תנו לימין את אשר לימין

לא פעם כתבתי על פערי ההשכלה בין מצביעי ימין למצביעי שמאל שלא באים לביטוי רק אצלנו, אלא בעולם כולו. השמאל יותר איכותי. אבל הימים האחרונים קצת מאיימים על התזה הזו. החשיבה הקונספירטיבית המטורללת מגיעה הפעם מצד השמאל. אלמנטים מובהקים של משבר הקורונה העולמי: דחיית משפטים, הצורך באיכוני טלפונים או השיבוש בעבודת הכנסת הפכו לנדבכים של תיאוריית קונספירציה. גם מחלוקת פוליטית משפטית לגיטימית – האם רוב בכנסת זכאי לכל הזכויות של רוב קואליציוני כאשר הוא לא מסוגל להרכיב ממשלה – תוארה לעולם כולו כאילו בישראל עולה עריצות אפלה. יובל נוח הררי האינטלקטואל הדגול כבר הודיע בטוויטר באנגלית לכל עוקביו שבישראל קמה עריצות. איזה זילות מזעזע של המונח. בעולם עוד יאמינו לזה.

בני גנץ רומז שהוא זורם על הקמת ממשלת אחדות, ובטוויטר ובעיתונות הכותבים משתגעים, שוב חוזרים לתיאוריות רחוקות מהמציאות על דרכים שבהן ביבי יחמוק ממימוש הרוטציה גם אם תקבע בחוק. אמונת "רק לא ביבי" הפכה לדת. במקום להוליך להפסקת שלטון נתניהו בדרך פרגמטית, היא מוליכה להמשך שלטונו בממשלת מעבר ובמעגלי בחירות בלתי פוסקים. זו המחשה לבעיה עם דתות חדשות. הן לא עברו את כל התהליכים ההיסטוריים הממושכים שאפשרו לדתות להסתגל ולהתאים את עצמן. דת "רק לא ביבי" נמצאת בשלב שבו היא תואמת לקנאות הלא פרגמטית של ימי בית שני שהמיטה חורבן או אולי לזמנים שבהם יהודים סירבו להילחם בשבת ונמחצו בידי אויביהם.

קונספירציות וקנאות? את זה השמאלנים צריכים להשאיר לימניים, אחרת מה נותר להם להתפאר בו.