האינדיקטור הכוזב

יש כלי ישן וטוב להערכת שוויו של שוק מניות – מכפיל הרווח, היחס בין שווי החברות לרווחים שלהן. בשוק יקר למדי כפי שנראה שוק המניות העכשווי, היחס גבוה. בשוק זול היחס נמוך ועומד על 15 או פחות.

למי שאינו מסתפק בכלל אצבע פשוט אחד העניק וורן באפט בעבר עוד כלי מהיר ונוח לאומדן מצב השוק – היחס בין התמ"ג האמריקני לבין השווי הכולל של המניות האמריקניות. מדי פעם כל מיני מנתחי ערך שבים ליחס הזה, לרוב כדי לתאר כמה יקר השוק ולנבא את נפילתו. גם משה שלום התייחס אליו לאחרונה.

ברם, בניגוד למכפיל הערך ששמר על ערכו, הקורא צריך לשים אל לבו לדעתי שיחס התמ"ג לשווי השוק הפך מזמן לחסר משמעות לחלוטין בגלל הגלובליזציה. מדדי המניות האמריקניים כוללים חברות שמוכרות מוצרים ומעסיקות עובדים בכל העולם, לא רק בארה"ב, ולפיכך כבר אין הרבה קשר בין התמ"ג האמריקני לבין שוויין. אפילו מס על רווחיהן בחו"ל הן לא משלמות לארה"ב ומעדיפות להותיר את הכסף כלוא בחשבונות בחו"ל.

גם ההיפך קורה. מכל העולם באות חברות לשוק האמריקני להציע בו תוצרתן. מי שבאמת מאמין שיחס התמ"ג לערך המניות האמריקניות אומר משהו, בעצם הופך את שיקולי ההשקעה שלו למשועבדים לשאלות טכניות חסרות חשיבות מבחינתו. למשל האם טבע תרכוש חברה אמריקנית ותהפוך אותה לישראלית (עיין ערך החטיבה הגנרית של אלרגן). האם חברות אמריקניות ימשיכו לרשום עצמן באירלנד ובמדינות נוחות דומות משיקולי מס. ההחלטות הטכניות האלו עשויות להפוך את יחס התמ"ג לשווי השוק של המניות האמריקניות למפתה יותר, ושלא בצדק.

הנקודה החשובה עוד יותר היא שמדד שאולי עבד היטב כאשר מדינות כמו סין והודו החזיקו בחלק זניח מהעושר העולמי כבר אינו רלוונטי. שוויין של המניות האמריקניות יקבע גם ובעיקר לפי מה שיקרה בבתים, בבתי העסק ובמשרדים שבשנחאי ובדלהי, בבנגקוק ובהאנוי, בלונדון ובתל אביב. התמ"ג של ארה"ב כבר אינו יכול להוות לכך אמת מידה.

השימוש בתמ"ג כדי לטעון שהמניות יקרות, דומה לשימושים מפוקפקים אחרים בו שהעליתי לגביהם ספק במרוצת חיי הבלוג (למשל מדד הפריון של גיא רולניק). ניתן לשייך את כל אלו לתופעה נפוצה שהייתי מכנה תמ"גוגיה, שימוש בתמ"ג לשם הכרזת טענות שאינן לעניין.

מודעות פרסומת

36 תגובות על ״האינדיקטור הכוזב״

  1. אליבא דה נוח הררי
    ההסטוריה היא מערכת כאוטית מסדר שני
    זא היא מגיבה גם לציפיות
    מכאן שאם כולם מריחים את הנפילה מעבר לפינה, ולכן פועלים בהתאם, האם הנפילה תבוא?
    ומצד שני, אליבא דה הסרט דלתות מסתובבות, הכל מקתוב? תעקוף את הבור משמאל, ופשוט תיפול לבור אחר, או שיפול עליך פסנתר.
    ואם לא היית אמור ליפול, אז פשוט לא תיפול

    והאם פיל אפשר לפסנתר?

    בברכה

    אהבתי

  2. כן , הנפילה תבוא והשוק אכן יחזה אותה
    אבל כמו שאמר פול סמואלסון ולגבי השוק ולגבי התמ"גוגיה–>
    ——————————————————————
    To prove that Wall Street is an early omen of movements still to come in GNP, commentators quote economic studies alleging that market downturns predicted four out of the last five recessions. That is an understatement. Wall Street indexes predicted nine out of the last five recessions! And its mistakes were beauties.[21]
    ——————————————————————
    ולא רק ששמעון לא ירווה נחת פול סמואלסון זה אלא גם המבקר …
    ——————————————————————
    Market economics Samuelson believed unregulated markets have drawbacks, he stated, "free markets do not stabilise themselves. Zero regulating is vastly suboptimal to rational regulating. Libertarianism is its own worst enemy!" Samuelson strongly criticised Friedman and Friedrich von Hayek arguing their opposition to state intervention "tells us something about them rather than something about Genghis Khan or Franklin Roosevelt. It is paranoid to warn against inevitable slippery slopes…once individual commercial freedoms are in any way infringed upon".[4]
    ——————————————————————

    אהבתי

  3. ועדיין תמציר
    יתכן ולמדובב יש תמריצים רציניים לסחוט הודאת שווא, והוא ממש לא נייטרלי או אובייקטיב
    ופיגורות שהן לא העפרון הכי מחודד נופלות בפח
    ואחכ גם לא יודעות להסביר מדוע

    אהבתי

  4. זא חוק הג'ונגל וכל ד'אלים גבר
    אז המותר האדם מהבהמה? או שאין לשאוף להתנשא על בהמות..

    אהבתי

  5. תמריץ , תודה על הפוסט המענין . אלא שהכל מתחיל בשאלה הכי ליבתית ועקרונית לגבי דידי :

    איך מייצרים כסף … איך מרוויחים כסף ,… בערימות ….באופן סיסטמטי , מאורגן , דוקטריני , ולכן :

    צריך להפריד בין שאלות תיאורטיות ( כגון שווי ערך של מניות , ביחס לנקודות רפרנציה שונות ) לבין : תכל"ס , איך זה עוזר לעשות כסף ולקבל החלטות במצבי לחץ !!

    אפילו היית מגיע למדדים מהימנים , לא יהא קשר מתבקש כלל וכלל , בין מה שהשוק יעשה בנקודת זמן נתונה , שתכריע גורלך , לבין אינדקס מהימן כשלהוא .

    לכן , בפילוסופיה שלי , אני מפריד בין ניתוחים אסטרטגיים רחבי טווח , לבין : תכל"ס קבלת החלטות במסחר חם .

    להתראות

    אהבתי

  6. איני יכול לשלול שום דבר בוודאות לגבי זדורוב, אבל יש גבול עד כמה בית משפט יכול ללהטט לטובתו, כשיש הודאה מוקלטת שלו בלחישה ועוד כמה ראיות נסיבתיות מסייעות, ואילו הוא מנגד הציג ערימה פתלתלה של שקרים.

    אהבתי

  7. הייתי רוצה לראות שילר EV/EBIT במקום שילר P/E.
    נותן תוצאות מרשימות יותר כמזהה ערך, והיה מעניין לראותו ברמת המאקרו.

    בנוגע לתמ"ג, מסכים.
    החלפתו בתל"ג תפתור חלק מהבעיה אך תיצור בעיות אחרות.

    אהבתי

  8. אני לא חושב ששימוש בתל"ג יועיל במשהו. נכון שתל"ג אמריקני כולל רווחים של חברות אמריקניות בסין, אך אינו כולל את מכלול הפעילות הכלכלית בסין ומכלול זה הוא הדבר שממנו בעידן הגלובאלי החברה האמריקנית יכולה לחצוב רווחים. ממש כפי שהתמ"ג האמריקני על כל חלקיו, אפילו פעילות צבאית ושירותים ציבוריים, נראה לבאפט כשיצר את האינדיקטור מספר רלוונטי להעמיד מול שוק המניות האמריקני כי התמ"ג בכללותו הוא הזירה הכלכלית שממנה החברות קוצרות רווחים.

    אהבתי

  9. צודק.

    אז מה שנשאר בעידן הגלובליזציה זה (אולי) תמ"ג עולמי כולל מול שווי שוק בורסאי עולמי כולל. (כדי לדעת אם המניות יקרות בהסתכלות עולמית).

    לחלופין, אפשר אולי לפלח את הבורסה ליבואנים ומקומיים מול יצואנים וגלובליים. אולי אפשר אפילו לפלח את הרווחים של חברות בין לאומיות גדולות במיוחד. אבל זה מייגע.

    אהבתי

  10. אז אני מבין מכם שהפעם הזו , בניגוד לקודמתה , זה באמת שונה.
    או במילים אחרות …. this time it's different.
    בכל מקרה ,גם אני מאמין כך.
    עם כל הכבוד לבאפט , ויש כבוד , אני חסיד של האינדיקטור של רוקפלר.
    כאשר מצחצח הנעליים שלו מייעץ לו מה למכור זה הזמן למכור. מאחר שלא ראיתי בארץ מצחצחי נעלים … אני בודק שלא נפתחה ליד הסופר שלי באיזור התעשיה מכללה להשקעות בשביל לדעת אם השוק לא במחירים מגוכחים.

    אהבתי

  11. תמריץ, נכון להיום, במקום תמ"ג צריך להיות התל"ג ואז זה יהיה יותר רלבנטי.
    באפט הצהיר על האינדיקטור הזה ב-1999 כמדומני (או באזור הזה) ואז לא התחשבו בסין והמדינות המתפתחות.

    אהבתי

  12. הסברתי לעיל למה החלפת התמ"ג בתל"ג לא תועיל. אפשר להבין זאת גם אינטואיטיבית. תמ"ג ותל"ג די דומים. אחוזי הפרש קטנים. לא מתקבל על הדעת שהמשמעות של שווקי חו"ל עבור החברות האמריקניות היא אחוזים בודדים מערכן.

    אהבתי

  13. שוב חזרה התופעה של תגובות ש"נוסעות בזמן" (התגובה של תמריץ).

    תמריץ, אני מסכים עם המסקנה אך הסבר האחוזים לא משכנע בעיני.

    (תמריץ: "תמ"ג ותל"ג די דומים. אחוזי הפרש קטנים. לא מתקבל על הדעת שהמשמעות של שווקי חו"ל עבור החברות האמריקניות היא אחוזים בודדים מערכן").

    עבור חלק מהחברות, מדובר בעשרות אחוזים, ועבור אחרות ב-0 אחוזים. זה עדיין יכול להסתכם באחוזים בודדים בממוצע.

    בנוסף, אני מניח שההחלפה של תמ"ג בתל"ג לא רק מוסיפה פעילות כלכלית אלא גם גורעת. אז אולי זה מתקזז, במידה רבה.

    אהבתי

  14. זה בדיוק העניין גיא

    אותם רינונים נשמעו לפני פיצוצ כל בועה
    הפעם זה שונה
    זו כלכלה חדשה
    החוקים השתנו..
    בדוט קום ספרו קליקים וכו
    ואז זה קרס בדיוק כמו בעבר

    אז אינדיקטור באפט לא יגיד מתי תהיה הנפילה
    אבל כן מראה שהשוק התנתק מערך אמיתי וטס על אדי אוויר חם
    ואז זו שאלה של זמן.
    למרות כל ההסברים המלומדים

    אהבתי

  15. לגבי הפריון של רולניק
    יש אכן בעיה בארץ של שעות עבודה רבות מיותרות
    זה כנראה נובע מתחרותיות של שוק אנדרדוג כמונו הנאבק להוכיח עצמו , עם ענקי העולם.
    אבל אי שם עמוק לתוך אחהצ היעילות יורדת חזק וסתם שורפים זמן כי הבוס עוד נמצא.
    אז.. בתאוריה אם אנשים ילכו הביתה יותר מוקדם במקום לשרוף זמן מת בעבודה , אז הם יפתחו תחביבים , יבלו , יקנו וכו וזה יעודד את הצמיחה הרבה יותר

    אהבתי

  16. חשבתי לכתוב כך תחילה אך הספיק לי הסכסוך שלי עם איגוד המהנדסים.
    חשבתי שסכסוכי זה אינו בר פתרון ו לכתוב שאם רואים מהנדסים מדברים על מחירי מניות זה הזמן למכור אך כמה מבכירי משקיעי הערך בבלוגוספירה הם מהנדסים ולכן נאלצתי לגנוז גם השוואה זו.
    מסכים לגמרי עם האבחנה שלך לגבי שוק העבודה בארץ.
    זה חופשי שוק עבדים.
    ברוך שפטרנו.
    בברכה.

    אהבתי

  17. אני טוען שאחרי ארוחת צהריים היעילות בקאנטים ואנשים מסתובבים כמו זומבים.
    יש להנהיג חוק שנצ חובה.
    לעבוד 2-4 זו התעללות.

    צא לסקר נהגי מוניות בסביבבתך

    אהבתי

  18. תרבות העבדות בארץ קשורה גם לדת העבודה שהיתה נהוגה טרום הקמת המדינה ועד שנות ה 80.. העבודה היא חיינו וכו

    אהבתי

  19. אני רואה שכבר בשלב מוקדם סטינו מנושא הפוסט אבל אני
    מסכים. בנוסף, השעות המרובות בעבודה ומיעוט ימי חופשה קשורים גם כמובן לתרבות הצבא אבל ….בגדול (זהירות, מיזנטרופיה ), העבודה לא הבעיה הכי גדולה אלא האנשים.
    כמו שבכלא הסוהרים הם לא הבעיה הגדולה אלא האסירים האחרים הם אלו אשר מררים אחד לשני ת'חיים ולעיתים קרובות רק משיעמום.

    חוצמזה תיקון2 , מגוכחים= מגוחכים.

    אהבתי

  20. 40% זה באמת הרבה.

    אם במקביל 40% מהמניות שנסחרות בארה"ב היו מוחזקות ע"י זרים אז הייתי אומר שזה מתקזז, אבל נראה לי שהמספר רחוק מזה.

    לא צריך לחסר מהרווחים הללו את הרווחים שחברות שנסחרות אך ורק בבורסות מחוץ לארה"ב מפיקות בארה"ב?

    בכל אופן, אני מצביע לטובת שילר EV/EBIT.
    כלומר, לחשב EBIT ממוצע על פני 10 שנים, ולחלק בו את ה-EV הנוכחי.

    אהבתי

  21. בנוסף, נתח נאה מהאג"ח הממשלתי האמריקאי מוחזק ע"י זרים. יוצא שחלק מתקבולי המסים של האמריקאים עתיד לתרום לתמ"ג של הזרים, מחזיקי האג"ח הממשלתי האמריקאי, במקום לתרום לתמ"ג של האמריקאים. לא?

    אהבתי

  22. היום הריבית על אג"ח אמריקני היא קרובה לאפס מבחינה ריאלית כך שלכאורה העברת ההון החוצה לא משמעותית.

    יכול להיות שתיאורטית אפשר על ידי שלל קיזוזים בין חברות בחו"ל לחברות באמריקה להגיע למדד סביר של רווחיות באמריקה ביחס לתמ"ג. לא בטוח שיעבוד אבל לא הייתי פוסל זאת מראש. אבל מוטב במקום להסתבך עם תמ"גוגיה, למדוד פשוט את סך המכירות באמריקה ביחס לרווחיות ולשווי החברות. ידוע ששולי הרווח מאוד גבוהים כיום בשוק המניות האמריקני, אבל אולי כי העסקים בעלי הרווח השולי הנמוך מרוכזים בסין ומייצאים משם לאמריקה ואינם אמריקאים עוד.

    אהבתי

  23. זה לא רק הריבית אלא גם החזרי הקרן במקרה שהזרים יצמצמו אחזקות או יפסיקו לגלגל.

    אהבתי

  24. פול קרוגמן מרבה לכתוב על נושא דומה של "הסינים שולטים בחוב האמריקני ולכן הם האדונים שלנו". הוא שב ואומר שהחוב של אמריקה שבידי זרים קטן מהבעלות על נכסים זרים בידי אמריקניים.

    אהבתי

  25. בעלות או בעלות-נטו? לצורך הטיעון יש לחסר מהנכסים הזרים שבידי אמריקאים את הנכסים האמריקאים שבידי זרים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s