דבר נביא הזעם

אני בדרך כלל לא מסכים עם הפרשן הכלכלי פנחס לנדאו, אבל תמיד מעניין לקרוא אותו (תודה ליאיר שהפנה אותי אל הקישור), והפעם הוא נביא זעם יותר מאי פעם:

  • הצעד הראשון והפשוט ביותר — אך הקשה ביותר למרבית הציבור לקבל ולפעול על פיו — הוא לחסל כליל את תיקי ניירות הערך. במקום לדון ביתרונות וחסרונות של כל מניה וכל אג"ח, הצעד הנכון בשלב מוקדם זה של המשבר, כאשר המחירים עדיין קרובים מאוד לרמות שיא, הוא ליצור דף נקי על ידי חיסול מוחלט. Go to cash. באמת, וללא דיונים נוספים (מעבר לטקטיקת עיתוי של היום / מחר / שבוע הבא — בכל מקרה, לא לפעול בשווקים המטורפים האלה ללא הגבלות מחיר ועם הדרגתיות מסוימת). התחיל תהליך שיהיה נורא, קשה ואכזרי. כנראה שהוא לא יהיה ארוך במיוחד, מפני שהמערכות כבר נהרסו מבפנים. חלק אינטגרלי מהתהליך הוא ההכרה ההדרגתית והגוברת של הציבור לגבי מה שקורה לו, לנכסיו, לעתידו. על הכרה זו אפשר רק לומר "יפה שעה אחת קודם" וגם "כל הקודם זוכה".

אני לא יכול לחתום על כך ששום דבר ממה שמנבא לנדאו לא יתממש, וחלק מתחזיותיו של לנדאו התממש יפה בעבר (קריסת הין היפני שצפה, אם כי לא קריסת הבורסה היפנית או האג"ח היפניות כפי שגם השתמע ממנו), ובכל אופן התחזית נשמעת לי לא הגיונית. לבנקים המרכזיים יהיה תמריץ עצום לעשות הכול כדי למנוע תהליך "נורא, קשה ואכזרי". גם אם המשבר יתארך ויתפשט, מה ימנע מהם פשוט להדפיס כסף כמה שצריך. הדבר המטריד הוא שארה"ב ואירופה אמנם חסומות מלהדפיס כסף דרך הממשלה (ארה"ב בגלל שליטת הרפובליקנים בקונגרס, אירופה בגלל האירו). מצד שני עדיין נותר לבנקים המרכזיים שלהן מה לעשות ברמת ההקלה הכמותית ובקנה מידה עצום. על אחת כמה וכמה זה נכון לגבי סין ויפן, שם הממשלה והבנק המרכזי יכולים לשתף פעולה בהצפת השווקים בכסף.

מודעות פרסומת

43 תגובות to “דבר נביא הזעם”

  1. orihippo Says:

    עיתונאי סודאני: קופי המקוק הם צאצאי היהודים

    "קופי המקוק השחורים נתונים היום לסכנת הכחדה בשל הצייד ובשל אובדן מקומות המחיה המקוריים שלהם. קופים אלו מצויים באיי מזרח אסיה כמו מלזיה ואינדונזיה ואילו קופי המקוק הכסופים מצויים בארצות המזרח הרחוק כמו סין ויפן. קופי המקוק הם ידידותיים, נעימים ודומים במידה רבה לבני אדם. יש הסבורים כי הם צאצאי אבות אבותיהם של היהודים שאללה הפך אותם לקופים.
    קיומם של קופים ממוצא יהודי היא אמת שאינה שנויה במחלוקת, ושאיש אינו מכחישה זולת מי שכופר בקוראן שהוריד אללה למוחמד. אללה אמר לגבי הקופים הללו מזרע יהודי: 'הן ידועים לכם אלה מבינכם אשר שלחו יד [לדוג] ביום השבת. אמרנו להם, הֶיו קופים מאוסים; זאת עשינו כעונש וכלקח לבני דורם ולבאים אחריהם, וכמוסר השכל ליראים' (קוראן 2: 66-65).

    [לפי] הסיפור [הקוראני] אללה אסר על היהודים לעבוד בשבת. [סופר] על כפר אחד של יהודים שהתפרנסו מדיג. הדגים היו מופיעים בהמונים ביום שבת ונעלמים בראשון. אותם יהודים חשו עצב וכעס ורקמו תחבולה נגד מצוות אללה בכך שכלאו את הדגים בתוך רשת ביום שבת מבלי למשותם מן המים, ובשחר יום ראשון היו מוציאים אותם מן המים. כמה מנביאיהם אסרו זאת עליהם, אך הם לא נרתעו, כהרגלם. [בשל כך] אללה העניש אותם והפכם לקופים.

    יתר היהודים [שלא הפרו את הוראת אללה ולא הפכו לקופים] לא רצו לגור במחיצתם של [היהודים שהפכו לקופים] וגירשום להרים. ה[יהודים שהפכו לקופים] המשיכו להתרבות ונאלצו לבסוף להתפזר ברחבי העולם. נראה כי הם בחרו להשתקע בארצות דרום מזרח אסיה ובמזרח הרחוק כפי שניתן לראות כיום.
    מה שמעניין הוא שבפועל קיימים שני סוגים של קופי מקוק: שחורים וכסופים. הדבר תואם את קיומם של שני מיני יהודים בעלי שני צבעים: אשכנזים [בהירים] – ממוצא אירופאי וספרדים [כהים] – ממוצא אסייתי.
    יצוין שדרווין (ממוצא יהודי) העסיק את העולם זמן רב בתיאוריה שלו לפיה מוצא האדם מן הקוף. נראה שהוא הגיע להנחה זו ממחקרו [אודות] ההיסטוריה של חלק מאבות אבותיו מקרב היהודים הקופים.
    באי סולאווזי באינדונזיה צילם צלם כמה תמונות שלהם והופתע להיווכח שקופים אלה חיים חיי משפחה מאושרים כמו בני אדם. הוא גם הופתע לראות שהם מתנהגים כבני אדם כאשר מבקשים מהם לעמוד או לשבת כדי לצלמם. הקופים הללו מיטיבים לעמוד מול המצלמה, באופן מדהים.
    יתכן שמיותר לומר כי תעשיית הסרטים וכשרון העמידה מול המצלמה הם נחלתם של היהודים. רוב השחקנים והשחקניות פורצי הדרך של הקולנוע בהוליווד ובפריז היו ועודם ממוצא יהודי."

    אהבתי

  2. orihippo Says:

    רשמית: נמצאה התרופה שמסוגלת להפוך אתכם לחכמים יותר
    צוות חוקרים מצא שמודפיניל, שנוצרה במקור לטיפול בבעיות שינה, משפרת יכולת הלמידה, תפקוד הזיכרון והיצירתיות. רבע מהסטודנטים באוקספורד כבר משתמשים בה

    אולי נקנא במאורגן ונראה אם רמת הדיונים פה משתפרת

    http://www.mako.co.il/health-news/researches/Article-b1a16c8f45a6f41006.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1493902219&partner=obnetwork

    אהבתי

  3. orihippo Says:

    משה שלום הביע אמש את דעתו על הירידות בבורסה והוא איננו פסימי.

    https://mosheshalom.wordpress.com/

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    אורי, וואו. אלו קישורים מעניינים. את הסיפור עם קופי המקוק אנצור כל חיי.

    אהבתי

  5. גיא Says:

    אני כבר מספיק חכם.
    אם היה מותר הייתי מעדיף להיות יותר סמשינג :
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4694792,00.html
    Lucy In the Sky With Diamonds

    אהבתי

  6. ראשון פח Says:

    מאמר דעה של אבינאש פרסאוד בפייננשל טיימס, הוא טוען כי קובעי המדיניות בארה"ב לא צריכים למצמץ ולהתחיל להעלות ריבית: תלות יתר במדיניות מרחיבה קיצונית היא אולי אחת הסיבות לכך שהעולם טרם נחלץ מציפורני המשבר שהחל לפני יותר משמונה שנים.

    שורשי ההאטה בסין הם ההחלטות שהתקבלו הרחק מבייג'ין. בחמש השנים האחרונות, בנקים מרכזיים בכל הכלכלות המרכזיות השיקו תוכניות הקלה כמותית ענקיות. בשל האפקט שיש להן על שערי החליפין, למדיניות הזו יש תכונה של צמיחה על חשבון השכנים. הצמיחה הועברה ממקום למקום – תחילה ארה"ב ואחר כך אירופה ויפן – כאשר הישגי כל מדינה באו על חשבון רעותה. משחק סכום אפס זה אינו יכול להשיק הבראה עולמית בת-קיימא. סין היא המפסידה התורנית שלו.

    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001064420

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    חלק מהישגי כל מדינה באות על חשבון רעותה בהורדת ריבית, בשל האפקט של פיחות. אבל לא הכול. אם האינפלציה עולה, זה טוב לכולם.

    אהבתי

  8. ראשון פח Says:

    ובקצרה
    אינפלציה טובה לכולם.. קיצור העיוות בכלכלה הנוכחית.
    שחוט אותי ביוקר מחיה וספק לי עבודה כדי לשלם על זה. צריכה כמהות הבריאה. ושעבוד ככלי.
    הורדת הריבית היא אופיום לחולה סרטן.
    הרגשה טובה זמנית שבאה על חשבון הדרדרות בעתיד. כי מעגל סגור משחק סכום אפס.
    ללא כימוטרפיה , הקרנות , כריתה , החולה ימות. עם כל הכאב והקושי שבטיפולים אלה.

    בברכה

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    לא צריך כאב כדי להתרפא. טיפולי שיניים של פעם למשל אינם טובים מאלו של היום שנעשים ביתר מיומנות מבחינת הרדמת כאב.

    אהבתי

  10. ראשון פח Says:

    סרטן אינו כאב שיניים..
    הכלכלה אינה חולה בכאב שיניים..
    לא צריך כאב
    אך לגבי סרטן זה מה שיש.
    וללא טיפול אמיתי , החולה נוטה למות.
    והכאבים שבקריסות המחזוריות רק גדלים.
    כמובן שהטיפול לא מבטיח הבראה

    אהבתי

  11. יאיר Says:

    הדברים שלו הם באמת נבואת זעם.
    לא ראיתי אותו מתבטא כך כי תמיד נסוך חיוך וציניות בכתיבתו, אך הפעם הוא בהחלט הטיל את כל כובד משקלו הפסימי.
    רמזים לכך היה ניתן למצוא בפוסטים קודמים במהלך השנים בהם הוא זיהה ותקף עיוותים כמו אבנומיקס, גוש האירו, הרחבות כמותיות וריביות שליליות.

    אני מסכים איתו שמתקרב הרגע לשלם את מחיר העיוותים הללו, אבל אני לא בטוח שזה יגיע דרך שוק המניות. אם מהמשבר הקודם המניות הכפילו את עצמן, זה יקרה שוב. גם בלי הרחבות כמותיות, מניות חזרו ועלו במהלך השנים.

    העיוותים שלנדאו תוקף הם יותר פוליטיים מכלכליים ותיקונם יהיה פוליטי.
    אם השוק הסיני ישתחרר מהמגבלות שהוא נמצא בהם ויצרוך במקום לבנות בתים – אז הצמיחה הזאת תחלחל לכל העולם. אם גוש האירו יפורק (או ישאר תחת השם הזה אך בפועל יפשוט את כותונת המשוגעים שהוא הלביש על חבריו) – אז תהיה צמיחה שתשפיע על כל העולם הכלכלי. כל השינויים הללו דורשים שינוי פוליטי עמוק שמי שמונע אותו הוא אליטה מצומצמת (בסין בכסות קומוניסטו-טוטאליטרית ובאירופה בכסות ליברלו-דמוקרטית).

    גם בנוגע לריבית בארה"ב (שלמעשה כולאת את כל הריביות בעולם לרמה הנמוכה הקיימת) מדובר בעניין פוליטי יותר מכלכלי. כי נכון שהורדת ריבית עוזרת ליצירת עסקים חדשים או לגידול עסקים קיימים, אבל זה כבר מיצה את עצמו. אם חברות מבצעות באי-בק בהיקפים שלא היו בעבר, זה אומר שהם הגיעו לנקודה שהן לא באמת צריכות אשראי נוסף בשביל לצמוח, וכבר אין צורך בריבית אפס.
    כיום לריבית אפס אפקט פסיכולוגי חיובי קצר טווח על שוק המניות, אבל אפקט כלכלי שלילי ארוך טווח על כל מערך החיסכון והפנסיה.
    בעבר, שנים רבות של צמיחה לוו בריבית גבוהה ואין סיבה להניח שריבית סבירה (2-3%) תמנע צמיחה.

    אהבתי

  12. גיא Says:

    היי יאיר ,
    אני בדיוק עובר על מאמר ארוך מאוד(עוד לא סיימתי) של אחד מהוגי הMMT וכמובן שדעתו שונה ומזגו קצת לא נוח ממתנגדיו….
    US Federal Reserve should not increase interest rates
    מה שכן , הוא מספר את הבדיחה על הרבי …. אז אני עושה לו כבוד עם הלינק
    http://bilbo.economicoutlook.net/blog/?p=31696#more-31696

    אהבתי

  13. גיא Says:

    אהה לא , הבדיחה מהמאמר הזה: The roots of MMT do not lie in Keynes
    מצטער…..כל המאמרים עם בדיחות של יהודים נראים אותו דבר.
    http://bilbo.economicoutlook.net/blog/?p=31681#more-31681

    אהבתי

  14. יאיר Says:

    גיא, אודה שלא קראתי את כל המאמר ורק ריפרפתי (ולא מצאתי שום בדיחה שם והכל רציני מדי ובכלל לא מצחיק …).
    זה היתרון של תמריץ שקבע את עיקרון התמריץ ובכך הוא פטור מדיונים כלכליים משמימים והוא יכול לשפוט כל דבר רק על בסיס העיקרון שלו.

    אם כבר עסקינן בקישורים אז הנה קישור למשהו קליל יותר גם אם פרי עטו של חתן פרס נובל. כליל (=כלכלי) אבל גם קליל:
    alaxon.co.il/?p=73688

    מספר ציטוטים נבחרים:

    "ברוב מדינות מערב אירופה הגיעה הדינמיות הכלכלית לשפל שכמותו לא נראה מאז עליית הדינמיות במאה ה-19. היבשת כמעט ולא ממציאה או יוצרת עוד מוצרים חדשים – וזו היבשת שהולידה שפע של תעשיות וצורת חיים חדשות. הצמיחה שם פסקה … היעלמותה המוחלטת-כמעט של הפעילות היצירתית הפחיתה את החדשנות המקומית, צמצמה את פעילות המשקיעים ודיכאה את הביקוש לתעסוקה. שיעורים גבוהים של אבטלה ושיעורים נמוכים של שביעות רצון מהעבודה מעידים על מצבן העגום של כלכלות אירופה … לא מפתיע שסקר משקי בית שנערך לאחרונה מצא שבמדד ה"אושר", התוצאות החציוניות ב[מדינות אירופה] … נמצאות כולן מתחת לתוצאות המחצית העליונה של המדינות ה"מתעוררות" (emerging)".

    "הכלכלה האמריקאית אינה במצב טוב יותר … מה גורם להאטה בפריון? … הגורם ההגיוני להתפשטותה של תסמונת זו באמריקה – קרי ההאטה בפריון ודעיכת שיעור שביעות הרצון מהעבודה, בין היתר – הוא ירידה גדולה בחדשנות המקומית בתעשיות מבוססות, כמו תעשיות הייצור והשירותים המסורתיות … וברגע שלא נשארו עוד חדשנויות אמריקאיות שהכלכלות האירופיות יכלו להעתיק, תסמונת ההאטה בצמיחת הפריון תקפה גם אותן – את צרפת ואיטליה … את גרמניה ובריטניה".

    "איך יוכלו מדינות המערב לייצר – או לייצר מחדש – שגשוג ופריחה נרחבים? אין טעם בצעדים מוחשיים ללא צורת חשיבה חדשה: אנשים צריכים להבין שהכלכלה הסטנדרטית אינה מדריך לפריחה – היא כלי להשגת יעילות בלבד. פריחה נרחבת דורשת כלכלה השואבת מרץ מחדשנות מקומית שמתחילה מלמטה … יהיה עלינו להשתחרר מן הקיבעון הקלאסי של צבירת עושר ויעילות, ולפנות לכלכלה מודרנית שמציבה את הדמיון והיצירתיות במרכז החיים הכלכליים".

    אהבתי

  15. יאיר Says:

    בקישור השני אכן הבדיחה מופיעה ועל-כך נאמר "בעברית זה נשמע יותר טוב"

    אהבתי

  16. orihippo Says:

    פנחס לנדאו לא יודע טוב יותר מנביאים אחרים, ואם הוא מסביר את זה היטב זה לא בהכרח נבואה מדוייקת. כמו שעון דיגיטלי, מראה היטב יותר את השעה אבל לא אומר שהוא מדייק יותר. אנחנו מחפשים נואשות תשובה ואין אפשרות לקבל תשובה משכנעת.
    יאיר, למפלגה הקומוניסטית בסין יש אינטרס שהוא האינטרס של הציבור והיא יודעת טוב יותר מהציבור. היא משוחררת ממגבלות כובלות לבנקים ולחברות הגדולות כמו במערב, לכן האפשרות שלהם לשנות את הכיוון מהירה יותר וטובה יותר.

    אהבתי

  17. גיא Says:

    יאיר , המאמר שהבאת נראה מעולה.
    אקרא מאוחר יותר כי עייפתי ונעקה מוחי מהמאמרים שאני עצמי הבאתי.
    בכל מקרה , מצד אחד נראה שהאוטוריטה של כותב המאמר שלך נראית גדולה
    מזאת של המאמר שלי ….
    מצד שני אנו יודעים שפניה לאוטוריטה אינה מהמוצלחות (אלא אם אני עושה זאת) וגם שלא כל זוכי הנובל , אפעס , כאלה מוצלחים.

    אהבתי

  18. גיא Says:

    This just got in

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001064801#fromelement=hp_firstarticle

    נה , נה , נה , נה 😉

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    האם כלכלה יצירתית הופכת אנשים למאושרים יותר? אני בספק. אפילו במדינה הכי יצירתית, קרי ישראל, כמה באמת עסוקים יומם ולילה בפריצת דרך ולא בעבודה שגרתית? מעטים מתי מעט. אני גם לא יודע אם אירופה עד כדי כך לא יצירתית. מצד אחד היא באמת לא מבוססת על סטרטאפים שמשנים את העולם. מצד שני גם חברות כמו רנו ופיאט ואירבס וסימנס לא היו שורדות ללא יצירתיות. כל מה שמבוסס רק על חיקוי עבר למזרח.

    אהבתי

  20. יאיר Says:

    תמריץ, ממחקרים שאני זוכר – מרמת הכנסה מסוימת אין משמעות למשכורת אלא לסיפוק מעבודה, עניין בתחום העיסוק ומדדים נוספים שאינם קשורים לכסף. יצירתיות בהחלט קשורה לסיפוק ועניין בעבודה.

    בנוסף, המחבר מדבר על "דינמיות" שחלק ממנה הוא חדשנות. בישראל ובמדינות מתעוררות בוודאי שיש יותר דינמיות ממדינות אירופאיות. (אם האירופאים היו קצת יותר "דינמיים" אז כנראה שהיו שם גם יותר ילדים :))

    לכן אני חושב שאכן יש קשר בין כלכלה יצירתית לאושר. גם אם כלכלה יצירתית לא יוצרת אנשים מאושרים יותר, הרי שחברה דינמית יוצרת אנשים מאושרים יותר וגם מובילה לכלכלה יצירתית יותר.

    לגבי חברות מכוניות ומטוסים – אני בהחלט חושב שהן האחרונות לעבור למזרח כי האמינות והמוניטין הן סופר קריטיות בנוגע לתחומים אלו, מה שמנע חיקוי סיני בתעשייה שלהם. סקטור המכוניות כבר עובר לסין ותוך שנים ספורות גם התעופה תעבור לשם, ואירבוס תאבד את ההובלה שלה.

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    אני מסכים שסיפוק מהעבודה חשוב, וחדשנות יכולה לגרום לסיפוק מהעבודה, אבל כמה אנשים עוסקים בטופ של החדשנות שבו אולי באמת יש יתרון לארה"ב ולישראל על אירופה? ממש מתי מעט לדעתי.

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    תודה גיא על המאמר של ביל מיצ'ל. מאמר חשוב באמת. אבל ההיפך מהרב, אני חושב שגם הוא טועה וגם קיינס טעה בנקודה ההיא לגבי גרעון במיתון ועודף בשגשוג.
    דעתי היא שרק המציאות האמפירית תוכיח מה נכון בכל סיטואציה נתונה. ייתכנו לחצים אינפלציוניים גם במיתון (כמו הסטגפלציה של שנות השבעים), שייגרמו לכך שעל הממשלה לקצץ בתקציבה, וייתכנו לחצים דפלציוניים גם בזמן שלכאורה אינו מיתון, כמו הזמן שלנו, שבו מירב ארלוזורוב וקרנית פלוג טוענות שרחמנא ליצלן, אסור להיות בגרעון, רק מתוך דבקות במורשת הסכמטית והשגויה הזו שקיינס הותיר.
    אי אפשר לשבת בכורסה ולהגיד מה נכון יהיה מאה שנה אחר כך על פי איזה תרשים סכמטי פשטני. במקום זה צריך לפשוט על אלפי חנויות ולבדוק האם יש התייקרויות מחירים, או שמא דפלציה מתמשכת. זה מה שהלמ"ס עושה והיא מלמדת אותנו שאנחנו מצויים עמוק במגמה דפלציונית, כמו כל העולם. מה שדורש הרחבה תקציבית.

    אהבתי

  23. תמריץ Says:

    עוד קצת הרחבה – תחשוב כמה זה פשטני לקבוע על סמך מילה אחת "מיתון" – אם נכון להרחיב תקציבית או לא. מה עם הריבית? מה עם לחצים דמוגרפיים? מה עם התקדמות טכנולוגית? מה עם יכולת הסחיטה של ועדי עובדים? מה עם מחסור במשאבי נפט ואנרגיה? מה עם מצוקת דיור? יש כל כך הרבה גורמים רלוונטיים.

    אהבתי

  24. יאיר Says:

    תמריץ,

    ראשית, ישראל לא נכנסה כאן לעניין והיא לא הוזכרה בכלל במאמר.

    שנית, במובן שאנחנו מדברים עליו, קרי אושר בעבודה וכדומה, מספיק שמעטים יתעסקו ממש בחדשנות בשביל שזה ישפיע על רבים:
    האם מנהלי רכש/שיווק/מכירות בחברות הי-טק, שלהם עצמם אין שום קשר לחדשנות בחברה, לא מסתובבים כמו טווסים עם מכונית חברה שעליה מודבק הלוגו של החברה?
    האם ראשי ערים בפריפריה אינם מתגאים במפעלים שהוקמו בשטחם, על-אף שפרומיל מהעובדים שם בכלל גר אצלם בעיר?
    אם עובדי קייטרינג אינם מתגאים שהם עובדים (אצל קבלן כמובן) במפעל הי-טק, אפילו שאין לכך שום השפעה על שכרם למשל?
    התשובות לשאלות אלו (ולדומות להן) היא כן, כיון שההשפעה של חדשנות, כמו השפעה של דברים רבים, חורגת מהחוג המצומצם של מי שעוסק ישירות, והיא משפיעה מנטלית על רבים נוספים.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    יאיר, האושר של מישהו בחיים יגבר אם יהיה מנהל חשבונות זוטר בחברת הייטק חדשנית ולא בפירמת בגדים? קשה לי להאמין.

    אהבתי

  26. גיא Says:

    אני חייב להודות שזה היה טקטס לא פשוט.

    תמריץ, ממה שאני מבין העמדות שלכם די דומות בכל זאת .

    ——————————————————————-
    "דעתי היא שרק המציאות האמפירית תוכיח מה נכון בכל סיטואציה נתונה." =

    Governments should not follow fiscal rules like a ‘balanced budget rule over the cycle’. Rather, they should be guided by evaluations which show the impact of different fiscal policy parameters on the well-being of the population.
    ——————————————————————-
    "אי אפשר לשבת בכורסה ולהגיד מה נכון יהיה מאה שנה אחר כך על פי איזה תרשים סכמטי פשטני. במקום זה צריך לפשוט על אלפי חנויות ולבדוק האם יש התייקרויות מחירים,
    …. . זה מה שהלמ"ס עושה " ……………… =

    But no rule can be devised to automatically ensure that these functional decisions will be made effectively.

    +
    In other words, a deficit could easily be a ***[‘steady-state’]** policy position to support full employment when the other sectoral balances (external and private domestic) were in particular states

    ——————————————————————-
    "להרחיב תקציבית או לא" + "יש כל כך הרבה גורמים רלוונטיים" = (בערך) ל

    It is the art of the policy maker that rules rather than a rule driving the policy.
    ——————————————————————-

    הוא מתאר מתי בכל זאת הגרעון יקטן –>
    If from a position of full employment, the external deficit narrows (via export expansion), or private domestic investment increases, then depending on what the society sees as a desirable mix between private and public resource usage, the fiscal deficit will have to decline to avoid inflation.

    But that is not the same thing as invoking a ‘balanced budget rule over the cycle’. Even when private domestic spending is stronger, public deficits will normally be required to maintain full employment.
    ——————————————————————-

    יש פה עוד מאמר שלו שנראה לי שיעניין אותך במיוחד מפני שהוא מזכיר
    מיתולוגיה אוסטרית 🙂 על המושג שאני שומע פעם ראשונה NAIRU ..
    (Non-Accelerating Inflation Rate of Unemployment)
    אני מניח שהוא לא מתכוון לאבטלה חיכוכית אבל ממה שאני מבין הוא
    אומר משהו כמו ששיעור האבטלה המקובל יכול להיות הרבה יותר נמוך …..
    http://bilbo.economicoutlook.net/blog/?p=1502

    אהבתי

  27. גיא Says:

    במאמר על NAIRU כאמור רק ריפרפתי , הוא נראה מעניין.

    אהבתי

  28. יאיר Says:

    תמריץ, אני חושב שכן והדוגמאות שהבאתי ממחישות זאת.

    אהבתי

  29. יאיר Says:

    גיא,
    תפסיק לבצע אאוטינג לתמריץ. תמריץ מכחיש שהוא MMT ואנחנו צריכים לכבד אותו 🙂

    אהבתי

  30. גיא Says:

    מכבד את תמריץ מאוד 🙂 …. אני רק רוצה להבין.
    בכלל , נראה לי שחוץ מהמניין פה בבלוג אף אחד בארץ לא יודע מזה mmt
    🙂

    אהבתי

  31. מירון יעקוב Says:

    יאיר אהבתי את התגובה שלך מאז הצהרים עם הציטוט ממאמר שכתב אלמוני -חתן פרס נובל-אני בהחלט מסכים אתו בעניין התיבשות מקורות היצירה בחברה האירופית ובהמשך בחברה אמריקאית אלה עובדות …
    אני משקיע במניות בעיקר ב Wall street לא מעט שנים המאזן שלי חיובי מאוד
    אני מרוצה אומנם לפני כשלוש שבועות מכרתי כמעט את הכל למעט מניות מובחרות של חברת סייבר אותם רכשתי בהנפקה ואני קורא ל Stoc הזה פוליסת ביטוח..
    מי שמשקיע במניות חייב להיות אדם אופטימי ולהבין את השפה המדוברת בשוק
    רק כך ניתן להרוויח ולהנות מרווחים כמובן אם יודעים לממש כאשר נוצר רווח..
    כתבתי באחת התגובות שלי בבלוג הזה שהעולם המערבי דומה היום לאונית טיטניק מפוארת אשר שטה למרחקים ואת סופה כולנו מכירים..משבר הסאב פריים הוא הקדמה למשבר החמור אליו אנחנו עומדים להחשף בעתיד הקרוב וזה מהסיבה אותה הזכיר האיש שכתב את המאמר המצוטט..אני מאוד מעריך את המשקיעים בשווקים הפיננסיים במיוחד ב Wall street החושים שלהם מאוד מחודדים כל עוד מר בן שלום ברננקי הזרים הון רב לשוק כולם שמחו וחגגו למרות שמרביתם הבינו עוד ב2009 שזאת אולי המסיבה האחרונה…רק תזכורת קטנה לפני שאני מסיים
    בשוק המניות אפשר להרוויח יפה גם כאשר השוק הוא דובי -שוק יורד-אין פחד רק צריך לדעת שזאת אכן המגמה ולהצמד אליה כמו בריקוד טנגו שכולנו מכירים..

    אהבתי

  32. יאיר Says:

    גיא,
    אפרופו ה"מניין של הבלוג" שכתבת, צריך לשנות את שם הבלוג ל"השטיבל של תמריץ".

    מירון,
    כשכתבת "בשוק המניות אפשר להרוויח יפה גם כאשר השוק הוא דובי … רק צריך לדעת שזאת אכן המגמה ולהצמד אליה כמו בריקוד טנגו שכולנו מכירים", למה התכוונת? לשורטים? מה הכוונה "להצמד אליה כמו בריקוד טנגו"?

    אהבתי

  33. גיא Says:

    🙂 🙂 גדול. אני בעד.
    נוכל להיות חוליית המשך במסורת של
    הצריף של תמרי
    והבית של פיסטוק.

    אהבתי

  34. תמריץ Says:

    גיא, עשית עבודה טובה. השתכנעתי שאני ומיצ'ל נפשות תאומות..
    לבד מזה שהוא סוציאליסט קנאי, ואני קפיטליסט מושבע כמובן.

    אהבתי

  35. מירון יעקוב Says:

    יאיר בקשר לשאלתך..?
    כידוע לך ה trend -מגמה- הוא החבר הטוב ביותר של המשקיע ובדרך כלל צריך להצמד למגמה יש שוני רב בין מגמה ארוכת טווח לבין מגמה לטווח קצר או אפילו לטווח בינוני אבל זה סיפור אחר ויש לדון בזה בנפרד,,
    בכל מקרה כל מגמה נמדדת לפי קצב הטנגו מגמה שורית שני צעדים קדימה צעד אחד אחורה מגמה דובית שני צעדים אחורה ואחד קדימה זה כל הסיפור..
    עצה מבעל ניסיון אל תתפתה להאמין ל"אנליסטים מומחים" זה לא זה אל תתעסק בדברים שהם זרים לך או מסוכנים עבורך כמו שורטים לונגים אופציות למיניהם נגזרים של מט"ח בכל הענפים הללו מסתובבים הרבה שרלטנים שרוצים לרוקן לך את הכיסים תמדוד את הצעדים בעצמך קח מרווחי נשימה ולך קדימה..
    אני לא מבין גדול בניתוח טכני ולא משתמש ביעוץ בתחום הזה אם כי אני מכבד את אלה שעוסקים בענף זה המבט שלי על השוק ועל ענפים השונים בשוקי הכספים נובע ממסקנות שאני מקבל דרך נתונים פונדומנטליים בזמן אמת וזה לא אומר שאני מחויב מידית לשנות כיוון או למכור מניות טובות מבית טוב אבל זה בהחלט מידע חשוב עבורי ונותן לי מרווח זמן סביר לתגובה או לחוסר תגובה הכל בהתאם למצב..
    נ.ב לסיום אל תחפש רציונליות בשווקים הפיננסיים לא תמצא אלא מספר חודשים אחרי האירוע או אולי אף שנים ואל תתרשם מכל אלה אשר מחזיקים לכאורה במכונת הכסף ביד "אלוגריתמים" הם עשו כסף בהתחלה היום רובם מפסידים והרבה…

    אהבתי

  36. orihippo Says:

    תודה עבור ההבהרה יעקב, חשבתי שאתה מתכוון לטאנגו האחרון בפריז וזה נגמר לא טוב
    אם לא בשורטים, (או בכל מני כלים שדומים לשורטים כמו וורנטים ומתחדשים כל חודש בעמלת גילגול ניכרת וצריך להיות עם אצבע עליהם,) אז קשה לי לחשוב על דרך נוחה לעשות רווח מירידות בבורסה. להכנס לצורך תפיסת עליה קטנה ממש לא שווה את זה בשוק שיורד. הבדיחה אומרת שחברות של חברות שמיצרות תרופות לדיכאון עולות.
    לגבי הדילמה של יאיר ותמריץ על זוטר בחברת בגדים וחברת היטק אני חושב שיאיר צודק ויש לי דוגמה שממחישה טוב יותר:

    גרווד הולך לפסיכיאטר ומתלונן שהוא לא מצליח להשיג חברה
    לא פלא, אומר הפסיכיאטר, נודף ממך ריח איום ונורא
    עלית על זה, אומר גרווד, זה בגלל העבודה שלי. אני עובד בקרקס, הולך אחרי הפילים ומנקה את ההפרשות שלהם. לא משנה כמה אני מתרחץ, הסרחון נדבק אלי.
    אז תתפטר מהעבודה ותשיג לך אחרת, אומר הפסיכיאטר
    השתגעת? עונה גרוורד, ולצאת מהשאו ביזניס?

    למה נשים מתחתנות עם ידועי שם? היוקרה מוסיפה לאושר ושווה את הבגידות. למה אנשים קונים טלפונים של שמות ידועים, מכוניות, מותגים?
    אם חברת קדישה היתה נותנת מכוניות לעובדים מטעם העבודה היא לא היתה מפרסמת על גבי המכונית

    אהבתי

  37. מירון יעקוב Says:

    היי אורי לידיעתך את הרווחים הגדולים עושים בשוק דובי ולא בשוק שורי כדאי שתבדוק את הדבר הזה אצל כל הגדולים ב Walll street ותברר איך הם עשו את הונם הגדול..בראש רשימת המשקיעים תמצא את באפט רוג'רס סורוס קאהן פרל ועוד רבים אחרים והמכנה המשותף לכולם שאת הונם הגדול וההתחלתי עשו בשוק דובי…
    בנוגע לנגזרים כל עוד ומדובר בגידור סיכונים זה בהחלט ענף חיוני ולגיטימי אולם לרוב משקיעים קטנים מתפתים והופכים את הנגזרים לענף השקעה חלופי אשר גורם להם בהמשך להפסדי הון להתמכרות ואבדן חיים נורמטיבים עד כדי התרוששות ופשיטת רגל.. בסיפור הזה אין מנצחים יש רק מפסידים למעט אותם בעלי חברות השקעה אשר מוכרים שרותים בתחום אלה מתעשרים ובגדול..

    אהבתי

  38. ראשון פח Says:

    אנ לא יודע אם נבואת הזעם תתגשם עתה או עוד שנתיים או עוד עשר
    אבל בטוח שהוא מודק ב

    מה שקרה בימים האחרונים הוא ששוקי המניות התחילו לסגור את הפער העצום — ניתוק חסר תקדים במקרים רבים — בינם המציאות במשקים הריאליים.

    כנל בנדלן. עי טונות הכסף שהבנקים המרכזיים שפכו לשווקים.

    ולכן אם הקריסה לא תבוא עכשיו אז היא תבוא קשה יותר אחכ

    אהבתי

  39. תמריץ Says:

    לנדאו הגיב לדבריי בבלוגו:

    תודה על ההתייחסות הרחבה והעניינית.

    הטיעונים שלך על אודות היכולות — המדומות, לפי תפיסתי — של הבנקים המרכזיים הם רציניים, ובכוונתי לדון בהם באופן מעמיק בפוסטים עתידיים.

    לגבי נבואות הזעם ונכונותם — עוד חזון למועד…

    אהבתי

  40. אל רום Says:

    מומלץ ביותר אפרופו :

    http://www.economist.com/node/21663574/print

    להתראות

    אהבתי

  41. תמריץ Says:

    שער ה-spy, תעודת הסל על המדד האמריקנית, ביום כתיבת הפוסט 190. שערה היום כמעט 210.

    אהבתי

  42. תמריץ Says:

    ה-spy כבר 221.

    אהבתי

  43. תמריץ Says:

    ה-spy כבר 230.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: