דנמרק מצביעה נגד ההגירה

דבר סנסציוני קרה בדנמרק. גוש הימין ניצח את הבחירות, ומפלגת הימין הקיצוני שמתנגדת בתוקף להגירה, מפלגת העם הדני, קיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר בתוך הגוש. ניצחונו של גוש הימין היה די צפוי, ואין זה מפתיע שהבוחרים הדיחו את ראש ממשלת השמאל (הזכורה בעיקר מהסלפי עם אובמה וקמרון) אך ניצחונה של מפלגת העם הדני בתוך הגוש הוא הפתעה גדולה. דבר זה דומה למה שהיה קורה בארץ אילו גוש הימין היה מנצח את הבחירות והמפלגה הגדולה בגוש הימין הייתה הבית היהודי ולא הליכוד. התפתחות כזו מעוררת שאלות חוקתיות: האם במצב כזה לא טבעי שראש המפלגה הגדולה ביותר בגוש יהיה ראש הממשלה? אולם כפי שהיה צפוי גם אם הדבר היה קורה בארץ, שאר המפלגות בגוש לא ששות להקים ממשלה עם המפלגה הקיצונית ביותר.

הרקע להתפתחות הפוליטית ברור למדי. מלחמת האזרחים בסוריה וגלי הפליטים מאפריקה מכבידים על דנמרק. הדנים תמיד היו ידועים כסובלניים וכנאורים במיוחד, אך גלי ההגירה מארצות העולם השלישי אתגרו את הסובלנות שלהם. דנמרק כבר הגבילה בעבר את ההגירה, ואינה מקבלת את מסות המהגרים שמקבלת שוודיה (הדנים מקבלים בערך מספר השקול לרבע אחוז מהאוכלוסייה שלהם כפליטים מדי שנה, בעוד שהשוודים מקבלים מספר העומד על אחוז שלם), אבל מקבלת מספיק כדי להתעצבן. מדוע השוודים משלימים עם המשך ההגירה ובשיעורים עצומים, בעוד הדנים אינם מוכנים להשלים איתה? מה יש בעם השוודי ששונה מהעם הדני? אולי לדנים אכפת יותר מהיהודים שלהם. העם הדני כולו קיבל עיטור חסיד אומות העולם קולקטיבי מיד ושם כהכרת תודה על הירתמותו להצלת היהודים במדינה בזמן השואה, וגם בבחירות אלו הדהדה המשמעות של ההגירה המוסלמית על הישארות היהודים במדינה בעקבות הפיגוע שבוצע בירי סמוך לבית כנסת בחודש פברואר השנה.

כמו עוד מפלגות השייכות לימין החדש באירופה גם מפלגת העם הדני סוגדת לאדמה עליה יושבת מדינת ישראל. זהו תהליך אירוני שמתחולל באירופה מפרספקטיבה ישראלית ויהודית. גלי ההגירה המוסלמית הופכים את היבשת לבלתי נסבלת לחיים יהודים מצד אחד, ומצד שני מעוררים תגובת ריאקציה שמחזקת כוחות פוליטיים אירופאים ימניים שאוהדים מאוד את ישראל ונחושים לשמור עליה מסנקציות ומחרמות.