סוף עידן ריבית האפס

על פי כל ההערכות, הבנק המרכזי של ארה"ב  מתעתד להעלות את הריבית מעל רצפת האפס לראשונה מזה שנים. זה צעד מוזר. היעד של הבנק הוא להשיג אינפלציה של 2%, ואילו עתה בקושי קיימת אינפלציה באמריקה. יהיו שיאמרו שצריך להתעלם מהשפעת הצלילה המדהימה במחיר הנפט. זו אמנם משקולת חזקה על האינפלציה, אך היא נובעת מגורמים תזיזתיים שיכולים להתהפך במהרה. ובכן, גם אם מנכים את השפעת מחיר הנפט, האינפלציה עדיין נמוכה משמעותית משני אחוזים. גם האינפלציה המשוערת על פי הפרמיה שמוכנים הסוחרים בשוק לתת על אג"ח צמודות מדד לטווח הרחוק, נמוכה משני אחוזים.

מה שמנחה את הבנק המרכזי להעלות את הריבית זו תיאוריה פשטנית מאוד על כך שבשלב מסוים גידול בתעסוקה מוביל לאינפלציה, וכרגע אכן התעסוקה באמריקה גדלה במהירות. בקרוב העובדים ידרשו העלאות שכר, והמחירים יתחילו לעלות כדי לפצות על כך. אבל זו רק תיאוריה, וגם אם יש בה היגיון, המציאות לא תמיד מתיישרת עם התיאוריות. מה עוד שמצד שני אנו חיים בעידן של אוטומציה והתפתחות טכנולוגית  שנוגסות באינפלציה.

מה שנראה לי מטריד במיוחד הוא מותו של אחד הרעיונות האפקטיביים ביותר להתמודד עם משבר פיננסי כשהריבית היא אפס. במצב כזה כבר אין ממש לאן להוריד את הריבית ולכן הבנק המרכזי נותר חסר אונים, אלא אם נכנס לנתיב המוזר והלא פופולארי של הריבית השלילית. אבל גם במצב של ריבית אפס יכול הבנק המרכזי להבטיח הבטחות על העתיד. הוא יכול להבטיח שכאשר יבואו ימים שבהם האינפלציה תהיה גבוהה ויהיה צורך להעלות ריבית, יבחר הבנק שלא לעשות זאת. שווקים הם חכמים ויודעים לשקלל את העתיד הרחוק בתימחורים ולכן הבשורה על הקלה עתידית תעודד אותם גם כאשר אין פתח להקלה בהוווה.

לכל אורך זמן המשבר הפיננסי הקשה חיפש הבנק המרכזי תחת בן ברננקי דרכים להבטיח לשווקים הקלה עתידית כדי לעודדם בהווה. זו בעיה לא פשוטה כי השווקים מעריכים שהבנק תמיד ינהג באחריות וכיצד ניתן להתחייב מראש שלא תהיה אחראי ותיתן בעתיד לאינפלציה להשתולל קצת בלי להעלות ריבית. עתה הבעיה מחמירה: בהתנהלותו עתה תחת ג'נט ילן הבנק בעצם מראה שבילף בעבר. לא רק שהוא לא מוכן לסבול אינפלציה גבוהה כדי לפצות על נזקי המשבר, אלא שאפילו כשהאינפלציה נמוכה, הוא ממהר להעלות ריבית בשל תיאוריה מפוקפקת כזו או אחרת.
אם כך העלאת הריבית הנוכחית חושפת בלוף. בשל כך היא תקשה על ניסיון לשכנע את השווקים להתאושש בעת משבר פיננסי עתידי. אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן.

מודעות פרסומת

54 תגובות to “סוף עידן ריבית האפס”

  1. ד Says:

    הפוך תמריץ, הפוך. לא מסכים איתך. הפד מעלה את הריבית כחלק מרצונו להראות שהכלכלה מתחזקת ונעה בכיוון החיובי. אי אפשר להתעלם מכך שהיה שיפור עצום בשוק העבודה, הנדל"ן, הרכב ועוד.
    יש חילוקי רבים בתוך הפד אבל רבים מהם מבינים שככל שמדיניות הריבית האפסית נמשכת אזי מתגברים העיוותים ויהיה קשה יותר בעתיד לצאת ממנה.

    לדעתי, מגמת עליית ריבית עשויה גם להמריץ את הכלכלה. שוק הנדל"ן חשוב מאוד להמרצת הכלכלה. במידה ומתחילה מגמת עליית ריבית אז יווצר לחץ על השוכרים הנוכחיים וזוגות צעירים לקנות דירה ולקחת משכנתא לפני שהריבית ממשיכה לעלות.

    ולגבי האינפלציה, יש הרבה גורמים לאינפלציה הנמוכה שלפד האמריקאי אין השפעה עליו כמו היצע הנפט והסחורות, עודף כושר ייצור של סין ועוד. העולם גלובאלי יותר וקשה יותר לבנקים המרכזיים להגביר אינפלציה רק ע"י הורדת ריבית, בניגוד לעבר.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    גם אני תומך בריביות גבוהות וחושב שריבית אפס יוצרת עיוותים. אבל זה כמו שאתה חושב שבית חולים הוא מקום נורא וצריך להוציא ממנו מישהו שמאושפז. אבל כדי שזה יקרה צריך לרפא את הבן אדם. לא להוציא אותו משם כשהוא חולה ולהעמיד פנים שנרפא.

    אם הממשלה או הבנק המרכזי היו פותחים בסשן הדפסת כסף חסר מעצורים, זה יכול היה לרפא את הכלכלה ואז ריביות גבוהות היו התפתחות טבעית. עכשיו זו סתם העמדת פנים.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תמריץ , תודה על הפוסט . למה לא תנתח , ישירות מה שהיא אמרה ( משמע , למה מעלה הריבית , או עשויה , הסיכויים עדיין : 80:20 ) ואז אולי זה יהיה לך קצת יותר מובן , הנה :

    http://touch.latimes.com/#section/-1/article/p2p-85226037/

    להתראות

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    הטענה שכדאי להעלות כדי שאחר כך יהיה מה להוריד, כמו שילן אמרה בקישור שנתת, היא כמו הורה שנותן לילד סטירה כדי שהילד יוכל להרגיש הקלה אם יתנהג יפה בכך שלא יקבל סטירה. מוזר קצת.

    אהבתי

  5. אל רום Says:

    תמריץ , מוזכרים על ידה כמה סיבות , קצת סיבוך , אבל בקשר למה שציינת , היא פשוט מפחדת מספין . היא מפחדת שהיא לא תוכל יותר לשלוט בשווקים ובסנטימנט . היא תצטרך להיגרר אחרי השווקים , ולהעלות בקצב הריבית ,במקום לשלוט בעינינים. לכן , היא מעדיפה להקדים השווקים , להקדים הציפיות קצת , ועל אש קטנה ונשלטת להעלות הריבית , הנה מתוך הקישור :

    The longer the Fed waits, the faster it might have to raise rates, which could harm the economy, she said.
    "Such an abrupt tightening would risk disrupting financial markets and perhaps even inadvertently push the economy into a recession," Yellen said.

    מענין רק הטיעון הבא ( אחד מבין כמה כאמור, לא ניכנס לכולם ) :

    A rate increase "will be a testament … to how far our economy has come in recovering from the effects of the financial crisis and the Great Recession," Yellen said during a hearing by Congress' Joint Economic Committee.

    כלומר, לדעתה , הכלכלה לא ממש עברה איזה סטרס טסט רציני , העלאת הריבית , תעמיד הכלכלה במבחן כאמור .

    כדאי לקרוא , על קצב העלאת הריבית בקשר לכך , הדיעה או הניתוח באקונומיסט ( להלן לינק ) .

    מה שבטוח , היום בשעות 21:00 ואילך , לגבי סוחרים של תדר גבוה , או טווח קצר , נדרש פה הידוק חגורות רציני , השווקים ירעדו , צונאמי פה יתרומם לגבהים , תיבת נוח אשכרה …… בהצלחה למי שסוחר …

    לינק לאקונומיסט :

    http://www.economist.com/node/21679793/print

    להתראות

    אהבתי

  6. שמעון חש Says:

    וכהרגלך בקודש
    מתעלם לגמרי מניפוח הבועות הפיננסיות שהריבית האפסית יוצרת
    והשפעתן העתידית ההרסנית
    הפוטנציאלית
    עפ ניסיון העבר כמובן דוב ושוב ושוב

    ויתכן שהפד בעוונותיו חושב גם אספקט זה?

    השוק חכם ומשוכלל? השוק חזה את כל פיצוצי הבועות הקודמים?

    אהבתי

  7. ד Says:

    שמעון, השוק בכלל לא משוכלל. ההכרה הזו חילחלה לכל הכלכלנים הבכירים.
    תיאוריית השוק המשוכלל היא תיאורטית כמו תיאוריית המיתרים.

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    אם יורשה לי להיות פרקליט התיאוריה, הטענה אינה שהשוק יודע הכול אלא שלאורך שנים השוק יודע יותר טוב מכל גורם אחר. אני חושב שהמשבר הוכיח זאת היטב דווקא. כל אלו שחזו את התפוצצות הבועה חזו לאחר מכן שוב ושוב אסונות שלא קרו. בטווח הארוך התברר שהשוק מבין טוב מהם. ברגע נתון כולנו נהיה יותר חכמים מהשוק. לכולנו תהיה נבואה אחת או שתיים שלגביה נגלה שהיינו חכמים מהשוק ונשתבח בכך עד אחרון ימינו. אבל זו יכולה להיראות מקריות סטטיסטית. כמה אנשים יכולים להוכיח שהכו את השוק לאורך שנים? מתי מעט.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    אנסח זאת כך: האם יש אדם או ארגון שהמלצותיו לאורך שנים טובות מתשואת השוק ושמתעסק בגלגול מיליארדים רבים ולא סכומים קטנים? אולי יש את באפט פלוס כמה משקיעי ערך מאסכולת באפט ותו לא. גם באפט לא מניב כבר תשואות מדהימות היום כשהוא מנהל סכומי עתק.

    אהבתי

  10. גיא Says:

    אי אפשר להיות פרקליט תיאורית השוק החכם והמשוקלל כי היא אינה קיימת(*)
    מדובר בהשערה. (efficient-market hypothesis EMH)

    http://www.diffen.com/difference/Hypothesis_vs_Theory
    בקיצור , השערה אינה שואפת לדיוק מרבי אלא רק לסיבור האוזן.

    (*) אני חוזר בי , אם נשלם מספיק אני בטוח שנמצא פרקליט שיהיה מוכן להגן על תיאוריה לא קיימת.
    בברכה.

    אהבתי

  11. שמעון חש Says:

    השוק אכן נותן את התשואה הטובה ביותר לטווח ארוך ב 99% מהמיקרים.
    אך רק לטווח ארוך.
    וכיוון שאנו בני אדם בני מוות אז התזמון הוא קריטי לנו.
    זא מי שיצמד תמיד לשוק כי הוא החכם ביותר
    עשוי לאבד חצי מהשקעותיו רגע לפני הפנסיה..
    אבל זה סיפור אחר..

    גיא
    תמר מהרצליה…. וכו..

    אהבתי

  12. מבקר טוקבקים Says:

    רומזים לנו שיש פד אחר.
    טוב שמישהו יודע על זה.
    אם יש פד אחר
    הביאוהו לכאן
    ונדעהו נדבר גלויות,
    יש או אין.

    — יונה וולך, בהתאמות קלות.

    —————————————————————————————-
    תמריץ, דיברת בזמנו על פד אחר, פד שבו ההחלטות לא מתקבלות על ידי פקידים אלא על ידי חוקים.

    והנה בא הפד האמיתי והוא לא פועל בדיוק לפי החוקים שייחסת לו.

    אהבתי

  13. מבקר טוקבקים Says:

    אם יש מספר קטן של לוייתנים שאוכלים את רוב הפלנקטון, זה לא אומר שלווייתנים לא טובים מהדג הממוצע באכילת פלנקטון. זה אולי אומר שאין מספיק פלנקטון בשביל לקיים מספר גדול יותר של לוייתנים.

    כאשר עוסקים בלוייתני תשואת היתר, יש לזכור שאין גבול ביולוגי לגודלם. ולכן, אם כמות הפלנקטון תגדל, במקום שמספר הלוייתנים יגדל, הם עצמם יגדלו.

    מספר הלווייתנים יישאר קטן, הסטטיסטיקאים יישארו ספקנים, ומדי פעם ימות לווייתן זקן, מה שיאפשר ללווייתנים הצעירים לגדול.

    אהבתי

  14. מבקר טוקבקים Says:

    testament זה עדות, ראיה או הוכחה.

    ילן אולי התכוונה לומר שהעלאת הריבית (או היכולת להעלות ריבית) ממחישה עד כמה הכלכלה השתפרה מאז המשבר.

    אהבתי

  15. orihippo Says:

    תמריץ, כשאתה מעריך שהשוק יודע טוב יותר וכהוכחה היו הרבה שחזו את התפוצצות הבועה וחזו לאחר מכן שוב ושוב אסונות שלא קרו, אתה כורך בתוך התנהגות השוק הטבעית את ההשפעה שיש לנגידים למנוע את התהליכים או לדחות אותם.
    גם אנ רואה את העלאת הריבית כרצון להוציא את החולה מבית חולים מתוך כוונה שיכריח את עצמו להתחיל לתפקד כבריא וה לא נראה לי סביר

    אהבתי

  16. orihippo Says:

    גיא-אתה-ואני-ודי עדו מרוז

    לפני שנים קניתי מניות של חברה בשם ברטון שנקנתה על ידי נוכל באפס כסף היות והאדמה עליה עמדה היתה מוערכת במחירי מלחמת השחרור. הוא הציע לקנות את כל המניות מהציבור ויום לאחר יום ה אקס חילק דבידנדים עם הכסף בקופה שהיה הרבה למעלה מערך החברה ואתו שילם לבעלי המניות. סיפור דומה

    http://tinyurl.com/gsaqf33

    אהבתי

  17. orihippo Says:

    ABOUT MIDA
    אודות מידה
    צור קשר
    מידה
    פוטינובמה האיש שלנו במוסקבה

    החלום הרוסי של הנשיא אובמה

    Twitter
    Facebook
    RSS

    הקלד מילים לחיפוש
    חפש
    חוץ ובטחון
    מדיני
    כלכלה
    חברה
    חינוך
    תרבות
    בלוגים
    מצע מידה
    ENG
    
    נשארים מחוברים

    תגיות

    בני בג'ונגל
    דף הבית » כלכלה » רווחה » רכב, אייפון ודירה בטאבו: הפנים האחרות של קו העוני 15/12/2015 תגובות 18
    מאת
    הלל גרשוני
    הלל גרשוני
    תגים
    הביטוח הלאומיהכנסה ממוצעת לנפשהשכר החציוניעמותת לתתקו העונישיעור העונישיעור התעסוקה
    זוג שנהנה ממניות בשווי מיליונים, סטודנטים שטסים לארה"ב כל שנתיים, וצעירים המחזיקים בדירה יפה בבעלותם: אלו חלק מהאנשים שנמצאים מתחת לקו העוני על פי הביטוח הלאומי • הלל גרשוני נתן ל"עניים" של דו"חות העוני לדבר, ולא תאמינו מה הם סיפרו לו

    אישה ענייה מכפר שמריהו? צילום: פלאש90
    אישה ענייה מכפר שמריהו? צילום: פלאש 90
    "אחד מכל שלושה ילדים בישראל חי בעוני", רעמו הכותרות בשבוע שעבר, עת הוצג דו"ח העוני של הביטוח הלאומי – שדיבר על 444,900 משפחות עניות. העיתונאים בחרו אמנם להתעלם מנתונים חיוביים העולים מדו"ח העוני, כגון ירידת העוני בשנה שעברה ועלייתו המתונה מאוד השנה, או העובדה שבהשוואה עולמית העוני שלפני מתן קצבאות בישראל הוא במצב טוב יחסית לשאר העולם; גם על תמיהות וסתירות בתוך דו"ח העוני העדיפו כתבינו לדלג, בפרט כשהשבוע נוספה לנו סיבה למסיבה, עם "דו"ח העוני האלטרנטיבי" של עמותת 'לתת' המנסה להתחרות בזה של הביטוח הלאומי, ולהכניס כמה שיותר אנשים אל תוך מעגל העוני.

    לפי הדו"ח של 'לתת', לא פחות ממיליון ילדים עניים חיים בישראל, ו-2.6 מיליון אנשים בכלל חיים בעוני. אכן, אנחנו חיים במדינה ענייה ונחשלת, וכלל לא ידענו את זה. פלא בכלל שבמדד הפיתוח האנושי של האו"ם הצליחה ישראל להשיג את המקום ה-18 המכובד.

    מיהו עני לפי הביטוח הלאומי? תודה ששאלתם. עני הוא מי שמשתכר חצי מן ההכנסה החציונית בישראל. דהיינו: קחו את כל השכירים בישראל, דרגו אותם לפי ההכנסות, וחתכו בדיוק באמצע, כך שחצי מהשכירים יהיו מתחת לקו וחצי מעליו. ברכות, הגעתם להכנסה החציונית. כל מה שנותר לכם הוא להרוויח חצי ממנה, והנה אתם עניים.

    הסיפור מעט יותר מסובך, כי משום מה החליטו בביטוח הלאומי למדוד את ההכנסה החציונית לא לפי נפשות אלא לפי משפחות, ואילו את העוני הם מודדים לפי נפשות, מה שיוצר ניפוח בממדי העוני; ויש עוד בעיות רבות, כמו לדוגמה שכאשר הביטוח הלאומי מדבר על "מפרנס", בנתון המצמרר שלפיו 25.4% מהמשפחות שיש בהן מפרנס אחד נמצאות מתחת לקו העוני, הוא מדבר על מי שעבד יום אחד או יותר בשלושת החודשים האחרונים, אבל לא ניכנס אליהן כאן.

    ההכנסה של כולם גדלה – העוני גדל גם הוא?
    עצמו כעת את העיניים, ודמיינו לעצמכם עולם חדש ומופלא, שבו מתגלים מאגרים עצומים של משאבי טבע חדשים, הנמכרים בחו"ל ומחולקים בשוויוניות רבה בין כל אזרחי המדינה; ובנוסף עקב חדשנות ויצירתיות ופתיחת שווקים לתחרות, מחירי המוצרים הולכים ויורדים במונחים של שעות עבודה. כוווולם מרוויחים יותר. מה קורה לעוני? ממוגר? קטן? אולי במציאות. לפי הנוסחה של הביטוח הלאומי, העוני נשאר בדיוק אותו דבר.

    עכשיו פקחו את העיניים. כל זה כבר קרה. יחסית לשנות השבעים, שלא לדבר על המאות הקודמות, אנחנו עשירים יותר כמעט בכל היבט של חיינו. יש לנו יותר מותרות, יותר מכשירים, יותר חיי נוחות, הישראלים טסים הרבה יותר לחו"ל ונופשים הרבה יותר, יש ליותר ישראלים מכוניות, והן טובות ומאובזרות ובטוחות יותר, יש יותר אמצעי חימום וקירור, מחשבים, מייבשי כביסה, מדיחי כלים ועוד ועוד. בהשוואה לשנות השבעים, אין ספק שהישראלי הממוצע עשיר בהרבה היום לעומת אז, והדבר כולל גם את העניים של היום. אבל שיעור העוני? עלה. הנה, תסתכלו בגרף היפה של מכון טאוב:

    אחוז משקי בית עניים

    כך גם ניתן לראות בהשוואה בינלאומית. העיתון ידיעות אחרונות יכול לדווח בכותרת הראשית מלפני שנתיים שיש בישראל יותר עניים ממקסיקו(!), אף שברור שרמת החיים בארץ, גם עבור ה"עניים" שלנו, גבוהה בהרבה מזו של מקסיקו. לא נראה לי שיהיו עניים רבים בארץ שירצו לעבור למקסיקו, על אף שהם יכולים להיחשב שם כעשירים.

    סיפורו של קו
    מהיכן הגיע המדד הזה בכלל? מה סוד הקסם של חצי מההכנסה החציונית? ובכן, מתברר שמדובר במדד שנועד להיות ארעי, ואומץ בדרך מקרה. שני חוקרים בשם רפאל רוטר ונירה שמאי פרסמו ב-1971 מחקר בשם "דפוסי העוני בישראל – ממצאים ראשונים". הם היו צריכים קו כלשהו למתוח לצורך הדיון, ושאלו אותו מן הכלכלן האמריקאי ויקטור פוקס. אין לך קבוע יותר מן הזמני, והקו אומץ לו והפך להיות הקו הרשמי של ביטוח לאומי.

    כקו תאורטי שנועד לשעשועים אקדמיים אין בו כל פסול כמובן. הבעיה מתחילה כשמתחילים להתייחס אליו לצורכי קביעת מדיניות, מה שמוביל בהכרח לעיוותים שנועדו רק לתקוף את הקו הדמיוני הזה, ולא לטפל בבעיות הקיימות בעולם המציאותי. למעשה, לפי הנוסחאות ניתן אפילו להוריד את העוני על-ידי האטת הכלכלה והליכה לכיוון של מדינות כמו מקסיקו; קו העוני ירד בטבלה, אבל כולם יהיו מבסוטים פחות (מלבד, אולי, דני גוטוויין).

    בעיה אחרת היא ההתייחסות התקשורתית: כאשר מדברים על "מיליון עניים" מצרפים מיד תמונה של חסר בית חסר-כול המחטט בפח זבל (וזה במקרה שלא מצרפים משום מה תמונה של יהודי שורף חמץ בערב פסח), ואז המילה "עני" מתקשרת אצלנו לדימוי חזותי מעין זה. ואולם האם אלו באמת מיליון ה"עניים" שמדבר עליהם הביטוח הלאומי?

    ידיעות מקסיקו

    נעים להכיר: "עניים" לפי הביטוח הלאומי
    נא להכיר: דורין הרטמן, הידועה יותר בשם "הסולידית", כשמו של הבלוג הפופולרי שלה. דורין היא "ענייה" או קרובה לכך לפי מדדי הביטוח הלאומי, ואולם היא כלל לא רואה את עצמה כך. דורין פרשה מעבודתה לפני כמה שנים, לאחר שחסכה כסף להמשך הדרך, והיא מנהלת אורח חיים של הסתפקות במועט, או כהגדרתה את הבלוג שלה, שמקדם "חירות כלכלית דרך צריכה מינימלית, חיסכון אגרסיבי והשקעה פסיבית בשוק ההון". דורין חיה עם בן זוגה בדירת שלושה חדרים במרכז הארץ, ומתחלקת איתו בהוצאות; בסיכום שנת 2014 היא כתבה שהיא הוציאה 3,838 ש"ח בחודש, ו"חיה כמו מלכה". האם דורין ענייה? ברור שלא: היא בחרה לחיות בצורה שבה היא חיה, והיא נהנית מכל רגע.

    וכמו דורין יש רבים נוספים. ירון, לדוגמה, הוא מורה הנשוי למורה ולהם שתי בנות. ירון מספר שההכנסה שלהם נעה בין 3,000 ל-7,000 ש"ח. "אנחנו מתאימים את ההוצאות להכנסות, כשיש הרבה מוציאים יותר וגם שמים בצד, כשיש פחות מוציאים פחות ומשתמשים במה שחסכנו. אגב העוני שלנו כולל את זה שמימנו לעצמנו לימודים (לי תואר ראשון ולאשתי תואר ראשון ושני) וקנינו בית פרטי יפה על מגרש של חצי דונם".

    עוני מצמרר.

    "ממש. אגב אני גם יועץ כלכלי ומאוד קפיטליסט, אולי בגלל זה אני מעדיף לקחת אחריות ולהסתדר בעצמי מאשר להתבכיין על הממשלה… הספקנו לקנות בית, ללמוד, ועם ההכנסות האלה לחסוך להון העצמי למשכנתא וגם לשים מספיק כסף בצד כדי שנוכל לחיות בחודשים בהם אני מקים את העסק החדש לייעוץ משכנתאות".

    נראה שאתה לא כל כך מזדהה עם המדינה שקוראת לך "עני".

    "לדעתי לא אמורה להיות בכלל הגדרה לעני. שכל אחד יסתדר עם מה שיש לו ולא יסתכל בצלחת של האחר. גם עם הכנסה של 3,000 ש"ח בחודש אפשר לחיות ברמת חיים הרבה יותר גבוהה ממה שהיה מקובל עד לפני 50 שנה או ממה שמקובל בארצות השכנות. זה שיש אנשים אחרים שחיים ברמת חיים גבוהה יותר לא אמור להלחיץ אותי או מישהו אחר בביטוח לאומי/ממשלה".

    http://mida.org.il/2015/12/15/%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%98%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C/

    אהבתי

  18. גיא Says:

    אורי, למרות עניין ההגדרות אני לגמרי עם תמריץ וגם עם שימון בעניין המסקנות.
    השוק המשוקלל הוא עקרון וכלל אצבע טוב שכדאי להתחשב בו כשמקבלים החלטות כמו העקרון שכדאי לקחת איתנו סוודר בחורף.

    מבקר , קבל לייק להתאמות. כן ירבו.

    אהבתי

  19. orihippo Says:

    סליחה, פעם נוספת מסודרת יותר:

    "אחד מכל שלושה ילדים בישראל חי בעוני", רעמו הכותרות בשבוע שעבר, עת הוצג דו"ח העוני של הביטוח הלאומי – שדיבר על 444,900 משפחות עניות. העיתונאים בחרו אמנם להתעלם מנתונים חיוביים העולים מדו"ח העוני, כגון ירידת העוני בשנה שעברה ועלייתו המתונה מאוד השנה, או העובדה שבהשוואה עולמית העוני שלפני מתן קצבאות בישראל הוא במצב טוב יחסית לשאר העולם; גם על תמיהות וסתירות בתוך דו"ח העוני העדיפו כתבינו לדלג, בפרט כשהשבוע נוספה לנו סיבה למסיבה, עם "דו"ח העוני האלטרנטיבי" של עמותת 'לתת' המנסה להתחרות בזה של הביטוח הלאומי, ולהכניס כמה שיותר אנשים אל תוך מעגל העוני.

    לפי הדו"ח של 'לתת', לא פחות ממיליון ילדים עניים חיים בישראל, ו-2.6 מיליון אנשים בכלל חיים בעוני. אכן, אנחנו חיים במדינה ענייה ונחשלת, וכלל לא ידענו את זה. פלא בכלל שבמדד הפיתוח האנושי של האו"ם הצליחה ישראל להשיג את המקום ה-18 המכובד.

    מיהו עני לפי הביטוח הלאומי? תודה ששאלתם. עני הוא מי שמשתכר חצי מן ההכנסה החציונית בישראל. דהיינו: קחו את כל השכירים בישראל, דרגו אותם לפי ההכנסות, וחתכו בדיוק באמצע, כך שחצי מהשכירים יהיו מתחת לקו וחצי מעליו. ברכות, הגעתם להכנסה החציונית. כל מה שנותר לכם הוא להרוויח חצי ממנה, והנה אתם עניים.

    הסיפור מעט יותר מסובך, כי משום מה החליטו בביטוח הלאומי למדוד את ההכנסה החציונית לא לפי נפשות אלא לפי משפחות, ואילו את העוני הם מודדים לפי נפשות, מה שיוצר ניפוח בממדי העוני; ויש עוד בעיות רבות, כמו לדוגמה שכאשר הביטוח הלאומי מדבר על "מפרנס", בנתון המצמרר שלפיו 25.4% מהמשפחות שיש בהן מפרנס אחד נמצאות מתחת לקו העוני, הוא מדבר על מי שעבד יום אחד או יותר בשלושת החודשים האחרונים, אבל לא ניכנס אליהן כאן.

    ההכנסה של כולם גדלה – העוני גדל גם הוא?
    עצמו כעת את העיניים, ודמיינו לעצמכם עולם חדש ומופלא, שבו מתגלים מאגרים עצומים של משאבי טבע חדשים, הנמכרים בחו"ל ומחולקים בשוויוניות רבה בין כל אזרחי המדינה; ובנוסף עקב חדשנות ויצירתיות ופתיחת שווקים לתחרות, מחירי המוצרים הולכים ויורדים במונחים של שעות עבודה. כוווולם מרוויחים יותר. מה קורה לעוני? ממוגר? קטן? אולי במציאות. לפי הנוסחה של הביטוח הלאומי, העוני נשאר בדיוק אותו דבר.

    עכשיו פקחו את העיניים. כל זה כבר קרה. יחסית לשנות השבעים, שלא לדבר על המאות הקודמות, אנחנו עשירים יותר כמעט בכל היבט של חיינו. יש לנו יותר מותרות, יותר מכשירים, יותר חיי נוחות, הישראלים טסים הרבה יותר לחו"ל ונופשים הרבה יותר, יש ליותר ישראלים מכוניות, והן טובות ומאובזרות ובטוחות יותר, יש יותר אמצעי חימום וקירור, מחשבים, מייבשי כביסה, מדיחי כלים ועוד ועוד. בהשוואה לשנות השבעים, אין ספק שהישראלי הממוצע עשיר בהרבה היום לעומת אז, והדבר כולל גם את העניים של היום. אבל שיעור העוני? עלה. הנה, תסתכלו בגרף היפה של מכון טאוב:

    אחוז משקי בית עניים

    כך גם ניתן לראות בהשוואה בינלאומית. העיתון ידיעות אחרונות יכול לדווח בכותרת הראשית מלפני שנתיים שיש בישראל יותר עניים ממקסיקו(!), אף שברור שרמת החיים בארץ, גם עבור ה"עניים" שלנו, גבוהה בהרבה מזו של מקסיקו. לא נראה לי שיהיו עניים רבים בארץ שירצו לעבור למקסיקו, על אף שהם יכולים להיחשב שם כעשירים.

    סיפורו של קו
    מהיכן הגיע המדד הזה בכלל? מה סוד הקסם של חצי מההכנסה החציונית? ובכן, מתברר שמדובר במדד שנועד להיות ארעי, ואומץ בדרך מקרה. שני חוקרים בשם רפאל רוטר ונירה שמאי פרסמו ב-1971 מחקר בשם "דפוסי העוני בישראל – ממצאים ראשונים". הם היו צריכים קו כלשהו למתוח לצורך הדיון, ושאלו אותו מן הכלכלן האמריקאי ויקטור פוקס. אין לך קבוע יותר מן הזמני, והקו אומץ לו והפך להיות הקו הרשמי של ביטוח לאומי.

    כקו תאורטי שנועד לשעשועים אקדמיים אין בו כל פסול כמובן. הבעיה מתחילה כשמתחילים להתייחס אליו לצורכי קביעת מדיניות, מה שמוביל בהכרח לעיוותים שנועדו רק לתקוף את הקו הדמיוני הזה, ולא לטפל בבעיות הקיימות בעולם המציאותי. למעשה, לפי הנוסחאות ניתן אפילו להוריד את העוני על-ידי האטת הכלכלה והליכה לכיוון של מדינות כמו מקסיקו; קו העוני ירד בטבלה, אבל כולם יהיו מבסוטים פחות (מלבד, אולי, דני גוטוויין).

    בעיה אחרת היא ההתייחסות התקשורתית: כאשר מדברים על "מיליון עניים" מצרפים מיד תמונה של חסר בית חסר-כול המחטט בפח זבל (וזה במקרה שלא מצרפים משום מה תמונה של יהודי שורף חמץ בערב פסח), ואז המילה "עני" מתקשרת אצלנו לדימוי חזותי מעין זה. ואולם האם אלו באמת מיליון ה"עניים" שמדבר עליהם הביטוח הלאומי?

    ידיעות מקסיקו

    נעים להכיר: "עניים" לפי הביטוח הלאומי
    נא להכיר: דורין הרטמן, הידועה יותר בשם "הסולידית", כשמו של הבלוג הפופולרי שלה. דורין היא "ענייה" או קרובה לכך לפי מדדי הביטוח הלאומי, ואולם היא כלל לא רואה את עצמה כך. דורין פרשה מעבודתה לפני כמה שנים, לאחר שחסכה כסף להמשך הדרך, והיא מנהלת אורח חיים של הסתפקות במועט, או כהגדרתה את הבלוג שלה, שמקדם "חירות כלכלית דרך צריכה מינימלית, חיסכון אגרסיבי והשקעה פסיבית בשוק ההון". דורין חיה עם בן זוגה בדירת שלושה חדרים במרכז הארץ, ומתחלקת איתו בהוצאות; בסיכום שנת 2014 היא כתבה שהיא הוציאה 3,838 ש"ח בחודש, ו"חיה כמו מלכה". האם דורין ענייה? ברור שלא: היא בחרה לחיות בצורה שבה היא חיה, והיא נהנית מכל רגע.

    וכמו דורין יש רבים נוספים. ירון, לדוגמה, הוא מורה הנשוי למורה ולהם שתי בנות. ירון מספר שההכנסה שלהם נעה בין 3,000 ל-7,000 ש"ח. "אנחנו מתאימים את ההוצאות להכנסות, כשיש הרבה מוציאים יותר וגם שמים בצד, כשיש פחות מוציאים פחות ומשתמשים במה שחסכנו. אגב העוני שלנו כולל את זה שמימנו לעצמנו לימודים (לי תואר ראשון ולאשתי תואר ראשון ושני) וקנינו בית פרטי יפה על מגרש של חצי דונם".

    עוני מצמרר.

    "ממש. אגב אני גם יועץ כלכלי ומאוד קפיטליסט, אולי בגלל זה אני מעדיף לקחת אחריות ולהסתדר בעצמי מאשר להתבכיין על הממשלה… הספקנו לקנות בית, ללמוד, ועם ההכנסות האלה לחסוך להון העצמי למשכנתא וגם לשים מספיק כסף בצד כדי שנוכל לחיות בחודשים בהם אני מקים את העסק החדש לייעוץ משכנתאות".

    נראה שאתה לא כל כך מזדהה עם המדינה שקוראת לך "עני".

    "לדעתי לא אמורה להיות בכלל הגדרה לעני. שכל אחד יסתדר עם מה שיש לו ולא יסתכל בצלחת של האחר. גם עם הכנסה של 3,000 ש"ח בחודש אפשר לחיות ברמת חיים הרבה יותר גבוהה ממה שהיה מקובל עד לפני 50 שנה או ממה שמקובל בארצות השכנות. זה שיש אנשים אחרים שחיים ברמת חיים גבוהה יותר לא אמור להלחיץ אותי או מישהו אחר בביטוח לאומי/ממשלה".

    http://mida.org.il/2015/12/15/%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%98%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C/

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    אורי, ברור שהנגידים הם חלק מהכוחות שיש להתחשב בהם. בשיא השפל ב-2009 חשבתי שאנשים משוגעים לחלוטין בפאניקה שלהם. מה הם לא מבינים שנגידי הבנק יוכלו להדפיס כמה כסף שירצו.

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    אחלה מאמר של גרשוני אבל אני צריך להודות שעדיין קשה לי להבין איך מגדלים משפחה מ-7,000 ש"ח. כמובן זה הבדל גדול אם יש דירה ללא משכנתא.
    לדעתי צריך לעבור להגדרת עוני מבוססת סל צריכה סביר במקום מבוססת יחסיות. ברור שגם הסל יתעדכן עם השנים. היום לא להשתמש בסמרטפון ייחשב עוני.

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    קראתי עכשיו את שיחתה עם העיתונאים והטיעון העיקרי הוא הרצון בהדרגתיות ולמנוע צורך בהעלאה חדה בעתיד. טיעון מעניין אבל הוא בסך הכול משהו שנדמה לה נכון, לא תיאוריה מבוססת עובדות. לדעתי בנקאות מרכזית מבוססת על כללים עדיפה, אפילו אם תהיה כרוכה בעליות וירידות חדות בריבית כשהנתונים יידרשו זאת. ידיעת הכללים עצמה היא גורם שמרגיע את השוק שברור לו שיש יד מאזנת מאחורה.
    אפשר להדגים זאת ברעיון מהמלחמה הקרה. אין תפנית דרמטית יותר מלהתחיל לשלוח טילים גרעיניים מאמריקה לרוסיה. אבל הדרך למנוע את הצורך בכך לא הייתה להתחיל מלשלוח פצצות קטנות יותר, אלא להבהיר בצורה הכי משכנעת שזו תהיה תגובה אוטומטית להתקפת נגד. הכלל הברור איפשר את השלום. לא ההדרגתיות.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    מבקר, אפשר להסתכל על זה כך. המון משקיעים שנחשבו אורקלים גדולים, כמו דיוויד איינהורן, נוחלים כישלונות חריפים בשנים האחרונות. זה לא נראה עניין של גודל. פשוט כנראה אין כללים שתמיד יביאו משקיע מסוים להצלחה. לפחות לא אם המחזור שלו גדול.

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    גיא, זכו בנובל על ההשערה הזו. אז אולי כבר הפכה לתיאוריה.

    אהבתי

  25. גיא Says:

    תמריץ, זכו בנובל גם על תיאוריית המזרח התיכון החדש.
    בנתיים נראה שאינה ראויה אפילו לתואר סברה.

    בכל זאת , השוק היעיל הוא השערה מעולה שמתאימה למרבית בני התמותה
    אבל מומלץ להם לא להתבלבל בין התפריט לארוחה.
    Critics have blamed the belief in rational markets for much of the late-2000s financial crisis.[3][4][5] In response, proponents of the hypothesis have stated that market efficiency does not mean having no uncertainty about the future, that market efficiency is a simplification of the world which may not always hold true, and that the market is practically efficient for investment purposes for most individuals

    אהבתי

  26. מבקר טוקבקים Says:

    יש לי רעיון איך להעמיד לבדיקה את השערת השוק היעיל.

    להרכיב מדד מניות חדש שמחקה את *המשקיע* הממוצע, להבדיל ממדד המניות הרגיל שנותן משקל-יתר למשקיעים הגדולים. (מדד המניות הרגיל מחקה את הדולר המושקע הממוצע ולא את המשקיע הממוצע, ויש הבדל).

    אם השוק יעיל, וכל המידע מגולם במחירים, המדד שהצעתי והמדד הרגיל צריכים לתת תשואה דומה לאורך זמן.

    אבל אם יתברר שהמשקיע הממוצע מפגר אחר המשקיעים הגדולים, לאורך זמן, סימן שלא כל המידע מגולם במחירים, וההשערה תופרך.

    אהבתי

  27. תמריץ Says:

    מבקר, אבל העובדה שמי שמצליח עושה כסף ויכול להשקיע יותר היא בדיוק חלק מהתהליך שבונה את היעילות של השוק.

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    אפשר לכאורה ללכת למשקיע אופייני ב"גבעות" ולבקש ממנו לתת עצות השקעה ולעשות עליהן שורט ולעומת זאת לעשות לונג על המדד הכללי. אני מניח שזו שיטה שתניב רווחים על הנייר אבל כשמכלילים עלויות או כשמתחשבים ברצון לעשות את זה במחזורים גדולים, לא יודע כמה יהיה אפקטיבי.

    אהבתי

  29. מבקר טוקבקים Says:

    אם השוק יעיל, למי שהצליח בעבר בבחירת מניות לא אמור להיות סיכוי גדול יותר מאחרים לבחור מניות שיצליחו בעתיד, שהרי כל המידע אמור להיות כבר מגולם במחירי המניות.

    אהבתי

  30. תמריץ Says:

    אם אתה מציג הטענה בצורה כזו, אז כמדומני יש מחקרים שמראים שמנהלי קרנות מצליחות לא נשארים לאורך שנים בצמרת.

    אם אתה רוצה לעשות ממוצע שיכלול גם ילדים שמשקיעים כספי בר מצווה על איזה מיזם חלומות שקרי, ולתת השקעתם במשקל שווה למנהל קרן גדולה, לא רואה בכך משמעות גם אם תגלה שהמנהל מצליח יותר כי לא ניתן יהיה לנצל את התוצאות להכות את השוק במחזור גדול.

    אהבתי

  31. מבקר טוקבקים Says:

    התחלופה של מנהלי הקרנות לא מעניינת (בעיני). מנהלי קרנות מנהלים כסף של אחרים וחוטפים פדיונות. החוליה החלשה (הציבור) היא שקובעת מתי הקרן תיסגר. הכסף שנפדה אולי הולך לקרן אחרת. השאלה המעניינת בעיני היא אם יש ידע אמיתי ורלוונטי במקצוע. הצעתי דרך לבדוק את זה: להשוות בין המדד הרגיל ובין מדד שעוקב אחר המשקיע הממוצע.

    אתה קצת סותר את עצמך כשאתה טוען שהשוק יעיל אך מדבר בזלזול על "מיזם חלומות שקרי" ועל "ילדים שמשקיעים כספי בר מצווה".

    אם השוק יעיל אז מחיר המיזם בשוק הוא האומדן הכי טוב לערכו, אל תזלזל במחיר השוק.

    אם השוק יעיל אז לקנות מניה זה כמו לקנות כרטיס הגרלה, ואין סיבה להניח שלנער בר-מצווה יש סיכוי קטן יותר לזכות.

    אהבתי

  32. תמריץ Says:

    אני לא סותר עצמי. כמעט בכל תגובה השחלתי את ההסתייגות שהיעילות עלולה להיות נמוכה כשמחזורי המסחר קטנים. גם אם התמחור של פייסבוק נראה לי מטורף, זה דבר שהשערת השוק היעיל צריכה להתמודד איתו. המסחר שם עצום. לגבי חברה קטנה כמו גבעות עולם שהמסחר בה קטן ומורכב מקומץ משוגעים לדבר, השוק היעיל פחות רלוונטי.

    אהבתי

  33. מבקר טוקבקים Says:

    ניתן לערוך את הבדיקה שהצעתי תוך חלוקת המשקיעים לעשירונים, לפי היקף ההון המושקע.

    אני מתאר לעצמי שהחל מעשירון מסויים הסכומים הופכים משמעותיים.

    אהבתי

  34. מבקר טוקבקים Says:

    אם אכן הסחירות נמוכה, אז זה טיעון *נגד* השערת השוק היעיל.

    אם אתה רוצה לסנן נכסים "שוליים", נכון יותר לדעתי לסנן אותם לפי גודל ההון העצמי שלהם (למשל), ולא לפי הסחירות.

    אבל מה קורה אם החברה הופכת לענקית וילדי הבר מצווה מרוויחים? הסינון עלול לגרום לכך שתפספס חלק מהסיפור.

    ————————————————————————————–
    דרך נוספת לענות על הקושי שמפריע לך: להתייחס אך ורק לנכסים שנכללים במדד הרגיל.

    כלומר, אם משקיע מחזיק כמה מניות שכוחות אל ומניה אחת שבמדד, הוא נחשב כאילו משקיע 100% במניה שבמדד.

    אהבתי

  35. תמריץ Says:

    אני מסכים עם ההצעה השנייה. מאוד מעניין יהיה לראות האם משקיעים נחשבים משקיעים טוב יותר בחברות s&p 500.

    אהבתי

  36. מבקר טוקבקים Says:

    בכל ההצעות שנתתי ההשוואה היא בין משקיעים לפי גודל השקעתם, לא לפי מידת הפרסום שלהם (נכון שיש קורלציה, אבל רק בודדים בולטים תקשורתית).

    בהצעה השניה, להתמקד במניות S&P 500, יש טעם אבל יש חיסרון: משקיע ערך שבוחר מניות בעצמו לא מוגבל למניות אלה ואף ממליצים לו ללכת לקטנות ונשכחות יותר. אז אם מתמקדים במניות S&P 500 בהחלט מקבלים בדיקה מעניינת, אבל לא רלוונטית להתלבטות אם להיות משקיע ערך.

    אני דווקא אוהב את ההצעה של העשירונים. לבנות מדד עבור כל עשירון של משקיעים (לפי גודל השקעתם), ולראות אם יש הבדל בביצועים לאורך זמן.

    אהבתי

  37. תמריץ Says:

    להבהרת עמדתי בנושא. לא העלתי את העניין של השוק היעיל כדי לבקר משקיעי ערך. להיפך. ראשית, משקיעי ערך הם עצמם הדבר שהופך את השוק ליעיל. שנית, אני מאמין שלפחות במניות קטנות השקעת ערך יכולה לעבוד. אולי גם בגדולות, אם כי זה בטח יותר קשה.

    הטענה שלי שבהיבטים של מקרו – השוק יכול לתת אינדיקציות למצב הכלכלה. כשהשוק עולה זה סימן שקרה משהו שטוב לכלכלה או לפחות לרווחי המניות ולתימחורן וכשהשוק יורד זה סימן שקרה משהו רע. יבוא שמעון ויגיד שהוא מבין טוב מכולם, והכול הוא בועה רעה שתתפוצץ. אשאל אותו למה אנשים שחושבים כמוהו לא מצליחים לנצח את השוק.

    הטיעון בשבח יכולות השוק לשמש אינדיקטור מקרו כלכלי מהווה את הבסיס לתיאוריה מוניטרית מאוד חשובה שהופיעה בשנים האחרונות market monetarism.

    אהבתי

  38. מבקר טוקבקים Says:

    תודה על ההבהרה. אני מאמין בהשערת השוק המתקן. כלומר, הוא טועה, אבל מתקן. אפשר להרוויח מהטעויות, אבל זה לא קל מדי, כי יש תחרות על תיקון הטעויות. ויש גם התמחות בסוגי טעויות. עד שהשוק מתקן, כבר יש טעויות חדשות. אבל הוא בסך הכל בסדר. ואין חלופה טובה יותר.

    בנוגע למקרו, לודוויג פון מיזס דיבר על מחירים כעל איתותים, וספציפית, הוא דיבר על הריבית במשק כעל איתות שמאפשר קואורדינציה בין צרכנים, חוסכים ומשקיעים. אבל זה יכול להתקיים רק אם הריבית במשק נקבעת באופן חופשי.

    תודה על ההפניה ל-market monetarism. קראתי עכשיו את הערך בוויקיפדיה. אם הבנתי נכון הם רוצים להשאיר את קביעת הריבית לשוק החופשי, ושהבנק המרכזי ידפיס כסף לפי איתותים אחרים.

    הפעולות של הבנק המרכזי והספקולציות לגבי הפעולות, עלולות להטביע את הסיגנל ברעש. גם כיום לעיתים נוצר מצב בו הבנק המרכזי מחכה לאיתות מהשוק, בזמן שהשוק מנסה לפענח את הרמזים והכוונות של הבנק המרכזי.

    אם באמת מאמינים בשוק, אז לדעתי צריך להשאיר כמה שפחות החלטות לפקידים המוניטריים. למשל, אפשר לשקול את ההצעה של מילטון פרידמן לגידול שנתי קבוע וידוע מראש בכמות הכסף. אבל מה, לפני כן לעבור לבנקאות ברזרבה מלאה או קרוב לזה, כי ברזרבה חלקית היצע הכסף עובר מדי פעם טלטלות קשות, שהגידול המתוכנן בכמות הכסף עלול להתגמד לעומתן.

    אהבתי

  39. תמריץ Says:

    אין לך החלטה שרירותית יותר מהכנסת ההצמדה למתכות למשחק כמו שרוצים האוסטרים.

    הגידול בכמות הכסף של פרידמן לא הוכיח עצמו כפרמטר אמין לאורך השנים. השוק הרבה יותר חכם מפרמטר אחד כזה.

    אהבתי

  40. מבקר טוקבקים Says:

    השאלה החשובה היא האם ועד כמה הממשלה מתערבת בתחום המוניטרי.

    יש להבדיל בין קביעה תשתיתית פשוטה, חד-פעמית וידועה מראש, ובין רצף בלתי פוסק של החלטות מנהליות אד-הוק. אני מעדיף קביעה חד-פעמית, שהשוק יכול לקחת אותה כנתון בחישוביו.

    ——————————————————————————–
    ישנן שלוש רמות עיקריות של התערבות ממשלתית בתחום המוניטרי:

    1. התערבות אפסית — תחרות חופשית בין מטבעות.

    2. התערבות תשתיתית — קביעה חד-פעמית פשוטה, שקופה וידועה מראש, של מהו כסף או מהי כמותו, כמו למשל הטייס האוטומטי נוסח פרידמן, או בחירה במתכת מסויימת.

    3. התערבות פעילה — החלטות מנהליות בלתי פוסקות, בתגובה למצב המשתנה או בניסיון לתקן אותו. יעדים שונים ואולי גם משתנים. ניחושים ולחצים. "מדיניות מוניטרית".

    ——————————————————————————–
    אנשי ה-market monetarism מדברים לכאורה על התערבות לפי כללים, אבל התרשמתי שאלה לא כללים אלא יעדים ו/או איתותים. אז לדעתי זה נכנס לקטגוריה של התערבות פעילה.

    שים לב שהכלל של פרידמן אינו מגיב לשוק ואינו מנסה לתקן את השוק. הכלל נקבע מראש: גידול של 3% בכמות הכסף, נניח, כל שנה. הכלל סומך על כך ש*השוק* חכם מספיק וידע לפעול במסגרת היצע כסף זה. הרי כל כמות תספיק, ובלבד שהשוק יודע מראש, ויכול לקבוע את ערך הכסף בהתאם.

    כפי שציינתי קודם, נראה לי נכון יותר ליישם כלל כמו זה של פרידמן בסביבה של בנקאות ברזרבה מלאה, בה כמות הכסף במשק לא תלויה בכמות ההלוואות הבנקאיות או במשיכות מהבנקים. (ואם לא רזרבה מלאה, אז לפחות גבוהה בהרבה מכפי שהיא עכשיו).

    אהבתי

  41. orihippo Says:

    "מלחמת הכוכבים" ואני' המולטי יקום של אלי אשד

    https://no666.wordpress.com/2015/12/17/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%99/

    אהבתי

  42. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    האם אתה אמריקאי ממעמד הביניים?

    ב1970 מעמד הביניים השתכר 62 אחוז מהכנסות המשק היום 43
    ב1970 המעמד העליון השתכר 29 אחוז מהכנסות המשק היום 49
    השאלה: איך מחשבים

    http://www.pewresearch.org/fact-tank/2015/12/09/are-you-in-the-american-middle-class/

    http://www.pewsocialtrends.org/2015/12/09/the-american-middle-class-is-losing-ground/st_2015-12-09_middle-class-01/

    אהבתי

  43. גיא Says:

    תמריץ, התהפוך הנגידה עורה?
    'גם ריבית שלילית נמצאת על השולחן' !!
    או שאנו קטני אמונה?

    http://m.ynet.co.il/Articles/4742087

    אהבתי

  44. orihippo Says:

    המגזין היוקרתי 'פוריין פוליסי' הכריז לאחרונה על חבר הכנסת איימן עודה בין מאה המנהיגים הנחשבים בעולם • אך הביוגרפיה של עודה מתארת אישיות אחרת: תמיכה בהסתה, הזדהות עם הטרור הפלסטיני, והתנכרות לערביי ישראל שמנסים להשתלב בחברה • המגזר הערבי אולי עובר כיום תהליך חשוב, אך איימן עודה לא נמצא בצד הנכון של המשוואה

    http://mida.org.il/2015/12/21/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

    אהבתי

  45. תמריץ Says:

    גיא, קרא את המשך הקישור שנתת וראה שהיא לא מתכוונת להוריד לריבית שלילית אלא במקרה של קטסטרופה. מה שנחוץ לדעתה הוא דווקא העלאת המיסים והקצבאות. בקיצור, לא הפכה עורה.

    אהבתי

  46. גיא Says:

    מממ , צודק.
    יכול להיות שהיא כמוני , אם יש לי הרבה דברים על השולחן נראה שאני באמת עובד.

    יאיר , מה נשמע? נראה שלא הגבת איזה תקופה?

    אהבתי

  47. תמריץ Says:

    יוחזר יאיר לאלתר.

    אהבתי

  48. orihippo Says:

    אם הריבית עולה, האם לא יהיה ביקוש להלוואות במטבעות בהן הריבית נמוכה וזה יוריד את ערך הדולר ? בהונג קונג ניתן לקחת הלואה לדיור ב1.5 אחוז בערך.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4738543,00.html?autoplay=1=obnetwork

    אהבתי

  49. תמריץ Says:

    זה שקל לקחת הלוואות במטבע מסוים מוריד ערכו, לא מעלה אותו. לוקחים הלוואות במטבע אחד ואז ממירים למטבע שני. נוצר לחץ כלפי מטה כי זו פעולת מכירה של המטבע הראשון.

    אהבתי

  50. יגאל Says:

    מעניין

    אהבתי

  51. גיא Says:

    אז יש לה ריבית שלילית על השולחן ושר אוצר על הראש(הומאז קטן לאיילת מטיילת) שרוצה אף להעלות הריבית.
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001090524#fromelement=hp_deot

    אהבתי

  52. תמריץ Says:

    כותב לעניין הבחור בגלובס.

    אהבתי

  53. orihippo Says:

    האם יתכן שהמשחקים בריבית קשורים לבחירות שנה הבאה. כשיגיע השלב של התמודדות בין נציגי המפלגות הכלכלה תהיה הנושא המרכזי.

    אהבתי

  54. תמריץ Says:

    ברני סאנדרס באמת התבטא בצורה נוקבת נגד העלאת הריבית.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: