הטוב אינו רע

סגן השר אביר קארה הפיץ בטוויטר גרף שמראה כמה התייקרה ישראל בתקופת שלטונו של בנימין נתניהו. אין לי כל כך חשק להגן על ביבי בימים אלו. מגיע לו שיפיצו עליו שקרים וסילופים, כפי שהוא ונאמניו מפיצים על הממשלה הנוכחית. מה שראש הממשלה בנט קרא לו בצדק "מכונת הרעל".  ברם, האמת צריכה להיאמר – זהו סילוף מוחלט, קיצוני ממש.  אף שאפילו עומר מואב בא לעזרו של קארה וצידד בצדקתו.

הגרף של קארה מראה התייקרות בערכים דולריים, ואין זה מפתיע בכלל שישראל התייקרה במונחים דולריים, כי השקל התחזק מאוד בזמן ביבי. גם בגלל שביבי כנראה עשה כמה דברים טובים, וגם ובעיקר כמובן בשל תעשיית ההייטק הישראלית המזהירה. העובדה שהשקל התחזק כל כך (בערך ב-40% מול סל המטבעות) היא בשום פנים ואופן לא לרעת ביבי, אלא רק בעדו. הטוב אינו רע. זה שכל קנייה בשקל דורשת הרבה יותר דולרים זו עובדה משמחת מנקודת המבט של הכלכלה הישראלית. רכושם של הישראלים בשקלים ופרנסתם בשקלים, וטוב ששקליהם שווים הרבה.

איך יודעים בבטחה שטענה מסוימת היא סילוף מוחלט? אם רואים שההיגיון הפנימי שהיא צופנת בתוכה הוא תמריץ מזעזע. אם באמת אזרחי ישראל היו חיים ונושמים את הגרף של אביר קארה, ואם היו מתרשמים ממנו עד כדי כך שהיו מצביעים לפיו, היה לראש ממשלה תמריץ לחולל קטסטרופה כזו, כלכלית או בטחונית, שבה הדולר יגיע לחמישה או לשישה שקלים, בדומה למה שקרה במשבר הכלכלי הגדול ב-2003. אז המחירים בסופרמרקטים פה יראו פתאום מאוד זולים בתרגום למט"ח, ופתאום ישראל תצטייר כמופת של הוזלת מחירים למי שמודד דברים בדולרים. זו תהיה כמובן תפיסה מעוותת לחלוטין. לא כך מודדים התייקרות.

50 תגובות על ״הטוב אינו רע״

  1. אם אי אמון הוא אך ורק קונסטרוקבטיבי – אז בעצם אין ממשלת מעבר בהצעת אי אמון מוקמת ממשלה חדשה. אז מה הדיבורים על מי יהיה ראש ממשלת מעבר?

    אהבתי

  2. תמריץ,
    הרוצה לשקר ירחיק עדותו. קארה זה בנט שכל מהותו שקרים ופנטזיה. בשנות נתניהו, 2009-2021 המדד עלה בפחות מ13%. במה זה שונה מסיפורי הגז שלכם?
    מחשבון מדד מחירים ממשלתי. את זה עוד לא הספקתם לזייף https://www.cbs.gov.il/he/Pages/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D.aspx

    אהבתי

  3. אמרתי בעבר ואני אגיד שוב. המדד ה"נמוך" בשנות נתניהו (שאינו כולל מחירי נכסים וכיו"ב) ועליית המחירים עכשיו לא קשורה כמעט בכלל לזהות העומד בשלטון. הגורם הכמעט בלעדי לכך הוא ריבית הבנק האמריקאי.

    אהבתי

  4. עליית המחירים עכשיו נגרמת משילוב של סיבות פיננסיות – 13 שנה של ריבית אפסית בסוף גורמות להתפרצות – וכן ריאליות – מחיר החיטה ועוד חומרי גלם בגלל המלחמה באוקראינה, בעיות בשרשרת האספקה בגלל הקורונה וכיו"ב. אפשר להתנחם בעובדה שעליית הריבית הצפויה בכל העולם תביא לקריסתם של מספר עיוותים פיננסיים שנוצרו בשנים אלה.

    Liked by 2 אנשים

  5. צריך גם לציין את הגלובליזציה, וכאן דווקא כן מגיעה לנתניהו מחמאה – בימי שלטונו, ובמיוחד עם הרוח הגבית של מחאת 2011, הוא פתח את המשק הישראלי לייבוא של מוצרים בסיסיים, כולל ענין הפטור ממע"מ עד 75$. השילוב עם עליית שוק המשלוחים באינטרנט הביא להוזלה של הרבה מאוד מוצרי ייסוד – ביגוד, הנעלה, טואלטיקה, מחשוב ועוד. אז כן, על זה בהחלט מגיע לנתניהו ח"ח על כך שאיפשר לישראל להנות מכל התהליך הזה.

    Liked by 4 אנשים

  6. משה, אם הכנסת תתפזר לא תקום ממשלה חדשה. הממשלה הנוכחית תהפוך לממשלת מעבר. אם התפזרות הכנסת תקרה בקולו של ניר אורבך, אז לפיד יהפוך לראש ממשלה.

    Liked by 1 person

  7. א-מחייה, אתה מעלה נקודה מעניינת וחשובה. הלמ״ס לא מכניסה למדד את המשלוחים מחו״ל. אפילו אם ביבי הוזיל את החיים באמצעות פתיחת המשלוחים מחו״ל, האפקט המיטיב לא יופיע במדדי יוקר המחיה.

    Liked by 1 person

  8. תמריץ המשלוחים מחו"ל הם תחרות לקנייה בארץ, לכן המוכרים בארץ נאלצים להוריד מחירים. יש לא מעט רשתות שמוכרות במחיר שדומה למחיר של מוצר מחו"ל + משלוח.

    למקרה שלא הייתי ברור עם ענין הריבית האמריקאית, העניין הוא כזה: הריבית האמריקאית הייתה אפסית כי האינפלציה הרשמית בארה"ב הייתה אפסית ב-13 השנים האלה. למעשה זה היה המצב ברוב העולם המערבי. ברור שנתניהו הוא לא הגורם לאינפלציה העולמית האפסית. הוא *כן* זכאי למחמאה על כך שאיפשר "לייבא" את האינפלציה האפסית לישראל.

    אהבתי

  9. אני חוזר על הקטע שכתבתי לגבי עליית שכר הדירה:
    הסבר של הלמ"ס למה הם טוענים שמחירי השכירות עלו רק ב-1.5% למרות ששוכרי הדירות מרגישים עליה גדולה יותר.
    https://www.ynet.co.il/economy/article/hyoql5uk5#autoplay
    ההסבר הלמ"ס מחשבת רק את חוזי השכירות שקיימים כעת. כלומר את חוזי השכירות שממשיכים עם אותו שוכר (90%), את חוזי השכירות שמתחדשים עם אותו שוכר (8%). היא לא מתחשבת בחוזי השכירות שבהם מוחלף השוכר (2%) בטענה שהם מיעוט החוזים.
    אבל כשמחשבים עליה של שכר דירה יש לחשב את כל המקרים ולא להתעלם מחלק מסויים בטענה שהם מיעוט. צריך לחשב את כל העליות לא רק את רובם. הדבר נכון במיוחד לחוזי שכר הדירה בגלל שהעליות הגדולות מתרחשות כאשר השוכר מתחלף.
    לגבי שכירות דירות: אם נניח שחוזי השכירות שממשיכים עם אותו שוכר (90% מהחוזים כל חודש) לא משתנים, חוזי השכירות שמתחדשים עם אותו שוכר (8% מהחוזים כל חודש) עולים ב-5% זה כבר תורם כל חודש 0.4% למדד מחירי הדירות. עם מחירי השכירות לדייר חדש (2% מהחוזים כל חודש) עולים ב-10% הם תורמים 0.2% למדד. סכ"ה כל זה תורם לעליית מדד מחירי השכירות ב-0.6% לחודש (במקום 0.2% לפי חישובי הלמ"ס). ההפרש הוא 0.4% בחודש או 4.8% בשנה. בגלל שמחירי השכירות הם 25% מהמדד אז ההפרש הזה אמור לגרום למדד הכללי האמיתי להיות גבוה ב-1.2% בשנה, מהמדד הכללי לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
    עוד דבר לגבי דירות: מי אמר שיש להכניס לחישובי את השינויים בשכר הדירה? למה לא מכניסים את השינויים במחירי הדירות במקום השינויים בשכר הדירה? מחירי הדירות עלו ב-16% השנה. זה יוצא 14.5 לשנה יותר ממה שחישבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מכיוון שמחירי הדיור (קניה\השכרה) הם 25% מסל הצריכה, אז אם היינו מכניסים את עליית מחירי הדירות לסל במקום את עליית מחירי השכירות – היה המדד הכללי האמיתי גבוה ב-3.6% מהמדד הכללי לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
    אם היינו מניחים שחצי מעליית מחירי הדיור בסל הצריכה הוא עקב עליית דמי השכירות וחצי מעליית המחירים הוא עקב עליית מחירי הדירה, היינו מקבלים שהמדד האניתי גבוה ב-2.4% מהמדד המחושב.
    השכירות זה רק גורם אחד יתכן שיש עוד טעויות בחישובי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

    Liked by 1 person

  10. ארנ, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך. בוא נסתכל מפרספקטיבה שנתית. במהלך שנה כולם מחדשים חוזה. לאלו שנותרו בדירה שכר הדירה עולה באחוז, לאלו שהחליפו דירה שכר הדירה עולה בחמישה אחוזים. מאחר שיש פי ארבעה נותרים בדירות מאשר מחליפי דירות, הממוצע המשוקלל הוא מעט פחות משני אחוז עליה שנתית בשכר דירה. הגיוני מאוד.

    אהבתי

  11. לאמיחייה: למרות הגלובליזציה אני לא רואה שום הוזלות של שום מוצר (לא משנה איזו ממשלה שולטת).
    לדעתי הביגוד, הטואלטיקה והמחשוב אלו הם פרטים זניחים בהוצאות הכלליות. הפרטים המרכזיים הם אוכל, מיסים, דלק, שכר דירה (או מחירי הדירות) והוצאות תקשורת – כולם עלו. אשמח מאוד אם תראה לי איך אפשר להקטין הוצאות אלו (ע"י יבוא או בכל דרך אחרת).
    אשמח מאוד גם אם תוכל להוכיח לי שהביגוד, הטואלטיקה והמחשוב הם לא דברים זניחים בהוצאות הכלליות של הבית. אם טעיתי והם לא זניחים אז שווה להשקיע מאמץ למצוא את אותם דברים בזול יותר.

    אהבתי

  12. arn

    כתבת "לדעתי הביגוד, הטואלטיקה והמחשוב אלו הם פרטים זניחים בהוצאות הכלליות"

    זה בדיוק העניין, הם זניחים כי מחירם ירד.
    בהגדרה, מה שמחירו ירד יהפוך זניח בהוצאה הכללית. פעם זה לא היה זניח.

    Liked by 2 אנשים

  13. אסביר את דברי לגבי שכר דירה:
    קודם כל עשיתי חישוב חודשי לכן יצא לי ש-90% (לדעתי ליתר דיוק זה 91.67%) מחוזי שכר הדירה לא מתחדשים כלל.
    אז נעשה עכשיו חישוב שנתי:
    80% מחוזי שכר דירה הם חוזים מתחדשים עם אותם דיירים. אם חוזים אלו עלו ב-1% זה יתרום 0.8% לעלייה במדד הוצאות הדיור.
    20% מחוזי שכר הדירה הם חוזים עם דיירים חדשים. אם חוזים אלו עלו ב-5% זה יתרום לעלייה של 1% במדד הוצאות הדיור.
    סכ"ה מדד מחירי הדיור יעלה ב-1.8% בשנה. בגלל שמחירי הדיור תופסים 25% מהמדד הכללי, זה יתרום לעליה של 0.45% במדד הכללי.
    לפי זה נראה לי שהחישוב של הלמ"ס הוא די דומה. הם טוענים לעליה של 1.5% במחירי הדיור שזה תורם לעלייה של 0.375% במדד הכללי.

    אבל אני לא בטוח שהעליות הן כל כך קטנות. קשה לי להאמין שיש עליה של רק 1% במחירי השכירות המתחדשים. בדרך כלל כתוב מוזה שאפשר להעלות ב-3% – 5% בשנה. גם קשה לי להאמין שבהחלפת שוכרים מחירי השכירות עלו רק ב-5%.
    אם נניח שיש עלייה של 4% בחוזי השכירות שמתחדשים עם אותו דייר ועלייה של 10% בחוזי השכירות עם דייר חדש, נקבל עלייה של 5.2% בשכר הדירה במשך שנה. זה יתרום לעלייה של 1.3% במדד הכללי במקום תרומה של 0.375% לפי חישובי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
    כלומר לפי זה המדד הכללי צריך להיות גבוה ב-0.925% מהמדד שחישבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

    אם תכניס למדד את עליית מחירי הדירות (שהיא 16% בשנה זו) במקום עליית מחירי השכירות או תכניס גם את עליית מחירי הדירות וגם את עליית מחירי השכירות (חצי חצי) לחישובי המדד, תקבל שהמדד גבוה ב- 2% עד 3.5% מהמדד שחושב ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

    אהבתי

  14. עכשיו הטאייאנים מאיימים בהמטת אסון נוראי על מי (הפתעה) שיעז לתקוף אותם.
    איום גרוע שבעתיים מאיום בהפעלת נשק גרעיני.
    הסכנה הגדולה היא שהולך וגדל התמריץ להיות זה שתוקף ראשון את אויביו. להיות זה שיוזם את המלחמה. היכולת (המשוערת ע'י האויב) להנחית את "המכה השניה" הולכת ומאבדת את עוצמת ההרתעה שלה.

    ##################################################

    יו"ר הפרלמנט של טייוואן אומר כי לטייוואן יש טילי שיוט על קוליים המסוגלים לפגוע בבייג'ינג ובסכר שלושת הערוצים האסטרטגי של סין.
    סכר שלושת הערוצים הוא תחנת הכוח גדולה ביותר בעולם. אם הסכר יתמוטט, מאות מיליוני בני אדם עלולים להיפגע. סביר להניח ששנחאי תוצף כמו גם 5 פרובינציות נוספות.

    הבכיר הטיוואני אמר כי אסור שטייוואן תהייה תלויה במדינות אחרות כדי לשמור על עצמה, אלא עליה להתכונן "להילחם עד הכדור האחרון" והוסיף כי המדינה תנצל את מצר טייוואן כדי ליצור הגנה ימית מסיבית ולהטביע את ספינות המלחמה של בייג'ינג לפני שיגיעו לאי.

    https://www.newsdelivers.com/2022/06/16/taiwan-claims-its-missiles-are-capable-of-striking-beijing-this-is-the-reaction-of-the-chinese-communists/

    כתבת וידאו עם כתוביות בעברית

    Liked by 1 person

  15. arn אני לגמרי מסכים איתך. מדד המחירים לצרכן מהונדס כבר שנים כדי שמחירי דיור יתבטאו בחסר. ב-13 השנים האחרונות מחירי נכסים עלו בקרוב ל-200% אולם האינפלציה הרשמית הייתה אפסית. תמריץ טען בזמנו שזה בסדר כי לא צריך לכלול מחירי נכסים בחישוב עלות מחיה. אני לא מסכים איתו – יש משמעות להחזקה בנכס כמגן מפני שינוי במחירי שכירות למשל.

    מדד המחירים לצרכן עדיין מעוות מאוד לדעתי, אבל יש גבול עד כמה אפשר לשחק עם המספרים. בסופו של דבר משהו מתוך מה *שכן* הוכנס למדד יעלה וזה מה שקורה עכשיו.

    Liked by 1 person

  16. amehaye,
    משום מה בחרת להתעלם מהתחזקות השקל בחס לדולר. שקל חזק=יבוא מוזל.

    אהבתי

  17. פינת הטרלול הישראלי

    אהבתי

  18. חייל אתה צודק, גם לשקל החזק יש תפקיד. השקל חזק בעיקר בזכות ההייטק. נתניהו בהחלט זכאי לחלק מהקרדיט כאן, בעיקר בכך שהוא לא הפריע להייטק. לא ברור עד כמה הוא תרם מעבר לזה. בסופו של יום ישראל הייתה מעצמת הייטק גם לפני נתניהו וגם בימי ראשי ממשלה אחרים. הפריחה של ההייטק התחילה עם שנות ה-90 העליזות של המאה הקודמת, יחד עם בועת ההייטק העולמית, ולמעשה יש קורלציה מאוד חזקה בין ההייטק כאן להייטק בארה"ב.

    אהבתי

  19. באותו עניין, גם "לא להפריע" זה חשוב מאוד. אני בספק אם ההייטק היה מגיע לאותו מקום לו היינו, למשל, עם שלי יחימוביץ' בראשות הממשלה. מצד שני כל מי שמאמין בשוק חופשי – דהיינו מרכז או ימין פוליטי – היה מגיע לאותו מקום. למעשה בעשור שבין 1999 ל-2009 ההייטק פרח עם ראשי ממשלה אחרים, וזאת למרות פיצוץ הבועה של 2000. הפריחה ה"מודרנית" של ההייטק התחילה בסביבות 1995, עם "המזרח התיכון החדש" שהיווה תירוץ להגדלת השקעות זרות בישראל. נתניהו נבחר בסוף 1996, ומ-1999 היו ראשי ממשלה אחרים.

    אהבתי

  20. שנחאי נמצאת למעלה מ 1000 קילומטר מהסכר. המים קודם יגיעו לפתח תקווה. העיר הראשית הקרובה לסכר היא הואן וזה לא נורא אם היא תשטף אבל גם היא 350 ק"מ מהסכר. העיר הקרובה ביותר לסכר היא עיירה קטנה בת מליון תושבים במרחק 60 קילומטר וגם היא נמצאת 300 מטר מעל ערוץ היאנגצ'ה המקורי, כמו כל שאר הערים. פשוט העבירו את כולם 270 מטר למעלה. כך שפגיעה בסכר היא יותר פגיעה כלכלית מאשר בחיי אנוש (ולכן פגיעה טאיואנית בסכר היא אופציה) וזה בעצם משמעותי פה מכיוון שלכל טאיואני שצריך לפגוע באזרחים סינים יש בני דודים שחיים שם. הסינים משוגעים, הטאיואנים מתורבתים, לא שופטים משוגע, להלן הפלסטינים. את חושבת שישראלי שיצטרך להפיל פצצת אטום על אזרחים בקהיר יעשה את זה? בתושבי עזה הברברים שיכולנו להשמיד כמו נמלים אנחנו לא פוגעים, על כל בניין שידור עלוב שהורדנו אנחנו חוטפים ביקורת עולמית, אבל את התנהגות הילידים מבינים. טאיואן תאבד מיד את האהדה אם תפגע באזרחים, לסין לא אכפת.

    Liked by 1 person

  21. אמחייה,

    מסכים לחלוטין לגבי "גם לא להפריע זה חשוב".

    ראה למטה ציוץ של נתניהו על לפיד. ממש בול בפוני בהקשר של "לא להפריע"

    אם לגבי נתניהו היה אפשר לצפות את מהלכיו (אידאולוגיה לאומית ימנית שמרנית , עם רצון השרדות פוליטית חזק מאד, עם רצון חזק לשקט תעשייתי), הרי שלפיד בעיני הוא תעלומה עטופה במסתורין , ותכלס, לפיד הוא המתחרה אמיתי של נתניהו :

    Liked by 1 person

  22. המשך:

    יכול להיות שאני טועה, אבל בעיני לפיד הוא סוג של בובה שנשלטת על ידי משקיעים שקטים שרוצים להחליף את נתניהו, ושאומר מה שמשקיעיו רוצים לשמוע. מי הם המשקיעים ולאן הם רוצים לקחת אותנו?

    לא ברור לי מה גרם לו להדהד דווקא את שלי יחימוביץ בראיון הזה. הוא יכל למצוא אלף סיבות אחרות להתנגד למתווה הגז שלא היו הסיבה הזאת.

    Liked by 1 person

  23. אני לא מעריץ גדול של לפיד ותמיד מצאתי בו שטחיות בלתי נסבלת. אבל הוא מדבר מאוד לעניין בקטעים בקליפ. כלכלה שמבוססת על משאבי טבע מסוג נפט וגז היא מנוונת להחריד. בפועל לא ראיתי שמדינות מערביות באמת נפגעו מזה. נורווגיה היא מדינה מתוקנת להפליא. אבל ייתכן שלרוסיה היה טוב יותר בלי זה. לא היה להם מנוס מלבנות מוסדות יותר איתנים.

    אהבתי

  24. 3718 גם אני מסכים פה עם לפיד. אמרתי בעבר ואומר זאת שוב, לדעתי הגז הוא הפסד נטו למדינת ישראל – אם משקללים את *כל* העלויות, כולל העקיפות, עלויות של מחלות וכיו"ב. הכמה עשרות מליארדי שקלים התאורטיים – נדמה לי שבינתיים אין אפילו מליארד במיסים – אפילו לא מכסים את העלויות העקיפות. אפילו המקסימום התיאורטי בטל בשישים ליד ההכנסות מההייטק. בשביל זה לזהם את החופים, האוויר, היום והמדינה? תודה לא תודה.

    אהבתי

  25. ליתר דיוק: מדינות מתוקנות שמוצאות נפט, גז או כל מחצב אחר (נורבגיה, הולנד, קנדה) משגשגות. מדינות עם משטר מקולקל מתקלקלות עוד יותר.
    איפה ישראל על הסקאלה הזו – שאלה טובה, אבל התשובה צריכה להיות "איך מנצלים את הגז לטובתנו ושומרים על כלכלה בריאה" ולא "בואו נשאיר את הגז באדמה כדי לשמור על הכלכלה".
    בעניין הזה אני בעד ביבי. בזמנו גם הייתי מעורב (בקטנה) בדיוני מתווה הגז ושישינסקי והתרשמתי כי הממשלה (ביבי, שטייניץ) עבדה נכון וקיבלה החלטות די טובות.

    Liked by 6 אנשים

  26. אמחייה
    הגז לא גורם למחלות, הוא מפחית זיהום אוויר יחסית לדלקים אחרים. הזיהום עובר לאסדה הממוקמת 10 ק"מ מהחוף. מאז הפעלתה לא נרשמה שום עלייה משמעותית בערכי הזיהום הנמדדים בחוף, למרות קמפיין הזעקות של תושבי האזור הפריבילגים.
    מיסים עדיין לא התקבלו כי מנגנון שישינסקי קובע כי ראשית תוחזר מרבית ההשקעה בקידוח ולאחר מכן יעלה אחוז המס דרמטית. זה מנגנון טוב ומקובל בעולם כולו כדי לעודד השקעות נוספות בתחום.
    אין שום זיהום עודף של החופים. נכון ישנו סיכון לדליפה, אבל סיכון דומה קיים בפריקת נפט והזרמתו לבתי הזיקוק. היית מציע לחדול מפרקטיקה זו?

    Liked by 4 אנשים

  27. רינגו אתה מציג את הענין כאילו נפט וגז הן החלופות היחידות. דבר ראשון כדאי לזכור שאת הגז אפשר גם לייבא, אבל כעקרון בישראל שטופת השמש הייתי מצפה להרבה יותר אנרגיה סולארית, כמו גם אנרגיה גרעינית כי למה לא. פחם, גז ונפט הם לא גזירה משמיים. אגב גם אנרגיית רוח ואנרגיה גיאותרמית הן חלופות אפשריות אם גם בעלות פוטנציאל נמוך משמעותית מסולארית וגרעינית, לפחות בישראל.

    אהבתי

  28. בנט אחראי לעליית המחירים? או שפשוט מדובר בתופעה עולמית, בדיוק כמו האינפלציה "הנמוכה" בעשור האחרון:

    https://www.ynet.co.il/news/article/ryf0h5ofc

    "אלפים בלונדון נגד יוקר המחיה: "קצצו במלחמה, לא ברווחה""
    "בריטניה סובלת מעליית מחירים קשה, וממשלת ג'ונסון לא מוצאת תשובות. בצל המלחמה באוקראינה והגידול בחשבון החשמל, מיליוני בריטים נאלצים לדלג על ארוחות כדי לחסוך כסף. מפגינים קראו בוז מול דאונינג 10: "לבחור בין אוכל לילדים לבין חימום? ככה לא אמורים לחיות בכלכלה הרביעית בגודלה בעולם"

    אהבתי

  29. אנרגיה סולארית שתספק צרכי המדינה יכולה לדרוש שטחים בנגב כמו 10 פעמים תל אביב או יותר. לדעתי זה לא מעשי. וגם אז לא פתרנו ימים מעוננים וחורפיים ויצטרכו עוד אינספור בטריות לשמירת החשמל ללילה. הטכנולוגיה לא בשלה להחליף גז טבעי.

    Liked by 1 person

  30. תמריץ בשביל זה יש גרעין. יש לנו מספיק שטחים בנגב למקם כורים גרעיניים, ובעקרון אין מניעה למקם כורים כאלה גם במרכז הארץ.

    אהבתי

  31. ייתכן שקנדל צודק אבל רוב ההתערבויות הממשלתיות רק יזיקו. כלל אצבע: אם בעקבות התערבות יקטן החופש הכלכלי זה רע. אם ייגבר החופש הכלכלי זה טוב.

    Liked by 1 person

  32. לא הייתי מעז להקים בישראל כור גרעיני למטרה חשמלית (שבאופן לא אינטואיטיבי פגיעה בו מסוכנת בהרבה מאשר בכור גרעיני למטרה צבאית). זו מטרה נוצצת מדי לאויבינו.

    אהבתי

  33. מצטרפת להמלצת י.ד. על הכתבה העוסקת החסידות גור.

    *אם*, כנרמז בכתבה, חסידות גור היא חיל החלוץ שאחריו פוסעות חסידויות אחרות (ואחריהן גם שאר המגזר החרדי) – המגזר החרדי פוסע בכיוונים מאוד לא רצויים (לתפיסתי).
    מקווה שקיימים גם כוחות שמושכים את המגזר החרדי בכיוונים הפוכים.

    בכל מקרה, קשה לי לקבל את בחירת המדינה שלא להתערב בפרקטיקות פליליות של החסידות (כמו הרחקת קטינים מהוריהם). נדמה לי שאפילו כתות מסוכנות לא העזו לנקוט בפרקטיקות שכאלו.

    קטע מהכתבה (המאוד ארוכה אך בעיני מעניינת):
    —————————-
    " … עברו ישיבות גור בשנים האחרונות לשיטת 'המזומנים' – שינון של תקצירי דפי גמרא בעל פה, הרבה לאחר שהגר"ש הורחק מהישיבה. בגור של ימינו מושם דגש בשינון ובחזרה תוך ויתור על חשיבה עצמאית, ביקורתית ויצירתית. חסידות גור הוציאה את החשיבה העצמאית והביקורתית מתוך לימוד התורה לטובת צרוף אל הקולקטיב באמצעות שינון אחיד וכמותי של חומר הלימוד.

    אם כך, הן ברמת הקשר המשפחתי והן ברמת ההתפתחות המחשבתית, החסיד הגוראי מחונך לוותר על העצמאות לטובת הישרדותה של הקהילה. בגור נדרשים אפוא לציות ואחידות יותר מכל דבר אחר, ואין מקום או הערכה לקשרים האישיים של האדם – קשרים זוגיים ומשפחתיים, וגם לא ליכולותיו האינטלקטואליות, כישוריו ונטיות לבו.

    הילדים: הנשק של הקהילה נגד ההורים
    כח הקהילה ממומש לא רק להפעלת אלימות נגד איומים על הקולקטיב, דוגמת הקהילה הפורשת. בראש ובראשונה, מדובר בכלי הרתעה תוך משפחתי מפני עמדות לא רצויות, כגון שמיעת שיעורי תורה או תפילות במקום שחסידות גור שוללת את קיומו. אם מישהו מתוך החסידות מעוניין לעזוב אותה, הרי שאם יש לו בנים או בנות במוסדות החינוך של הקהילה – עליו לבחור בין ילדיו לאמונותיו. הוא יודע שילדיו, שחונכו במוסדות גור, הופקעו ממנו לטובת הקהילה, והם יבחרו בדיוק כפי שחונכו – בנאמנות לקהילה על פני אביהם ואמם. מעל לשלושים בני נוער השייכים היום לארגון "יאספני" (על שם הפסוק "אבי ואמי עזבוני וה' יאספני") – ארגון שחסידות גור הקימה לילדים שנלקחו מהוריהם – מוכיחים כי לא מדובר בטיעון בעלמא אלא במציאות יומיומית כואבת. תג המחיר לניעות בין קהילות גור כיום הוא נתק מוחלט מילדים, אפילו קטינים, ופירוק בפועל של התא המשפחתי הגרעיני.

    במעבר מהחסידות הגדולה והחזקה אל קהילת הגר"ש הקטנה נדרשים הורים להקריב את בניהם לעולה, אבל בשונה מעקדת יצחק, הקרבה זו אינה היענות פנימית לציווי אלוקי נשגב אלא הכרח כפוי להקרבה לאל כוזב שהם בוחרים לעזוב

    מעשה זה של פירוק משפחות הוא הנשק החזק ביותר של חסידות גור במלחמתה נגד עריקה של חסידיה אל החצר המתחרה. במעבר מהחסידות הגדולה והחזקה אל קהילת הגר"ש הקטנה נדרשים הורים להקריב את בניהם לעולה, אבל בשונה מעקדת יצחק, הקרבה זו אינה היענות פנימית לציווי אלוקי נשגב אלא הכרח כפוי להקרבה לאל כוזב שהם בוחרים לעזוב. …"

    Liked by 2 אנשים

  34. מצטער אבל טעיתי לגבי חלקו של שכר הדירה בחישובי הלמ"ס. הם מתחשבים גם בחוזים חדשים לגמרי ולא רק בחוזים ממשיכים או חוזים מתחדשים.
    יחד עם זאת אני חושב ששכר הדירה עלה יותר ממה שהם טוענים (1% לחוזים מתחדשים ו-5% לחוזים חדשים לגמרי) כמו כן אני חושב שהם צריכים להביא בחשבון גם את עליית מחירי הדירות ולא רק את עליית מחירי שכר הדירה.

    אהבתי

  35. י.ד.,
    יש משהו בטענה של קנדל אבל הוא לא רואה את התמונה הגדולה. ראשית, לישראל יש מוצר יצוא ייחודי והוא חברות הזנק (אלו שהופכות למרכז מו"פ) שמכניס מספר מיליארדים בשנה במיסים. שנית, עובדי מרכזי המו"פ הישראלים של החברות הזרות נחשפים לשווקים ולידע ומהווים בסיס להקמת חברות הזנק חדשות. שלישית, הבסיס ההיי טקי הרחב אחראי ליבוא גדול של הון לישראל שמאפשר, בין שאר התועלות שלו, גיוס כספים לחברות הזנק חדשות בצורה קלה יותר מאשר בסיליקון ואלי

    Liked by 2 אנשים

  36. אני חושב שקנדל רומז לכך שצריך לשנות או אפילו להסיר את החוק לעידוד השקעות הון, וזאת לאור עיוותים שהוא עושה במשק הישראל.

    Liked by 2 אנשים

  37. אמחייה
    נפט וגז (ופחם) הן החלופות היחידות בישראל. אנרגיה סולארית או רוח זה נחמד כמקור משלים, הן לא יכולות להיות מקור עיקרי כי התפוקה שלהן נמוכה מדי ולא יציבה. הסולארית תוכל להיות עיקרית אם תהיה קפיצה טכנולוגית ביעילות שלה ובטכנולוגיות אחסון (לטובת לילות, ימים גשומים וכו׳)- בכל מקרה לא בשנים הקרובות.
    גרעיני – כפי שכתב תמריץ זה סיכון בטחוני פשוט עצום. טיל אחד שפוגע בכור ומבקע את הליבה, וכולנו בצ׳רנוביל.

    Liked by 1 person

  38. לגבי כור גרעיני, אפשר למקם אותו בתוך הר כזה או אחר – בדיוק כפי שהאיראנים עושים היום – או פשוט בעומק של 100 מטר או יותר בתוך האדמה. יש פתרונות שיאפשרו להגן על הכור. גם היום הם יכולים בקלות יחסית לפגוע בתחנות הכוח בישראל – אין כל כך הרבה כאלה – או בכל מפעל כימי באיזור חיפה למשל, ולגרום לזיהום ונזק אדיר.

    Liked by 2 אנשים

  39. תמריץ,

    לגבי לפיד והמחצבים, גם קנדה ואוסטרליה הן מדינות מחצבים, והם מדינות מתוקנות למדי. הבעיה היא ברוסיה. הפדרציה\אימפריה הרוסית וההיסטוריה שלה. ובכל מקרה, קרן העושר תוכננה למנוע את המחלה ההולנדית, מה דעתו של לפיד על הפתרון הזה? נורבגיה משתמשת בזה.

    מה היה עדיף ללפיד, לומר ביושר שהם נגד בגלל שהם האופוזיציה ותפקידם להתנגד, או לאמץ איזה הסבר קלוש ובגללו להתנגד? על נתניהו טענת שהוא אשם ב"הפרת אמונים" על משהו די דומה, לא? למה לפיד לא אשם בזה?

    אהבתי

  40. המכנה המשותף לשני המאמרים של פרופ' יוגין קנדל , אליהם הפנו י.ד ויאיר, הוא הסכמה לזיהוי נכון של בעיות משמעותיות אך מחלוקת קשה לגבי הפיתרונות שקנדל מציע.

    החתירה לשוויון ולמתן "הזדמנות שווה" (או למעשה להעדפה מתקנת) לכל חלש (או, בלשונם, מוחלש) מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית – לא מתחילה בפתיחת עוד ועוד מכללות וחוגים "למדעי" הכלום והשום דבר.
    היא מתחילה במאמצים האדירים שלא להנשיר מכיתות בי'הס את 2-3 המופרעים הקשים ביותר. אלו שדורשים את עיקר תשומת ליבם של המורים ומפריעים לכל שאר תלמידי הכיתה ללמוד. העיקר לא לקלקל את סטטיסטיקת ביה'ס באחוז נושרים גבוה. תשומת הלב למצטיינים ולאיכות ההשכלה – זניח. חמור מכך, החתירה לשיווין בכל מחיר מתבטאת גם בחוסר האפשרות של מנהלי בתי הספר לפטר אפילו את המורים הגרועים ביותר ו/או לתת איזשהם תגמולים חיובים למורים המצטיינים ביותר (ראו דרישות וועדי המורים בשביתה האחרונה). כל המורים, למעט הוותיקים ביותר, אמורים להיות שווים בכל – יהיו אשר יהיו תפוקותיהם.
    החתירה לשיווין זו השקפת עולם שלמה, לפיה עדיף לאדם להיות עני מרוד בחברת המוני עניים מרודים שכמותו, ולא במצב כלכלי משופר בהרבה אך בחברה הכוללת גם הרבה עשירים ממנו. השקפה הרומזת שהדרך היחידה להתעשר היא באמצעות עושק של מאמצי האחרים והונם. לפיכך עומק הפערים בחברה נתפס כמדד לעוצמת אי הצדק בחברה זו.

    מצד שני, להערכתי ההצעה של קנדל להעביר עוד ועוד תקציבים ממשלתיים למספר קטן של חוגים "חשובים" (להערכתו – כיום), במספר קטן של אוניברסיטאות מחקר, לא תפטור את הבעייה. כמו בוועדי המורים – גם בחוגים "נחשבים" אלו – רוב התקציבים מועברים למספר קטן מאוד של הפרופסורים הוותיקים והמקושרים ביותר. אלו שרוב עתידם המבטיח נמצא כבר אחריהם. הסיכוי של דוקטורנטים צעירים ומבטיחים, חסרי קביעות וחסרי קשרים משפחתיים לגילדות שהשתלטו על האוניברסיטאות בארץ, לזכות בתקציבי מחקר משמעותיים – קלוש.

    יתכן שהפיתרון למצוקת האקדמיה הישראלית קשור יותר לעידוד הקמת אוניברסיטאות פרטיות (כדוגמת האונ' שהקים רייכמן בהרצליה) ופחות לתימרונים בתקציבים הממשלתיים.

    Liked by 2 אנשים

  41. מצטרף לדברי קמיליה. גם מי שאינו להוט לרצות את מולך ה"שיוויון", מבין שצריך להשקיע את הכסף בתבונה.
    אין החזר השקעה בחוגים למדעי הכלום במכללות בפריפריה, אבל גם לא יהיה החזר השקעה בלהשקיע את כל הכסף בחוגים חזקים באוניברסיטאות במרכז הארץ.
    בתחומי ההי-טק יש יותר כסף למחקר בשוק הפרטי מאשר באקדמיה, ומתקיים שם מחקר ברמה גבוהה שמתחרה באקדמיה. לשים שם את הכסף לא יניב הרבה כי יש שם כבר הרבה כסף (ויחסית גם פחות הוצאות).
    הבעיה היא בתחומים אפורים יותר שמתקשים לגייס מימון (יחסית למדעי המחשב/הנדסת חשמל/רובוטיקה) כמו כימיה, הנדסה כימית, הנדסה סביבתית, הנדסת חומרים, הנדסה חקלאית ומדעי הצומח והחי, …..
    על זה צריך להוסיף את הזמן הארוך שלוקח לרעיון להבשיל בתחומים הללו (יחסית לזמן שלוקח במדעי המחשב ושות').
    בנוסף, יש מחסור בארץ במחקר יישומי, כזה שמתעסק בהעברת הרעיון לעולם המעשה. זה אזור שאין מי שיטפל בו כי האוניבסיטאות עוסקות בשלבים שלפני, והתעשיה (בעיקר המסורתית) לא מסוגלת לעסוק בו.
    זה שיהיו פרופסורים מבריקים שמפרסמים בכתבי העת המדעיים המובילים יעלה את קרנה של המדינה, אבל לא יתרגם את ההילה הזאת כלפי מטה.
    להבנתי צריך להשקיע לאורך כל המערכת ולא רק למעלה.

    Liked by 3 אנשים

  42. אמחייה
    כור גרעיני למטרות חשמל אינו זהה לכור צבאי. הוא מקבל אספקה שוטפת של מים אותם הוא מחמם והופך לקיטור כדי לסובב טורבינות. אין שום אפשרות לקבור אותו בתוך הר.
    מפעל כימי שמתפוצץ ליד חיפה זה נזק גדול. כור גרעיני שמתפוצץ זה יכול להיות סופה של מדינת ישראל כמקום ראוי למגורי אדם.

    Liked by 1 person

  43. רינגו,
    הטכנולוגיה החדשה של הכורים משתמשת במלח כתחליף למים. היתרון העיקרי הוא שבמקרה של תאונה/תקיפה המלח הנוזלי יזרום כמו לבה וייקרש במרחק של עשרות מטרים. התוצאה היא שרדיוס הקרינה נמוך בכמה דרגות מאשר זה של כור מים

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: