הקליניקה הפרטית) – תבין כיצד עלות יום אשפוז נמדדת באלפי שקלים.
חלק משמעותי נוסף הוא עלות הציוד הרפואי שבכל ביח'ר / בכל מחלקה ועלות תחזוקתו. אבל כאמור, העיקר הוא השכר.
3. עלות יום אשפוז אחד במח' פנימית (מהמחלקות הזולות ביותר) היא בסביבות 1.500 ש'ח.
(מזכרון, לא מעודכן, לקבלת פרופורציות בלבד).
זהו *בערך* הסכום אותו קופת החולים משלמת לבית החולים (כפונקציה של הסדרי התשלום הספציפים בינהן).
אבל, בגלל כל מיני הסדרים מעוותים, ככל שהאשפוז ארוך יותר – מחיר יום האשפוז יורד (מה שמתמרץ את קופות החולים לא לחפש הסדרים חלופיים לאשפוז במחלקה פנימית. כמו מוסדות שיקומיים, מוסדות גריאטרים ואשפוזי בית).
לא ישראלי יאלץ לשלם על יום אשפוז אחד במחלקה פנימית בערך 3.000 ש'ח. לטענת בתי החולים (המאוד לא יעילים) זהו המחיר הריאלי.
עלות *ריאלית* של אשפוז במחלקת טיפול נמרץ (מהמחלקות היקרות ביותר) אמורה להיות בערך פי 3 מאשר אשפוז במחלקה פנימית. מה שמובן לאור ציוד הניטור היקר וגודל הצוות הרפואי הנדרש להיות בכוננות תמידית סביב כל מיטה ומיטה. אבל משרד הבריאות מוכן לשלם רק מעט יותר מאשר על אשפוז במחלקה פנימית (נניח בסביבות 1,750 ש'ח). לפיכך מאוישות רק חלק ממיטות טיפול נמרץ בבתי החולים, ומאושפזים רבים משוחררים מהן מוקדם מדי.
מחלקות יולדות, מאידך, ממומנות בנדיבות רבה. מאוד לא אופיינית. לפיכך בתי החולים מתחרים קשות על ליבן של היולדות בהמצאת עוד ועוד פינוקים והתאמות להלכי הרוח בקרבן.
אהבתיאהבתי
לכל המעונין' מחקר וסקר אקדמי מקיף, על שורשי התמיכה של האוונגליסטים בישראל וכדומה. מאוד מענין למעונין , אז להלן האבסטרקט:
This study considers the sources of evangelical support for Israel, utilizing an original survey of 1,000 evangelical and born-again respondents. The results show that the three strongest predictors of evangelical and born-again Christian support for Israel are (1) age (older respondents are more supportive); (2) opinion of Jews; and (3) socialization (frequency of hearing other evangelicals talking about Israel). Our results also show that evangelical support for Israel is driven by respondents' beliefs rooted in evangelical Christian theology on eschatology and Biblical literalism. Thus, the most significant ideological statements that were found in the research were that the “State of Israel is proof of the fulfillment of prophesy regarding the nearing of Jesus' Second Coming” and that “Jews are God's chosen people.” Another important finding is that there is less support toward Israel among young evangelicals (ages 18–29).
כאן להורדה של המחקר :
https://www.researchgate.net/publication/338583810_Why_Do_Evangelicals_Support_Israel
להתראות
אהבתיאהבתי
3718 קראתי את הכתבה. אכן מעניין, אולם עולות ממנה מספר תובנות. דבר ראשון, מתוך ה-12 מליארד בערך חצי הם מתמלוגים שנפרשים על פני יותר מ10 שנים. בין 2011 ל2019 התמלוגים היו בערך 5 מליארד ז"א קצת יותר מחצי מליארד לשנה. החצי השני, 5 מליארד, הם מס חברות והוא *הערכה* על בסיס שנה אחת בה הוא היה 800 מליון ש"ח. הרשה לי לפקפק בנתון הזה.
כל מי שהתעסק קצת עם מיסים יודע כמה קל לשחק עם המספרים ולבצע "תכנוני מס". בתור התחלה המס הוא אחרי הוצאות. מעבר לכך יש דרכים לפרוס את ההכנסה, להעמיס אותה על חברות בנות בחו"ל וכו' וכו'. כולנו מכירים את חברות ההייטק הגדולות שכמעט ולא משלמות מיסים. באותו ענין, ראה גם "רווחים כלואים".
לכן המספר האמיתי הוא בין 6 מליארד ל-12 מליארד לאורך 10 שנים, וזאת בהנחה שהנתונים בכתבה נכונים. כפי שאמר arn אלו מספרים זניחים ביחס לתל"ג.
הבעיה השנייה היא ענין *העלויות*. בכתבה מדברים על הכנסות אולם לא רשום מה היו ההוצאות. מי מממן את אבטחת המתקנים? מי מממן את כל התשתיות – צנרת, עיבוד וכיו"ב? ואולי אפילו יותר חשוב – מי ישלם את עלויות הרפואה שינבעו מעלייה בתחלואה כתוצאה מזיהום עקב קרבת האסדה לחוף? ניחוש אחד. וזיהום גורר עוד עלויות עקיפות בנוסף לנזק סביבתי לשנים רבות מאוד.
וגם לא דיברנו על מחיר יחידת חום, שלפי הפרסומים גבוה לפחות פי 2 מהמקובל בעולם. מוכרים לנו את הגז – ששייך למדינת ישראל, ז"א לנו האזרחים – במחיר גבוה פי 2 מהעולם ובתמורה נותנים לנו סרטן ומחזירים לנו קצת זלוטים בצורת מיסים זניחים.
תקרא לי ציני אבל מנסיון העבר לי זה מרגיש שעושים עלינו סיבוב.
אהבתיאהבתי
חייל בענין ההתחממות הגלובלית צריך לדייק במספר דברים. מדובר על עלייה ב*ממוצע* הטמפרטורה העולמי. העלייה נראית מאוד קטנה – מעלה בודדת לאורך מספר שנים – אולם במונחים גיאולוגיים בהם פרקי זמן נמדדים במליוני שנים זהו קצב מאוד מהיר.
חשוב להבין שלמרות שהממוצע נמצא בעליה, הרי שמקומית מה שרואים הוא הקצנה של מזג האוויר. החורף הרבה יותר קיצוני (ראה גם בישראל). הקיץ יותר חם. וכל זה נגרם כתוצאה מעליה של אפילו שברי מעלה בממוצע העולמי. זה קורה בין השאר בגלל שעקב העלייה בטמפרטורה נמצאים יותר מים באוויר. לכן החורפים יותר קשים ויש עוד תוצאות נלוות שאני לא האדם המתאים להסבירן.
דבר נוסף שצריך לדעת הוא שהיום כבר אין כמעט וויכוח לגבי עצם ההתחממות וכמעט כולם תמימי דעים לכך שהיא אמיתית. הוויכוח הוא לגבי הגורם להתחממות. השמרנים ברובן טוענים שהסיבות הן טבעיות, חלק מסייקל שמתרחש (והתרחש בעבר) אחת לכמה עשרות אלפי שנים וגורר בין השאר תקופות קרח. אלו הרי התרחשו הרבה לפני התעשייה המודרנית. הליברלים ברובם טוענים שההתחממות מקורה במעשה ידי אדם.
מציע להמשיך את הדיון במסגרת הזו.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מה ההיגיון להשוות בין תקבולי המיסים מהגז לתל"ג. אם כבר אז להשוות את תקבולי המיסים מהגז לסך הכנסות הממשלה ממיסים. מה שכן הגיוני להשוות לתל"ג או לתמ"ג זה את הרווח הגולמי של ענף הגז.
אהבתיאהבתי
לנר הלילה, בשנת 2018 המדינה הכניסה כ-300 מליארד ש"ח ממיסים (https://mof.gov.il/ChiefEcon/StateRevenues/DocLib/2018-12.pdf). ז"א שההכנסות מהגז היו פחות מ 0.3 אחוז (0.003) מסך המיסים במקרה הטוב. ושוב, מדובר בהכנסות, לא חישבנו מה היו ההוצאות.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
מי ביקש מספרים? הנה עוד כמה:
https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3788613,00.html
"לפי ה־DCF שדלק קידוחים(679.03.90%הוסף לתיק האישי) פרסמה, מאגר לווייתן יפיק השנה 9.26 BCM (מיליארד מטר מעוקב) גז ועוד 587 אלף חביות קונדנסט. מודל ה־DCF הזה לא כולל הכנסות מקונדנסט בשנתיים הראשונות, שבהן שותפות לווייתן תנסה למכור אותו ללקוחות מזדמנים, ואת היתר תעביר לבזן ללא תמורה. לפי הדו"ח, ההכנסות מלווייתן יעמדו השנה על 1.66 מיליארד דולר. מכך עולה שהשותפות במאגר מעריכות שמחיר הגז הטבעי שיימכר השנה יהיה 5.08 דולר ל־mcf בממוצע. "
"לפי דלק קידוחים, מאגר תמר צפוי למכור השנה 9.3 BCM גז ועוד 427 אלף חביות קונדנסט כאשר כלל ההכנסות של השותפות במאגר צפויות לעמוד על 1.725 מיליארד דולר, מתוכן, 20 מיליון דולר יגיעו מקונדנסט. דלק קידוחים מעריכה כי מחיר הגז הטבעי מתמר יעמוד השנה על 5.19 דולר ל־mcf בממוצע, המחיר יירד ל־4.94 דולר ל־mcf ב־2021 ויהיה דומה ב־2022. "
ז"א סה"כ *הכנסות* של בערך 3 מליארד דולר בשנה מהגז, שזה בערך 10 מליארד ש"ח. לא למדינה, לבעלים של המאגרים. לשם השוואה התל"ג של ישראל ל2019 הוא מעל טרליון (1,000 מליארד) ש"ח, ז"א הגז מהווה אולי אחוז בודד מהתל"ג. כאמור מהמיסים הוא מהווה הרבה פחות. וכל זה לפני שחישבנו כמה *המדינה* הוציאה ותוציא על הגז ותוצאות השאיבה שלו.
התל"ג של ישראל:
https://old.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=342
תמריץ בתור בלוג כלכלי יש כאן מקום לתחקיר קטן…
אהבתיאהבתי
amehaye, באמת מעניינים הנתונים שאתה מביא.
אהבתיאהבתי
חם מהתנור: גיא רולניק מפרסם בדה מארקר את החישוב שלו להכנסות המדינה הצפויות מתמלוגי הגז:
https://www.themarker.com/markerweek/thisweek/.premium-1.8560932?v=624E84767C620B22C085E60DFD3AE610
מתוך המאמר:
"למען קוראינו שלא רגישים למספרים במיליארדים, נסביר: 10 מיליארד שקל הפרוסים על 17 שנה הם סכום אפסי. הכנסות המדינה בשנה הן כ-360 מיליארד שקל, והתוצר בישראל הוא כ-1.4 טריליון שקל בשנה. כלומר, ההכנסה השנתית ממסי ששינסקי צפויה להיות כ-0.3% מהכנסות המדינה וכ-0.07% מסך הפעילות הכלכלית במשק."
קרוב להפליא למה שאני אמרתי ממש כאן למעלה: https://tamritz.wordpress.com/2020/01/21/210120/#comment-40218
אזכיר שוב, מדובר בצד ההכנסות. צד ההוצאות אינו מחושב כלל, שלא לדבר על הוצאות *עקיפות* על בריאות וכדומה. מה שמצחיק (עצוב?) עוד יותר הוא שחלק משמעותי מההכנסות האלה מגיע למעשה מהכיס שלנו – הרי אנו משלמים על הגז באופן ישיר ובאופן עקיף דרך צריכת החשמל.
הדבר משול לכך שהמדינה תעביר את יצור הלחם האחיד ליידי מונופול פרטי כלשהו. המחיר יעלה מ-6 ש"ח לכיכר לחם לבערך 10 ש"ח. המפעל המייצר יהיה מזהם במיוחד. אולם אל דאגה! אנו נקים קרן עושר ונשלשל לתוכה מספר אגורות מעלות כל כיכר לחם. חוץ מזה, תחשבו על המיסים. הרי כעת כאשר המחיר עלה המדינה תקבל גם יותר מיסים…
אהבתיאהבתי
דבר נוסף: צפי ההכנסות במאמר של רולניק הוא *אופטימי* לדבריו. המציאות כנראה תהיה עגומה יותר.
אהבתיאהבתי
נכון, קראתי ומייד חשבתי על דבריך.
אהבתיאהבתי
תמריץ, amehaye,
רולניק כהרגלו מחרטט ללא מקורות. הכנסות המדינה מתמלוגים (לא כולל את מיסי שישינסקי) ממאגר תמר בשנת 2018 היו 860 מיליון, קרוב לסכום השנתי בתחזית שלו ל40 שנה. אומדני האוצר לשנים הקרובות מתייחסים גם הם לתמלוגים בלבד. לפי רולניק תשובה ונובל אנרג'י הם מאסכולת גנץ שכן הם לא עתידים להרוויח (אם אין מיסי שישינסקי זה בגלל שאין רווח). קיראו בלינק תחזית עם מקורות: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001292707
אהבתיאהבתי
חייל, מתוך הכתבה שצירפת:
"אף שזה נשמע סכומים עצומים, צריך להיכנס לפרופורציות: בנק ישראל העריך בעבר את שווי תפוקת הגז ותקבולי הממשלה באחוזי תוצר בטווח שבין 0.5% ל-2% במקסימום. כלומר, ביחס לגודל הכלכלה המקומית ותקציב הממשלה, כולל קרן רווחי הגז, ההיקף הצפוי של תקבולי הגז אינו דרמטי. הסכומים אמנם משמעותיים, אבל אינם משנים סדרי עולם כלכליים או תקציביים."
אני מעריך שהנתונים בכתבה הזו אופטימיים בלשון המעטה. ניפגש עוד 10 שנים ונראה מי צדק…
אהבתיאהבתי
חייל עברתי שוב על המספרים מהכתבה שצירפת. אם ניקח את האומדן *הגבוה* שלהם – 400 מליארד ש"ח במצטבר במשך 40 שנה – הרי מדובר בכ-10 מליארד ש"ח הכנסות בשנה בממוצע. המדינה מכניסה כ-360 מליארד ש"ח בשנה ממיסים. ז"א שההכנסות מגז הן כ-2.7% מהמיסים השנתיים *בתרחיש האופטימי ביותר*. זה עדיין מהווה חלק זניח מסך הכנסות המדינה ממיסים.
כאמור לדעתי אפילו ההכנסה הזניחה הזו היא דמיונית לחלוטין.
אהבתיאהבתי
מי רוצה הכנסות מגז?
https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3832980,00.html
" לפי נתוני משרד האנרגיה, חברת החשמל הצליחה להשיג באביב האחרון מטעני גז נוזלי במחיר של 3-2.84 דולר ליחידת חום (MMBTU), מחיר זול ביותר מ־40% ביחס לחוזה החדש שלה מול שותפות לווייתן, וזול ב־60% מהמחיר שהיא שילמה עד סוף 2019 לשותפות הגז תמר."
…
"השותפות במאגר שלחו לחברה הממשלתית מכתב איום רשמי, שעלול לגרור את הצדדים למאבק משפטי"
וכל מילה נוספת מיותרת.
אהבתיאהבתי
עדכון גז, 2021:
https://www.ynet.co.il/economy/article/BJToR89fO
"הכנסות נמוכות מהצפוי מתמלוגי הגז ב-2020: 1.1 מיליארד שקל". מדובר רק על תמלוגים, סך המיסים בכל מקרה כנראה נמוך מ-2 מליארד ש"ח לכל שנת 2020.
" יובל שטייניץ: …השנה אנחנו מצפים לסכום כולל של כשלושה מיליארדי שקלים מכל סעיפי המיסוי על הגז הטבעי ובתוך כמה שנים הסכום צפוי לעבור את 10 מיליארד השקלים בכל שנה, ובהמשך אף יותר" אם נאמין לתחזית האופטימית של שטייניץ, אולי נקבל מתישהו 10 מליארד בשנה – להזכירכם, מתוך סך מיסים שהמדינה גובה של כ-400 מליארד בשנה. ז"א כ-2.5% מסך המיסים, וזה לפני הוצאות על אבטחה, נקיון (כי עדיין יש זיהום), מחלות למיניהן שלא היו לולא היו מנזילים את הגז כל כך קרוב לחוף וכיו"ב.
להזכירכם זו היום התחזית *האופטימית*.
אהבתיאהבתי