הבעיה הפסיכוהיסטורית בתל אביב 100

הפסיכוהיסטוריה, השיטה המדעית שחזה אייזיק אסימוב בסדרת המוסד המופלאה שלו, הייתה מסוגלת לספק ניבויים סטטיסטיים מפורטים לגבי טיבה של החברה האנושית בעתיד הרחוק. אולם היה מילכוד – אם בני האדם היו נחשפים לניבויים, הם היו משנים התנהגותם בהתאם, ואז הכול היה מתהפך על פניו ותחזיות העתיד היו נעשות חסרות ערך.

הפסיכוהיסטוריה עדיין לא הומצאה. לא קם לנו הארי סלדון. ברם ישנן פה ושם תחזיות שכאילו נלקחו ממנה. אמירות סטטיסטיות על העתיד האנושי שמבוססות על מחקרים ושאנשים משכילים מאמינים בהן בכל ליבם. בתחום ההשקעות יש אמירה אחת כזו בולטת – הקביעה שהשקעה בתעודת סל על מניות צפויה להניב תשואה ארוכת טווח נאה ולעקוף בסופו של דבר כמעט כל קרן מנוהלת.

אבל להארי סלדון ולהולכים בדרכו יש כאמור בעיה – כשהנבואה על העתיד מתפשטת, היא עצמה משנה את העתיד בכיוונים לא צפויים. הבעיה הזו תקפה גם לניבוי האופטימי לגבי תעודות הסל. אם תעודות הסל כל כך טובות, המשקיעים רצים לשים בהן כספם מבלי לחשוב הרבה. ואם כך עושים המשקיעים, להתנהגותם יהיו השפעות גומלין.

כפי שכתב עמי גינזבורג בדה מרקר, הבורסה בתל אביב מספקת דוגמה מדאיגה בימים אלו. הבורסה הולכת להכניס למדדים הגדולים שלה חברת ביוטכנולוגיה אמריקנית. כדרכן של חברות רבות כאלו יש פער דרמטי בין השווי המנופח של החברה לבין המאזן הכספי שלה בפועל. בשוק שמתנהל בלי תחזיות גורפות לגבי העתיד היו צריכים מנהלי החברה להשקיע מאמץ סיזיפי כדי לשכנע את המשקיעים בתל אביב שכדאי להם לקנות את המניה. אבל עכשיו הם יכולים לקבל הזרמה של מיליונים בקלות, רק בשל עצם רישום המניה.  מיליארדים מכספי המשקיעים הופנו לאפיקים פסיביים מתוך הנחה שהעתיד כבר ידוע, והאפיק הפסיבי תמיד ינצח בו. כסף שנמצא באפיק פסיבי הוא קהל שבוי עבור כל מניה שנכנסת למדד, גם עבור חברה מהסקטור הביוטכנולוגי עם מאזן לא משכנע. כך ידיעת העתיד המובטח שבו תעודות סל תעקופנה כל השקעה אקטיבית נותנת תמריץ להתפתחויות מפוקפקות שמסכנות את אותו עתיד עצמו, אותה בעיית פסיכוהיסטוריה קלאסית.

המשקיע הפסיבי לא צריך להיקלע ליאוש, אבל אולי שווה לחשוב על אסטרטגיה חדשה. במקום לקנות תעודת סל, אפשר לקנות ישירות את מניות המדדים ולדבוק בהן לנצח עד הסוף המר או הטוב, מבלי לשנות גם אם המדד משתנה. מחקר על אסטרטגיית השקעה כזו לאורך עשרות שנים שביצע ג'רמי סיגל הראה שזו הייתה אלטרנטיבה עדיפה לקניית תעודת סל על ה-s&p500 עצמו שבו מניות מתחלפות מדי פעם.

28 תגובות על ״הבעיה הפסיכוהיסטורית בתל אביב 100״

  1. למי שמשקיע אחוז גדול בארץ יכול לאמץ פתרון אמצע – גם לקנות את מניות מדד 100 ולא לגעת וגם את המדד עצמו(המשתנה מעת לעת). אני מניח שגם בS&P500 אפשר לעשות זאת.

    אהבתי

  2. רק הערה קטנה:
    אין טענה שהשקעה פאסיבית תעקוף כל השקעה אקטיבית. להיפך ברור שיהיו השקעות אקטיביות שיתנו יותר מהשקעה פאסיבית וכאלה שיתנו פחות.

    הטענה היא שהשקעה פאסיבית תיתן בדיוק את ממוצע ההשקעות האקטיביות (לפני דמי ניהול). למעשה זו לא טענה אלא משהו שהוא נכון פר הגדרה.

    הנקודה היחידה שניתן להתוכח עליה היא האם לנו יש יכולת לבחור את אותן השקעות אקטיביות שיצליחו יותר מפאסיביות או שניתן לדעת זאת רק בדיעבד.

    אהבתי

  3. איתמר, הטענה הנפוצה שאליה כיוונתי היא שבשקלול דמי ניהול קרנות אקטיביות יהיו פחות משתלמות. והרי דמי ניהול הם לרוב לפחות 2 אחוז לשנה, הרבה מאוד כסף.

    זה לא מדויק לומר לדעתי שתמיד יתקבל ממוצע ההשקעות האקטיביות. בנסיבות שבהן תעודות סל מהוות חלק גדול מהמסחר וצריך להכניס מניות חדשות למדד, הן לבדן יכולות להביא ביקושים שינפחו את המחיר, גם אם כל המשקיעים האקטיביים רק רוצים למכור. בבורסה שבה שורטים מאוד משוכללים זה לא אמור לקרות אבל זה לא כך בבורסה שלנו ואולי לא בשום מקום.

    חוץ מזה עולה השאלה איזה ממוצע של איזו השקעה במניות. יש הוכחות מחקריות לכך שהשקעה ממוצעת במניות צמיחה בעלות מכפילים בשמיים ממש לא משתלמת. מי שהשקיע במניות ת"א 100 רצה ממוצע השקעות במניה ישראלית אופיינית, לא במניות של חלומות עם תמחורים בשמים. נוצרת פה בעיה.

    אהבתי

  4. איתמר, כדי שהטענה תהיה נכונה *לפי הגדרה* צריך שהפסיבים יחקו באופן מושלם את האקטיבים, כלומר:
    1. כל המניות נמצאות במדד מרגע הנפקתן ועד מחיקתן
    2. המדד מתעדכן *מיידית* אחרי כל עסקה, חלוקה, הנפקת משנה או המרה
    3. הפסיבים נכנסים לשוק ויוצאים ממנו בדיוק באותו עיתוי בו האקטיבים נכנסים לשוק ויוצאים ממנו (כקבוצה, כמובן שכקבוצה)

    ברגע שזה לא לפי הגדרה, ברגע שיש אי-דיוק ורעש, אז הרעש והאי-דיוק צפויים להתגבר ככל שהשקעה במדדים תהפוך רווחת יותר.

    אגב, בעלי עניין נחשבים אקטיבים או פסיבים? או לא זה ולא זה? — פעם המדד חיקה אותם, היום הוא מתעלם מהם. (הם לא נחשבים חלק מ"הכמות הצפה" שאותה מחקה המדד).

    הטענה שאקטיבי יכול למכור רק לאקטיבי (בין עדכוני מדד) לא נכונה, בגלל שיש בעלי עניין!

    בקיצור: קונספט נחמד, אבל היישום לא נקי, ולא יכול להיות נקי…

    אהבתי

  5. תודה על הפוסט תמריץ . טוב , הנושא מאוד סבוך , אני רק לא מבין , למה אתה חושב , ואיך אתה מוכיח , שבלונג רן , כולם עושים מה שריווחי . זה כלל לא נכון בהכרח , מדוע ? פשוט :

    אתה רואה תוצאה , לא רואה דרך !! אפילו אם כולם ישקיעו בדרך שהיא נחשבת ריווחית , היא נחשבת ריווחית בשורה האחרונה , אחרי שנים , שבועות , זמן …….. אבל הרבה יותר מדי נופלים בדרך !! למה ? פשוט :

    כי המימד הפסיכולוגי , הוא הכי בעייתי בהשקעות . הפער העצום בין הציפייה למציאות ולניהול של ההשקעה , בלתי נתפס !!

    להתראות

    אהבתי

  6. צריך לשים לב לעוד דבר מעניין: האקטיבים יכולים לעשות עסקאות עם אקטיבים אחרים, מתוך הנחה לגבי זה שהפסיבים ינפחו את המחיר. דהיינו – אוטוטו המניה נכנסת למדד והפסיבים יציפו ביקושים, בוא נקנה אותה כבר עכשיו, שבועיים קודם. כמובן, גם עסקה כזו, לכאורה בין אקטיבים לאקטיבים לוקה בבעיה הפסיכוהיסטורית.

    אהבתי

  7. אל רום, אני בהחלט מודע לכך שכולם בורחים בשפל ונכנסים בגאות, כך שכל מודל השימוש בתעודות סל רקוב פסיכולוגית, אבל אפילו למי שחסין ללחצים האלו, מי שפשוט קונה תעודת סל והולך לישון כמו חוני המעגל, יש בעיה כמו שתיארתי בפוסט וכמו שכתבו בדה מרקר שהפניתי אליו.

    אהבתי

  8. תמריץ , דמי ניהול של 2% היו אולי נפוצים בתקופת מדד הכר"מ (מדד הכרוז הממוחשב, זהו מדד שהתקיים עד שנת 1998 במסגרתו נסחרו עד שנה זאת למעלה מאלף נ"ע) וגם אז היה מקום להפעיל את שריר הצרכנות הנבונה ולחפש דמי ניהול יותר זולים.

    בכל מקרה כך תשקיעו בזול לפי הסולידית (נראה לי שהפוסט מתעדכן מידי פעם)
    http://tinyurl.com/kf34gvd
    למשל, (מתןך הפוסט) –>

    קרן הנאמנות "פסגות מחקה ת"א 100" (5112628) היא קרן מחקה (פסיבית) שמטרתה להשיג תשואה קרובה ככל האפשר לתשואת המדד. כדי לעמוד ביעדה, הקרן מחזיקה בכל עת ב-100 המניות המרכיבות את המדד לפי משקלן היחסי. הקרן גובה דמי ניהול של 0.025% בשנה.

    אהבתי

  9. מניות שנכנסות למדד "חזקות" הן כאלה ששוי השוק שלהן עלה בתקופה הנמדדת ועקפו (נדמה לי במעל 20%) את האחרונות "החלשות".
    כך שלפי שיטתך אתה למעשה מפסיד אותן אם לא תכייל את התיק על פיהן.
    אגב, בארהב יש תעודת סל על sp500 שבה משקל כל המניות אחיד (לא זוכר כרגע את סימולה), ומכה את התעודות הרגילות המשוקללות כמעט תמיד.

    אהבתי

  10. אמרתי "נפוצים" ולא שאין, היום אני מניח שיש יותר מודעות.
    בכל מקרה כנראה שהפרייארים לא מתים ואם הפראייריות היא תכונה תורשתית, אז הורים שהפרופיל הגנטי של ילדיהם מוביל ליותר פראייריות כנראה לא יעשו דבר וימשיכו להולידם בכל מקרה.

    אהבתי

  11. אהה,נכון, טעיתי. אני התכוונתי לדמי ניהול על קרנות [פאסיביות].
    מה שאגב מוכיח שאף פעם לא התעניינתי/השקעתי באקטביות.

    אהבתי

  12. הבעייה בפסיכו היסוריה היא לא דווקא שהאנשים יהיו מודעים לתחזיות שלה היות שלעתים תחזיות מקיימות את עצמן. הבעייה היא שהתרבות משתנה לא באותו קצב כתוצאה מהשינויים הטכנולוגים. אסימוב הגה את הסידרה בשנות הארבעים המוקדמות, הוא חזה את המהפכה התעשיתית אבל לא את ההשפעות שיש לה על החברה ואת הקצב הגדל של השינויים. לפני 150 שנים אפשר היה לנבא מה יהיה בעוד 50 שנים או מעט יותר. היום זה בלתי אפשרי.
    בעוד 50 שנים או מעט יותר יתכן שלא תהיה כלל בורסה לנירות ערך בצורה שאנחנו מכירים אותה.

    אהבתי

  13. שמתם לב היורו מזדחל שוב לקראת התחתית של 15 לפברואר אז ירד ל 1.05 דולר ליורו. הארי סלדון מנבא שהוא יתקרב לשוויון בדצמבר. האמריקאים יעלו את הריבית הוא ירד מתחת ל 1.
    הכל תלוי באשה יהודיה אחת מרוסיה.

    נובמבר 9: קארסון 24 טרמפ 23
    נובמבר 10: טראמפ 31 קארסון 16. רוביו סוגר על קארסון, 15

    הארי סלדון מנבא, 8 לנובמבר (פחות משנה) :רוביו נגד קלינטון, רוביו יזכה, יבטל את ההסכם של אובמה עם קובה, למרות התנגדותו להסכם עם אירן יכבד אותו. יפעל לצמצום הגרעון. הדולר יגיע ל 80 סנט ליורו אחד.

    אהבתי

  14. אולי כדאי לשים קצת כסף בפאונד סטרלינג . ראיתי עכשיו ראיון עם ראש עיריית לונדון השמרני , בוריס ג'ונסון , שאומרים שיש לו סיכויים לא רעים להגיע יום אחד לדאונינג 10. שאלו אותו לגבי ה bds והוא ענה :"
    מי יכול לחשוב בכלל להחרים את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון חוץ מחבורה של שמאלנים לובשי מכנסי קורדרוי -לא שיש משהו לא בסדר עם מכנסי קורדרוי. "

    אהבתי

  15. מדוע צריך להפסיק את טראמפ? האם הוא יהיה פחות טוב מקרוז או רוביו? יש לו רעיון מסויים שדי הולם את הגישה הרפובליקנית כפי שלאובמה היה, וכל אחד מהם יעשה כמיטב יכולתו לכוון את הספינה לכיוון שלו. אמריקה הגיעה לגדולה בזכות הקפיטאליזם, למה לא להמשיך?

    אהבתי

  16. גם האפקט המתמרץ על הפוליטיקה העולמית מפחיד – עכשיו בכל מקום הדיון התוקפני, הרברבני והמטומטמם נוסח טראמפ יהפוך לצו האופנה.

    אהבתי

  17. גם ג'ון קישק מתחיל לדבר ולהתנהג כמוהו. מצד שני נמאס מפוליטיקלי קורקט.
    נראה איך טראמפ מוציא את מטוסי הקרב הסינים מהאיים שלהם בסיגנון קנדי ומשבר קובה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s