האם פייזר בעוכרינו?

מאמר מעניין ממינסוטה, אמנם לפני ביקורת עמיתים, התפרסם אתמול וחשף ממצא שעד היום לא ידענו לגבי הקורונה וההתמודדות איתה:  חיסון פייזר יעיל פחות מחיסון מודרנה. שני החיסונים מאוד אפקטיביים נגד אשפוזים, אם כי מודרנה יותר (85% לחיסון פייזר, 91% לחיסון מודרנה). אבל בכל מה שקשור למניעת הדבקות, חיסון פייזר מאבד הרבה מהערך שלו וצונח ל-42% יעילות. זאת בעד חיסון מודרנה שומר על יעילות נסבלת של 76%.

יש סיכוי אם כך שהבחירה בפייזר היא בעוכרינו, ומצבנו, אם היינו הולכים עם חיסון מודרנה, היה טוב יותר. אולי חיסון העדר היה נשמר עם מודרנה. המחברים אשר מנסים להעלות אפשרויות לגבי סיבת ההבדל בין שני החיסונים שהם די זהים, מציינים כמה הבדלים במתן החיסונים. הבדל אחד הוא שחיסון מודרנה ניתן בהפרש 28 ימים ולא בהפרש 21 ימים. ייתכן שדבר זה מקנה לו יתרון. ישנם ממצאים נוספים לפיהם השהיה נוספת בין שתי המנות תורמת ליעילות החיסון. הגוף מעבד טוב יותר את המנה הראשונה בטרם מגיב לשנייה. הבדל שני הוא שכמות החומר החיסוני שמקבל מחוסן מודרנה גדולה פי שלושה מזו שמקבל מחוסן פייזר. כותבי המאמר מציינים שאכן תופעות הלוואי שמתחסנים עם מודרנה דיווחו עליהן הן יותר משמעותיות מאלו שדווחו בידי מתחסני פייזר, מה שמלמד על כך שחיסון מודרנה גורר את מערכת החיסון ליתר תגובה.

המסקנה שאפשר להוציא מכל זה אינה קינה פסימית על כך שמנכ"ל פייזר היה היהודי היווני הסנטימנטלי ולא מנכ"ל מודרנה. אלא דווקא תחזית אופטימית. ברור בהגיון בריא שההבדלים שיש בין פייזר למודרנה הם הבדלים שניתנים לטיפול מיידי על ידי מתן מנה שלישית למחוסני פייזר. ככה גם לגופם של מקבלי חיסון פייזר תגיע מנה נוספת בשיהוי ניכר לאחר קודמתה; כך תוכנס לגוף כמות נוספת של חומר חיסוני.

חיסון במנה שלישית, תחילה של המבוגרים ולאחר מכן, אם יהיה צורך, גם של האוכלוסיה הצעירה יותר, נראה הדרך ללכת בה. לא סגרים שהציבור מאס בהם וספק אם יציית להם.

55 תגובות בנושא “האם פייזר בעוכרינו?

  1. אפשרות נוספת היא לתת בוסטר עם החיסון שמותאם למוטאציות הידועות. חיסון כזה קיים כבר מזמן בידי 2 החברות האלה. לא ברור לי מדוע אישור החיסון המותאם מתעכב.

    אהבתי

  2. טוב, יש פה כמה עניינים:

    תחילה, אפילו אם יש פחות יעילות לפייזר מן הבחינה הזו, אז באמת, האבסטרקט מציין מפורשות, שיש פה משתנים של משטר החיסונים או גורמי עומק כפי שהם מכנים זאת. וזה לא רק מספר המנות, ההפרש בינהם, אלא, גם ההרכב על פי מה שמצוין שם (ההרכב של החיסון).

    לא ידוע לי שפייזר כמות קטנה יותר אגב. אפילו כמות קטנה יותר, לא מובן מה זה מעלה או מוריד? שהרי הכמות לא הענין. עסקינן, בקידוד, או מתן הוראות קידוד, שמייצר את חלבון הספייק. מה הכמות מעלה או מורידה לא מובן ?

    אבל, אחפש אם אכן מעלה או מוריד הדבר.

    וסגרים זה נכון שזה מכה, והציבור מאס בזה. אבל, אסור לשכוח, סגר זה שם כולל לצעדים אסטרטגיים או הגבלות אסטרטגיות. מה שהוכח בעליל, זה שהקורונה, מדבקת ומחליאה, הכי הרבה, כתוצאה מהתקהלויות במקום סגור. מקום סגור, עם נקרא לזה אינטראקציה ווקאלית משמעותית. כגון, שירה תפילה בבתי כנסת, הופעות במקומות סגורים וכדומה.

    ואפילו היה פחות יעיל הפייזר במובן הזה, ואפילו ההפרש המצוין, זה עדיין מצב שמזקיק היערכות לדבר כך או כך.

    אבל, ספק רב. אבל, אבדוק הדבר…..

    להתראות

    אהבתי

  3. תמריץ,
    המסקנה שאפשר להוציא היא הוכחה ברורה לגבי יכולותיו האמיתיות של אהובך בנט. האיש כתב ספר איך לנצח מגפה ומוצא את עצמו עכשיו מתחנן לאנשים להתחסן ומכין את הקרקע לסגר.

    Liked by 2 אנשים

  4. תמריץ,

    חקרתי בדבר קצת. מסתבר אכן 30 מ"ג פייזר נ' 100 מ"ג מודרנה (בעוד מודרנה לא מזקיק דילול).

    אני מצטט את ד"ר פול קילגור ( בכיר בניסויים של מודרנה):

    “The content of the mRNA in the Moderna vaccine is 100 micrograms. In the Phase 3 trial for Pfizer, the concentration is lower, around 30 micrograms.” Kilgore said. "That may also mean, when you have higher concentrations in lipid nanoparticle, you have more mRNA that stays around, even at a higher temperature.

    נתרגם ספונטנית:

    במודרנה יש 10 מיקרוגרם. בניסויים של פאזה 3 בפייזר, יש כמות של 30 מיקרוגרם. וזה עשוי להיות בעל משמעות שכאשר יש כמות גדולה יותר של ריכוז של ליפידים יש לך יותר mRNA שנשארים פעילים או טריים בוא נגיד או כשירים לשימוש, אפילו בטמפרטורה גבוהה יותר.

    עד כאן התרגום:

    אבל, עושה רושם שזה נוגע לאיחסון יותר. לא ליעילות בגוף.

    אבל, אמשיך לחקור בדבר …… ונראה…..

    כאן אגב:

    https://www.chicagotribune.com/business/ct-biz-covid-19-moderna-pfizer-vaccine-20201117-aoqa3ucfangklgu5megvycfdcm-story.html

    להתראות

    אהבתי

  5. כנראה, שאין שחר לסברה הזו, שהכמות משפיעה על יעילות. לא נתקלתי מעולם בסברה כזו. לא מובן באמת.

    מה שכן מדהים באמת, זה ההבדלים באחסון. בטמפרטורה.

    ומודרנה עדיפים בהרבה מבחינה זו על פייזר. שהרי, יש לזה משמעות מבחינת אורך זמן מדף וכדומה או אחסון.

    מודרנה יכול להחזיק במקרר ממש רגיל אגב, למשך 30 יום ממש. והוא יכול להחזיק יציבות, במשך שעות בטמפרטורת החדר.

    והרי יש לכך בטח משמעות, מבחינת עודפים של חיסונים שנזרקים וכדומה.

    לגבי יעילות בגוף, לא נתקלתי בשום דבר כזה עדיין…..

    אהבתי

  6. לא מרה שחורה.. הנגיף יחלוף ויעבור פה. החיסונים הם הפיתרון. זה שהוא כל כך מדבק זה גם יתרון: יהיה קשה לווריאנט אחר להתפשט אחריו כי הלא מחוסנים יידבקו.

    אהבתי

  7. תמריץ,
    הכמות לא תמיד משמעותית.
    בחומרים/תרופות כימיות יש משמעות לכמות, אבל בחומרים ביולוגים כמו mRNA או אנזימים הם נכנסים ויוצאים בתוך הפעולה, כלומר הם לא נספחים לאתר מסוים וזהו. הם כמובן לא פעילים לעד, אבל ההשפעה אינה לינארית לכמות.
    לכן נכון שיש הבדל בין 1 מ"ג ל-30 מג"ל (בניסויי פייזר), אבל אני לא בטוח שיש הבדל בין 30 מ"ג (חיסון פייזר) ל-100 מ"ג (חיסון מודרנה).

    ההבדלים בין החיסונים יכולים להיות בגלל הפרוטוקול ובגלל החיסון עצמו, ללא קשר להבדל הכמויות.

    אהבתי

  8. תמריץ,
    וריאנטים הם חלק בלתי נפרד מכל מחלה/מגפה ויראלית. כדאי שתמתין עם הייאוש לווריאנט הקולומביאני. בנט יוכל לדבר על מגיפה חדשה בשם אפסילון

    אהבתי

  9. תמריץ,
    אם לשפעת יש ווריאנטיים, אז למה שלקורונה לא תהיה?
    אחרי "סיום" המגפה הנוכחית, חיסוני קורונה יכנסו לשגרת חיינו כמו חיסוני שפעת.
    וכתבתי "סיום" כיון שהקורונה עומדת ללוות אותנו כמו שהשפעת ליוותה אותנו ב-100 השנים האחרונות.

    אהבתי

  10. חייל אכן הממשלה הנוכחית לא השכילה ללמוד מההתנהלות הקלוקלת להפליא של הממשלה הקודמת. זו גם זו לא ניצלו את היותה של ישראל מדינת אי והשאירו את נתב"ג פתוח לרווחה לייבוא שלל מוטאציות.

    מעבר לכך כשחברי הממשלה הנוכחית היו באופוזיציה הם דיברו על סגרים ממוקדים ושאר תופינים. דיבורים כמו חול… מבחינתי, בכל הנוגע לטיפול בקורונה, הממשלה הנוכחית גרועה לא פחות מהקודמת.

    אהבתי

  11. עניין הווריאנטים השונים לגמרי ייחודי לשפעת, כי שפעת בנויה כך שהיא מתחדשת לחלוטין כל עונה. הקורונה לעומתה לא עוברת תהליך שנקרא antigenic shift.

    Liked by 1 person

  12. אני חושב שהממשלה הייתה צריכה לקבל החלטה אחת נכונה – להיות הראשונה בעולם לחסן חיסון שלישי. והחלטה שנייה נכונה – לא לעשות הרבה חוץ מזה. בינתיים הם עומדים בשני העניינים. יכול להיות שהיו יכולים להקדים את החיסון השלישי, כמו שביבי טוען במידה של צדק, אבל בנט לא יכול לעשות דבר כזה בלי אישור אנשי המקצוע, והם התמהמהו, כמו שמתמהמהים עכשיו עם האישור לחיסון בני 40 פלוס בשלישית.
    הממצא שפייזר נופל ממודרנה, כנראה בגלל ענייני כמות, רק מחזק את הטיעון בעד חיסון שלישי שיתקן את הפער הזה.

    אהבתי

  13. פרופ' דביר ארן מהטכניון טוען בתוקף שאפילו עכשיו נתב"ג משמעותי לתחלואה, למרות שהיא כבר מפושטת גם בישראל. אז אולי כן צריך לסגור את נתב"ג.

    Liked by 1 person

  14. ארז תדמור@ereztadmor
    10 שע׳
    נפתלי בנט הוא מה שקורה מהכלאה בין נוכל לבת יענה

    ——————————————

    ציטוט ציוץ
    Gadi Taub
    · 12 שע׳
    קיצר, נשלם לכם אם תכחישו את המציאות. ממשלת היח"צ הפוסטמודרנית של מדינת ישראל.
    Gadi Taub צייץ מחדש

    ———————————————
    ניסים סופר
    @Nissim_Sofer
    3 שע׳
    קראתי את המסמך של משרד ראש הממשלה באשר להגדלת תקני הצוותים הרפואיים במקביל לעלייה במגפה

    מילא שלא ברור איפה קיים המאגר ממנו שואבים צוותים רפואיים כשירים חדשים כל עשרה ימים, אבל איך בדיוק פותרים צורך שגדל גידול אקספוננציאלי במענה שגדל בהתאמה בגידול ליניארי?

    זו מתמטיקה לא ליבתית?

    Liked by 1 person

  15. תמריץ, אתה קובע דברים שכלל לא ברורים.
    גם אם הקורונה לא עוברת antigenic shift (לא ברור לי מהיכן לקחת את זה), עדיין היא עוברת שינויים בעזרת מעבר מבעלי-חיים לבני-אדם, ולכן יכולים להיווצר וירוסים חדשים/וריאנטיים חדשים.

    אהבתי

  16. אוף טופיק: בקרוב הטאליבן ישלים את ההשתלטות מחדש על אפגניסטן:

    https://www.ynet.co.il/news/article/hktlgizgk

    מצד אחד, חזרתו של תאום דאעש לשליטה על מדינה שלמה מטרידה מאוד. פדופילים בחסות הדת שמשליטים משטר טרור חשוך ורצחני הם בעיה גם אם מדובר במדינה שלכאורה לא משפיעה עלינו ישירות. מצד שני, ארה"ב במשך 20 שנה מנעה מהטאליבן לבצע את זממו, ונראה שהאפגנים לא מסוגלים לבצע את זה לבד. האם הגיוני לדרוש מהאמריקאים לדאוג לבעיות הפנימיות של אפגניסטן עד אין קץ?

    אותי אישית מעניין מתי בן אנד ג'ריס יפסיקו למכור שם גלידה.

    Liked by 2 אנשים

  17. קשה לצפות מאמריקה להגן על עמים מעצמם – נכון עבור כולם, לא רק עבור אמריקה.
    האפגנים צריכים לעבור את האבולוציה שלהם – לא תמיד נכון.
    יש עמים שיעברו אבולוציה ויש שלא (ויש שפחות ויש שיותר). רק הקצה הקיצוני של תפיסת העולם הפרוגרסיבית בטוח שזה יקרה לכולם (ולכן גם צריך להאיץ זאת).
    ההיסטוריה מלמדת להיפך – יש עמים שלא עברו אבולוציה ונעלמו כי עמים (ותרבויות) הרבה פחות משתנים ממה שנדמה לנו.
    גם בהיסטוריה הקרובה לנו העדויות מצביעות על שונות גדולה בתוצאה עבור אותן שינויים. סין התקדמה משמעותית מבחינה תעשייתית, טכנולוגית ומדעית, היא ויתרה על הדת שלה והפכה לאתאיסטית, אבל לא מראה סימנים של שינוי תרבותי ופוליטי. רוסיה עברה גלגולים שונים כולל אימוץ של הקומוניזם ולאחר-מכן ויתור עליו, אבל התוצאות שם לא מתקרבות משום בחינה למערב אירופה.
    ובוודאי שהשכנים שלנו (בהשוואה לנו) מהווים דוגמה טובה גם-כן לשונות הרבה.

    צריך להשלים עם זה שלא כולם עושים את אותו הדבר עם מה שנותנים להם. יש כאלו שמשתמשים בסמראטפון שלהם להזמין משלוחים מאמזון, יש כאלו בשביל להטיף ערכים טובים לקהילתם, ויש כאלו בשביל לצלם ולהעלות ליוטיוב טקסי עריפת ראשים של כופרים ומתנגדים. אלו החיים.

    Liked by 3 אנשים

  18. ירידת שיעור הילודה לבדה אינה אינדיקציה לשינוי. חלק מהעמים והתרבויות שנכחדו במהלך ההיסטוריה כנראה שעשו זאת בעזרת הפחתת הילודה (למשל קיימות עדויות שזה מה שקרה לתרבות היוונית-הלנית).

    אהבתי

  19. לכל המעונין, בג"צ פרס ישראל, בקשר לזוכה הפרס פרופסור עודד גולדרייך:

    החלטת שר החינוך, לבטל הענקת הפרס, בוטלה ( בדעת אחידה של כל השופטים).

    ואילו, השופט עמית, היה בדעת מיעוט שיש לא רק לבטל, אלא, להורות על הענקת הפרס בפועל לפרופסור. ואילו, השופטים וילנר וסולברג, כאמור, גם בעד ביטול ההחלטה של שר החינוך, יחד עם זה, אופרטיבית, החליטו, שיש להניח ההחלטה שוב על שולחן שרת החינוך הנוכחית.

    כאן, מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן:

    https://bit.ly/2VPGLjr

    רק הבהרה, מדובר על שלל רב של התבטאויות של הפרופסור, כנגד מדינת ישראל וכיבוש וכדומה, תמיכה ב- בי די אס לכאורה ( הוא שולל שהוא תומך ב- בי די אס וכו…. אפשר לעיין בפסק הדין, בשפע רב של התבטאויות וחתימות על עצומות מצידו וכדומה).

    להתראות

    אהבתי

  20. נזכרתי בפרק די ישן של ניצן דויד פוקס (המשחק הגדול) על אפגניסטן. והמון המדינות והמעצמות, הבוחשות במרץ מוגזם, בנעשה בה. כולל פקיסטן, איראן, הודו, סין, רוסיה וארה'ב.
    הצרה היא שכל אחת מהן דוחפת לכיוון אחר.

    ניתן להסיק מטענותיו של פוקס – שעתידה של אפגניסטן רחוק מלהיות מזהיר. זו מדינה שנמצאת כנראה על נתיב אבולוציוני חסום.
    אבל זאת לא רק באשמת האפגנים עצמם.

    פרק שניתן להאזין לו כפודקאסט או לקרוא את תמלולו:

    https://www.google.com/amp/s/greatgame.blog/2017/09/01/%25D7%2594%25D7%2590%25D7%25AA%25D7%2592%25D7%25A8-%25D7%2590%25D7%25A4%25D7%2592%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2598%25D7%259F/amp/

    קטע מהפרק על אפגניסטן:
    ———————————
    " … כמעט כול אפגניסטן הוא שטח הררי. במרכז המדינה נמצאים הרי הינדו-כוש, חלק משרשרת הרי ההימלאיה. בצפון אפגניסטן הם מתרוממים לגובה של 6 ק"מ מעל פני הים, ויורדים בכיוון צפון מזרח-דרום-מערב עד לגובה של 1.2 ק"מ מעל פני הים. ההרים מפצלים את אפגניסטן גיאוגרפית, עם עמקים פוריים בצפון המדינה ומדבריות במרכזה.

    המבנה ההררי של אפגניסטן מעניק לה ארבעה מאפיינים מרכזים, שמגדירים אותה ואת החשיבות שלה: ראשית, היא בעלת מבנה חברתי שבטי בעיקרו. שנית, היא ופקיסטן מושפעות מאוד אחת מהשנייה וקשורות אחת בשנייה. שלישית, היא בעלת מעבר נוח לאיראן ולמרכז אסיה ורביעית, היא עשירה במינראליים ומחצבים.

    ראשית, המבנה השבטי. המבנה השבטי נובע מהגיאוגרפיה. בפרק על האי העולמי הסברתי שהרים מהווים מחסום טבעי לתנועה. קשה לאנשים וסחורות לחצות הרים ולכן הם יהוו בדרך כלל גבול בין קבוצות אנושיות. כשהיכולת של קבוצות מרוחקות לעזור לך היא קטנה, אתה מתבסס על התמיכה של המבנה המשפחתי. השבט הוא הרחבה של המשפחה הגרעינית, בו כל חבר קשור לכל חבר ע"י קשרי דם ומערכת של חוקים ותפקידים מסדירה את אורח החיים. השבט מבוסס על המשכיות הדם והמסורת. בעוד אנו משקיעים בפנסיה, חבר השבט מבטיח את עתידו ע"י קיום המבנה החברתי. כך הוא יודע שכאשר יגיע לזקנה או יצטרך עזרה, השבט יעזור לו כפי שהוא עזר לשבט.

    אבל, אם לשבט אין המשכיות, אם בדם או מסורת, לחבר השבט אין סיבה עוד לדבוק במבנה החברתי הנוקשה. הוא מורד בשבט והופך ליחידת היסוד של הדמוקרטיה המודרנית – האינדווידואל. דמוקרטיה מודרנית אינה יכולה להתקיים באופן מוצלח בחברה בה אין משקל לפרט. המבנה השבטי של אפגניסטן, תולדה של הגיאוגרפיה שלה, מלכתחילה מכשיל את הרעיון של "דמוקרטיה אפגנית מערבית".

    המבנה השבטי גם משקף את חוסר יכולתו של שלטון מרכזי להכפיף אליו את כל מוקדי הכוח, תנאי ראשון להקמת מדינה ריכוזית מתפקדת. חוסר היכולת היא שוב תוצר של המבנה ההררי – חיילים ופקידים יתקשו לנוע מחוץ לערים, שהן תמיד מושב השלטון המדיני, אל הכפרים להשליט את הבירוקרטיה הממשלתית. זו הסיבה שעד המאה ה-18 אפגניסטן הייתה חלק ממדינות שמרכזן באיראן או הודו, כלומר חלק ממדינות ריכוזיות מבוססות כבר, שעבורן אפגניסטן הייתה שלוחה.

    ובינינו הר

    שנית, הקשר האפגני-פקיסטני. הגבול המדיני המשותף של אפגניסטן ופקיסטן כולו נחצה ע"י הרים. הגבול הגיאוגרפי נמצא 200 ק"מ פנימה יותר בפקיסטן, במקום בו הרי הינדו-כוש פוגשים את עמק האינדוס. המשמעות היא שהגבול המדיני אינו גם הגבול הגיאוגרפי, מה שמקל על תנועה בין המדינות. מליציות נעות בין שתי המדינות בקלות, כך שהטאליבן יכול היה לסגת מאפגניסטן לפקיסטן עם הפלישה האמריקאית וממנה לפתוח במערכה חדשה נגדם.

    הסיבה שהגבול הגיאוגרפי והגבול הפוליטי אינם חופפים היא מפני שפקיסטן היא מדינה דתית, שנוצרה ועוצבה לא ע"י הגיאוגרפיה וההיסטוריה אלא ע"י רצון להקים מדינה למוסלמים של תת-היבשת ההודית. רק מה? אותם מוסלמים רוכזו בנקודת המפגש של תת-היבשת עם אסיה, בעמק האינדוס הגובל בהרי הינדו-כוש. גיאוגרפית פקיסטן היא המשך של הודו. גיאוגרפית, אין הצדקה לקיומה של מדינה נפרדת מהמדינה ההודית, בטח שלא בעמק שהיסטורית הוא ערש התרבות ההינדית בתת היבשת.

    והמערכת הביטחונית הפקיסטנית יודעת זאת. הם יודעים שגיאוגרפית פקיסטן נמצאת בעמדה נחותה: היא עם הגב להרים ועם הפנים לכוח אסיאתי של 1.2 מיליארד איש. לכן ההיגיון הביטחוני של פקיסטן מכתיב שני תנאים בשביל לשמור על עצמה: א' עליה להחזיק ביכולת גרעינית שתרתיע פלישה קרקעית אליה ו-ב' עליה לאבטח את העורף שלה על-ידי הבטחת ממשל ידידותי בקאבול או לכל הפחות מדינה אפגנית לא מתפקדת, כזו שלא תוכל להוות איום.

    את המטרה הראשונה הם השיגו ב-1998. את השנייה הם השיגו, בתמיכה סעודית, בסוף שנות ה-90': הטאליבן, בתמיכה פקיסטנית וסעודית, כבש את קאבול ב-1996 והכריז על עצמו כריבון. שלוש מדינות הכירו בשלטון הטאליבן: ערב הסעודית, איחוד האמירויות ופקיסטן.

    ב-2001 כשארה"ב הכריזה על "המלחמה בטרור", פקיסטן הצטרפה בחוסר רצון. אבל לא לחלוטין. גורמים פקיסטנים המשיכו לתמוך ולממן את הטאליבן, גם כשהוא נלחם בבעלת הברית של פקיסטן – ארה"ב.

    הדוגמה הכי טובה לקשר בין פקיסטן לטליבן הוא המקום בו התחבא בן לאדן. …"

    אהבתי

  21. חזרה לנושא המקורי של הפוסט

    טקסט של מנהלת מח' טיפול נמרץ בבי'ח שערי צדק.
    כותרתו: "כלו כוחותינו".

    חשוב במיוחד שהמתלבטים האם להתחסן / האם לחסן את ילדיהם / האם לקחת גם את החיסון השלישי – יקראו אותו בעיון.
    גם העמדות של צוותים רפואיים כלפי הבוחרים שלא להתחסן ("אל תצפו לחמלה") אמורות להוות שיקול בהחלטתם האם להתחסן.

    https://www.inn.co.il/news/501855

    רוב הטקסט:
    ———————-
    " … עכשיו מצפים שנחזור ו"נתגייס" שוב לעבוד משמרות כפולות בתת תנאים, בחליפות חלל שלא שומעים בהם ולא רואים דרכן. לבושים בניילונים שהגוף לא סובל – מזיעים בהם, פורחים מהם, מתגרדים בהם. מתעלפים בהם. וכל זאת למה? כי "זכותכם" לא להתחסן. "בחרתם" לא להתחסן. לשים מסיכה גם על הפה וגם על האף ממש קשה לכם.
    אז גם לנו קשה. קשה לנו להסתכן כל יום ולסכן את אהובינו. קשה לנו לעבוד בתנאים כאלו. קשה לנו לעבוד בבית קברות של חיים-מתים. ובעיקר קשה לנו להבין מדוע מוטלת עלינו האחריות לטפל באלו שלא טיפלו בעצמם.
    קורונה לא דומה בשום דבר לעישון. או לסמים. לאלו מגיעים בנסיבות חברתיות מורכבות בגיל צעיר ומתמכרים. ומשלמים על ההתמכרות הזו סבל רב שנים.
    לא "בוחרים" להיות נרקומן או מעשן. כן בוחרים לא להתחסן. אל תצפו ל"חמלה". אל תצפו להבנה. אל תצפו שנבכה איתכם.
    אנחנו, הצוותים הרפואיים שאמורים לעמוד שוב בחזית הזו, שבורים. אנחנו סובלים מהלם קרב. אנחנו סובלים ממה שנקרא בשפה המקצועית burnout.

    בימים האחרונים מתחולל קרב מאחורי דלתיים סגורות: הצוותים הרפואיים מתמרדים על עצם המחשבה שיצטרכו שוב לחרף את נפשם בשביל אלו שלא טרחו לעשות את המינימום עבור עצמם ועבור החברה.

    איך זה ייגמר? בטוח לא טוב. קשה לטפל באחר כאשר אתה פצוע בעצמך. …"

    Liked by 2 אנשים

  22. בלי קשר לקורונה, הטקסט של הרופאה לעיל מעלה נקודה שמעולם לא הייתה ברורה לי – "עכשיו מצפים שנחזור ו"נתגייס" שוב לעבוד משמרות כפולות בתת תנאים". מי מצפה? כל פעם שאני שומע סיפורים על משמרות ארוכות ותנאים קשים של רופאים, אני פשוט לא מצליח להבין למה הם מוכנים לעשות את זה, ולמה התגובה של אנשים היא תמיד איזה כעס גנרי על המערכת ולא פשוט "תתפטרו, לכו לעבוד בחו"ל או להחליף עבודה"? ברור לי שזה לא קל ללמוד מקצוע במשך שבע שנים ואז לעזוב את המעסיק הפוטנציאלי העיקרי, אבל אבל אני לא רואה ברירה אחרת. יש רופאים בקהל שיכולים להסביר לי מה קורה כאן?

    (מנקודת המבט של אזרחי ישראל ברור שזה בעייתי אם רופאים יעזבו את בתי החולים בהמוניהם, אבל בטווח הארוך אני לא רואה דרך אחרת לשנות את ההתנהלות שלהם. אלא אם באמת אני מפספס משהו ויש איזו סיבה הגיונית שרופאים יעבדו ככה)

    אהבתי

  23. שי שפירא,

    שמעת פעם על קתרזיס לא מובן ?

    זה אומר, שאדם, לאיו דווקא מתכוון למה שהוא אומר, ובייחוד לא פעם, מיילל ורוטן עליו בכלל. זה קורה לכולנו אגב. לא רק לרופאים. למשל אנשים נשואים…..

    להתראות

    אהבתי

  24. אגב שפירא, זה מאמר שיענין אותך:

    באתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל ( האתר הרשמי של איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל).

    תחת הכותר:

    "תופעה הולכת וגוברת: יותר ויותר רופאים ישראלים מהגרים לחו"למספר הרופאים הישראלים הפועלים במדינות OECD גדל בהתמדה בשנים האחרונות | הסיבה: מחסור במשאבים להכשרת רופאים גורם לנתח גדל והולך מהישראלים ללמוד רפואה בחו"ל, ורבים מהם אינם חוזרים לארץ"

    ובעצם נדביק אותו פה, ערוך ונקי כמובן:

    "זו תהיה קטסטרופה – האנשים החיוניים ביותר לישראל מחפשים את עתידם בחו"ל". כך מזהיר הכלכלן פרופ' דן בן דוד, נשיא מוסד שורש ומרצה באוניברסיטת תל אביב בעבודת חדשה על בריחת המוחות מישראל, כך מדווח הבוקר (ה') אבי וקסמן, כתב "דה מרקר".

    בדיווח מצוין כי בהתייחסו לרופאים כתב פרופ' בן דוד כי "הזליגה של רופאים ישראלים לחו"ל מהווה מקור לדאגה. המחסור במשאבים להכשרת רופאים בישראל מביא לכך שנתח גדל והולך מהישראלים המעוניינים ללמוד רפואה עושים זאת בחו"ל, ורבים מהם אינם חוזרים לישראל לאחר לימודיהם".

    פרופ' בן דוד הציג נתונים לפיהם מספר הרופאים הישראלים הפועלים במדינות OECD גדל בהתמדה בשנים האחרונות, מ-9.8% מכלל הרופאים שהיו רשומים בישראל ב-2006 ל-14% ב-2016.

    בארה"ב לבדה, ציין, עבדו ב-2016 כ-3,500 רופאים ישראלים. "כשבוחנים את מדינות המוצא של הרופאים הזרים העובדים בארה"ב, מתברר כי רק בריטניה, קנדה ומקסיקו עוברות את ישראל, בדירוג לפי מספרים מוחלטים – אלא שאוכלוסיותיהן גדולות בהרבה מזו של ישראל.

    "אמנם ההגירה מישראל בשפל, אך דווקא החוקרים, המדענים והרופאים נוטשים בקצב גובר", נכתב במסמך . פרופ' בן דוד מזהיר: "ישראל מתרחקת מהעולם המפותח".

    עבודת המחקר החדשה בחנה את שיעורי ההגירה מישראל לחו"ל ומתמקדת בשלוש אוכלוסיות: חוקרים באקדמיה, רופאים ועובדים בתחום ההייטק. אלה מונים יחד פחות מ-130 אלף מתושבי ישראל – רק 1.4% מאוכלוסיית המדינה. פרופ' בן דוד ציין כי יתרון האיכות של המשק נשען עליהם ומימדי ההגירה לחו"ל צריכים להטריד את מקבלי ההחלטות. "לעזיבת מסה קריטית מתוך אוכלוסיה זאת, הגם שמדובר בכמה עשרות אלפים, יכולות להיות השלכות קטסטרופליות על המדינה כולה".

    כאן:

    https://publichealth.doctorsonly.co.il/2019/05/166107/

    אלא, שבלי קשר, הרבה מאוד ישראלים, למרות קשיים חומריים, מעדיפים לחיות בארץ, מאשר בניכר. מהרבה סיבות. כולל רופאים.

    Liked by 2 אנשים

  25. שי שפירא אני מכיר אישית רופאים שפרשו לאחרונה או שוקלים לפרוש. אנחנו נשלם על זה בשירות עוד יותר גרוע מכפי שהוא היום. הרופאים שעובדים בבתי החולים עושים זאת באמת מתוך שליחות. זה אולי לא ידוע ברבים, אבל המשכורות שרופא – אפילו רופא כללי – מקבל בקופות החולים גבוהות משמעותית ממשכורת של רופא בבית חולים, והעבודה הרבה פחות מלחיצה וכוללת מספר נמוך משמעותית של שעות. בחישוב של שכר שעתי ההבדלים בכלל מטורפים. אני אפילו לא מדבר על ההכנסות של רופא עצמאי, למי שיכול להיות עצמאי.

    Liked by 2 אנשים

  26. חשיפה: למעלה משלושה חודשים מאז הסתיים מבצע שומר החומות בעזה, ההערכת צה"ל ואמ"ן המעודכנת: במבצע ההונאה ותקיפת ותקיפת מנהרות המטרו דרום כחול נהרגו לחמאס מחבלים בודדים.
    ***********************
    אם זכור לי חיל זקן אתה התלהבת בנאיביות מרובה מההצלחה האדירה של המבצע המבריק. והרי באופן קבוע אתה מעביר ביקורת על הביצועים של צה"ל, איך לא עלה בדעתך אז את המובן מאליו שזה הולך להיות עוד פלופ?
    החלטת להוכיח לרינגו שהוא צודק ואפילו עתידן מומחה לא יכול לדייק בתחום ההתמחות שלו?

    בתחקירים ובסיכומים של המבצע הדיון המרכזי היה האם נכון היה להוציא אל הפועל את התוכנית שבמקורה תוכננה למלחמה עם תוכנית הונאה משמעותית וסדורה יותר. שלוש עמדות שונות בצבא וויכוח נוקב:

    1. תוכנית ההונאה כשלה, התנאים המבצעיים לא בשלו להפעלתה והיה צריך לבצע אותה כמו בתכנון עם תמרון וכנמסת כוחות לרצועה.
    2. הריסת מנהרות ההגנה עצמן הצדיקו את המבצע וגם ככה היכולת המבצעית של צה"ל נחשפה.
    3. אסור היה להוציא את המבצע בצורה מאולתרת והיה צריך לשמור את התוכניות למערכה הבאה.

    אהבתי

  27. אפי איתם: "יש לי חשד שערביי ישראל בונים צבא. יש להם נשק בבית, והם מתאמנים"

    "פעם צדקת הדרך היתה ברורה לנו, כי ידענו מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים – למדינה יהודית חזקה, מוסרית מאוד, שרותמת את העבר ואת ההווה שלה אל העתיד. כדי להגיע לשם אפשר וצריך להיאבק בסבך. אבל אנחנו הפכנו את הסבך לעיקר: מה נעשה עם הפוליטיקה, ומה נעשה עם ערביי ישראל, ומה העולם יגיד. יצרנו פה בעיה רבת משתנים, והפסקנו להסתכל על היעד".
    "אימפריות ענקיות מתו זקופות. לא היה אפשר להבין מה מוטט אותן. הן היו חזקות צבאית וכלכלית, אבל התפוררו בגלל אובדן דרך פנימי. בגלל חוסר היכולת להגדיר את המהות שלהן".
    "שיח השילוב הוא שטות. זה שיח חוץ. שיח של זהויות, לא של מהויות. ערביי ישראל הם לא יהודים, לא ציונים, לא שותפים בצדקת הדרך שלנו. הם צריכים ליהנות מכל זכות אנושית, אזרחית, חוקית,
    אבל הם לעולם לא יהיו שותפים נאמנים למהות של מדינת ישראל.
    "ערביי ישראל בחרו צד. הם אומרים את זה בצורה מאוד מפורשת. הם הזרוע המדינית־פוליטית הפנים־ישראלית, שנועדה לעזור לזרוע החיצונית, הצבאית, שפועלת נגדנו. זאת תנועת לפיתה".
    מה הפתרון?
    "אם השימוש שעושה קבוצת מיעוט, אפילו גדולה, בכללים של הדמוקרטיה מערער את המהות של המדינה כיהודית, ציונית ולאומית, צריך לטפל בכללי הדמוקרטיה באופן שבו הדמוקרטיה לא תהרוג את המהות של מדינת ישראל".

    הבעיה היא שבינתיים נפתחה לנו חזית נוספת – ערביי ישראל. הם נמצאים כבר יותר מעשור בשלב של מרי נגד סמכותה וריבונותה של מדינת ישראל. צריך לקרוא לילד בשמו. ויש לי חשד שהם גם בונים צבא, אחרת למה הם צריכים 40 אלף כלי נשק, שרובם גנובים מצה"ל?"
    אולי בשביל הגנה עצמית, כי יש אנרכיה במגזר הערבי.
    "אנחנו קונים את סיפור האנרכיה הפלילית. זה סיפור שולי. ערביי ישראל חמושים היום בהיקפים שלא שייכים לשום איום פלילי".
    כדי שיהיה צבא, צריך גורם מארגן ומסדר.
    "כדי שיהיה צבא צריך חיילים וצריך נשק.

    *******יש היום יותר אוחזי נשק בחברה הערבית מכל חיילי המילואים שיש למדינת ישראל בחטיבות החי"ר.

    יש להם נשק בבית, והם מתאמנים. כל מי שנוסע בלילות בנגב או בגליל שומע ירי אוטומטי. זאת לא פנטזיה.
    "הם פועלים בחמולות. החמולה תיתן את הפקודה. כרגע הם נלחמים ביניהם. הם רוצחים, ומי שרצח כבר עבר את סף ההרג. אבל גרוע מכך, הם יוצרים הרתעה. עובדה שמשטרת ישראל מפחדת לפעול".
    מתי זה יופנה נגדנו?
    "זה כבר מופנה נגדנו, בהרתעה, וזה הופנה נגדנו בפרעות במהלך מבצע שומר החומות. כל האלמנטים כבר כאן: הנשק, האימונים, הנכונות להרוג, הפורמציות, שאולי קצת שונות מצבא, אבל יש אליהן נאמנות. בפועל, ישראל לא שולטת שם".

    Liked by 4 אנשים

  28. אוף טופיק,

    לא ערוך וארוך מדי, משובץ ביותר מדי קטיעות הרצף לפרסומת, ומלא הפרעות מעצבנות של הקהל.

    חשוב אף יותר: די ברור שמוטה לטובת רוסיה / לרעת המערב (כולל בוז, לא לגמרי מוסתר, לישראל ולארה'ב).

    אבל חשוב ומעניין כיון שמתייחס ל:

    1. עוצמה המדינית והצבאית העתידית של רוסיה ושל סין, בעיקר בהשוואה לארה'ב. מכאן השפעתה על הקץ הקרוב של עידן ה"פקס אמריקנה". כולל הטענה שכיום ארה'ב די אדישה לשאלה האם יהיה לאיראן נשק גרעיני, ואם ישראל תמשיך להתקיים (מה שדי מושך את השטיח תחת רגלי אלו המנסים לסמוך על ארה'ב ועל הגנתה עלינו).

    2. מציג את אורך המחשבה המקיאבליסטי ו/או הפראנואידי הרוסי + את מה שהרוסים רוצים להציג לעולם בנוגע לעוצמתם ולקווים האדומים שלהם
    (מזכיר את התובנה ההיסטורית שהרוסים תמיד יותר חלשים מכפי שהם רוצים להאמין על עצמם, אך הרבה יותר חזקים מכפי שמניחים אויביהם).

    3. עליבות האליטה האינטלקטואלית הישראלית שנכחה בהרצאה. שפע גילוי חוסר נכונות להקשיב, ובעיקר כשהמסקנות אינן תומכות בהשקפת עולמם, בורות בהיסטוריה, אי הבנת אסכולת ה"ריאל פוליטיק" (של קיסינג'ר ופוטין גם יחד) ועוד.

    אהבתי

  29. לשי שפירא,
    כתבת:
    ————————
    " … אני פשוט לא מצליח להבין למה הם מוכנים לעשות את זה, ולמה התגובה של אנשים היא תמיד איזה כעס גנרי על המערכת ולא פשוט "תתפטרו, לכו לעבוד בחו"ל או להחליף עבודה"? ברור לי שזה לא קל ללמוד מקצוע במשך שבע שנים ואז לעזוב את המעסיק הפוטנציאלי העיקרי, אבל אבל אני לא רואה ברירה אחרת. …. אם רופאים יעזבו את בתי החולים בהמוניהם … בטווח הארוך אני לא רואה דרך אחרת לשנות את ההתנהלות שלהם. אלא אם באמת אני מפספס משהו ויש איזו סיבה הגיונית שרופאים יעבדו ככה) …"
    ———————-

    אני רוצה להפריד בין השאלה (א) כיצד נוצר המצב המחפיר הנוכחי ומה מאפשר לו להמשיך לבין השאלה (ב) מדוע רוב רופאי בתי החולים והמתמחים מוכנים להשלים עם המצב הנוכחי.

    א. וועדי העובדים (כלומר ראשי הגילדות המקצועיות) בישראל חזקים מדי. הם הרבה יותר חזקם מנבחרי הציבור ומפקידי האוצר (לדוגמא).
    באופן טבעי הוועדים מוטים לטובת הבכירים והוותיקים. לפיכך, לדוגמא, נוצרי במקומות עבודה שערוריות כמו דור א', דור ב' ודור ג'. מורים וותיקים בישראל מרוויחים *יותר* ממוצע ה OECD ואילו מורים צעירים *פחות בהרבה* מהממוצע.
    העובדה שהציבור סובל הן מחוסר נכונות מורים וותיקים שחוקים לפרוש מהוראה והן מבריחה של מורים צעירים בעלי אלטרנטיבות תעסוקתיות.
    נהוג לרטון נגד כוח היתר של וועדי עובדי חברת החשמל והנמלים (לדוגמא) – אך הרופאים (עדין?) נתפסים בישראל כפרות קדושות. למרות פרסומים שהרופאים הבכירים והוותיקים הם שיאני השכר של המגזר הציבורי בישראל. הם אפילו היו נתפסים כשיאני השיאים לו חושבה התמורה שהם מקבלים לשעת עבודה אחת בשירות הציבורי. די ידוע שרוב בכירי בתי החולים מטפחים פרקטיקה פרטית משגשגת, ושכחו כבר לפני עשרות שנים את טעמן של משמרות ערב ולילה.
    לולא תנאי הניצול המחפיר, ואפילו ה"עבדות" של המתמחים, ולולא נכונות הציבור להמשיך לקבל שירות רפואי מאנשים הקורסים מעייפות יתר, הרופאים הבכירים לא היו מסוגלים להמשיך את החגיגות שלהם.
    לפיכך, נכון להיום, אין אף גוף שמעוניין ומסוגל לשנות משמעותית את המצב.

    ב. סוציולוגית, בחברות רבות מתקיימים "טקסי חניכה" שעורכים וותיקים לצעירים מהם.
    בחלקן אלו טקסים משפילים, מכאיבים ואפילו מסוכנים.
    בחלקן מדובר ב"טקסים מתמשכים" האורכים שנה ויותר.
    כולל המוני "זכויות יתר" (לאו דווקא רשמיות) של הוותיקים על חשבון הצעירים מהם.
    לדוגמא, טקסי ה"זובור" שהיו נהוגים בצה'ל ובפנימיות.

    המוטיבציות של הוותיקים לערוך אותם – די ברורה.
    אך לא קשה לנחש גם את מקור הנכונות של הצעירים לסבול בשתיקה, ולהמשיך את המסורת של ההתעללות בצעירים בדור הבא.
    החדשים מנחמים את עצמם שהקושי שלהם הוא רק עכשווי. אך בעתיד – גם הם יגיעו לעמדת הבכירים מהם והם יהיו אלו שיהנו מכל זכויות היתר שלהם.
    כל רופא מתמחה צעיר מודע לעובדה שיתכן והוא נושא בתרמילו את שרביט מנהל המחלקה או מנהל בית החולים.

    Liked by 1 person

  30. (המשך התגובה הקודמת)

    1. הועתק מערך הויקיפדיה על זובור
    —————————————————–
    " … זוּבּוּר היא מילת סלנג שמקורה בערבית, המציינת טקס-חניכה משפיל או השפלה גופנית הנעשים למצטרפים חדשים למסגרת נוקשה, כמו פנימייה, חבורה סגורה או יחידה צבאית וכדומה. בנוסף, המילה משמשת לציון השפלה פומבית הנעשית לאדם, שהקהילה רואה בעין רעה את התנהגותו. מקורה של המילה בערבית פלסטינית, שם היא מציינת כינוי ילדותי לאיבר מין זכרי.

    חייל שופך מים על עמית שקיבל דרגת סמל, 1988
    המניע המרכזי של הטקס הוא, ככל הנראה, לייצב את מעמדם העליון של הבוגרים, כנגד מעמדם של החדשים המאיימים עליהם.

    קורבנות המודעים לטקס שהם עומדים לעבור נוטים לקבל אותו בהכנעה, אך לעיתים נגרמת פגיעה נפשית קשה, ולעיתים אף נזק גופני, כתוצאה מתאונות המתרחשות במהלך הטקס. תוצאות אלה הביאו לצעדים המיועדים לאסור ולהפסיק ביצוע הזובור לסוגיו במסגרות שונות, צעדים שלא תמיד הצליחו.

    במחקר שערך פרופ' האנק נוור בשנת 2000 נמנו 861 מקרים מדווחים של זובור בצבא איטליה, 46 תקריות זובור בפנימיות של מכללות בארצות הברית, ו-15 מקרי מוות כתוצאה מזובור בצבא רוסיה. בשנת 2004 דיווח ארגון לזכויות אדם כי אלפי חיילים רוסיים נפצעים בשנתם הראשונה בצבא ועשרות אף מתים, בעקבות טקסי חניכה קשים.

    בישראל
    מסורת טקסי הזובור בצה"ל קיימת ומבוצעת בחלק מהיחידות, בעיקר ביחידות הקרביות. הטקס מתקיים בדרך כלל עם הצטרפות חייל חדש ליחידה, בעת עלייה בדרגה, בסיום מסלול הכשרה, ובאופן כללי לציון שלב של קידום אישי לחייל.

    ביחידות מסוימות מתנהל מעין זובור מתמשך לחיילים חדשים, שעיקרו אחריות וטיפול קבוע במטלות מנהלתיות או מקצועיות שאינן מבצעיות לחלוטין. מקרים קיצוניים של זובור מתפרסמים בעיתונות מעת לעת בעיקר כאשר תוצאותיהם כרוכות בפגיעה פיזית או נפשית כלשהי במשתתפים.

    תופעת הזובור התקיימה גם במערכת החינוך ביישוב ובמדינת ישראל; בשנת 2008 דווח על זובור שקיימו ילדי כיתה ז' לבני כיתתם ביום ההולדת שלהם[1].

    ראו גם
    התעמרות בעבודה …."

    2. הועתק מערך הויקיפדיה על טקסי חניכה:
    —————————————————————–
    " טקס חניכה (איניציאציה בלע"ז) הוא טקס מעבר הנערך למצטרפים חדשים לקבוצה או לחברה כלשהי.

    במסורות ובתרבויות שונות נערכים טקסי חניכה שונים, המיועדים להכניס את החניך למסגרת החדשה או לסמן כי עבר שלב בחיים. מרבית הטקסים מכבדים את החניך, אך יש כאלה, כדוגמת הזובור, שבאים גם להשפילו.

    בארגוני פשיעה נפוץ מנהג של טקס חניכה כתנאי להצטרפות לארגון. טקסים אלו כוללים במקרים רבים ביצוע פשע או התמודדות עם אלימות מצד חברי הארגון, במטרה לבחון את יכולתו של המועמד להתמודד עם נסיבות קיצוניות שיידרש אליהן בתפקידו בארגון[1].

    בין כמה משבטי האינדיאנים בארצות הברית היה מקובל טקס חניכה הקרוי מסע חזון.

    ראו גם
    זובור …."

    אהבתי

  31. חבקוק,
    אכן התלהבתי מכך שצה"ל יזם מהלך תחבולני רחב היקף, הראשון מאז מלחמת לבנון 1. המהלך כשל משום שחלקו הקרקעי הוחלף בשקרים של דובר צה"ל ולרוע המזל הערבים (להבדיל מהיהודים) לא כל כך מאמינים לו. המהלך לא חשף אמצעי לחימה סודיים אבל שב והוכיח שצה"ל לא מסוגל לבצע תמרון קרקעי אפילו לעומק של קילומטרים ספורים

    אהבתי

  32. קמיליה,
    במקורו שימש השם "זובור" בצה"ל לתיאור מעשה של ענישה קבוצתית פיזית של טירונים בטירון שהזיק לקבוצה. השם העיברי שלו היה "שמיכה" משום שכלל כיסוי ראש הנענש בשמיכה. בהמשך התרחב גם למעשי חניכה של ותיקים בצעירים והשם "שמיכה" נעלם

    Liked by 1 person

  33. מה הקשר בין התנהגות הרופאים לזובור????? הרי הקורונה לא פה כדי להעניש את הרופאים. אם את חושבת שצריך לשפוך מים על הרופאים כשהם מסרבים לעבוד שעות נוספות זה כבר נשמע הגיוני.
    כמו ששי אמר, הרופאים ידעו למה הם נכנסים, והם מקבלים תמורה הולמת. הם בדרך כלל שחצנים ומתיחסים לכלל הציבור כנחות בדרגה. כל מה שאת שומעת מהם אלו רק הצגות שנועדו לקבל העלאה בשכר.

    Liked by 1 person

  34. אחד הנושאים הלא מסוקרים במדיה שלנו הוא המנוסה האמריקאית מאפגניסטן (תו"ל אמריקאי שברק/מופז/אשכנזי/גנץ מימשו בלבנון). וודאי תגידו מה זה נוגע לנו? ובכן, בבגראהם שוכן כלא סטייל גוואנטמו שלא מעט מדייריו שהשתחררו לאחרונה הם שכנים שלנו שרכשו שם תארים (כמו אצלנו) והם יישמחו להדגים לנו את השיפור בהשכלתם. לא נורא, גם את זה נכיל

    Liked by 2 אנשים

כתיבת תגובה