אמיר אוחנה מדגים למה משנתו שגויה

אמיר אוחנה החליט שאסירים לא אמורים לקבל חיסון במהרה. מדוע הוא מתעקש על כך כל כך? לא ברור. אבל הזירה שבה הוא בוחר להתעמת עם היועץ המשפטי בממשלה היא בדיוק הזירה שבה גישתו חלשה במיוחד. אפשר להתווכח אם היועצים המשפטיים תפסו לעצמם כוח רב מדי. כנראה התשובה חיובית. אבל הזירה שבה הם יכולים בצדק לטעון שביושר זכו לכוח הזה אל מול נבחרי הציבור היא הזירה שבה נפגעות זכויות מיעוט, זכויותיהם של החלשים. אי אפשר לצפות מנבחרי הציבור לייצג את המיעוט החלש והלא פופולארי, כפי שאי אפשר לצפות שרוב של שני אריות וכבשה ייצג יפה את זכויותיה של הכבשה. בתי המשפט והיועצים המשפטיים הם אלו שניתן לקוות שיהיה אכפת להם מהמיעוט. מנבחרי הציבור אין מה לצפות בחזית הזו. התמריצים שלהם להיות הגונים כלפי מיעוטים הם חלשים. אוחנה מדגים זאת היטב במקרה הנוכחי כשהוא מגלה אדישות לבריאותם של אסירים שחיים בצפיפות בין כותלי הכלא ואין להם יכולת להימנע מהדבקה שתתפשט בקרבם כאש בשדה קוצים.

דוגמה ומופת קלאסיים ליועץ משפטי שאכפת לו מממיעוט, אפילו מקבוצת מיעוט שנתפסה כאסופת חולי נפש מעוררי סלידה בתקופה הנדונה, נתן היועץ המשפטי הדגול חיים כהן כשהסביר מדוע מנע אכיפת חוקים ההופכים מגע הומוסקסואלי לפלילי. 

כיועץ משפטי נתתי את ההוראה "הנודעת לשמצה" שהמשטרה לא תטפל במקרים כאלה, אף-על-פי שהחוק הוא חוק. כמובן, אין זה דבר רצוי שהיועץ המשפטי יורה שלא לקיים חוק. אבל ניסיתי קודם להעביר הצעת חוק ברוח זו בממשלה ולא הצלחתי, וחשבתי שמחובתי שלא לקיים חוק שהוא לפי דעתי בלתי מוסרי. אנחנו דרשנו מן השופטים הגרמנים שלא יבצעו את החוקים של הנאצים שהיו אנטי-מוסריים בעיניהם, ואני חושב שזו החובה שמוטלת על שופט ושל יועץ משפטי שלא ייתנו את ידם לביצוע חוקים שהם לפי מיטב מצפונם בלתי מוסריים

המיעוט שעליו הגן חיים כהן מוכר היטב לאמיר אוחנה, אבל במהלך הקריירה שלו אוחנה לא בחר למנף את הביוגרפיה האישית שלו כחלק ממיעוט לאמונה מופשטת בחשיבותן של זכויות מיעוטים. זו זכותו כפוליטיקאי, אבל זו זכותנו כאזרחים שיהיו לנו שופטים ויועצים משפטיים חזקים שירגישו אחרת. זה לא רק מוסרי, אלא גם כדאי – כי בסוף כולנו כנראה היינו או נהיה חלק ממיעוט בנקודה כזו או אחרת. 

54 תגובות על ״אמיר אוחנה מדגים למה משנתו שגויה״

  1. ההשוואה שלך בין אסירים להומוסקסואלים לא במקום. רוב האסירים שיושבים בכלא נולדו עם זכות בחירה, והם בחרו לנצל את החיים שלהם כדי לעשות רע לחברה – בין אם בגניבה, מעילה, אונס או רצח.
    החברה מצידה מממנת לאותם אסירים תא כלא – שאמנם הוא לא הילטון – אבל הוא בא עם ביטוח רפואי חינם, כולל הכל.
    בזמן שאנשים שמשתכרים בחוץ 5000 ש"ח חושבים 10 פעמים לפני שהם הולכים לעשות טיפול שיניים שיעלה להם כמה משכורות,
    אותם רוצחים ואנסים נהנים מפרי עמלם של האזרחים הישרים שומרי החוק.
    חלאס עם ההתייפיפות. האסירים יקבלו חיסונים כמו כולם בסופו של דבר, אבל אם צריך לבחור בין מסעודה משדרות לבין אושר מכלא מעשיהו, אז בלי לחשוב פעמיים הייתי מחסנת את מסעודה.

    Liked by 1 person

  2. "אמיר אוחנה החליט שאסירים לא אמורים לקבל חיסון במהרה. מדוע הוא מתעקש על כך כל כך?"

    זה לא ברור למה הוא מתעקש?

    הליכוד, דרך אוחנה, נזכר להילחם ביועצים המשפטיים כאשר גרונו של נתניהו על השולחן.
    לפני כן זה עניין אותם כקליפת השום.
    אני עוקב אחרי גדי טאוב ומאוד מעריך את דבריו, אבל הציפיה שלו שהליכוד יעשה סדר במערכת המשפט בעקבות משפט נתניהו היא אשליית שווא.
    הליכוד בא לעשות בלאגן ולא לעשות סדר.
    וזה בדיוק המקרה עם האסירים. יצירת כותרות על כלום. בוודאי שאני מעדיף לחסן קודם לא אסירים אל זה מסוג הדברים שהייו צריכים להישאר non-issue.

    ותמריץ, החלטת להוסיף אסירים לרשימת המיעוטים? הגם אתה בפוליטיקת הזהויות הלא-נגמרת?

    Liked by 3 אנשים

  3. חיים כהן אולי היה יועץ משפטי דגול אבל הנימוק שלו שלא לאכוף חוקים ההופכים מגע הומוסקסואלי לפלילי – אף שההחלטה עצמה נכונה – היא מפגן של בורות וטיפשות. כשהנאצים היו בשילטון הם לא ביקשו שום אישור משום שופט למעשיהם ודבריו על " דרשנו מן השופטים הגרמנים שלא יבצעו את החוקים של הנאצים שהיו אנטי-מוסריים בעיניהם" הם דמגוגיה ריקה מתוכן. ואם מדובר על השנים שלפני עליית היטלר לשלטון אז בדיוק התנהלות על הדרך של חיים כהן סללה את הדרך לעלייתו של היטלר. אחרי הפוטש במרתף הבירה היטלר היה צריך לשבת בכלא בכמה מאסרי עולם על אלו שנרצחו באותו אירוע ולקבל מהתקשורת יחס של טרוריסט. במקום זה הוא קיבל ממערכת המשפט והתקשורת יחס 'סלב' כמו שקיבל כאן מרואן ברגותי. באותה תקופה בכלא הוא כתב את מיין קאמפף וקיבל מעמד של מנהיג.
    הנימוק הנכון שלא לאכוף חוקים האוסרים מגע הומוסקסואלי הוא חוסר עניין לציבור. חופש הפרט הוא מיסוד הדמוקרטיה וזכות הפרט לעשות ככל העולה על רוחו כל עוד אינו פוגע בגופו רכושו או זכויותיו של אחר. מגע של זוג הומוסקסואלים בינם לבין עצמם אינו עניין של פגיעה בזכות, ממון או גוף של אף אחד אחר עניינו (הנזיקי) של הציבור בזה הוא אפס מוחלט. הנימוק של חוסר עניין לציבור שימש במשך השנים תירוץ ליועצים משפטיים לסגור תיקי שחיתות של מקורבים ומקושרים (שבהחלט גרמו נזק לציבור). אפשר שבהשראתו של חיים כהן שהיה היועץ המשפטי הראשון 'חוסר עניין לציבור' לא משמש ליעודו האמיתי.

    Liked by 1 person

  4. תמריץ,

    יש פה שני מישורים לדון בהם בקשר לענין:

    הראשון משפטי פרופר. אוחנה לא מבין, שהוא כפוף ליועמ"ש, בענייני חוק ומשפט. זה דבר ברור וחד משמעי. כך נפסק לא פעם בעליון. ועוד: השב"ס כפוף בכל נושאי הבריאות, למשרד הבריאות. משרד הבריאות הורה מפורשות את אוחנה, והשב"ס, לחסן את האסירים על פי הפרמטרים של האוכלוסיה הכללית.

    אז אוחנה פשוט מעז פנים. וכל זה הובהר לו מפורשות.

    המישור השני לדון בו, הוא משפטי, אבל, פחות פרופר בוא נגיד:

    וזה שמבחינה משפטית, אוכלוסיית האסירים, נחשבת אוכלוסיה חסרת ישע. לא פתלוגית כך. אבל, דה פקטו זה כך. לכן, ובהתאמה עם עקרונות המשפט במדינת ישראל, יש לתת הגנת יתר לאוכלוסיית האסירים. הגנת יתר, או פיקוח יתר, בהתאמה לנסיבות הענין כמובן. משמע: הכל בקשר להיותם אסירים שמרצים את עונשם.

    על כך סוגיה אפידימיולוגית פרופר:

    הוכח בעולם, שהאסירים נמצאים בסיכון יתר להדבקה. אין להם אפשרות לשמור על תקנות של 2 מטר למשל, או למנוע התקהלות וכו….

    כאן אפשר להגיע אגב, לעתירה של ארגוני זכויות אדם, לבג"צ, על אוחנה ועוד בקשר הנדון:

    https://bit.ly/2XyxAkZ

    להתראות

    Liked by 2 אנשים

  5. נצטט מבג"ץ 4646/08 לביא נ' ראש הממשלה, לגבי חובת הציות ליועמ"ש. כך:

    במילוי תפקידיו השונים, אמון היועץ המשפטי לממשלה על שמירת האינטרס הציבורי ואכיפת החוק, וכן על קידום שלטון החוק וערכי היסוד של החברה. העמדה שהתקבלה בפסיקתו של בית משפט זה הינה כי מבחינה מוסדית, חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיות משפטיות, מחייבת את הממשלה ורשויותיה כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. "

    כאן לבג"צ:

    https://bit.ly/2XaVh2o

    אהבתי

  6. כאן למשל, בפסק דין בערעור פלילי בעליון, אפשר ללמוד, ממקרה שבו מגבני"ק, התעלל בפלסטינאים עצורים, על כך, שחוסר ישע, אינו דווקא פתלוגי או נעוץ בפתלוגיה רפואית, או בגיל האדם הקורבן. אלא, גם בקשר לאדם רגיל, שנתון לשליטה ומרות של בעל סמכות.

    נצטט מן הפסק דין:

    "המחוקק קבע מספר הוראות חוק שנועדו להגן על החלש מפני בעל המרות והשליטה בנסיבות מובהקות של פערי-כוחות. כך אסר המחוקק במפורש בהוראת סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו1955- על התעללות של חייל בחייל הנמוך ממנו בדרגה או באדם הנמצא במשמורתו, וכך נקבע גם בהוראת סעיף 368ג לחוק, אשר נועד להגן על קטינים וחסרי ישע, תוך שהמחוקק החמיר במיוחד עם מי ש"אחראי על קטין או חסר ישע".בפנינו טען הסניגור, כי תכלית הוראת סעיף 368ג לחוק היתה להגן על קטינים מפני הוריהם ומפני אפוטרופסים שהם סרים למרותם, וכי ההיסטוריה של החקיקה מלמדת שכוונת המחוקק לא היתה להחילו על נסיבות מן הסוג שבפנינו. אכן, תכלית החוק היא להגן על קטינים וחסרי ישע, ומטבע הדברים כאשר מדובר בקטינים יהיו האחרונים נתונים למשמורת הוריהם או אפוטרופסיהם. אולם, אין כל יסוד – לא בלשון החוק ולא בתכליתו – לצמצם את תחולתו רק על הורים או אפוטרופסים. תכלית החוק משמיעה לנו, כי לעולם מצווים אנו להגן על שלומו של קטין או חסר ישע מפני כל מי שיש בכוחו לפגוע בו, ובמיוחד כאשר הפוגע מנצל לרעה את מעמדו כאחראי על אותו קטין או חסר ישע; זו לשון החוק וזו תכליתו."

    כאן לפסק הדין:

    https://bit.ly/3q92son

    Liked by 1 person

  7. אין שום שיקול *משפטי* שיצליח לשקלל את העובדה שסביר כי אזרחים *קודמים* לאסירים ביטחוניים (בדווקא)?
    אם כן, המשפטיזם הוא שצריך עדכון גרסה.

    Liked by 2 אנשים

  8. רק יודגש כאן:

    על פי הנחיות משרד הבריאות, אין עדיפות לאזרחים, או לאסירים מאידך. אלא רק שאותם פרמטרים חלים או צריכים לחול על אסירים, ועל האוכלוסיה הכללית.

    כלומר, אם גל ראשון, מגיל 60 ומעלה, אזי, מגיל 60 ומעלה, באוכלוסיה הכללית, וגם בקרב האסירים.

    כלומר, שיויון אופקי למעשה.

    אהבתי

  9. על פניו ההחלטה של אוחנה לא נכונה. החיסונים הם משאב של המדינה והם שייכים לכלל אזרחי המדינה כולל האסירים. לא לתת לאסיר אזרח המדינה חיסון זה בעצם לגזול ממנו דבר השייך לו. לגבי אסירים שאינם אזרחי המדינה (וזו החלוקה הנכונה. ולא משנה אם האסיר הוא ביטחוני או לא ערבי או יהודי גם יהודי שאינו אזרח ישראל ונכנס לכאן כתייר וביצע פשע ונכנס לכלא הוא במעמד נמוך יותר מאסיר שהוא ערבי/ביטחוני אבל אזרח המדינה ומי שאינו אזרח גם אם אינו אסיר כגון תייר שנמצא בטיול מעמדו פחות משל אסיר אזרח לעניין זה) יש הגיון שלא יתכן לתת לו חיסון שהוא משאב של אזרחי ישראל לפני שהוא ניתן לכל אזרחי ישראל – זה בעצם לגזול משאב ששייך לאיזה אזרח ולתת אותו למישהו שאינו בעליו. אבל החלטה זו גם אם יש בה הגיון אינה נושא של ביטחון פנים ואין סיבה הגיונית שזה נתון להחלטת השר. אולי להחלטת ממשלה.

    Liked by 1 person

  10. אכן וכשיש מספיק ודאי שמחוייבים לחסן גם אותו אבל כשאין מספיק מי אמר שאחריות המדינה לאזרחיה לא גדולה יותר?

    אהבתי

  11. כל הסיפור של אוחנה זה קשקוש. לאוחנה לא אכפת כהוא זה אם יחסנו אסירים או לא. אכפת לו להתעמת עם היועמ"ש בשליחותו של ביבי כחלק מקמפיין הדה לגיטימציה של גורמי האכיפה. אותו דבר כמו הפודל השני דודי אמסלם שכתב ליועמש מכתב בשפת רחוב לגבי אישור עסקה כלשהי שמעניינת לאמסלם את הת*ת ואני מניח שהוא כלל לא מכיר את פרטיה.

    Liked by 1 person

  12. משה,

    צריך להבין בעיה עקרונית. אדם רגיל, אדם מן היישוב, חופשי לבחור, לקבל החלטות ולבצען.

    אדם בכלא. הוא חיה בכלוב. אין לו חופש. המדינה שללה ממנו את החופש, לבחור, להחליט, לבצע.

    כלומר, שמי שנמצא בכלוב, יש עליו או למשגיחיו אחריות יותר גדולה. מכיוון שהוא נתון למרות ואפילו חסדי מי ששולט בחיו, ועל כל צרכיו.

    אם אסיר מתלונן על כאבים. הוא לא חופשי ללכת מיד לרופא ולהיבדק ושירווח לו. אלא:

    הוא תלוי בסוהרים. במפקד האגף. במפקד בית הסוהר. אם יסרבו לו, הוא נדפק. אין לו כושר תמרון.

    כך אפילו בעלי כלבים או חיות מחמד. יש עליהם אחריות. כי הכלב או חיית המחמד, לא יכולים לספק לעצמם צרכיהם. הם תלויים בזולת.

    איפה שיש תלות. כה קשה. יש מירווח לניצול ועושק.

    לכן, האחריות יותר גדולה. והרגישות יותר גדולה. הכל, בלי קשר כרגע לחיסונים. אלא, עיקרי הדוקטרינה או הפילוסופיה בה עסקינן.

    להתראות

    Liked by 1 person

  13. רינגו
    סביר שאתה צודק, עם זאת בלי קשר לאוחנה הדיון מצד עצמו מעניין
    תמריץ
    הטיעון שלך לגבי זה שאסירים שאינם אזרחים מוחזקים כאן בעל כורחם בכל מקרה תקף לזה שאסיר קודם לתייר. לגבי הנורמה – אם האסיר הוא אזרח מדינה שמכבדת את הנורמה זה טיעון חזק. אם לא זה נושא לא פשוט.

    Liked by 2 אנשים

  14. רק נצטט לגבי אחריות מוגברת כלפי אסירים.

    נצטט מן העתירה אליה הפניתי לעי"ל, אשר בתורה מצטטת את השופט ד' בר אופיר. כך:

    " הפסיקה בעניין הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות שירות בתי הסוהר יפה לעניינינו שכן מדובר בעתירה אשר עוסקת באסירים, אשר חרותם מוגבלת על ידי המשיבים, וכדבריו של כבוד השופט ד' בר אופיר, עתירות אסירים (הוצאת פרלשטיין-גינוסר בע"מ ינואר 2003 ) בעמ' 137:

    הסמכות של שירות בתי הסוהר אינה דומה, מבחינת המהות וההיקף, לסמכות מנהלית רגילה. מצד אחד, בגלל התלות הגדולה של האסירים בסוהרים, ומחמת החשש מפני שימוש לרעה בכוח שבידי הסוהרים (כוח שמופעל מאחורי חומות גבוהות) יש צורך כפול ומכופל בביקורת של בית המשפט על שירות בתי הסוהר. בית המשפט שלח אמנם את האסירים אל בין החומות, אולם עכשיו כשהחומות סגורות עליהם, בית המשפט הוא אביהם של האסירים."

    להתראות

    אהבתי

  15. אל רום
    אף שהעיקרון של אחריות יתר של מי שמגביל חירות כלפי המוגבל נכון. הציטוט מהשופט ד' אופיר אינו שייך לעניין. הציטוט מדבר על יחסי שב"ס אסירים של שימוש בכח מאחורי חומות גבוהות. אסירים מצב זה גורם שיכול להיות שהם יהיו נתונים להתעללות מצד הסוהרים באין שקיפות וביקורת במובן זה שהחומות מסתירות את מעשי הסוהרים ואת זעקת האסירים שמתעללים בהם. זה לא דיון כללי על בעלי סמכות ואף יותר גבוהה משל הסוהרים. (כמו למשל בצבא יש מקרים של סמלים שמתעללים בטירונים אבל לא של מח"טים – זה לא שהמח"טים יותר עדינים אין להם אותה נקודת השקה עם הטירונים שיש לסמלים) המעשה של אמיר אוחנה חוסה תחת השאלה של סמכויות זכויות ואחריות ולא של התעללות בחסות האפילה.

    Liked by 1 person

  16. משה,

    קודם כל הסברתי עיקרון כללי , נקודת מוצא וגישה. עדיין, זוהי הגישה, זהו העיקרון.

    ואפילו כך, זה ממש אנלוגי באם היית מתעקש. לא אומר שכך צריך בהכרח להיות מוכרע בקשר לחיסונים, אבל, אנלוגי.

    שהרי, תמיד יעמוד פיתוי לתעדף אותם אחרונים:

    אין מספיק חיסונים. בטח לא במכה. אין להם קבוצות לחץ משמעותיות. רק ארגוני זכויות אדם. הם עצמם קבוצה סגורה של נניח חלאות אדם בעיני רבים. אוחנה אכן קודם כל דואג לסגל של בתי הסוהר, לא לאסירים עצמם. ניתן לטעון, שהם קבוצה סגורה, של חלכאים שמרצים עונשם. הם בסוף. אם בכלל. הם לא מביאים שום תועלת לחברה. לא תורמים למסחר. לא תורמים לכלכלה. הפיתוי גדול מאוד. הרבה קורבנות למעשי העבריינות שלהם, היו רוצים לראות אותם מתים ביסורים מן הקורונה. זה טבעי.

    ובכלל, אפילו אם יש מספיק חיסונים. למה לא להעביר אותם לעזה ?למה לא ליהודה ושומרון ? אפשר לעשות חשבון:

    אסירים שיוצאים לחופשה יתחסנו. אלו שלאיו, למה שיתחסנו ?

    ניסיון החיים משה, מלמד אותנו, שכאשר מדובר בקבוצות חלשות וחסרות ישע, אפשר וכך קורה, בקלות לדרוך עליהם.

    אתה לא מאמין, שאנשים עניים, חלכאים, חמורי קבלן, יש להם לובי בכנסת למשל, כפי שיש לטייקונים, בעלי הון וכדומה.

    נמחיש אחר כך…..

    אהבתי

  17. והציטוט לא של השופט ד' אופיר אתה מתכוון משה, אלא, מן הערעור הפלילי בעליון. בלבלת בין שני הציטוטים. ואפילו כך, הציטוט של השופט אופיר, כותב דווקנית, על ביקורת כפולה ומכופלת. וזה לא רק בקשר להתעללות, אלא בכלל. רוב עתירות האסירים, הן לא על התעללות של ממש. אלא תנאי מחיה אם אפשר לקרוא לזה כך.

    אהבתי

  18. משה, נצטט ישירות, את המחוקק, על מנת להראות הגישה העקרונית של זה האחרון:

    סעיף 368א, לחוק העונשין, בקטעים רלבנטיים כך מצטט:

    "אחראי על קטין או חסר ישע" – כל אחד מאלה:

    (1) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;

    ועוד:

    "חסר ישע" – מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;

    "מעשה" – לרבות מחדל;

    עד כאן הציטוטים:

    שים לב לגישה העקרונית. חסר הישע, מוגדר כמי, שמסיבות רבות, אבל גם " מכל סיבה אחרת" לא יכול לדאוג לעצמו, לבריאותו ושלומו ( יודגש: בריאותו).

    האחראי על קטין או חסר ישע, הוא בין היתר, מי שעליו האחריות בפועל, לצרכים, ולבריאותו של חסר ישע ( אסירים הם חסרי ישע) בין אם מכוח דין, או בכלל, ושים לב:

    עליו האחריות מחמת מעשה כשר, ואפילו מעשה אסור.

    אין ספק, שאסירים מוגדרים כקבוצה של חסרי ישע. כפי שראית בפסק דין, לגבי מגבני"ק ועצור.

    זוהי הגישה של המחוקק. זה מחד. מאידך, הגישה הטבעית אינטואטיבית של הרבה ציבורים ואינדיבידואלים, היא זו, שאסירים הם חלאות אדם. נצטט את קרולין נתן, מגיב לעי"ל ממש פה בפוסט ( תגובה ראשונה). מצטט:

    " ההשוואה שלך בין אסירים להומוסקסואלים לא במקום. רוב האסירים שיושבים בכלא נולדו עם זכות בחירה, והם בחרו לנצל את החיים שלהם כדי לעשות רע לחברה – בין אם בגניבה, מעילה, אונס או רצח.

    החברה מצידה מממנת לאותם אסירים תא כלא – שאמנם הוא לא הילטון – אבל הוא בא עם ביטוח רפואי חינם, כולל הכל.

    בזמן שאנשים שמשתכרים בחוץ 5000 ש"ח חושבים 10 פעמים לפני שהם הולכים לעשות טיפול שיניים שיעלה להם כמה משכורות,
    אותם רוצחים ואנסים נהנים מפרי עמלם של האזרחים הישרים שומרי החוק.

    חלאס עם ההתייפיפות. האסירים יקבלו חיסונים כמו כולם בסופו של דבר, אבל אם צריך לבחור בין מסעודה משדרות לבין אושר מכלא מעשיהו, אז בלי לחשוב פעמיים הייתי מחסנת את מסעודה."

    עד כאן הציטוט:

    אז ברור, שזוהי עוד תגובה מתונה יחסית. אבל מעידה בבירור על סדרי עדיפויות אינטואטיביות, בקשר לאסירים.

    אז שוב:

    האסירים הינם קבוצה של חסרי ישע. התלות מאוד קשה. מאוד אכזרית. ככזו, צריך שיהא פיקוח מוגבר על היחס כלפיהם. כפי שיש פיקוח וחקיקה מועצמת, כלפי חסרי ישע אחרים.

    הואיל וכך, לא בשמיים לטעון, שהם צריכים להיות, הן מבחינה אפידימיולוגית, והן מבחינה משפטית אנושית מוסרית, בעדיפות גבוהה יותר לחיסון.

    אפשר גם לטעון אחרת. זה לגיטימי. אבל, מאוד לגיטימי ותואם, לטעון שהם צריכים להיות בעדיפות גבוהה.

    ומי שמונע מכאן, כפי המצוטט, מאסירים להתחסן, בצורה סבירה, עובר על החוק. החוק מחייב מי שאחראי על חסר ישע, לדאוג לצרכיו, ולצרכי בריאותו פשוט.

    ואגב, אוחנה עבר פה על החוק בהרבה מובנים ואחרים. אפשר היה בשקט להעמיד אותו לדין. לא לטעות.

    להתראות

    כאן לחוק העונשין המצוטט:

    https://tamritz.wordpress.com/2021/01/11/אמיר-אוחנה-מדגים-למה-משנתו-שגויה/

    אהבתי

  19. מעבר להון הפוליטי שבעימות עם היועמש.
    סביר שרוב מצביעי הימין יתמכו בעמדת אוחנה לא לחסן אסירים, ולכן זה גריפת הון פוליטי נוסף.

    יחד עם זאת,
    סביר שרוב האסירים היהודים הם ימניים, וגם משפחותיהם, ויחד מספרם לא קטן,
    יתכן והם ירצו לנקום באוחנה ולהצביע לסער.

    מי יכול לשקלל את כל הנל ולקנקלד האם שכרו של אוחנה בהפסדו?

    Liked by 1 person

  20. רינגו,
    בוודאי שמדובר במהלך פוליטי, אבל זהו מהלך פוליטי מצויין שמוליך את היועמ"ש לתוך שדה מוקשים. המוקש שהוא עתיד לדרוך עליו הוא הייצוג בבג"ץ. מנדלבליט מספיק טיפש כדי למנוע מאוחנה ייצוג משפטי בבג"ץ. זה מהלך שיניב לאוחנה עוד הון פוליטי ויעמיק את הבור של אמון הציבור בפרקליטות. שתי ציפורים באבן אחת.
    היידה אוחנה

    אהבתי

  21. ושוב יודגש משה:

    אתה לקחת מפסק הדין (בילבלת כאמור עם ציטוט אחר) את נושא ההתעללות.

    אבל, מה שהמחשתי בפסק דין והלאה, זה שמדובר באסירים, שהם אוכלוסיה של חסרי ישע. כך על פי המחוקק.

    כלומר, מפקד בית סוהר, סוהרים, וגם אוחנה כשר לביטחון פנים:

    אחראים על חסרי ישע. אחראים על צרכיהם, ועל בריאותם ושלומם כפי המתואר לעי"ל. בריאותם, כולל חיסונים לקורונה כמובן.

    מהי התעללות. האם זוהי התעללות. לא לזה כיוונתי, וזה כשלעצמו מספיק סבוך.

    להתראות

    אהבתי

  22. חייל,
    לא יודע עד כמה הציבור באמת ירד לפרטים המשפטיים. אני מניח שמי שאוהב את ביבי בכל תנאי יראה בזה עוד עדות לרקבון הפרקליטות ומי שכבר נשבר לו מביבי יראה בזה עוד מהלך בזוי. משכנע את המשוכנעים, בקיצור.
    אגב בהקשר לדיון קודם פה, הסרט רצוף השקרים ג׳נין ג׳נין נפסל לשידור בישראל. האם כאביר חופש הביטוי תתייצב להגן עליו כפי שהגנת על הנשיא רצוף השקרים טראמפ?

    Liked by 1 person

  23. רינגו,
    אני מתנגד חריף לאיסור פרסום מכל עילה שהיא למעט 2. צעקות אש באולם קולנוע ודיבה אישית שהוכחה בבית משפט (מתאים למקרה של ג'נין ג'נין)

    אהבתי

  24. רינגו,
    כחסיד של אמת בפרסום מה היתה עמדתך לגבי הקמפיין של כחול לבן (בסבבים הקודמים) שאחד מעוגניו היה תיק 5000?
    גנץ: "תיק 5000 של נתניהו נחשף – קריסת מערכת הבריאות"
    יו"ר כחול לבן, בני גנץ, צייץ בטוויטר: "תיק 5000 של נתניהו נחשף. 5000 איש מתים בישראל בכל שנה בגלל קריסת מערכת הבריאות. אני מתחייב להפעיל תוכנית חירום למערכת הבריאות מיד לאחר הקמת הממשלה. למען ילדינו, למען הורינו. חייבים להתקדם".
    האם לא צריך לסגור ללפיד (5 מנות חיסון בינואר) את הטוויטר?

    אהבתי

  25. שלוש תשובות אפשריות לשאלת /טענת תמריץ:
    " … מדוע הוא מתעקש על כך כל כך? לא ברור. …"
    —————–

    1. כל עוד רובם המכריע של האסירים בבית כלא / באגף בכלא לא קיבלו את שני החיסונים – יש תירוץ נפלא למנוע מהם ביקורי משפחות. להגנתם כמובן. בקפסולה מוגנת מהדבקות.
    אם אוחנה יצליח לתעל את הדיון בעיקר לזכויות (היתר?) של האסירים הבטחונים (שאגב- רובם המכריע פלסטינאים חסרי אזרחות ישראלית) האהדה של מצביעי הימין והמרכז כלפיו תנסק פלאים.

    2. אפילו אלו שמסתייגים קשות מעיכוב מתן החיסונים לאסירים – יכולים להעריך את העובדה שאוחנה מעז להתעמת עם גורמים אדירי כוח. כמו יועצים משפטים.
    תדמית של "לוחם ללא חת" לא הזיקה לאף פוליטיקאי. על אחת כמה וכמה לפוליטיקאי מגוש הימין.

    3. כל שרי ביטחון הפנים, כולל אוחנה, התקשו לנער גוף ענקי ,(ודי כושל) כמו המשטרה, ולהכניס לתוכו שינויים נדרשים. בודאי לא בפרק זמן קצר יחסית
    כיון שלא כל אזרחי המדינה שותפים לפטליסטיות של תמריץ לגבי אפשרות אכיפת החוק על המגזר הערבי והמגזר החרדי – הם מצפים מהמשטרה (ומשר המשטרה) להרבה יותר.
    עדיף לאוחנה לתעל את תשומת הלב של הציבור מהעדר המשילות ומהפשיעה הגואה בצפון הארץ ודרומה אל נושא חיסון האסירים. כלומר, זהו ספין מושלם. (מה שמוכיח שאוחנה הצליח ללמוד משהו מממורו ורבו נתניהו)

    Liked by 2 אנשים

  26. קמיליה,
    אוחנה התחיל טוב. חוץ מלהיכנס במנדלבליט הוא גם מינה מפכ"ל לוחמני והכניס את הימ"מ לטובא זנגריה. היידה אוחנה

    אהבתי

  27. חייל, האם נשיא שמסית את תומכיו להתפרע בבניין הקפיטול, אירוע שמסתיים בחמישה הרוגים, ובנוסף גם מעכב שליחת כוחות לפיזור ההתפרעות, שונה מהותית ממי שצועק שריפה באולם קולנוע?
    לגבי דיבה המוכחת בבית המשפט, הפתעת אותי. ואם נניח היה עניין ג'נין מגיע אל בגץ השנוא עליך ושם היה פוסק איזה ליברל שאין בו הוצאת דיבה, אז היית מתנגד לפסילתו? ויותר מכך, היית טוען שחובה על יוטיוב לאפשר את הפצתו?

    Liked by 1 person

  28. רינגו,
    ההקבלה שמצאת לצעקת שריפה באולם אינה ממן העניין.
    אחזור שוב, אם אין דיבה אישית אסור לחסום (אין לי בדל של אמון בבג"ץ כאשר הוא דן בעניינים ערכיים או פוליטיים, ראה "אמת לשעתה") ארחיב ואומר שאין לפסול את בל"ד (או מי מחבריה) ללא הרשעה חלוטה בהסתה לטרור. אסור ליועמ"ש לאסור את מה שהכנסת התירה ככל שהדבר נוגע לפסילת חברי כנסת (יהודים כמובן). למיכאל בן ארי שנפסל על ידי בג"ץ (אבל לא על ידי הכנסת) לא ניתן להתגונן והפסילה התבססה על חוות דעת היועמ"ש ללא בירור העובדות. לצערי, הפסיקה נגד בכרי עתידה להתהפך בבג"ץ בסגנון הפסיקה נגד אילנה דיין.
    כמה שמאלנים אתה מכיר שמתנגדים לסתימת פיות או לפסילת מועמדים לכנסת בשל דעותיהם?

    אהבתי

  29. חייל,
    ראשית שמאלנים רבים הם סותמי פיות מקצועיים ועל כך אין לנו ויכוח.
    שנית בעניין חופש הביטוי יש הבדל בין סתימת פיות (כלומר שהמדינה מפעילה את כוחה ומונעת מאדם להביע את דעתו בפומבי, או לאוץ לכנסת) לבין אילוצה של חברה פרטית לתת במה לאדם להביע את דעתו המופרעת והמסוכנת. אם היה מתכנס הקונגרס בארה״ב ומוציא צו איסור פרסום על כל דבריו של טראמפ מעכשיו זה היה פסול בעיני וסתימת פיות ברורה. אבל לטוויטר כחברה פרטית מותר בהחלט למנוע מהמשוגע הזה להפיץ את הזוהמה שלו דרך הפלטפורמה שהיא מתחזקת בעמל רב. באותה מידה מותר לטוויטר להחליט שהיא אוסרת כל פרסום המעודד הפלות. למה? כי זו חברה פרטית ויש לה זכות קניין.
    מסכים איתך לגבי מיכאל בן ארי, אני חושב שצריך לתת לו לרוץ וכנל לגבי הערביה ששכחתי את שמה שהצהירה בפייסבוק על הערצתה לסמיר קונטאר.

    אהבתי

  30. ריינגו,
    הזכות שאתה מקנה לטוויטר לא קיים בארץ (ראה התביעה נגד בעל בית דפוס בבאר שבע שסירב להדפיס כרזה של הומואים https://www.branza.co.il/site/article/article_view/news-1597920840 ). לעצם העניין אני מסכים אתך אבל בצמוד להסרת ההגנה מתביעות לשון ברע ממי שבורר תוכן גולשים

    אהבתי

  31. לחייל זקן,
    כתבת' "…אוחנה התחיל טוב. חוץ מלהיכנס במנדלבליט הוא גם מינה מפכ"ל לוחמני והכניס את הימ"מ לטובא זנגריה. היידה אוחנה."
    —————–
    אתה מתייחס לתשומות של אוחנה. לא לתפוקות של מעשיו.
    הפשיעה במגזר הערבי בכלל, והבדואי בפרט, (עדיין????,) לא פחתה בכהוא זה.

    להזכירך, גם איילת שקד הבטיחה להכניס שינויים מעמיקים ויסודיים בפרקליטות ומערכת המשפט.
    אך במבט לאחור מאוד קשה לאתר את השינויים שחוללה בתקופת כהונתה כשרת המשפטים. פרט לברית מפוקפקת, וקצרת ימים, עם אפי נווה. עדין אין גוף ביקורת רציני, בעל שיניים, על הפרקליטות. ועוד ועוד ליקויים מהותיים.

    להבהרה: איני מאשימה אותם. שינויים בארגונים גדולים, וותיקים ורבי כוח התנגדות לשינויים – מחייבים השקעה מרובה במשך שנים רבות. שנים שבהן ניתן להחליף חלק משמעותי מההנהלה הבכירה של הארגון ולהשפיע על התרבות הארגונית.
    מינימיום שבמינימום 10 – 8 שנים. איילת שקד לא זכתה לכך, וספק גדול אם אוחנה ימשיך בתפקידו יותר ממנה.

    Liked by 1 person

  32. חייל לגבי קריסת מערכת הבריאות, חם מהתנור:

    https://www.ynet.co.il/news/article/HJklxXnAv

    ברקע משבר הקורונה, כינסו שבעת בתי חולים ציבוריים מסיבת עיתונאים מול משרד האוצר בירושלים שבה הם טוענים כי המוסדות שבראשם הם עומדים נמצאים על סף קריסה כלכלית. מנכ"ל לניאדו: "בשבוע הבא נבטל ניתוחים לא דחופים". מנכ"ל שערי צדק: "זאת בושה שנאלצנו לעזוב את החולים ולהגיע לכאן, לא חשבתי שכרופא אצטרך לעמוד ולבקש כסף"

    אהבתי

  33. לגבי אוחנה אני חושב שיש לו פוטנציאל, אבל הוא יוכל לממש אותו באמת רק לאחר נתניהו. באופן דומה לגבי ישראל כץ, הוא דוקא היה לא רע לדעתי במשרד התחבורה, וכל הפיאסקו במשרד האוצר קרה לאחר שנתניהו התחיל לאיים עליו באמצעות הצעות לכחלון (תוכנית כלכלית חילופית לקורונה, למי שזוכר) ולברקת (אותו דבר).

    אהבתי

  34. amehaye,
    כל השביתות במערכת הרפואה מסתיימות בהגדלת שכר הרןפאים.
    אם אוחנה וכץ חפצי חיים פוליטיים עליהם לרקוד לפי החליל של נתניהו. זה מה יש

    Liked by 1 person

  35. קמיליה,
    ההישג היחיד של שקד היה הדיל שלה עם אפי נווה. בכל הנוגע לשאר היא היתה משת"פית של הפרקליטות. הותירה במקומה את המנכ"לית של ציפי ליבני, איפשרה לנתניהו למנות את מנדלבליט בלי לגבות מחיר, חיסלה את גרסטל ונתנה גיבוי מלא לכל המעללים של מנדלבליט וניצן כולל סגירת התיקים הסיטונית לאנשי הפרקליטות

    Liked by 1 person

  36. קמיליה,
    במצבנו הנוכחי שרי משפטים לא יכולים לעשות שינויים גדולים במערכת המשפט, בלי שיש מאחוריהם קואליציה יציבה שמחוייבת לכך.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s