מי שמאמין לא מפחד

מי שמאמין בשוק החופשי, אינו יכול להיות מודאג מ"הגירעון הקטסטרופלי" כביכול ששר האוצר כחלון אשם בו בגלל ויתוריו לכל מיני גורמי לחץ.

לשוק החופשי יש דרכים שונות ומגוונות לבטא מורת רוח מגרעונות חריפים. הוא יכול להפיל למשל את שער השקל, אבל בפועל שער זה משקף כרגע שהשקל הוא חזק כמעט מאי פעם. אפשר ללכת כמה שנים אחורה באתר בנק ישראל ולהיווכח – השקל היה בעבר חלש בהרבה מול סל המטבעות.

דרך אחרת של השוק החופשי לבטא אי שביעות רצון היא להזניק את הריביות על האג"ח הממשלתי. האם ריביות אלו עלו? אולי קצת אבל עלייתן היא חיובית כי מאפשרת לחוסכים לצבור מעט תשואה נדרשת כל כך. במבט ארוך טווח הריבית הנוכחית על אג"ח ארוך טווח היא עדיין נמוכה בצורה לא סבירה, פחות מ-2.5% על אג"ח לא צמוד לעשור.

אם השוק החופשי באמת כועס על הממשלה, הוא יודע להפגין זעם. במשבר הכלכלי ב-2003 הממשלה נאלצה לשלם 12% ריבית בשנה. השקל היה קרוב ליחס של 5 שקלים לדולר. אין שום סימן שמספרים כאלו הולכים לחזור בקרוב. מי שמאמין – בשוק החופשי – לא מפחד. גם לא מהפחדות הגירעון.

46 תגובות בנושא “מי שמאמין לא מפחד

  1. תמריץ , אבל הסו קולד שוק חופשי , לא תמיד רלבנטי כמובן . הרי יש גורמים שלא ממש בשליטת הציבור . נניח נגיד הבנק מוכר קונה דולרים / שקלים . יש גם סנטימנט בעייתי פה . שהרי , ברגע שנפרצת מסגרת תקציב , אזי , עוד ועוד משרדים , דורשים תוספות ( אף פעם אין מספיק לכולם ) . מצב כזה מייצר או משדר סנטימנט של כסף זול . זה סנטימנט שמשפיע באופן מערכתי ממש . למותר לציין השפעות בינלאומיות : דירוג על ידי חברות מדרגות . שוק הפורקס של טריליונים ביום וכדומה .

    בזמנו המחשתי זאת עם המשבר ביוון :

    אחד הגורמים למשבר היה פשוט מימון ציבורי אינטנסיבי . יזמים נעשו עצלנים . חיכו למכרזים ממשלתיים ולעבודות ממשלתיות , במקום להתיעל , להפוך לרזים , תחרותיים ויעילים ( בייחוד בשווקים בינלאומיים ) . כך , נוצרו קשרי הון – שלטון מנוונים , ויזמים , לא צעדו קדימה והשתכללו והתייעלו .

    להתראות

    אהבתי

  2. רק בקשר ליון וכסף ציבורי זול , מצטט את :

    Georgios P. Kouretas

    מאוניברסיטת אתונה :

    Athens University of Economics and Business

    הוא חקר הסיבות למשבר ביון , והנה כך :

    This deteriorated the competitiveness of the Greek economy since the private sector learnt to depend mainly on government projects of any kind and less on its efforts for research and development, innovation of products and export oriented production .

    ההסתמכות של הסקטור הפרטי , על כסף ציבורי וממשלתי ( או פרויקטים ממשלתיים ) כרסמו בפיתוח ומחקר וכושר התחרות וכושר ההמצאה , ופגעו ביצוא כמובן .

    הכל פה :

    יש ללחוץ כדי לגשת אל Kouretas.pdf

    להתראות

    אהבתי

  3. אל רום, אם אתה צופה התרחשות כזו, למה שלא תאגור דולרים ותקנה שקלים מחדש אחרי שהשער ידרדר? הרבה יעשו זאת והשער יצלול.

    אהבתי

  4. תמריץ , אני לא צופה כרגע פרטנית . אלא מדבר עקרונית מושגית על גרעונות . מה גם שדולרים כפי שכתבתי , חבוקים במדיניות של הנגיד , ולא רק בסו קולד שוק חופשי ( ולא רק הנגיד כמובן , יש גם שווקים בינלאומיים כמובן ומציאות מקרו כלכלית ) . אפילו כך , ישנן הרבה שיטות מסחר . לגבי דידך , מסחר הוא רק סיזיפי ולטווחים ארוכים או בינוניים . יש גם מסחר קצר טווח , מיידי , או בתדר גבוה כפי שטרחתי להסביר לא פעם . מסחר בתדר גבוה או מיידי , ממש לא משנה לגביו , המציאות המקרו כלכלית .

    רק הערה מסייגת :

    ובלבד שגירעון דנן , לא הולך כשלעצמו , למטרות של יעילות כמובן . אם המטרה גופא , המוכרזת , הינה ייעול , אזי , אופרה קצת שונה מן הבחינה הזו לפחות .

    להתראות

    אהבתי

  5. תמריץ
    משק בריא הוא משק שהתימרוץ העיקרי בו הוא לייצר דברים מועילים. גירעון קטסטרופלי בגלל גורמי לחץ מאותת למשק שלהיות גורם לחץ מתגמל הרבה יותר מלהיות יצרן בהחלט לא בריא.

    Liked by 1 person

  6. נדמה לי שראיתי פעם אומדן שבתוספות לחץ של השביתות שמעל 60% של הכספים שמושגים הולך לאנשים בחמישון העליון. אני מניח גם כאן שכספי הגירעון הולכים ברובם המוחלט לאנשים שמרויחים יפה מאוד ולא לאלו שצריך להשלים להם למשכורת הגונה.

    Liked by 1 person

  7. פינת הטירלול הישראלי

    אהבתי

  8. איל, מאוחר ביחס למה? מאוחר ביחס למה שידע מראש איזה גאון על יודע כל? לא קונה את זה. אין גאונים כאלו. אלו שצדקו ערב משבר הסאבפריים טעו בגדול אחר כך.

    אהבתי

  9. למה לא מנסים לעבור לייצור של כסף שלא ע"י חוב (כמו שכותב ערן הלדסהיים בבלוג שלו על הכלכלה האמיתית).
    היום כל ייצור הכסף נעשה עקב לקיחת הלוואות מהבנקים. הגורמים שלןקחים את ההלוואות (הממשלה, חברות ואנשים פרטיים) נכנסים לחובות עקב לקיחת ההלוואות האלו. אבל אם לא יקחו הלוואות לא יהיה כסף בשוק.
    ייצור כסף שלא ע"י חוב ימנע את כל הגרעונות.

    אהבתי

  10. תמריץ, מאוחר = בזמן מאוחר יותר כאשר לא היה הבדל משמעותי במידע הזמין.
    דווקא לא מענין שמישהו ניחש או לא, די ברור שאגח הסאב פריים היה מתומחר יתר לפני המשבר.
    השאלה היא האם המשק הישראלי למרות התסמינים החיוביים מתומחר יתר.

    אהבתי

  11. השוק לא תמיד צודק.. עם זאת אין אף אחד שבאופן שיטתי צודק יותר מהשוק (כי אז אותו אחד היה טריליונר והחלטותיו היו מכתיבות את כיוון השווקים). לכן צריך להיזהר מקונצנזוס שמשהו מסוים הוא בגדר קטסטרופה כשהשוק לא סובר כך. לא בהכרח הדעה החוזה רעות תתבדה, אבל לראותה כעובדה מוגמרת כמו למשל שמשתמע בקינות של מירב ארלוזורוב בדה מרקר – זה מופרך.
    מבחינת ההיגיון התיאורטי אני מאמין שכל השקפת הגרעון המסוכן מגוחכת, אבל זו רק אמונתי הפרטית.

    Liked by 1 person

  12. להבהיר מה אני רוצה להגיד – נניח שיש אנשים שלמדו וחקרו וגיבשו השקפת עולם מוצקה שגירעון הוא זוועה. ושההבדל בין 3 אחוז גירעון ל-3.5 אחוז טומן בחובו סכנות מפלצתיות ומבעיתות לכלכלת ישראל. אף שדעתם מופרכת בעיניי, אני מכבד את זכותם לחשוב כך. מי יודע אולי יתברר בעתיד שהצדק עמם.
    אבל להנחיל לציבור כולו, שאינו מתיימר לגבש השקפות מקוריות על כלכלה, שקרה איזה אסון כאילו זו עובדה – זה קשקוש. אם באופן אמיתי ולא מאוד ספקולטיבי ורחוק היינו בבעיה גדולה, השווקים היו שומעים על כך.

    Liked by 1 person

  13. לתפיסתי, כהדיוטית בכלכלה, היחס להגדלת הגרעון היה אמור להיות דומה ליחס לצריכת אלכוהול.

    כידוע לכל, צריכה גבוהה של אלכוהול עלולה להוביל להתמכרות (ודחף קשה לשליטה להעלאת תדירויות וכמויות) ולהמוני נזקים גופנים ונפשיים קשים. החל מהגדלת המועדות לתאונות ועד פגיעות קשות בתפקודים חיוניים של ההכבד.
    אבל בכמויות קטנות – האלכוהול יכול אפילו להועיל לבריאות. בעיקר אם הוא נצרך כיין אדום. במצבי חרום מסוימים הוא יכול להיות אפילו חיוני (כחומר חיטוי, טשטוש ואלחוש כשיש צורך לטפל בפציעות קשות בתנאי שדה).

    תמריץ טען ש " …לשוק החופשי יש דרכים שונות ומגוונות לבטא מורת רוח מגרעונות חריפים… אם השוק החופשי באמת כועס על הממשלה, הוא יודע להפגין זעם. … אין שום סימן שמספרים כאלו הולכים לחזור בקרוב. מי שמאמין – בשוק החופשי – לא מפחד. גם לא מהפחדות הגירעון …"
    ———
    טענה זו משולה בעיני לטענה שאדם יכול להרשות לעצמו לצרוך אלכוהול כחפצו, ולעצור רק *אחרי* שמתקבלות תוצאות בדיקות מעבדה חד משמעיות על הצטברות הנזקים בכבד.
    אני מצטרפת להתנגדות אייל כלפי טענה בעייתית זו. הנזקים הגופנים והנפשיים הולכים ומצטברים הרבה לפני שנחשפו בבדיקות. גם לאחר החשיפה – מאוד קשה לעצור את תהליך ההתמכרות. וקשה שבעתיים, ולפעמים אפילו בלתי אפשרי, להחזיר את הגלגל לאחור ולתקן את כל הנזקים שהצטברו.
    מכאן שעלינו לנסות להימנע מראש מהמצב בו "השוק החופשי" כבר מספיק להפגין את מורת רוחו ואת זעמו. לא לטעון שכל עוד הסממנים הללו עדין לא הגיעו, מצבנו נפלא ומותר לכחלון להמשיך להעמיק את הגרעון כחפצו.

    ***

    בהמשך, תמריץ טען ש" … מי שמאמין בשוק החופשי, אינו יכול להיות מודאג מ"הגירעון הקטסטרופלי" כביכול ששר האוצר כחלון אשם בו בגלל ויתוריו לכל מיני גורמי לחץ, …"
    ——————————
    גם לו הייתי תומכת בטיעון שאיננו אמורים לדאוג ולשנות דבר *לפני* שנקבל המוני סימני מצוקה וזעם של השוק (וכאמור – אני מתנגדת) – הייתי מתנגדת לטענה שעלינו להניח לכחלון לקבוע כחפצו את סדרי העדיפויות בהקצאת כספי המדינה ( של התקציב + של הגרעון "הנסבל", בלי כל קשר כרגע לדיון בגובהו הרצוי).
    בידיעה הוודאית שגרעון הוא מוצר שעלינו לצרוך במשורה, ולא בכמויות בלתי מוגבלות, עולה מאוד בחוזקה שאלת סדרי העדיפויות.
    עלינו להתווכח האם לדוגמא עלינו להשתמש בכספי אותו "גרעון נסבל" ל
    – הקטנת חובות המדינה במטבע זר (כהכנה מראש למצב בו ישראל תקלע למשבר כלכלי כבד וממושך. לדוג' בעקבות מלחמה עם איראן. בישראל השאלה היא מתי ולא האם)
    – השקעוה לעתיד. כמו באמצעות השקעה ברשת רכבות ו/או בחינוך טכנולוגי ובתקציבי מחקר ופיתוח
    – שיפור התפקוד של משטרת ישראל.

    אפילו אם היינו מסכימים להשקיע דווקא בשיפור התפקוד של משטרת ישראל, כנטייתו העכשווית של כחלון, בהחלט היה מקום לדיון כיצד לא לחזור על הטעויות שנעשו בעת הגדלת ההשקעה במערכת החינוך. כידוע, תקציבי החינוך עלו משמעותית, אך התוצאות הבינוניות מינוס של מערכת החינוך הישראלית לא השתנו כלל.

    ראשית, שיפור תפקוד מערכת לא מושג רק / בעיקר ע'י הגדלת שכר. לרוב יש צורך לשנות תהליכי עבודה, תקנים ועוד.
    שנית, הגדלה מאוד משמעותית של שכר המורים / השוטרים הוותיקים + הפנסיונרים, בלי לוודא שינוי משמעותי בתנאי השכר והעבודה של המורים / השוטרים הצעירים, וכמובן גם בלי כל קשר לאיכות תפקודם (וליכולת ללתגמל את המצטיינים ולפטר את המתפקדים גרוע) – היא מתכון מוכח לכישלון.
    הוכחה שכחלון כנראה מאוד מעוניין להתחמק מלהכיר בה, כיון שהחלופה תחייב אותו לצאת למאבקים קשים דווקא עם מי שהוא כל כך מתאמץ להתחבב עליו.

    אהבתי

  14. קמיליה אהבתי דוגמת האלכוהול. אהבתי אך לא הסכמתי. המטאפורה הטובה יותר בעיניי היא לאדם שצורך אלכוהול ונותן לחבריו להמר האם בדיקותיו הרפואיות העתידיות יהיו תקינות. כל עוד יחס ההימורים סביר מבחינתו הוא שותה בכיף.

    לגבי הסיפא בוודאי אני מסכים. מי שסבור שיש הוצאות כספיות ראויות יותר מפנסיות השוטרים בוודאי צריך ויכול למחות.

    אהבתי

  15. נזכרתי שקראתי פעם כתבה די משעשעת של אורי כץ – דעת מיעוט על המדיניות הכלכלית "האכפתניקית" של כחלון. לטענת אורי כץ כחלון למעשה ממשיך את המדיניות האיכפתניקית של שר האוצר יאיר לפיד.

    לשמחתי – מצאתי אותה. מינואר 2016, אבל עדין רלוונטית.
    כותרתה: משה כחלון מציג כלכלת דובוני אכפת לי.
    למעשה איני מתחברת להערכת אורי כץ שהמויבציה העיקרית של כחלון היא להפגין איכפתיות. להערכתי הוא מונע ע'י רצונו להימנע מעימותים עם חזקים ותשוקתו להיות אהוב ואהוד על ידי מצביעים רבים. אבל זהות המוטיבציות הפנימיות של כחלון אינן משנה דבר בביקורת של אורי כץ (ושלי) על מדיניותו.

    משה כחלון מציג: כלכלת דובוני אכפת־לי

    קטע מהכתבה:
    " … בבחירות של 2013, בהן המנצח הגדול היה יאיר לפיד, ראש וראשון לאכפתיסטים. במסגרת כהונתו הקצרה הדגים לפיד באופן יפה את כוחה של האידיאולוגיה, ועד היום עיקר גאוותו היא על מהלכים כגון הגדלת הקצבאות לניצולי שואה וחוק מע"מ אפס, עוד ניסיון להעניק סובסידיה למעמד הביניים שלשמחתנו נכשל. וכחלון? כפי שהבדרן תום אהרן כתב עליו, בהשוואה לקודמו: "אותו דבר, רק בחום".

    מאז תחילת כהונתו הבהיר כחלון יפה מאוד שבניגוד לימי רפורמת הסלולרי העליזים, כיום אין לו שום כוונה לריב עם אף אחד. למשל, הוא הגדיל את הגירעון וויתר לחקלאים על חלק מהרפורמות בחוק ההסדרים, ברח מכל דיון על מתווה הגז הטבעי, הרחיק את עצמו ממהלכי רפורמה המבוצעים בנמלי הים, לא התנגד להרחבה של תקציב הביטחון ולאחרונה גם נמנע מלריב יותר מדי עם ההסתדרות על הסכמי השכר במגזר הציבורי.

    חילופי המהלומות הקצרים והמלאכותיים עם ההסתדרות בנוגע להסכמי השכר מדגישים יפה את האיכפתיזם שבו דוגל כחלון. במדינות מתוקנות יותר שכר העובדים במגזר הציבורי הוא כלי אשר מטרתו לספק לציבור שירותים מצוינים במחיר סביר, ועל כן המשכורות של עובדי המגזר אמורות לשקף את תרומתם של העובדים לאספקת השירותים. אך בישראל שכר העובדים במגזר הציבוריים הוא כלי אשר מטרתו לספק לכחלון אפשרות להפגנת אכפתיות. כך מצא כחלון קבוצת סבל והתמקד בהבעת אכפתיות כלפיה. מטרתו בהסכם היתה, לכאורה, להגדיל את השוויוניות בשכר עובדי המדינה – מטרה מטופשת למדי במדינה שבה עובדים אלו מרוויחים ממילא הרבה מעל השכר הממוצע במשק, כך שהגדלת שכרם תוך צמצום אי השוויון בתוך המגזר הציבורי יכולה דווקא להגדיל את אי השוויון במשק כולו ולהעלות את שיעור העוני היחסי. אבל אפילו מטרה זו היא רק "לכאורה": בהסכם שנחתם בסופו של דבר חלק ניכר מהתוספת הוא עדיין באחוזים, והתוספות גם שונות לגופים ציבוריים שונים, כך שאי השוויון בשכר עובדי המדינה בכלל לא קטן. המטרה האמיתית של כחלון היתה אחרת: הפצת אכפתיות. … "

    אהבתי

  16. רציתי להבין מה זה: "לשוק החופשי יש דרכים שונות ומגוונות לבטא מורת רוח מגרעונות חריפים". "השוק החופשי מביע אי-שביעות רצון", "השוק החופשי כועס". הרי השוק החופשי זה גוף דומם שלא מסוגל לעשות כלום.
    אני מניח שמדובר באנשים הפועלים בשוק החופשי.
    אבל רוב האנשים לא במבינים בנושאים אלו לכן אני חושב שקבוצה קטנה של אנשים ששולטים בכספנו – זה השוק. אז קבוצה זו מסוגלת להפיל את השוק אם הממשלה לא תעשה הה שהיא רוצה?

    אהבתי

  17. השוק הוא עולמי. זו לא קבוצה קטנה כי אם היה ברור לוורן באפט למשל שהגירעון יחריב את השקל הוא היה שופך כספו בהתאם וכך המוני קרנות גידור ומשקיעים מסוגים שונים ומשונים

    אהבתי

  18. לתמריץ,

    א כתבת: " … נניח שיש אנשים שלמדו וחקרו וגיבשו השקפת עולם מוצקה שגירעון הוא זוועה. ושההבדל בין 3 אחוז גירעון ל-3.5 אחוז טומן בחובו סכנות מפלצתיות ומבעיתות לכלכלת ישראל. אף שדעתם מופרכת בעיניי, אני מכבד את זכותם לחשוב כך. מי יודע אולי יתברר בעתיד שהצדק עמם. אבל להנחיל לציבור כולו … , שקרה איזה אסון כאילו זו עובדה – זה קשקוש. … "
    _________
    כבוגרת המוני ויכוחים על העדר כל הבדל תהומי בין גיל 18 לגיל 17, ובין גיל 17 לגיל 16, ובין גיל 16 לגיל 15 (וכן הלאה והלאה) – די קשה לשכנע אותי בחוסר החשיבות של קווי גבול. גם אם ברור לכל שבמצבים של התפלגות רציפה (כמו עליית הבגרות הנפשית ושיקול הדעת עם הגיל, וירידת כישורי הנהיגה ככל שעולה אחוז האכוהול בדם) כל קוי הגבול שיקבעו הם בהכרח שרירותיים.
    באותה דרך ניתן לטעון שהמצב העדיף הוא של 2.5 אחוז גרעון ולא 3 אחוז גרעון. על אחת כמה וכמה לא 3.5.

    ב. כתבת: " … מטאפורה הטובה יותר בעיניי היא לאדם שצורך אלכוהול ונותן לחבריו להמר האם בדיקותיו הרפואיות העתידיות יהיו תקינות. כל עוד יחס ההימורים סביר מבחינתו הוא שותה בכיף. … "
    _________
    אפשר להניח שלא רק שתאפשר לו להמשיך לשתות בכייף, אלא שגם תיכנס בשאננות למכונית שהוא יחפוץ לנהוג בה.
    כנראה תסמוך על הצהרתו שהוא לא חש שהאלכוהול ששתה השפיע בדרך כלשהי על כישורי הנהיגה שלו.
    מה שמוכיח שאנו מאוד שונים זה מזה ביחסנו ללקיחת סיכונים. אני לא הייתי נכנסת ביודעין למכונית, שאחוז האלכוהול בדמו של הנהג שלה נמוך *רק* בעשרה – עשרים אחוז מהאחוז המותר לנהיגה על פי החוק הישראלי.

    ג. אני מודה שאני מושפעת *גם* מהתנגדותי העזה ל
    1. ההעדפה של כחלון לבזבז הון עתק מכספי הציבור (קרי, גם מהכספים *שלי*!) בכדי לשפר את סיכויי מפלגתו בבחירות הקרובות.
    2. לאמצעי שבחר – הפיכת המוני הפנסיונרים של המשטרה לאמידים יותר מהפנסיונרים של הצבא. (כשאני מוכנה לנבא את העלות העתידית של התגובות הצפויות "לקיפוח הפנסיונרים של צה"ל) .
    3. השלכות הישירות של הפגיעה של כחלון ביעד הגרעון שאותו קבעה הממשלה – נכונות לבצע קיצוץ רוחבי (בעיני, הליך שערוריתי) בכל משרדי הממשלה.
    4. כללית, "ברית האחים" בין שר האוצר של מדינת ישראל לבין ראש ארגון קבוצות הלחץ של ארגוני העובדים. ברית כחלון – ניסנקורן היא בעיני ברית כמעט טמאה, והשלכותיה משתקפות בעוצמה בהחלטות 1 + 2 לעיל ).

    אהבתי

  19. לתמריץ:
    מי זאת קבוצת האנשים שאתה קורא לה "השוק החופשי"? ברור שזו לא יכולה להיות כל האנשים שמשקיעים בשוק כי רק מעטים מבינים בזה.

    אהבתי

  20. גלגל, זה לא אנשים אלא השוק. לא נכון להסתכל על זה כעל אנשים שמצביעים והולכים הביתה כי יש כאן דינמיקות מאוד מורכבות. מי שהוכיח עצמו כיותר מבין בעבר הוא בעל יותר כסף ולכן בעל זכות הצבעה משמעותית יותר. אם הכף נוטה יותר מדי לכיוון אחד מייד יבואו אחרים למשחק. מי שיותר בטוח בעצמו שם יותר כסף. יש כאלו שתהיה להם היכולת להכריע את המשחק על ידי שימוש במינוף. וכו'

    אהבתי

  21. יש קווי גבול אבל איננו יודעים מראש מה הם. השוק יכריע מה הם ולא סתם איזו נומרולוגיה.

    נושא הנהיגה באלכוהול הוא מעניין כי שם יש 99 אחוזים שהכול יהיה בסדר ואחוז אחד של קטסטרופה ועדיין זה רע. ייתכן שאפשר לדמות זאת למדינה שלווה במטבע לא שלה. שם ייתכן שהשווקים שאננים אבל האחוז האחד של הקטסטרופה הפוטנציאלית תמיד קיים. לעומת זאת במדינה שלווה במטבע שלה אין באמת אופציה קטסטרופלית. מקסימום ידפיסו כסף ויחזירו החוב במחיר של אינפלציה גבוהה מהרצוי.

    אהבתי

  22. לתמריץ:
    שוק זה משהו דומם שלא יכול לעשות כלום.
    כנראה שמתכוונים לאנשים מסויימים בשוק.
    אבל רוב האנשים לא משקיעים בעצמם אלא נותנים לאנשים אחרים להשקיע עבורם ולכן הן לא קובעים.
    אז מיהי אותה קבוצה קטנה שקובעת מה יקרה בשוק?

    אהבתי

  23. גלגל, זה עבורך.
    סבר פלוצקר בעקבות תמריץ:
    כאשר בנימין נתניהו יתייצב בפני הבוחרים במערכת הבחירות הבאה, הוא לא יצטרך לשקר. העשור שבו כיהן כראש הממשלה היה מהטובים בתולדות הכלכלה הישראלית. מאז הבחירות ב-2009 עלתה רמת החיים הריאלית של אוכלוסיית ישראל ב-55%. התוצר השנתי לנפש מדד מקובל של ההתפתחות הכלכלית, עלה מ-30 אלף דולר ל- 42 אלף דולר, גידול של 40%. נוצרו מיליון מקומות עבודה חדשים, ושיעור האבטלה ירד מ-7.5 אחוז, ל-4 אחוז. תעסוקה מלאה. השכר הממוצע למשרה של עובד שכיר עלה מ-8000 שח לחודש, ל- 10,000 שח. תוספת של 25 אחוז. גם בהתחשב באינפלציה השכר הריאלי עלה בשיעור לא מבוטל של 13 אחוז.
    היצוא הישראלי עלה מ-60 מיליארד דולר בשנה שקדמה לכניסת נתניהו למעון ראש הממשלה לפני עשור ל-100 מיליארד דולר השנה. בזכותו, לא? החוב של המגזר הציבורי הצטמצם מ-75 אחוז מהתוצר הלאומי, ל- 60 אחוז בלבד. ישראל נהנתה מעודפים גדולים של דולרים, צברה עתודות של כ- 115 מיליארד דולר. לא רק שאיננו חייבים כסף ליתר העלם, העולם חייב לנו כ-135 מיליארד דולר. בזכות ביבי, לא?
    קצב האינפלציה השנתי הממוצע בעשור ביבי היה כ-1אחוז לשנה בלבד. מדדי אי-השוויון קטנו. במיוחד, מדד אי השוויון הכלכלי. הפערים צומצמו, שיעורי התעסוקה במגזר הערבי והחרדי עלו. גדלו מאוד התקציבים לחינוך בריאות ורווחה. הדביקו את קצב גידול האוכלוסייה ומעבר לכך: ההוצאה הכוללת של הממשלה על רווחה (ביטוח חברתי, סעד, חינוך ובריאות) עלתה מ-24 אחוז מעוגת התוצר המקומי ב-2008, ל-27 אחוז השנה. תוספת יחסית של 40 מיליארד שח. ההוצאות על חינוך עלו מ-6.5 אחוז מהתוצר לפני עשור, ל-7.5 אחוז, על בריאות מ-4.5 אחוז, ל-5.5 אחוז השנה.
    המגזר העסקי השתחרר ברובו מעומס חובות חריג. ההשקעה במכונות, ציוד ובנייה לעסקים גדלה ריאלית ב-50 אחוז. החוב של המגזר על משקי הבית למרות המשכנתאות, נשאר נמוך. העושר הלאומי זינק, בין השאר הודות לגילוי הגז הטבעי. תעשיות הידע המידע והטכנולוגיה, פרחו. בזכות ביבי, לא?
    לקט הנתונים החיוביים, בולט במיוחד על רקע התפתחויות הפוכות ושליליות ברוב מדינות המערב, שסבלו מההשלכות הכואבות של המשבר הפיננסי הגדול. באיטליה לדוגמא, רמת החיים הריאלית והשכר הריאלי נמוכים יום מה שהיו לפני 25 שנה.

    אהבתי

  24. תמריץ,
    מה עמדת הגירעונאים בסוגיה הזו? (כולה כמה עשרות מיליארדים)
    השר לביטחון הפנים גלעד ארדן הודיע כי בכוונתו להתנגד לקיצוץ נרחב בתקציב משרדו, שבו תדון מחר הממשלה בישיבתה השבועית. הקיצוץ הרוחבי, שנעשה במטרה לאפשר תוספות שכר לשוטרים ולסוהרים, צפוי להיות נרחב יותר במשרד לביטחון הפנים מאשר במשרדים אחרים. ארדן מסר הקיצוץ יביא לפיטורי 700 שוטרים וסוהרים.

    אהבתי

  25. הבעיה שאין בישראל שוק חופשי.
    יש קרטלים, יש את ההסתדרות, ח"כים סוציאליסטים כמו מיקי זהר וחיים כץ בעמדות כוח, בית דין לעבודה ומעל הכל תקשורת שתומכת באג'נדה הסוציאליסטית שדואגת שלא יהיה פה שוק חופשי אמיתי.
    באשר לכחלון – המחדלים שלו הם כבר בגדר פשע נגד האומה.

    אהבתי

  26. הצבא של אייזנקוט

    אהבתי

  27. גם לי לא ברור איזו בעיה גדולה יש עם הגרעון:
    אם נצא מתוך הנחה שחישובי התל"ג נכונים וכי זה נכון להתייחס לגרעון כאחוז מהתל"ג אז מה הבעיה פה? עד כמה שאני מבין לישראל היה גרעון של 80% לפני כמה שנים והוא ירד ל-60% אז עכשיו הוא עלה ל-60.5% אז איזו בעיה יש בזה?
    לארצות הברית ולמדינות אירופה יש גרעון בסביבות 90%-100%, איטליה רוצה להעלות את הגרעון שלה ל-130% ורק בישראל עושים בעיה מעליה של חצי אחוז.
    ועוד בעיה: אם מקצצים אז למה לעשות קיצוץ רוחבי? כל הדברים חשובים באותה מידה? הרי ברור שיש דברים חשובים יותר ויש שחשובים פחות. ברור שהבריאות חשובה יותר מספורט למשל.
    אותו דבר אפשר היה להגיד על הרגולציה. רגולציה זה דבר חיוני כי בלעדיה יוכל כל אחד לזהם ולהרעיל את אדמות המדינה ואת מקורות המים שלה ולגרום לעוד נזקים חמורים. יתכן שיש יותר מדי רגולציה אבל אם זה כך אז צריך לקצץ נקודתית במקומות שיש בהם יותר מדי ולא לקצץ בצורה רוחבית כפי שהמדינה רצתה פעם לעשות (ואולי עדיין רוצה).

    אהבתי

  28. לחייל הזקן:
    סבר פלוצקר זה אדם שאני לא מסכים איתו כמעט בכל דבר.
    קודם כל לגבי התל"ג: קראתי מאמר שאומר שהתל"ג לא משקף את המצב האמיתי. תל"ג יכול לגדול עקב דברים חיוביים, נאטרליים ושליליים. למשל אם הרבה אנשים שוכרים דירה (ובדרך כלל זה בגלל שאין להם כסף לקנות דירה) התל"ג גדל למרות שהרבה יותר טוב אילו היה להם כסף לקנות דירה ולא לשכור. ייצור של דברים שמתקלקלים מהר עדיף מבחינת התל"ג על דברים עמידים למרות שברור שמבחינת האזרחים, המשק ושמירת משאבי כדור הארץ עדיף ליצור מוצרים עמידים. הרבה סיכסוכים וריבים בין אנשים מגדילים את התל"ג כי שכר עורכי הדין מגדיל את התל"ג. אני ועוד הרבה אנשים לא הרגשנו שום עליה ברמת החיים למרות שכל הזמן התל"ג צומח ופורח. בנוסף לכך לפחות פעם אחת במשך 10 השנים האחרונות שינו את חישובי התל"ג והוסיפו לו עוד 64 מיליארד ש"ח תוך כמה דקות (נדמה לי שמי שהיה ממונה על חישובי התל"ג אפילו התפטר או פוטר כי לא הסכים לשינוי).
    אני לא יודע איך אתה מגיע למסקנה שהתעסוקה מלאה? לי יצאה הנשמה עד שהצלחתי להשיג מקום עבודה ועשו לי שורה ארוכה של מבחנים עד שקבלו אותי. לפני 5 שנים לקח לי שנה ורבע למצוא עבודה זמנית. לפני 3 שנים זה לקח לי חצי שנה. כמו כן לאורך 20 השנים האחרונות העיתונים מלאים הודעות על מחסור במהנדסים ועובדי היי-טק כאשר אני יודע בודאות שיש מלא עובדים בתחומים האלו שלא מוצאים עבודה.
    יש כאלו שמעריכים שאבטלה היא 10%-15% בערך.
    אינני יודע מאיפה הבאת את זה שהממשלה מוציאה על הרווחה יותר כסף. אני לא יודע מה קורה בחינוך אבל אני יודע שמערכת הבריאות נמצאת במצב לא טוב. לוקח חודשים להגיע לרופא מומחה ובתי-החולים עמוסים. גם אם יש לך כסף למנתח פרטי מצבך לא ממש טוב אומנם תאושפז בתנאים טובים אבל רק רופא אחד יטפל בך.
    השכר הממוצע עלה מ-8000 ש"ח ל-10000 ש"ח. אינני חושב שזה מעלה את רמת החיים בגלל שמחירי הדירות עלו והם ככל הידוע לי לא נכללים במדד.
    החובות של הישראלים עלו במשך 3 שנים מ-400 מיליארד ש"ח ל-500 מיליארד ש"ח. זה לא מראה על מצב כלכלי טוב. עלית החובות של הישראלים היא מאוד לא מפתיעה. אם החוב הממשלתי מצטמצם אז כדי שיהיה כסף בשוק מישהו אחר צריך להכנס לחובות (תסתכל באתר של ערן הלדסהיים ושם תראה בדיוק איך נוצר הכסף).
    תעשית המדע היא משהו שלא קשור לצורת המשטר. זה קבוצות של אנשים שמנסים לפתח משהו בין אם זה במימון פרטי או ממשלתי. לפעמים זה גם אנשים שמשקיעים זמן ומפתחים משהו ללא מימון (כמו תוכנת קוד פתוח). בכל אופן נראה לי שבישראל רוב המימון כיום הוא לא ממשלתי. אינני חושב שיש לייחס הצלחה בתחום הזה לשום ממשלה.
    בקשר לגז הטבעי – רוב הכסף ממנו ילך לחברה אמריקנית וחלק קטן לכמה ישראלים בודדים. לא נראה לי שאנו נראה ממנו אף שקל. האירוני בדבר שגז זה מגדיל את התל"ג הישראלי (כי חישוב התל"ג נעשה לפי המקום שבו הוא נוצר) אבל אנחנו לא נהנה ממנו כלל.

    אהבתי

  29. glagal21

    כתבת:
    > בקשר לגז הטבעי – רוב הכסף ממנו ילך לחברה אמריקנית וחלק קטן לכמה ישראלים בודדים. לא נראה לי שאנו נראה ממנו אף שקל. האירוני בדבר שגז זה מגדיל את התל"ג הישראלי (כי חישוב התל"ג נעשה לפי המקום שבו הוא נוצר) אבל אנחנו לא נהנה ממנו כלל.

    אתה ואני כנראה חיים ביקומים מקבילים, כי ביקום שלי היו ועדות שישינסקי 1+2 שהשיתו מס של 60%+ על הרווחים

    Liked by 1 person

  30. גלגל, מסכים עם 3718 אבל גם אם לא – כסף לישראלים חשוב לא פחות מאשר כסף למדינת ישראל. האזרחים האלו יוציאו את הכסף או ישקיעו אותו. לגבי אמריקנים מה התועלת בכך שיקבלו כסף מהשקעה במדינה? זה חשוב כתמריץ להשקעות נוספות.

    אהבתי

  31. הסבר לסרט של ערוץ 10
    תשמעו קטע, בערוץ 10 קיימו היום דיון על "התקרית" במטוס אל-על וכמובן שהכי נוח להסית נגד הציבור החרדי, אז מה הם עשו כשלא מצאו שום תיעוד של ריב? לקחו סרטון של חרדים שרים במטוס שצילם העיתונאי יהודה שלזינגר והלבישו עליו סאונד של "צעקות וריבים".

    אהבתי

  32. לגבי ועדת שישנסקי:
    הסתכלתי על הדו"ח והוא אומר שיש להוסיף מס של 0% עד לרווחים של 14% מנכסי החברה, 25% עד לרווח של 25% מנכסי החברה, 42% עד לרווח שמעל ל-20% מנכסי החברה.
    פרט לכך יש מס חברות של 25%.
    אבל אינני יודע אם החברות שמפיקות נפט משלמות מס חברות. אני יודע יש בארץ חברות שלא משלמות מס זה כלל (כמו טבע).
    רווח של 14% מנכסי החברה נשמע לי הרבה כך שקשה להאמין שיגיעו לכך.

    בכל אופן גם אם מדינת ישראל תרויח הון תועפות מהגז ותושביה יתעשרו, שה לא אומר כלום על המשטר. זה אומר שבמקה מצאו כאן משאב יקר. יש מדינות ערביות שהתעשרו מהנפט אבל המשטר שלהם לא מוצלח כלל.

    אהבתי

  33. אין על המילקי בברלין…
    השקעה של 7 מיליארד אירו ואין מתגים לאורות: סיפורו העגום של שדה התעופה החדש שמעולם לא נפתח
    כמעט 7 מיליארד אירו הושקעו בבניית שדה תעופה חדש בברלין שהיה אמור להיפתח ב-2012, אבל שורה של כשלים בבנייה ובעיות נוספות מעכבת את השלמתו, והרעיון להרוס אותו ולבנות שדה חדש הופך ליותר ויותר ריאלי
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001261273

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה