אשמת רוסיה

בפוסט הפופולארי ביותר בתולדות הבלוג שלי, זה שהקדשתי למה שאיינשטיין באמת אמר, כתבתי:

איינשטיין היה במונחי הימין והשמאל של ימינו, איש שמאל קיצוני. פציפיסט, נאיבי ושוחר שלום. עם זאת ניתן למצוא בספר התבטאות קיצונית שלו, המלמדת שלכל פציפיסט יש נקודת שבירה. במקרה של איינשטיין – הזוועות שביצעה גרמניה הנאצית. אחרי דיכוי מרד גטו ורשה, הוא התבטא בצורה קיצונית נגד העם הגרמני כולו:

העם הגרמני אחראי למעשי רצח המוניים אלו והוא חייב להיענש על כך כעם. אם יש צדק בעולם ואם אנו רוצים שתודעת העמים לאחריות קולקטיבית לא תיעלם לחלוטין. מאחורי המפלגה הגרמנית עומד העם הגרמני שבחר בהיטלר אחרי שבספרו ובנאומיו הוא הודיע לו על כוונותיו באופן שאין לטעות בו… כאשר הם מנוצחים לחלוטין ומקוננים על מר גורלם, כמו אחרי המלחמה האחרונה, אסור ללכת שולל פעם נוספת, אלא יש לזכור שהם ניצלו בכוונה את אנושיותם של אחרים כדי להתכונן לפשעם האחרון הכבד ביותר נגד האנושות.

הדברים מהדהדים כמובן את השאלה העכשווית האם נכון לפגוע ברוסים מן השורה באמצעות סנקציות שיהפכו את חייהם לבלתי נסבלים. מה הם אשמים במעללי העריץ. יש אלמנט לא מוסרי בפגיעה במי שלא באמת אשם, אך מצד שני רק ככה מקיימים מערכת תמריצים מתפקדת ביחסים הבינלאומיים ולכן צריך להגיד בפה מלא: כן, הרוסים צריכים לסבול כנקמה על חטאי פוטין. ממש כפי שהעזתים צריכים לשלם על חטאי חמאס. מדינה היא יצור של הקולקטיב, ובני אדם ממלאים שני תפקידים בחייהם: גם מנהלים חיים פרטיים וגם משתייכים לקולקטיב הגדול ופועלים במסגרתו. מערכת תמריצים אישית אמורה לכוון את חייהם הפרטיים כך שיפעלו בהם ביושר ובהגינות. אבל אין מנוס ממערכת תמריצים נוספת לאומית שתכוון את חשיבתם הפוליטית.

אפילו אין זה באמת חשוב אם הסנקציות הקשות יכולות להשפיע עוד על רוסיה, או שהמדינה נלכדה כבר ללא חזור בכיוון ההרסני לעצמה ולעולם שבו היא צועדת. אי שם מישהו מתכנן את הפלישה הבאה, והידיעה שפלישה גובה מחיר כלכלי נורא, יכולה לתמרץ אותו לוותר על מזימתו וכך לקדם את השלום בעולם, אפילו אם רוסיה ופוטין הם כבר מקרה אבוד.

55 תגובות בנושא “אשמת רוסיה

  1. תמריץ,
    האוקראינים תמיד היו אנטישמים ובאו"ם תמכו בכל הצבעה אנטי ישראלית, כולל בתקופת זלנסקי. כיצד נתמרץ אותם לשנות את דרכם?

    אהבתי

  2. תמריץ, מסכים למסקנה שלך, גם הכללית (צריך לייצר מערכת תמריצים לאומית מלבד הפרטית) וגם הפרטית (צריך להעניש את רוסיה כמדינה גם אם זה פוגע בפרטים שבה), אפילו שאני לא אוהב להשתמש בדוגמאות מגרמניה הנאצית.

    עם-זאת, אתה שוכח את הקונטקסט שהמסקנה שלך תשתלב בו. והקונטקסט הוא הלך מחשבה פרוגרסיבי שמגדיר צדק ואי-צדק ע"י כימות הזוועות האנושיות.
    כלומר אם שתי מדינות נלחמות הרי שהצודקת היא זו שספגה את מירב הפגיעות והאבידות.

    אהבתי

  3. האם העירקים הלובים הויאטנמים היפנים יכולים להשתמש בדברי אינשטיין ובפוסט שלך רק להחליף את רוסיה באמריקה? מי החליט איזה צד צודק? האם האנדר דוג צודק? האם הפלסטינים יכולים להשתמש בדבריך מילה במילה?
    זו נבלה וזו טרפה.
    ביידן משתמש בנושא כדי לסלק מתודעת הציבור את הכשלון שלו באפגיסטאן ואירן ובארה"ב גופה. התוצאה תהיה מסך ברזל, מלחמה קרה, הוצאה מרובה על צבאות באירופה וצימצום או סיום הגלובליזציה שהביאה לנו פרוספריטי וחיסונים

    אהבתי

  4. אין פה אף צד צודק.
    הרוסים חוששים מברית נאט"ו שתקרע נתחים מארצם לאט לאט עד שתפרק אותה לגמרי. לחשש הזה יש בסיס מניסיון העבר.
    האוקראינים רוצים להצטרף למערב (אני אפילו לא בטוח בזה כי בשנת 2013 הם בחרו בבחירות דמוקרטיות נשיא פרו-רוסי שהודח שנה לאחר מכן בהפיכה. הפיכה שלי הכללים הדמוקרטים היא לא חוקית ומבצעיה אמורים לעמוד לדין).
    הרוסים לא רצו לטבוח באוקראינים (בניגוד לגרמנים ביהודים). הם רק רוצים להחליף את השלטון.
    כמו כן צריך לציין שבמלחמה שבה אזרחים משתמשים בבקבוקי מולוטוב נגד הצבא הפולש, סביר מאוד שיהיו הרבה נפגעים מקרב האזרחים (גם מאלו שלא משתמשים בבקבוקי מולוטוב כי הצבא הפולש לא יכול להבחין בין 2 סוגי האזרחים האלו). סביר גם להניח שבמדינה שמשחררת פושעים פליליים ומארגנת מתוכם מיליציות חמושות, יהיו הרבה מעשי פשע פליליים בשם הפטריוטיות.

    Liked by 2 אנשים

  5. בעיני הבעיה (והיתרון) של הרוסים זה באי-יכולתם (ואי-רצונם) לדברר את עצמם במושגים של המערב. ולכן אני מסכים עם arn שצדק הוא לא העניין כאן. מי שמדבר כאן על צדק ישר מדבר על הפרשנות המערבית לצדק. הרוסים מציגים מערכת מושגים שלא מתיישרת עם המערב והם דבקים בה לאו דווקא במהלך המלחמה הנוכחית, כי אם בכל התנהלותם בכל השנים.

    וזאת הסיבה שאני חלוק על הכל דיבורים. אני לא חושב שהתוצאה תהיה מסך ברזל או מלחמה קרה. רוסיה מבודדת את עצמה במה שהיא עשתה כי אין מי שקונה את מערכת המושגים שלה (מלבד מדינות ספורות בדרום אמריקה). הסיבה שהיא פלשה לאוקראינה בבריונות היא בגלל רצונה לכפות את מערכת המושגים שלה על אוקראינה, אחרי שזו לא השתכנעה ואימצה את מערכת המושגים הזאת בעצמה.

    העובדות מדברות בעד עצמן – את מערכת המושגים של רוסיה ניתן לקיים רק תחת משטר כופה (פוליטי או אינדוקטרינציה סוציאלית) – ואם אין לרוסיה יכולת לכפות על מדינות נוספות (למשל המדינות הבלטיות או מדינות ברית-ורשה לשעבר) את מערכת המושגים שלה – אז לא יהיה מי שישתתף בהצגה הזאת ולכן לא יהיה מסך ברזל. לכן אני גם לא חושב שהגלובליזציה תצטמצם. אם תהיה פגיעה בגלובליזציה זה יהיה בגלל המאבק האמריקאי בסין, לא בגלל רוסיה.

    ולגבי הוצאה מרובה על צבאות באירופה – המציאות שלפניך מחייבת לעשות כן. מי שקודם לכן קיצץ בבטחון שלו – משול למי שהסיר את מנעול הבית שלו בגלל נאיביות. "גדר טובה עושה שכן טוב" ולא להיפך.

    אהבתי

  6. כללית, אני מקבלת את התפיסה שרצוי להעניש בחומרה מדינות שפולשות לשטחן של שכנותיהן. לטובת ה"יראו ויראו".

    למרות ההסתייגויות הבאות:

    א. אם מדינה מחליטה לבצע רצח המונים באיזושהי קבוצת מיעוט בתוכה (כמו גרמניה ביהודיה, בריה'מ במתנגדי שלטון כמו קולאקים, מיאנמאר במוסלמים ממוצא בנגלדשי, סין באויגורים וכד') – לא מופעלת כל ענישה בינ'ל.
    חמור מכך, אם איזושהי מדינה שכנה תנסה להציל את הקבוצה המיועדת להשמדה, שקרובה לליבה, באמצעות פלישה מעבר לגבולותיה – היא תענש בחומרה רבה.

    ב. אין כאן תשובה לטקטיקה האיראנית של השתלטות על מדינות שלא באמצעות פלישה צבאית אלא באמצעות חיזוק איזושהי קבוצת מיעוט במדינה זו, מימונה וחימושה.
    האיראנים מחזקים ומציידים את קבוצת המיעוט של החותים בתימן בתקווה שישתלטו על כל המדינה. האיראנים למעשה כבשו גם את לבנון – באמצעות חיזוק החיזבאללה ומימונו. למרות שהשיעים היו ונשארו מיעוט בלבנון.
    נראה שטקטיקות הכיבוש של האיראנים הרבה יותר מתוחכמות משל הרוסים.
    ועל כן הרוסים עתידים לסבול קשות מהסנקציות המוטלות עליהם, ואילו האיראנים עתידים להינות מהסרה של כל הסנקציות הבינ'ל עליהם.

    ג. יש כאן מעין קידוש, די בעייתי, של הגבולות הנוכחיים בין מדינות.
    גבולות שפעמים רבות מדי נקבעו בצורה מאוד שרירותית, ללא כל קשר לקווי מתאר גיאוגרפיים ולזהויות האתניות והדתיות בתוך מדינות.
    גבולות שאולי היה ראוי לשנותם. לו רק היה נוצר איזשהו מנגנון לא – אלים לשינוי גבולות.
    לדוגמא באמצעות מנגנון של ביצוע משאלי עם.
    *אם* אכן רוב תושבי מזרח אוקראינה מעוניינים להסתפח לרוסיה, ו/או רוב תושבי ברצלונה מעוניינים להתנתק מספרד ולהקים מדינה עצמאית – יתכן והיו נחסכות הרבה מלחמות מיותרות והרבה מאוד קונפליקטים.

    למרות ההסתייגויות – אני תומכת בהצעה הבסיסית. השאיפה לשלמות היא האויבת של מציאת פתרונות מניחים את הדעת / טובים למדי.

    אהבתי

  7. יש הבדל בין הפלישה לקרים שהייתה באמת אוקראינית רק בגלל תאונה פוליטית לבין הפלישה לערים הגדולות של אוקראינה. הדבר הראשון עוד ניתן היה לספוג על אף הפרת קדושת הגבולות הבינלאומיים. הדבר השני הוא כבר משהו אחר לגמרי.

    Liked by 2 אנשים

  8. ובכלל אני חושב שאנחנו צריכים לצאת קצת מהקורבנות של ״העולם כולו נגדנו״. צריך לראות מה קורה לרוסיה עכשיו כשהעולם באמת נגדך.

    Liked by 1 person

  9. חייל זקן, הטענה שאמרת ״באו״ם תמכו בכל הצבעה אנטי ישראלית״ היא פשוט שקר מוחלט.. יש הרבה הצבעות באו״ם שבהן רק ארה״ב ואיי מרשל ומיקרונזיה נמצאות בצד הישראלי. אבל בהצבעות שבהן יש חלוקה ברורה בין המערב לבין ״ידידינו״ בהודו, רוסיה וסין, אוקראינה הייתה בצד המערבי. למשל בהצבעה לגינוי החמאס בדצמבר 18׳.

    Liked by 1 person

  10. יאיר, למה אתה אומר שהסבל והקורבנות הן המדד? גרמניה ספגה יותר אבדות במלחמת העולם השניה מאשר ארה"ב ובריטניה, אבל ברור מי היה הצד הצודק. כאן מדובר במתקפה של מדינה דיקטטורית על מדינה דמוקרטית, שאפילו האזרחים והתומכים של הדיקטטורה עצמם לא העלו על הדעת שתקרה וחשבו שהרעיון הוא טירוף והמצאה נגד רוסיה (עיין בדברי הדיפלומטים הרוסים טרם המלחמה). זה נדיר שיש מקרה שבו ברור כל כך מי צודק ומי לא.

    אהבתי

  11. במלחמת העולם השנייה הלך המחשבה הפרוגרסיבי לא היה קיים.
    כיום הלך המחשבה הפרוגרסיבי מגדיר צדק ואי-צדק ע"י מדידת יחסי הכוחות בין הצדדים. החלש צודק והחזק לא צודק. איך מודדים את החוזק במלחמה? ע"י ספירת הנפגעים והפגיעות.
    https://dyoma.co.il/775

    Liked by 2 אנשים

  12. תמריץ,
    מאז הפכת לרל"ביסט העובדות התגמשו מאד אצלך.
    להלן כמה דוגמאות מ-2021, שבהן תמכה אוקראינה בהחלטות אנטי-ישראליות בוטות של העצרת הכללית.
    החלטה אחת עוסקת ב"ריבונות קבועה של העם הפלסטיני בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים, ושל האוכלוסייה הערבית בשטחי הגולן הסורי הכבוש על משאביהם הטבעיים". החלטה נוספת דנה ב"התנחלויות ישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים והגולן הסורי הכבוש", ודורשת מישראל, בדיבה אנטישמית, לעצור את "כל מעשי האלימות, ההרס, ההצקה והפרובוקציה של מתנחלים ישראלים, במיוחד נגד אזרחים פלסטינים ורכושם, כולל באתרים היסטוריים ודתיים".
    אוקראינה גם תמכה ב"זכות הפלסטינים להגדרה עצמית" (שאותה היא שוללת בדונבאס), ובהחלטה על "הגולן הסורי הכבוש", שכופרת בריבונות ישראל בגולן, שאותה הגישו מדינות נאורות כקובה, קוריאה הצפונית, איראן, סוריה, ונצואלה והפלסטינים. בהצבעותיה באו"ם אוקראינה צבועה, פרו-ערבית ואנטי-ישראלית מיסודה. התמיכה בה לא צריכה לעוות את האמת עליה.
    https://www.makorrishon.co.il/opinion/464199/

    Liked by 3 אנשים

  13. קשור, אם כי רק מאוד עקיפות, לנושא.
    שפע נתונים מהמאה ה 19 עד המאה ה 21.

    די קשה לעקוב אחרי כל פרטי המידע.
    אז לממהרים מומלץ להתמקד ב 20 / 30 / 40 השנים האחרונות.

    די מדהימה העלייה בהוצאות הצבאיות של מדינות לא מערביות כדוגמת סין, הודו, רוסיה וסעודיה ((!). במקביל לירידה הדרמטית בההוצאות הצבאיות של מדינות מערביות (פרט לארה'ב).
    מה שאולי יכול לנבא את מיקומם של הקונפליקטים הצבאיים העתידיים.

    Liked by 2 אנשים

  14. רק דקה ו – 11 שניות – לכל מעריכי טראמפ ולכל הבזים לו.

    או הוכחה שהלך המחשבה הפרוגרסיבית בנוי *גם* על התעלמות מהשכל הישר ומלקחים היסטורים.

    Liked by 3 אנשים

  15. ארן
    אני לא מבין את הטענה "אין פה אף צד צודק".
    נניח שרוסיה חוששת בצדק מהצטרפות אוקראינה לנאט"ו. איך זה מצדיק פלישה צבאית והחרבת ערים? הרי אוקראינה לא הצטרפה בפועל והדבר גם לא היה צפוי בעתיד הקרוב.
    ואם יש באוקראינה מאבק פנימי בין פרו-רוסים ופרו-מערביים, עדיין איך הדבר מצדיק פלישה צבאית?
    אף צד לא צודק כל עוד כולם משחקים בדיפלומטיה. מי שבסוף פולש לאדמתו של האחר מאבד את עמדת הצודק.

    אהבתי

  16. רינגו, פתרת בעיה אחת ויצרת חדשה. גם מי שיסכים עם הקביעה ש"מי שפולש לאדמתו של האחר מאבד את עמדת הצודק" עדיין יכול לטעון שזאת אדמתו שלו.

    אהבתי

  17. תודה קמיליה על ההמחשה. מהגרפים גם רואים את:
    1. ההבדל העצום בין ההשקעה הרוסית לאמריקאית. ארה"ב עדיין מובילה by far.
    2. את ההסתמכות האירופאית על ארה"ב (טרמפיסטיות לשמה).
    3. את העדיפות הסעודית על-פני האיראנית (שכלל לא מופיעה בגרף):
    3א. ולכן כמה נשק גרעיני הוא שובר שיוויון.
    3ב. אם נוסיף לזה את השקעת המשאבים האיראנים בתימן ולבנון – עולה השאלה האם איראן, מדינה עם שטח עצום ובעלת 85 מיליון תושבים שסביבה 6-7 מדינות שכנות שחלקן ערביות וחלקן לא-ידידותיות בהכרח, בכלל מוכנה למתקפה עליה עצמה?

    אהבתי

  18. יאיר,
    למיטב ידיעתי פוטין לא טוען (לפחות רשמית) שאדמת אוקראינה שייכת לרוסיה (אם כי יש טענות ששאיפתו האמיתית היא לספח אותה).
    בכל מקרה קשה להצדיק טיעון כזה אם השטח לא נכבש מידיך, האנשים המתגוררים בו זה דורי דורות אינם מעוניינים להיות תחת שלטונך, וכבשת אותו ללא התגרות או איום על קיומך.

    אהבתי

  19. להבנתי זה בדיוק מה שהוא טוען עבור השטחים שהוא "הוזמן על-ידי תושביהם להגיע לשם" (קרי האי קרים והמחוזות הבדלנים).
    הוא טוען שאי הצטרפות של אוקראינה לנאט"ו הייתה מספקת מבחינתו.
    משעה שהיא לא עושה כן ומאיימת על רוסיה – יש כאן עילת מלחמה והוא רוצה לשחרר את האזורים שהם רוסיים.

    אהבתי

  20. בעניינים ישראליים יש באו״ם כמה גושים. ישראל וארה״ב ומיקרונזיה (למעט בהחלטה אחת של אובמה בסוף כהונתו לגנות את ההתנחלויות). כמה מדינות נוספות שהן ידידותיות במיוחד לישראל אך פחות מארה״ב: צ׳כיה, אוסטרליה, קנדה, הונגריה. אחר כך יש את מדינות האיחוד האירופי הרגילות כמו בריטניה (אמנם יצאה מהאיחוד), גרמניה, הולנד ועוד. ואז כמה מדינות ארסיות במיוחד לישראל באירופה כמו אירלנד ואז כל העולם השני והשלישי. ואז את המדינות האנטי ישראליות המובהקות.
    אוקראינה נמצאת בקבוצה האירופית, למשל יחד עם הולנד. כשמציגים את הצבעתה באופן מנותק מקונטקסט זה חצי אמת שגרועה משקר.

    אהבתי

  21. יאיר, הטענות הללו כבר לא רלוונטיות. פוטין חותר עכשיו לסיפוח מלא של אוקראינה (אולי למעט כמה אזורים במערב שאינם חלק מההיסטוריה הרוסית. נקודה לא ברורה).

    אהבתי

  22. אגב עם כל החברות המופלאה פוטין-ביבי-מודי, רוסיה והודו תמיד היו הרבה יותר נגד ישראל מאשר אוקראינה. ביבי פעם המשיל זאת לחיילים היפנים בפיליפינים שלא שמעו שהמערכה נגמרה, אבל ההטיה האנטי ישראלית של מדינות אלו בהצבעות האו״ם שלהן שורדת לעת עתה.

    Liked by 1 person

  23. בהתייחס להוצאות הצבאיות של מדינות
    ביליון דולר קונה הרבה יותר בסין מאשר בארה"ב. היות ורוב השכר הוא למשכורות קשה להשוות בין התמורות הצבאיות שמקבלת כל מדינה

    אהבתי

  24. יאיר, אוקראינה לא מאיימת על רוסיה. היא לא מצהירה על רצונה לכבוש שטחים מרוסיה או מערערת על זכות קיומה של רוסיה כמדינה עצמאית. היא כן מצהירה על רצונה להיות חלק מהגוש המערב אירופאי ולזכות בהגנה מפני רוסיה, הגנה שכרגע קיבלנו הוכחה שהיא אכן נחוצה.
    אם נקבל את טענת פוטין שזוהי עילה למלחמה – רצונה של מדינה שכנה להיות מוגנת ממנו – הרי שאנו מבלבלים בין תוקפן למתגונן.

    אהבתי

  25. רינגו, לא חולק על עצם הטענות שלך ולא בא להגן על רוסיה.
    אני רק רוצה לומר שכל הטענות הללו מגיעות ממקום ערכי ולכן אין מה לבנות עליהן.

    אהבתי

  26. מישהו שהיה בשיעור של הרב נבנצאל (רב הרובע היהודי ויהודי ישיש שראה בימי חייו מדינות עולות ונופלות, וחווה גם את הזמנים הקשים שהיו כאן) סיפר לי ששאלו אותו "להצלחת מי להתפלל בשמונה-עשרה? רוסיה או אוקראינה?" והוא ענה אוקראינה כיון שיהודי אוקראינה תחת איום ויהודי רוסיה אינם תחת איום.
    אני מספר זאת כיון שזאת הגישה המעשית והנכונה בעיני. להתפלל להצלחת אוקראינה על רוסיה אבל בלב.

    Liked by 1 person

  27. תמריץ,
    אפשר להיות נגד פוטין בלי להלבין את האוקראינים. אין שום מדינה באירופה שהדבר שמאפיין את כל גיבוריה הלאומיים הוא פוגרומים ביהודים

    Liked by 1 person

  28. חייל מה שאתה אומר נכון, ועדיין ככל שידוע לי אוקראינה היא המדינה היחידה חוץ מישראל שהיה לה גם ראש ממשלה יהודי וגם נשיא יהודי. חוץ מזה להאשים אנשים במה שעשו ההורים והסבים שלהם זה מגוחך. יכול להיות שהם עדיין אנטישמים, אבל ברור שבמובהק פחות מהדורות הקודמים.

    אגב לעגנו בזמנו לאמריקאים שהפילו פסלים של גיבורים לאומיים כי היו גזעניים או חשודים בגזענות. זו הייתה רוח התקופה אי אז, במה שונים האוקראינים?

    Liked by 1 person

  29. רינגו, אוקראינה לא מאיימת על רוסיה אבל נאט"ו וארצות-הברית כן מאיימות עליה. הן רצו לצרף אילהן את אוקראינה אבל חזרו בהן (כנראה מתוך פחד) אבל אין לרוסיה ערובה שהן לא ינסו לעשות זאת שוב. הרוסים חוששים גם בגלל שחלק ממדינות נאט"ו פלשו לרוסיה בעבר וניסו לכבשה וגם שמטבע הדברים כל מעצמה (כמו ארצות-הברית מדינות אירופה האחרות וגם רוסיה עצמה) מנסה למוטט את שלטונה של מעצמה אחרת ולהתרחב על חשבונה. כך קרה תמיד בעבר ואין שום סיבה להניח שזה לא קורה גם היום.

    אהבתי

  30. מעט יותר מדי תקלות טכניות ורגעים מבוזבזים.
    אבל מציג תפיסה, די שונה מהמקובל בארץ ובמערב, של המצב באוקראינה ושל מניעי פוטין.
    תפיסת תושב אוקראינה לשעבר, שגדל באזור התרבות הרוסית, ותמך בזמנו במפלגה פרו-רוסית.

    תמצית (בהנחה שהבנתי נכון):

    עד 2014 אוקראינה תמרנה בין שני כוחות, די שווים בגודלם: הכוח הנוטה לרוסיה והכוח הנוטה למערב. תוצאות הבחירות לנשיאות נקבעו ע'י תנודה של אחוזים בודדים לכאן או לכאן – כשלכל צד יש סיכוי לנצח.
    במקביל, אוקראינה ניסתה לגבש איזושהי זהות אוקראינית משותפת – כולל ללמד את השפה האוקראינית גם באזורים שתושביהם ידעו רק רוסית. לתפיסת אלקס – מהלך לגיטימי.
    במקביל, האליטה של אוקראינה, האמידים יחסית וכלי התקשורת – שכנו בעיקר במזרח המדינה ודרומה, והתנהלו בעיקר ברוסית ולא באוקראינית.

    "המהפכה הכתומה" והדחת המועמד הפרו – רוסי ב 2014 הם אלו שגרמו לרוסיה לבצע את *ה*טעות החמורה ביותר שלה – סיפוח חצי האי קרים והכרה באזורים הבדלנים.
    מרגע זה ואילך – מספר מיליוני איש נותקו ממצבת כ'א האוקראינית. הופר המאזן בנטיות ההצבעה, ולאף מפלגה הנוטה לרוסיה אין יותר שום סיכוי לנצח.
    חמור אף יותר – עצם המהלך הכוחני של רוסיה דווקא גרם להמוני דוברי רוסית, כולל להרבה מבעלי הזהות האתנית הרוסית, לחזק את זהותם האוקראינית, ואת הפטריוטיזם האוקראיני שלהם. רבים מהם מוכנים לשאת כיום נשק בכדי להגן על אוקראינה מהצבא הרוסי.
    כידוע, זהות לא ניתן לשנות באמצעות כוח צבאי.

    כללית, לטענת אלכס מניע הפלישה הרוסית *אינו* החשש מהתקפה על רוסיה של כוחות נאטו.
    המניע הוא בעיקרו פנים רוסי. חשש מהתקוממות של המוני רוסים לא מרוצים כנגד הקלפטוקרטיה של פוטין ושות'.
    לו אוקראינה, מדינת ההשוואה העיקרית של תושבי רוסיה, הייתה הופכת למדינה מצליחה כלכלית עם זכויות אזרח דמוקרטיות ועוד – חוסר שביעות הרצון של אזרחי רוסיה היה הולך וגובר.
    מכאן שפוטין לא יכול להרשות לעצמו שאוקראינה תהפוך למדינה פרו מערבית, מוצלחת ומשגשגת. החרבת אוקראינה אינה באג בתוכניות פוטין אלא פיצ'ר.
    מלחמה נגד איומי אויב, כולל אויב מדומיין (כמו החשש מטילי נאטו ו/או טענה לביצוע זוועות באחיהם, הרוסים שחיים באוקראינה) מגבשת את העם הרוסי נגד האיום החיצוני. כידוע, אין כמו איומי אויב חיצוני בכדי להפסיק התמרמרות נגד שלטון, גם אם מנקודת מבט ההמונים הוא לא כל כך מוצלח.

    Liked by 1 person

  31. לקמילה:
    ניסיון ליזום מלחמה נגד אויב חיצוני לא עוזרת למנוע התקוממות נגד שלטון שגורם לבעיות כלכליות לעם. אולי בהתחלה זה גורם להם להתגייסות המונית למען המדינה אבל הבעיות לא נעלמות. דוקא ההפך הן מחריפות וגם נוסף להן מוות ושכול של החיילים שנהרגים בקרבות. לכן כלל וכלל לא ברורה הגישה הזו. אם מישהו נוקט בגישה כזו הוא מגדיל את הסיכויים ששלטונו יתמוטט. דוגמא לכך היא מלחמת העולם הראשונה. הסבל שנגרם לעם הרוסי עקב מלחמה זו גרם להפלת משטר הצאר.
    גם הטענה שהצלחת אוקראינה תגרום למרירות בקרב תושבי רוסיה ולכן כדאי להחריבה – זו טענה לא הגיונית. אם הכלכלה המערבית כל כך מוצלחת (ואני חושב שאין זה כך) אז לתושבי רוסיה יש מספיק מדינות להשוואה מלבד אוקראינה.
    חוץ מזה פוטין מסכים היום להפסקת הקרבות אם אוקראינה לא היתה מצטרפת לנאט"ו והיתה מוותרת על חצי האי קרים ועוד 2 מחוזות. נאט"ו זו ברית צבאית והיא לא תתרום כלום לכלכלתה של אוקראינה. אם הכלכלה המערבית כל כך מוצלחת אז אוקראינה יכולה ליישם אותה ללא קשר לברית צבאית של נאט"ו (כנ"ל לגבי זכויות האזרח הדמוקרטיות).

    Liked by 1 person

  32. amehaye,
    שכחת את הקנצלר האוסטרי האנטישמי, היהודי קרייסקי.
    שקספיר היה גזען ואנטישמי אז אצלך הוא שווה לגיבור האוקראיני חמלניצקי?

    אהבתי

  33. arn,
    הצטרפות לנאט"ו אינה רק עניין בטחוני, היא קשירת עצמך למרכז אירופה.
    אירופה בנויה היום במעגלים מקבילים שאפשר להצטרף (אם מקבלים אותך) לכולם ואפשר רק לחלקם:
    הפרלמנט האירופאי והנציבות האירופאית – ברית פוליטית (זה בעצם האיחוד האירופי EU)
    אמנת שנגן – ויתור על ביקורת גבולות
    הבנק האירופאי – אירו כמטבע (גוש האירו)
    בית המשפט האירופאי – הכפפה למערכת המשפט האירופאית
    נאט"ו – ברית הגנה צבאית
    הוריזון יורופ – תכנית המדע והמחקר

    המבנה הזה מאוד מסורבל כיון שכל דבר מחייב תיאום בין כל החלקים וכמובן גם מצריך בדיקה מתמדת על מי הוא חל ועל מי לא. נעשים ניסיונות לפשט את המבנה ובעיקר לגרום לכמה שיותר להיכנס לכל המעגלים.
    צרפת, גרמניה, בלגיה, הולנד ונוספות נמצאות בכל המעגלים. בריטניה לפני הברקזיט הייתה בכל המעגלים מלבד בגוש האירו, ואחרי הברקזייט היא נשארה בהוריזון יורופ ובנאט"ו. פולין נמצאית בכל המעגלים מלבד גוש האירו, הונגריה רוצה לצאת מכפיפות לבית-המשפט האירופאי, בולגריה ….. וכו'… וכו'… (ובטח נפלו אי-אילו טעויות בפירוט הזה. המטרה היא רק להעביר את המורכבות). ישראל למשל חברה רק בהוריזון יורופ.
    אבל לעניינינו, ככל שאתה ביותר מעגלים ככה אתה יותר בתוך אירופה. להיות בנאט"ו זה להיכנס ל"מקובלים של הכיתה" ולא רק הגנה ביטחונית.

    אהבתי

  34. לתמריץ,
    כתבת:
    " …כמה מדינות נוספות שהן ידידותיות במיוחד לישראל אך פחות מארה״ב: צ׳כיה, אוסטרליה, קנדה, הונגריה. אחר כך יש את מדינות האיחוד האירופי הרגילות כמו בריטניה (אמנם יצאה מהאיחוד), גרמניה, הולנד ועוד. ואז כמה מדינות ארסיות במיוחד לישראל באירופה כמו אירלנד ואז כל העולם השני והשלישי. ואז את המדינות האנטי ישראליות המובהקות.
    אוקראינה נמצאת בקבוצה האירופית, למשל יחד עם הולנד …"
    ————–
    השאלה היא האם תיאור זה אמור לשפר את עמדתנו כלפי אוקראינה ואת תפיסת החוב המוסרי – היסטורי שלנו כלפיה וכלפי אזרחיה *או* שהוא אמור לפגוע בעמדתנו כלפי מדינות אירופאיות אחרות.

    אני אישית לא מסוגלת לשכוח את העובדה שכל אדמת אירופה רוויה,עד גובה הקרסוליים, בדם יהודים.
    אולי הושפעתי רבות מתרבויות אירופיות, אך מעולם לא אתפוס את עצמי כאירופאית.

    בשוליים גם איני יכולה להתעלם מהעובדה שרוסיה הייתה פחות גרועה ליהודים מאשר אוקראינה (והרבה מדינות אירופיות "נאורות" אחרות)

    ###############################

    לחייל זקן,
    כתבת:
    " … אין שום מדינה באירופה שהדבר שמאפיין את כל גיבוריה הלאומיים הוא פוגרומים ביהודים."
    ————–
    לטענתך על הייחודיות של אוקראינה בגלוריפיקציה של מנהיגים לאומיים רוצחי יהודים / פרו נאצים –
    מוזמן לעיין במגמות די דומות בקרב *כל* העמים הבאלטים הפוסט סובייטיים (ליטא, לטביה ואסטוניה) בקרואטיה. ואפילו, אם כי בגרסה מעט שונה, במגמות הלבנת העבר האפל של פולין.
    אם ללכת מעט רחוק יותר – אפילו בצרפת ישנם קולות הקוראים להלבנת פשעי משטר וישי והשת'פ שלו בהשמדת יהודי צרפת.

    דוגמא אחת מיני רבות:

    https://www.ynet.co.il/news/article/Sk0Py7jmd#!/replace

    קטע מתוך כתבה על מגמות הלבנת העבר בליטא:
    ————-
    " … אחת מהאשמות המופנות כלפי ליטא היא שמאז הפיכתה למדינה עצמאית היא משקיעה רבות ביצירת נרטיב אלטרנטיבי למלחמת העולם השנייה והשואה. צייד הנאצים אפרים זורוף, הקרוי על שמו של קרוב משפחה שנרצח בליטא בשואה, טוען כי מדובר בנרטיב המתמקד בהצגה מופרכת של פשעי השלטון הקומוניסטי ופשעי השלטון הנאצי כשווים.

    הגישה הזו זכתה לכינוי "תיאוריית הג'נוסייד הכפול", והיא מערערת למעשה את מעמדה של השואה כאירוע ייחודי בכך שהיא מפנה את תשומת הלב לגורלה של ליטא תחת השלטון הסובייטי.

    אחת המשמעויות של "תיאוריית הג'נוסייד הכפול" היא שגם יהודים קומוניסטים לקחו חלק בפשעים מחרידים כנגד העם הליטאי, ויש בכך כדי להחליש את האישום כלפי מעשיהם של ליטאים מכל מעמדות החברה כנגד יהודים בתקופת השלטון הנאצי.
    טענה זו שברה את שיאי האבסורד כאשר ב-2006 עלתה בליטא יוזמה שמטרתה להעמיד לדין פרטיזנים יהודים-סובייטים על כך שפגעו באזרחים ליטאים תמימים. בין אותם פרטיזנים נכלל שמו של ההיסטוריון ד"ר יצחק ארד, לשעבר יו"ר הנהלת יד ושם. בסופו של דבר נסגרו התיקים, בעיקר כי לא נמצאה עילה להגשת תביעה.
    עוד בעניין זה, בנאום ביום לציון יום השואה הבינלאומי האחרון טען יו"ר ועדת הזיכרון ההיסטורית של הפרלמנט הליטאי, ולדאס ראקוטיס, שלא חסרו יהודים שלקחו חלק ברצח בני עמם. הוא גם קרא לבדוק מה הביא אותם לשתף פעולה עם השלטון הסובייטי. דבריו זכו לביקורת חריפה מצד שגרירים ממדינות שונות המשרתים בליטא, אולם זורוף טוען כי ראקוטיס ביטא באמירותיו את גישתו של הממשל הליטאי שנוהג במשך שנים להלבין את מעשי הרצח של יהודים בידי מקומיים.
    כל מה שפוטי ידעה על סבה השתנה במהלך ביקור שקיימה בליטא, שם נחשפה למידע שגרם לה להבין מדוע סבתה ניסתה להניא אותה מלקיים את צוואתה של האם. "תני להיסטוריה לשקר", ביקשה מנכדתה
    משמעות נוספת לתיאוריית הג'נוסייד הכפול היא שימת דגש על מעשי גבורה של מנהיגים ליטאים נגד הכיבוש הסובייטי, פעמים רבות תוך הסתרת מידע הנוגע לשיתוף פעולה עם הנאצים. מנהיגים אלה הפכו לגיבורים לאומיים בליטא. הם זכו לכך שעל שמם נקראו מבני ציבור, כבישים ומוסדות נוספים. סיפוריהם נלמדים בבתי הספר וטקסים נערכים לזכרם. כל זאת כאמור תוך יצירת סיפור סלקטיבי שיתאים לנרטיב הלאומי הנדרש.

    רבים מאותם "גיבורים" ברחו לימים מהשלטון הסובייטי והתיישבו בארה"ב. אחד הידועים שבהם הוא ויטאוטאס רייביטיס, שהיה מפקד מחלקת המשטרה הליטאית ומי שנחשב ככל הנראה לפושע המלחמה הגדול ביותר בליטא בתקופת השואה. אחרי המלחמה הוא היגר לסקוטלנד ולאחר מכן עבר למדינת אילינוי בארה"ב, שם מת ב-1988. …"

    Liked by 1 person

  35. קמיליה, כל מה שכתבת נכון עובדתית אבל האם אנחנו לא אובססיבים בעיסוק בשואה ובשנאה נגדנו? לא אמרתי שלא לזכור. כשאני בקשר עם אירופאים אני זוכר. אבל אני מעדיף שלא לשאת על כתפי את כל הנטל הזה שאת נושאת על כתפיך. אני מעדיף ליצור ולבנות.
    ואי אפשר להאשים אותי בנתק מההיסטוריה היהודית. אני מאוד מאוד מחובר אליה. אני לא מאילו שבוחרים לקפוץ אחורה לימי בר-כוכבא או ימי התנ"ך ולמחוק את כל מה שהיה בדרך.
    ועדיין, העיסוק בשואה ובשנאה נגדנו הופך לאובססיבי.

    אהבתי

  36. ארן,
    ״מדינות נאט״ו פלשו בעבר לרוסיה״ – מי? צרפת בימי נפולאון? גרמניה הנאצית? לפי ההיגיון שלך גם אנגליה אמורה לחשוש מצרפת כי ויליאם הנורמני כבש אותה ב- 1066? אף מדינה מערבית לא פלשה לרוסיה ולא איימה על שלטון פוטין, מה שאי אפשר לאמר על רוסיה שפלשה בשנים האחרונות לכל מדינה שכנה ששלטונה אינו מספיק אוהד בעיניה.
    ״ניסיון ליזום מלחמה נגד אויב חיצוני לא עוזרת למנוע התקוממות נגד שלטון״ – ממליץ לך לקרוא את 1984 של אורוול. מטרת המלחמה אינה נצחון אלא התמשכות על מנת להשאיר את האוכלוסיה במצב של בלבול.
    אם המלחמה מתדרדרת עד כדי מצוקה קיצונית לאוכלוסיה ייתכן שתערער את השלטון אבל לא זו התכנית של פוטין. הוא רוצה מלחמה על אש קטנה. חומרת הסנקציות של המערב עלולה לפגוע בתכניתו אבל כל עוד לא מתים אלפי רוסים ברעב ומחלות כמו במלחמת העולם הראשונה אין חשש ליציבות שלטונו.

    Liked by 3 אנשים

  37. קמיליה,
    אין לי שום כוונה לסנגר על האנטישמים האירופים אבל האוקראינים הצליחו להתבלט לרעה אפילו ביניהם (כמובן שאף עם לא מתקרב לרצחנות האנטישמית הגרמנית). הלאומיות האוקראינית נולדה מתוך המרידות של הקוזקים ברוסים ובפולנים. דא עקא תמיד כשהיו אמורים להילחם בצבא הכובש הקפידו לברוח ולשחוט קהילות של יהודים בדרך. זה נותן להם פור על כל יתר המנווילים

    אהבתי

  38. לרינגו:
    אנגליה לא צריכה היום לחשוש מצרפת כי שתיהן היום בעלות ברית יחד עם ארצות-הברית נגד רוסיה.
    אבל רוסיה וברית נאט"ו הן אויבות באופן טבעי. חדירתה של ברית נאט"ו לאוקראינה מהווה איום פוטנציאלי על רוסיה גם עם ברית נאט"ו מעולם לא איימה על רוסיה בדיבורים.

    ״ניסיון ליזום מלחמה נגד אויב חיצוני לא עוזרת למנוע התקוממות נגד שלטון״ – אני ממליץ לך לא לקרוא את 1984 של אורוול. הסיפור הזה הוא סתם סיפור בדיוני שאין לו קשר למציאות. אתה רוצה להביא הוכחות. תביא אותם ממקרים אמיתיים ולא מאיזה סיפור בדיוני שקיים רק בראשו של מחבר הספר.

    אהבתי

  39. כל הסיפור באוקראינה נועד להסיט את תשומת הלב של הציבור האמריקקי מהמפולת בסקרים שלה דמוקרטים בשל הפיאסקו של אפגניסטן, קורונה, ביידן שעומד להפסיד את הקונגרס, כלכלה מקרטעת אינפלציה בשיא.

    אהבתי

  40. ארן
    אם אתה טוען שניתן להצדיק את הפלישה הרוסית לאוקראינה כי רוסיה חוששת מנאט״ו למרות שנאט״ו מעולם לא איימה עליה, אז איזו מלחמה לא ניתן להצדיק? האם למדינה ריבונית אין זכות להצטרף לארגון כלכלי או צבאי, רק כי המדינה השכנה ״מרגישה מאוימת״?
    אני חושב שאתה ממהר לקנות את הנראטיב הרוסי. החשש מנאט״ו הוא רק תירוץ או סיבה משנית לכל היותר. אם זו היתה המטרה היה ניתן להשיגה בקלות יתרה על ידי כיבוש החבלים המזרחיים הבדלנים ויצירת חיכוך נמוך אך קבוע לאורך הגבולות, שירתיע את נאט״ו מלהתחייב להתערבות.
    מצד שני, לא מן הנמנע שהמערב ראה כאן הזדמנות מעולה להחליש את פוטין ולפגוע במשטרו שעושה לכולם צרות כבר שנים. ארה״ב זיהתה את כוונותיו של פוטין אך נמנעה במכוון מלהרתיע אותו, נתנה לו לשקוע בבוץ האוקראיני וניצלה את ההזדמנות כדי להטיל על רוסיה סנקציות שמוציאות אותה באופן מעשי מהכלכלה העולמית.

    Liked by 3 אנשים

  41. ליאור,
    כתבת:
    " האם אנחנו לא אובססיבים בעיסוק בשואה ובשנאה נגדנו? לא אמרתי שלא לזכור. כשאני בקשר עם אירופאים אני זוכר. אבל אני מעדיף שלא לשאת על כתפי את כל הנטל הזה שאת נושאת על כתפיך. אני מעדיף ליצור ולבנות.
    ואי אפשר להאשים אותי בנתק מההיסטוריה היהודית …"
    —————
    אפילו איני יודעת מאיפה להתחיל לענות לטענתך.

    ראשית, עלי להודות שכנראה איני מסוגלת לבחור להפסיק להיות אובססיבית לגבי נושאים אלו. אני אמנם רק דור שלישי לשואה, אך 3 מארבעת סבי וסבתותי הם שורדי שואה והרביעי ניצול שואה. לתחושתי אני נושאת על כתפי את נטל ההיסטוריה של ארבע משפחות מורחבות שכמעט כל חבריהן נכחדו. מכאן שגם לו רציתי להתנתק (ואני מטילה ספק ברצון זה) – איני מרגישה שיש לי יכולת בחירה חופשית.

    המלצתך זו מקרבת אותך לחברתו, המוערכת ע'י רבים, של יובל נוח הררי. רק לאחרונה הוא המליץ לרוסים להתנתק מזכרונות העבר שלהם על הפלישות לרוסיה, לגרמנים להתנתק מרגשי האשמה שלהם על מעשי סביהם ומחרדותיהם מלחזור על מעשיהם, וליהודים לשכוח את זכרונות העבר המכביד שלהם ולחוש קלילים וחופשיים.
    אבל, בניגוד להררי, איני דוגלת בהכחשת המציאות, האמת והעבר לטובת איזושהי הקלה רגשית זמנית + יכולת להיטמע בקלות גדולה יותר באיזושהי קהילה קוסמופוליטית מדומיינת.

    חלק משמעותי בהגדרת הזהות היהודית שלי (כנראה בניגוד לזהות של יהודים מאמינים ובניגוד ליהודי השמאל הפרוגרסיבי בארץ ובעולם) הוא על דרך השלילה.
    למרות כל קווי הדמיון ביני לאירופים רבים – מאוד ברור לי שאיני אירופית, לא הייתי ומעולם גם לא אהיה. כתוצאה מכך מעולם גם לא אצא מגדרי בכדי למצוא חן בעיניהם ולזכות בהכרתם ובהערכתם. אולי איני חופשיה מנטל הזכרונות אבל אני חופשיה מנטל השיפוט המוסרני המפורפק שלהם.

    עירית לינור אמרה פעם שהאנטישמיות הרצחנית לא התחילה ב 1933 ולא הסתיימה ב 1945.
    עובדה מרה, שיהודים רבים מדי (כולל מרבית השמאל הישראלי) מנסים להכחישה ולהדחיקה. אבל בשל ההכחשה וההדחקה הם נותרים ללא כלים להבין את האובססיביות האירופית לעזור למטרות העל של הפלסטינים ו/או להאשים את הישראלים בכל מיני פשעים מחרידים כלפיהם. פשעים שהם לכל הפחות שווי משקל לשואה שהם עצמם עשו לנו, אם לא חמורים יותר.
    אגב, אני יכולה להתנתק מהחשד שאחד ממניעי עסקת הגרעין עם איראן, ומניעי שחרורה מכל הסנקציות, הוא "התחייבותה" למחוק את מדינת הלאום של העם היהודי ממפת העולם. כלומר לא למרות האיום הקיומי שאיראן יוצרת על ישראל אלא דווקא בגללו. חשד שדי סביר שאינו נכון – אך לאור לקחי ההיסטוריה היהודית אני מעדיפה לחשוד בכשרים, מאשר לסמוך על שוחרי רעתנו המוסווים כשוחרי טובתנו.

    מאוד ממליצה על חוברת של 16 עמודים שכתב ב 1980 מרדכי הורוביץ (בעלה של נעמי שמר ואביו של אריאל הורוביץ). כותרתה "זכרון השואה אינו מתפקד". כתב האשמה חריף על חוסר הנכונות של היהודים / של ישראל להפיק את הלקחים המתחייבים מההיסטוריה השואתית שלהם.
    לתפיסתי זהו טקסט קנוני. חוברת שהייתה אמורה להיות חלק מתוכנית הלימודים הישראלית (וקריאת חובה בלימודים הנדרשים ממתגיירים).
    אנסה למצוא במרשתת אזכורים לחוברת זו.

    Liked by 1 person

  42. תוצאות חיפושי עד כה:
    החוברת נמצאת רק בחנויות יד שנייה ולא הועלתה לאינטרנט.

    מצאתי התייחסות ישירה לטקסט רק רק בערוץ 7 (!).
    בכתבה שלפחות חציה דן בהסכם אוסלו ובהתנתקות כהוכחה (לטענתם) שישראל לא למדה את לקחי השואה (טענה המתבססת על זיהוי חד חד ערכי, שקשה לי להסכים איתו, של הערבים עם הנאצים ושל ערפאת עם היטלר ושאר בכירי הנאצים).

    העתקתי את הטקסט המתייחס ישירות לחוברת, עם קמצוץ בלבד של פוליטיקה עכשווית:
    ————————
    " … זכרון-השואה אינו מתפקד" מאשים מרדכי הורוביץ, יבל"א, בעלה של נעמי שמר ז"ל, בחוברת שכתב בשנת 1980. הורוביץ משווה את מדינת ישראל ליהודי לפני השואה שניסה בכל כוחו להתבולל. נביא כאן כמה ציטוטים:

    "במידה שבחיי היום-יום היהודי נתקל בסימני דחייה מצד הסביבה הנוצרית, הוא נטה להאשים בכך את עצמו. הוא היה סבור כי לא עשה די כדי להתבולל בסביבה והוא קיצץ עוד שני סנטימטרים של זקן ופיאות…כמו שערב השואה היהודים שלמו בסנטימטרים של זקן ופיאות עבור כרטיס הכניסה לתרבות אירופה, כך משלמת מדינת ישראל היום עבור כרטיס כזה בקילומטרים מרובעים משטחי ארץ ישראל…"

    "מדינת ישראל שרוייה בתנאי שואה. אש"ף ומנהיגו יאסר ערפאת [ובימינו אבו מאזן ודחלאן נ.מ.] הם כקבלן מוצהר להשמדת יהודים. "ושוב יש יהודי השכלה והתבוללות שאפשר להרדים את עירנותם. מרדימים את היהודים באמצעות השלום. "השלום"- זו מילת הצופן לפיתרון הסופי של בעיית היהודים . "השלום" בשואת יהודי ישראל זהה פונקציונאלית ל- Arbeit macht frei בשואת יהודי אירופה: שתי הסיסמאות נועדו להשלות בשווא יהודים שעייפה נפשם להורגים. כמו שיהודים רבים במחנות האמינו כי תאי הגאזים הם מקלחות, כך יהודים רבים בישראל מאמינים כי מישהו מתכוון ברצינות לעשות עמם שלום אמת".

    "כדי למנוע את השואה הבאה, הישראלים חייבים לתת לזיכרון השואה הקודמת לתפקד. במקום לבקש בה מעשי גבורה שלא הביאו לתכלית, עליהם לראות בה את שיאו של סבל יהודי המדרבן למאמץ וצורת חיים שיש בהם כדי להביא סבל זה לקיצו. פירוש הדבר הוא אחד בלבד: יצירה ואגירה ספונטאנית של עוצמה. זה הלקח העיקרי של השואה, ואם את הלקח הזה לא למדהו, אז הגרמנים בזבזו עלינו טוני-טונות של ציקלון ב' לשווא".

    במלים אחרות, על מדינת ישראל להתנהג כיהודי גאה וחזק שאינו מפחד להכריז: "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל" ואינו פוחד להלחם עד חורמה נגד הבאים לכלותנו. רק כך נוכיח שלמדנו את לקח השואה."

    אהבתי

  43. "אחד ממניעי עסקת הגרעין עם איראן, ומניעי שחרורה מכל הסנקציות, הוא "התחייבותה" למחוק את מדינת הלאום של העם היהודי ממפת העולם. כלומר לא למרות האיום הקיומי שאיראן יוצרת על ישראל אלא דווקא בגללו"
    זה נראה לי נכון אצל חלק מהדמוקרטים. יש חלק מהדמוקרטים שלא מעוניינים באיום של השמדת ישראל אבל לא מעוניינים בשלום במזרח התיכון – לכן חשוב להם איראן חזקה, ולכן הם מתעבים את א סיסי שעלול לעשות שלום עם ישראל. וחלק באמת מאמינים שהסכם הגרעין הוא הדרך למנוע מאיראן גרעין. כנראה החלק השלישי הוא הרוב אבל רובם המוחלט לא כך כך יודע ומבין מה קורה כאן.

    Liked by 1 person

  44. רינגו, כמעט נתתי לייק עד שקראתי את הטענה שביידן נמנע מלהרתיע את פוטין. ביידן עשה מה שיכול שאינו כולל התחייבות למלחמת עולם 3.

    אהבתי

  45. תמריץ,
    ביידן יכל, למשל, להצהיר שלא ישלח אף חייל לאוקראינה, אבל באותו זמן לספק לה אלפי טילי נ"ט ונ"מ, טנקים, מקלעים, יו ניים איט. הוא בחר לא לעשות זאת ולכן ניתן לטעון שלא ממש עשה ככל יכולתו. אני לא טוען שבוודאות היתה כאן כוונה של המערב לתת לפוטין להסתבך, אבל זה אפשרי.

    Liked by 3 אנשים

  46. לרינגו:
    אני לא מצדיק את הפלישה הרוסית ולא מצדיק את הלחימה האוקראינית. אני לא תומך באף אחד מהצדדים. לדעתי האישית היה צריך לפרק את כל המדינות, לעשות עולם אחד מאוחד ולחלק את כל הרכוש בין האנשים שווה בשווה. אבל ברור שבינתיים דבר זה לא יקרה. בכל אופן אני לא מצדיק אף אחד מהצדדים. אני מנסה להסביר לך את העמדה הרוסית.

    השאלה שלך: האם למדינה ריבונית אין זכות להצטרף לארגון כלכלי או צבאי, רק כי המדינה השכנה ״מרגישה מאוימת״?
    נשאל שאלה דומה: האם למדינה ריבונית כמו אירן אין זכות לפתח פצצה אטומית רק בגלל שישראל : "מרגישה מאוימת"?
    עוד שאלה: האם לגרמניה לפני מלחמת העולם הראשונה לא הייתה זכות לבנות צי גדול רק בגלל שאנגליה "הרגישה מאוימת" בגלל זה?

    לדעתי אם מישהו רוצה שלום הוא צריך לנסות למנוע מהצד השני להרגיש מאוים.

    לי אישית נראה שאתה קונה את הנרטיב של המדינה שבה אתה חי (כמו הרבה אחרים). המדינה הזו תומכת במערב ולכן אתה שומע רק את דעות המערב אבל קיין גם הצד השני.

    הדבר היחידי שאני מזדהה איתו זה עם הפליטים. זה באמת מזעזע.

    אהבתי

  47. arn לא ברור לי ענין חלוקת הרכוש שווה בשווה. אפילו אם נתעלם מהבעייתיות החמורה בלקחת לאנשים רכוש שהרוויחו בזיעת אפיהם, אתה באמת מאמין שאם אני טיפש ועצלן אני זכאי לאותה כמות רכוש כמו אדם חרוץ וחכם? בהנחה שכל אחד מאיתנו הגיע למקסימום הכנסה שהוא יכול להגיע אליה. וזו רק דוגמה פשוטה.

    Liked by 1 person

  48. amehaye:
    אני מסכים שחלוקת הרכוש שווה בשווה לא מעשית (לפחות לא בינתיים) בגלל אופים הגרוע של בני-האדם ואחת מתכונות האופי הגרועות זו עצלנות.

    אהבתי

  49. מה זה "עצלנות"? אני מעדיף לעבוד מעט, לבזבז מעט, ולשבת כל היום על שפת הים, מי אתה שתגזול זאת ממני? זוהי זכותי המלאה. כמו שזכותו של אחר לעבוד 24\7 כדי לצבור נכסים.

    מי קבע שכל האנשים צריכים להיות זהים?

    Liked by 3 אנשים

  50. באופן כללי קומוניזם ותכנון מרכזי יכולים לעבוד – לפעמים – כשמדובר בקבוצות קטנות מאוד במצבי עקה קיצוניים. הרעיון עבד לפרק זמן מסוים בקיבוצים בישראל עם קום המדינה, כי 2 התנאים התקיימו. אולם ברגע שהסתיימה העקה – המצב הכלכלי בישראל השתפר – הרעיון הקיבוצי הפסיק לעבוד. הרעיון מעולם לא עבד בקבוצות גדולות יותר כי אז יחסית קל להתחמק מלתרום, בלי שישימו לב לכך. בנוסף בקבוצה גדולה אין שום תמריץ להצטיין במה שאתה עושה.

    הטבע האנושי – וגם ההגיון – הם לתרום כמה שפחות ולצרוך כמה שיותר. הקומוניזם בנוי על גישה הפוכה לכן דינו להיכשל.

    Liked by 1 person

  51. מצטרפת להמלצה על הדיון בין דן שפטן לגדי טאוב.

    נעים לחשוב גם על ההשלכות החיוביות של המצב הנוכחי הנוראי. כמו זעזוע טראומטי שאולי ישנה כמה תפיסות יסוד של האליטות האירופאיות הפצפיסטיות, אופציה לחבלה בהתקדמות להסכם רוסי-מערבי עם איראן ועוד.

    מעניין שדן שפטן די מסכים לניתוח של אלקס צייטלין, למרות שהם מגיעים למסקנותיהם בדרך שונה.

    1. שניהם תופסים את 2014 (השנה שבה המוני מפגינים אוקראינים הצליחו להדיח את מושל הבובה של הקרמלין) כשנה שזעזעה את פוטין, והכתיבה את הפלישה הצבאית הנוכחית.

    2. שניהם טוענים שמה שמאיים על רוסיה זו לא האיום הצבאי של נאטו אלא איום מנטלי על הלכי הרוח בקרב הרוסים. האימוץ של ה"רוח" של האיחוד האירופי.
    המשיכה של האוקראינים (שנתפסים ע'י פוטין כ"רוסיים") לחיים הטובים ולחופש (כלומר לשלטון לא טוטליטרי) מאיימת על שליט טוטליטרי של המדינה השכנה.

    3. שניהם גם מניחים שפוטין לא יצליח להשיג את מטרת העל שלו – לספוג לתוך רוסיה מיליוני אוקראינים, ללא התקוממות עממית משמעותית וארוכת טווח.

    Liked by 2 אנשים

כתיבת תגובה